חומר רקע
2 אפריל
2024
לכבוד
ח"כ צביקה פוגל
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי
,שלום רב
:הנדון הערות הסניגוריה הציבורית
באשר ל הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-
מעצרים) (תיקון 'מס23
–
( )הוראת שעה
החמרת תנאי שחרור בערובה
של חשוד בעבירות
חמורות"), התשפ
ד-
4
202
לקראת הישיבה הקרובה
בוועדה לביטחון לאומי
, הסניגוריה הציבורית מ
בקשת להביע
את
התנגדותה העקרונית
.להצעת החוק שבנדון וקוראת לוועדה להימנע מקידומה
,על פי התיקון המוצע תבוטל הדרישה לקבל הסכמת החשוד לפני קביעת תנאי שחרורו בערובה על
פי סעיף20
,לחוק המעצרים. עוד מוצע לקבוע אפשרות להתייעץ עם סניגור בהליכי השחרור בערובה
ובכלל זאת עם סניגור ציבורי. בנוסף, ביחס לעבירות המנויות בתוספת מוצע לקבוע כי בלא הסכמת
החשוד הקצין הממונה יוכל לאסור יציאה מן הארץ לתקופה מירבית של3
חודשים; לאסור כניסה
לאזור גיאוגרפי, ליישוב או למקום בארץ למשך
45
ימים (במקום15
ימים); לאסור על קיום קשר
או פגישה למשך
45
ימים (במקום30
ימים); להורות על חובת שהייה באזור גיאוגרפי, ישוב או
מקום למשך30
ימים (במקו ם15
ימים); להורות על חובת שהייה במקום מגורים (מעצר בית) למשך
15
ימים (במקום5
)ימים.; ולהורות לעניין חשוד בעבירת אלימות על הפקדת כלי נשק
עוד מוצע
לקבוע כי ניתן יהיה להאריך את תקופות תנאי השחרור לתקופות נוספות בהסכמת החשוד
בלא
שמוצבת מגבלה כלשהי לתקופות אל
ה , וכי כי ערר שיגיש החשוד לפי סעיף43
ידון לא יאוחר מ-
24
.שעות מהגשתו
בדברי ההסבר להצעת החוק בנוסחה המקורי ,"נאמר כי הפשיעה בישראל "הפכה למכת מדינה
ובהתאם לכך, הצעת החוק מבקשת להחמיר
את תנאי השחרור בערובה אותם רשאי קצין ממונה
" להטיל על עצורים, וזאת במטרה לצייד את משטרת ישראל ומערכת אכיפת החוק בכלים חזקים
יו ."תר במלחמתם מול הפשיעה
בפתח הדברים יצוין כי התנגדותנו להצעת החוק–
כפי שתפורט להלן–
חלה ביתר שאת בעקבות
החרפתו והתעצמותו של משבר הכליאה החמור השורר בישראל בימים אלה . כידוע, על רקע
אירועי הלחימה חוקקה בכנסת הוראת שעה המאפשרת לשר לביטחון לאומי להכריז על "מצב
חירום כליאתי", שמכוחו מוסמכים מנהלי בתי הסוהר לצופף עצורים ואסירים בניגוד להוראות
.הדין בדבר שטח המחייה מינימאלי לעצור ולאסיר וכן להלין אותם על הרצפה ושלא על מיטה
כפי שניתן להיווכח מדיווחי הנתונים שנמסרו לוועדה, בחודשים האחרונים מצבת הכלואים נסקה
לקצה גבול היכולת בשב"ס ו עומדת כיום על21,000
(מדובר בעלייה של למעלה מ -
4,600
כלואים
מאז פרו)ץ המלחמה.
,כפועל יוצא
כ-
4,100
כלואים לנים שלא על מיטות קבועות אלא בעיקר על גבי
מזרנים שעל הרצפה ,
ולמעלה ממחצית מן הכלואים
מוחזקים בתנאי צפיפות קשים
שאינם עומדים
אפילו "ב"פעימה הראשונה (קרי פחות מ-3 מ"ר )
כאשר מתוך אלה מדובר ב אלפי עצורים ואסירים
פליליים
, שהם כ
רבע
מאוכלוסיית הכלואים.הפליליים
הצעת החוק הנוכחית, ככל שתוקדם, לא רק שלא תסייע למהלכים הננקטים והנשקלים כיום כדי
להתמודד עם בעיית הצפיפות במתקני הכליאה, אלא צפויה להחמיר עוד יותר את משבר הכליאה
ולהביא לפגיעה אנושה בזכויות העצ
ורים ובתנאי מחייתם .
עוד יצוין כי ב נושא המדובר בהצעת החוק–
סמכויות הקצין הממונה לשחרור ממעצר בערובה–
הסתיימו הדיונים
במסגרת ועדת דותן העוסקת במעצרים לצרכי חקירה
והדיונים בטיוטת התזכיר
כמעט והסתיימו אף הם .
מדובר בנושא מורכב ורגיש, שיש לו השלכות משמעותיות על הזכות
לחירות ולחופש התנועה של האזרח . ועדת דותן עמלה על מיצוי ודיוק הנושא במשך חודשים רבים
,בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים וכך נעשה גם בדיונים הרבים שנערכו לצורך הפצת התזכיר .
מן הראוי כי סוגיה מעין זו, העוסקת בסמכויות שלטוניות כה רגישות תוסדר במסגרת הצעת חוק
ממשלתית
שהעבודה בעניינה
כמעט והסתיימה ,ו
כפי שהוחלט גם בוועדת שרים לענייני חקיקה .
להלן תובא עמדתנו לגופו של עניין:, וכאמור כוחה התעצם בימים אלה בצל מצב החירום הכליאתי
1.
בראש ובראשונה, הסניגוריה הציבורית סבורה כי הצעת החוק לא תשיג את מטרתה המוצהרת
,שהיא הפחתת הפשיעה בישראל, וביתר שאת את הפשיעה החמורה. אדרבא הצעת החוק תביא
לפגיעה
קיצונית ו
בלתי מידתית באזרחים רבים שייחקרו על ידי המשטרה
בגין עבירות בדרגת
חומרה נמוכה עד בינוני
ת , יוטלו עליהם תנאים מגבילים בלתי מידתיים ולבסוף לא יוגש נגדם
כתב אישום (לעניין זה
יודגש
כי בלמעלה מ-
50%
מהתיקים כלל לא מוגש כתב אישום בסוף
)החקירה.
2.
הצעת החוק מבקשת להחיל עצמה על מגוון רחב מאד של עבירות המצוינות בתוספת, ובכלל
זאת כמעט כל עבירות הפשע
ואף עבירות עוון מסוימות .
ה"רעיון המסדר" העומד מאחורי
קביעת העבירות שיכנסו לתוספת כלל איננו ברור, ואף לא ברורים העקרונות על פיהם הוחרגו
ממנה עבירות. כ ,אמור היקף העבירות הרחב יחמיר מאד את הפגיעה הקשה בזכויות החשודים
מחד, ולא ישיג את מטרת ההצעה לה
י לחם בפשיעה
החמורה דווקא מאידך.
3.
בהקשר זה יש להזכיר ולהדגיש כי סמכויות השחרור של הקצין הממונה בתחנה ככלל שמורות
לתיקים החמורים פחות ולא למקרים שהוזכרו בהצעת החוק
,(סכסוכי דמים, רצח, ירי
תקיפה, התפרצויות וכו'). מקרים אלה בדרך כלל יסתכמו
במעצר
,ולא בשחרור בערובה. על כן
אין כל קשר בין המטרה המוצהרת של הצעת החוק לבין סמכויות הקצין הממונה לשחרור
.בתנאים מגבילים, שעה שאלה מתמקדים בדרך כלל בתופעות פשיעה קלות בהרבה
4.
,יתר על כן הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש בהצעת החוק חשש ממשי וכבד להגברת
מעצרים
מיותרים מאחורי סורג ובריח , שעה שחלק נכבד מהמשוחררים בערובה לא יוכל לעמוד
בתנאים המגבילים המכבידים
יש.וטלו על ידי הקצין הממונה, ויאלצו להיכלא
לעניין זה יש
להזכיר כי מזה שנים קיימת בישראל מגמה מטרידה של ריבוי מעצרים וגידול עקבי במספר
.מעצרי שווא ומעצרי יתר ה דרך להתמודד עם מגמה זו היא ביישום מושכל של הסמכויות
הנתונות כיום לקצין הממונה, ולא בדרך של הרחבתן
. הרח בת הסמכויות תביא לתוצאה
.רגרסיבית ולהערכתנו תביא דווקא לגידול נוסף במספר העצורים בישראל
נימוק זה כאמור חל ביתר שאת בימים אלה, שעה שאלפי עצורים ואסירים מוחזקים בתנאי
מחייה קשים מנשוא ובניגוד להוראות החוק והפסיקה בימי שגרה .
5.
ביטול הדרישה לקבלת הסכמת החשוד יוצרת אף היא קושי.רב
דרישת ההסכמה הקיימת
כיום מצמצמת את פערי הכוחות המובנים בין החשוד למשטרה, מחזקת את המשקל של
טיעוני החשוד במהלך השימוע הנערך בפני הקצין הממונה, ומחייבת את קצין המשטרה ליתן
משקל ראוי לטיעונים אלה לפני קבלת החלטתו בדבר השחרור בערובה . ביטול דרישה זו
יאפשר לקצין המשטרה להתעלם מטענות החשוד וסניגורו ולכפות תנאי שחרור דרקוניים
שמוצעים בהצעה . אין ביצירת זכות לייצוג בידי סניגור כדי לרפא את הקושי המתעורר בהקשר
זה שכן ההצעה מסמיכה את קציני המשטרה להטיל את התנאים כפי ראות עיניהם ולתקופות
נרחבות
גם לאחר שמיעת טיעוני הסניגור,
.ולכפות אותם על החשוד בניגוד לעמדתו
6.
,זאת ועוד
ביטול דרישת ההסכמה עלול לה ביא למצב בו יוטלו על החשוד תנאי שחרור למרות
שהוא כלל אינו יכול לעמוד בהם, דבר שיציב אותו בפני סיכון כי י
י עצר מחדש בגין עבירה של
הפרת הוראה חוקית .
מצב זה ביקש המחוקק למנוע בנוסח החוק הקיים אשר מאפשר לחשוד
את הבחירה בין הסכמה לתנאים לבין מעצר והבאה בפני שופט .
7.
עוד נעיר כי אין מחלוקת
ש הטלת תנאים מגבילים, בוודאי לתקופות משמעותיות פוגעת
בחירויות הפ .רט לכן המחוקק
קבע בחוק המעצרים שורה של
איזונים שיש בהם כדי למנוע
פגיעה בלתי מידתית בחירויות אלה, ובראשם מנגנוני.ביקורת שיפוטית
קידום הצעת החוק
י
וביל לפגיעה מש
מעותית בביקורת השיפוטית הקיימת כ
יום בחוק המעצרים, יו קנה לקציני
החקירות סמכות להטיל תנאים מגבילים לתקופות ארוכות שלא לצורך,
וזאת בהיעדר כל
ביקורת שיפוטית .
?ובמה דברים אמורים הטלת תנאים מגבילים על אדם בשלב החקירה
אמורה לשרת תכלית
חקירתית. קרי, שעה שמתקיימת חקירה משטרתית, ישנו חשד סביר לביצוע עבירה וקמה אחת
מעילות המעצר הנקובות בחוק (מסוכנות, שיבוש, הימלטות וצרכי חקירה מיוחדים) רשאי
הקצין ה
ממונה להטיל ע
ל
האדם תנאים מגבילים לתקופות מוגבלות, כל זאת שעה שהחקירה
המשטרתית עדיין באיבה ומתקדמת בצורה נאותה. אם הקצין הממונה מבקש להאריך את
משך התנאים, עליו לפנות לבית המשפט ולבקש את הארכתם בהתאם לדרישות החוק (עבירה
.)בת מעצר, חשד סביר, עילת מעצר, קיומה של חקירה לביק ,ורת שיפוטית זו חשיבות יתרה
בשים לב לפגיעה הקשה הנלווית לסמכויות שניתנו לקצין הממונה. על בית המשפט לבדוק
שהחקירה מתקדמת בצורה ראויה, שהחשד הסביר לא נחלש או אוין, ושעילת המעצר עדיין
.קיימת ומנגד, מעבר לביקורת השיפוטית האמורה, בית המשפט הוא גם כתובת להארכת ת נאי
שחרור במידת הצורך. כלומר, החוק בנוסחו כיום נותן מענה הולם הן לצרכי החקירה
.והמשטרה והן לצרכי הבקרה שהשימוש בסמכות נעשה בצורה מידתית הרחבת סמכויות
המשטרה כפי שמוצע בהצעת החוק צפויה להפר את האיזון ול פגוע במנגנוני הבקרה על
רשויות האכיפה .
8.
:ודוק
הטענה כי ה משוחרר בערובה יכול לפנות לבית המשפט
ו להגיש ערר על התנאים
שהוטלו עליו אינה
נותנת מענה לקושי, ב של היפוך ועיוות סדר הדברים תוך הטלת הנטל על
החשוד וסניגורו להגיש ערר כזה על מנת להביא לביקורת על סמכו יות דרקוניות ש מן הראוי
שלא היו ניתנות
מלכתחילה .
9.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום27.4.2023
,
)פורסמה פקודת משטרת ישראל (פקודת מפכ"ל
'מס14.01.34, בנושא עיכוב, מעצר ושחרור .
סעיף6
לפקודה מבנה את שיקול הדעת של קציני
,)החקירות בכל הנוגע להטלת ערובה ושחרור בערובה. במסגרת זו נקבע בסעיפים קטנים (ד), (ה
(ו) כי על הקצין הממונה לבחון את יכולתו של החשוד להמציא את הערובה הנדרשת, האפשרות
שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה בהיבטים רחבים ככל ,האפשר, כגון משמעויות משפחתיות
,כלכליות ועוד וכן התאמת משך ואופי התנאים הנדרשים לחקירה והימנעות מקביעה
אוטומטית של תנאים מרביים המצוינים בחוק .
,בנוסף סעיף6
'ד לפקודה
קובע כי
ניתן לשחרר
את החשוד בתנאים המצויים בסמכותו של הקצין הממונה, ובמקביל לבקש הארכה של
תנאים
אלו מבית המשפט כשהחשוד בסטטוס משוחרר, ובכפוף לכך שהחשוד הסכים לתנאים אלו .
במילים אחרות, גם
,בהתאם לפקודת המשטרה עצמה ממילא
ניתן לבקש את הארכת הת נאים
,מבית המשפט שעה שאלה נדרשים ו
בנוסף על התנאי
ם להיות מידתיים ומותאמים לחקירה .
על כן, למשטרה
עומדים כיום מירב הכלים למיצוי סמכויותיה הקיימות לפי חוק המעצרים.
10
.
הצעת החוק אינה נתמכת בתשתית עובדתית ואמפירית כלשהי לשם בחינת הצורך וההצדקה
.העומדים בבסיסה תנאי הכרחי לבחינה ראשונית של הצעה שפגיעתה בזכויות הפרט תהיה
,כה מרחיקת לכת
הוא קבלת נתונים סדורים ומ פורטים אודות השימוש בסמכויות הקצין
הממונה על פי המצב המשפטי הנוכחי .
11
.
להשלמת התמונה נזכיר, כי להצעת החוק השלכות תקציביות
משמעותיות ש עה שהיא מחייבת
מ ינוי סניגור ציבורי בהליכי שחרור בערובה לחשודים שאין להם סניגור פרטי
על מנת לאזן את
הרחבת הסמכויות המנהליות של קציני המשטרה. גם מטעם זה ראוי להסדיר את הדברים
במסגרת הצעת חוק ממשלתית שם יילקחו בחשבון
כלל
.ההיבטים התקציביים
,לפיכך
הסניגוריה הציבורית קוראת לוועדה להימנע מקידומה של הצעת החוק שבנדון .
ב
כבוד רב וב
ברכה ,
נתנאל לאגמי, עו"ד
ישי שרון, עו"ד
המשנה לסניגורית הציבורית הארצית
מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית