הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת – יחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי דנה בנהלי הפרקליטות בחקירות אירועי ירי על ידי שוטרים באירוע בטחוני יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל:" המלצת הוועדה לקיים בדיקה או תחקיר מבצעי לפני שקוראים לחקירה באזהרה. יש לחזק את השוטרים ולוודא שאנו לא מרפים את ידיהם". המשרד לביטחון לאומי:" פתיחה בחקירה באזהרה נגד שוטר המנטרל מחבל בהחלט יכולה ליצור הרתעה בהתנהלות השוטרים". מחלקה לחקירות שוטרים ( מח"ש):" יש אירועים שמחייבים בדיקה וחקירה. המטרה שלנו היא לא לעשות אפקט מצנן אלא לפעול לפי הדין". הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (א') בבקשה לדיון בנושא "נהלי הפרקליטות לגבי חקירות אירועי ירי על ידי שוטרים באירוע בטחוני" של חברי הכנסת משה סעדה, סימון מושיאשווילי, אריאל קלנר וצבי סוכות. בדברי ההסבר נטען, כי בבקשה שהוגשה למח"ש לקבלת מידע בנושא נהלי הפרקליטות לגבי חקירת אירועי ירי שביצעו שוטרים במחבלים בעת אירוע בטחוני, נתקבלה ממח"ש תשובה לפיה בתחילה נאמר כי ככלל המדיניות היא לפתוח בבדיקה, ואם נדרש – חקירה. אולם בהמשך המכתב הובא ציטוט מדיון בהשתתפות היועמ"ש ומנהלת מח"ש, לפיו, "הימנעות מפתיחה בחקירה במקרים כאמור, היא בגדר חריג. החלטה שלא לחקור צריכה להתבסס על קיומן של ראיות ברורות, ישירות ומוצקות, לכך שלא בוצעה עבירה". מהדברים עולה תמונה מדאיגה, לפיה המדיניות בפועל של מח"ש, היא לחקור תחת אזהרה, כאחרון הפושעים, כל שוטר שהרג מחבל בעת אירוע פח"ע". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי "מטרת הדיון להבין שזה לא פוגע בהרתעה ושאין בחקירות פגיעה בזכויותיהם. בנוסף, לגבש המלצות לגורמים הרלוונטיים כדי לחזק את השוטרים ולוודא שאנו לא מרפים את ידיהם". ח"כ משה סעדה: "במדינת ישראל אדם נחקר אם יש חשד, למעט לוחם או שוטר שמנטרל מחבל. בתשובת מח"ש עולה שהכלל הוא שחוקרים וההימנעות היא בגדר חריג. מדובר במדיניות שאינה מתקבלת על הדעת, פוגעת בזכויות של השוטרים ומהווה אפקט מצנן. איך זה משפיע על השוטר הבא שאמור להגיב בזמן אמת ומורכב?. מי שישלם את המחיר זה הציבור בישראל ויש לשנות הנוהל". אור יששכר, תנועת הביטחוניסטים: "במצב שבו לוחם מוצב במקום שהמדינה מציבה אותו והוא מנטרל מחבל וזמן קצר לאחר מכן הוא נלקח לחקירה, אנו למדים שחברים שלהם כבר לא חותרים למגע לנטרול מחבל. יש להשריש תרבות של תחקיר כמו בצבא ויש לחזק זאת גם במשטרה. הנוהל צריך להיות או הודאה פתוחה או תחקיר. רק לאחר מכן תיפתח חקירת מח"ש אם יש צורך". המשנה למנהלת מחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), עו"ד רונן יצחק, טען כי המדיניות נוגעת לכל אירוע קטלני שבו מעורב שוטר. "אנו פועלים על פי הנחיות היועמ"ש לממשלה והמבחן הוא חשד סביר לביצוע עבירה ודינו של שוטר הוא כמו של כל אזרח. מאד קל לצבוע בשחור ולבן. כשיש אירוע אף אחד לא יודע אם זה מפגע או נחזה למפגע והיו מקרים שכאלה. בתווך הזה אנו עובדים לפי מדיניות שאומרת גם באירוע של מחבל יש לחקור. הרבה פעמים אנו לוחצים לשוטר את היד וירטואלית ואמרים לו כל הכבוד פעלת כמו שהמדינה מצפה ממך. המציאות מוכיחה את עצמה ויש אירועים בהם אין חקירה באזהרה". לשאלת יו"ר הוועדה, פוגל האם מבוצע תחקיר מבצעי ועל ידי מי? השיב עו"ד יצחק, מח"ש:" התחקיר והחקירה הן במקביל. השוטר אפילו לא ידע שחוקרי מח"ש היו בזירה ואספו ממצאים. עקרונית אין ביננו קשר. יש אירועים שמחייבים בדיקה וחקירה. המטרה שלנו היא לא לעשות אפקט מצנן אלא לפעול לפי הדין. הייתי פה בוועדות שאמרו לי למה לא חקרתם את השוטר? המטרה שלנו לא להיות שכפ"ץ לאף אחד אלא לקיים מדיניות של היועמ"ש לממשלה ושל מדינת חוק". ח"כ סעדה, השיב לדברים: "אמרת פה המון מילים והציבור לא שמע כלום והוא זה שמשלם מחיר. ההתנהלות של מה שקורה כרגע זה בניגוד לחוק וכללי המוסר. חקירה זה אירוע לא פשוט. אומרים לבחור צעיר שהוא חשוד בעבירת המתה והוא נחקר באזהרה כמו עבריין. הטענה שלנו היא מאד מדויקת ומתייחסת לאירועי פח"ע. התשובה של מח"ש לא אומרת חשד סביר, אלא שההימנעות מפתיחה בחקירה היא בגדר חריג. מדובר בעולם הפוך". עו"ד ענבל ברנסון יהודאי, משרד המשפטים, הסבירה כי חידוד המדיניות נעשה בשנת 2019 בעקבות בג"ץ חמדאן שמתח ביקורת על הליך בדיקה והחלטה לא להעמיד לדין שוטר. "המדיניות מדברת על שני רבדים וח"כ סעדה מתייחס רק לרובד השני. המדיניות ככלל, בכל אירוע שנגרם מותו של אדם כתוצאה מפעילות שוטרים, לבצע בדיקה או חקירה ככל שקיים חשד סביר לביצוע עבירה. בהקשר זה, ציינה, כי יש נסיבות שאפשר לראות בפעולות המשטרה ביחס לפעולה הפלילית שבוצעה על ידי ההרוג כמקיימות את הדרישה. "בהמשך בעקבות אירועים אחרים חודדה המדיניות, ונמסר שפתיחה בחקירה היא בגדר חריג, ותעשה כשיש ראיות ברורות, ישירות ומוצקות שלא בוצעה עבירה. המציאות מלמדת שהרבה מאד פעמים הדברים כן מצריכים בדיקה". עו"ד דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי: "בין הגורמים לחוסר כ"א במשטרה הם: שכר וגיבוי . כאשר הלוחמים פועלים הם משלמים מחיר שאחת מהן היא חקירה והם לא רוצים להיות בסיטואציה כזו. ואז יש טענה למה יש קושי לגייס שוטרים". נצ"מ לילית ניצן טייבר, המשרד לביטחון לאומי, הסבירה כי המדיניות של השר לביטחון לאומי ששוטר שיורה באירוע פח"ע והורג מחבל לא צריך להיחקר. בהמשך לדיונים שהתקיימו בנוהל שהוציאה המשטרה אזרח שקוטל מחבל לא ייחקר באזהרה אלא אם כן מתעורר חשד. "על שוטר מוטלת החובה לנטרל מחבל והוא ממלא את תפקידו ומכך מתבקש שהוא לא ייחקר באזהרה אלא כאשר עולה חשד סביר. הציפייה ששוטר לא יקבל יחס פחות מאזרח כאשר זה תפקידו. זה בהחלט יכול ליצור הרתעה בהתנהלות של השוטרים. הכלל צריך להיות קודם כל עדות פתוחה". עו"ד רונן יצחק:" יש הבדל בין גיבוי לחיפוי. יש הבדל בעיני המתבונן. תמיד אוספים את הראיות. אתם אומרים מדיניות שאומרת ששוטר באירוע פח"ע לא צריך להיחקר ואתם יוצאים מנקודת הנחה שזה אירוע פח"ע. החוק אומר במקום שיש חשד סביר יש לפתוח בחקירה. ההנחיה היא לפי סדר כרונולוגי וצריך לקרוא אותה כך. ברוב המקרים אנו משתדלים להיות עם המדיניות שלנו". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: אמר כי הוא מבין את הצורך למצוא את האיזון הנכון לחתירה למגע והמחויבות של שוטר ולוחם לבין ההגדרה אצבע קלה על ההדק. "האם במציאות במדינת ישראל אני נותן להם להבין שחלה עליהם החובה לחתור למגע? וזה מסר שאני לא מבין ממה שנאמר כאן היום". יו"ר הוועדה, ביקש להציג נתונים משנת 2018 , לגבי אירועי פח"ע בהם נפתחה חקירה באזהרה. וציין כי המלצת הוועדה לקיים בדיקה או תחקיר מבצעי לפני שקוראים לחקירה באזהרה. "נזמן את מנהלת מח"ש ונציג היועמ"ש לממשלה, כדי לקיים שיח במטרה לאפשר ללוחמים לא לפחד להפעיל את הנשק בצורה היעילה והנכונה". יקותיאל צפרי – דוברות הכנסת