חומר רקע

1 התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום1 כתיבה, מחקר ועריכה אקדמית: ד"ר גלית בינט ייעוץ מדעי: ד"ר אורית דרור תקציר האם התקנת מצלמות במעונות יום תורמת למיגור תופעת האלימות של בגירים כלפי קטינים חסרי ?ישע שאלה זו מצויה במוקד המסמך, ו היא נבחנת בהתבסס על :שני אדנים האחד – סקירת ספרות הנוגעת ל חקיקה במדינות אחרות ,מגבלותיה והמסקנות הנובעות מ יישומה; ה אחר – ממצאים העולים מ ן הדיון המשפטי במקרי עב רה בישראל ב טרם נקבעה חובת התקנת מצלמות במעונות יום לפעוטות ב נ י שנה עד שלוש, ולאחריה. * ב חינת ה מדיניות בעולם מלמדת על חפיפה בין היבטים גאוגרפי י ו ם בין היבטים חוקיים: ב מדינות אסיה, התקנת מצלמות היא מנדטורית ומי וש מת ב קוריאה הדרומית ,ב ,סין ב הודו ו ב מלזיה . ב מדינות אירופה וב מערב בכלל, הצבת המצלמות היא וולונטרית ומי מ וש ת באיטליה ו בסקוטלנד . בארצות הברית היא מיושמת בכיתות ה חינוך ה מיוחד במדינות דוגמת טקסס ,, ג'ורג'יה, נוודה מיזורי ו מרילנד ,. לרוב מדובר בחקיקה ממשלתית אך במקרים אחדים מקור הסמכות הוא השלטון .המקומי שיעור עב רות האלימות במדינות ש ן בה הנתונים מפורסמים אינו מצוי בירידה, ונראה כי אין בהצבת ה מצלמות כשלעצמה – גם אם זו נתונ ה לפיקוח משטרתי – כדי למגר את תופע ות הא לימות א ו כדי למנוע אות ן. לצד זאת מציינים חוקרים אי ־ אמון ,מחריף בין הורים לצוותי הוראה פגיעה ב זהותן המקצועי ת של המטפלות ומעמדן הציבורי, ו כן שינוי ים בתפיסת העולם של .הילדים בישראל, הסדרים משפטיים שנערכו בין השנים2012 – 2023 מלמדים כי 72% מהם נקבעו לאחר תחולת החוק המחייב התקנת מצלמות במעונות יום לפעוטות .עוד נלמד כי ־ב48% מ ן המקרים העב"רה היא "תקיפת סתם; ־ב35% הושאר ילד ללא השגחה; ב ־23% מדובר בחבלה ברשלנות. ב עב ר ות חמורות יותר שנדונו בבתי המשפט בשנים2008 – 2023 , ניתן ללמוד מ תסקירי שירות המבחן על נסיבות שתרמו להתנהלות :מבצעי העברה, הגם שאינה גורעת מאחריותם לחץ במקום העבודה ( 93% ); ניסיון להשגת שליטה ( 43% ); תפיסה חינוכית ( 62% ). המסקנה העולה מכל אלה היא שיעילות המצלמות במניעת האלימות ו ב מיגורה לא זו בלבד ש אינה מוכחת, אלא שהיא .אף יוצרת אתגרים נוספים לשם הטיפול בתופעה יש לנקוט צעדים אשר יי .טיבו את סביבת העבודה ואת האקלים החינוכי במעונות היום לפעוטות ובגני הילדים 1 מסמך זה נכתב במסגרת דּוח מדיניות של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך בתמיכת קרן ברכה וקרן ון ־ .ליר הדּו ח בוחן את מכלול התשתיות הנדרשות לקידום חינוך ו טיפול איכותי בגיל הרך . מסמך זה נוגע .לתשתית הרגולטורית 2 1. מבוא ב־27 במרץ2024 אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום . על פי ההצעה תו רחב חובת התקנת מצלמות לג ני ילדים ב נ י3 – 6, ותקופת שמירת ה ת צלומים תוארך לש י שים ימים. נוסף על כך , מוצע לחייב את המשטרה להראות את הצילומים להורי ילדים ופעוטות שנפגעו, ואף לאפשר להורים – בתנאים מסוימים – לצפות בילדיהם בשידור חי ובאופן מקוון . כל זאת במטרה לשפר את הבקרה , בד בבד עם שיפור הטיפול בילדים א ו ב .שיקומם בהצעה תמכו 53 חברי כנסת,, ללא מתנגדים או נמנעים ,והיא הועברה לדיון בוועדת החינוך .התרבות והספורט בדברי ההסבר להצעה נכתב כ ך : "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגואה של התעללות בחסרי ישע, ובמיוחד בפעוטות המצויים במסגרות טיפוליות וחינוכיות " . החוקים שנחקקו בשנת2018 , ו אשר נועדו" לשפר את ההגנה על שלום הפעוטות , ולסייע בניטור "ובעקירת תופעת ההתעללות, אינם חלים על ם גני ל ילדים בני 3 – 6, ש בהם קיימת " מגמה הולכת וגדלה של מקרי התעללות אשר בלתי אפשרי למצות הליך פלילי בעניינם". דּו ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה כי בין השנים 2018 – 2022 נסגרו73% – 85% מ ן התיקים בשל חוסר ראיות ,'(רבינוביץ2023 , 'עמ10 .) התעללות בילדים מצ ד אנשי מקצוע במסגרות חינוכיות היא נושא גלובלי, ותצורותיו כולל ו ת הזנחה ופגיעות פיזיות – רגשיות או מיניות – .המותירות אחריהן צלקות עמוקות ניתוח של35 מסמכים פליליים הנוגע ל ־48 מחנכות ־לו247 קורבנות בני שנתיים עד שש שנעשה בסין חושף כי הה תעללות במסגרות החינוכיות נובע מרצון הגורמים המטפלים לשלוט בהתנהלות הילדים ולהשיג סדר, תוך אימוץ גישה חינוכית ממוקדת מורה והפעלת כוח פיזי, הבא ות במקו ם התאמה של תוכנית חינוכית לשלבי ההתפתחות של הילדים. עוד נלמד כי המתעללים הם צעירים יחסית ובעלי השכלה נמוכה. נמצא כי הם מסתירים את פגיעתם ב ילדים ב אמצעות אסטרטגיות שונות, ובכללן הסתרת מקום ההתעללות והכלים המשמשים אותה, ו כן שימוש בשמות קוד לתיאור המעשים ( Huang, Qiao & Lian,2022 ) . 3 ממשלות, מוסדות בי ן־ לאומיים, ארגוני החברה האזרחית ואנשי חינוך בוחנים כלי מדיניות לטיפול בתופעה, ל רבות קביעת תנאי סף לעיסוק בחינוך בגיל הרך, הכשרת צוותים, שיפור תקינה והגברת אמצעי הפיקוח. ואולם, הדיון הציבורי והאקדמי בעולם ובישראל חסר נתונים ב נוגע לתוכניות ההתערבות הננקטות ו כן לגבי ,יעילותן במניעה ב ,חשיפה ב תגובה או ב טיפול בתופעה ( (Finch et al., 2021 . 2. פיקוח טכנולוגי באמצעות מצלמות אבטחה – תמונ ת מצב במדינות העולם בשנים האחרונות אנו מבחינים ב בולטות בשיח הציבורי ובמדיניות לפיקוח טכנולוגי באמצעות מצלמות אבטחה. כך בעשור האחרון החלו מדינות שונות באסיה – דוגמת קוריאה הדרומית, ,סין הודו, מלזיה וסינגפור – .לחייב בחקיקה הצבת מצלמות אבטחה במדינות אירופה, בו מערב בכלל , תמונת ה מצב הי א שונה, ובמקרים ה ספור ים ש בהם מותקנות מצלמות בגני ילדים אין החוק מחייב זאת. יוצאת דופן בהקשר זה היא התקנת מצלמות בבתי ספר של החינוך המיוחד, שתכליתה אף .היא הגנה על חסרי ישע, ולעיתים מחויבת בחוק 2.1 מדינות אסיה– החלת החקיקה, מקור הסמכות והשלכות החקי ק ה קוריאה הדרומית ( Bo-eun, 2018 ) • מקור הסמכות וכניסת התקנות לתוקף – בספטמבר2015 נכנסו לתוקפן תקנות שה וביל משרד הבריאות והרווחה של קוריאה ,הדרומית ו לפיהן חויבו כ ־45 אלף מעונות יום להתקין מצלמות טלוויזיה במעגל סגור ולאפשר להורים צפייה בהן בהתאם ל .בקשה • מגבלות ומימון – התקנות מגבילות את הצפייה בה י עדר סיבה לגיטימית. מקורות המימון של התקנת המצלמות נשע נים על תשלומי הורים ו כמו כן על סיוע של רשויות מקומיות ( דוגמת סיאול ומחוז גיונגגיGyeonggi Province ), המחוז המאוכלס ביותר במדינה ( Min-ho,2015 ). • יישום החקיקה ו התגובה אליה – באוקטובר2015 עתרו מעונות היום לבית המשפט לחוקה במדינה כנגד הפגיעה בפרטיות, אולם בית המשפט אישר את התקנות בטענה כי מניעת התעללות בילדים והבטחת בטיחותם חורגות מ ן ה הקלה של חרדות ההורים ונופלות תחת 4 האינטרס הציבורי שעליו המדינה נדרשת להגן. עוד ציין בית המשפט כי האינטרס הפרטי .אינו יכול לגבור על זה הציבורי • כלי מדיניות נוספים והשלכות החקיקה – במחצית הראשונה של שנת2015 ,ש בה הותקנו התקנות, נחשפ ו160 מקרי התעללות, ובתקופה המקבילה בשנה שלאחר מכן – 221 .מקרים טרם החקיקה הסכימו קובעי המדיניות כי יש לשפר את תנאי העבודה הירודים של עובדי המעונות . באותה עת הם עבדו9.3 שעות ביום, ושכרם עמד על 1.31 ( מיליון וון כ־1,200 דולר ) בחודש. תנאי ה עבודה והשכר הקשו את משיכת ם של אנשים מתאימים למקצוע , בעיה ש אך החריפה עם הצבת המצלמות. מחקר ש נערך בין ספטמבר2015 לדצמבר2017 בהתבסס על257 שאלונים ש ,עליהם השיבו מחנכות שנות ינקות מלמד כי ה חקיקה ויישומה, ו כמו כן ן אופ סיקור מקרי ההתעללות במעונות היום, השפיעו באופן שלילי על מעמד :הגננות (להלן מחנכות) 2 ויצרו קונפליקט בין תפיסת התפקיד ו בין דימויו בקרב המעוניינים לעסוק בו ( (Seong & Hwang,2017 . סין • מקור הסמכות וכניסת התקנות לתוקף – בשנת2018 הוצגה דרישה למשרד החינוך מצד הממשל המרכזי (הרפובליקה העממית של סין) ליזום חוק חינוך קדם ־ בית ספרי . עם הנחת הטיוטה לחוק החל דיון במדיניות הגיל הרך, ובתוך כך נקבעה תוכנית להתקנת מצלמות מעקב בגני ילדים. • מגבלות ומימון – יישום התוכנית נעשה באמצעות הקצאת תקציב ללשכות החינוך .המחוזיות אלו נדרשו לחייב את כלל הגנים ש במחוז להתקין מצלמות המכסות באופן מרבי את שטח הפעילות . לשכות החינוך המחוזיות הציעו שלא לשדר את פעילויות הכיתה בשידור חי, ו לאפשר ל הורים גישה לצילומי הווידאו בכפוף לאישור מחלקות החינוך או .הביטחון הציבורי בעיר • יישום החקיקה והתגובה אליה – בשנת2017 (עוד טרם כניסת החקיקה לתוקף) חויבו כל גני הילדים באזור בייג'ין להרחיב את השימוש במצלמות אבטחה, המכסות טווח מעגלי מלא של360 מעלות. ב כמה מ ן המחוזות חוברו המצלמות למערכות הניטור של המשטרה 2 המונח "גננת" מתאר בישראל את מי שלמדה לתואר ראשון ומחזיקה בתעודת הוראה לגיל הרך. המונח ""מחנכת משמש עבור מי שממלאת תפקיד של גננת או מטפלת ב מקום ש .בו אין הכשרה מחייבת גם במדינות אחרות ש בהן אין הכשרה מחייבת נעשה שימוש במונח "מחנכת", גם אם במקור (מאמרים ופסקי דין) הופיע השימוש במונח "גננת". הבחנה זו הי א .מהותית בקידום חינוך וטיפול איכותיים בגיל הרך 5 המקומית ( Chinadaily,2017 ) . בינואר2019 הודיעה גם לשכת החינוך של שנזן ( Shenzhen) על התקנת מערכת ניטור בגני הילדים ו על חיבורה לרשת הווידאו הביטחונית ( Dai, 2019 ) . בתגובה למהלך טענו ה מחנכות כי הצבת המצלמות מלמדת ש החברה וההורים ינם א נותנים בהן אמון וא ינם רוחשים להן כבוד .הדרך למנוע התעללות,, כך אמרו מתחילה בראש ובראשונה בהעסקת מורים טובים יותר ( Zong, 2019 ) . הנושא זכה לתשומת לב גם ב חקיקה , ונקבע כי על לשכות החינוך העירוניות להבטיח העסקת צוותי הוראה מוסמכים עד לשנת2021 , שכן רבים מצוותי ההוראה היו בעלי השכלה תיכונית מקצועית או רמת השכלה הנמוכה מכך ( (Shenzhen Special Economic Daily, 2019 . • כלי מדיניות נוספים והשלכות החקיקה – ב תוך "דּו"ח העבודה הממשלתי ( Jing Bao Official Weibo, 2019 ,) " שגובש בין היתר בהתייחס לדרישות הקונגרס העממי העירוני בשנזן" , 3 הוחלט על"הטמעת מערכת "רשימה שחורה – רישום פגיעות, פיזיות או נפשיות , בילדים מצד גננות ו מחנכות שנות ינקות שיש בה כדי להוביל להפסקת עבודה עם ילדים .לכל החיים לצד זאת כולל דּו ח העבודה הממשלתי צעדי מדיניות דוגמת העלאת שכר הגננות ו מחנכות שנות ינקות והטבות נלוות, שיפור איכות ההוראה, עידוד מחנכות להשתתפותן בהכשרה אקדמית וקידום האתיקה של המחנכות והצוותים בגנים. במסגרת צעדי הביניים של העירייה הוגדרו גם תוכניות פדגוגיות; הכשרות מקצועיות לאנשי חינוך ו לאנשי טיפול מוסמכים; הכשרות להורים בקהילה; וליווי מחקרי ומדעי של הרפורמה בחינוך בגיל הגן ( Justice Bureau of Shenzhen Municipality, 2019. Sections 22&38) ) הודו • מקור הסמכות וכניסת התקנות לתוקף – בשנת2017 פרסם השלטון הפדרלי המרכזי בהודו ,הנחיות לגבי התקנת מצלמות במעגל סגור במעונות יום ב גני ילדים ו ב בתי ספר יסודיים . את הצו הוצ האי המחלקה להתפתחות האישה והילד בכפוף לכללי טכנולוגיית המידע4 ו (נ הלי אבטחה והליכים סבירים ומידע או נתונים אישיים רגישים ,) 2011 , המצויים תחת ,חוק טכנולוגיית המידע2000 5 – כללים המ אפשרים שימוש במצלמות במעגל סגור 3 מוסד הפועל בהתאם לחוקת הרפובליקה העממית של סין וחוקיה, והוא בעל סמכות לחוקק ולתקן חוקים פליליים ואזרחיים בסיסיים, חוקי יסוד המסדירים את ארג ו.ני המדינה וחוקי יסוד אחרים 4 Information Technology (Reasonable security practices and procedures and sensitive personal - reasonable - governance/files/it - india.org/internet - https://cis data or information) Rules, 2011. 2011.pdf - rules - information - or - data - personal - sensitive - and - procedures - and - practices - ecurity s 5 he Information Technology Act, 2000 T 6 במקומות ציבוריים לשם ,הגנה על הבטיחות והביטחון של יחידים ורכוש ו כמו כן ,למניעה ל איתור ו ל חקירה של פשע ים. • מגבלות ומימון – ב התאם לצו חויבו ,כל מוסדות הטיפול בילדים להציב קציני אבטחה ,שומרים מטפים ו מצלמות במעגל סגור כדי להבטיח את שלומם ו את .ביטחונם של הילדים ההנחיות כללו .הוראות להורים המבקשים לקבל גישה לעדכונים חיים • יישום החקיקה והתגובות אליה – ב שנת2017 קבע בית המשפט העליון של דלהי כי התקנת מצלמות במעגל סגור בכיתות ב לא קבלת הסכמ ה מ ן ההורים ו מ ן המורים ה יא הפרה של זכויות הפרט . לפיכך הורה בית המשפט על הסרת המצלמות ודרש להמציא מדיניות להסדרת התקנת מצלמות במעגל סגור בבתי הספר ( Merchant, 2023 ) . בשנת2019 הגישה סטודנטית באוניברסיטה הלאומית למשפטים בדלהי תביעה לבית המשפט העליון של הודו, בטענה שההתקנה ה גורפ ת של מצלמות במעגל סגור מפ י רה את זכותם הבסיסית של קטינים לפרטיות, מסכנת באופן ייחודי את בטיחותן של נערות צעירות ו את ביטחונן בשל חשיפתן לאירועי מעקב ומציצנות ו פוגעת בביטחון הילדים והמורים נוכח היותה מועדת לפריצות אבטחה ולדליפת נתונים ( Writ Petition [Civil] No. 570/2019 ) . נוסף על כך נטען כי לא נאספו נתונים או ראיות המלמדים על הפחתת הפשיעה במוסדות החינוך עם התקנת המצלמות ( Kapoor, 2022 ) , דבר העולה גם מ ן הדּו חות הרשמיים, כמו זה של המכון הלאומי לבריאות הנפש ומדעי המוח ( National Institution of Mental Health and Neuro Sciences ), המציינים את יישום החקיקה הנוגעת למצלמות האבטחה במונחים של תפוקות ולא של תשומות ( Gururaj & Gautham,2019 ). .העתירה נדחתה • כלי מדיניות נוספים והשלכות החקיקה – דוחות של ארגונים בי ן־ לאומיים, דוגמת קרן החירום הבין ־( לאומית של האו"ם לילדיםUNICEF .), מציינים מחסור בנתונים עדכניים הם מצביעים על מגוון רחב של חוקים להגנה על ילדים בהודו המבקשים להתמודד עם האלימות הרווחת במסגרות שונות , ובכללן בבתי הספר ובמוסדות לטיפול בילדים, אך בה בעת מלמדים על האתגר הכרוך ביישומם עקב יכולת משאבי אנוש לקויה בשטח ומחסור בשירותי מניעה ושיקום איכותיים ( Unicef India, 2020 ) . https://upload.indiacode.nic.in/showfile?actid=AC_CEN_45_76_00001_200021_151780732407 21.pdf - 7&type=actfile&filename=a2000 7 מלזיה • מקור הסמכות וכניסת התקנות לתוקף – ־ב10 באוגוסט2022 נכנס לתוקפו במלזיה החוק ה מחייב התקנה של מצלמות טלוויזיה במעגל סגור( Erlen et al., 2019 ) במעונות יום לילדים6 הרשומים במדינה ( 2022 Cheng, ) .ה מעונות, ש הוקמו מתוך רצון לסייע לנשים עובדות, מצויים בפיקוח המחלקה לרווחה חברתיתSocial Welfare Department) ) , החוסה תחת המשרד לפיתוח נשים, משפחה וקהילה7 ( Ministry of Women, The KPWKM – Family and Community Development ) . • מגבלות ומימון – על פי החוק, הגישה לחדר הבקרה ו ל צילומי ה טלוויזיה במעגל סגור מוגבלת לצוות מורשה ו מתועדת בבירור , והיא חוסה תחת חוק הגנת המידע האישי – PDPA, 2010 ( The Personal Data Protection Act .) • יישום החקיקה והתגובות אליה – החובה להתקין מצלמות עוגנה בחוק המעונות לילדים ( Child Care Centre Act, 1984 ), ,שמטרתו להבטיח את שלומם את בריאותם ו את ,רווחתם של ילדים מתחת לגיל ארבע במרכזים המספקים טיפול והשגחה לאוכלוסייה זו ( ובתקנות המעונות2012 , Child Care Centre Regulations ) . 8 כיום היא חלק מ ן הדרישות הרגולטוריות ש בהן צריכים לעמוד מרכזי הטיפול בילדים, ותנאי לחידוש רישיון ההפעלה שלהם ( Bernama, 2023 ) . תכליתה היא סיוע בהתמודדות עם מקרי התעללות ש בהם ילדים נזקקים להגנה ו ל ,טיפול וכ לל תחקור מלא שלהם ( , 2023 . al Radhi et ). עם זאת, נראה כי החקיקה האמורה אינה מספקת מ ענה לאתגרים העולים מ ן השטח, כפי שצ י ינו727 מפעילי ,מעונות שהשתתפו במחקר לרבות נושא מגוון הכישורים ה נדרשים ממפעילי המעונות 6 )במלזיה יש ארבעה סוגים של מרכזי טיפול בילדים (מט"ב: (1) מט"ב ביתי המיועד לארבעה עד תשעה ילדים ומתקיים בבית המטפלת; (2) מט"ב מבוסס מוסד המיועד לעשרה ילדים או יותר ומופעל על ידי המגזר הפרטי; (3) מט"ב מקום עבודה ש בו לומדים עשרה ילדים או יותר וממוקם במקום העבודה של ההורה או סמוך לו; (4) מט"ב קהילתי המיועד לעשרה ילדים או יותר וזוכה לסיוע ממשלתי משום טיפולו בילדים ממשפחות מאזורים עירוניים וכפריים שהן בעלות הכנסה נמוכה ו זכאיות לקבלת שירות טיפול בילדים לפי סעיף5 של חוק המרכז לטיפול בילדים1984 (CCA) . 7 המשרד לפיתוח נשים, משפחה וקהילה הוקם בשנת2001 בעקבות הוועידה העולמית הרביעית לנשים שאורגנה על ידי האו"ם בבייג'ינג, סין ב ־1995 , אז נעשו מאמצים להקים גוף ברמת הקבינט שיסייע לממשלת ,מלזיה לממש את שאיפתה להעלאת מעמד האישה. פרטים נוספים על המשרד הממשלתי על ,תהליך הקמתו על מבנהו ו על פעילותו ניתן ללמוד מדף המשרד הממשלתי בפייסבוק, בכתובת : https://www.facebook.com/kpwkm ומהערך על אודות המשרד :בוויקיפדיה, בכתובת https://en.wikipedia.org/wiki/Ministry_of_Women,_Family_and_Community_Development נכון ל ־16.4.2024, אתר הממשלה .אינו פעיל 8 Supplement Singapore Statutes Online (Published in Subsidiary Legislation on 21 Dec 2012). Child Care Centers (Amendment) Regulations 2012. - Supp/S642 - https://sso.agc.gov.sg/SL 2012/Published/20121221170000?DocDate=20121221170000 8 והמחסור באנשי צוות ,למעקב אחרי תהליכי ההוראה והלמידה ה פיקוח ו ה( בקרה(Aziz et al., 2021 . • כלי מדיניות נוספים והשלכות החקיקה – בשנת2019 , טרם הוחל החוק , דיווח המשרד לפיתוח נשים, משפחה וקהילה על217 מקרי אלימות במרכזי טיפול לילדים, ו אילו בשנת 2022 – על317 מקרים ( Zulfahmi, 2023 .) במחצית הראשונה של2023 נרשמו3,767 ,מקרים ואולם לא ברור מ ן הנתונים אם כולם התרחשו במרכזי טיפול לילדים. במקביל לפיקוח באמצעות מצלמות , וכחלק מ ן( המדיניות החינוכית בגיל הרךChiam, 2008 ) , ( :החליט המשרד לנקוט צעדי מדיניות נוספים1) קורס הכשרה והדרכה של 148 שעות המצייד את משתתפיו בידע תיאורטי ובמיומנויות מעשיות9 לטי פ ול ו ל חינוך ילדים מתחת לגיל ארבע – KAP ) Permata Kursus Asuhan ); 10 (2 ) הגברת ה מודעות בקרב הורים ואפוטרופוסים לחשיבות הרישום של הילדים למעונות יום רשומים בפיק וח ;הממשלה(3 ) מילוי תפקיד פעיל במעקב אחר התפתחותם, ובכלל זה ביצוע בדיקה גופנית לפני ההגעה למעונות היום ולאחריה, ו כן בקשת חוות דעת מרופא או מ יועץ במקרה של ממצאים .מחשידים סינגפור • מקור הסמכות וכניסת התקנות לתוקף – המהלך המחייב התקנת מצלמות במעגל סגור בסינגפור נעשה בהתייעצות עם הורים, מחנכים ומפעילים ובהובלת המשרד לפיתוח חברתי ומשפחתי כחלק מסקירה קבועה של אמצעי האבטחה והבטיחות במרכזי ההתפתחות בגיל הרך . תכליתו להרתיע בלתי מורשים מכניסה למתחם ול שמש מקור אובייקטיבי ומהימן לראיות בחקירת תקריות חמורות . התקנת המצלמות תהפוך למנדטורית בכל גני הילדים ומרכזי ההתערבות שבמימון הממשלה החל מחודש יולי2024 , ותהיה באחריות הסוכנות לפיתוח הילדים בגיל הרך – The Early Childhood Development Agency (ECDA) . • מגבלות ומימון – הגישה לצילומי הטלוויזיה במעגל סגור ת י עשה לצורך מטרות מוגדרות: הבהרת אירוע שעלול היה לסכן את בטיחות הילדים בשל התנהגות לא נכונה של כוח האדם במקום על ידי נקודת התייחסות אובייקטיבית ; סיוע בחקירת אירועים כגון פגיעה (אם 9 במלזיה קיימת תוכני ת הכשרה שפ י תחה המחלקה לרווחה חברתית בשיתוף המחלקה לפיתוח מיומנויות והמשרד למשאבי אנוש. זו תואמת את התקן הלאומי של מיומנויות תעסוקה ומספקת מסלולי קריירה .לספקי טיפול בילדים 10 מידע נוסף על הקורס בשפה המלאית ניתן לקרוא באתר: permata - asuhan - https://www.iptskills.edu.my/kursus 9 בילדים ו אם באנשי צוות,) .גרימת נזק או אובדן רכוש הסוכנות לפיתוח ילדים בגיל הרך מעודדת את ההורים לדון בבקשה לצפות בסרטונים עם צוות הגן ולהעריך אם יש צורך בכך. גני ילדים יכולים לדחות בקשת הורה אם היא בלתי סבירה. במקרים ש בהם תינתן ,גישה היא תיעשה תוך הקפדה על אמצעי הגנה שיבטיחו את פרטיות הצוות ו את בטיחות ה ילדים ה.אחרים הנראים בצילומים בכל מקרה לא יתאפשר שימוש במצלמות במעגל סגור בשירותים, בחדרי ה ה לבשה ובאזורי ה .מנוחה של הצוות • יישום החקיקה והתגובות אליה – כבר עתה, טרם כניסת החוק לתוקף , יותר מ ־% 60 אחוזים מגני הילדים ו ־100% ממרכזי ההתערבות המוקדמת בסינגפור התקינו מצלמות במעגל סגור בשטחיהם . 11 11 הסוכנות לפיתוח ילדים בגיל הרך בסינגפור מפקחת על היבטים מרכזיים של התפתחות ילדים מתחת לגיל שבע בגני ילדים ו ( במרכזי טיפול בילדיםchild care center). הסוכנות הושקה רשמית ב ־1 באפריל2013 , ( היא אוטונומית ומצויה בפיקוח משותף של משרד החינוךMOE ( ) והמשרד לפיתוח חברתי ומשפחהMSF ,) שתחתיו היא חוסה. מידע נוסף על פעולותיה וטווח אחריותה ניתן לקרוא באתר האינטרנט של הסוכנות :בכתובתhttps://www.ecda.gov.sg. על המהלך להתקנת הטלוויזיות במעגל סגור אפשר ל למוד מ ן ההודעה לעיתונות שפורסמה ב ־31 באוגוסט2023 : ECDA: Mandatory Installation of CCTV Cameras in Preschools and Government-Funded Early Intervention Centres וכן קובץLikely askes questions - askd - likely --- document/annex - source/mediaroom - https://www.msf.gov.sg/docs/default questions.pdf 10 להלן:ריכוז המידע על חובת הצבת מצלמות בגני ילדים לפי מדינות ה מדינה החלת החוק מקור הסמכות סוג המצלמות סוג המעונות סיבות נוספות לתופעה השלכות החוק מקרי אלימות לפני החוק ולאחריו קוריאה הדרומית 2015 משרד הבריאות והרווחה טלוויזיה במעגל סגור ( CCTV ) מספר חודשים עד גיל חמש שכר נמוך; תנאי עבודה פגיעה במעמד מחנכות שנות ינקות בקרב ,הציבור ה מחנכות וה סטודנטים (Seong & Hwang, 2017) י על יה במספר המקרים ־מ160 במחצית הראשונה של שנת2015 ,ל ־ 221 במחצית הראשונה של 2016 סין 2017 הרפובליקה העממית של סין , באמצעות לשכות החינוך המחוזיות טלוויזיה במעגל סגור– חיבור למערכת הניטור של המשטרה המקומית ( Chinadaily, 2017; Dai, 2019 ) רמת השכלה נמוכה של מחנכות או מטפלות (בית )ספר מקצועי ונמוך מכך; שכר נמוך ומעט הטבות; בעיות אתיות יצירת לחץ נוסף על צוותי החינוך והטיפול; פגיעה חריפה באמון ובכבוד; חשש מבעיות אבטחת נתונים יה עדר נתונים י מי צגים על אלימות כלפי ילדים ( Unicef China, 2021) הודו 2017 השלטון הפדרלי המרכזי טלוויזיה במעגל סגור– בהסכמת הורים ומורים Merchant, 2023) ) גני ילדים ובתי ספר יסודיים הודו מתמודדת עם מציאות קשה של אלימות חוצה מעמד סוציו ־ אקונומי כלפי ילדים במסגרות שונות ( UNICEF, India, 2020 ) בעיות באבטחת מידע; מעקב נרחב אחר המצולמים Writ Petition (Civil) No. 570/2019 אין מידע רשמי ומדויק (Kapoor, 2022 ;) ציון תשומות ולא תפוקות ( Gururaj & Gautham, 2019 ) מלזיה 2022 המשרד לפיתוח ,נשים משפחה וקהילה טלוויזיה במעגל סגור– הגישה מוגבלת לצוות ,מורשה מתועדת בבירור , והיא חוסה תחת חוק הגנת המידע האישי The Personal Data Protection Act (PDPA), 2010 מעונות יום בפיקוח המדינה מתחת לגיל ארבע ( Cheng, 2022 ) הי עדר הכשרה מספק ת בנושא זכויות ילדים, הגנה עליהם והתפתחותם; עומס משימות בניהול מעונות יום; יה עדר מיומנויות מתאימות; מחסור באנשי צוות להדרכה פדגוגית, מעקב ובקרה Zulfahmi, 2023) ) החקיקה אינה עונה לאתגרים העולים מהשטח , כפי שאלו עולים ממדגם של727 מפעילי מעונות יום בפיקוח ממשלתי ( (Aziz. et al., 2021 ) ב שנת2019 – 217 ב שנת2022 – 336 סינגפור 2024 המשרד לפיתוח חברתי ומשפחתי טלוויזיה במעגל סגור גני ילדים ומרכזי התערבות בגיל הרך התמודדות עם אלימות במשפחה; שכר התחלתי נמוך; שעות עבודה ארוכות; התמודדות מרובת ממשקים עם בעלי ,עניין בתחום הורים מפקחים ואנשי מקצוע אחרים החוק טרם הוחל החוק טרם הוחל 11 2.2 מדינות אירופה וארצות הברית– התקנת מצלמות ככלי מדיניות במאבק למניעת אלימות הצבת מצלמות וולונטרית למניעת אלימות כלפי ילדים וחסרי ישע במערכת החינוך מתקיימת ב כמה מ ן.המדינות המפותחות ,באירופה יה עדר חקיקה מחייבת הוא תוצר המגבלות המשפטיות ש ל .האיחוד האירופי במוסדות חינו ך ש בהם עולה הצורך בהתקנת מצלמות במעגל ,סגור האיזון בין זכויות הילדים והצעירים בין ו ה הגנה על הפרטיות א הו שיקול מרכזי בהצבת ן. בהקשר זה בא לידי ביטוי סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות האדם ( ECHR ), ש לפיו לא תהיה התערבות של רשות ציבורית במימוש הזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים אלא אם כן הפגיעה מידתית והכרחית לשם השגת מטרה לגיטימית של מדיניות ציבורית , למשל מניעת ־ אי סדר או ,פשע הגנה על בריאות או מוסר או הגנה על זכויות וחירויות של .אחרים במכלול השיקולים ניתנת הדעת גם לע אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד ( UNCRC ), 12 י בי ו דוח ע ל סעיף 16 , המכסה את הזכות לפרטיות , וסעיף 19 , גן מה על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן בידי מי שמופקדים על הטיפול בו. מכאן שה אינטרסים של ילדים המוגנים על ידי הוראות אלה צריכים להיות מאוזנים .בקפידה איטליה חריגה בהקשר .זה בשנת 2019 החליט משרד הפנים של איטלי ה לאפשר התקנת מערכות מעקב ּו וידאו במעגל סגור בגני ילדים ממלכתיים ופרטיים ל י בנ 3 – 5, הם ש חלק ממערכת החינוך הלאומית האיטלקית13 מאז הרה ־ אורגניזציה של שנת 2009 . הצעת חוק מספר 264 עסקה באיזון הנדרש שבין הזכות לפרטיות ולסודיות בין ו הצורך בהגנה רחבה על ,קטינים קשישים וחסרי ישע במסגרות ,חינוך רווחה ובריאות . 14 הצעת החוק הכילה ,תקנות ו קבעה כי הגישה למצלמות מוצפנות במעגל סגור תותר לבעלי אישורים מיוחדים וכי הצפייה בהן תתאפשר רק לאחר דיווח על פשיעה י ות עשה בלעדית על ידי ,המשטרה מערכת המשפט ואכיפת .החוק תיקון צו חקיקה מספר 32/2019 א פשר הקמת קרן למימון מצלמות מעקב ּו וידאו 2019) dell'Interno, nistero Mi ), כך ש משרד הפנים של איטלי ה הקצה לעיריות סכום כולל של 80 מיליון אירו באמצעות קרן :ייעודית 5 מיליון אירו בשנת 2019 ו ־15 מיליון אירו בכל שנה עוקבת עד לשנת 2024 ( 2019 ozzi, C ). 15 12 אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד – .נוסח עברי, על פי תרגום עברי של משרד המשפטים https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/amanot/Amna Oom.htm 13 )ראו מידע באתר החינוך וההצטיינות (באיטלקית: infanzia - dell - ://www.miur.gov.it/scuola https 14 הצעת חוק264 ( (disegno di Legge n. 264 באיטלקית באתר הסנאט של הרפובליקה, הבית העליון של הפרלמנט :האיטלקיhttps://www.senato.it/service/PDF/PDFServer/BGT/01067605.pdf 15 עוד על החוק ניתן לקרוא בפורטל האיטלקיLUMI4security המוקדש לאבטחה ו ל חדשנות דיגיטלית, ו כן ב)מאמר: "מצלמות בגני ילדים, מתקנים לקשישים ונכים: מה אומר החוק" (באיטלקית. Cozzi P. (2019). Telecamere negli asili, strutture per anziani e disabili: cosa dice la Legge. legge - disabili - anziani - strutture - asili - LUMI4security https://lumi4security.it/telecamere / 12 בסקוטלנד הוגשה בשנת 2018 עתירה שעניינה הצבת מצלמות בכיתות בתי ספר של החינוך .המיוחד בדומה לגני ,ילדים גם במקרה זה הדבר התבקש לשם הגנה על תלמידים מפני פגיעה מצד צוותי הוראה ו חברים .לכיתה הפרלמנט טען בתגובתו כי חוק החינוך ב סקוטלנד משנת 1980 מטיל את ה אחריות ה סטטוטורית לניהול בית הספר ואספקת סביבה בטוחה על הרשויות .המקומיות אם ,כך ההחלטה להשתמש במצלמות במעגל סגור תתקבל או לא תתקבל על ידן בכפוף לאיזון ש בין אינטרסים ובהתאם לצורכי הילדים המתגוררים או לומדים בבתי הספר שבאזורם ( PE1709/C: 2018 Scottish Government submission, ). בארצות הברית ( 2018 Clark, & Orman ), מספר מדינות – ובהן ,טקסס ,ג'ורג'יה ,נוודה מיזורי ולאחרונה גם מרילנד – החלו ם קד ל הצבת מצלמות בבתי ספר של החינוך .המיוחד ,טקסס הראשונה ש,בהן דרשה בשנת 2015 מ בתי ה ספר להתקין מצלמות וידאו בכיתות מסוימות המשרתות תלמידים עם מוגבלויות על פי בקש ת .הורים ג'ורג'יה העבירה חקיקה בשנת 2016 לטובת תוכנית פיילוט וולונטרית להצבת מצלמות בכיתות חינוך מיוחד. בנוודה הוגשה ב ־15 ב פברואר 2023 הצעת חוק ( Senate Bill 158 ) אשר אם תעבור יחויבו בתי ספר ציבוריים החל מ יולי 2024 להתקין מצלמות וידאו בכיתות .מסוימות מיזורי אף היא קידמה חקיקה ( 2419 Bill House ), ו לפיה בכל בית ספר ציבורי יותקנו מצלמות מעקב בכיתות ש בהן ניתנים שירותי חינוך לילדים םע .מוגבלויות 2.3 הבחירה במצלמות כאמצעי למניעת אלימות ויעילותה החקיקה המתירה או דורשת מעקב וידאו במסגרות חינוכיות, תכליתה הגנה על קטינים וחסרי ישע מפני .אלימות פתרון זה של פיקוח טכנולוגי מו די שק קובעי ה מדיניות במדינות שהו זכרו ,לעיל נתפס כמיידי וזכה לתמיכה נרחבת בקרב הציבור הכללי ו בקרב ההורים בפרט. על פי מחקר שנערך ב קוריאה הדרומית, סיבה מרכזית לתמיכה זו נעוצה באופן החשיפה של ציבורים שונים למקרי האלימות וההתעללות והמסגור שלהם בתקשורת ( 2019 Yun, & Chung h, O .) לדברי החוקרים , לרוב הסיקור ממוקד אירוע ו מזוהה עם תקשורת סנסציונית. הוא מתמקד במטפלת ,המתעללת מדגיש את הפער בין ההיבט המוסרי והאתי של תפקידה ו בין ביצועו בפועל ויוצר סטיגמה חברתית קשה ( 2018 Jiho, & Hyun .) סיקור ממוקד נושא המזוהה עם תקשורת אחראית יכול היה להציג תמונה מקיפה יותר ו להאיר קשרים מבניים ־ חברתיים המצויים ברקע התופעה, למשל רמת המומחיות של המחנכות ב טיפול ,בילדים סביבת העבודה ו טיב היחסים בין הורים למעונות היום. יש ב אלה כדי להוביל לפתרונות מעשיים לו מציאת אמצעים למניעת התעללות, אלא ש תחת זאת התקבעה ה תפיסה ש לפיה הצבת מצלמות היא האמצעי המתאים ביותר למניעת התעללות בילדים . 13 תפיסה זו מתחזקת עם הגידול הגובר ב מקרי ההתעללות ומובילה להצבת מערכ ות טכנולוגי ות משוכלל ו ת יותר ומבוסס ות למידה עמוקה (אוסף שיטות בלמידת ,)מכונה המבקשות לאתר בצורה אוטונומית פעולות אלימות כלפי ילדים ( 2021 , Junhyuk & Euncheol , Seongwoo .) ב "דּו ח העבודה הממשלתי" לשנת2019 בשנזן שבסין, כבר הובהר כי הצבת המצלמות תסלול את הדרך לשימוש באמצעים חכמים נוספים, כמו זיהוי פנים וטכנולוגיות המכוונות לזיהוי מוקדם של התנהגות חריגה והתרעה ( 2019 Jing Bao official Weibo, ) .לאור כל זאת עולה שאלת יעילותן של המצלמות במניעת .אלימות הספרות והניסיון בשטח מלמדים על הצורך הדוחק בהגנה על ילדים מפני אלימות במוסדות ,חינוך ו כמו כן בקבלת ראיות מוצקות למקרי התעללות, ראיות המאפשרות טיפול בחשודים ושיקום נפגעי עב.רה ,מנגד ארגונים העוסקים בילדים עם ,מוגבלויות חוקרים ,בתחום אנשי מקצוע הפועלים בשטח וקובעי מדיניות מסבירים כי מצלמות המעקב אינן מהוות פתרון בר קיימא ל טווח ארוך. כך למשל האגודה הלאומית לאוטיזם בארצות הברית ( 2012 llips, Phi ) מתארת מצב ש לפיו ילדים ,אוטיסטיים שהתנהגותם י לע תים ,מאתגרת לומדים מאחורי דלתיים סגורות ו בכיתות נפרדות ""עצמאיות (" contained - self " .) הילדים מצויים לאורך שעות שהותם בבתי הספר עם מורים ועוזרים שהתקבלו לעבודתם ללא סינון ,הולם עם הכשרה מועטה ,באוטיזם במערכת ללא מעקב ועם פיקוח מועט שאינ ו מבטיח סטנדרטים חינוכיים ובטיחותיים .עקביים אלו מובילים לעלייה מדאיגה במספר ה מקרים ה מדּו וחים של התעללות בתלמידים , עלייה ה צפויה להחריף בהיעדר די מימון .לחינוך התקנת המצלמות ינה א מטפלת בגורמים .לאלימות למצער היא מספקת שמירה על ביטחונם האישי של התלמידים, מבטיחה למורים הגנה מפני האשמות שווא וחוסכת את הצורך בחקירות עתירות משאבי זמן וכסף על ידי מתן ראיות .מוצקות ארגון TASH – המקדם ,שוויון הזדמנויות והכלה לאנשים עם מוגבלו ת יו בתחומי ,החינוך התעסוקה והחיים בקהילה – מלמד כי אין ראיות לכך שמצלמות המעקב יעילות במניעת אלימות בבתי ,הספר ובה בעת מקעקע את התפיסה ש לפיה הן מספקות ראיות מוצקות ואמינות לאלימות הצוות, בהתבסס על ח דּו איגוד הפסיכולוגים בבתי ,הספר מחקר של משרד המשפטים האמריקני ואחרים. ,לדידו מעקב הו וידאו משמש תחליף קל ל עבודה קשה ו מתמשכת של טיפוח ,הכלה ,תקשורת אמון וקהילה בכל בית הספר. 14 יתר על ,כן הוא מסיט מימון ומשאבים שראוי היה להשקיע ב צוות ,העובדים ב הכשרה מתמשכת ב וב נייה של תרבות בית ־ ספרית חיובית ושימורה, על ידי יצירת מצג שווא לש תלמידים ה בטוחים מפגיעה ( 2015 Trader, & White Amos, ). ברוח דברים אלו החליטה ב ־2023 מועצת החינוך של מחוז קנזס סיטי לסגת מ רעיון התקנת ה מצלמות .בכיתות סקר שקיימה מועצת המנהלים של המחוז לימד כי 86% מתוך 1,480 המשיבים התנגדו להצבת המצלמות. ה טעמים הבולטים לכך היו פגיעה בפרטיות וה רצון לה טיס משאבים נחוצים ל טובת ה חינוך במקום לטובת ה מצלמות, ש אותן זיהו כבעלות השפעה שלילית על תהליכי ההוראה ,והלמידה תחושת הקהילתיות והיכולת ליצור מערכות יחסים מיטיבות ( Public School 2023 , Bradley ; 2022 , s Board of Education ' District ). מסקנות דומות עלו בסקירה ביקורתית של חובת התקנת המצלמות שנערכ ה ב קוריאה הדרומית , ו לפיה הפתרון בדמות התקנת טלוויזיות במעגל סגור ויישום אמצעי מעקב ינם א מונע ים את ההתעללות ּו ודאי אינם מביא ים .למיגורה תחת זאת םה פוגע ים בחינוך ו יוצר ים יחסי כוח מעוותים בין הצוותים החינוכיים ־ טיפוליים ובין ה הורים ( 2017 , hoon - Jong ) .בעקבות זאת נ פערים סדקים בקהילה החינוכית בר ו וג ה ניכור, כפי שניתן ללמוד מקבוצות המיקוד וראיונות שנערכו עם 16 מחנכות מארבעה מעונות יום (- Eun & sook - Gye 2019 ah, ). מאמר נוסף ה חוקר את השינויים הנובעים מהשפעת הטכנולוגיה על חווי תי האמון של הילד, מציין את השימוש בטכנולוגיות מעקב כתורם ליצירת מעגל של חשדנות ,וחרדה מעגל בו ש שותפים מבוגרים .וילדים ה דבר עלול להשפיע על חווי תי הילדות של הי ם לדי הואיל וזו הדרך ש בה הם מבינים את העולם הסובב אותם ומתקשרים עם .אחרים נוכחות מוגברת של אמצעי מעקב בפעילות ־ם יו,יומית מזהיר המאמר, גוזלת ןמ הילדים הזדמנויות לסמוך על זולתם ולאפשר לאחרים לתת בהם אמון ( 2010 Roony, ) . אמצעים לטיפול ־ בר קיימא בבעיית האלימות עולים מתוך הניסיון של טקסס. שם ביקשו החוקרים ( 2017 , Bathon & Heintzelman ( למצוא פתרון של קבע לבעיית המורים המתעללים בתלמידיהם ולבטל, או לכל הפחות לצמצם, את המקרים ש בהם בתי ספר זקוקים לצילומי מעקב וּ וידאו כראיות .להתעללות ,המלצותיהם בהתאמה למסגרות הגיל ,הרך מוסיפות על כלי ה מדיניות שהוזכרו לעיל, דוגמת שיפור תנאי השכר והעסקה של צוותי החינוך ;והטיפול עידוד לימודים ;אקדמיים קידום הכשרה מקצועית .והדרכה הם מציעים לנקוט גישה פרואקטיבית במטרה להוביל .שינוי 15 גישה מעין זו בוחנת את סביבת העבודה ,הקיימת את תנאיה ואת הגורמים המובילים להתנהגות בלתי מרוסנת .ואלימה בהתבסס על כך מגובש מבנה התומך בהתמודדות אנשי הצוות עם סביבת ם היו יום ־ עמוסת המטלות והלחצים ונותן להם כלים להתמודדות וליווי המקדמים התנהגויות הוראה ,חיוביות המכילות גם ילדים .מאתגרים גישה זו כ, ה מבקשת לזהות גורמי שורש לטיפול, משמשת גם לניתוח האלימות במסגרות חינוכיות ־ טיפוליות לילדים גיל מ לידה עד גיל שלוש .בישראל 3. אלימות בגירים כלפי קטינים במסגרות חינוכיות לידה עד שלוש בישראל 3.1 . על אודות התופעה והיבטיה המשפטיים בשנים האחרונות נחשפו מקרים קשים של תקיפה והתעללות בקטינים ובחסרי ישע הן במסגרות טיפוליות מצ ד הצוות האחראי לה ם והן מצ ד מטפלים בביתם. תיאורי המקרים מלמדים על פגיעה שאדוותיה ניכרות במעגלים שונים .בראש ובראשונה , כך מציינת כבוד השופטת נועה תבור, " מדובר בנזק לגופם, לנפשם ולכבודם של הפעוטות." הפגיעה מסדר שני היא בבני המשפחה של הפעוטות, ובייחוד ההורים, אשר הפקידו בידי מטפלות ו בידי נשות חינוך את היקר להם מכ ו ל, באמונה כי הן תמלאנה את מקומם בחום ובאהבה. חשיפת מעשי האלימות שנעשו, לא ז ו בלבד ש היא מחייבת את ,ההורים להתגייס לתיקון הנזקים ל טיפול ו ל מעקב אחר ילדיהם, אלא ש היא אף יוצרת שבר עמוק ומנפצת לרסיסים את אמונם במטפלות ובצוותי החינוך ,עד כ ד י כך ש הם מתקשים לחזור ולתת שוב אמון באחרים. הנפגע מסדר שלישי הוא הציבור הרחב אשר נחשף לדיווח על אודות האלימות וחש בהתערערות תחושת הביטחון במקומות הבסיסיים ביותר, כמו שלום ה ילדים בגן . יע מו נפגעת באופן פרטני גם "אוכלוסיית הגננות, המטפלות והסייעות אשר מבצע ו ,ת עבודתן מידי יום במסירות בדאגה ובמקצועיות. אותם צוותים מוצאים עצמם 'חשודים מידיים' כל אימת שילד בוכה בכניסה לגן או נ חבל במהלך הרגיל של חיי הגן בשל העצבים החשופים בציבור הרחב" (ת"פ11847-10-18 – ,'מדינת ישראל נ' דהן ואח2021 , פסקה13 .) בניסיון למגר את התופעה נחקקו חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות ( התשע"ט- 2018 ) וחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות(התשע"ט- 2018 .) תכליתם של חוקים אלו היא הסדרת הרישוי והפיקוח על מעונות ושמירה על פעוטות השוהים במעון מפני פגיעה .בהם 16 לצד חוקים אלו בוצעו תיקוני חקיקה בענישה בגין עב ר ות של תקיפה והתעללות בקטינים ובחסרי ישע מצד הצוות האחראי להם במסגרות חינוכיות ־ טיפוליות. את אלו הדריך הרצון במתן מענה מקיף לתופעת האלימות ו קביעת מדרג ה ענישה ש יהלום את חומרת המעשים. כך נקבע עונש של תשע שנות מאסר ל עב ר ת התעללות בקטין מצ ד אחראי, ועונש של שבע שנות מאסר כאשר אין מדובר באחראי. עונש זהה הוטל גם ב מקרה גרימת חבלה של ממש. נוסף על כך , במסגרת חוק העונשין , תיקון מספר143 ( והוראת השעה2020 ,) נוסף סעיף382ד, שעניינו הכפלת העונש ב עב ר ה של תקיפה סתם, אשר בוצעה כלפי קטין או חסר ישע מצ ד מי שאינו בן משפחה, וכן נוסף סעיף 368 (ג1 ,)ש בו מוצע לקבוע עונש של מאסר בפועל כעונש מזערי במקרים של תקיפה מצ ד אחראי במסגרת חינוכית או טיפולית הגורמת חבלה של ממש וחבלה חמורה. לבית המשפט ניתן שיקול דעת בחריגה מ ן העונש המזערי מ תוך ה טעמים ש צוי נו. .מדיניות החמרת הענישה מתבטאת גם בהצעות חוק נוספות שהונחו על שולחן הכנסת במסגרת תיקון ל הצעת חוק האזנה בשל חשד להתעללות בילדים ובחסרי ישע(התשפ״ב- 2022 ) , דובר על ת וקי ן הוראות סעיף  8 לחוק  האזנת סת ר(התשל"ט- 1979 (, כך שבמקרים ש בהם יש חשד להתעללות בילד או בחסר ישע, תיחשב האזנה שנעשתה בידי אחראי ל קטין או ל חסר הישע כהאזנה מותרת ,כפוף לתנאים המפורטים בהצעה .עוד עלה תיקון ל הצעת חוק – צפייה מקוונת של ההורים בצילומים (התשפ"ב - 2022 ) ,ש במסגרת ו הוצע לקבוע התקנת מצלמות מקוונות במעונות היום לפעוטות מב טרה לאפשר להורי הפעוטות לצפות בילדיהם באופן מקוון וחי ,ואף להאריך את תקופת החובה לשמירה על הצילומים מ שלושים יום ל שישים יו.ם * בתי המשפט אף הם רואים עצמם כמי שמחויבים למלא את חלקם בקביעת ענישה אשר תרתיע אנשי חינוך וטיפול של קטינים וחסרי ישע מלנקוט "דרכי חינוך או טיפול" שיגרמו נזק לפעוטות ולבני משפחותיהם. בקביעת מתחם הענישה הם מעוניינים להעביר מסר חד וברור בדבר החומרה שיש באלימות ש ונ .קט מי שאחראי לשלומם ולביטחונם של הפעוטות שהופקדו בידיו 17 בתיק פלילי ת"פ40999-01-21  – מדינת ישראל נ ' אורטל בנימין ואח ,'סוקר כבוד השופט יוסי טופף שורה של גזרי דין שנקטו גישה מחמירה בהתאם לרוח המחוקק (ס עיף64 )ו מציין את דברי שופט בית המשפט העליון אדמונד אליהו  י לו , שדחה ערעור של מחנכת שנות ינקות16 על הרשעתה וגזר דינה ב עב ר ות של תקיפה והתעללות בילדי הגן ש היה:בבעלותה המערערת נטלה על עצמה תפקיד שספק אם יש אחראי ממנו– לחנך עוללים וילדים שאין רכים מהם בראשית דרכם. זהו תפקיד המחייב את העוסק בו למיומנות, נשמה ,יתרה ובעיקר אהבה וסבלנות שאין להן קץ, כי הרי מדובר בילדים שחלקם אף טרם למדו לבטא את עצמם. למרבה הדאבה, נדמה כי המערערת נעדרת כל אותם כישורים, ובמקום להעניק .לפעוטות אכסניה חמה ואוהבת, היא הפכה את חייהם של אחדים מהם לסיוט מתמשך בנסיבות אלו אין בעונש שהושת על המערערת חומרה כלשהי. אדרב ה , יהא עונש זה לנגד עיניהם של כל מי שמבקש לעסוק בחינוך, ובמיוחד בגיל הרך, כדי שמעשים מסוג זה לא יישנו. ( בע"פ5986/08 – כחלון נ' מדינת ישראל , 2008 ) ,ואולם כנגד מחוקקים ,יועצים הורים ושופטים ניצבים חוקרי אקדמיה ה קובעים – בהתבסס על מחקרים אמפיריים – כי יש מרחק עצום בין המודלים התיאורטיים הנוגעים להתרעה ו בין המציאות (אריאל ולוי ־ ,אריאל2018 ), וכי החמרת הענישה הפלילית– ובכללה עונשי מאסר– אינה מרתיעה , השפעתה זניחה ולעיתים אפילו שלילית ,(הראל2019 ; Nagin, 2013 ). כבוד השופטת נועה תבור מוסיפה בהקשר זה כי הגישה המצדדת בהחמרת הענישה נשענת על הנחה שגויה בדבר אמות המוסר והחשש מענישה המדריכים את מבצעי ה עב ר ה. אלא שמקרי האלימות כלפי פעוטות ממחישים שהשימוש בה י גיון ובחשיבה הרציונלית אינם ממלאים תפקיד בעת ביצוע ה עב ר ות. לפיכך עולה השאלה האם זהו הכלי המיטבי העומד לרשות המחוקקים וקובעי המדיניות במניעת התופעה (ת"פ11847-10-18 – מדינת ישראל נגד אביבה דהן ואח ,' 2021 ). 16 ראו הערה מספר2 לעיל– שימוש במונח "מחנכת" במקום "גננת" במקום ש בו מדובר במי שאינה בעלת .הכשרה לגיל הרך 18 3.2 מחקר גישוש – הסדרים מותנים, הכרעות דין ופסקי דין לצורך מענה על שאלה זו נערך מחקר גישוש17 הבוחן הכרעות דין וגזרי דין ב עב ר ות של תקיפת קטינים וחסרי ישע במסגרות חינוכיות ־ טיפוליות בגיל הרך ., טרם חקיקת החוק ולאחריו ב כמה מ ן המקרים הוגשו כתבי ,אישום והם נדונו בפני בית משפט ובאחרים נקבעו הסדרים מותנים . המסמכים המשפטיים המגוללים את סיפור המקרה, ו כמו כן את הנסיבות האישיות והחיצוניות שהובילו לביצוע ה עב ר ות, נותנים כלים לבחינת תופעת האלימות מפרספקטיבה רחבה יותר, כזו שאינה מתמקדת רק במבצעי ה עב ר ,ב ה נפגעי ה עב ר ב ה ו קורות המקרה, אלא שופכת אור על נסיבות המצויות ברקע התופעה– ,סביבת העבודה וטיב היחסים שהיא מייצרת כלפי פנים וחוץ הבניות חברתיות וקשרים, מסורות תרבותיות, מעטפות תמיכה אישיות ומקצועיות וכיוצא באלה נושאים ה מאפשרים הבנה טובה יותר של המציאות ועשויים לתרום לגיוון האמצעים ולמציאת פתרונות מעשיים המשמשים למניעת אלימות. נוסף על כך , בחינת המסמכים המשפטיים– הן הכרעות הדין והן ההסדרים המותנים – נותנת אינ די קציה ב ע נוג לתרומת החוק במניעת עב ר ות אלימּו.ת ובמיצוי הדין עם הנאשמות 3.2.1 הסדרים מותנים הסדרים מותנים הם מקרים ש בהם התביעה נמנעת מהגשת כתב אישום כנגד מי שפגע בקטין, שכן העונש על ה עב ר ש ה בה הוא מואשם אינו עולה על שלוש שנות מאסר , והתביעה אינה מוצאת הצדקה למאסר בפועל. לרוב מדובר באירועים חד ־ פעמיים שלא הסבו נזק לקטין בטווח הארוך, לא גרמו לו חבלות, ואם היה מדובר בהזנחה – הרי שרף הרשלנות נחשב נמוך. נוסף על כך, המתלוננים, הורי הקטין מביעים רצון והסכמה להסדר. היה ואין לחשוד ב עב ר ה רישום פלילי בחמש השנים שקדמו ל עב ר ה, ולא מתקיימים הליכים פליליים אחרים בעניינו, נקבעים תנאי הסדר אשר יש בהם כדי לענות על העניין לציבור. "סגירת התיק בהסדר" כוללת את תיאור העובדות והוראות החוק אשר לגביהן יש ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, הודא ת הנאשם בעובדות אלו והתנאים שעליו למלא לצורך קיום ההסדר. אלו עשויים להיות פיצוי לנפגע ה עב ר ה, מכתב התנצלות, תשלום קנס למדינה, התחייבות להימנע מביצוע עב ר ה, עמידה בתוכנית שיקום שעשויה לכלול סדנאות פסיכו ־ .חינוכיות, שעות שירות ועוד 17 את מחקר הגישוש ער כה .כותבת מסמך זה 19 באתר פרקליטות המדינה ( https://www.gov.il/he/service/conditional_agreement ) מפורסמים ארבעים הסדרים מותנים ללא פרטי זיהוי של האדם החשוד, הו ם עוסקים ב ־45 מקרים של קטינים נפגעי עב ר.ה 11 מתוכם( 18% מכלל ההסדרים) התקיימו בין השנים2012 – 2017 . 29 המקרים הנותרים הם72% מכלל ההסדרים ה נוגעים לעב רות שבוצעו לאחר תחולת חוק התקנת המצלמות בשנת2018. מותר להניח כי ריבוי ההסדרים בחמש השנים האחרונות נובע מ ן היכולת .להשיג את הראיות כפי שניתן לראות מ ן התרשים שלהלן, ה עב ר ות נוגעות לארבע הוראות חיקוק: סעיף361 לחוק העונשין– השארת ילד ללא השגחה; סעיף379 לחוק העונשין – עב ר ת תקיפת סתם; סעיף 341 לחוק העונשין– חבלה ברשלנות; וסעיף337 לחוק העונשין– .הפרת חובה של אחראי 48% מ ן המקרים הם תקיפת סתם. עב רה זו קבועה בסעיף379 לחוק, כשלצידה עונש מאסר של שנתיים . היא מצויה במדרג הנמוך של עב רות תקיפה, ו מבטאת מצבים ש בהם נעשתה פגיעה בגופו של הקטין בדרך ישירה או עקיפה אך לא הותירה בו חבלה. תיק6249/21 מתאר מקרה ש בו אחזה סייעת ב שתי זרועותיו של קטין שהשתולל בגן הילדים, הושיבה אותו על כיסא, ומשהדבר לא עזר בעטה ברגלו והחזיקה אותו בכיסאו בעודו בוכה. במקרה אחר , תיק 4512/21 , תקפה סייעת קטין בכך שהניחה אותו בחוזקה על הרצפה והמשיכה בעבודתה ר למ ות .בכיו 20 35% מ ן המקרים מדברים על השארת ילד ללא השגחה. כך ב תיק6140/21 , ה מלמד על שני קטינים ששוטטו מחוץ למתחם הגן בכיכר מרכזית סמוכה מבלי ש אף אחת מ האחראיות עליה ם הבחינ ה .בכך 23% מ ן המקרים נוגעים ל חבלה ברשלנות , דוגמת זה המתואר בהסדר904/19 של נפילת תינוק משידת ההחתלה, ש בעקבותי.ה נחבל בראשו ונגרם שבר בגולגולתו 3.2.2 – הכרעות דין ופסקי דין הנוגעים לפגיעה בקטינים וחסרי ישע במסגרות חינוכיות וטיפוליות הדיון המתקיים בבתי המשפט בפגיעה בקטינים וחסרי ישע במסגרות חינוכיות וטיפוליות שופך אור ,נוסף על תופעת האלימות על ההתמודדות ע י מה ו על הגורמים לה. דיון זה נסוב על שלושה נושאים ( :עיקריים1) האישומים, ובכללם המסכת העובדתית ; (2 ) הטיעונים לעונש בהתייחס למתחם הענישה, תסקיר נפגעי ה עב ר ה, תגובת הנאשמים ותסקיר שירות המבחן; (3 ) דיון והכרעה בהתייחס ,לערכים המוגנים ל מדיניות הענישה ו ל נסיבות ביצוע ה עב ר ה. מתוך כ ל אלה עולה על פי רוב תמונה ,מורכבת של הנאשמים בדין תמונה המציגה נסיבות אישיות וחיצוניות שתרמו לביצוע ה עב ר.ה י פני"ה למאגר המידע המשפטי "תקדין, המכיל פסיק ות מכל הערכאות, העלה351 רשומות תחת "פגיעה בקטין או חסר ישע". מתוכן20 רשומות עסקו בפגיעה בקטינים מצ ד בגירים במסגרות חינוכיות בגיל לידה עד שלוש. אלו נגעו ל ־23 נאשמות ב ־18 מסגרות חינוכיות, רובן פרטיות . שתיים מהן ממוקמות במבנ י .ציבור ושלוש מצויות תחת פיקוח ־ב90% מ ן הרשומות צוינו המצלמות שהוצבו במסגרות אלו והסרטונים כראיות בבית המשפט. העיון בפסיקה מלמד כי בכל המקרים ( למעט אחד עב ר ות בני י .ה) הנאשמות נעדרות עבר פלילי ומנהלות אורח חיים נורמטיבי עוד עולה כי לרוב לא נעשו ה עב ר ות מתוך תכנון ובוודאי שלא בתחכום, אלא תוך ניתוק רגשי ובאופן שחזר ונשנה עד שהפך לשגרה. לע י תים רק לאחר הצפייה בסרטונים הכירו הנאשמות בהתנהגותן, הביעו צער וק יבל ו עליהן אחריות למעשיהן, תוך שהן מדווחות על תחושות כעס ושאט נפש כלפי עצמן וקושי להבין את המקור למעשיהן. כך למשל ב ת"פ (פתח תקו ו )ה54812-01-20 – מדינת ישראל נ 'ילנה סטרובינסק ,י2022 . מנגד , יש מקרים ש בהם למרות הכרעת דין מנומקת , אשר במסגרתה הורשעו הנאשמות ב עב ר ות תקיפה, התעללות וחבלות, הן לא הכירו בחומרת מעשיהן ולא הביעו רצון לפצות את נפגעי ה עב ר.ה 21 כל אלה מעוררים שאל ות ב נוגע למידת ההרתעה שיוצרות המצלמות ו בנוגע ל כוחן במניעת מקרי אלימות. תשובה מסוימת לכך מציב המקרה של סיגל אלקיים ־ ,וייס ש עליו עומדת השופטת .נועה תבור בהכרעת דינה הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בשלוש עב ר ות של תקיפת קטין ב ידי אחראי וריבוי עב ר ות של תקיפת סתם( 31 מעשי תקיפה כלפי19 פעוטות בתקופה של שבועיים) . לדברי השופטת ידעה הנאשמת שהגן מצולם ו כי אנשי הצוות נמצאים ב מקום, ואף על פי כן ביצעה את ה עב ר ות המיוחסות לה, באופן המעיד על ה י עדר שיקול דעת וחשיבה הגיונית , ו כמו כן על .האמונה שלא תיתפס. "אלימות כלפי פעוטות ממחישה בכאב רב בדיוק זאת [ ... ] התקווה ששיקולים רציונליים ישמשו להרתעה במקרים דומים אינה מבוססת ברמה הנדרשת להוכחת ."'סיכוי ממשי' שאכן כך יהיה אשר על כן, טוענת השופטת, שיקול ההרתעה אינו יכול להיות בעל תפקיד, והענישה צריכה להיעשות מתוך ראיית המקרה "על חומרתו ולאור נסיבות הנאשמת" ( ת"פ 1525-11-18 – מדינת ישראל נ 'אלקיים ־ ,וייס2021 , סעיף20 ). סקירת הכרעות הדין וגזרי הדין מעלה נסיבות אישיות וחיצוניות ששימשו בתור רקע לביצוע ה עב ר .ות הראשונות ,נוגעות למצב הבריאותי ל ,גיל ל מעמד האישי ו ל סטטוס הכלכלי של .הנאשמות האחרונות מתוארות ב ־16 מ תוך הדיונים שנסקרו, ו הן מלמדות על ה גורמים שיש בהם כדי לתרום ליצירת המציאות היו ־ם יומית במסגרת החינוכית ־ טיפולית ולאווירה השלטת. אלו נקשרות לתפיסות ה ,חינוכיות המונהגות בגן וכן ל סביבת העבודה ו ל עומס המטלות ש בו צריכות .לעמוד המטפלות ונשות הצוות. כל אלה מציגים תמונה מורכבת ואולי אף שלמה יותר של התופעה תסקירי שירות המבחן, עדויות אנשי הצוות ובאי כוחן של הנאשמות מעלים כ ־15 נסיבות :חיצוניות שיש בהן כדי ללמד על הרקע לתופעה. אלה קובצו לשלושה תחומים עיקריים(1 ) לחץ במקום העבודה; (2 )ניסיון להש י ג שליטה; (3 ) .תפיסה חינוכית 1. לחץ במקום העבודה – עלה ב ־93% מ ן המקרים שנסקרו. העֹו בדות העידו על הלחץ ו על המתח בש הם היו שרויות נוכח ריבוי המטלות שהוטלו עליהן. חלקן שימשו בתור ,מנקות ומבשלות לצד תפקידן העיקרי כמטפלות כשב ,אחריותן מספר רב של ילדים מספר העולה על זה המותר לפי התקן (כך למשל בגן הילדים "אביב" באשקלון, שבו היו בכל אחת משלוש הקבוצות בגן מעל עשרים ילדים לכל מטפלת( "ת פ 8100/04 – מדינת ישראל נ' כחלון אהובה , 2008 ) . נוסף לע ה מחסור בכוח אדם, הן נאלצו להתמודד עם היעדר צוות קבוע ומיומן. תיאור יה ן מלמד ים ,על עבודה אינטנסיבית על ,עייפות 22 על מצוקה ו על תפקוד תחת לחץ נפשי ורגשי כבד. חלקן מבליעות בדבריה ן תחושת .ניצול ותסכול עמוקה ממקום העבודה 2. ניסיון י הש ל ג שליטה – אפיין43% מ ן המקרים. הוא מתואר ב אתגר של מחנכות שנות ינקות – "סייעות" בלשון פסקי הדין – ,להשליט סדר ומשמעת בגן ב ־ אי הצלח תן להציב ,גבולות לפעוטות ו ב קושי להתוות סדר יום ו לטפל בצרכים הבסיסיים של הפעוטות– שינה, אכילה, החתלה וכדומה. לצד הסברת הקושי בהיעדר ידע מקצועי – לצד ,היעדר שיטות עבודה נכונות היעדר המלּו ו ה ב תחושות של חוסר אונים – מעידות חלקן כי השלטת המשמעת באמצעות כוח פיזי הייתה פועל יוצא של השיטה המוכתבת מצ ד מנהלת הגן ( ראו דברי הן בע"פ5986/08 –   אהובה כחלון נ' מדינת ישרא ,ל 2008 ; ת"פ (פתח תקו ו)ה ; ו כן ת"פ 54812-01-20 – מדינת ישראל נ' ילנה סטרובינסקי , 2021 ) . אובדן השליטה על ניהול המקום עקב ה מחסור בכוח אדם מיומן עולה גם מעדויותיהן של בעלות המסגרות החינוכיות, המנהלות ומי ששימשו בתור"גננות" ללא תואר בחינוך לגיל הרך וללא תעודת הוראה לגיל הרך (ת"פ13227-10-21 – מדינת ,ישראל נגד רותי סאלם2023 , סעיף2 ; ת"פ14327-07-19 – מדינת ישראל נ' כרמל מעודה , 2020, סעיף 4). 18 3. תפיסה חינוכית נוקשה – נקשרת ל ־62% מ ן המקרים שנסקרו. תפיסה זו חובקת בתוכה עמדות ו"שיטות חינוך" הנותנות לגיטימציה לשימוש באלימות ככלי חינוכי ומהוות נורמות פעולה בסביבות חברתיות ־ תרבותיות מסוימות, למשל חינוך קטין שהיכה את חבריו באמצעות הנחיית הקטינים האחרים בגן"ל( "החזיר לו ת"פ40999- 01-21  – מדינת ישראל נ 'אורטל בנימין ח וא' , 2022 ); הותרת ילד כשהוא עם צרכיו על גופו לאורך שעות ארוכות כ"שיטה" לגמילת( ו ת"פ[באר שבע] 13227-10-21 – מדינת ישראל נ 'רותי סאלם מחוזי באר שבע, טענת הנאשמת לאישום ה ־15 ); הרדמת פעוטות באמצעות עטיפה מלאה בשמיכה והצמדת ידיהם לגופם כנגד האור ( ת"פ[ פתח תקו וה] 54812-01-20 – מדינת ישראל נ ' ילנה סטרובינסקי , 2021 ). 18 אף על פי ש צוינו בפסקי הדין ובתקשורת כגננות, יש להדגיש כי אין מדובר במי שמחזיקות בתואר ראשון )בחינוך לגיל הרך ובתעודת הוראה לגיל הרך. ת"פ (באר שבע21 - 10 - 13227 – ,מדינת ישראל נגד רותי סאלם 2023 : רותי סאלם עבדה כגננת במשך כ ־35 שנה, מתוכן20 שנים תחת פיקוח משרד החינוך. בשנים שקדמו לכתב האישום ניהלה גן פרטי ל בנ ,י חצי שנה עד שלוש שנים ו בו שהו29 .ילדים שחולקו לשלוש קבוצות גיל ת"פ14327-07-19 – ,מדינת ישראל נ' כרמל מעודה2020 . כרמל ,מעודה בעלת תואר ראשון בחינוך, י הי תה ,"הבעלים ומנהלת הגן "בייבי לאב גן פרטי בראש העין המיועד לתינוקות ו ל פעוטות ב נ י שלושה חודשים עד שלוש שנים. עם הקמתו היו בגן חמישה ילדים. בהדרג ה עלה מספרם ל ־17 .ולשם כך הסתייעה בשתי מטפלות האחת עבדה במשך שנתיים, .ואולם הנאשמת לא הצליחה להעסיק מטפלת נוספת באופן יציב 23 הנסיבות שאינן קשורות בביצוע ה עב ר ה עולות בקנה אחד עם ממצאי מחקר טאליס בגני הילדים ,(משרד החינוך2019 'עמ115-110 ), המתאר את איכות סביבת העבודה על מקורות הלחץ הגלומים בה והקשר האפשרי שלה לתהליכי איכות .המתקיימים בגן הנסיבות אף מלמדות, כפי שמעיד גם כבוד השופט יוסי טופף, כי "מדובר בתפקיד תובעני וקשה .[ ..] ו אולם, בצד זה, ברור הוא, כי אין "בקושי זה משום הצדקה או אמתלה כלשהי, למעשים מהסוג שביצעו הנאשמות. יתרה מזאת, עולה הציפי י ה כי במקרים ש בהם תנאי עבודתן של הנאשמות, ולעיתים אף דרישות הממונה עליהן, אינ ם עול ים ,בקנה אחד עם השכל הישר עם,ניסיון חייהן עם ניסיונן המקצועי ובחלק מ ן המקרים עם השכלתן– הן יפנו להורים או למנהלת הגן בעצמה, י תריע ו בפניהם על אודות הטיפול בילדים ו לעיתים אף יעזבו את מקום ע בודת ן (כך למשל ב ת"פ40999-01-21  – מדינת ישראל נ 'אורטל בנימין ח וא' , 2022 ). הפסיקה מתארת מקרים ש ,בהם מחנכות שנות ינקות פעלו בהתאם לאמות מידה אלו התפטרו והביאו לחשיפת ההתנהלות האלימה במסגרות החינוכיות ־ טיפוליות ש בהן הן עבדו: 19 בדרך של פני י ה למפקחת האחראית במשרד החינוך או ברשות המקומית; באמצעות מתן עדות במשטרה; ביידוע ההורים. לצד זאת, ,מסכת הראיות מלמדת על סביבת עבודה נוקשה אשר לרוב אינה מאפשרת ל מחנכות שנות ינקות לשתף את חברותיהן ואת מנהלות הגנים והגננות במצוקתן ולבקש עזרה. ה חשש מפני פיטורין הו א עבור רבות מהן גז רה שאין הן והתלויים בהן יכולים לעמוד ,בה ונ סף על ה גישה ה מבטלת ו ה מזלזלת המופנית כלפי מי שאוזרת עוז ומעלה מקצת מחשבותיה או השגותיה. מנהלות ובעלות מסגרות חינוכיות שנאשמו במישרין או בעקיפין ב עב ר ות אלו מציגות אף הן פער בלתי ניתן לגישור בין הצורך להציג הצלחה כלפי חוץ ו בין הלחץ, המתח והתסכול סביב וא.בדן השליטה על ניהול הגן לבד מ ן הנסיבות החיצוניות, עול ה מתוך מסכת העובדות ההבנה כי יש מקרים ש בהם מחזיקות ה מחנכות בתואר אקדמי בחינוך ובהוראה, עברו הדרכה שמטרתה מיגור תופעת האלימות 19 בע"פ5986/08 – 'אהובה כחלון נ( מדינת ישראל10.1.2008 ) . רינה ימין נשכרה לשמש סייעת בגן שפעל בבית מגוריה של אהובה כחלון, ובו שלוש קבוצות גיל. רינה הי י .תה אמונה על גיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי במהלך עבודתה התרעמה בפני אהובה כחלון על הדרך ש בה היא נוהגת ב ילדים ו כמו כן בפני עובדת נוספת ואף למפקחת. לאחר התפטרותה דיווחה גם במשטרה (סעיפים6, 7, 10 .) בת"פ )(באר שבע13327-10-21 – מדינת ישראל נ' רותי סאלם. חני בוט בול, סייעת בגן – שעבדה עבור הנאשמת החל מינואר2020 במש רה חלקית והחל מספטמבר2020 במשרה מלאה – חשפה את המתרחש במקום . הסרטונים א י שרו את עדותה ול י מדו על דפוס מעשיה של הנאשמת , על "שיטת החינוך" ו על הלך הרוח בגן– ,אווירה של אגרסיביות, אלימות כוחנות והתנהגות בגסות כלפי הילדים (סעיף13 וטענות המאשימה לאישום ה ־16 .) )ת"פ (פתח תקוה7678-01-20 – מדינת ישראל נ' לירז נתן. הסייעת אור יחיא הבינה לאחר זמן קצר ש בו עבדה בגן את המתרחש בו, עזבה את הגן באמצע יום עבודה ומיהרה לתחנת המשטרה לדווח על כך (סעיף 52 .) 24 בגני הילדים, והן בעלות ניסיון רב ־ שנים בחינוך בגיל הרך. 20 אך אלו לא תמיד סייעו בהתמודדות עם מערכת הלחצים ש בה הן נתונות ו עם.האופי האינטנסיבי של העבודה הדבר עולה בקנה אחד גם עם הספרות. זו מלמדת כי ל ,הכשרה מקצועית יש השפעה חיובית על איכות החינוך על תחושת המסוגלות המקצועית של ה מחנכות ו על תפיסתן הפדגוגי ת ( 2019 Mikkola, - & Ukkonen Fonsén ) , אך מדגישה נוסף על כך את חשיבות מנגנוני היישום, הקצאת המשאבים וההתמודדות עם בעיית כוח( האדםElwick, Osgood, Robertson, Sakr, & Wilson, 2018 (, שכן אין די בהכשרה ובקידום הזהות המקצועית כדי להתמודד עם תנאי העבודה והשכר – כפי שאלו עולים מניירות עמדה ,(מן 2021 ) ,דּו מ( חות ,חסייסי2014 ; מזרחי ־ סימון ושוורץ , 2018 ) מו הסכמים קיבוציים (ארגון עובדי ,ויצו2015 ; ,ארגון נשי חירות בישראל2022 ) – ומתבטאים באחוזי התחלופה הגבוהים העומדים על35% – 45% בשנים2018 – 2021, ויותר מ ־50% .נשירה במהלך שנת העבודה הראשונה על אתגרים אלו ואחרים מצביעים גם השופטים , אשר תוהים אם תנאי המבנה, התנאים הסביבתיים, גודל הצוות והכשרת ו אינם בגדר של מצב התורם להתנהלות כפי שהיא נראית בסרטונים שעל בסיסם הוגש כתב האישום. האם כל אלה א ינם מטילים אחריות מעבר להליך הפלילי על "הרשות המקומית וגורמי ממשלה האחראים על הסדרת פעילותם של גנים מסוג אלו [ ... ] וכל זאת מבלי לגרוע מאחריות הנאשמת וצוות המטפלות "?במעון (בעפ"ג 42882-05-22 – מדינת ישראל נ' פלונית , 2022 ; ע"פ 46282-05-22 – פלונית נ' מדינת ישראל , 2022 ; עמ ' 9 שורות4 – 17 .) 21 :מכל אלה עולות המסקנות הבאות 20 כך מחזיקות בתואר ראשון בחינוך הגננות כרמל מעודה, רותי סאלם ואמיליה אמה אוסטרובסקי . אוסטרובסקי אף בעלת השכלה אקדמית בתחומי שפות בי ־ן לאומיות, חינוך לגיל הרך ופסיכולוגיה לש ה גיל הרך. בעלת שנות ניסיון רבות כגננת בארץ מוצאה. בארץ השתלבה בעבודה כעוזרת גננת, ו לימים כסייעת בגן ילדים פרטי למשך 15 שנים. לאחר סגירת הגן היא השתלבה בעבודה כגננת בגן בו ש בוצעו העבירות ל ־ 13 שנים, עד למעצרה. מחנכת שנות הינקות ("סייעת" בלשון פסק הדין) ילנה סטרובינסקי , אשר הורשעה בתקיפת חמישה פעוטות בגן "מאשה והדוב". ת"פ (פתח תקו ו)ה 20 - 01 - 54812 – 'מדינת ישראל נ ילנה סטרובינסק .י הגננת סרואוגו נורמה אליז תה י הי גננת מוערכת ואהובה במשך עשרים שנה. היא זכתה לשבחים ו ל הערכה שנרכשה בשל עבוד ת ה ה מקצועית וה מסורה לאורך שנים. בקיבוץ גבים היא הואשמה בביצוע עברות של התעללות, תקיפת קטין או חסר ישע ותקיפה בנסיבות מחמירות בפעוטון. פסק הדין א ינו )מסביר את נסיבות המקרים. לפרטים נוספים: ת"פ (אשקלון 36/07 – מ דינת ישראל נ ' סרואוגו נורמה אליז .'ואח רינה ינקו עסקה שנים רבות בחינוך ב גיל הרך. בעבר עבדה בגן עירייה, ובשנים האחרונות ב"גן סיגל", גן פרטי בחולון המיועד לתינוקות ו ל פעוטות מ ג יל חצי שנה ועד שלוש וחצי, בחלוקה לשלוש קבוצות גיל. נטען כי לאורך חייה המקצועיים הייתה ינקו אהובה ומוערכת הן מצד מנהליה והן מצד ההורים ו הילדים. היא הורשעה בשלוש עברות של ,התעללות בקטין ב שלוש עברות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ו ב־26 עברות של תקיפת סתם. לפר ים ט :ת" פ 21 - 01 - 40999 – מדינת ישראל נגד אורטל בנימין ואח.' 21 השופטים רון שפירא( נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה) , בטינה טאובר(סגנית הנשיא) ו תמר שרון ־ ,נתנאל מעלים שאלות אלו בהתייחס למקרה ש בו פלונית טיפלה בגן פרטי בילדים ב ינ שנה וחצי עד שנתיים: "תקפה "חמש פעוטות על רקע ובתגובה לעיקשותם שלא להישמע לסדר היום. דוגמה נוספת היא ה שאלה המובאת בע"פ 5986/08 – אהובה כחלון נ' מדינת ישראל (סעיף 6) – אשר לפיקוח ו ל תפקידו בעקבות עדות המדריכה הפדגוגית מטעם משרד החינוך . 25 1. המצלמות ושאר אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים טובים לחשיפת מקרי ההתעללות ו למיצוי הדין עם הנאשמות, אך אין בהם כדי למנוע את התופעה. החמרת הענישה אף היא אינה יוצרת ככל הנראה.הרתעה מספקת 2. ,תרבות ארגונית שאין בה הסכמה על ערכים על נורמות ו על תפיסות המנחים את העבודה ב מקום, שו ,חסרה בה עבודת צוות המבוססת על שיתוף על ,כבוד על ,מחויבות על תקשורת בי ן־ אישית ו על יחסי אמון הדדיים– ,פוגעת באקלים המסגרת החינוכית ביכולת להתמודד עם לחצי העבודה ו עם המצוקות המתעוררות, וסופה לפגוע בטיפול המוענק לפעוטות במקום. מכאן עולה חסרונה של מסגרת ליווי ותמיכה פדגוגיים בצוות החינוכי– הן ל מחנכות שנות ינקות ולגננות באופן אישי והן לכלל הצוות– בדרך של שותפות בעבודה החינוכית, שותפות אשר תיתן מענה לצרכים בגן ּו ת פתח כלים .שיסייעו לאנשי הצוות לפעול באופן אוטונומי ומיטבי 3. יה עדר ידע פדגוגי ־ התפתחותי ואימוץ גישות חינוכיות נוקשות בניסיון לקיים שגרה חינוכית ־ ,טיפולית ולהשליט משמעת באופן שאינו תואם את הצרכים הפיזיים .הקוגניטיביים והרגשיים של הפעוטות 4. מודעות עצמית – הכרת הנטיות והמאפיינים של העצמי, המּו דעות הפנימית ובכללה זיהוי החוזקות והחולשות כו ן ההבנה כיצד להתמודד עם ה חולש ות ולצמצם את השפעתן– לכ אל ה הן יכול ו ת קריטי ו.ת בעבודה החינוכית עם הפעוטות 4. סיכום מסמך זה בוחן את היעילות של הצבת מצלמות במסגרות חינוכיות ככלי מדיניות שתכלית ו הגנה על פעוטות חסרי ישע. בתוך כך הוא מ רחיב את הידע ב נוגע לניסיון ש נצבר בעולם ו מזהה באמצעות מחקר אמפירי גורמי שורש .שהטיפול בהם עשוי לתרום למניעת התופעה ,מבחינה זו הוא מחלץ את קובעי המדיניות ו כן ציבורים נוספים מ ן התפיסה הצרה הרואה בפיקוח טכנולוגי ובהחמרת ענישה כ לי מוצלח ולעיתים ראשון בחשיבותו ב התמודדות עם תופעת האלימות של בגירים כנג ד פעוטות חסרי ישע במסגרות חינוכיות . נוסף על כך , הוא פותח צוהר לתפקיד ה רחב של מדיניות ציבורית כ רכיב חיוני בעיצוב חינוך ־ טיפול איכותי. הניסיון ש נצבר במדינות ש בהן התקנת ה מצלמות מחויבת על פי ( חוק ו בהן ישראל), ו כן באלו ש בהן,הבחירה בכך היא וולונטרית מלמד כי התקנה זו אכן מסייעת במיצוי הדין עם מבצעי ה עב ר ה ולע י תים אף מ שמש ת רכיב חיוני ומשמעותי בהכר ה של מבצעי ה עב ר ות בהתנהלותם . 26 לצד זאת יה א מחרי פה את אי ־ האמון בין הגורמים השונים במערכת, מ אי צה את השימוש בפיקוח ה טכנולוגי (ואף מגדיל ה את היקפו ו את חדירתו,) אך אין ב ה כדי למ גר את התופעה או ל כל הפחות לבלום אות .ה מבקריה גורסים כי התק נת המצלמות היא ת גובה שהתפתחה אד ־ הוק מתוך הצורך ל מנוע את הישנות ם של מקרי ה אלימות . טיעוניהם כנגדה דומים לאלו המושמעים ב נוגע ל תוכניות התערבות בעלות מט רות דומות בשדה הרפואה והרווחה . לגביהן הספרות טוענת כי גישה ריאקטיבית אינה יכולה להפוך לנורמה , שכן היא ממוקדת בפרוצדורות ובפרקטיקות של "הגנה על "ילדים ונעדרת חשיבה מחודשת, יזמית ויצירתית( 1999 Skehill & Buckley, ) . עוד עולה מתוך המחקרים הצורך באימוץ גישה הוליסטית המתמודדת עם גורמי שורש של תופעת האלימות וההתעללות בילדים ( Hogg, 2024 & Verdieu ( ,בחינת המענה הניתן גם מ ן הפריזמה של זכויות הילד ( lake & Jaimson, 2016 ) ו בחינת אמצעים יעילים ו פרואקטיביים שיש בהם כדי למנוע אלימות מלכתחילה ( Kim, 2022 ) . עניין זה משתלב בתמונה העולה מתסקירי שירות המבחן .שהובאו במסמך זה התנאים אשר תרמו ל עב ר ות האלימות חזרו ונשנו בפסקי הדין השונים, ויש להניח כי מת ן מענה ללחץ ש בו נתונות מחנכות שנות ינקות בעבודתן, הדרכה מתאימה המכוונת ליצירת סביבת עבודה תומכת וליצירת אקלים חינוכי מיטבי, ו כן נקיטת גישה הוליסטית להתמודדות עם התופעה – י כלו לתרום .להתמודדות עם התופעה אלא שהמעבר מהגנה על ילדים לגישה תומכת והתערבות ית מסתבר כ מעבר קשה ( 2002 , & Nurse Hetherington ). הדבר מסביר במידה מסוימת את ה בחירה בהתקנת מצלמות בו .החמרת הענישה אומנם בחירה זו מאפשרת תגובה מיידית למצוקה העולה מ ן השטח, אולם הספרות המשפטית מלמדת כי יעילות ה זניחה ו מעלה היבט נוסף ש ראוי לשקול . היא מדגישה כי גם בהינתן עדיפות לאינטרסים של הקורבנות הפוטנציאלי י,ם ל החמרת הענישה יש עלות חברתית וכלכלית גבוהה, כזו המסכלת את האפשרות לממש תכליות חברתיות אחרות ומקטינה את המשאבים שיכולים היו להיות מושקעים במנגנונים אחרים, אפקטיביים הרבה יותר להקטנת הפשיעה, למשל העצמה של מערכות ,רווחה מערכות טיפוליות ־ חינוכיות ,(הראל 2019 ) ומעטפות תמיכה וה .דרכה 27 אלו עולים בקנה אחד עם החלטת מועצת החינוך של מחוז קנזס סיטי אשר בחרה לסגת מ רעיון התקנת ה מצלמות בכיתות ולהסיט את המשאבים לחינוך, ליצירת מעטפת תמיכה ולהבניית מערכות יחסים מיטיבות . מסמך זה אינו יכול לתת תשובה מקיפה לשאלת המניעה של אלימות בגירים כנגד קטינים במערכת החינוך, אולם הוא מצ ביע על בעיות יסודיות ו על נתיבים לפעולה ה עשויים להיות יעילים ,יותר מכלי המדיניות שנבחרו לצמצם את מיד ת הפגיעה .וייתכן שאף להביא למניעתה 28 5. מקורות ארגון נשי חירות בישראל (2022) הסכם קיבוצי מיוחד ארגון עובדי ויצ"ו (2015) מטפלות– עדכון עיקרי ההסכם הקיבוצי. אריאל, ב', ולוי ־ אריאל, י' ( 2018 .) התבוננות מחודשת במוסד ההרתעה (ובדרכים ליצירת הרתעה )יעילה ,בתו )ך: אלון הראל (עורך משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים6 https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Article/2Ariel_LeviAriel.pdf בע"פ5986/08 – אהובה כחלון נ' מדינת ישראל (10.11.2008) בעפ"ג 42882-05-22 – מדינת ישראל נ' פלונית ( 24.07.2022 ( - 05 - 22/he/42882 - 05 - https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/decision42882 22.docx ( .הראל, א2019 ?). מדוע להירתע מעונשים מרתיעים ,הסניגור , 264 (4 :) 4 – 10 . PDF.pdf - 264 - file:///C:/Users/eranb/Downloads/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8 הצעת חוק   האזנת סתר (תיקון– האזנה בשל חשד להתעללות בילדים ובחסרי ישע), התשפ״ב - 2022 . https://main.knesset.gov.il/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawi temid=2169558 חוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979 . https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208328.PDF חסייסי, ר' (2014) . מ עמדן ותנאי העסקתן של מטפלות במעונות יום ומשפחתוני .ם הכנסת: מרכז המחקר והמידע . מזרחי סימון, ש', שוורץ, א' (2018) . ת נאי העסקת מטפלות במשפחתונים שבפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ואומדן עלות למודל העסקה ישי.ר הכנסת: מרכז .המחקר והמידע מן, י' ( 2021 ). המעמד ותנאי העסקה של עובדות מעונות היום לגיל הרך. קרן ברל כצנלסון . ( משרד החינוך2019 .)טאליס גני ב הילדים 2018 .מחקר בין- לאומי להערכת מסגרות החינוך בגיל הרך. https://meyda.education.gov.il/files/Rama/TALIS_SSS_2018_REPORT.pdf רבינוביץ' מ' ( 2023 .) נתונים על אלימות בגירים כלפי ילדים בגיל הרך במסגרות חינוכיות :. הכנסת .מרכס המחקר והמידע- 8159 - ed11 - 50c2 - https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/79221220 005056aa4246_11_20180.pdf - 8159 - ed11 - 50c2 - 005056aa4246/2_79221220 תזכיר חוק העונשין (התש"ף- 2020 '). (תיקון מס143 והוראת השעה) (החמרת הענישה ב עב ר ות .אלימות נגד קטין או חסר ישע), אתר החקיקה הממשלתי:בכתובת https://main.knesset.gov.il/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawreshumot&lawitemid=2 086198 ת"פ1525-11-18 – מדינת ישראל נ 'אלקיים-וייס ( 2021 ) . ת"פ11847-10-18 – מדינת ישראל נ' דהן ואח( ' 2021 .) ת"פ (פתח תק ו )וה54812-01-20 – מדינת ישראל נ 'ילנה סטרובינסקי ( 2022 .) 29 ת"פ14327-07-19 – ( מדינת ישראל נ' כרמל מעודה2020 ). ת"פ13227-10-21 – ( מדינת ישראל נגד רותי סאלם2023 ). Amos, P., White, J., & Trader, B. (2015). Will Cameras in Classrooms Make Schools Safer? TASH- Equity, Opportunity and Inclusion for People with Significant Disabilities. Final.pdf - School - in - content/uploads/2015/01/Cameras - https://tash.org/wp Aziz, N. A. A., Zakaria, N. H., Hashim, E., Mohamad Rasli, R., Saari, E. M., Mustafa, M. C., & Yassin, S. M. (2021). Issues in Operating Childcare Centers in Malaysia. International Journal of Evaluation and Research in Education, 10(3), pp. 993–1000. Bernama (13/8/2023). Women's ministry mulls making CCTV mandatory for childcare centre licence renewal. New Straits Times - cctv - making - mulls - ministry - https://www.nst.com.my/news/nation/2023/08/942481/womens licence - centre - childcare - mandatory Bo-eun Kim (1/1/2018). Surveillance cameras at day care centers ruled constitutional. https://www.koreatimes.co.kr/www/nation/2023/09/113_241751.html The Korea Times. Bradley, B. (January 24, 2023). Public Schools board no longer considering cameras in classrooms, 41 KSHB https://www.kshb.com/news/local-news/kansas-city-kansas-public-schools-board-no-longer- considering-cameras-in-classrooms Cheng,C. J. (14/8/ 2022). The Mandatory Ruling of Having CCTVs in our daycare and kindergartens should be our wake-up call. Medium.com Chiam, H. K. (2008). Child care in Malaysia: Then and now. International Journal of Child Care and Education Policy, 2(2), pp. 31–41. Chinadaily (17 November, 2017). Beijing's kindergartens required to install and enhance cameras. chinadaily.com https://www.chinadaily.com.cn/china/2017-11/27/content_35056765.htm Cozzi P. (2019). Telecamere negli asili, strutture per anziani e disabili: cosa dice la Legge. LUMI4security https://lumi4security.it/telecamere-asili-strutture-anziani-disabili-legge / Dai, Z. (2019). Memorandum of Policy Approach for Pre-School Education Development. https://jscholarship.library.jhu.edu/server/api/core/bitstreams/a92cb95c-c107-4550-941e- c0d9789a3abc/content Elwick, A., Osgood, J., Robertson, L., Sakr, M., & Wilson, D. (2018). In pursuit of quality: early childhood qualifications and training policy. Journal of Education Policy, 33(4), pp. 510–525. Erlen Joni, E. K., Salleh, S., Ahmad Mustafa, M. S., Abdullah, A., Mahat, I. R., & Othman, Y. (2019). Negligence in Child Care Centres: Law Versus Reality in Malaysia. 30 In Proceedings of the Regional Conference on Science, Technology and Social Sciences (RCSTSS 2016) Social Sciences (pp. 507–516). Springer Singapore. Finch, M., Featherston, R., Chakraborty, S., Bjørndal, L., Mildon, R., Albers, B., Fiennes, C., Taylor, D.J.A., Schachtman, R.h Yang, T., & Shlonsky, A. (2021). Interventions that address institutional child maltreatment: An evidence and gap map. Campbell systematic reviews, 17(1), e1139. Fonsén, E., & Ukkonen-Mikkola, T. (2019). Early childhood education teachers' professional development towards pedagogical leadership. Educational research, 61(2), pp. 181–196. Gururaj G., Gautham M. S. (2019). Advancing Child Safety in India – Implementation is the Key. Bengaluru, pp. 201–209. National Institute of Mental Health & Neuro Sciences, Publication Number: 161. Gye-sook, J. & Eun-ah, C. (2019). Childcare Teachers` Perception of CCTV Installation: An Early Childhood Educational Community Perspective. Korean Infant and Toddler Care Studies, 116, 91-122. in Korean https://www.dbpia.co.kr/Journal/articleDetail?nodeId=NODE08009185 Heintzelman, S.C., & Bathon, J.M. (2017). Caught on Camera: Special Education Classrooms and Video Surveillance. International Journal of Education Policy & Leadership 12(6) https://journals.sfu.ca/ijepl/index.php/ijepl/article/view/754/176 Hyun, J., & Jiho, A. (2018). A Study of the North Korean Defectors' Stigmatization Information Management: Centered on the Concept of Stigma of Goffman. Journal of Regional Studies and Development (JRSD). 2018, vol.27, no.1, pp. 67–94. https://www.kci.go.kr/kciportal/ci/sereArticleSearch/ciSereArtiView.kci?sereArticleSearchBean.artiId =ART002343854 Jing Bao official Weibo (2019). With full coverage of the security monitoring system, Shenzhen kindergartens will enter the era of "full transparency". The Paper. in Chinese. https://www.thepaper.cn/newsDetail_forward_2939812 Jong-hoon, K. (2017). A Critical Understanding of Mandatory Installation and Operation of CCTV in Child-care Centers: Focusing on Foucault's Panopticon Concept. Journal of Educational Thought, vol. 31 No.4. pp 47–64. https://www.dbpia.co.kr/Journal/articleDetail?nodeId=NODE08875509 Justice Bureau of Shenzhen Municipality (2019). Interim Measures of Shenzhen Municipality on the Administration of Preschool Education. Shenzhen Government Online. http://www.sz.gov.cn/en_szgov/laws/content/post_6604495.html Hetherington, R., & Nurse, T. (2002). Promoting change from 'child protection'to 'child and family welfare': The problems of the English system. Huang, G., Qiao, D. P., Lu, M., & Lian, T. T. (2022). How child abuse by kindergarten teachers (CAKT) happens in a Chinese context: findings based on 35 cases of CAKT. Children and youth services review, 141, 106616. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0190740922002523 31 Kapoor, M. (12/5/2022). India: School surveillance prompts data protection concerns. DW-Deutsche Welle https://www.dw.com/en/india-school-surveillance-prompts-data-protection-concerns/a-63990522 Kim, S. (2022). The role of social capital in the onset of victimization against 86. – 67 pp. (1), 15 , Child indicators research children. Lake, L., & Jamieson, L. (2016). Using a child rights approach to strengthen prevention of violence against children: CME. South African Medical Journal, 106(12), pp. 1168– 1172. Merchant, A. (2023). CCTV Cameras Laws India. Lawyers Club India https://www.lawyersclubindia.com/articles/cctv-camera-laws-india-15489.asp Min-ho Jung (22/1/2015). CCTV to be required at all S. Korean daycare centers. The Korea Times. Viminale: 80 milioni ai comuni per telecamere Ministero dell'Interno (21 Agosto 2019). nelle scuole dell'infanzia. - scuole - nelle - telecamere - comuni - milioni - 80 - https://www.interno.gov.it/it/notizie/viminale dellinfanzia pp. (1), 42 , Crime and justice first century. - Nagin, D. S. (2013). Deterrence in the twenty 263. – 199 Oh, J. E., Chung, H. W., & Yun, B. N. R. (2019). Frame Analysis on the News About – 45 pp. (1), 19 , Education & Care Korean Journal of Child CCTV in Day Care Center. n korean I 57. https://koreascience.kr/article/JAKO201913649332462.pdf Orman S., Clark. S. (2018). Recording Devices in School. National School Boards Association. https://cdn-files.nsba.org/s3fs-public/02_05_Recording_Devices_in_Schools_Orman_Clark.pdf PE1709/C (2018). Scottish Government submission of 21 December 2018. https://archive2021.parliament.scot/S5_PublicPetitionsCommittee/Submissions%202019/PE1709_C. pdf Phillips, L. (2012). Behind Closed Doors: What's Happening to Students With Autism in America's Public Schools? The case for cameras in self-contained classrooms. National Autism Association https://nationalautismassociation.org/wp-content/uploads/2013/01/CamerasWhitePaper.pdf Public School District's Board of Education(November, 2022) Camera Staff Survey. Kansas: The Kansas City, Board Docs. https://go.boarddocs.com/ks/kckps/Board.nsf/files/CN8LE655C1AA/$file/Association%20Camera%20 Staff%20Survey%20Results%202022.pdf Radhi, N.A.M., Sallehuddin, Q., Yusof, T.A. (27/3/ 2023). Care Mandatory CCTV installation at daycare centres to help curb child abuse. New Straits Times. - installation - cctv - https://www.nst.com.my/news/nation/2023/03/893364/mandatory abuse - child - curb - help - centres - daycare Roony, T. (2010). Trusting Children: how do Surveillance Technologies Alter a Child's Experience of Trust, Risk and Responsibility? Surveillance, Children and childhood, 32 Vol.7 3/4, pp. 344–355. https://ojs.library.queensu.ca/index.php/surveillance-and- society/article/view/4160 Seongwoo, J.,, Euncheol, K., & Junhyuk, Y. (2021). CAPS: Autonomous deep learning- based child abuse detection system using CCTV images. Journal of Control and Robot Systems Society, 27(12), pp. 1029–1037. in Korean https://www.dbpia.co.kr/Journal/articleDetail?nodeId=NODE10671842 educare teacher's vocational calling Seong, G. J., & Hwang, S. W. (2017). Influence of Korean Journal of on job satisfaction: Focusing on social support mediating effect. 90. – 71 pp. (4), 17 , Child Education & Care Skehill, & Buckley. (1999). The nature of child protection practices: an Irish case 152. – 145 pp. (2), 4 , Child & Family Social Work study. Shenzhen Special Economic Zone Daily (January 2, 2019). Kindergartens across the city will install safety monitoring systems Networking of surveillance and public security departments in key areas, Edition: A07. In Chinese https://sztqb.sznews.com/MB/content/201901/02/content_543234.html lueprint for CBOs B : A Being - fare to Well el W hild C rom , A. S. (2024). F ogg E., & H rdieu, Ve gencies. A overnment G and Unicef China (2021). Country Office Annual Report: Update on the Context and Situation of Children. https://www.unicef.org/media/116226/file/China-2021-COAR.pdf Unicef India (2020) – Child Protection. Unicef. Org https://www.unicef.org/india/what-we-do/child-protection Writ Petition (Civil) No.570/2019, AMBER TICKOO VERSUS GOVERNMENT OF NCT OF DELHI & ORS. https://images.assettype.com/barandbench/import/2019/05/CCTV-camera-right-to-privacy.pdf https://images.assettype.com/barandbench/import/2019/05/CCTV-in-Delhi-schools-petition.pdf Zong J. (2019). Surveillance Cameras to be Installed in All Shenzhen Kindergartens. https://www.thatsmags.com/china/post/26420/shenzhen-to-install-surveillance-cameras-in-all-its- kindergartens Zulfahmi, R. (14/9/2023).Abuse Cases at Childcare Centers on the Increase. The sun. https://thesun.my/local/abuse-cases-at-childcare-centres-on-the-increase-EM11489863