החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-011079
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ה באדר א' התשפ"ד, 5.3.2024, בנושא:
הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות לאקדמיה, דוח שנתי 68ג
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - בשבוע שעבר התקיים דיון בוועדה על השירותים הרפואיים לנכי צה"ל. בדיון עלו מצוקות קשות על מחסור ברופאים מחוזיים, רופאים בבתי החולים בפריפריה ורופאים באגף השיקום של משרד הביטחון.
במדינת ישראל מסתמן מחסור קשה ברופאים בשנים הקרובות. התקינות נקבעו לפני עשרות שנים, ומצבת כ"א סובלת מתת-איוש חריף. מאידך, ישנם סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל ואינם יכולים לגשת לבחינות הסמכה. אנו יודעים כי סטודנטים שלמדו בישראל קיבלו ציון פקטור, אולם לתלמידי חו"ל אופציה זו אינה ניתנת.
אני סבור כי עלינו לעודד, דווקא בעת הזו, תגבור מסיבי של רופאים – בין אם לנסות להחזיר רופאים שפרשו לגמלאות ובין אם לעודד סטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל להשלים את לימודיהם בישראל או לכל הפחות את התמחותם. בנוסף אני מציע לתגבר רופאים מתמחים מצטיינים בפריפריה.
אני מבין כי יש מורכבות בקרב בתי החולים האוניברסיטאיים להכשיר סטודנטים לרפואה באופן מקצועי. בנוסף, יכולתן של האוניברסיטאות לקלוט תלמידים מוגבלת. פתיחת פקולטה ללימודי רפואה באוניברסיטת אריאל מסייעת להכשיר רופאים, וגם אוניברסיטת רייכמן שנמצאת בתהליך של הכרה, אך זה לא מספיק. נוצר פער מאוד גדול שמחייב גישור.
משרד מבקר המדינה – ליאורה שמעוני-סמנכ"לית ומנהלת חטיבה – מערכת הבריאות בישראל מבוססת על הציבור, כלומר מערכת בריאות ציבורית שנחשבת לאחת הטובות בעולם. כדי שהמערכת תהיה טובה, יש צורך באיכות של הצוותים הרפואיים והכמות בזמן המתאים לכל אחד מהזכאים לקבל שירות רפואי בישראל.
הדוח פורסם בשנת 2018, ואנו נמצאים כיום במצב של ביקורת מעקב, שתתפרסם בקרוב. חלק מהליקויים תוקנו, חלקם לא תוקנו וחלקם תוקנו באופן חלקי. אנו מבינים שמשרד הבריאות לקח את דוח הביקורת משנת 2018 ועשה הרבה מאוד פעולות. מדובר על מערכת שעדיין לא מסוגלת להגיד שהממשק בין המערכת האקדמית שמכשירה את הרופאים לבין המערכת הרפואית - מסודר עד הסוף. לא מדובר רק בתוספת משאבים (תוספת רופאים), אלא גם הדרך שהתהליכים מוסדרים באמצעות ניצול המשאבים הקיימים באופן יעיל ללא תוספות.
משרד הבריאות הקים ועדה במהלך שנת 2023, שעסקה בנושאים שהצבענו עליהם כליקויים. לא ראינו את סיכום עבודתה.
רוני גבריאלי-סגנית מנהל אגף – מטרת הביקורת: להצביע על פערים בהסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין גופי מערכת הבריאות ובין האקדמיה ולהמליץ על דרכים לתיקונם, במטרה להסדיר את היחסים בין הגופים ולהגדיל את מספר הרופאים בישראל בהתאם לצורכי המדינה.
הנושאים העיקריים שנבדקו: 1. אי תכנון מקומות לביצוע התמחות
2. ההסכמים בין בתי החולים לאוניברסיטאות
3. עומס הסטודנטים בשדות הקליניים
4. בחינת הרישוי לבוגרי חו"ל
5. שנת הסטז'
נתוני מפתח: 3.5 רופאים לאלף איש שיעור הרופאים בישראל בשנים 2013 – 2015, דומה לממוצע ה-OECD.
540 רישיונות (43%) מתוך 1,259 הרישיונות היו לישראלים בוגרי אוניברסיטאות מחו"ל.
124% עלייה במספר הסטז'רים בין 2010 ל-2017. לעומת עלייה של 6% בתקן מיטות האשפוז.
1,259 חדשים לרופאים משרד הבריאות הנפיק בשנת 2015.
3,839 סטודנטים לרפואה למדו בישראל בשנת תשע"ו (2016-2015).
כ- 6,000 רופאים התמחו בבתי החולים במועד הביקורת בכ-56 מקצועות התמחות.
לנושא ההכשרה של הרופאים יש השפעה קריטית על יכולתה של מערכת הבריאות לספק שירותי בריאות איכותיים לציבור.
הביקורת העלתה ליקויים המחייבים את פעולתם של משרד הבריאות ושל המל"ג בנושאים האמורים.
נדרשת תכנית לאומית שתאפשר הרחבה ממשית של התשתיות להכשרת רופאים בישראל.
ח"כ טלי גוטליב – פנו אלי סטודנטים לרפואה מחו"ל, משום שנודע להם שניתן לסטודנטים בישראל ציון פקטור מה שלא התאפשר להם, ובשבוע שעבר היתה עתירה בנושא בבימ"ש המחוזי. אני דוחה בשתי ידיי את הטיעון של משרד הבריאות שמדובר בחוסר מקצועיות. אני סבורה שהיתה פגיעה קשה בערך השוויון. המצב כיום הוא שחסרים רופאים מחוזיים לטיפול בנכי צה"ל, ומעלים את גיל המילואים של רופאים אורתופדים. לא יכול להיות שאנו בשנת 2024 וכמות הפקולטות קטנה. אני סבורה שטוב יעשו הצדדים אם יחשבו פעם נוספת על מתן 2 נקודות פקטור לסטודנטים מחו"ל. ניתן לבחון מקרים פרטניים ולהחריג אותם.
לסטודנטים ישראלים יש 5 בחינות, ובכל אחת מהבחינות כלל הסטודנטים קיבלו 5 נקודות פקטור, ולא רק מי ששירת במילואים. נקודת האיזון צריכה להיות ציון 58 לסטודנטים שלמדו בחו"ל במוסדות שקיבלו הכרה ע"י משרד הבריאות.
ח"כ טטיאנה מזרסקי – יש לנו 2 סוגי בוגרים של לימודי רפואה: בחו"ל ובארץ, ואין ביניהם שוויון. יש למצוא דרך ברורה לשלב את כולם במערכת הבריאות בישראל כמה שיותר מהר באמצעות פרוטוקול. בנוסף צריך להיות ממשק עם כמה שיותר בתי חולים בארץ כדי להכשיר את הרופאים.
ההסתדרות הרפואית בישראל – פרופ' ציון חגי-יו"ר – הדיון מצביע על משבר עמוק במערכת הבריאות, ואנו חייבים לטפל בו במהירות האפשרית. מחסור ברופאים הוא נושא שמעסיק אותנו בשנים האחרונות. יש שחיקה גדולה של רופאים בבתי חולים ובקהילה נוכח המחסור ברופאים. בכל שטח בחזית נמצאים צוותים רפואיים, והתוצאות הן מדהימות מבחינת שיעור נמוך של תמותה.
מאז ומעולם לא היה תכנון של כ"א. בשנות ה- 90 היתה לנו מתנה גדולה מבריה"מ – עליה של רופאים לארץ, וכך הכפלנו את מס' הרופאים שעבדו קשה בתוך המערכת. בקרוב הם פורשים, ואנו יודעים שבשנים הקרובות יהיה מחסור ברופאים. הכשרה של רופא אורכת 13 שנים: 7 שנות לימוד + 6 שנות התמחות, ולאחר מכן קבלת הדרכה. ראוי לזכור שהאוכלוסייה מזדקנת ותוחלת החיים גדלה כל 5 שנים. אנו צריכים יותר רופאים ויותר תשתיות.
בשנת 2026 המשבר ברופאים צפוי להיות הרבה יותר גדול בפריפריה (בצפון – 40% ובדרום 20%).
המדינה חייבת לפתוח 3 בתי הספר לרפואה: רייכמן (טרם אושר פתיחתו), מכון ויצמן (יש כבר אישורים) ובאוניברסיטת חיפה. בכל פעם שרצו להקים בית ספר, האוניברסיטה התנגדה.
יש תכנית להגדיל את מס' הסטודנטים בבתי הספר הקיימים, ואני חושב שצריך להגדיל אותם יותר.
פנו אלי סטודנטים לרפואה שמגויסים למילואים, ואין צפי לשחרורם. הם סיימו תואר ראשון ואמורים לעשות בחינה אחודה כדי להתקבל לשנה השלישית, אולם הם לא מסוגלים כעת. פניתי לור"ה כדי שיפטור את 50 המגויסים מבחינה, והם יקלטו על סמך ראיון אישי. במידה ואין רצון לקלוט אותם לשנה שלישית, שילקטו לשנה ראשונה או שניה. לא ניתן לומר שאותם קריטריונים שהיו לפני המלחמה יישארו כמו שהם.
פתרונות מוצעים: * הקמתי ועדה עם הפרופסורים המובילים במדינה, כולל מתמחים ומומחים, ודנו האם יש מקום לעשות שינוי בסטז'. המלצתנו לקצר אותו מ- 7 שנים ל-6 שנים.
* קליטת כל הסטודנטים מחו"ל בישראל כבר בשנה ה- 5/6, זה יטיב עימם ועם ישראל.
משרד הבריאות – פרופ' שאול יציב-מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים – כולנו רוצים להגדיל את מס' הרופאים במדינה, ולהכניס כמה שיותר סטודנטים למערכת כדי שיהפכו לרופאים, אך לאיכות יש חשיבות בלתי רגילה. אלפי סטודנטים למדו בבתי הספר לרפואה בחו"ל, אולם לא ראו חולה מימיהם ורמת הלימודים נמוכה מאוד. ביקרתי ב- 20 בתי ספר לרפואה בחו"ל, ומצאתי מצב שלא יתואר מבחינת רמת הלימודים והבחינה. איננו רוצים להכניס רופאים ברמה נמוכה שיסכנו את חיי החולים. גם העולים שעלו מבריה"מ עברו בחינות כדי לקבל רישיון.
למשרד הבריאות יש אחריות גדולה על הסטודנטים בחו"ל, ועשינו את מיטב יכולתנו כדי לשפר את הנושא ע"י רפורמה וקורסים תומכים שמשלבים את הסטודנטים בתוך המדינה. משרד הבריאות איפשר למערכת הבריאות לקבל כמה שיותר סטודנטים שלמדו בחו"ל. חשוב שהשדות הקליניים יהיו עפ"י קריטריונים ועם תיאום מרכזי כדי שמס' הסטודנטים שיכנסו לשדות יחולקו בצורה מתואמת. המשרד אינו שחקן יחיד בשדות, אלא שותפים גם דיקנים ומל"ג. בית חולים אינו יכול להחליט עם מי הוא יוצר קשרים בחו"ל.
הדיקנים בארץ החליטו להוריד ב- 3 נקודות את הציון מעבר של הבחינה הסופית כדי להקל על סטודנטים שהשתתפו במלחמה, ולא היתה להם אפשרות ללמוד. מתן 3 נקודות למי שנבחן לפני המלחמה ולא נלחם במהלך המלחמה אינה מוצדקת. לגבי בוגרי חו"ל לא היתה מוטיבציה כזו, כי הם נבחנו לפני המלחמה ועתידים להיבחן בחודש מרץ. במידה ומורידים נקודות לסטודנטים שלמדו בחו"ל, עלולה להיות פגיעה בבריאות הציבור. יש 2 מועדים לבחינות בסוף שנה שישית: מועד א' שהתקיים בחודש יולי טרם המלחמה, ומועד ב' שהיה אמור להתקיים בחודש מרץ. הורדת הנקודות נועדה שמספרם של הנכשלים במועד א' יהיה נמוך יותר במועד ב', והם לא יפסידו שנת לימודים. המועד השלישי נועד למשרתי מילואים שלא יכלו לגשת למועד השני עם הקלות מבחינת מס' השאלות. בבחינה הסופית יש 600 שאלות, ובבחינת רישוי יש 220 שאלות. בוגרי ישראל עושים 5 בחינות בשנה 5 ו- 6, ובוגרי חו"ל עושים רק בחינה אחת, שהרמה שלה נמוכה יותר ומס' השאלות קטן יותר בכל מקצוע. בוגרי ישראל עוברים גם בחינות קליניות, וזה לא קיים בחו"ל. יש רעיון שאולי בעתיד תהיה בחינה אחודה גם לבוגרי ישראל בסוף שנה 6. מבחינה לוגיסטית בלתי אפשרי לקחת 2,500 סטודנטים ולחלק אותם ל- 5 מקצועות. הרפורמה מסתיימת בשנת 2025, ומי שהתחיל את לימודיו אחרי 2019 חייב ללמוד בבתי ספר לרפואה מוכרים.
לא ניתן לעשות אפליה לסטודנטים שהתחילו ללמוד לפני 2019. לפני כמה ימים היתה עתירה בבימ"ש המחוזי, והשופט הצדיק את הגישה הזו. מתן נקודות בונוס ל- 300 סטודנטים נוספים שלמדו במקומות איומים מבחינת רפואה אינה ראויה. אין פגיעה בשוויון, כי אין שוויון בין 2 המערכות. אחריות משרד הבריאות אינה ישירה על סטודנטים שלומדים בישראל, האחריות היא של בתי הספר ומל"ג. מס' הסטודנטים מחו"ל שהתקבלו לרפואה בישראל עלה מאוד כתוצאה מהתערבות משרד הבריאות (60 מתוך 90).
מטרת ההגרלה של המתמחים לסטאז' היא שיהיה פיזור הומוגני ושוויוני בין בתי חולים במרכז לבין בתי חולים בפריפריה.
ועד ראשי האוניברסיטאות – דבורה מרגוליס-ראש מינהל - הנרשמים ללימודים וכלל הסטודנטים שבמילואים בכל התחומים הם בראש מעייני המערכת. הצ"ח שאמורה להסדיר את הנושא נמצאת בימים אלה על שולחנה של ועדת החינוך להכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית, ולצערי הדיון נדחה שוב ושוב מסיבות לא ידועות. הצ"ח נועדה: לאפשר לפורום דיקני הרפואה לייצר מנגנוני תעדוף וסיוע לנרשמים שהם במילואים לשנת הלימודים הבאה, 4 שנתי (מועד מיוחד למשרתים לבחינה באוגוסט) ו- 6 שנתי. הצ"ח תאפשר מבחינה משפטית להתגבר על סוגיית השוויון, ולתת תעדוף בהוראת שעה למשרתי מילואים ארוכים שנמנע מהם להתמודד על המקום בפקולטה לרפואה. בחודש דצמבר פורסם מתווה של פורום דיקני הרפואה ומשרד הבריאות להקלות על סטודנטים לרפואה מחו"ל לצד סטודנטים לרפואה מהארץ (מעל ל- 60 איש).
שי אשכנזי-יו"ר פורום דיקני הרפואה – משנת 2017 חל שינוי מהותי במס' הסטודנטים ובשיטות הוראה, ונעשו התאמות שונות.
בתקופת המלחמה עשינו ככל הניתן כדי לקלוט את הסטודנטים שגויסו בנוסף למכסת הסטודנטים הרגילה. בנוסף ניתנו הקלות במבחן מסוים לשנת תשפ"ה. מבחינה משפטית לא ניתן לתת פקטור למגויסים היות והם יקודמו על פני אחרים.
מתכונת המבחנים הארציים שונה לחלוטין - 5 בחינות שמתפרסות על 8 חודשים, ולא בחינת רישוי אחת כפי שמתקיימת לבוגרי חו"ל. מועד הבחינות היה בתקופת מלחמה, ואם לא היינו נותנים הקלה במבחנים, בוגרי הארץ לא היו יכולים להיכנס לסטאז'.
אנו בתהליך עבודה על רישוי אחוד בישראל. חלה התקדמות בהוראה בקהילה ויש עוד דרך להתקדם.
מן הראוי שהקשר בין הפקולטות לרפואה לבין בתי החולים יהיה ממלכתי עם קווים מנחים, היות והכל כיום פרוץ. במהלך הלימודים הקליניים הסטודנטים לרפואה נמצאים בבתי החולים ולומדים מהרופאים. הפקולטות לרפואה מעבירות תשלום לבתי החולים, אך הכמות והגודל נתונים למו"מ פרטני.
רייצ'ל ברנר שלום-סגנית סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי - משרד הבריאות פרסם 3 תכניות בעקבות דוח גמזו, ומאז קרו כמה תהליכים: נפתחו שדות קליניים בקהילה, לראשונה נעשה מיפוי של שדות קליניים בבתי החולים והם הורחבו, ונעשה תכנון כ"א מלא במדינה שכרגע טרם פורסם. בשנת 2023 התקבלו 2,450 איש, הצרכים גדלים ואנו משתפרים מידי שנה במס' הרופאים. בנוסף יש תכניות רבות בפריפריה. אנו רוצים להביא את המלצות הדוח להחלטת ממשלה. ניתן לקבל את טיוטת דוח גמזו כבר כעת, והדוח הסופי יפורסם בעוד שבועיים.
הצרכים גדלים, אך אנו משתפרים באופן תמידי.
מל"ג – יאיר הראל-אגף אקדמי – בשנתיים האחרונות נפתחה תכנית 4 שנתית בבן-גוריון ו- 6 שנתית בבר-אילן. התכניות הבינלאומיות נסגרו ביוזמת יו"ר ות"ת בניגוד לדעת אוניברסיטאות, ולמעלה מ- 120 אלף מקומות התאפשרו לסטודנטים ישראלים.
שר החינוך החליט עם מליאת מל"ג על הקמת ועדה, בראשות פרופ' יהונתן הלוי, שהגישה את מסקנותיה תוך חודשיים. כל המוסדות שירצו להקים בתי ספר לרפואה יצטרכו לעמוד בתנאי הסף.
הוקמה ועדה בראשות פרופ' יהונתן לוי שתגיע בשבוע הבא למל"ג בנוגע לאישור אוניברסיטת חיפה, מכון וייצמן ואוניברסיטת רייכמן. הם יצטרכו לעמוד בתנאי הסף שיומלצו. כל בית ספר שרוצה להקים פקולטה לרפואה, צריך לעמוד בתנאי סף שיאושרו בוועדה מקצועית שתוקם לצורך כך.
מיכל אופיר – ב- 4 שנים האחרונות התווספו לנו 300 סטודנטים בשנה א' בעקבות המהלכים של ות"ת עם משרד הבריאות. יתר הנושאים נמצאים בדוח ועדת גמזו, כגון הסדרת האחריות בין השדות הקליניים לבתי החולים
מס' הסטודנטים בעשור האחרון הכפיל את עצמו – מ- 500 ל- 1,000. לגבי קיצור תכנית הלימודים בכל בחינה, זה נמצא בבחינה אצל המל"ג ואני מקווה שהנושא יאומץ בקרוב.
כל הנושאים שהוזכרו בדוח מבקר המדינה, מופיעים בדוח גמזו, ואני מקווה שבזמן קרוב נקבל את המלצותיו.
תכניות של רייכמן וויצמן נמצאות בבדיקה. 3 הגופים יצטרכו לעמוד בתנאי הסף שיוצגו בוועדה.
משרד האוצר – תמר צ'ין-רפרנטית בריאות באג"ת - מאז הדוח בשנת 2018, השינוי הוא גדול. בשנה הבאה אמורים להתווסף 1,200 כסאות לפחות, כשהיעד הוא 1,400 ויש תקציב לכך. החסם ברגע הנתון אינו כסף. דוח גמזו מתייחס לגידול מס' השדות הקליניים ובמנגנון התחשבנות, ואנו נעשה בקרה על כך. חלק מהמחסור יכול לקבל מענה גם בהרחבה של מקצועות נוספים שאינם רק רפואה (כמו עוזר רופא, אחיות מומחיות). השאלה היא לא רק כמות, אלא גם הגעה לתחומים שחסרים בהם רופאים. אנו רוצים את המתמחים המצטיינים בפריפריה, בסיוע מימון תכנית שתומכת בהם.
הטכניון – פרופ' עמי אהרונהיים-דיקן רפואה – כמות הסטודנטים שאנו יכולים להכניס היא מוגבלת. אנו חושבים שזה אינו רעיון טוב להכניס אנשים שאנו סבורים שלא יסיימו את שנת הלימודים. אם לא תהיה תוספת כספית למערכת, לא נוכל להגדיל את מס' הסטודנטים. הפקולטות לרפואה הגישו בקשות תקציביות, אך לא קיבלנו שום תוספת תקציבית.
אוניברסיטת רייכמן – ד"ר מירי מזרחי ראובני-מנהלת ביה"ס לרפואה בהקמה – המספרים שהוזכרו הם בשיפור, אך אינם מספיקים. אנו צריכים להרחיב את הכסאות וגם לפתוח פקולטות חדשות לרפואה. כרגע 70% מהבוגרים לומדים בחו"ל, ולפחות 30% אינם שבים לארץ ואנו מאבדים אותם בדרך.
אין מספיק רופאים כי הם בקרב, בבתי החולים, בעומס והנותרים בשחיקה.
ניתן לנהל בצורה יעילה יותר את השדות הקליניים, אנו מתנגדים למונופולים למיניהם. הפתרון הוא לעשות את הדברים המידיים, ואחד מהם הוא פתיחת בי"ס לרפואה באוקטובר הקרוב ברייכמן. אנו נוכל לקלוט 80 סטודנטים בשנה הראשונה, ובהמשך נוכל לעלות ל- 160. אנו מקווים שהמל"ג תמנה במהרה את הוועדה המקצועית שאמורה להכיר בנו.
שירותי בריאות כללית – ד"ר אבינעם פירוגובסקי-מנהל אגף – כללית כוללת: 50% ממבוטחי המדינה, 14 בתי החולים ו- 30% ממיטות האשפוז בארץ. עברנו על הדוח כשהוא פורסם, ועשינו הרבה פעולות מתקנות בתוך הבית.
לאורך 15 שנה מס' הסטודנטים לרפואה שילש את עצמו נוכח מאמץ משותף של האקדמיה, ות"ת, המל"ג ובתי החולים.
השדות הקליניים צריכים להיות מנוהלים באופן מרכזי. אנו שואפים לנהל את השדות בבתי החולים שלנו. הבנו שיש לנו יכולת לתת שדות קליניים נוספים, ולכן הקמנו תכנית להכשרת סטודנטים מאוניברסיטאות מוכרות בחו"ל שמגיעים ל- 4-6 לסבבים קליניים בארץ בשנה. התכנית מאושרת יחד עם משרד הבריאות ומדווחת.
מל"ג – יאיר הראל-אגף אקדמי - התכנית אינה מאושרת, והיא גם עוברת על חוק המל"ג וע"ח סטודנטים שלומדים בארץ. משרד המשפטים מעורב ויודע על הסוגיה.
רייצ'ל ברנר שלום-סגנית סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי - כללית עוברים על הוראות החוק.
ד"ר אפרת ארבל – יש לשמור על רמת הרופאים. רפורמת יציב עשתה שינוי לטובה במדינה. אני סבורה שציון מבחן צריך לעבור, אך יחד עם זאת אני חושבת שנעשה לי עוול. הלכנו ללמוד בחו"ל כדי להגשים את חלומנו להיות רופאים בארץ. עוזרי הרופא מתגברים את כל הרופאים שחסרים בגלל שהם מגויסים למלחמה בחזית. חלקנו משלמים 300 ₪ לשבוע לבתי החולים כדי לעשות סבבים קליניים בארץ. הגענו למצב קשה במדינה וכל בי"ח יגיד שהוא משווע לכ"א. מדובר בכמות קטנה של אנשים שמשרד הבריאות ירוויח אותם.
גלעד אברג'ל – סטודנטים שנה שישית משתתפים בהגרלה שתקבע איפה הם יעשו את הסטאז'. הם צריכים למלא שאלון העדפות קודם ההגרלה, ובנוסף יש ועדת חריגים שדנה באנשים שיש להם בעיות. ההגרלה נעשת באופן אנונימי וחשופה לעיני הציבור, אך לא ידוע פרטים על ועדת החריגים, כולל מי פוסק בוועדה, ופרטים אישיים אינם נלקחים בחשבון בהגרלה. בכל שנה יש 80 סטודנטים צעירים רווקים, ואני מציע למשרד הבריאות להעדיף מקומות בפריפריה ולתת בתמורה תמריץ.
מכבי שירותי בריאות – דניאל לנדסברגר-רופא ראשי, חטיבת הבריאות – אנו מבקשים להציע פתרונות. מכבי יכולה להציע שדות קליניים למתמחים ולסטודנטים כדי להכשיר את דור העתיד . אנו עוסקים בהכשרה של למעלה מ- 400 מתמחים, ויש 500 סטודנטים שלומדים בשדות הקליניים שלנו שאנו מעמידים לרשות האוניברסיטאות. אנו נשמח להעמיד לאוניברסיטת רייכמן שבועות של שדות קליניים, וזה יוסיף עוד 80 סטודנטים לרפואה. להרחבת השדות בקהילה דרושה יצירתיות ופתיחות של המל"ג, ומדובר בתוספת תקציב של מאות אלפי ₪.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת מיו"ר ההסתדרות הרפואית להעביר לוועדה את המכתב שהעביר לור"ה על שינוי הקריטריונים בזמן מלחמה.
הוועדה מבקשת מור"ה לקבל רשימה של מתווה קליטת סטודנטים מגוייסים מחו"ל - מי התקבל ובאיזו שנה לאוניברסיטאות.
הוועדה מבקשת מהמל"ג לקבל עדכון בנוגע ל- 3 בתי הספר לרפואה (רייכמן, ויצמן וחיפה), לאחר סיום דיוני הוועדה שדנה בתנאי הסף.
הוועדה ממליצה למשרד האוצר להגדיל את מס' התקנים של מתמחים בבתי חולים בפריפריה.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקיים דיון עם ראשי פקולטות לרפואה כדי לשקול מתן מקור תקציבי.
הוועדה תבדוק מול ועדת החינוך, התרבות והספורט מה סטטוס הצ"ח שנמצאת בהכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישת, בנושא מנגנוני תעדוף וסיוע למשרתי מילואים ברישום לשנת הלימודים התשפ"ה.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב לאחר הגשת מסקנות ועדת גמזו.