חומר רקע
דוד המלך13
, ירושלים9410125
'| טל02-6203323
| פקס02-6256260
|
irac.org | [email protected]
התנועה הרפורמית-
)יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר
ז
' ניסן
תשפ"ד
15
אפריל2024
החרמת
ה
מוסדות ה
חרדי
םי את המבחנים הארציים של משרד החינוך -
ניי ר עמדה מטעם המרכז הרפורמי לדת ומדינה
לקראת הישיבה הקבועה ליום16.4.24
בוועדת ה
חינוך התרבות והספורט בנושא שבנדון ,
,המרכז הרפורמי לדת ומדינה
הזרוע המשפטית והציבורית של התנועה הרפורמית- יהדות מתקדמת בישראל, מתכבד להגיש את עמדתו ב נושא:
1.
המרכז הרפורמי לדת ומדינה עוקב משנת2007
אחר הפיקוח על מוסדות החינוך החרדיים ואף הגיש מספר עתירות
בעניין כפי שיפורט להלן, על מנת להביא לכך שהמדינה תמלא את חובתה לפקח על מוסדות החינוך החרדיים כתנאי
להעברת תקציבים כפי שמחייב החוק במדינת ישראל . מבחני הערכה בית
ספריים הם כלי פיקוח מרכזי הנותן
למשרד החינוך הערכת מצב ביחס לקיום לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים. במסגרת העתירות, עמדנו על
כך שמוסדות החינוך החרדיים לא השתתפו במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) שמטרתם להעריך
.את איכות לימודי הליבה במוסדות אלו התקצוב למוסדות ניתן, למרות שמטרתו היא הבטחת לימודי הליבה ואלה
( לא נלמדים כלל. בימים אלה תלויה ועומדת עתירה נוספת שהגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה בג"ץ586/24
) נגד
העברת התוספת התקציבית שנקבעה בהסכמים הקואליציוניים למוסדות הפטור
ללא כל דרישה נוספת ללימודי
ליבה ו
ללא דרישה מפורשת שיבחנו במבחני הערכה ארציים
. בעתירה עמדנו על כך ש התקצוב
האמור
ניתן למוסדות
הפטור .בניגוד לדין שכן אין כל פיקוח על לימודי הליבה במוסדות אלה טרם הוגשה תגובת המדינה לעתירה זאת
.עקב בקשות דחיה של המדינה להלן נפרט את סוגי .מוסדות החינוך החרדי והשתתפותם במבחנים הארציים
מוסדרות ה חינוך החרדי
2.
בצד מוסדות החינוך הרשמיים, פועלים מוסדות חינוך בבעלות גופים פרטיים, שזיקתם למדינה מוגבלת. המדינה
מכירה בהם אך הם
אינם שייכים למדינה ,
נתונים לפיקוח חלקי של משרד החינוך ומקבלים מימון ציבורי חלקי
בלבד. מעורבות המדינה במוסדות אלה היא מוגבלת, והחינוך הניתן בהם אינו חינוך ממלכתי. למוסדות אלה
שייכים מוסדות החינוך של שתי רשתות החינוך החרדי-
מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בית יעקב
" :בארץ ישראל (להלן
מרכז החינוך העצמאי" :"), ומרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל (להלן מעיין החינוך
התורני)"
.
3.
חובת מימונם של בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים מוטלת על הגופים המחזיקים בהם . להורים אומנם מוקנה
חופש הבחירה להחליט אם לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך רשמי או למוסדות שאינם רשמיים. עם זאת, הורים
אשר בחרו לשלוח את ילדם למוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, צריכים לשאת בנטל התשלום עבור הלימודים, שכן
חובת המדינה לספק חינוך חינם מתמצית בחינוך הר .שמי
4.
סעיף
11
לחוק חינוך ממלכתי,
:קובע
"השר [שר החינוך–
א
.א.ל .] רשאי לקבוע, בתקנות, סדרים ותנאים להכרזת
מוסדות לא רשמיים כמוסדות חינוך
מוכרים ,, להנהגת תכנית היסוד בהם
להנהלתם, לפיקוח עליהם ולתמיכת המדינה בתקציביהם, אם השר יחליט על
".התמיכה ובמידה שיחליט
.מוסד חינוך שאינו רשמי זכאי אפוא לתקצוב רק אם שר החינוך הכיר בו כמוסד מוכר
5.
בשנת2003
הוגש לשרת החינוך דאז דו"ח הועדה לבדיקת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל, בראשות ד"ר
דוד המלך13
, ירושלים9410125
'| טל02-6203323
| פקס02-6256260
|
irac.org | [email protected]
התנועה הרפורמית-
)יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר
" :שמשון שושני (להלן
דו"ח שושני "). הדו"ח קבע מספר עקרונות לתקצוב בתי ספר בחינוך היסודי, ובראשם
העקרון לפיו תנאי לתקצוב הינו הוראה של
תכנית הליבה
ופיקוח על ביצועה. עוד נקבע בדו"ח כי שיעור ההשתתפות
,של משרד החינוך במימון בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים ייקבע בהתאם לעמידתם בהוראות משרד החינוך
ובפרט בקיימם
מדיניות רישום אינטגרטיבית
וקיום מבחני המיצ"ב .)(למעט מוסדות הפטור
6.
עפ"
,י החלטות הצוות ליישום דו"ח שושני
ש אומץ"ע ,י משרד החינוך תקצוב מוסדות החינוך השונים יהא:כדלקמן
•
מוסדות רשמיים –
100%
•
מוסדות מוכרים שאינם
רשמיים המשתייכים לחינוך העצמאי או למעיין החינוך –
100%
(בכפוף לקיום
תכנית ליבה מלאה; קיום תכנית ליבה חלקית של75%
מזכה ב-
75%
)תקצוב
•
מוסדות מוכרים שאינם רשמיים אחרים–
75%
(בכפוף לקיום75%
מתכנית הליבה, קיום מדיניות
)רישום אינטגרטיבית והשתתפות במבחני המיצ"ב
•
מוסדות פטור –
55%
(בכפוף לקיום55%
)מתכנית הליבה
7.
שתי רשתות החינוך החרדי-
מרכז החינוך העצמאי
ו
מעיין החינוך התורני - נכלל ות כאמור במסגרת החינוך המוכר
שאינו רשמי . ואולם, זכותן לקבלת תמיכה מלאה הובטחה באופן מפורש בסעיף3
,(א)(ט) לחוק יסודות התקציב
תשמ"ה –
1985
. סעיף זה מחייב את המדינה לממן את מרכז החינוך העצמאי ואת מעיין החינוך התורני תוך ציון
שמם במפורש. יחד עם זאת, סעיף3
" א(י) לחוק קובע כי תקצוב מוסדות אלה צריך להתבצע על פי קריטריונים
ענייניי
ם אחידים ושוויוניים כמו לכלל ילדי ישראל" .
8.
סעיף2 לחוק חינוך ממלכתי
מגדיר את מטרות החינוך הממלכתי, שהן, בין היתר: "לבסס את ידיעותיהם של הילד
והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שידרשו להם
."בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית
9.
.מיומנויות היסוד נדרשות להשתלבות בשוק התעסוקה ונרכשות בבתי הספר הרשמיים תלמיד חרדי במסלול
החינוך של מוסדות המוכר שאינו רשמי או מוסד פטור ,צובר פערים בלימודים ובמיומנויות בתחומי אנגלית
,מתמטיקה, שפה ומדעים לאורך שנותיו במערכת החינוך
.שכן הוא לומד אותם רק באופן חלקי
ממצאים
מהשטח
מלמדים
שהתלמידים אינם משתתפים במבחני הערכה ארציים לא ו
מתקיים פיקוח אף על הלימוד החלקי
ולמעשה התלמידים בחינוך החרדי לא רוכשים מיומנויות יסוד, ובכך נמנעת מהם האפשרות להשתלב בשוק
.התעסוקה. דבר הגורם לפגיעה בזכותם לשוויון הזדמנויות ולנזק לשוק הכלכלה בעתיד
אי השתתפות במבחני המיצ"ב
10
.
.התופעה של סירוב להשתתף במבחני המיצ"ב במוסדות החינוך החרדי מתקיימת למרבה הצער מזה שנים רבות
בבג "ץ4805/07
'המרכז לפלורליזם יהודי נ' משרד החינוך ואח ,
בפסק
הדין שניתן בעתירה ביום27.7.08
קבע בית
ה
משפט כי:
"אין חולק בדבר הצורך בקיום פיקוח על מוסדות החינוך כדי לוודא את דבר עמידתם בתנאים
הנדרשים לצורך תקצובם הממלכתי .המדינה מכירה בחשיבות הפיקוח על מוסדות החינוך ובחיוניותו במערך
התמיכות הממשלתיות". בית המשפט
ציין את העובדה ש
למרות
ה אמירה
של המדינה בתצהיר התשובה
לעתירה
כי היא מכירה בחשיבות הפיקוח על מוסדות אלו ,לא הביא משרד
החינוך כל
נתונים נוספים
המפרטים באיזו
מידה
הוגשמה מטרה זו.
" בית המשפט העיר כי היה בדעתו
להורות
כי על משרד החינוך חלה חובת קיום מנגנון פיקוח
יעיל לחינוך היסודי והעל יסודי, אשר עליו לבדוק באופן סדיר את מידת עמידתם של מוסדות החינוך החרדי
,בחובת ההוראה של תכנית הליבה, וכי מוסד שיימצא מפר תנאים אלה
ת
קצובו
יופסק או יוקטן בהתאם
לממצאים שיתקבלו ", ואולם, רק בשל חקיקתו של חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, תשס"ח-
2008
לא נתן
בית המשפט, צווים אופרטיביים בפסק הדין האמור. נציין כי החוק פטר את תלמידי הישיבות הקטנות מלימודי
דוד המלך13
, ירושלים9410125
'| טל02-6203323
| פקס02-6256260
|
irac.org | [email protected]
התנועה הרפורמית-
)יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר
ליבה, ולא שלל את תקצובם בגובה60%
אולם בתמורה ניתנה התחייבות כי בבתי הספר היסודיים יילמדו לימודי
.הליבה על פי גובה התקצוב והתלמידים ישתתפו במבחני המיצ"ב
11
. בשנת
2010
הגיש
המרכז
הרפורמי
לדת
ומדינה עתירה נוספת
(בג"ץ3613/10
)
בעניין
אי השתתפות במבחני המיצ"ב
והיעדר פיקוח משרד
החינוך על מוסדות
החינוך החרדי ,מוסדות
המוכר שאינו
רשמי ומוסדות הפטור .
ב
מסגרת
ה
עתירה תן ינ
צו על תנאי ורק בשל העובדה שבאותה שנה בוטלו המבחנים ע "
י השר
פירון
בכל מוסדות החינוך לא
נדרשה
הממשלה להסביר את מחדלה
בקיום
מבחני המיצ"ב. ואולם, ב פסק הדין צו ינה התחייבות הרשתות (מעיין
החינוך התורני והחינוך העצמאי)
והתחייבות משרד החינוך לקיים מבחני
מיצ"ב פנימיים :, שלא בוטלו על ידי השר
"
שר החינוך שנכנס לתפקיד לפני חודשים מספר החליט לבטל את בחינות המיצ"ב
,החיצוניות בשנה זו. יוער, כי הצו על תנאי, אף שהדבר לא נאמר בו, כוון, כך נראה
לבחינות החיצוניות. ממילא עקב ביטול הבחינות מוצתה העתירה. עם זאת, המשיב דורש
כי יתקיימו מבחני מיצ"ב פנימיים במוסדות החינוך הרשמי. בדיון שנערך בפנינו הצהירו
באי כוח ם של המשיבים3-2
כי במוסדות החינוך אותם הם מייצגים ייערכו בחינות מיצ"ב
פנימיות על יסוד הידברות שתיערך עם אנשי משרד החינוך. באת כוחו של המשיב נתנה
הצהרה דומה. רשמנו לפנינו את הדברים "
12
.
ואולם, למרות ההתחייבות ולמרות שהחל משנת2019
החל משרד החינוך להנהיג שוב מבחנים חיצוניים בכלל בתי
הספר, דבר לא השתנה במוסדות החינוך החרדיים
. כך עולה מ דוח מבקר המדינה משנת2020
(דוח מבקר המדינה
70
ב תש"פ2020
'עמ1067-1137
) אשר עסק בפיקוח על מוסדות החינוך החרדי. הדוח מתאר תמונת מצב עגומה
לפיה
מוסדות החינוך החרדי
אינם משתפים פעולה עם משרד החינוך , התלמידים אינם נבחנים במבחני ה ערכה
ארציים, ואף
אין פיקוח על מערכת השעות בבתי הספר, על ספרי הלימוד שאינם מעודכנים ואין כל בקרה תקציבית
.על מוסדות אלו
13
.
על החובה להקצות כספים רק אם נערכת בקרה על שימוש בהם למטרות להם ניתנו כבר עמד בית המשפט העליון
מספר פעמים בהדגישו את החובה לפקח כי מוסדות החינוך החרדי אכן עושים שימוש בכספים הניתנים למטרות
הקבועות בחוק- הענקת לימודי ליבה והכשרת התלמידים לחיים בחברה האזרחי .ת
בבג "ץ10296/02
ארגון המורים
בבתי הספר העל יסודיים נ 'שרת החינוך
( פ"ד נט3
)
224
,
235
נקבע
שאין להעביר כספים למוסדות שאינם
מקיימים
א.ת מטרות החינוך הממלכתי
14
. ע ל היעדר פיקוח במוסדות החינוך החרדי אף בימים אלה ממש, ועל היעדר לימודי יסוד במוסדות אלה, מלמד
מחקרם של לוטם פרי חזן, נטע ברק קורן וגיל נחמני אשר ערכו מחקר1
על מוסדות לבנים חרדים. המחקר בדק
האם וכיצד בתי ספר יסודיים חרדים לבנים , הן מוסדות מוכר שאינו רשמי והן מוסדות פטור
מקיימים את לימודי
,הליבה כנדרש על פי חוק. החוקרים מצביעים על התפרקות מוחלטת מסמכות מצד המפקחים של משרד החינוך
אשר במקום לעשות את עבודתם ולאכוף את לימודי הליבה הם בפועל מסייעים לבתי הספר החרדיים לא לציית
לחוק .
1 Noncompliance with the Law as Institutional Maintenance:The Case of Haredi Boys Schools’
Decisions Regarding Core-Curriculum Regulations Lotem Perry-Hazan Department of Leadership
and Policy in Education, Faculty of Education, University of Haifa Netta Barak-Corren School of Law
and the Federmann Center for the Study of Rationality, Hebrew University of Jerusalem Gil
Nachmani, Department of Leadership and Policy in Education, Faculty of Education, University of Haifa
דוד המלך13
, ירושלים9410125
'| טל02-6203323
| פקס02-6256260
|
irac.org | [email protected]
התנועה הרפורמית-
)יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר
15
. הנתונים של המחקר נאספו בשנים
2019-2021
ועולה מהם שבכיתות א'-ו 'בתי ספר מלמדים את השעות הנדרשות
רק בחשבון ועברית אבל מקצועות כמו מדעים
ואנגלית נלמדים
באופן
דרמטי
במספר שעות
נמוך מהנדרש .
בנוסף
התבנית
של
אי ציות למספר השעות המחייב של תכנית
הליבה
מחמירה
בכיתות ז 'ו-
ח
בהם
נרשמת
ירידה
משמעותית במספר השעות הנלמד בכל המקצועות ולמעשה בתי הספר אינם מלמדים את מה שהם מחויבים לו .
המחקר מלמד שמפקחים כמעט לא משתמשים בכוח הכופה שלהם על בתי הספר ולמעשה לא נמצא במחקר אפילו
מקרה אחד שבו מפקחים אכפו את החוק על בתי הספר .וזאת אפילו במקרים של הפרה ברורה כמו סירוב
ללמד
אנגלית (ראו עמ '
17
למחקר.)
16
.
מכל האמור לעיל עולה, כי המשך מימון מוסדות החינוך החרדי מבלי לעמוד על חובתם להשתתף במבחני הערכה
ארציים, מנוגד לחוק ו
מהווה פגיעה כפולה בשוויון , הן
של מוסדות אלה אל מול מוסדות אחרים הנדרשים ל היבחן
בבחינות ו הן
בשוויון ההזדמנויות של תלמידים במוסדות אלה שאינם מקבלים מיומנויות יסוד שיאפשרו להם
להשתלב בשוק התעסוקה. המשך המימון של מוסדות החינוך החרדי
והגדלתו לפי ההסכמים הקואליציוניים יגרום
נזק עצום כפי שקבע ראש אגף תקציבים באוצר במסמך מיום12
במאי2023
לתלמידי ם
עצמם ולכלכלה בישראל .
משכך, על הוועדה לק רוא להפסקת המשך
מימון
מוסדות
החינוך החרדי כ ל עוד הם
מפרים
את חובתם
ל הורות את
תכנית הליבה בשיעור ה נדרש ולאפשר פיקוח על ביצועה לרבות באמצעות השתתפות באופן מלא במבחני הערכה
.ארציים