חומר רקע
1
הרפורמה בחוק הגנה על בריאות הציבור )(מזון '(תיקון מס9
והוראות
שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים
ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-
2024
ובחוק התקנים (תיקון
'מס19
) (אימוץ הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי), התשפ"ד -
2024
–
"מה שטוב לאירופה" עלול לעלות ביוקר רב לישראל
טליה איינהורן *
תמצית הדברים
פרויקט אימוץ התקינה האירופית בישראל מתנהל במשך שנתיים והחקיקה הרלבנטית עומדת
.כעת לפני קריאה שניה ושלישית משרד הבריאות התקשר עם נציבות האיחוד האירופי בנושאים
שהם בסמכות משרד החקלאות
(הגנת הצו ,מח
ו
טרינריה)
או בשיתוף עם משר ד החקלאות
(
)שאריות חומרי הדברה
, ועל כן בחריגה מסמכותו הוא.
עיון בחומרים הרלוונטיים מעלה
חשש כבד
כי תהליך ה -
RIA
לבחינת ההסדרה התבסס על
"ניפנופי ידיים", להבדיל מנתונים ועובדות, ו
מתעוררות שאלות קשות לגביו . המוטיבציה העיקרית
לאימוץ התקינה האירופית היתה הורדת יוקר המחיה. בפועל, תהליך ה-
RIA
לא מצא כל עובדה
התומכ
ת
.בטענה זו
,כמו כן, צפוי כי אימוץ התקינה האירופית יפגע אנושות בחקלאות בישראל, ביצרני המזון בישראל
,ביצרני חמרי ההדברה ובקשרי המסחר עם ארה"ב ,קנדה, ארגנטינה
ברזיל ו .מדינות נוספות
לסיכום, נראה כי הסיסמה
"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"
לא נתמכת ב
שום
,עובדה. לכן
נדרש
ת בדיקה כלכלית מעמיקה המבוססת על עובדות ונתונים ,ב שיתוף כל
בעלי
העניין העלולים
להיפגע
מה
חקיקה
וכמובן עם משרד החקלאות בתחומים ש ,בסמכותו לפני
כל ה
תקדמות
בחקיקה .
1
.
מבוא
הרפורמה המוצעת ב שתי
הצע
ו
ת החוק
מוצגת לציבור וגם לרשות האסדרה כחלק ממקבץ הצעות חוק
שגובשו בוועדת השרים למאבק ביוקר המחיה. חקיקה מעין זאת מחייבת עריכת בחינה כלכלית של
השלכותיה על תקציב המדינה, מחד גיסא, ועל העלויות לכל
בעלי העניין., מאידך גיסא
( בחינה כזאת מתחייבת מהחלטת הממשלה להקטנת נטל הרגולציהRegulatory Impact
Assessment), שהמדינה מחויבת לה כלפי הOECD-
'(ר' החלטת ממשלה מס2118
מיום
22/10/2014
.)בדבר הפחתת הנטל הרגולטורי
גם התקנת תקנות המיישמות את הרפורמה מחייבת בחינה כלכלית הן מהנחיית היועמ"ש לגבי
חקיקת משנה (
60.012
'הנחיה מס2.3100
מיום1/11/1985, שעודכנה ב-
9/11/2003
)והן
מכוח
סעיף40
(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-
1985
,ה
מחייב את תקצוב הרפורמה בתקנות :
*
,פרופסור למשפטים
חברה קבועה (
titular member
) באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי ,; חוקרת בכירה אורחת
.הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב
2
תקנות או הוראות מינהל שבביצוען כרוכה הוצאה או התחיבות להוצאה מתקציב המדינה לא יותקנו
.אלא אם כן ההוצאה או ההתחייבות תוקצבו בחוק התקציב השנתי לשנת הפעלתן הראשונה
.בתקשורת מוצג אימוץ התקינה האירופית כמקל על היבוא לישראל בהסירו חסמי כניסה לישראל
בפועל, לאימוץ התקינה האירופית בכללותה כדין כופה ומחייב בישראל השלכות רחבות בהרבה
מההקלה על היבוא, הרלבנטי רק ליבוא ממדינות האיחוד האירופי, אך פוגע ביבוא ממדינות חברות
בארגון
הסחר העולמי שלא אימצו את התקינה האירופית ,, דוגמת ארצות הברית, קנדה, ארגנטינה
.ברזיל, ועוד מדינות רבות, שאף כלפיהן יש לנו התחייבויות שלא להקים חסמים לא מכסיים ביבוא מהן
,לאימוץ התקינה האירופית בחקיקה הנידונה יש גם משמעויות כספיות משמעותיות מאוד ליצרני המזון
לספקי המזון, לחקלאי ישראל, לתעשיינים המייצרים חומרי הדברה ולמפתחי הזנים החדשים בעריכה
.גנטית, תחום שישראל נמצאת בו כיום בחזית המחקר עניינם של כל אלה לא הובאו בחשבון בעת
.הכנת החקיקה ודעתם לא נשמעה
נייר עמדה זה מתייחס לש
ת י חוות דעת של רשות האסדרה מיום18
במרס2024
הבוחנות את
ה-
RIA
(Regulatory Impact Assessment)
(חלק2
); למסמך הולדת התאומים (ה-
Twinning Fiche
)
של נציבות האיחוד האירופי מפברואר
2022
שהוכן בשיתוף עם שירות המזון במשרד הבריאות
(חלק
3
;)
למסמכים שהוכנו בידי משרד החקלאות
ואיגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים
ודו"ח מבקר
המדינה
לשנת2023
(חלק4
); סיכום ומסקנות (חלק5
).
2
.
חוות הדעת של
רשות האסדרה1
לכאורה בחנה
רשות האסדרה את ה-
RIA
(Regulatory Impact Assessment)
הנדרשת ב שתי
חוות הדעת
שהוציאה ב יום18
במרס2024
–
,)האחת לגבי תזכיר חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון
לגביו
נקבע כי מדובר בתהליך באיכות גבוהה שמצוי בקטגוריה הירוקה, והשניה לגבי תזכיר חוק
התקנים, לגביו נקבע
כי מדובר בתהליך באיכות בינונית ולגביו מומלץ לבחון אפשרות לשפר את עבודת
המטה לפני קידום טיוטת .הרגולציה
,דא עקא שלמקרא חוות הדעת מתעוררים סימני שאלה כבדים
.לגבי איכות הבחינה בשתי חוות הדעת
למעשה, אין להבין כלל כיצד זכה תזכיר חוק הגנה על בריאות( הציבור
מזון)
להיחשב תהליך באיכות
גבוהה. כך למשל נקבע בחוות הדעת כי אין לאף אחת משתי הצעות החוק השפעה משקית, כפי
ההגדרה של מונח זה בחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-
2021
,(כלומר שעלות הציות הנובעת ממנה
עולה על מאה מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת ), וזאת על אף שכפי שקובעת רשות האסדרה
בדו"ח על הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור
(בעמ '
4
) "הניתוח לא מציג את
עלויות הציות
בשתיים
."מהחלופות שהובאו. בחלופה נוספת מוצגת עלות הציות, אך ללא ביסוס על נתונים גם לגבי התיקון
המוצע לחוק התקנים, מציינת רשות האסדרה כי הניתוח שהוצג בפניה נעדר ביסוס על .נתונים תומכים
בחוות הדעת על התיקון ל חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) נקבע כי "הניתוח לא ביסס את עיצוב
החלופה [הנבחרת] על נתונים תומכים"; "הניתוח לא הגדיר יעד מדיד לבחינת האפקטיביות של
הרגולציה"; "הניתוח לא הגדיר קריטריונים לבחינת הצורך ברגולציה"; "הניתוח לא הגדיר מועד לבחינה
עתידית של היעדים והקריטריונים ". אמנם נקבע בו כי "בדו"ח נכתב כי הוא מתבסס בין היתר גם על
הליכי שיתוף ציבור ושיח עם מחזיקי עניין, שהתקיימו לאורך כל תהליך קידום הרפורמה בתחום יבוא
המזון", אלא שכפי שיפורט להלן יבואני המזון אינם מייצגים את כלל בעלי העניין וגם לא ברור אם כלל
1
food180324
-
https://www.gov.il/he/pages/guidance
;
-
https://www.gov.il/he/pages/guidance
european180324
3
יבואני המזון שותפו בהליך. הדו"ח עצמו מציין כי "לא פורט אודות היקף השיתוף והשיח בין הגורמים
."השונים, לא הוצג מהן הסוגיות שנידונו בשיתוף ומהן ההחלטות שהתקבלו במסגרת המפגשים הללו
,בחוות הדעת על התיקון לחוק התקנים נקבע כי הניתוח שהוגש לרשות האסדרה לא מבוסס בנתונים
לא לגבי המצב הקיים ולא לגבי העלות והזמן הדרושים לשם עמידה ברגולציה כפי שנטען. עוד נקבע
. כי "הניתוח לא כלל שיתוף ציבור .
. שמכיוון שהמשרד נדרש לפרסם את תיקוני החקיקה בתוך פרק
זמן קצר, לא התאפשר לקיים התייעצות מקדימה עם הציבור". כמו כן, "הניתוח לא מגדיר לוחות זמנים
לבחינת עמידת הרגולציה ביעדים ובמטרות שהוגדרו" וגם "לא מגדיר אילו נתונים ייבחנו בעתיד כדי
.לבדוק את השפעת הרפורמה בפועל . . אפילו נכתב בפירוש 'שבחינת האפקטיביות לא
תתבצע עד
לכניסת הרפורמה לתוקף והעמדת התשתית שתאפשר לממונה וליבואנים לבדוק את עמידת הטובין
ברגולציה האירופית "'
. לגבי החלופות שהוצגו לרשות האסדרה נאמר כי "ניתוח התועלות והאתגרים
."הטמונים בכל חלופה לא התבסס על נתונים וכימות ריאלי מפורט בכל פרמטר
הרושם הראשוני המתקבל מחוות הדעת של
רשות האסדרה הוא שהניתוחים שהוגשו לה יצרו את
הרושם שאימוץ התקינה האירופית עוסק בראש ובראשונה בהקלות על היבוא לישראל. כך לדוגמה
התרשמה רשות האסדרה מהמחקר ההשוואתי שהוצג לה על יסוד פסק הדין של בית המשפט של
הקהילייה האירופית (ה-
European Court of Justice
,) בלוקסמבורגCassis de Dijon
,
אלא
שעניינו
של פסק דין זה הוא ב הכרה הדדית.במה שיוצר או שווק כדין באחת המדינות החברות
הכרה
ה
דדית כזאת הובטחה גם לשוויץ , מסלול ירוק הן ליבוא ממדינות האיחוד האירופי
ו הן ליצוא
ל מדינות
.האיחוד האירופי2 אין הכרה הדדית כזאת ב
מסמך ה-
Twinning
עם נציבות האיחוד האירופי. ישראל
התחייב
ה למסלול ירוק כלפי האי
חוד הא
ירופי אבל אין התחייבות מקבילה מצידם. יתר על כן , לאימוץ
התקינה
האירופית בכללותה כדין כופה ומחייב בישראל השלכות רחבות בהרבה מההקלה על היבוא ;
האימוץ מקל על הי
בוא ממדינות האיחוד האירופי , אך פוגע
ביבוא ממדינות חברות אחרות בארגון
הסחר העולמי, דוגמת ארצות הברית, קנדה, ארגנטינה, ברזיל, ועוד מדינות רבות, שאף כלפיהן יש
.לנו התחייבויות שלא להקים חסמים לא מכסיים ביבוא מהן
אגב, אין התייחסות בדו"חות לעובדה שלעניין בטיחות המזון
ישראל ירדה במהלך תקופת הפרוייקט
ב-
Global Food Security Index
מהמקום ה-
19
בו היינו ב-
2019
למקום ה-
24
ב-
2022
.
3
3
.
מסמך הולדת התאומים (ה-
Twinning Fiche
) של נציבות האיחוד האירופי מפברואר2022
שהוכן בשיתוף עם שירות המזון במשרד הבריאות4
הכותר של מסמך זה הוא "תמיכה בהתאמת ישראל לתקנות האיחוד האירופי (ה-
Acquis
) בנושאים
הנוגעים לבטיחות המזון". הגוף הנהנה, כמפורט בראש המסמך, הוא שירות המזון הארצי במשרד
הבריאות בישראל. המסמך מציג תכנית לשנתיים
(סעיף6
)למסמך , בהן תבוצע ההתאמה של החקיקה
.הישראלית והתקינה בישראל כנדרש על פי המסמך בראש המסמך מצוין במפורש כי שיתוף הפעולה
כפוף לכללים של האיחוד האירופי שאינם מכירים , מאז2013
,
בשיתוף בכל הנוגע לשטחי ארץ ישראל
שמעבר לקווי שביתת הנשק מ-
1949
("הקו הירוק") לרבות רמת הגולן, רצועת ועזה שטחי יהודה
ושומרון, כולל מזרח ירושלים
(מסמךOJEU C-205/05
מיום19
ביולי2013
)
.ההסכם תוקצב ב -
1,500,000
אירו (סעיף1.3
). להלן השאלות והתהיות שמציבים סעיפיו הרבים של המסמך–
מטרות המסמך
(סעיף1.4
) –
"ביטחון תזונתי, "אפס רעב–
מניעת הגבלות על הסחר החקלאי, עיוותי
שוק(market distortions)
"ונגישות זמינה למידע; "בריאות טובה ואיכות חיים–
הפחתת מקרי מוות
2
eu
-
the
-
and
-
switzerland
-
between
-
regulations
-
https://eclear.com/topic/customs
/
3
index
-
security
-
https://impact.economist.com/sustainability/project/food
/
4
europeaid/175819/dd/act/il
4
"ומחלות כתוצאה מכימיקלים מסוכנים לאוויר, למים ולזיהום האדמה"; "שיתוף פעולה להשגת המטרות
–
קידום מערכת הסחר האוניברסלית על פי כללי ארגון הסחר העולמי(WTO, World Trade
Organization)
.
השאלות–
?האם וכיצד מקדם המסמך את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל
כיצד תושג המטרה של קידום מערכת הסחר האוניברסלית, באמצעות מסמך המקדם יבוא ממדינות
?האיחוד האירופי בלבד יוער כי ארצות הברית כבר הביעה הסתייגות ראשונית במסגרת ה-
WTO
כלפי הודעה שישראל מסרה על פי ההסכם בדבר תקינה(TBT, Technical Barriers to Trade)
בטענה (הנכונה) שהתכנית מייצרת חסם לא מכסי כלפי היבוא ממנה. יש בכך הפרה של החובות
שישראל קיבלה על עצמה במסגרת הסכמי ה-
WTO
, המיטיבים עם ישראל ומאפשרים לה לקיים מסחר
על פי כללים ברורים ושקופים עם מדינות רבות בעולם. במאמר מוסגר יוער כי ישראל היתה צריכה
למסור הודעה דומה גם במסגרת הסכם ה-
SPS, Sanitary and Phytosanitary Measures
, אך לא
.ראיתי הודעה כזאת
יעדים (סעיף2
)
–
היעד המוצהר הוא הגברת הסחר ב-
agri-food
.בין האיחוד האירופי לבין ישראל
השגת היעדים בפירוט–
(
1) התאמת החקיקה הישראלית בענייני מזון עם ה-
acquis
;באיחוד האירופי
(
2
)תמיכה בהתאמת היישום של מערכות ה-
Hazard Analysis and Critical Control
HACCP (
Points)
על יצרני המזון המקומי בישראל;
(
3
) תמיכה בהתאמת נהלי הדגימה, הפיקוח והאכיפה לגבי מזהמי מזון ושאריות חומרי הדברה
;בישראל לכללי האיחוד האירופי
(
4
) קידום
תקשורת מתמדת ופתוחה וחילופי מידע לגבי בטיחות המזון ואיכותו באופן שיותאם לאירופה .
בהמשך סעיף2
מצויינים יעדים נוספים–
שיפור שיתוף הפעולה, קידום האימוץ של חקיקת האיחוד
בעניינים סניטאריים ופיטו-
סניטאריים ובטיחות המזון(food safety)
, תוך הבאה בחשבון של התנאים
השונים בשני הצדדים, וחילופי מידע בנושאים אלה במאמץ להתאים את החקיקה הישראלית לחקיקה
האירופית לגבי בעלי חיים ומוצרי ם
;מן החי וכך גם לגבי הגיינה של צמחים, זני צמחים ואיכות הזנים
התאמת ,החקיקה בענייני מזון בכלל; וחילופי מידע לגבי השיווק של מוצרים המסוכנים לבריאות אדם
לרבות מוצרים להגנת הצומח והפיקוח על שאריות של מוצרים אלה בבעלי חיים, מוצרים מן החי ומן
.הצומח למאכל אדם ולהזנת בעלי חיים
השאלות–
כפי שניתן לראות מהיעדים, מדובר בהתאמה בישראל לא רק לגבי יבוא מהאיחוד האירופי, אלא
בהתאמה שנדרשת מכלל בעלי העניין
)(קרי כל אלה שעשויים להיות מושפעים מהאסדרה , בהם יצרני
המזון בישראל לשוק המקומי, לתקנים ולכללים החלים באיחוד האירופי. בין זה לבין הקלה על היבוא
.ממדינות האיחוד האירופי מרחק רב
בהיבט השוואתי, שוויץ שהקשר שלה עם האיחוד האירופי הדוק מזה של ישראל, משתתפת ב הליך
קבלת ה
החלטות של מוסדות האיחוד בנושאים אלה קודם לאימוץ תקנות בידי האיחוד האירופי . בהסכם
עם ישראל יש עלינו חובת ציות, אך ללא השתתפות בהליך קבלת ההחלטות.
דבר נוסף–
שוויץ מציינת
באתר הרשמי כי יש פערים בין החקיקה השוויצרית לאירופית, בין היתר לגבי כללי מקור. מה מתוכנן
?לישראל מבחינת כללי מקור
5
בצרפת התקבלו הקלות בכללי האיחוד האירופי לגבי סימון מוצרים ואורך חיי המדף שלהם, שיאפשרו
.מניעת השמדת מזון באמצעות חלוקת עודפי מזון. אין זכר להקלות דומות בהסכם עם ישראל
יוער כי האיחוד האירופי עשה הסכמיTwinnings
נוספים עם מדינות שלישיות שאינן קשורות בקשר
הדוק כמו שוויץ עם האיחוד האירופי. אף לא אחת מהן התחייבה להתאמת התקינה שלה לזאת של
.האיחוד5
עוד יוער כי אנגליה שבעקבותBrexit
יצאה מהאיחוד האירופי בוחנת מחדש את מידת
.ההתאמה של התקינה האירופית לתנאים של אנגליה ותושביה6
יש להתפלא על כך שמשרד החקלאות, האחראי על הנושאים המצויינים ביעדים הנוספים (שאריות
חומרי הדברה, וטרינריה), לא היה שותף כלל להכנת המסמך עם האיחוד האירופי וממילא שעמדתו
.לא נשמעה. נראה שבעשיית הסכמות בנושא זה חרג משרד הבריאות מסמכותו
תיאור הצד הישראלי במסמך (סעיף3
)
שירות המזון הארצי מתואר בסעיף3.1
כגוף המנהל את כל הליך הערכת הסיכונים בכל ההיבטים של
צריכת מזון בישראל. על פי התיאור, הוא גם משמש מטה לכל השאלות הנוגעות לבטיחות הצריכה של
מזון בידי הציבור או העובדים המקצועיים בכל המחוזות ובנקודות הבקרה בגבולות. במטה שירות
המזון בתל אביב יש כ-
40
עובדים הממונים על הערכת סיכונים, ניהול סיכונים, חומרי הדברה וזיהומים
כימיקליים, זיהום מיקרוביולוגי, מזון חדשני(novel food)
, תוספי מזון(food supplements; food
additives), סימון, יבוא, פיקוח, קואורדינציה, משקאות אלכוהוליים, איכות המ זון, הליכי ייצור נאותים
(GMP)
; ומחלקה וטרינארית שהיא הרשות המוסמכת בכל הנוגע למזון מהחי כמו גם על חקיקה בענייני
בריאות הציבור, לגבי מזון מהחי שהציבור בישראל צורך, דגים חיים, מוצרי דגים ומזון מעובד מהחי
המיוצא מישראל לעולם (ישראל לא מייצאת מזון טרי מהחי). המסמך מציין שלשירות המזון כ-
200
.פקחים ומפרט את פעולות הפיקוח שהם מבצעים
בנוסף מתייחס המסמך למחלקה לבריאות הסביבה(Environmental Health Department)
במשרד
הבריאות, שגם היא מפעילה פונקציות פיקוח .
,כן נזכרות בקצרה חטיבת המזון במשרד הבריאות
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מעבדות בריאות הציבור והחוק להגנת בריאות הציבור (מזון), חוק
ההסדרים מ-
2021
,
מכון התקנים והמתודולוגיה הקיימת בישראל לדגימה ולפיקוח על המזון המשווק
.בישראל
שאלות
יש לבחון האם התיאור של
שירות
המזון מדויק, או שמא יש גופים נוספים (כמשרד החקלאות ומשרד
העבודה) שגם להם סמכויות בנושאים הנזכרים בתיאור (למשל, בתחומי וטרינריה ומזון מן החי
;)ושאריות חומרי הדברה
לפי המסמך היו במטה שירות המזון ב-
2022
40
עובדים. כמה עובדים יש כיום? כיצד האסדרה
?החדשה אמורה להשפיע
5 -
be25
-
48b3
-
633b
-
enlargement.ec.europa.eu/document/download/651dd4ba
-
https://neighbourhood
558d00390b17_en
6
https://www.hse.gov.uk/pesticides/brexit.htm#:~:text=From%201%20January%202021%2C%20an,was%20ret
ained%20in%20GB%20law
.
6
במסמך נזכר שבמשרד הבריאות200
פקחים. יש צורך בפירוט לגבי פעולות הפיקוח שהם מבצעים
.והיקף הפיקוח
באיזו מידה השתתפה המחלקה לבריאות הסביבה בהכנת המסמך? באיזה נושאים? לפי המסמך גם
?להם יש פקחים. מהן פעולות הפיקוח שהם מבצעים ומהו היקף הפיקוח
?מה הפעולות הרלוונטיות שמבצעת הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן
במסמך נזכר תפקידן של ארבע מתוך חמש מעבדות בריאות. מה תפקידה של המעבדה החמישית
הנזכרת במעבדות הבריאות הציבורית? האם בדיקת כימיקלים נעשית במשרד הבריאות או במשרד
?החקלאות
המסמך מציין שדגימת מזון לבדיקה נעשה במספר מוגבל של מקרים
ששירות
המזון מאשר (תלוי
בתקציב, אמצעים לוגיסטיים וקיבולת המעבדות), וכן כי מבוצע רק מספר מוגבל של בדיקות מזון. כמה
?עובדים מעורבים? מה מצופה מישראל לשנות בעקבות ההתאמה לתקינה האירופית
הרפורמות הנדרשות (סעיף3.2
)
על פי המסמך ישראל נדרשת להתאים את החקיקה כאן לחקיקה האירופית בכל הנוגע למזהמים
.כימיים וביולוגיים, כולל שאריות חומרי הדברה, לגבי איכות, בטיחות ואותנטיות של המזון
עוד נדרשת ישראל להתאים את המנגנונים להערכת סיכונים, כמו הערכה עצמית על פי כללי ה-
HACCP
(תקן בטיחות המזון). בין היתר, נדרש מכלל יצרני המזון לקיים מערכת העומדת בדרישות
HACCP
. כיום מוחלים כללים אלה רק על חלק מהעוסקים בענף המזון(Food Business
Operators)
., אבל התכנון הוא שכולם, לרבות העוסקים הקטנים, יהיו חייבים לעמוד בדרישות ב-
2026
כל חברות הקייטרינג שמחזיקות ברשיון יצרן יידרשו לנהל מערכותISO
ו-
HACCP
. בהמשך
.מתוכנן שהכללים האלה יחולו על כלל יצרני המזון
ישראל מחויבת להקים מסלול מיוחד ליבוא מאירופה, לפיו מזון העומד בדרישות החקיקה האירופית
או שניתן לשווקו באירופה יוכל להיות משווק בישראל ויהיה פטור מבדיקות בגבול בישראל . תהיה
החרגה לגבי מזון למטרות רפואיות, כפי שזה מוגדר בחוק המזון, תוספי מזון, מוצרי בשר ועוף, ביצים
ומוצרי ביצים, משקאות אלכוהוליים, חלב לא מפוסטר ועלי גת(catha edulis)
.
ישראל מחויבת להתאים את סוגי חומרי ההדברה ושאריות חומרי ההדברה המותרים כדי שלא יהיה
.פער בשימוש בחומרי הדברה בין ישראל לאיחוד האירופי
שאלות
יש לשים לב לכך שרק ישראל מחויבת לביטול ביקורת בגבול אך לא האיחוד האירופי לגבי מה שמיוצר
.בישראל ומיוצא לשם
שירות המזון הארצי התחייב לדברים שאינם בסמכות
ו ו אשר הוא יכול היה
לעשות רק בתיאום עם
.)משרד החקלאות (חומרי הדברה ושאריות חומרי הדברה, וטרינריה ומזון מהחי ועוד
המסלול המיוחד לפטור מביקורת ביבוא ניתן רק ליצרנים מהאיחוד האירופי, אך לא ליצרנים המשווקים
כדין במדינות אחרות שבהן לא אומצה התקינה האירופית ואשר
מהן ישראל מייבאת מזון מהחי
ומהצומח. מדינות אלה זכאיות לתבוע יחס
כזה הניתן למדינה המועדפת
(most favored nation
treatment)
.כמפורט בהסכמי ארגון הסחר העולמי
7
סעיף3.3
מפרט את ההכשרות שניתנו לעובדי שירות המזון ביוני2021
ובאוגוסט2021
וכן לעובדי
היחידה
הוטרינרית בשירות המזון. על פי סעיף זה הוגשה בידי שירות המזון בקשה ל-
Twinning
Project
.גם לגבי מוצרים וטרינריים
שאלה
יש צורך להציג את הבקשה שהוגשה בידי שירות המזון ל-
Twinning Project
,לגבי מוצרים וטרינריים
כדי שניתן יהיה לבחון את תוכנה, איזה התחייבויות ישראל מציעה בנושאים אלה, והאם הם בסמכות
.ייחודית, או בכלל, של משרד הבריאות
בסעיף3.4
ישראל נדרשת להוסיף פיקוח על מה שמיוצא לאירופה , וכן על החבויות שיוטלו על העוסקים
בענף המזון בישראל ולהטמיע את עקרונות האיחוד האירופי לגבי.בחינת שאריות חומרי הדברה
כמו
כן נדרשת ישראל
לשינוי הסימון של המוצרים באופן שיותאם לאירופה.
עוד נדרשת ישראל לאסדרה של מזון חדשני(novel food)
על פי כללי האיחוד האירופי .
בנוסף, יש
להמיר את אותם התקנים הקיימים בישראל כיום המבוססים על התקינה הבינלאומית על
פי המקובל ב-
Codex Alimentarius
וב-
FDA/USDA
.בתקנים שנקבעו באיחוד האירופי
על פי האמור במסמך ישראל כבר השלימה את אימוץ התקנה האירופית73/2018
אך עדיין יש
להתמקד בפערים בין ישראל לאיחוד האירופי בכל הנוגע ליישום של דגימה, המתודולוגיה של הפיקוח
בישראל והצורך לבצע סקרים על פי התוצאות
של.דו"חות מעבדה
יש בסעיף זה גם דרישה להגברת הפיקוח בישראל בכל הנוגע להחלה של תקנה2073/2005
לגבי
קריטריונים מיקרוביולוגיים לגבי מוצרי מזון ותקנה396/2005
.לגבי שאריות חומרי הדברה
שאל ות
נדרשת בחינה האם יש צורך בכך שישראל תשנה את הסימון הנעשה כיום. ברור שמי שמבקש לייצא
לאירופה צריך לעמוד בתקן האירופי לעניין סימון, אך אין זה ברור כלל ועיקר שכך צריכים לנהוג גם מי
שמייצרים מזון לשוק המקומי או מייצאים למדינות אחרות. כך גם לגבי יבוא מזון ממדינות שמחוץ
.לאיחוד האירופי
נדרש מידע מפורט לגבי העלויות של כל הדרישות
הנזכרות , שהן משמעותיות ביותר כפי שעולה
ממסמכים שהכינו משרד החקלאות
ו איגוד
תעשיות המזון , ועלולות להעלות באופן משמעותי את יוקר
המחיה ככל שהדברים אמורים במוצרים אלה.
תוצרי פרויקט ה-
Twinning
(סעיף3.5
)
בסעיף זה מצוין ניתוח פערים מקיף בין החקיקה הישראלית הקיימת לבין תקנות האיחוד האירופי
(תוצר1); שירות המזון יכין הנחיות כתובות לרבות מדריך וכלי הכשרה שיהיו מוכנים עבור הטמעת ה-
HACCP
על ידי יצרני המזון (תוצר2
) והנחיות בדבר פיקוח, דגימה ואכיפה של התקנות האירופיות
(תוצר3
). לצורך הקשר המתמיד והחלפת המידע בדבר החלת התקנות האירופיות י וכן מדריך
למשתמש(user guide)
שישמש את שירות המזון להעברת המידע למוסדות האיחוד. שירות המזון
.גם ישתתף בכנסים, סדנאות וסמינרים הנוגעים לאיכות המזון ושאלות של אותנטיות
שאלות
.נדרש לראות את המסמכים שהוכנו
8
נדרש לקבל מידע לגבי ההשתתפות של שירות המזון בפועל בפעילויות של האיחוד עם תמצית דו"ח
.לגבי המסקנות והלקחים שהופקו מכל אחד מהאירועים האמורים
יוער כי במסגרת הרפורמה יש כוונה להכפיל את העיצומים הכספיים, מ-
40,000
ש"ח ל-
80,000
.ש"ח
.יש להניח שגם הוצאה זאת תגולגל בסופו של יום על הצרכנים
האמצעים שמספק האיחוד האירופי (סעיף3.6
)
בסעיף3.6.1
מצוין שיהיה מוביל פרויקט מטעם האיחוד, שמקום מושבו הקבוע בישראל למשך תקופת
הפרויקט ותפקידו לפקח על איכות השירותים והפעילויות בקשר להחלת התקינה האירופית. במסגרת
תפקידו עליו לכתוב.דו"חות התקדמות
בסעיף3.6.2
מצוין שיהיה גם יועץTwinning
שמקום מושבו לאורך זמן(long term resident)
יהיה
.בישראל ,בין היתר עליו להקים מערכות פיקוח עבור איסוף מידע רגיל והמשכי כדי שניתן יהיה להעריך
את
ה
השג
ה בפועל של התוצאות שנ
דרש ו בפרויקט על פי אינדיקטורים ברורים ורלוונטיים
ולדווח
.למוביל הפרוייקט
שאלות
?האם נקבע מוביל פרויקט מטעם האיחוד, כמפורט בסעיף זה
.אם כן, חשוב לקבל עותק מדו"חות ההתקדמות שכתב
האם נקבע היועץ הנזכר בסעיף3.6.2
?
.אם כן, מה מערכות הפיקוח שהוא הקים? יש לקבל עותק מהדו"חות שהגיש למוביל הפרויקט
מאגר מומחים נוספים (סעיף3.7.2
)
?האם קיימת קבוצה כזאת של מומחים? איזה תפקידים הם ביצעו
תקציב (סעיף4
)
תקציב הפרויקט הוא1,500,000
.אירו
הסדרים מינהליים של ההחלה של התקנות בישראל (סעיף5
)
ציון פרטי אשת הקשר במשלחת הנציבות של האיחוד האירופי בישראל (סעיף5.1
;)
ציון שישה אנשי קשר ב
ה נהלת שירות המזון הארצי (סעיף5.3
), בהם אשת הקשר למוביל הפרויקט
.ואיש הקשר ליועץ הקבוע
שאלות
?מה היתה הפעילות של אנשי הקשר
.אם כתבו דו"חות, נדרש לקבל עותק מהם
תקופת התכנית (סעיף6
)
9
התכנית לשנתיים (כלומר עד ינואר2024
.)
שאלות
.מאחר שהתכנית הסתיימה חשוב לדעת אם יש תכנית המשך או תכנית דומה
ניהול ודיווח (סעיף7
, סעיף11
)
על פי סעיף7
היו חובות דיווח–
דיווח ביניים על פי הפירוט בסעיף5.2
ודיווח סופי על פי הפירוט
בסעיף5.3
.
על פי סעיף11
היתה חובה להגיש דו"חות רבעוניים עם אינדיקטורים מפורטים למדידת הביצוע של
.החלת התקנות בישראל
שאלות
.נדרש לקבל עותקים מדו"ח הביניים והדו"ח הסופי וגם מהדו"חות הרבעוניים
קיימות (סעיף8
)
ישראל התחייבה להמשיך לקיים את התוצאות המנדטוריות של הפרויקט גם לאחר השלמתו. במיוחד
הדברים אמורים בהגשת
דו"ח לגבי ניתוח הפער בין החקיקה בישראל ל-
acquis
האירופי; מדריכים
למשתמש וגישה למערכות ביקורת גבולות; חומרי הדרכה לשימוש העוסקים בענף המזון בישראל
לצורך הטמעתHACCP
; המלצות מדיניות לאיתור מוגבר(increased traceability)
ב-
agro-food
.בישראל
שאלות
נדרש לקבל עותק מכל התוצרים הנזכרים בסעיף9
.
נושאים נוספים (סעיף9
)
.שירות המזון התחייב לספק מידע על שוויון הזדמנויות בישראל ועל שיקולי סביבה
שאלות
.נדרש עותק מהמידע שנמסר בנושאים אלה
4
.
"מסמכי משרד החקלאות, איגוד תעשיות המזון ודו
ח מבקר המדי
נה
2023
עמדת משרד
החקלאות , כפי שהובאה בידי ד"ר לילא
שיני-ח'ג-
,יחיא
מדגישה כי משרד החקלאות תומך
בהכרה בתקנים בינלאומיים, הכוללים בין היתר תקנים של האיחוד האירופי אך גם של ארה"ב וה-
Codex Alimentarius
המותקן בידי ארגון המזון והבריאות של האו"ם(FAO, Food and
Agriculture Organization)
בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי(WHO, World Health
Organization)
.. השימוש בחומרי הדברה איננו פריווילגיה אלא כורח
יש
תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של מכשירים כימיים), התשנ"ה-
1994
המסדירות רישום
של חומרי הדברה . הן מותקנות בידי שר החקלאות, לאחר התייעצות בוועדה מייעצת (ועדה מקצועית
בין-
משרדית–
יו"ר הוועדה ממשרד הבריאות, ולצידו נציגי משרד החקלאות, משרד העבודה והמשרד
10
)להגנת הסביבה .וללא צורך באישור ועדת כנסת לאחר אישור חומר יש תווית, הקובעת איזה תכשיר
מתאים לאיזה נגע וימי המתנה עד לקטיף, ותעודת רישום. התקנות קובעות חובה להפעיל תכשיר
הדברה רשום על פי הוראות התווית. אסור למכור
תכשיר
הדברה שלא נרשם כדין. יש גם תקנות הגנת
הצומח (קיום הוראות תווית אריזה), התשל"ז-
1977
, המותקנות מכוח חוק הגנת הצומח וקובעות חובה
להפעיל תכשיר הדברה רשום לפי הוראות התווית שאושרה לפי התקנות מ-
1994
.
,)יש גם תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה
ה
תשנ"א-
1991
, הקובעות
ערכי שאריות מקסימליים מותרים. תקנות אלה טעונות אישור הן בידי שר החקלאות מכוח
סמ
כו תו על
פי חוק
ת הגנ הצומח, התשט"ז-
1956
, הן ו ב ידי שר הבריאות וצריכות להיות מאושרות על ידי ועדת
הבריאות, העבודה והרווחה של הכנסת על פי
סעיף3
בחוק( ההגנה על בריאות הציבור
מזון)
.
אסור
לייצר, לייבא או לשווק מזון המכיל שארית של חומר הדברה, אלא אם מדובר בשארית ששיעורה אינו
.עולה על השיעור המותר
כמפורט במסמך של מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים מיום18
באוגוסט2020
, לכאורה לא
צריך להיות פער בין קובצי התקנות, כי נדרשת התאמה של רמת השאריות המותרת לפי תקנות
השאריות לבין סוגי התכשירים המאושרים לשימוש על פי התווית. ואולם בפועל הליך עדכון תקנות
השאריות בישראל ארוך ומסורבל ומשום כך לא הצליחו עד היום לעדכן אותן. הפער קיים בין אם נרשמו
.)חומרי הדברה חדשים ובין אם חומרי הדברה נמחקו מהשימוש (אך השאריות נשארו בעינן
הבעייתיות הנובעת מהפערים שנוצרו בולטת גם בדו"ח מבקר המדינה משנת2023
ומשום כך מתקבל
הרושם מהדו"ח שהוא נוטה לקבל את התכנית לאמץ את התקינה האירופית, אך זאת מבלי שבחן
.לעומקן את השלכות התכנית
אימוץ התקינה האירופית, על כל היבטיה, כמחייבת בישראל תפתור את בעיית חוסר ההתאמה, אבל
.כנגד היתרון הזה צריך להעמיד את חסרונות האימוץ
האיחוד .האירופי ידוע בגישתו המחמירה מאוד לתקינה הרלוונטית לחקיקה נשוא הדיון7
בארה"ב חומר
הדברה ייפסל אם יוכח שהוא עלול לגרום נזק. הגישה האירופית הפוכה ודורשת הוכחות פוזיטיביות
.להשפעתו החיובית של החומר
,כמפורט בניירות העמדה של משרד החקלאות חלק מהתקנים האירופים שישראל עומדת לאמץ נוגעים
לאיכות המזון ולא לסיכון לבריאות הציבור . משום כך לסטנדרטים הנוקשים שמציב האיחוד האירופי יש
גם תג מחיר. מ
ריבה בן עזרא מהשירות
ים הווטרינרי
ם למדתי ש על פי התקינה האירופית נקניקיה
חייבת להיות עשויה מבשר איכותי יותר מזה המשמש יצרנים רבים בישראל וגם לא מעור, שומן וכיו"ב
שהם רכיבים מקובלים אצל היצרנים הרגילים שלנו. ברור שהנקניקיה האירופית איכותית, אך המחיר
לצרכן של נקניקיית פרימיום שכזאת יהיה גבוה בהרבה ממ
ה שהוא משלם היום. ההגדרות של
""בשר
ו"בשר טחון" יצטרכו
לעבור אף הן שינוי. כך גם חומרי האריזה ואפילו הדיו שבו מטביעים חותמות על
בשר וביצים יהיה חייב להיות לפי כללי התקינה האירופים, שמשמעותם החלפת המדפסות המשמשות
,את מי שמייצרים בישראל ואת המייצאים לישראל, וכך גם חומרי האריזה. יש בארץ תקן לחומרי אריזה
ואלא אם כ ן אדם מבקש לייצא את התוצרת לאיחוד האירופי אין סיבה לחייב אותו להשתמש בחומרי
אריזה לפי התקן שלהם. כך גם תוספי המזון. כל עוד הם עומדים בתקן בינלאומי מוכר, אין סיבה לפסול
.אותם
אמנם בארבע
תקנות
אירופיות
ש
אומצ
ו על ידי משרד הבריאות בחוק המזון
,הוחרגו חומרי גלם מהחי
פירות וירקות כדי לשמור לכאורה על הסמכות של משרד החקלאות לקבוע את המדיניות עבור המוצרים
7
על הפערים בין ארצות הברית לאיחוד האירופי בגישה לתקינה בענייני מזון ראו למשל
https://www.thenewworldreport.com/food-standards-showdown-usa-vs-the-eu
/
11
שהם
תחת פיקוח ,ו. עם זאת מאחר שיצרני המזון יהיו מחוייבים על פי התקינה האירופית להשתמש
רק בחומרי גלם התואמים את התקינה האירופית, יהיו לכך השלכות גם על החקלאים המגדלים תוצרת
חקלאית טריה שאותה הם משווקים ליצרני המזון המעבדים את תוצרתם, זאת על אף שלאחר עיבוד
המזון שאריות חומרי ההדברה
זניחי
ם . כפי שנאמר במסמך המפרט את עמדת משרד החקלאות, אימוץ
.התקינה האירופית עלול להביא להעדפת יבוא של המוצר על חשבון הגידול המקומי
בהקשר זה חשוב
לציין
כי אימוץ ה
תקנות האלה ב-
2021
, לרבות שאריות חומרי הדברה, נעשה במס .גרת חוק ההסדרים
לא נעשתה בחינה יסודית לגבי אימוצן ולא נכתב דו"חRIA
. גם ככל הנראה לא ניתנה הודעה כנדרש
על פי ההסכם בדבר
אמצעים ס
ניטאריים ופיוט-סאניטריים ש
ל
ארגון הסחר העולמי
(הסכ
ם
SPS
.)
כמפורט ב סעיף4
ל
מסמך המדינ יות של
המחלקה ל
הגנת הצומח במשרד החקלאות
מיום18
באפריל
2024
,ההחל
טה על תיקון החקיקה התקבלה ללא תיאום והתייעצות עם משרד החקלאות.
,בפועל
החקלאים הופתעו מהאימוץ והשלכותיו על ה
גידול החקלאי בישראל , שכן אימוץ גורף של התקינה
האירופית יוצר סתירות רגולטוריות ועלול לגרום נזקי .ם גדולים ובלתי הפיכים לחקלאות בישראל
בצדק טוענים יצרני המזון בנייר העמדה שהגישו ביום25
באפריל2024
, כי מנגנון האימוץ שנבחר
,מפלה באופן ברור בין התעשייה והחקלאות המקומית לעומת היבוא מהאיחוד האירופי. יתר על כן
הצעת החוק מייצרת שתי מערכות דינים שיחולו במקביל, באופן שונה ומפלה, על סוגים שונים של
עוסקים במזון, כמפורט בא .ותו נייר עמדה8
ההשלכות של אימוץ הצעות החוק הן כה מורכבות, כה
חריגות ויוצרות כאוס כל כך גדול, עד כדי כך שספק אם הובנו מלוא השלכותיהן. מדובר בשינוי תשתיתי
.שמשליך רוחבית על כלל תחומי האסדרה מבלי שהשלכות אלה נותחו מראש
נייר העמדה עמוס
בפרטים ובדוגמאות המעידים על הקשיים בהם ייתקלו חקלאים ויצרני מזון ישראלים לעומת היבואנים
.מאירופה שמצידם ייהנו מהקלות מפליגות שלא יחולו על אף אחד מבעלי העניין האחרים
5
.
סיכום ומסקנות
שאלה יסודית המתעוררת כאשר באים לחוקק היא האם יש בכלל צורך בחקיקה. על שאלה זאת יש
להשיב קודם לאימוץ חקיקה המחייבת התאמת הדין הישראלי לדין של האיחוד האירופי, כפי שזה
.יתעדכן מעת לעת, מבלי שיש לישראל מעורבות כלשהי בהליך החקיקה
בעוד שאפשר להבין מדוע
ראוי לאפשר יבוא
מזון העומד בדרישות התקינה האירופית לישראל, אין זה
ברור כלל מדוע ישראל צריכה לכפות את התקינה האירופית על כלל היצרנים , בין אם הם מייצאים
לאירופה ובין אם הם מייצאים את תוצרתם לשוק המקומי או למדינות אחרות, ו גם ,על כלל היבואנים
.גם אלה שמייבאים לישראל מוצרים מארה"ב, קנדה, ארגנטינה, ברזיל ועוד מדינות רבות
גם אין לקבל
מצב אשר בו רק היבואנים מהאיחוד האירופי נהנים ממסלול ירוק ללא ביקורת גבולות, על סמך
הצהרתם בלבד, בשעה שאין אפילו הבטחה מקבילה להתייחסות דומה במדינות האיחוד האירופ י כלפי
תוצרת ישראל. בכך יש שוני ניכר מה ,הסכם עם שוויץ ,שהיא המדינה היחידה עימה נעשתה השוואה
ואולם הקשר של ש וויץ עם האיחוד האירופי הדוק הרבה יותר, ההסכמים ביניהם שונים מאלה שיש
לישראל
עם האיחוד האירופי ו
לשוויץ הובטח
מסלול
ירוק הדדי , כלומר שיסתפקו בהצהרות הן לגבי
מוצרים מיובאים מהאיחוד האירופי לשוויץ והן ל גבי מוצרים
המיוצאים משוויץ לאיחוד האירופי .
על פני הדברים, אילו ניתן היה לקבוע הליך פשוט יותר לקביעת השאריות המקסימליות המותרות של
חומרי ההדברה (למשל, על ידי ביטול הצורך באישור ועדת הבריאות של הכנסת והסתפקות במעורבות
8
ראו אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון, נייר עמדה מיום25
באפריל2024
, הטבלה המפורטת המובאת בסעיף
13
.מדגימה את עוצמת המורכבות שתיווצר ככל שהצעת החוק תאומץ
12
,)של שני משרדים ממשלתיים במקום הארבעה המעורבים כיום הדבר היה מייתר חלק נכבד מהצורך
.לאמץ את התקנות האירופיות כפי שמנסה משרד הבריאות לעשות כעת
ה-
RIA
שנבחנה
בידי רשות האסדרה לוקה בחסרים חמורים, קודם כל מפני שהיא איננה מבוססת על
נתונים תומכים. כמפורט בחוות הדעת של הרשות, עלות הציות לתקינה האירופית לא היתה מבוססת
,על נתונים תומכים. לא הוגדרו קריטריונים לבחינת הצורך ברגולציה לא הוגדרו יעדים מדידים לבחינת
האפקטיביות של הרגולציה, לא הוגדרו לוחות זמנים לבחינת עמידת הרגולציה ביעדים ובמטרות
שהוגדרו, לא הוגדרו הנתונים שייבחנו בעתיד כדי לבדוק את השפעת הרפורמה בפועל. באשר להצעת
התיקון לחוק התקנים נכתב בפירוש "שבחינת האפקטיביות לא תתבצ ע עד לכניסת הרפורמה לתוקף
."והעמדת התשתית שתאפשר לממונה וליבואנים לבדוק את עמידת הטובין ברגולציה האירופית
עיון במסמך ה-
Twinning
של נציבות האיחוד האירופי מעלה שאלות קשות לגבי עלות הדרישות
שהאיחוד האירופי העלה כלפי ישראל, שאלות שלא נידונו בחוות הדעת של רשות האסדרה, ויש להשיב
.עליהן לפני שמקדמים את הפרויקט הזה
למרות כל אלה נקבע בחוות הדעת כי אין לאף אחת משתי הצעות החוק השפעה משקית, כפי ההגדרה
של מונח זה בחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-
2021
,(כלומר שעלות הציות הנובעת ממנה עולה על
מאה מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת) .
חוות הדעת של רשות האסדרה משבחות את המחקר ההשוואתי ונותנות לו ציון גבוה, אף כי לא נראה
מתוך חוות הדעת שניתן לרשות מידע מה סביר את ההבדלים בין התקינה האירופית לתקינה בארצות
הברית או
מנמק
, באופן מבוסס, מדוע חייבת ישראל להעדיף את התקינה האירופית עד כדי כפיי
תו
על
כלל בעלי העניין מהחקלאי ועד לצרכן , מחד גיסא, ואסור לישראל להחיל במקביל את הכללים
האמריקאים ואת ה-
Codex Alimentarius
הנעשה בידי ארגון המזון והחקלאות את האו"ם בשיתוף
.עם ארגון הבריאות העולמי
הצעות החוק הוגשו ללא שיתוף אמיתי של בעלי העניין, הן אלה שהזכרתי בנייר העמדה הזה והן
אחרים, דוגמת תעשיית חומרי ההדברה, מפתחי הזנים החדשים שיפחיתו באמצעות עריכה גנטית את
,הצורך בשימוש בחומרי הדברה (תחום שבו ישראל נמצאת בחזית המחקר, לצד ארצות הברית
כשהגישה בא יחוד האירופי מהוססת ואיטית), וכמובן צריכה להישמע גם עמדת הצרכן הישראלי, שקיים
.חשש סביר שהוא עתיד לשלם טבין ותקילין על אימוץ הרפורמה
סוף דבר, הצעות החוק אינן בשלות לקריאה שנייה ושלישית. אין לקבל העברת חקיקה מעין זאת בידי
.הכנסת קודם שתיעשה בחינה כלכלית מדוקדקת