חומר רקע
1
מסמך מדיניות בנושא
תיקון חוק,)הגנה על בריאות הציבור (מזון
תשע"ו–
2015
,
ו החלת הוראות האיחוד האירופי ביחס לשאריות חומרי הדברה
בתוצרת
חקלאית
צמחית
השירותים להגנת הצומח ולביקורת
18
ב
אפריל
2024
2
תוכן עניינים
1.
מבוא.............................................................................................................................
...........
3
2. הקשר בין חוק המזון וחוק הגנת הצומח ביחס לשאריות חומרי הדברה במזון מעובד ...........................
5
3. סקירת הרגולציה האירופית ...........................................................................................................
6
4. הסתירה הרגולטורית בין חוק הגנת הצומח וחוק המזון....................................................................
11
5. פיקוח על הימצאות שאריות חומרי הדברה במזון מעובד בישראל.....................
..................................
13
6. השפעות תיקון חוק המזון על בעלי העניין ......................................................................................
14
7. עמדת בעלי העניין בנוגע להחלת התקינה האירופית על המזון המעובד ..............................................
15
8. עמדת השירותים להגנת הצומח ולביקורת...................................
...................................................
18
9.
חלופות להתמודדות עם הסוגיות במחלוקת מול משרד הבריאות לעניין שאריות
חומרי הדברה בתוצרת חקלאית ....................................................................................................
21
10
. סיכום והמלצות.....................................
.....................................................................................
23
3
1. מבוא
במסגרת חוק התוכנית הכלכלית22
-
2021
ו-
חוק התוכנית הכלכלית24
-
2023
1
תוקן חוק הגנה על
בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-
2015
(להלן"חוק המזון"), בין היתר ה תיקון כולל אימוץ הדין האירופי
ב
יחס ל
שאריות חומרי הדברה במזון מעובד.
במסמך
זה יוצגו עיקרי השינויים המוצעים בתיקון חוק המזון, המשמעות וההשפעות של תיקון זה על
החקלאות ,היצור המקומי
,והיבוא ולבסוף תוצג עמדת השירותים להגנת הצומח ולביקורת לאחר
בחינת חלופות להתמודדות עם
ה סוגיות במחלוקת מול משרד הבריאות.לאור תיקון חוק המזון
1.1
"חוק"המזון
1.1.1
. הרגולטור – משרד הבריאות באמצעות שירות המזון הארצי
)"(להלן: "שירות המזון.
מטר
ו ת חוק המזון
הן (1
) להסדיר את אחריות יצרני ויבואני המזון, ולהסדיר את הפיקוח על ייצור
( ,וייבוא המזון2
) להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון
( מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן3
) לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות
ובטיחות המזון ב
ישראל,
והכל במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכל
.הציבור, תוך שמירה על בריאות ציבור
1.1.2
. ייצור2 – "
( פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות1
( ) עד6
), והכול בין אם נעשית למטרות
,מכירה ובין אם לאו
ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית"
:
(1)
הכנת מזון;
(2)
עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו ,והוספת
תוסף מזון ,חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור ,וכן עיבוד כהגדרתו בסעיף 9
;
(3)
שינוי מזון מבחינת הצורה ,הטיב ,האיכות ,ההרכב ,הצבע או מכל בחינה אחרת;
(4)
אריזה של מזון ,למעט צירוף יחד ,בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של
מוצרי מזון ,מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן ,ובלבד שאינם דורשים אחזקה
בטמפרטורה מוגדרת;
(5)
סימון מזון ,למעט סימון על גבי אריזת המזון ,שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;
(6)
אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת ,ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים
פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1
)עד (5
,)כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור";
1
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021
ו–
2022
), התשפ"ב-
2021
חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023
ו־2024), התשפ"ג-
2023
2 בהתאם להגדרה בחוק המזון
4
1.1.3
. "
"פעילות טיפול בתוצרת חקלאית3 – כל אחת מאלה:
(1)
;איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור
לעניין זה ""טריות–
לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או
;ציפוי
(2)
גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם
;ושחיטתם
(3)
גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר
,הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית
אריזה של ירקות או פירות לפי חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-
2011
;
(4)
;דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג
(5)
;ציד
(6)
;חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה
(7)
;כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת
(8)
טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף177
;
1.2
"חוק הגנת הצומח
התשט"ז–
1956
"
)"(להלן: "חוק הגנת הצומח
1.2.1
הרגולטור – משרד החקלאות ופיתוח הכפר
:(להלן "משרד
החקלאות") ,באמצעות השירותים
להגנת הצומח ולביקורת
" (להלן
הגה
"צ)"
.
1.2.2
תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים), תשנ"ה-
1994
(להלן"תקנות
התכשירים")
:שהותקנו מתוקף חוק הגנת הצומח
הרגולטור – משרד החקלאות , באמצעות
הגה"צ .
ת קנות התכשירים מסדירות את דרך רישומו של תכשיר הדברה
לצמחים ,וקובעות כי
רישום
תכשירי הדברה חדשים, ו כן ביטול/שינוי רישום תכשירים קיימים
מצוי בסמכות שר החקלאות
ופיתוח הכפר
)"(להלן: "שר החקלאות
, לאחר דיון בוועדה הבין-
משרדית שממונה
על ידו.
תקנה
5
לתקנות התכשירים קובעת
בין היתר, את תוכן תווית האריזה של תכשיר. כך
לדוגמא , על
התווית לכלול
את הפרטים הבאים: מטרת השימוש בתכשיר, אופן השימוש בתכשיר ובכלל כך
פירוט הגידולים שלהם הוא מיועד, כמות התכשיר לדונם או הריכוז הדרוש נגד כל נגע בכל גידול
ומועד אחרון לשימוש בתכשיר לפני אסיף בכל גידול
המיועד למאכל (
" להלן
ימי המתנה").
עוד
3 בהתאם להגדרה בחוק המזון
5
קובעות תקנות התכשירים כי אין למכור תכשיר שאין לו תעודת רישום בת תוקף ואין למכור
תכשיר אלא אם מצורפת
אליו
תווית האריזה שאושרה
לו.
בהתאם לתקנות התכשירים ,
חברות חומרי הדברה (יבואנים או נציגי היצרנים בארץ) יכולות
להגיש בקשות לרישום תכשיר הדברה
להגה"צ . תהליך הרישום הוא תהליך רב שלבי המשתרע
לאורך )כמה שנים, במהלכן על מבקש הבקשה לספק מידע רב מיצרן התכשיר (מקומי או מחו"ל
וכרוך בביצוע ניסויים
ב
חלקות גידול בארץ . במהלך
ה
תקופה מתכנס
ו ,ת מס' וועדות מומחים
לרבות הוועדה הבין-משרדית4
לבחינת כל
ל
ההיבטים
הנוגעים לתכ
שיר
מבחינת חקלאית
(
התאמת התכשיר להדברת הנגעים
הקיימים בישראל)
, בחינת
ה השלכות הבריאותיות
והסביבתיות
עקב
השימוש בתכשיר הדברה וקביעת ערכי
שאריות מרביות מותרות )
:להלן
"
MRL
)"
של חומר ה
ה
דברה בתוצרת החקלאית .
להלן ארבעת השלבים העיקריים ב
תהליך רישום תכשיר הדברה:
(1) מתן היתר עריכת ניסויים למבקש הבקשה, במסגרת
ו
החברה מבצעת ניסויים מוגבלים
בתכשיר על מנת להבטיח
שהתכשיר מתאים לייעודו;
(2) דיון בוועדת יעילות, לבחינת יעילותו של התכשיר ,ושי לא ר דרכי השימוש
בו
, סוג
י הגידולים
,שהתכשיר נועד לשימוש בהם הנגעים
שהתכשיר נועד לטפל בהם
ו כן את המינונים היעילים של
התכשיר;
(3
) בחינת ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות
לשימוש ב
תכשיר (
הדיונים מבוצעים בדיוני
הוועדה הבי
ן-משרדית);
(4) ביצוע ניסויים ע
ל ידי
,מגיש הבקשה לקביעת ימי המתנה
וMRL-
ודיון בוועדה משותפת של
הגה"צ
ושירות המזון. בשלב האחרון מונפקת תעודת רישום ומאושרת תווית האריזה בהתאם
.להחלטות של כל הוועדות
כל תהליך הרישום מפוקח ע "י
הגה"צ
.לרבות ביצוע ניסויי שדה בתכשיר
2.
הקשר בין חוק המזון וחוק הגנת הצומח ביחס לשאריות חומרי הדברה במזון מעובד
2.1
תקנות הגנה על בריאות
הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), תשנ"א-
1991
(להלן :
"
תקנות
השאריות").
הרגולטור –
סמכות משותפת של שר הבריאות באמצעות שירות המזון
שר ו
החקלאות באמצעות
הגה"צ.
תקנות השאריות שעניינ
ן
קביעתMRL
במזון הותקנו
מכוח חוק המזון וחוק הגנת הצומח .
לאחר שתכשיר אושר ע"י מנהל הגה"צ לפי
תקנות התכשירים
, מתכנס
צוות מקצועי(
שאינו ממונה
מכוח חקיקה) ה
מניח את התשתית המקצועית לעדכון תקנות השאריות,
לשם קביעתMRL
במזו ,ן
לחומר
ה פעיל
בתכשיר . תוצרי עבודת הצוות הם קביעתMRL
וימי
המתנה5
שהם חלק בלתי נפרד
4 בהתאם לתקנה 6 לתקנות התכשירים.
5
ימי המתנה מופיעים בתווית תכשיר הדברה בהתאם לתקנה5 לתקנות התכשירים, בעוד שה-
MRL
איננו מופיע בתוויות של תכ שירי הדברה ומופיע
רק בתקנות השאריות, מאחר וה-
MRL
מתייחס לחומר הפעיל בתכשיר ולא
ל תכשיר עצמו. אותו חומר פעיל יכול להופיע ביותר מתכשיר הדברה
.אחד
6
.משלב רישום תכשיר חדש/עדכון רישום תהליך זה כרוך בהגשת ניסויים המבוצעים ע"י החברות
ביחס לתכשיר/גידול החקלאי.
תקנות השאריות מתייחסות לשאריות חומרי הדברה במזון המ שווק בישראל בין אם יוצר
ב
ישראל ,
ובין אם יובא ל
ישראל.
כך
תקנות השאריות
קובעות כיMRL
ל מזון המיוצר בישראל
הו
א כ מפורט בתוספת הראשונה
והשנייה
ל
תקנות השאריות6, ואילו למזון המיובא לארץ, בהתאם ל תוספת הראשונה והשנייה
ל תקנות השאריות או לפי התקן הבין לאומיCodex Alimentarius
7.
בנוסף לקביעת ה-
MRL
בתוצרת החקלאית הטרייה, בתקנות השאריות קיימת התייחסות
לשאריות חומרי הדברה
במזון מורכב8.
קיימת חלוקה בין משרד החקלאות ומשרד הבריאות בעניין הפיקוח על שאריות חומרי הדברה
במזון. משרד החקלאות מפקח בקרב החקלאים (תהליך הייצור), בעוד שמשרד הבריאות מפקח
בשיווק וייב
וא המזון בארץ9.
2.2
תקנות
הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה), תשל"ז-
1977
(להלן "תקנות
התווית")
הרגולטור – משרד החקלאות , באמצעות
הגה"צ.
תקנות התווית משלימות את תקנות התכשירים וקובעות כי אין להפעיל תכשיר הדברה בעל תעודת
רישום, אלא לגבי נגעים וגידולים ובהתאם להוראות השימוש המפורטות בתווית האריזה שאושרה
.לפי תקנות התכשירים
תקנות התווית מהוות את הכלי המרכזי בידי
הגה"צ
לפקח על השימוש בתכשירי הדברה בקרב
החקלאים
בישראל10
.
3.
סקירת
ה
רגולציה האירופית11
3.1
התיקון
הרלוונטי לעניין שאריות חומרי הדברה במזון הינו
הוספת
סעיף3א
בעניין החלת
הוראות האיחוד האירופי:
3
'א. (א) הוראות האיחוד האירופי יחולו בישראל בתנאים ובהחרגות הקבועים לגביהן בטור ב
בתוספת השנייה א' ובהחרגות לעניין סוגי מזון הקבועות לגביהן בטור
ג ' בתוספת האמורה, וכן
()בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (ד1
( ) או7
) (בחוק זה–
ההוראות
המאומצות.)
12
6 ערכי ה-
MRL
המפורטים בתוספות
ל
תקנות השאריות ביחס לחומרי הדברה ו
ל גידולים החקלאיים נגזרים מהגידולים המופיעים בתוויות תכשירי
.הדברה שאושרו בהתאם לתקנות התכשירים
7
Codex Alimentarius
.שפורסם בידי ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות של האו"ם
8 בהתאם להגדרת שאריות חומרי הדברה במזון מורכב בתקנות השאריות:
"
משמש מזון (להלן- המצרך הראשון), להכנת מצרך מזון אחר, ל רבות
מצרך מזון המורכב מכמה מצרכי מזון אחרים (להלן-
המצרך השני), יכול שמצרך המזון השני יכיל שארית שחדרה עקב השימוש במצרך הראשון
ובלבד שהיא לא תעלה על השיעור המותר."
9 לא קיים סעיף ספציפי בתקנות השאריות המסדיר את חלוקת הפיקוח בין משרד החקלאות ומשרד הבריאות.
10
מידי שנה
הגה"צ
עורכים סקר שאריות חומרי הדברה בכל רחבי הארץ. בהתאם לממצאי הסקר, בכל מקום בו נמצא כי חקלאי לא פעל בהתאם
( להנחיות תוויות תכשירי הדברה כנדרש לפי ,)תקנות התווית.מתבצעת חקירה
.רב המקרים מסתיימים בהטלת קנס מנהלי קצוב
11 יש להדגיש כי המהלך של מש
רד הבריאות היה חד צדדי ו
טרם
מיצוי הדיונים המקצועיים עם
הגה"צ
בעניין מזון
שמקורו מן הצומח ו עם השירותים
הווטרינריים בעניין מזון שמקורו
מהחי . כפעולה מידית משרד החקלאות הצליח להחריג את המזון הגולמי (מן החי ומן הצומח) לפני אישור חוק
ההסדרים2021-22
.
12
ראה סעיף3
.א. במלואו בחוק המזון
7
'בהתאם לתוספת שנייה א13
בעניין אופן החלת הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל ביחס
לשאריות חומרי הדברה במזון (פריט4
)בתוספת,
אומצה
רגולצי
ית
הנציבות האירופית מספר
396/2005
מיום23
בפברואר2005
בעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה במזון או
במספוא, מן הצומח או מן החי, או עליהם, המתקנת את דירקטיבת המועצהEEC/91/414
14 .
ערכי
ה-
MRL
מתעדכנים מעת לעת ומפורסמים באתר האינטרנט של הנציבות האירופית15
.
יש לציין כי
בחוק המזון אומצו חלקים
מ
רגולצי
ית
הנציבות האירופית מספר396/2005
(סעיפים1
,
2
,
3
,
5
,
18
,
19
ו-
20
)
Article 1: Subject matter
Article 2: Scope
Article 3: Definitions
Article 5 Establishment of a list of active substances for which no MRLs are required
Article 18: Compliance with MRLs
Article 19: Prohibition concerning processed and/or composite products
Article 20: MRLs applicable to processed and/or composite products
חשוב לציין כי לא אומצו ההוראות
ב
רגולציה האירופית
396/2005
הנוגעות לדיגום או
לשיטות
בדיקה.
3.2
הסעיפים
העיקריים
בעניין החלת הוראות הדין
האירופ
י
במזון המעובד הם הסעיפים18
,
19
ו-
20
:
3.2.1
סעיף
18
ברגולציה
האירופית396/2005
מגדיר
מהי החריגה בשאריות חומרי הדברה עבור
תוצרת חקלאית טרייה ומעובדת . עבור סוגי
הגידולים
והחומרים המופיעים בנספחיםI ו-
II
,
קרי נקבע להםMRL
ספציפיים.
3.2.2
סעיף
19
ברגולציה396/2005
מגדיר את החריגה ב-
MRL
במזון מעובד ומורכב.
16
Article 19
Prohibition concerning processed and/or composite products
13
,בהתאם לתוספת השנייה א' אומצו תקנות האיחוד האירופי בעניין מזהמים כימיים במזון, תקנת האיחוד האירופי בעניין שאריות חומרי הדברה
.ותקנת האיחוד האירופי בעניין מזהמים ביולוגים במזון שמקורו מבעלי חיים עם החרגות של המזון הגולמי
14
n (EC) 396/2005 of the European Parliament and of the Council of 23 February 2005 on maximum residue levels of
Regulatio
pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC
)
–
סעיפים1
,
2
,
3
,
5
,
18
,
19
ו-
20, וכן נספ חI
, נספחII
, נספחIII
, נספחIV
ונספחV
15
database_en
-
pesticides
-
https://food.ec.europa.eu/plants/pesticides/eu
16
מבחינה מעשית אין שאריות חומרי הדברה במזון מעובד ברמות שניתן לגלות במכשירים אנליטיים מתקדמים, וקשה מאד לקבוע תקני שאריות
בתוצרת מעובדת. קיימים תהליכי עיבוד שונים, חומרי הדברה בעלי תכונות שונות אשר מתנהגים באופן שונה בתהליכי עיבוד. כל חומר הדברה (או
קבוצת חומרים) יתנהגו אחרת בכל מוצר מזון ובכל שיטת עיבוד. חלק מן חומרי הדברה יתפרקו כתוצאה מתהליך העיבוד, חלק אחר ימשיך לדעוך
במזון עקב חיי מדף ארוכים בהשוואה לתוצרת הטרייה. נוסף לכך שאריות חומרי הדברה הם ערכים נמוכים, כתוצאה מתהליכי ערבוב ועיבוד יתקבלו
ערכים אף נמוכים יותר, אפילו לא יתגלו בשיטות הבדיקה ויהיו מתחת לסף כימות של שיטות האנליטיות. הנקודה החשובה היא ש ערכים נמוכים
מאד לא יהיה בהם עניין בריאותי
לצרכן התוצרת. בשורה התחתונה אפילו אם התוצרת הטרייה לא עומדת בתקינה האירופית, זה לא מעיד על אי
.עמידתה בערכי השאריות האירופית המתקבלות לאחר תהליך העיבוד
8
The processing, and/or mixing for dilution purposes with the same or other products, of the
products covered by Annex I not complying with Articles 18(1) or 20 with a view to placing
them on the market as food or feed or feeding them to animals shall be prohibited.
המשמעות של סעיף זה
היא
כי במקרים ובמזון מעובד מוגדרMRL
אשר מופיע בנספחI ו-
II
יש להתייחס לאותם ערכים שנקבעו. במקרה ו
עבור ה
מזון המ
וע בד (הרב המוחלט של
המזון) לא נקבעוMRL, בכל מקרה שמתגל
ות
בו שאריות חומרי הדברה יש להתחשב בכל
המרכיבים הצמחיים
המרכיב
ים אותו ויש להתחשב ב-
Processing Factor
המותאם
לשיטת עיבוד
ו וחומר ה
ה
דברה שהתגלה,
ורק לאחר מכן לקבל החלטה האם שאריות חומרי
הדברה חורגות
מה-
MRL
,או לא על פי
הוראות ה
דין ה
אירופ
י.
3.2.3
סעיף
20
בהוראות המאומצות האירופ
ויא ת מתייחס לMRL
:במזון המעובד או המורכב
Article 20:
MRLs applicable to processed and/or composite products
1. Where MRLs are not set out in Annexes II or III for processed and/or composite food or feed, the
MRLs applicable shall be those provided in Article 18(1) for the relevant product covered by Annex
I, taking into account changes in the levels of pesticide residues caused by processing and/or
mixing.
2. Specific concentration or dilution factors for certain processing and/or mixing operations or for
certain processed and/or composite products may be included in the list in Annex VI. That measure,
designed to amend non-essential elements of this Regulation, shall be adopted in accordance with
the regulatory procedure with scrutiny referred to in Article 45(3).
הסעיף קובע
כי
עבור מזון מעובד ו/או מ
ו
רכב קיימות
:שתי אפשרויות
(1
)ערכי ה-
MRL
החל
ים, יהיו אלה המפורט
ים
בסעיף18
(1) -
המשמעות
היא ש ערכי
MRL
במזון המעובד יופיעו בנספח
ים
II
ו-
III
(
וכיום ,מדובר במעט מוצרי מזון כמו תה
.)קפה, חליטות צמחים וקקאו
(2
)אם לא נקבעו בנספחים II ו III –
ערכיMRL
למזון או מספוא מעובד ו/או מ
ו ,רכב ערכי
ה-
MRL
:לתוצרת המעובדת יקבעו תוך התייחסות לשלושה פרמטרים
ערכיMRL
שנקבעו לתוצרת הטריה ומופיעים בנספחים II ו III –
;
שיעור הריכוז או הדילול של החומר הצמחי הטרי
לאחר תהליך העיבוד
(concentration or dilution factors)
;
פקטור העיבוד(Processing Factor, PF)
.
9
,כלומר
כאשר
לא נקבעו ערכי
MRL
למזון מעובד , יש להסתמך על ערכיMRL
שנקבעו
עבור התוצרת הטריה ולקחת בחשבון את
תהליכי ה
עיבוד השונים
המשפיעים
על
ערכי
שא
ריות חומרי הדברה.
3.2.4
נספח 1
ברגולציה396/2005
מכיל את
)רשימת כל סוגי המזון (מן הצומח ומן החי.
ANNEX I Products of plant and animal origin referred to in Article 2
ובו
מופיע
ים המוצרים המעובדים
:הבאים
תה, קפה, חליטות צמחים וקקאו (קוד
0600000). במאגר חומרי הדברה האירופי מופיע
ה
כותרת של מזון מעובד (קוד13000000
)
אך לא נקבעו
ערכי
MRL
במזון מעובד. למעשה לרב המוחלט של ה מזון המעובד יש
להתייחס בהתאם לתקנה20
(2
), קרי להתחשב17
Processing Factor, PF
.
3.3
תהליך הפיקוח של מדינות האיחוד האירופי
על נוכחות
שאריות חומרי הדברה
בתוצרת צמחית
טרייה ומעובדת
מוסדר גם הוא ברגולציה
האירופית396/2005
,
34
-
Article 26
18
.
במדינות
האיחוד האירופי
נערכ
ות
תכניות ניטור שנתיות
הנקראות
Community control programmes
,
לפיהן
כל מדינה חברה באיחוד נדרשת
לבצע
דיגום מייצג של מוצרי מזון בנקודות האספקה
לצרכן
הכולל מוצרים מייצור מקומי, מוצרים מיובאים ממדינות אירופה ומוצרים מיובאים
משאר מדינות העולם. בנוסף,
כל מדינה
סוברנית ל
קיים תכניות ניטור נוספות לפ
וקי ח על
השימוש בתכשירי הדברה ,ה נקראותNational control programmes
.
,כלומר
במדינות האיחוד
האירופי מבצעים בדיקות
ל
מוצרי מזון מעובדים באופן מובנה ושיטתי . לדוגמה בשתי תכניות
הניטור בשנת2021
, בוצעו בדיקות לנוכחות שאריות חומרי הדברה ו
10.5%
מכלל הדגימות
של
שאריות חומרי הדברה במזון היו של מזון)מעובד (לדוגמה, קמח, שמן זית19
. האיחוד האירופי
פרסם מסד נתונים
מקיף מאד אשר מפרט את שיעורי העיבוד הרלוונטיים ואת ה-
Processing
Factor
,בהתאם לכל חומרי ההדברה
סוג הגידול החקלאי ושיטות העיבוד השונות20
.
בנוסף, קובעת הרגולציה כי מדינות החברות באיחוד האירופי יקבעו כללים בדבר הסנקציות
החלות על הפרות של הוראות
תקנת הנציבות האירופית
וינקטו בכל האמצעים הדרושים כדי
להבטיח
עמידה בדרישות .. הסנקציות שנקבעו חייבות להיות יעילות, מידתיות ומרתיעות
המדינות החברות באיחוד האירופי יודיעו לנציבות על כללים אלה ועל כל תיקון לאחר מכן ללא
דיחוי.
3.4
הרגולציה של חומרי הדברה במדינות האיחוד האירופי
17
https://zenodo.org/records/6827098/files/DB_Processing_factors_v2.xlsx?download=1
18
34
-
Article 26
בתקנת הנציבות האירופית לא אומצו בחוק המזון
19
The 2021 European Union report on pesticide residues in food
20
7453
-
sp.efsa.2022.EN
https://efsa.onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.2903/
https://zenodo.org/records/6827098
10
3.4.1
ב
שונה משאר מדינות העולם, נהוגה ב
איחוד האירופי
רגולציה קפדנית וקשוחה ביותר לרישוי
תכשירי הדברה חדשים ו
חידוש רישוי תכשירי הדברה רשומים .ב שיטה של האיחוד האירופי
ישנה התייחסות גורפת ל"
"מסוכנות21
בנוסף להערכת סיכונים מסודרת כש
המשמעות הי
א
.שיכולים לעיתים לצאת משימוש תכשירי הדברה שלא נעשתה עבורם הערכת סיכונים מסודרת
בנוסף, באיחוד האירופי הוחלט לאמץ את גישת""עיקרון הזהירות
הקובעת כי אם ישנו חשש
או מחסור במידע עבור תכשיר מסוים, ה-
MRL
שיקבע יהיה סף הגילוי22
(שלמעשה ברוב
המקרים, זהו איסור מוסו וה). תוצאה ישירה לגישה הזו היא ביטול השימוש במספר רב של
חומרי הדברה באיחוד האירופי, ובמקרים אחרים יצרני חומרי הדברה בעולם קיבלו החלטה
שלא להגיש לאישור תכשירי הדברה חדשים במדינות
האיחוד האירופי . לעיתים קרובות עולות
טענות23
,נגד האיחוד האירופי
על כך שהרגולציה שנקבעה על ידו נועדה
לעודד את מכירת
תכשירי ההדברה מ
יצור מקומי, ובכך לצמצם שימוש ב
תכשירי הדברה
מיובאים מתוך
.אינטרסים כלכליים בשנה האחרונה בלבד האיחוד האירופי נדרש לענות על17
שאילתות שונות
בנוגע למדיניות שלהם בנושא שאריות חומרי הדברה, ממספר רב של מדינות24
.
,לא פעם היו
קריאות לאיחוד האירופי לערוך הערכות של השפעות סחר ו לבצע תהליכי התייעצות ציבוריים
שקופים בכל ההצעות הרגולטוריות המשפיעות על שותפי הסחר .
אימוץ התקינה האירופאית
יאלץ את ישראל לענות גם כן על כל השאלות. לאור העובדה שישראל לא ביצעה בעצמה הערכת
סיכונים., הצדקת המדיניות שנוקט בה האיחוד האירופי תהיה בעייתית
3.4.2
הסכם
Green Deal
( האירופיThe European Green Deal
)
25
:
התוכנית האירופאית להתמודדות עם משבר האקלים במטרה להגיע אפס פליטת פחמן עד2050
.
מתהליך אסטרטגי זה ,של האיחוד האירופי נגזרו מספר תחומי מדיניות שהם: אנרגיה נקייה
תעשייה בת קיימא ,, בניה ושיפוץ מהשדה למזלגFarm to Fork)
)
,ביטול זיהום ,ניידות בת
קיימא ומגוון ביולוגי. אסטרטגיית "מהשדה למזלג"
מתמקדת בנושא קיימות
במזון
כאשר
היעד
ים ה ספציפיים
הם( :
1
) הפיכת25%
מהחקלאות של האיחוד האירופי לאורגנית, עד2030
;
(2) שימוש
בר קיימא בחומרי הדברה(
Sustainable use of pesticides
) תוך צמצום ב-
50%
את
השימוש בחומרי הדברה עד2030
( ;
3) צמצ
ו
ם השימוש בדשנים ב-
20%
עד2030
( ;
4) הפח
ת ת
דלדול החומרים התזונתיים(nutrient depletion)
ב-
50%
;לפחות(5
)צמצ
ו ם השימוש בתרופות
21
הכוונה למסוכנות של החומר בהתאם לתכונותיו בלבד, ללא לקיחה בחשבון את מידת החשיפה. כלומר לפי הגישה האירופית, גם אם חומר מסוים
הינו בעל פוטנציאל לסיכו ן כלשהו, אך בשימוש מושכל לא בהכרח תהייה אליו חשיפה, הנטייה תהייה להוציאו משימוש. לעומת זאת, הגישה במרבית
מדינות העולם האחרות, היא לבסס את ההחלטה אם לאשר את המשך השימוש בחומר, תתבסס על השכלול של מסוכנות החומר ביחד עם מידת
החשיפה הפוטנציאלית תוך נקיטת אמצעי .זהירות מקובלים (ציוד מגן, זמני המתנה) שתפקידם לצמצם את החשיפה לחומר בזמן היישום
22
המשמעות של קביעת
MRL
לסף הגילוי הינה שהשימוש בחומר עצמו מותר כל עוד הוא אינו מתגלה בתוצרת עצמה .במידה והחומר מתגלה
בתוצרת המיועדת למאכל הוא יפסל .למשל יישום חומרים שאינם באים במגע ישיר עם התוצרת ,כמו קוטלי עשבים ,חומרים המרוססים
בתקופה שלפני תט חנ הפירות ,או חומרים שמרוססים על הפרי תוך הקפדה על זמני המתנה ולחלוטין לפני הקטיף.
23
שאילתה שיכולה מדינה חברה בארגון הסחר העולמי לעלות בנוגע למדיניות ורגולציה של מדינה אחרת כאשר יש חשש להצבת חסמי ייבוא
לא
מוצדקים.
24
&
https://www.epingalert.org/en/Search/TradeConcerns?memberResponding=U918&memberResponding=U918
freeText=pesticide
25
deal_en
-
green
-
2024/european
-
2019
-
policy/priorities
-
and
-
https://commission.europa.eu/strategy
11
אנטי-מיקרוביאליות בחקלאות ובתרופות אנטי-מיקרוביאליות בחקלאות ימית ב-
50%
עד
2030
( ;
6
( ;) יצירת סימון מזון בר קיימא7
)צמצום בזבוז המזון ב-
50%
עד2030
. התכנית של
האיחוד האירופי להפחתת השימוש בתכשירי הדברה נתקלה בלא מעט קשיים
על
רקע התנגדות ן
של מדינות חברות רבות ,ואף נדחתה פעם אחר פעם .הטענה המרכזית
היא שלא הייתה הערכה
לגבי ההשפעה הספציפית של
צמצום
,השימוש בחומרי הדברה
וכי
האיחוד האירופי לא צריך
לאסור
שימוש ב חומרי הדברה כאשר אין מספיק חלופות זמינות לחקלאים
בהתמודדות
עם
המגוון הרחב של נגעי
ם ב חקלאות. נוסף לכך המלחמה של רוסיה באוקראינה
העלתה את נושא
ביטחון המזון לראש סדר היום הפוליטי
במדינות האיחוד האירופי .
הפרלמנט האירופי
דחה
את
פרויקט
ה חקיקה לצמצום השימוש בחומרי הדברה בנובמבר2023
ברוב קולות.
נציבות
החקלאות
הדגישה את
ההשפעה השלילית
של ה חוק על
ה ביטחון
ה תזונתי. חברי הפרלמנט
מוועדת החקלאות הזהירו כי עדיין אין מספיק חלופות להדברה כימית. בתחילת פברואר
2024
החליטה הנציבה
הגברת
פון דר ליין להוריד מעל הפרק גם את הצעת החוק החדשה בנושא שימוש
ב חומרי הדברה באירופה"
e of pesticides
Sustainable us
26
."
4. ה
סתירה ה
רגולטורית בין חוק הגנת הצומח וחוק המזון
ההחלטה
על
תיקון חוק המזון בדבר החלת ההוראות האירופיות במזון בחוק התוכנית הכלכלית לשנים
2021-22
התקבלה ללא
תיאום
והתייעצות
עם משרד החקלאות.
יתרה
כך מ ,כוונת משרד הבריאות
ההתחלתית הייתה להחיל את ההוראות האירופ
תויא על כל סוגי המזון
לרבות
תוצרת צמחית טרייה .
מאחר ועמדת משרד החקלאות הובהרה למשרד הבריאות, לפיה לשר החקלאות יש סמכויות רבות
בעניין תכשירי הדברה לצמחים מכוח חוק הגנת הצומח ותקנות התכשירים, ומכוח תקנות השאריות,
הובהר למשרד הבריאות שחלקים מהתקינה האירופית
יתכן ו
מתאימים
לישראל, אך אימוץ גורף
של
ה
תקינה
האירופית יוצר סתירות רגולטוריות
ועלול
לגרום
נזקים גדולים ובלתי הפיכים לחקלאות
הארץ .משרד הבריאות טען שמאחר והסמכות עבור מזון מעובד נתונה לו , הם מתבצרים בעמדתם
להחיל את ההוראות האירופיות על מזון מעובד
תוך החרגה לש ה
תוצרת
החקלאית הטרייה (פירות
.)וירקות
4.1
הסתירות בין חוק הגנת הצומח וחוק המזון המתוקן נובעות מכמה סיבות:
4.1.1
לכל מדינה המאפיינים הייחודיים לה מבחינת אוכלוסיית הנגעים הקיימת בה, מיני הגידולים
השונים הגדלים בה ותכשירי ההדברה
ה נדרשים לשם הגנה על הצמח מנגעים שונים)
,חרקים
)פטריות, חיידקים, וירוסים, ועוד. לכן, לכל מדינה התנאים ו
הצרכים הרלוונטיים בעניין
שימוש בתכשירי הדברה.
4.1.2
ה הליך התקין לקביעת תקני שאריות חומרי הדברה
ב
תוצרת המקומית הינו, ראשית
בחינת
,נגעי החקלאות המאיימים על הגידולים החקלאיים
אישור
תכשירי הדברה לפי תקנות
התכשירים ובהתאם להוראות התוויות המאושרות
לפי תקנות
התווית
לצורך הדברת
26
ראו למשל
Agriland.ie
-
Von der Leyen to propose withdrawal of pesticides proposal
12
הנגעים ,ולבסוף קביעת ערכי
MRL
בתוצרת
חקלאית טרייה בהתאם
ל תקנות
השאריות.
קביעת ערכיMRL
בתוצרת המעובדת הינו פועל יוצא לשאריות חומרי הדברה בתוצרת
.הטרייה
שינוי התהליך התקין לקביעת ערכיMRL
, יגרום למצב אבסורדי של קביעת רמת
השארית המרבית במוצר הסופי )(המזון המעובד
ו רק בעקבותיו, ב"הילוך
לאחור", יוגדרו
,שאריות חומרי הדברה בתוצרת החקלאית הטרייה
הגידולים והנגעים אשר יהיו רלוונטיים
.לטיפול
4.1.3
סל
תכשירי
ה
הדברה שונה ממדינה למדינה עקב השוני בגידולים, הנגעים , תנאי האקלים
והסביבה, ות כשירי
ה הדברה הרשומים בכל מדינה בהתאם לבקשות של
יצרני
חומרי
ההדברה. לאור ז
את אין התוויות זהות לחלוטין ב ין ,תכשירי הדברה הרשומים בישראל לאלו
במדינות האיחוד האירופי27
., ארה"ב, קנדה ומדינות אחרות
כך קורה ש
רשימות
ערכי
ה-
MRL
שונות בין ישראל למדינות אחרות
ולשאר
המדינות
בעולם
על אף שתמיד יש חלקים
דומים באותו תכשיר. אימוץ
גורף של התקנים האירופיים
בלבד משמעותו שרק
לחלק מן
השימושים וההתוויות המאושרות בארץ יהיהMRL
,ואילו
לשימושים אחרים לא יהיה
MRL
רשמי28
.
כאשר איןMRL
ה
דבר יוביל לביטול ה
שימוש המופיע בתוויות המאושרות
ו לביטול רישום תכשירים או הפיכתם ללא רלוונטיים. מאחר וחברות חומרי הדברה לא
יחזיקו ברישיונות של תכשירי הדברה שהשימוש בהם
בארץ אינו רלוונטי ,קיים חשש ל
צמצום
שימוש בתכשיר חיוני לגידול מסוים או מתן אפשרות לשימוש
בתכשיר הדברה
שלא לצורך .
,בנוסף
ערכ
י ה-
MRL
מתעדכ
נים מעת לעת באיחוד האירופי ולכן כל
עדכון שמשמעותו
( הורדת הערך לברירת המחדל0.01
PPM
) מכח הרגולציה האירופית, עבור תכשיר שהתאים
,עד כה לשימוש בארץ
י
מנע דה פקטו את האפשרות להשתמש בתכשיר זה. לתעשיית
תכשירי
ה
הדברה בארץ ובחו "ל
לא יהיה אינטרס לרשום בעתיד תכשירי הדברה שאין להם שימוש
באירופה ,על אף היותם נחוצים לחקלאות רץ אה ו
זאת על אף ש
אין בהם כל בעיה בריאותית
או סביבתית.
הדבר יוביל
למחסור חמור במענה הדברתי לנגעים רבים ולמגוון רב של גידולים,
עד חוסר אפשרות לגדל אותם בישראל ,
זאת כתוצאה מביטול תכשירים רשומים בארץ, בין
מתוצרת ישראל ובין ממדינות מתקדמות אחרות שאינן משווקות לאירופה, ללא כל הצדקה
חקלאית, בריאותית וסביבתית ולאחר שנים רבות של מחקר ושל השקעה של החברות
.הישראליות
בנוסף ,אימוץ גורף לש ה
רגולציה האירופית בלבד יגרום לחסמי סחר עבור
תכשירי הדברה הרשומים ומשווקים
במדינות מפותחות אחרות (כמו ארה"ב) וקשיים עבור
27
סל תכשירי הדברה שונה ממדינה אחת לשנייה
בתוך מדינות הא יחוד האירופי ונובע מאותם סיבות של
ה
י שונ
בין סוג הגידולים
שמגדלים בכל מדינה וסוג הנגעים שמתמודדים איתם. רשימה האחידה של
ערכי ה-
MRL
מסדירה את הסחר בין המדינות והיא
.מכסה את כל השימושים המאושרים במדינות האיחוד האירופי ולאו דווקא את השימושים בכל מדינה ומדינה
28
בהתאם להשוואה שבוצעה
ע"י ה
הג "צ בפברואר2022, מתברר כי בהתאם לתקינה האירופית קיימים כ-
15000
ערכי
MRL
בתוצרת
צמחית (ערכים פוזיטיב
י ים ולא ברירת מחדל של0.01mg/kg) בעוד שבהתאם לתקינה הישרא
ל ית יש3271
ערכיMRL, מתוכם ל-
1554
ישMRL
באיחוד האירופי, בעוד שעבור
1751
איןMRL
באיחוד האירופי. שתי מסקנות עיקריות: הראשונה אין לנו צורך בכל
תקני השאריות המאושרים באיחוד האירופי (מבחינת הגידולים, הנגעים וקיום התוויות שאין בהן צורך בישראל), מסקנה שנייה כי
אימוץ תקינה אירופית באופן גורף לא נותן מענה כמעט לחצי השימושים המאו.שרים בארץ
13
תעשיית תכשירי הדברה בכל מקרה שחומר הדברה כלשהו לא רשום במדינות האיחוד
.האירופי
4.1.4
מלבד הסתירה הרגולטורית שהוסברה לעיל בעניין רישוי תכשירים, גם
בעניין ייבוא תוצרת
חקלאית טרייה לארץ ,המשמשת כחומר גלם לתעשיית המזון , קיימת סתירה רגולטורית בין
.חוק המזון לתקנות השאריות
תקנות שאריות קובעות כי תוצרת זו ,נדרשת לעמוד
בתקינה
הישראלית או
ה
תקן הבין-
לאומיCodex
,. לעומת זאת
במדריך שפ
ירסמו, מבקשים
שירות
המזון לחייב את חומרי הגלם לתעשייה
כ
דוגמ
ת אורז,
,תירס
עגבנייה ,זיתים
,וכן הלאה
לעמוד
בהוראות ה
דין ה
אירופי .זאת ועוד ,מדובר בביטול ה
סמכות הנתונה ל
שר החקלאות
בעניין ,מאחר ותקנות השאריות חלות גם על מזון מורכב
וחומרי גלם אלו משמשים בין היתר
להכנת מזון
מעין זה .
5. פיקוח על הימצאות שאריות חומרי הדברה במזון מעובד בישראל
5.1
במרץ2023
פרסם שירות המזון מדריך לתעשייה בעניין ההוראה המאומצת29
בעניין שאריות
חומרי הדברה, המהווה אמצעי עזר להבהרה ולהנגשה של הרגולציה האירופית396/2005
בעניין
MRL
.בתוך או על מזון ומספוא שמקורם מן הצומח ומן החי
לאחר
פרסום המדריך
החלו להגיע
למשרד החקלאות
פניות מחקלאים ,מפעלי מזון
וחברות הרושמות
תכשירי הדברה , על כך
שמפעלי
המזון ,עקב היותם
מחויבים
לעמידה בהוראות האירופיות המאומצות
עבור התוצרת המעובדת
(בסוף תהליך היצור), ידרשו
דה
פקטו
להחילם על
( חומרי הגלם
קרי תוצרת
)טרייה
בכניסתם
למפעלים
.על מנת להבטיח את עמידתם בדרישות
מכאן
כי החלת ההוראות האירופאיות
המאומצות על תוצרת מעובדת גוררת בהכרח גם
דרישה ל עמידה של התוצרת הטריה המיועדת
לעיב וד בהוראות האירופאיות המאומצות. התוצאה
היא
,הכבדה על ייצור פירות וירקות טריים
עד כדי חוסר יכולת וכדאיות כלכלית להמשיך לעסוק בתחום.
5.2
כמו כן, על אף
)שחוק המזון מבחין בין הפיקוח על מזון רגיש ומזון רגיל (לרבות מעובד30
, פירות
וירקות טריים
מוגדרים כמזון רגי
ל בוא ייש
ו אינו
מחייב
,ביצוע בדיקות שאריות חומרי הדברה
אלא נדרשת
הצהרה בדבר עמידת המזון בדרישות החוק בארץ וניתן
להסתמך על בדיקת היצרן
למשלוח,
גם אם מקור חומרי הגלם אינו מאחת
מ
מדינות האיחוד האירופי31
.להבנתנו,
בשום
מקום לא נדרש מהיצרן
ב
חו"ל לשמ
ו
ר את המסמכים הקשור ים לחומר הגלם כפי ששרות המזון
דרש מ
יצרני
,המזון בארץ
וכך נוצר מצב שבו על היצרן הישראלי מושת נטל רגולטורי כבד יותר
מזה המושת על היצרן בחו."ל
5.3
לפי
התיקון לחוק המזון-
29
"מדריך לתעשייה לעניין ההוראות המאומצות בנושא מזהמים מיקרוביולוגיים, מזהמים כימיים ושאריות חומרי הדברה-
מרץ2023
"
30
סוגי המזון הרגיש בהתאם לתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש), התש"ף-
2019
31
לפי סעיפים–
74
,
83
(2
) ותוספת השלישית של חוק המזון " התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל". אחד הסעיפים, הצהרה
על התחייבות העמידה בדרישות חוק המזון: "כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, החלות בישראל על המזון
בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות סע יף90
לחוק". סעיף96
בחוק המזון מגדיר את בדיקות המעבדה שיש לבצען: באחריות היבואן: (א) יבואן
מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנ תן
מנהל שירות המזון לפי פרק זה. בדיקה ע ,"י יצרן המזון יכולה לחשב כבדיקת מעבדה. נוסף לכך, התווסף מסלול יבוא וולונטרי, יבוא במסלול האירופי
סעיף54
"א' בחוק המזון . חל על מזון המשווק תחת הדין האירופי (גם אם ייצורו הוא במדינות מחוץ לאיחוד האירופי). מדובר ב"מסלול ירוק
המבוסס על הצהרה של היבואן, חלף ה.צגת אישורי יבוא מוקדמים בתחנת ההסגר
14
256
)(ב העושה אחד מאלה ,דינו –
מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור בסעיף
61
()(א4
)לחוק העונשין ,ואם נעברה העבירה בידי תאגיד ,דינו – כפל הקנס החל על
יחיד כאמור:
(1) מייצר ,מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות בחלק ב 'של התוספת
השנייה ,בניגוד להוראות סעיף 4
כלומר , העונשין הקבוע בחוק יחול על יצרן המזון
ומשכך, על
מנת להימנע מעבירה על החוק
והעונשין הכרוך ב
ביצוע העבירה ,היצרן יידרש להחליט
אם לקבל תוצרת טרייה מבלי לבדוק את
עמידתה בתקני השארית לפי הרגולציה האירופית וזאת על אף שדרישות אלו לא חלות על התוצרת
.הטריה, קרי חומר הגלם המשמש לייצור המזון
כיוון שיצרני מזון נדרשים להכין תוכנית
HACCP
לניהול סיכונים הקובעת נקודות ב
קרה
קריטיות
בתהליך
,היצור
ו
נקודת כניסת חומר הגלם למפעל
מהווה נקודה קריטית להתכנות של שאריות חומרי הדברה במוצר המוגמר ,יוצא כי חומר הגלם
ייבדק ויידרש לעמוד כבר בשלב הזה בדרישות הרגולציה האירופאית.
6.
השפעות תיקון חוק המזון על בעלי העניין
6.1
מפעלי המזון ,המשתמשים ב
חומרי
הגלם
הצמחיים
,)(תוצרת חקלאית טרייה
ש
עשויה יות הל
מיצור מקומי
או
מיבוא. בהתאם
למדריך שפורסם על ידי ,שירות המזון
חלה ובה ח לבדוק את
חומרי הגלם (התוצרת החקלאית הטרייה) בכניסה למפעלים
ולוודא כי
התוצרת עומדת
בהוראות
האירופיות ,זאת על אף ש
ה
תוצרת
)החקלאית הטרייה (פירות וירקות
הוחרגה מתחולת חוק המזון ,
ועל אף שקיימת סתירה בין תקנות התכשירים, תקנות התווית ותקנות השאריות
לבין חוק המזון
לגבי תוצרת צמחית המיוצרת בארץ .בנוסף, סתירה זו קיימת גם
עבור תוצרת צמחית
טרייה
המיובאת לארץ
(לצרכי תעשיית המזון) אשר בהתאם לתקנות השאריות יכולה לעמוד בתקנות
השאריות או לפי התקן הבין-
לאומיCodex
.
6.2
יבואני המזון המעובד .נציין
כי
לא הגיע
ו לידינו הנחיות
שירות המזון לאופן הפיקוח על שאריות
חומרי הדברה במזון המעובד המיובא לארץ, לרבות
האם
חלה
דרישה
זהה כמו
זו
החלה על
התעשייה בישראל לבדיקת חומרי הגלם בכניסתם למפעלים והבטחה כי התוצרת החקלאית
הטרייה עומדת בהוראות התקינה האירופית.
6.3
יבואני תוצרת חקלאית טרייה
המיועדת לתעשיית המזון המעובד בארץ יצטרכו לייבא תוצרת
העומדת בהוראת התקינה האירופית
גם במידה והתוצרת החקלאית לא מיובאת ממדינות האיחוד
האירופי ולא מחויבת לעמוד בדרישות התקינה האירופית .החשש הוא כי אלו לא יוכלו לעמוד
בדרישה ויתכן מחסור בחומרי גלם.
6.4
חקלאים מקומ
יים ,
יצרני
תוצרת
חקלאית טרייה
ל
מאכל ול
מספוא . הדרישה של שירות המזון
מיצרני
המזון
לוודא
שחומרי הגלם
עומדים בהוראות
התקינה האירופית, תגרום לכך שהתעשייה
לא תסכים לקבל את התוצרת החקלאית הטרייה מהחקלאים המקומיים
אלא אם התוצרת גודלה
בהתאם להוראות הדין האירופי, על אף שהתוצרת החקלאית הטריי
ה
הוחרגה כאמור
מדרישה זו
.לפי חוק המזון
15
6.5
חברות הרושמות
ומשווקות
תכשירי הדברה ל נגעי
צמחים ,
יצרנים
ויבואני תכשירי הדברה. כל
שינוי שחל על אופן השימוש בתכשירי הדברה בארץ בסופו של הדבר יוביל לשינויים
בהיקף ייצור
ושיווק תכשיר
י
.הדברה בארץ
ה
השלכ
ה הישיר
ה
היא הפיכת
מספר רב של תכשירי הדברה שנרשמו
כדין בהתאם לתקנות התכשירים ללא רלוונטיים לשימוש בארץ ,אשר ת
וביל בסופו של הדבר
לביטול רישום התכשיר באופן ייזום ע "י
חברות תכשירי הדברה או ע "י
משרד החקלאות.
7.
עמדת בעלי העניין בנוגע להחלת התקינה האירופית על המזון המעובד32
עם
פרסום
תיקון חוק המזון
ומדריך
שירות המזון המופנה לתעשיית המזון,
על החלת
ההוראות
האירופיות על המזון המעובד, הגיעו
למשרד
החקלאות פניות
,רבות של חקלאים
חברות
המשווקות
תכשירי הדברה ו
יצרני
המזון
בנוגע ל
פגיעה החמורה שתגרם כתוצאה מהחלת
,התקינה האירופית
על
ההשלכות הדרקוניות עד כדי פגיעה אנושה בכושר הייצור החקלאי והשפעות על יוקר המחייה בארץ .
מובאות להלן
עיקרי
הפניות
המרכזיות
שהגיעו לפתח
נו:
7.1
עמדת החקלאים33
ה
מהלך של משרד הבריאות לתיקון חוק המזון באשר ל
החלת ההוראות האירופיות ביחס
לשאריות חומרי הדברה במזון מעוב
ד לא היה ידוע לחקלאים ואף הוסתר מ
הם .התיקון החדש
של החוק הוא בגדר פגיעה אנושה לחקלאות הארץ. החקלאים
מבקשים לעצור מידית את יישום
תיקון
חוק
,המזון ביחס לשאריות חומרי הדברה במזון המעובד עד שתעשה בדיקה יסודית
פרטנית ומעמיקה בפורום מקצועי ומשותף. הפורום יבחן באלו מהתקנות,
החקלאות בישראל
יכולה לעמוד ו
באילו לא, ואיך נוהגים בכול מקרה.
ההסבר ה
עיקרי של החקלאים וא ה חש ,לק מהתקינה האירופאית מתאים, נכון וטוב לישראל
.אך חלק אינו מתאים בגלל תנאים שונים לחלוטין של המדינה החמה והחצי מדברית שלנו
קבלת התק
ינה האירופ
ית מסכנת במקרים רבים את היכולת להמשיך ולגדל.
עוד הם מביעים
חשש מה הכבדה הצפויה על ייצור פירות וירקות טריים, עד כדי חוסר יכולת
וכדאיות כלכלית להמשיך לעסוק בתחו.ם
כתוצאה מכך שמשרד הבריאות מחיל דה פקטו על
פירות וירקות טריים)וכן על חומרי גלם מן החי(
את החובה לעמוד בתקינה האירופית, כתוצאה
מהדרישה בחוק.המזון עבור תוצרת מעובדת
יש לזכור כי בגידולים רבים לא ניתן לדעת מראש מה מגדלים לתעשייה ומה ל
שיווק כ ,טרי
ו כמו
כן ברור לכול כי מה שיאסר היום לתוצרת מעובדת, יאסר מחר לתוצרת
טרייה .
32
פרוטוקול מס '
162
מישיבת ועדת הבריאות ,יום שנח ,ג 'באדר התשפ( "ד12
בפברואר
2024
), שעה09:30
33
לדוגמה, מכתב התאחדות חקלאי ישראל מתאריך10.9.2023
לשר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי דיכטר (המכתב על כל נספחיו), מכתב ארגון
ע ובדי הפלחה מתאריך28.9.2023
לשר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי ד
י כטר, מכתב ארגון מגדלי הירקות מתאריך28.5.2023
למנכ"ל משרד
החקלאית, מר אורן לביא.
16
ה השפעה צפויה ,)כמעט על כל סוגי הגידולים, למשל תפוחי אדמה, חיטה, מספוא (וחלב ,גזר
ירקות לתעשייה, גרעי
נ
י תירס לתעשייה, אפונה ושעועית, כותנה ועוד.
בעקבות זאת נאלצים החקלאים להתאים את עצמם כבר היום לעמידה בדרישות הרגולציה
האירופית
וזאת תוך העמסת עלויות המייקרות את הייצור החקלאי, ואשר כתוצאה מכך
משתרשרות לכיסו של הצרכן הישראלי. גזירה ש ,תחול על כלל ענפי החקלאות בישראל
ובהתאם גם על כל תעשיית עיבוד המזון החקלאי בישראל, בעשרות מפעלים, יקבים, בתי בד
וטחנות קמח ברחבי הארץ.
להערכת
החקלאים השינוי הרגולטורי עוסק במרבית החקלאות בישראל, ובכול תעשיית עיבוד
,המזון החקלאי בישראל שפרוסה בעשרות מפעלים יקבים, בתי בד וטחנות קמח מקריית
שמונה ועד אילת. על כול אלה הופעלו התקנות האירופאיות בחופזה, בלי שנעשה דיון מקצועי
משתף הכולל את אנשי המקצוע במ
שרד החקלאות ונציגי החקלאים, בלי שנבחנ ו ההשלכות
לכול גידול וגידול, ובלי לידע את החקלאים והמפעלים.
כל החקלאים במדינת ישראל ייפגעו. אך יש לציין שלושה אזורים במיוחד:
עוטף עזה –
,פגיעה משמעותית בתפו"א, גזר ועגבניות היא מכה לעוטף עזה
שהם ה
גידולי
ם
העיקריים באזור זה.
עמקי הצפון(עמק יזרעאל ,עמק הירדן ,עמק החולה והגליל המערבי) – פגיעה ב גידולי התעשייה
שעלול להוביל לחיסול
החקלאות בצפון. בנוסף מדובר בסגירת שמונה מפעלי ייצור והגדלת
האבטלה בעפולה, מגדל העמק, טבריה, חצור הגלילית, נהריה ועוד.
נגב–
גידולי הבעל של חיטה ושעורה ששומרים על השטחים יופסקו
וקיים חשש מכניסה
והתבססות של גורמים פורעי חו
ק באזורים אלו.
7.2
עמדת איגוד התעשיינים- תעשיית תכשירי הדברה34
משרד
הבריאות לא
ם קיי
עם החברות בתחום הגנת הצומח בישראל כל שיח כבעלי עניין, כמקובל
בתהליכי בחינת השפעות נטל רגולטורי (
RIA
)שיש לקיים עם ביצוע שינוי ברגולציה.
יודגש כי
חברות הגנת הצומח מחזיקות אנשי מקצוע ממדרגה ראשונה בתחום הגנת הצומח, ובידם ניסיון
וידע מקצועיים מהותיים לנושא שאריות חומרי הדברה במוצרים חקלאיים, כולל הכרות
מעמיקה עם רגולציה בין-לאומית בתחום.
סיומן של הוראות המעבר יביא לאפליה
מובנית
של תעשיית המזון המקומית, שכן לא יהיה
באפשרותה להמשיך ולייצר מוצרים המבוססים על תוצר
ת חקלאית טרי
י ה, זאת לאור חובתם
לעמוד ברגולציה האירופאית בעניין שאריות חומרי הדברה במוצרים מוגמרים, זאת בעוד
34
מכתב נשיא התאחדות התעשיינים מיום7.9.2023
למנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב "התנגדות לאימוץ תקינה אירופי ת ביחס
לשאריות חומרים להגנת הצומח בצמח", המלווה בנייר עמדה של ענף הגנת הצומח באיגוד התעשיינים. מכתבים קודמים של ענף בהגנת הצומח
באיגוד התעשיינים שהופנו להגה"צ בעניין תקנות השאריות ואופן ההכרה בתקינה הבין-
.לאומית לרבות התקינה של מדינות האיחוד האירופי
17
שחומרי הגלם יידרשו לעמוד ברגולציה מקומית.
נכון להיום, התהליך הכרונולוגי התקין לקביעת
תקני שאריות חומרים להגנת הצומח לתוצרת המקומית הינו באמצעות (1
)ב חינת נגעי החקלאות
המאיימים על הגידולים החקלאיים בהתאם לחוק הגנת הצומח ;
(2)
הדברת הנגעים באמצעות
תכשירים להגנת הצומח מאושרים לפי תקנות
התכשירים ותקנות התווית; (3
)
קביעת ערכי
MRL
בהתאם לתקנות
השאריות.
איגוד התעשיינים
מתנגד לאימוץ תקינה אירופאית ביחס לשאריות חומרים להגנת הצומח, מבלי
.להביא לפתרון הקונפליקט בתקינה החלה על חומרי הגלם המקומיים
באיגוד התעשיינים
סב
ורים כי עד למציאת פתרון מיטבי ב סקטור החקלאי, יש לאפשר המשך שימוש בחומרי גלם
מוכרים ומאושרים על פי התקנות המקומי ות, לצד החומרים המאושרים על פי התקנות
המאומצות.
מתוך נייר העמדה של ענף הגנת הצומח באיגוד התעשיינים:
לכל מדינה המאפיינים הייחודיים לה מבחינת אוכלוסיית הנגעים הקיימת בה, מיני הגידולים
השונים הגדלים בה ותכשירי הגנת הצומח הנדרשים לשם הגנה על הצמח מנגעים שונים .
שינוי התהליך התקין לקביעת תקני שאריות חומרים להגנת הצומח, יגרום למצב אבסורדי של
קביעת רמת השארית המרבית במוצר הסופי , יפגע פגיעה אנושה בתעשיית הגנת הצומח ויסכן
את בריאות הציבור
בהיבטים הבאים (סיכון בריאות הציבור, שימוש יתר בחומרים להגנת
הצומח שאינם נחוצ.)ים, העלאת יוקר המחיה, פגיעה בתעשיית הגנת הצומח, פגיעה בחקלאים
ענף הגנת הצומח באיגוד התעשיינים
מתנגדים לאימוץ תקינה אירופאית ביחס לשאריות חומרים
.להגנת הצומח , ללא ההתאמות הנדרשות
7.3
עמדת
תעשייני המזון המעובד35
בפנייה
של חלק מהתעשיינים לשר החקלאות ופיתוח הכפר הם
מבקשים ממנו למנוע את ה
י ישום
של
החלת ההוראות האירופיות על המזון המעובד , ולמצוא פתרונות מעשיים על מנת לשמר את
.החקלאות והתעשייה בישראל
בקשה זו באה מהסיבות הבאות:
החקלאות במדינת ישראל אינה דומה וכמובן שאינה זהה לחקלאות
במדינות
באיחוד
האירופי ,
יש לא מעט נגעים שאינם נמצאים באיחוד וקיימים בישראל. לכן אימוץ הרגולציה האירופאית
בנושא חומרי הדברה עלול להיות מכת מוות לחקלאות העוסקת בחומרי גלם וכמובן למפעלי
.התעשייה
35
לדוג
מה פניית מנכ"ל ויטה, פרי הגליל
לשר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי דיכטר מיום1.10.2023
18
בחוק ההסדרים החליט משרד הבריאות שמיום הראשון למרץ2024
(מחר בבוקר) כל חומרי
הגלם של התעש
י
יה המקומית החל מעגבניות לרכז דרך תירס לשימורים וכלה בתפ
ו"א לצ'
יפס
יצטרכו להיות מגודלים בהתאם לרגולציה של האיחוד האירופאי בכל ההקשר לשימוש בחומר
.הדברה
המשמעות המידית תבוא לידי ביטוי באי יכולת של החקלאים לגדל חומר גלם לתעשייה
והנגזרת המידית הינה סגירת רוב מפעלי התעשייה של הירקות הקפואים והמשומרים בעיקר
בפר
י!פריה
8.
עמדת השירותים להגנת הצומח ולביקורת
8.1
,ראשית נדגיש כי על פי עקרונות מנהל תקין
כל שינוי בעניין שאריות חומרי הדברה במזון צריך
להיעשות בהסכמה
עם משרד החקלאות, בהתאם לסמכות
הקבועה לשר
החקלאות
לפי חוק
הגנת הצומח ותקנות
השאריות . במיוחד לאור העובדה כי שימוש בתכשירים להדברת נגעים
בצמחים שייך קודם כל ל
שלב
""טיפול בתוצרת חקלאית המוחרג מתחולת חוק המזון.
לא
,היה נכון לתקן את חוק המזון ביחס לשאריות חומרי הדברה במזון מעובד
מבלי לפתור את
המחלוקת בין שני המשרדים בנוגע לאופן ההכרה בתקינה הבין-
לאומית לרבות האירופית
ביחס
לשאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית טרייה.
8.2
שאריות חומרי הדברה במזון המעובד הינו פועל יוצא לשאריות
חומרי הדברה בתוצרת
חקלאית טרייה ולא
ההפך36
. שינוי הוראות החוק לגבי מזון מעובד
יצר סתירות
בין הוראות
החוק לעניין תוצרת חקלאית טרייה
ובין הוראות
.החוק למזון המעובד
הסתירות הן רבות ,
ביחס לתוצרת הצמחית הטרייה המגודלת בארץ וה
מיובאת
ולסל תכשירי הדברה
הרשומים
ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר
כמפורט בסעיף
5.1
לעיל.
8.3
האם?""מה שטוב לאירופה טוב לישראל
בעניין תכשירי הדברה הרשומים באירופה: ברמת
ההרכב הכימי של תכשיר הדברה הרשום באיחוד האירופי, משרד החקלאות רוצה לאשר את
התכשיר במסלול ירוק, אם אחת החברות מעוניינת לשווק את
,התכשיר בארץ, יחד עם זאת
עמדתנו
היא ש
לא להיצמד רק לאותם השימושים שאושרו בתכשיר
(התוויות המאושרות
)באירופה אלא .נרצה לאשר שימושים נוספים בהתאם לחקלאות בארץ
בשנים
האחרונות
הגה
"צ בח
נו לעומק את אופן ההכרה בתקינה הבין-
לאומית לרבות התקינה
.האירופית ביחס לשאריות חומרי הדברה בצמחים
הבחינה כללה
עבודה יסודית
והתייעצות
עם בעלי העניין השונים37
. עמדת
הגה
"צ הוצגה בהזדמנויות שונות לשירות המזון לפיה
המסקנה היא ש
רק חלקים מהתקינה האירופית מתאימים לחקל
אות בארץ
ואימוץ גורף
של
36
צריכת מזון,
.כולל פירות וירקות, היא המסלול העיקרי שבו נחשפים צרכנים לשאריות חומרי הדברה
צריך לזכור תמיד כי עיקר החשיפה של
חומרי הדברה היא מצריכת תוצרת החקלאית הטרייה ולא המזון המעובד.
37
"טיוטת מסמך מדיניות: "תכשירים להגנת הצומח-
סל חומרי הדברה מורשים לכל הצרכים החקלאיים בארץ; טיוטת דוח בחינת רגולציה חדשה
(RIA)
-הכרה בינלאומית ברגולציה של רישוי תכשירים לצמחים.
19
ה
תקינה
האירופית
יגרום
.לנזקים כבדים לחקלאות הצמחית ,כמו כן בעניין תכשירי הדברה
,שלא רשומים באיחוד האירופי
עמדתנו
גורסת כי "מה
שלא טוב באירופה לא בהכרח לא טוב
לישראל" ובמיוחד שהוא טוב בהרבה מדינות מפותחות
וביניהן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו
.זילנד ויפן
8.4
הידע
בסוגי הגידולים בארץ, הנגעים בגידולים החקלאיים
בארץ ,ואי
זה
חומרי הדברה נדרשים
בארץ
להתמודדות עם אותם הנגעים נמצא במשרד
.החקלאות ולא במשרד הבריאות
על
,כן
משרד החקלאות הוא הגוף המקצועי שיכול להחליט מתי צריך לקבועMRL
ומתי לא
,ולא
.ההיפך
8.5
אימוץ התקינה האירופית ביחס לשאריות חומרי הדברה בתוצרת צמחית יוביל לפגיעה
ב
אינטרסים ציבורים רבים :
8.5.1
השלכה ישירה כתוצאה מכך היא ייקור עלות הגידול שבהכרח
יעלה את יוקר המחיה
לצרכנים הישראלים, עקב מחסור בתכשירי הדברה מאושרים לגידולים הנדרשים ובמגוון
.הנדרש
8.5.2
עקב האימוץ הגורף ייווצר עודף
של ערכי
MRL
שאינם נדרשים ושאינו תואם את צרכי
הגידול החקלאי בישראל, מה שעלול להוביל לשימוש יתר בחומרי הדברה שאינם נחוצים
ומשכך תתכן
פגיעה בבריאות הציבור ובסביבה.
8.5.3
ייקור עלות הגידול עד כדי חוסר כדא
י ות כלכלית עלול להוביל
ל
פגיעה בביטחון המזון.
8.5.4
הסתירות
הרגולטוריות
עלולות להוות פגיעה בחופש העיסוק
שכן יצרני המזון לא יוכלו
להשתמש בחומרי גלם מקומיים עקב הדרישה של התוצר המוגמר לעמוד בדרישות הדין
.האירופי
8.6
כאשר שירות המזון מחייב בדיק
ה של
חומרי הגלם בכניסתם למפעלים הוא בעצם מפקח על
התוצרת הטרייה
המוחרגת מהתקינה האירופית
.לפי חוק המזון ולא מפקח על תוצרת מעובדת
למעשה
משרד הבריאות כופה דה פקטו החלת התקינה האירופית על תוצרת טרייה ללא כל
.קשר למזון המעובד
לאחר
הבחינה שלנו לתקינה האירופית396/2005
, לסעיף20
המתייחס
,למזון מעובד, ולהסברים של הנציבות האירופית לדרך יישום הוראת החוק על המזון המעובד
מתברר כי חריגה בשאריות חומרי הדברה בחומרי הגלם לא מעידה בהכרח על חריגה של אותם
.החומרים בתוצרת המעובדת
לכן
, הפיקוח על ש
אריות חומרי הדברה בתוצרת הטרייה
איננו
.הדרך הנכונה לפיקוח על שאריות חומרי הדברה בתוצרת מעובדת ,בנוסף
בהתאם
לתקינה
האירופית396/2005
טרם נקבעו ערכיMRL
לרב המוחלט של מזון המעובד ,יחד עם זאת ,
במדריך ששירות המזון הארצי פרסם ,לא הוזכרו פרטים מפורטים לגבי שאריות חומרי הדברה
במזון מעובד , ובהתייחס
לשיטות העיבוד השונות וסוגי חומרי ההדברה השונים38
.נוצר מצב
שדרך הפיקוח על המזון המעובד המיוצר בארץ תהיה שונה מהפיקוח על המזון המעובד
המיובא לארץ ובזמן שיצרן
המזון בארץ נדרש לעמידה של חומרי הגלם בהוראות התקינה
38
s regards processed and composite food and feed, SANTE
Information note on Article 20 of Regulation (EC) No 396/2005 a
10704/2021
20
האירופית, לא ראינו דרישה כזו מיבואני המזון המעובד. דרישה זו היא בעצם הכבדה על
.תעשיית המזון בארץ ויצירת איפה ואיפה בין היצור המקומי ליצור בחו"ל
8.7
ניכר
כי מטרות משרד הבריאות
כפי שהוצגו להנעת ה מהלך של החלת התקינה האירופית על
שאריות חומרי הדברה במזון המעובד39
לא
הושגו:
8.7.1
הסרת חסמי יבוא
: לא ידוע לנו על קיום בעיה של שאריות חומרי הדברה בייבוא ובהתאם
לתקנות השאריות. יתרה
מ ,כך
כיוון ש מזון מעובד איננו
נחשב כ מזון רגיש
לפי
,חוק המזון
הוא
ממילא אינו
.נבדק בתדירות גבוהה להימצאות שאריות חומרי הדברה זאת
,ועוד
הסתירה שבין תקנות השאריות וחוק המזון
עלולה להוות חסם יבוא שכן חומרי הגלם
.נדרשים לעמוד בתקן אחד ואילו התוצרת המוגמרת בתקן אחר
8.7.2
פתיחת השוק לתחרות : להיפך, תיקון החוק יוצר בעיות אצל החקלאים הישראלים
ופגיעה
בכושר היצור המקומי
עד
,כדי הפסקת גידול מקומי
כך שבסופו של דבר התחר
ות פגע ית
לכדי אי קיום כלל.
8.7.3
קידום רגולציה לטובת בריאות הציבור :קביעה
.לא מבוססת בעליל לא ידוע לנו כלל כי
קיימת בעיה של שאריות חומרי הדברה במזון מעובד, לא מיצור מקומי ולא מיבוא. לכן
לא ברורה לנו כלל התכלית לתיקון חוק המזון אלא אם זו נועדה בסופו של דבר להיות
,מוחלת בעקיפין על התוצרת הטריה. בנוסףMRL
במזון נקבע
רק לאחר אישור תכשיר
ההדברה
בוועד ה הבין משרדית בהתאם לתקנות התכשירים. וכפי שהצגנו, החשש הוא
דווקא לשימוש יתר ולעיתים בתכשירי
הדברה.שאינם נדרשים כלל
8.7.4
הפחתת נטל רגולטורי :באימוץ
הוראות הדין האירופי אין
משום
הפחתה בנטל הרגולטורי
אלא הפחתה של עבודת הרגולטור והגברת הנטל על החקלאים בישראל
הנדרש
ים לעמוד
בתקנות השאריות ותקנות התווית וכעת גם בדרישות הדין האירופי
על מנת שיוכלו למכור
,את תוצרתם למפעלי המזון
וכן
הגברת נטל
על יצרני המזון הנדרשים
לוודא כי חומר הגלם
שחרף העובדה שאינו
,נדרש להיות מגודל בהתאם לדין האירופי
נדרש בכל זאת לעמוד
בדין האירופי טרם כניסתו למפעל.
8.7.5
דין אחיד על יצרן מקומי ועל יבואן, לגבי כל סוגי המזון:
לא נכון. מאחר והחקלאי בארץ
לא יכול לגדל גידולים חקלאיים בהתאם להוראות האירופי
ו ,ת
הוא ופל י
ה
לרעה ביחס
לחקלאי מחו"ל שלא מתמודד עם הנגעים
עמם מתמודד
.החקלאי הישראלי
39
'מתוך המצגת שפורסמה ע"י שירות המזון הארצי "הרפורמה במזון, תיקון מס3
ל"חוק המזון", עו"ד שרון גוטמן טרודלר, יועצת משפטית
לשירות המזון
21
9.
חלופות להתמודדות
עם ה
סוגיות במחלוקת מול משרד הבריאות לעניין שאריות חומרי הדברה
בתוצרת חקלאית
חלופה
ב'
'חלופה א
חלופה0
החרג
ה בחוק המזון של
התוצרת
החקלאית הצמחית הטריה
הו מעובדת
מדרישות הדין
האירופי , ויצירת מנגנון חדש
לקביעת שאריות מותרות לכלל
+ התוצרת הצמחית (מעובדת
הי טרי ) בהתאם למתווה שהוצע
למנכ"ל משרד הבריאות מיום
10.8.2023
החלת התקינה האירופית
על תוצרת צמחית
מעובדת תוך החרגת
.התוצרת הצמחית הטריה
השארת
המצב הקיים
כיום טרם כניסתו לתוקף
של תיקון חוק המזון-
קביעת תקני שאריות
חומרי הדברה למזון
צמחי
(טרי ומעובד) בתקנות
השאר.יות
הדרישה בחקיקה
עמידה בדרישות– תקנות השאריות
כפי שמוצע בתיקון לחוק
המזון שעתיד להיכנס
לתוקף ב31.12.24
.
עמידה בדרישות
תקנות השאריות
תוצרת צמחית
מעובדת
עמידה בדרישות הרגולציה
: הישראלית
תקנות השאריות
תקנות התווית
עמידה בדרישות
: הרגולציה הישראלית
תקנות השאריות
תקנות התווית
עמידה בדרישות
: הרגולציה הישראלית
תקנות השאריות
תקנות התווית
תוצרת צמחית
טרייה
משמעות בפועל
הלימה בחומרים המותרים
בין
התוצרת הטריה והתוצרת
.המעובדת
עמ ידה בסעיף3
.א
'ותוספת שנייה א ל חוק
המזון -
סתירה ברמות
השאריות בין חומרי
הגלם לתוצרת
.המעובדת
רמות שאריות
בהתאם
לתקנות השאריות.
תוצרת צמחית
מעובדת
הלימה ב
חומרים המותרים
בין
התוצרת הטריה והתוצרת
.המעובדת
הלימה
בין
תקנות התו
ית ו
לתקנות השאריות
החרגת התוצרת
הצמחית הטרייה
מהתקינה האירופית
רמות שאריות
בהתאם
לתקנות השאריות.
שימוש בתכשירי
ההדברה בהתאם
לתקנות התווית.
רמות שאריות
בהתאם
לתקנות השאריות.
שימוש בתכשירי
ההדברה בהתאם
לתקנות התווית.
תוצרת צמחית
טרייה
צעדים רגולטורים נדרשים
עמידה בדרישות הרגולציה
:הישראלית
-----------
ביטול
תיקון חוק
המזון בגין החלת הדין
האירופי על תוצרת
מעובדת בעניין שאריות
תוצרת צמחית
מעובדת
22
עדכון
תקנות השאריות וקביעת
מנגנון
ונוהל לקביעתMRL
בהתחשב בתקינה של המדינות
המפותחות לרבות של האיחוד
.האירופי
עדכון
תקנות התכשירים באשר
ל רישום לפי מסלולים ירוקים
בכל מקום שישMRL
במדינות
המפותחות לרבות האיחוד
האירופי
חומרי הדברה בתוצרת
צמחית טר
ייה .
עדכון תקנות השאריות
עדכון נוהל עבודה לקביעת
שאריות חומרי הדברה במזון
------------
-------
תוצרת צמחית
טרייה
השלכות
שמירת המצב הקיים מבחינת
כ
ושר היצור
.ומחיר חומרי הגלם
פיקוח לפי תקנות התו
ו ית בשלב
הגידול ופיקוח לפי תקנות
.השאריות בשלב השיווק
עליה ביוקר המחיה
עקב
י עלי ת מחיר
חומרי הגלם עקב
הצורך בהתאמה
לדרישות האירופיות
.בתהליך הגידול
פגיעה בביטחון המזון
עקב מחסור בחומר
.גלם מקומי
פיקוח לפי תקנות
התו
ו ית בשלב הגידול
ופיקוח לפי חוק המזון
.בשלב השיווק
פסילת תוצרת טרייה
בכניסה למפעלי המזון
עקב אי עמידה
.בדרישות
פגיעה בבריאות הציבור
והסביבה עקב עודף
בתכשירי הדברה
רשומים
שמירת המצב הקיים
מבחינת
כושר היצור
.ומחיר חומרי הגלם
פיקוח לפי תקנות
התו
ו ית בשלב הגידול
ופיקוח לפי תקנות
השאריות בשלב
.השיווק
תוצרת צמחית
מעובדת
שמירת המצב הקיים מבחינת
.כמות ומחיר חומרי הגלם
ייעול תהליך הגידול עקב רישום
חומרי הדברה חדשים ועדכון
.רמות שאריות מותרות
פיקוח לפי תקנות התו
ו ית בשלב
הגידול ופיקוח לפי תקנות
.השאריות בשלב השיווק
שמירת המצב הקיים
מבחינת כמות ומחיר
.חומרי הגלם
ייעול תהליך הגידול
עקב רישום חומרי
הדברה חדשים ועדכון
.רמות שאריות מותרות
פיקוח לפי תקנות
התו
ו ית בשלב הגידול
ופיקוח לפי תקנות
השאריות בשלב
.השיווק
שמירת המצב הקיים
מבחינת
כמות ומחיר
.חומרי הגלם
פיקוח לפי תקנות
התו
ו ית בשלב הגידול
ופיקוח לפי תקנות
השאריות בשלב
.השיווק
תוצרת צמחית
טרייה
23
10
. סיכום והמלצות
כפי שתואר לעיל, תיקון חוק המזון מייצר אנומליה בין הרגולציות הקיימות כיום בעניין רישוי
תכשירים וקביעת שאריות חומרי הדברה במזון. על אף שהפיקוח על שאריות חומרי הדברה במזון
מעובד מצוי בסמכותו של משרד הבריאות, הרי שמזון מעובד מקורו בחומרי גלם טריים ועבור אלו
הס מכות לקביעת רמות שאריות חומרי הדברה מותרות שמורה גם לשר החקלאות מתוך הרציונל שהוא
.הסמכות הרושמת תכשירי הדברה לתוצרת חקלאית וכי הידע המקצועי בנושא מצוי במשרד החקלאות
,לשיטתנו
המטרות שהציב לנגד עיניו משרד הבריאות בבואו לאמץ את הדין האירופי לעניין שאריות
חו מרי הדברה במזון ומבלי שלקח בחשבון שיקולים הנוגעים לחקלאות ישראל ולייצור החקלאי
,בישראל לא רק שלא יתממשו אלא ישיגו תוצאה הפוכה, יהוו חסם יבוא, יפגעו בתחרות, עלולים דווקא
לפגוע בבריאות הציבור, ישיתו נטל גדול יותר על הציבור וייצרו
א .פליה בין היצרן המקומי ליצרן בחו"ל
,זאת ועוד וכפי שצוין לעיל תיקון החוק מהווה פגיעה באינטרסים ציבוריים ויביא לעליה ביוקר המחיה
.פגיעה בביטחון המזון ופגיעה בחופש העיסוק
לאחר בחינה לעומק
של ה חלופות
לעיל על יתרונותיהן וחסרונותיהן הן מבחינה מקצועית והן מבחינת
,הנטל המושת על הציבור
אנו ממליצים על'חלופה ב ,קרי
תיקון חוק המזון באשר
ל ביטול החלת
הוראות הדין האירופי ביחס לשאריות חומרי הדברה במזון המעובד, יצירת מנגנון חדש לקביעת
שאריות חומרי הדברה מותרות לכלל התוצרת הצמחית (הטרייה והמעובדת) בהתאם למתווה שהוצע
למנכ"ל משרד הבריאות
ע "י מנכ"ל משרד החקלאות מיום10.8.2023
לפיו
אנו ממליצים על הכרה
בחלקים של התקינה האירופית המתאימים לחקלאות הארץ.
במקרים שנדרש
ערך
MRL
בארץ
לתכשיר שלא נמצא בשימוש באיחוד האירו,פי
נרצה לאמץ
ערך הקיים באח
ת
המדינות המפותחות או
ב-
Codex
. ב מקרים
ה נותרים בהם יש צורך לקביעת ערךMRL
,שאין לו מקביל באירופה
ב מדינות
המפותחות ו
ב-
Codex, הגה"צ יחד עם שירות המזון יקבעו את ערך הMRL
(כמבוצע היום). את
המתווה החדש יש להטמיע בתקנות השאריות ונהלי הרישוי
ל.תכשירי הדברה