חומר רקע

תמונה :עמותת צלול הים כמשאב לאומי–כיום ולדורות הבאים תוכנית הערכות לפיתוח בר קיימא של המרחב הימי של ישראל בים התיכון משרדי האנרגיה והתשתיות ,הגנת הסביבה ,החדשנות המדע והטכנולוגיה , ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר בשיתוף עם מכוני מחקר לאומיים(המכון לחקר ימים ואגמים ,המכון הגאולוגי )והות"ת. ההתאמה לקרן(מתוך חוק קרן לאזרחי ישראל ,התשע״ד– 2014 :) •סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות , כלכליות וחינוכיות. הצעת הממשלה תהיה מפורטת ויצורפו לה: •מטרת כל הקצאה שנכללה בהצעה ,השיקולים בבחירתה ואופן יישומה •הסכום המוקצה למחקר ופיתוח , וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה הצורך בתוכנית: .1המרחב הימי של ישראל דומה בגודלו לשטח המדינה כולה .2ישראל תלויה בים עבור מי שתייה– 55%מהצריכה הלא-חקלאית של מים בישראל היא של מי-ים מותפלים .3מגזר האנרגיה בישראל מתבסס ברובו על הים– 70%מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז,והים מהווה מרחב פוטנציאלי להפקת אנרגיה מתחדשת .4 99%מהסחר הבין-לאומי של ישראל מתבצע דרך הים .5צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם,והים מהווה מרחב פוטנציאלי למתקני תשתית עתידיים .6מדינת ישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים ביטחוניים ייחודיים הדורשים פעילות ענפה וחדשנית בים .7בישראל קיימים אזורים ימיים בעלי חשיבות אקולוגית מקומית ועולמית .8המרחב הימי מהווה נדבך בפוטנציאל פיתוח תפיסת ביטחון המזון של ישראל וכמענה למשבר האקלים מטרת התוכנית: פיתוח בר קיימה של כלכלה כחולה באמצעות חדשנות במרחב הימי בתחומי מים-אנרגיה-מזון או בשילובם,התורמת לעמידת מדינת ישראל ביעדי האקלים,לביטחון המזון של מדינת ישראל ולשיפור המצב הסביבתי של המרחב הימי של ישראל בים התיכון. התוכנית המוגשת כוללת ארבע זירות פעילות ארוכות טווח"(סלים)" : •איסוף מידע ותשתיות ידע •פיתוח אתרי ניסוי ימיים וקידום טכנולוגיות ימיות •שיפור מצב הסביבה הימית ומניעת זיהומים סביבתיים והשפעות שליליות •חינוך,מורשת ימית והנגשה 1 .איסוף מידע ותשתיות ידע •חיזוק והקמת תשתיות מחקר פיסיות אשר ישמשו את הפעילות לאורך זמן,הכוללות בין השאר ציוד מחקרי כבד כגון:מכ"מים,ליידרים,גליידרים,קווי עיגון,תחנות ניטור,רובוטים תת- ימיים,כלי שייט ייעודיים ועוד. •מחקרים וסקרים לקידום פיתוח בר קיימא ושימור הים:סקרים תשתיתיים,גאולוגים, אקולוגים וסביבתיים,כבסיס לשימור ופיתוח הים ומניעת אסונות ומפגעים,הקמת מערך ניטור ארוך טווח,מחקרים לסגירת פערי ידע,מחקרים תומכי מדיניות ומחקרים יישומיים בנושאים חקלאות אנרגיה וסביבה. 2.פיתוח אתרי ניסוי ימיים ,רציפים לתמיכה בפעילות מו" פ וקידום טכנולוגיות ימיות •החסם העיקרי כיום בפני יזמים במרחב הימי,הינו מחסור בשטחי ניסוי להוכחת היתכנות. •אתר הנמצא בים בשטח מוגדר סטטוטורית להצבת פיילוטים וניסוים ימיים,עם תשתית פיזית להצבה,נקודת חיבור חשמל לרשת וציוד מחקרי לחקר וניטור רציף של תנאים פיזיקלים, ביצועים אנרגטיים והשפעות סביבתיות. •קולות קוראים ייעודיים לפיתוח טכנולוגיות בלוטק(משלב מחקר ומעבדה עד הקמת הפיילוט). 3 .הנגשה והטמעת ידע בציבור 4 .שיפור מצב הסביבה הימית , מניעת זיהומים והשפעות סביבתיות שליליות הסברה וחינוך , הכשרת כוח אדם ובניית דור העתיד של חוקרי ויזמי הים תוך חיבור לשמירה על הסביבה הימית , למשל פיתוח תכניות לימודים לקורסים אקדמיים ומקצועיים ,חינוך והנגשה של נושא הים לציבור הרחב ,מורשת ימית. הקמת מערך איסוף פסולת מנקזים חופיים , מימון פרויקטים להפרדת קווי ביוב מהניקוז העירוני ברשויות החופיות וסביב נחלי החוף , הקמת מאגר חירום לקולחין ומערכות טיפול מתקדמות בקולחין באופן שימנע את הזרמתם לנחלי החוף ולים ועוד. בקשה זו מוגשת כבסיס לפעילת בשנת2025 אך מתוך ראיה רב שנתית לפיתוח הים כמשאב לאומי .התכנית מבוססת על ביצוע פרויקטים חד ,דו ותלת שנתיים ולחלקם יהיו מחקרי המשך . בראיה זו ולאור סדרי העדיפויות והדחיפות נדחו פרויקטים רבים לשנים הבאות ,בניהם: •פרויקטים להפרדת מערכת הביוב מהניקוז ברשויות חופיות וסביב נחלי החוף • הקמת מאגרי חירום לקולחין ומערכות טיפול בקולחין למניעת זרימתם לנחלים ולים •הקמת תחנה חופית באשקלון •הקמת אתר ניסוים ימי וחיבורו לרשת החשמל •הקמת רציף תפעולי לכלי שייט לשירות מו"פ הכלכלה הכחולה ,על בסיס תת" ל139 בנמל קצא"א ואתרים נוספים •הקמת יחידת תיאום משותפת לתפעול וניהול שטחי מו" פ כלכלה כחולה • הפסקת שיטת דייג מכמורתנים באמצעות מתן פיצוי לדייגים • תמיכה בקהילת בלוטק(אקסלרטור ,הקטון ,רישות הקהילה) •סיוע בהכשרה טכנית לחוקרים מפעילים ציוד מדעי מתקדם ,כגון כלי שייט אוטונומיים ,רובוטים ,וגליידרים •פרויקטים נוספים בים סוף •ועוד