חומר רקע
לכבוד :
ועדת הבריאות של הכנסת
שלום רב ,
:הנדון
'הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (תיקון מס9
והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול
הליך
האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-
2024
מד ע ה מעודכנת–
איגוד תעשיות המזון2024
איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים ("איגוד המזון"
/ו" או
האיגוד") מתכבד להציג את עמדת
ו
להצעת
חוק הגנה על בריאות 'הציבור (מזון) (תיקון מס9 והורא
ו
ת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי,
ייעול
הליך
האימוץ והסרת חסמים ביבוא במסלול האירופי), התשפ"ד-
2024
"(הצעת החוק
"), אשר פור סמ ה בה"ח1743
(
1.4.2024
) :
1.
הצעת החוק מגל
מת
.רפורמה כוללת ומקיפה המבקשת לשנות סדרי עולם בענף המזון
איגוד
המזון מקדם
בברכה ושותף
ל כל יוזמה להסרת חסמים רגולטוריים, שתכליתם הפחתת יוקר המחיה בישראל ושיפור
הסביבה העסקית לכלל העוסקים במזון–
.יצרנים ויבואנים כאחד
2.
,על כן האיגוד
תמך ותומך ב
אימוץ הרגולציה האירופאית והרחבת האימוץ
.גם כעת
אך יש להבחין היטב
בין ה
תמיכה ב חקיקה המאומצת עצמה ובין התנגדותנו
ל
מנגנון האימוץ שנבחר
,על רבדיו
והשלכותיו ,תוך
אפליה ברורה של התעשייה והחקלאות המקומית לעומת
היבוא .
איגוד המזון אינו יכול
להיות שותף לרפורמה אשר אינה שוויונית לגבי כלל העוסקים במזון בישראל, ויתרה מכך, אף מייצרת
.חסרון תחרותי במגזר היצרני והחקלאי בישראל
3.
,בעוד
ביחס ל חקיקה המאומצת
עצמה
–
כוונת
הצעת
החוק
מבורכת ו
כולל
ת
מספר צעדים חשובים
ומבורכים לקידום חקיקת המזון הישראלית והתאמתה לאסדרה במדינות מפותחות בעולם. בראש אלה
– הרחבת האימוץ של כ-
20
הוראות ותקנות האיחוד האירו פי, ובדגש על תקנה1169/2011
בנושא מסירת
)מידע הנוגע למזון (סימון מזון .זאת ,
נוסף לארבע
.הרגולציות שכבר אומצו
4.
השינויים המוצעים
ב
מנגנון האימוץ (משמע, ה
דרך בה בחרו לאמץ את החקיקה)
–
לו יתקבלו –
משמעותם המעשית היא אובדן הדרך ויצירת כאוס )!(כך ממש–
דרך
הקיצור
שנבחרה היא הבעיה–
כפי
,שנראה להלן
הצעת החוק , על אף הצהרותיה, בפועל אינה מבקשת
לאמץ רגולציה אירופאית שתחליף
חקיקה ישראלית
קיימ
ת, כך שניוותר עם דין אחד החל על כלל העוסקים .
היא מבקשת
להחליף את המצב
הקיים (
מערכת דינים
אחת
על
כלל העוסקים במזון ), ב
שתי מערכות דינים ,
,המאומצת והקיימת
שיחולו במקביל(ב ארבע ורי
א
ציות לפחות )!ו ,באופן שונה ומפלה על סוגים שונים של עוסקים במזון
,(יבואן
יצרן ישראלי), משווק ,ו
בהקשרים שונים
ה של
פעילות של כל אחד מהם
)!(
.
08/05/2024
ל'/ניסן/תשפ"ד
2
5.
,הצעת החוק, ככל שתקודם בנוסחה הנוכחי אף מייצרת אפליה ברורה וחוסר שוויון לתקופת מעבר בת
,מספר שנים
דין אחד ליצרנים
מקומיים )(והמשווקים
ודין ר אח ומקל
(בו חלים פטורים נוחים שונים
ובירוקרטיה מקלה) ליבואנים נאותים במסלול האירופי . תוך פגיעה מהותית בעקרון השוויון
(חציה של
)!קו אדום ממש.
6.
בשם הפחתת יוקר המחיה, לכאורה, מנגנון האימוץ המוצע עלול להביא לסיכון ממשי להמשך קיומם של
.יצרני המזון והחקלאים בישראל, זאת בשל היעדר תנאי תחרות הוגנת אל מול היבוא הדבר עלול להוביל
לתוצאה ההפוכה– עלייה ביוקר המחיה, זאת תוך סיכון ממשי של בטחון המזון של מדינ .ת ישראל
7.
והכל, תוך יצירת
סבך רגולטורי
בלתי ניתן
להבנה או לי.ישום עד כדי כך ,
כי אם ההצעה תאומץ כפי
,שהיא, נימצא במצבי אבסורד
בהם
אדם שיפעל לקיום
דין אחד (בכובעו למשל כיבואן
נאות במסלול
אירופי
) בהכרח יפר
,)(בעל כורחו
דין אחר
,(למשל
ב
כובעו כמשווק, המוכר את ה
מוצרים בארץ, ואשר
כפוף לכלל חקיקת המזון הישראלית .)
8.
,כך הצעת חוק שמבקשת
לקדם מטרה חשובה - ל צמצם
רגולציה ו
בירוקרטיה ,
,להקל על חסמי סחר
ולהפחית עלויות לעוסקים
( במזון בעיקר
היבואנים שבהם)
,
בוחרת לעשות זאת ב ,הליך חפוז המשיג
מטרה הפוכה- בירוקרטיה נוספת
וסרבול)!(החלת שתי מערכות דינים במקביל ,
,וכתוצאה מכך השתת
עוד
עלויות לעוסקים,, עמימות לגבי הדין החל
וחשיפה מוגברת( לתובענות ייצוגיות עבורן, סתירות בין
)דינים, הם כר פורה לפרוח
.ועיצומים כספיים
9.
על כן ,
.עמדת האיגוד הינה ברורה אימוץ דין אירופי, תוך הסרת חסמים רגולטורים ותחרות הוגנת על
בסיס תשתית רגולטורית ונורמטיבית אחידה לכל העוסקים במזון–
כן .
יצירת כאוס רגולטורי תוך
אפליה
ו
מתן הקלות רגולטוריות ביבוא בלבד –
לא!
מנגנון האימוץ המוצע כנוסחו בהצ"ח
מייצר
כאוס רגולטורי
10
.
הצעת החוק מ בקשת לאמץ באופן תקדימי מערכת רגולטורית זרה –
AS-IS
–
,על דרך ההפניה. צעד זה
מחייב דיון מקיף וליבון מעמיק טרם יישומו. זאת בראש ובראשונה על מנת להבטיח כי הגנת ובריאות
הציבור יישמרו באופן מלא, וכן על מנת למנוע היווצרו של כאוס מוחלט לעוסקים במזון .
11
.
בראש ובראשונה , נדרש המחוקק לערוך התאמה מלאה של החקיקה הקיימת באו ,פן שיסדיר קוהרנטית
ללא היווצר
ות ן של סתירות, את האחריות על העוסקים במזון–
.יצרנים ויבואנים כאחד
,רגולציה אחידה
ברורה, משוללת סתירות פנימיות ודינים כפולים ומיותרים, תבטיח הרמוניזציה בין מערכות הדינים
הקיימת והמאומצת ותמנע הטלת נטל רגולטורי נוסף על ציבור הע.וסקים במזון
12
.
לצערנו
הרב, הצעת החוק אינה פועלת בדרך זו .
,נהפוך הוא
היא מבקש
ת
להנציח
שתי מערכות דינים
שיחולו במקביל (בארבע ווריאציות שונות) ,באופן שונה ומפלה ,על סוגים שונים של עוסקים במזון. כך :
12.1
.
הצ"ח אינה מ ורה )!(כלל על
ביטול
חקיקה ישראלית שהתייתרה בנושאים בהם
עוסקים התקנות
המאומצות
; אינה מורה כלל(!) על
תיקו
ן של
חקיקה ישראלית הדורשת התאמות לאור ה חקיקה
המאומצת
(למשל, ביטול/תיקון של ת
"י
1145
ותקנות הסימון התזונתי בעקבות אימוץ תקנה אירופית
1169
.)
היא אף אינה קובעת תאריך עתידי לאותם ביטולים/תיקו .נים נדרשים ,חלף זאת
פוטרת
עצמה
,הצ"ח בקביעה כי במקרה של סתירה ההוראות המאומצות גוברות (סעיף3
)א .
3
12.2
.
אינה מבטלת צווים ותקנים רשמיים
ש
אינם מתיישבים עם ה דין
ה
אירופי.
גם הם ימשיכו לחול במקביל
.להוראות המאומצות
אך
,זאת
רק ביחס ליצרנים .יבואנים נאותים ב
מסלול האירופי יופטרו
מהצורך
לעמוד בהם .
13
.
נדגים את המורכבות
שתיוותר, ככל שהצעת החוק תתקבל ללא שינוי ,באמצעות הטבלה הבאה:
כיום
הצעת החוק
מערכת הדינים החלה
מערכת הדינים
)(ארבע ווריאציות
על מי חלה
"חקיקת המזון"
חלה- על כלל העוסקים
בכל הנסיבו ת
(למעט, הוראות
מאומצות אשר לא חלות
על ה מקטע
ה )חקלאי
"
"חקיקת המזון הישראלית
=(
"חקיקת המזון"
למעט"
הוראות
מאומצות" )
על כלל העוסקים
(
'סע3
א – הוראות מאומצות גוברות
על
)חקיקת המזון הישראלית
"ההוראות המאומצות "
,(=הוראות האיחוד האירופי בשינויים
החרגות הרחבות שנקבעו בתוספת
)'השנייה א
על כלל העוסקים
'(סע3
א–
הוראות מאומצות גוברות על
)חקיקת המזון הישראלית
חקיקת המזון ,למעט תקנים רשמיים
צווים לפי ח' הפיקוח ותקנות הגנת
הצרכן
יבואן נאות במסלול אירופי
'(סע50
)א
בלבד
""הוראות האיחוד האירופי
( ≠ הוראות מאומצות. ללא
,החרגות
)'שינויים, הרחבות בתוספת שניה א
יבואן נאות במסלול אירופ י
בלבד
)(לעניין הצהרה על יבוא מזון
14
.
ההשלכות של האמור בטבלה לעיל הן כה מורכבות ,
,כה חריגות ,ויוצרות כאוס כל כך גדול ,עד כדי כך
שספק אם הובנו על .מלוא השלכותיהם מדובר, בשינוי תשתית
י ,
שמשליך רוחבית על כלל תחומי
ההסדרה
, מבלי שהשלכות אלה כלל נותחו מראש. .
15
.
ז"א המורכבות היא לא )(רק בשאלה )(כמקובל
מה הפרשנות של דין מסוים לסיטואציה מסוימת , אלא
גם בשאלה ,המקדמית שאמורה להיות
טריוויאלי
ת ,
מה בכלל הדין החל על אותה
סיטואציה .
,כך
יצרנים, הממשיכים להיות כפופים גם לתקינה ותקנות מקומיות וגם להוראות המאומצות , נדרשים
לתהליך הבא .
,ראשית היצרן הישראלי
יצטרך למפות את ההוראות בחוק המסדיר, בתקנים ,
התקנות
המקומיות ; שנית, לבחון מה נקבע בהוראות ,המאומצות. שלישית, לבחון, אם יש סתירה ביניהן. אם אין
.שני הדינים חלים. אם יש, ההוראה המאומצת גוברת
וזאת, רק כדי לדעת מה הנורמה החלה עליו בעניין
מסוים
, עוד קודם שהתייחס לפרשנותה .
,תהליך דומה יערוך המפקח הספציפי שחל על היצרן המפקח
16
.
במחוז ה
מקביל
, התובע הייצוג .י הפוטנציאלי, וכל אחד מהם עשוי להגיע לתשובה אחרת כך נראית
.חקיקה שמייצרת כאוס
17
.
אלמנט נוסף
המגביר (ו אף
מ
מחיש!) את הכאוס הרגולטורי אליו אנו צועדים בבטחה , הוא השינוי
שמבקשת לעשות הצעת החוק בדרך האימו
ץ ב
תוספת השני י'ה א.
חלף הטבלה בתצורה הפשוטה
)(והברורה יותר
כ ,פי שהייתה עד כה מבקשים לייצר הבחנה בין
שלושה טורים :
טור א ' (החרגות, תנאים
4
18
.
להחלה
;)ושינויים ותחולת חקיקת המזון הישראלית
טור ב
' (החרגות בעניינים של
ג ביהם לא תחול
חקיקת המזון הישראלית או שלא קיימת אסדרה
בחקיקה כאמור ;)
'וטור ג
(תנאים, שינויים והרחבות
)שלביהם יחולו הוראות האיחוד האירופי .
לא רק, ש
הפרדה זו מקשה על ההתמצות ואינ ,ה כלל ברורה
ישנו גם קושי מהותי עם
האמירה בכותרת
טור ב'
, לפיה
לא תחול חקיקת המזון הישראלית בעניין מסוים .
דרך המלך היא
המחוקק יקדים ופשוט יבטל א
ותה .
אם הנימוק להימנעות מכך, היא כי הרגולטור
מתקשה
לקבוע מה נדרש בביטול ,
הרי בוודאי שלא ניתן לצפות מיצרני המזון כי יעמדו .במשימה זו
19
.
מה שברור הוא, כי
ריבוי הדינים והכאוס כמתואר בטבלה לעיל, י פגע בכלל העוסק
ים –
יצרנים מקומיים ,
( יבואנים
לרבות
)במסלול האירופי, העוסקים
בחקלאות בישראל ובייחוד אלה המשווקים את תוצרתם
למפעלי המזון המעבדים תוצרת חקלאית. כמו כן יהיה הכאוס גם מנת חלקם של ה משווקים. כאוס
רגולטורי
והיעדר בהירות
אינם משרתים אף אחד ,בוודאי לא את הצרכן .
,כך ,ורק לשם ההמחשה ככל
שה
צעת החוק
תי וותר כלשונ
ה
, לכאורה –
19.1
.
יצרנים יוכלו לייבא חומרי גלם
כיבואנים נאותים ב
מסלול האירופי
(כשהם כפופים לסט דינים אחד
ומקל)
, אך לא יוכלו
ל שלב אותו במוצריהם
בישראל (
שכן המוצר המוגמר
ף כפו
לסט דינים שני ואינו
)זהה.
19.2
.
יבואנים במסלול האירופי יוכלו לייבא מזון שאינו עומד בחקיקת המזון, אך לא ל ור מכ
אותו בישראל
(שכן במכירה הם פועלים בכובע ם
כמשווקים
, בו
.)הם כפופים לחקיקה המקומית כולה
19.3
.
יבואנים במסלול האירופי יידרשו להצהיר ש
המוצרים עומד
ים ב"
דין האירופי"
לצורך היבוא. זאת, על
אף שהדין האירופי≠
בהכרח( הוראות מאומצות
ל או
ר ה
החרגות
, ה
שינויים וההרחבות
בתוספת השנייה
'א )
ואף≠
בהכרח חוק הגנה על בריאות הציבור ותקנותיו. ועל אף ש הוא כפוף לאלה וגם לאלה לצורך
.היבוא עצמו
19.4
.
.ואלה רק דוגמאות בודדות
בנוסף לכל אלה ,
יש להזכיר כי טרם הוסדר אימוצן של4
ההוראות
המאומצות שכבר אומצו שאריות
חומרי הדברה
ו כן
מזהמי ם
מיקרובי לא
יים ומזהמים כימיים
במקטע
החקלאי
)(ז"א שלב האימוץ הראשון של הרגולציה האירופית .
ההסכמות בין משרד החקלאות לשירות
המזון במשרד הבריאות טרם הושלמו, ובהתאמה האימוץ לדין הישראלי
ביחס ל
מקטע החקלאי ,טרם
נעשה ,. זאת
למרות התחייבות משרדי הבריאות והחקלאות לא נראה כי הסכמות נראות באופק.
עובדה
זו מעמידה את התעשייה המקומית במצב בלתי אפשרי. בעוד שהתע שייה המקומית עושה שימוש
ב
תוצרי החקלאות המקומית כחומרי גלם (
,)שאינם כפופים להוראות המאומצות הרי שהמוצרים
המוגמרים יהיו מחויבים
לעמוד בהוראות
המאומצות
. זהו
,מצב בלתי אפשרי
המביא ל נחיתות מובנית
מול יבוא מוצרים מוגמרים ,שאמורים לעמוד ב דרישות ה חקיקה
המאומצת .
20
.
וכעת, עוד בטרם נפתר
ה בעיה זו , וליצרנים כלל לא ברור כיצד
עליהם לנהוג ב
תום תקופת המעבר (
31
בדצמבר2024
) ביחס ל שאריות
חומרי הדברה
, מזהמים ומיקרוביולוגיה, ממשיך המחוקק
ומרחיב את
הליכי
ה אימוץ של הדין האירופ
י
באותה שיטה–
קודם לאמץ, ולאחר מכן לטפל בהיע דר האפשרות
ליישום נוכח השינויים הנדרשים בדין הקיים .
5
מנגנון האימוץ המוצע
מפר
בריש גלי את עקרון השוויון
בין העוסקים– ללא כל נימוק
ענייני לה בחנה
ב.1.
פגיעה
בשווי
ון I
-פ טור מחק
יקת המזון ליבוא
ן במסלול ה )אירופי (בלבד -
התיקון המוצע לסעיף
50
א
לחוק
21
.
כאמור ,
מוצע כי לתקופה של5
שנים יצרני המזון המקומיים יוותרו כפופים לתקנים רשמיים, צווים
ותקנות מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"ב–
1982
, וחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ז–
1957
(להלן יחד, לשם הנוחות– "
תקנים
ותקנות ו
צווי
ם מכוח ח' הפיקוח וח' הגנת הצרכן)"
,
ואילו
היב ואנים
הנאותים יהיו פטורים מחקיקה זו "(אלא אם כן, הם אינם מעוניינים להיכלל במסלול "יבואן נאות
.)ולבחירתם
22
.
ככל שהמחוקק סבור כי יש בנמצא חקיקה שאינה נדרשת בחקיקת המזון , הרי שיש לבטלה, באופן
שוויוני ,
.כך שלא תחול על כלל העוסקים במזון אין בנמצא, כל נימוק ענייני להבחנה בין יבואן נאות
במסלול האירופי ובין יצרן ישראלי לעניין
תחולת התקנים, התקנות והצווים מכוח ח' הפיקוח וח' הגנת
הצרכן ולכן מדובר באפליה אסורה .
הרצון לקדם חקיקה ב
תהליך מואץ ,
בוודאי אינ ו טעם .ענייני להבחנה
גם
העובדה כי המוצר המיו .בא עומד בדין האירופי, אינה סיבה להבחנה אותם תנאים יכולים לחול גם
.על מוצר המיוצר בישראל
23
.
,יותר מכך, כידוע בשנים האחרונות נערך תהליך מקיף ומשמעותי של ביטול תקנים רשמים (אם
ב אמצעות הסרת רשמיות מתקנים
ואם באמצעות תיקון צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מז ,)ון
התשנ"ט–
1998
)
. הליך זה
מיושם,
באופן הדרגתי עד ל– 1
באוגוסט2026
,. בכל הנוגע לאותם תקנים
המשמעות של סעיף50
א, היא כי עבור היבואנים הנאותים התקנים יבוטלו מיידית, בעוד שהיצרנים
ימתינו למועדים המדורגים שנקבעו ב .הליך הסרת הרשמיות
24
.
החוק בו אנו
עוסקים נועד ,
להסדיר את הפיקוח על ייצור וייבוא מזון"
כדי להבטיח כי המזון מסופק
ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים" (
ראה
סעיף
המטרות, בסעיף 1
)לחוק .
מנקודת מבט של בטיחות
,ואיכות מזון אין כל סיבה .להבחנה בין עוגייה מיובאת לעוגייה תוצרת מקומית
25
.
,יתרה מכך
ההקלות אינן עתיד
ות
להקל
על יצרני המזון המקומיים ביבוא חומרי גלם במסלול "יבואן
נאות במסלול האירופאי ", שכן גם אם חומר הגלם יעמוד בדרישות הדין האירופאי, המוצר המוגמר
המיוצר בישראל י
י דרש לעמוד הן בהוראות המאומצות והן
בדין הישראלי הקיים
(קרי, יחולו לגביו
תקינה ישראלי)ת רשמית וצווים לפי חוק הגנת הצרכן .
26
.
לדוגמא:
ככל שהסעיף המוצע יתקבל, יצרן מקומי ויבואנים
שאינם נאותים , ימשיכו ויידרשו לעמוד
בכללי הסטייה המחמירים של ת"י1059
,)(סבולת במשקל וסבולת הנפח של מוצרי מזון ארוז מראש
בעוד היבואן הנאות,במסלול האירופי יהיה פטור מהן
ותחול עליו הרגולציה האירופית המקלה יותר
27
.
.לעניין סטיה מתכולה
דוגמא נוספת: ה יצרנים מקומיים
ידרשו
לעמוד בת"י143
המחמיר לעניין שימורי
פירות וירקות, בעוד שיבואן במסלול האירופי, המתחרה בהם, יהיה פטור מתקן זה ויפעל על פי רגולציה
.אירופאית מקלה יותר
6
ב.2.
פגיעה
בשוויון
II
- פטור ליבואנים במסלול האירופי מהצורך להצהיר על עמידה בהוראות חקיקת
המזון בעת יבוא לישראל-
התיקון המוצע לסעיף79
(ד1
') והתוספת השלישית א
28
.
במצב הקיים, נדרש ,יבואן במסלול האירופי
ל חתום על
ה תחייבות הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון
במסלול האירופי
(ראו סעיף79
(ד1
,)) והתוספת השלישית א' לחוק
בה מצוין, כי "כל משלוח עתידי של
המזון נושא ההצהרה
יעמוד בדרישת חקיקת המזון בעת כניסתו לישראל ."...
זאת, בדומה להצהרה של
יבואן .במסלול מזון רגיל
29
.
הצעת החוק מבקשת לבטל דרישה זו. היבואן במסלול האירופי
לא נדרש עוד לה תחייב כי המשלוח
עומד
בחקיקת המזון ,א ו ח
לק ממנה . הוא רק נדרש להצהיר (ראו סעיף79ד(4
)(ה) והתוספת השלישית א'), כי
"כל משלו ח
,עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל....
יעמוד בהוראות הדין החלות
באיחוד ה אירופי ."
30
.
הוראה זו מגבירה את הכאוס
ויוצרת חוסר הרמונה אפילו עם הנוסח המוצע בסעיף50א . היבואן לא
נדרש להצהיר שעמד בהוראות
חקיקת המזון
, אף לא
ההוראות החלקיות החל ות עליו , לפי סעיף50
א
המוצע;
,לא נדרש להצהיר שעומד בהוראות המאומצות
שאינן זהות לנוסח הדין האירופי ;
וגם לא נדרש
להצהיר שעומד
בהוראות חוק הגנה על בריאות הציבור ותקנותיו , שעשויים לא להתיישב עם הדין
האירופי .
31
.
כך לדוגמא, יבואן המייבא ירקות קפואים המכילים ליסטריה בכמות של75 cfu/gr, אשר יצהי ר כי עומד
בדין האירופי, ועל בסיס זאת ייבא את מוצריו, יימצא בהפרה ביחס לדין הישראלי, המחייב תוצאת
ליסטריה שלילית ב -
25
.גרם
זאת, על אף ש עמד בכל התנאים הנדרשים בתהליך היבוא לישראל. זוהי
.חוסר הרמוניה חקיקתית במיטבה
ב.3. פגיעה ב שיוויוןIII
–
הקלות
ב תהליך
הכרה ביבו
אן נאות במסלול האירופאי
–
ללא תיקון סימטרי
ב תהליך
הכרה ביצרן המיישם מע' בטיחות מזון בבקרה עצמי ת –
היעדר
שוויון
גם בהיעדר אפשרות
ל יצרן הישראלי
ל הכרה כבר היום
32
.
סע יף115
(ג) מבקש להקל עם הליך רישום יבואן נאות במסלול האירופאי על ידי כך, שעם הגשת כלל
.המסמכים הנדרשים, היבואן יקבל מיידית באופן מקוון, תעודת רישום כיבואן נאות זאת, ללא בחינה
או בדיקה .של שרות המזון וקבלת אישור פוזיטיבי, כפי שהיה עד היום
33
.
,כידוע סעיף41
(ב) הינו הסעיף המקביל
ביחס ליצרנים
המקומיים כפי שתוקן בשנת2021
ועתיד להיכנס
לתוקף רק ביום1
באוגוסט2026
.
34
.
בהתאם לסעיף זה, גם יצרן ישראלי, כמו יצרן אירופאי, יידרש ביישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה
.עצמית כדרישת חובה
35
.
אלא שבניגוד לתיקון המוצע ביחס ליבואנים
ב סעיף115
(כאמור, הצהרה
ללא קבלת אישור
ובאופן
מיידי) ,היצרן הישראלי
ימתין לאישור פוזיטיבי, אשר עתיד להינתן בתוך30
ימים . זאת, על אף שמדובר
.במנגנון מקביל, ואין כל סיבה לאבחן ביניהם
7
36
.
,זאת ועוד היעדר
שיווין
קיים
גם ב של היעדר אפשרות להכרה כבר היום–
,בעוד יבואן נאות יוכל להיות
מוכר כבר היום
כיבואן נאות,
.על כל ההקלות הכרוכות בכך יצרני מזון אינם יכולים
ל היות מוכרים עד
ליום1.8.2026
כמיישמי מע' בטיחות מזון בבקרה עצמית .זאת , גם אם הם
רוצים וולונטארית
לעמוד
בחובה
כבר היום ,וגם אם עומדים בתנאים לכך (
זאת, לאור מועד הכניסה לתוקף של התיקון לסעיף41
כפי
שנקבע בתיקון מ 'ס5
, התשפ"ג–
2023
.)
,היעדר ההכרה ביצרנים מביאה להקשחת הדרישות מהם
.או למניעת הקלות שהיו יכולים להנות מהם, בהקשרים רגולטורים מגוונים
37
.
אין במצב זה כל היגיון. מצב הביניים האמור, שנמשך כבר מספר שנים, מייצר אפליה בפועל מול
היבואנים. בעוד ששירות המזון מאפשר כבר היום ליבואן שרוצה בכך להיות מוכר כיבואן נאות (ולהנות
מההטבות הכרוכות בכך), הוא אינו מאפשר ליצרן שמבקש זאת, ועומד בתנאים לכך כבר היום, להיות
.מוכר כיצרן המיישם מערכת בטיחות בבקרה עצמית
38
.
זאת, על אף ש הנוהג המקובל הוא, וזה גם אינטרס
הציבור
י
המובהק(!), כי כאשר מתקבלת חקיקת מזון
הקובעת נורמה מחמירה ביחס לקיים, ונ
קבעת תקופת מעבר עד לכניסה לתוקף ,
עוסק במזון המעוניין
בכך, רשאי באופן וולונטר
י להקדים ולקיים את החובה עוד קודם
(ראו למשל, סעיף4
(א) לחוק קביעת
מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מז ון מראש, תשע"ה–
2014
.)
39
.
אין צורך לומר, כי ל היעדר האפשרות של היצרנים
לקבל הכרה כבר היום לכך שהם מיישמים
מערכת
אבטחת איכות בבקרה עצמית ,
יש מחיר. דוגמא לכך ניתן למצוא בסעיף30
להצעת חוק זו . הצעת החוק
מורה על דחייה של הכניסה לתוקף של ההוראה המבטלת את חובתGMP
עבור מוצרים ללא גלוטן או
דל גלוטן עד ליום1
באוגוסט2026
(כמוצע בסעיף30
.)להצעת החוק
זאת, אך ורק בהיעדר אפשרות
.להכרה ביצרנים כבר היום
ב.4.
פגיעה
בשוויוןIV
- התיקון המוצע לסע
יף
277
לחוק–
אכיפה מפלה של מנגנון עיצומים כספיים ביחס
להפרת ההוראות המאומצות
40
.
התיקון המוצע לסע
יף
277
לחוק ,מבקש להפלות לרעה את היצרנים והיבואנים שאינם במסלול האירופי
גם במישור האכיפה .
41
.
נזכיר כי
ב תיקון החוק משנת2023
נ
קבע ה הקלה לכלל העוסקים במזון במקרה של הפרת הוראה
מאומצת
. על -פי הנקבע, במקרה של הפרה, תחילה
.תינתן התראה ורק בשלב שני יוטל עיצום כספי
42
.
כעת, מוצע לקבוע כי ההקלה האמורה, תחול רק ביחס ליבואנים נאותים במסלול האירופי בלבד .
מדובר באבסורד מושלם. אם בכלל מבקשים להבחין עניינית בין עוסקים במזון, הרי שיב ואן נאות
במסלול האירופי, פחות מכולם זכאי להקלה כאמור. מבין כלל העוסקים, הוא אמור להתמודד בצורה
,הטובה ביותר עם ההוראות המאומצות, שכן הוא מייבא מזון שממילא משווק באירופה כדין, ולכן
ממילא עומד בהלימה להוראות הדין האירופי .
43
.
האפליה לעניין זה בין יבואן במסלול א ירופי ליצרן הישראלי
מתחדדת לאור השינוי המוצע לסעיף260
.לחוק, המבקש להכפיל את גובה העיצום הבסיסי כעת, מחיר ההפרה
של היצרן הישראלי
,הוכפל. זאת
.בעוד היבואן נותר עם הזכות לקבלת הרתעה בלבד
8
הערות ליתר סעיפי הצעת החוק לפי סדרם
ג.1.
סעיף3
(א א ) ושינוי שיטת ההחרגות בתוספת –
לראשונה בישראל -
כינון במודע של שתי מערכות דינים
מקבילות וסותרות
החלות אחת לצד השניה
44
.
,כפי שציינו בפרק העוסק במנגנון האימוץ לעיל סעיף3
)א(א
לחוק משנה את שיטת האימוץ כפי שהייתה
בתוס
פת השנייה א' לחוק, באופן שכעת יש אבחנה ב טבלה
בין שלושה טורים :
טור א ' (החרגות, תנאים
;)להחלה ושינויים ותחולת חקיקת המזון הישראלית
טור ב ' (החרגות בעניינים שלגביהם לא תחול
חקיקת המזון הישראלית או שלא קיימת אסדרה בחקיקה כאמור ;)
'וטור ג
(תנאים, שינויים והרחבות
.)שלביהם יחולו הוראות האיחוד האירופי
45
.
סעיף3
א(א2) ל
הצעת החוק
מבקש לקבוע
כי עניינו של טור א' הוא בעניינים שהוחרגו מהוראות האיחוד
האירופי " , אשר
יחולו לגביהם הוראות חקיקת המזון הישראלית או דין ישראלי אחר החל עליהם ."
46
.
זאת, בעוד 'סע3
א(א3
)
,מציין ,כי עניינו של טור ב' הוא בעניינים שהוחרגו מהוראות האיחוד האירופי
אשר "לא יחולו לגביהם הוראות חקיקת המזון הישראלית או דין ישראלי אחר החל עליהם ."
47
.
סעיפים אלה נותנים ביטוי מפורש ורשמי, למה שלא נכתב בדברי ההסבר אך נעשה הלכה למעשה בהצעת
החוק
גופה – כינונן הרשמי של
.שתי מערכות דינים מקבילות בדין הישראלי
48
.
,עם כל הכבוד
סעיפים אלה מבטאים גיש ת יסוד
מוטעית ומסוכנת
, ואף לא חוקתית, בכמה היבטים :
48.1
.
ראשית ,
עצם ההבחנה בין הוראות האיחוד המאומצות ובין ""חקיקת המזון הישראלית
,והתייחסות אליהם, כשתי מערכות דינים נפרדות
,היא, כשלעצמה
בעייתית מאד ומבטאת שינוי
גישה מכפי שהיה עד כה .מלכתח
י לה, נקבע כי הוראות האיחוד ,יאומצו לתוך הדין הישראלי
.במעמד של תקנה לכל דבר ועניין יש לשאוף להטמעתן בתוך הדין הישראלי, כחלק ממנו, וכך יש
.להתייחס אליו ככל שנדרשות התאמות להטמעה זו, יש לבצע אותן. הגישה הנוכחית, היא תולדה
של ניסיון של המחוקק ל אמץ את הוראות האיחוד, מבלי לבצע את ההכרח הנדרש –
ביצוע שינוים
.נדרשים והתאמות בדין הקיים
לכך אנו מתנגדים בתוקף.
48.2
.
,שנית
ברירת המחדל הינה תמיד כי החוק הישראלי חל . לא ברור לנו, מדוע בכלל נדרשת האמירה
הקבועה בסעיף3א(א2)
,)'(טור א כי .בעניינים שיוחרגו יחול הדין הישראלי
48.3
.
,שלישית
,עוד פחות ברור לנו האמור בסעיף3
א(א3
)') (טור ב , הקובע כי הוא מתייחס לעניינים
שיוחרגו לגביהם
לא יחול
.הדין הישראלי אחד משניים, או שיש דין ישראלי המסדיר את הנושא
,או שאין. אם אין
ל ,א צריך לציין כי אין. אם יש האמירה בטור ב' לא יכולה להחליף ביטול חקיקת
.מזון ישראלית
49
.
עמדת איגוד המזון הינה כי
הסעיפים האמורים מבטאים גישה בסיסית, המבקשת להנציח שתי
,מערכות דינים מקבילות
,שמשמעותן הינה פגיעה ביצרני המזון והחקלאים הישראלים ולכך
האיגוד
מתנגד בתוקף .עמדת האיגוד הינה –
9
49.1
.
יש לבטל את שיטת ההחרגות וחלף זאת לאמץ את הוראות האיחוד האירופי כחקיק ה ישראלית
.לכל דבר ועניין
דהיינו ,אימוץ הנוסח בעברית כנוסח מחייב ,הכולל כבר בתוכו את ה שינויים
וההתאמות
הנדרש
ות לצורך ההתאמה לחקיקת המזון הישראלית .
49.2
.
יש לבטל כל התייחסות למדרג בין הוראות הדין המאומץ לחקיקת המזון. מדובר בתקנות
ישראלית וככזה ייקבע המדרג על-
פי כללי המשפט .הרגילים
49.3
.
יש לכלול בהצעת החוק רשימה של חקיקה ישראלית, המתייתרת עקב אימוץ הוראות האיחוד
האירופי, או ,שהינה דורשת תיקון והתאמה. יש להתנות כניסת הוראות האיחוד האירופי לתוקף
ב .כך שבד בבד, תבוטל של כפל החקיקה, ויבוצעו השיניים הנדרשים להתאמה
ג.2.
סעיף3
)א(ג–
מנגנון אימוץ נספח לתקנה
50
.
ה צעת החוק
מבקש
ת לפשט, כלשונ
ה
, את הליכי האימוץ הקיימים של הדין האירופי באמצעות מת ן
( סמכות חריגה ויוצאת דופן (שלא לומר, תקדימית), לשירות המזון, לאמץ תיקונים לנספחיםAnnex
)
)של התקנה המאומצת באירופה (ככל שמדובר באימוץ תיקון שנעשה באירופה כפי שהוא, ללא החרגות
ללא הליך חקיקה .
,דהיינו
.אימוץ חקיקה (תקנה) ללא הליך חקיקה
איגוד המזון מתנגד בתו קף להליך
.זה
51
.
יובהר כי
אנו תומכים בייעול הליכי עדכון ההוראות
, אולם ה מנגנון המוצע עומד
בניגוד
לשיטת המשפט
הישראלית ולעקרונות יסוד שלה ,
:מכמה וכמה טעמים
51.1
.
,תיקון לנספח עשוי להיות מהותי כמו
תיקון התקנה עצמה -
מדובר בתיקון לחקיקת משנה לכל
דבר ועניין. ואין לטעות, הנספחים לתקנות המאומצות כוללים נורמות של ממש בעלי השפעה
מהותית על בעלי העניין והציבור. כך לדוגמא, נספח2
לתקנה1169/2011
, מפרט את רשימת
המזונות הגורמים לאלרגיה או סבילות. הרי לא יעלה על הדעת לשנות רשימה זו, אשר יש לה
השפעה כה מהותית על העוסקים במזון
.והצרכנים ללא מתן זכות להערות ציבור
זאת, ככל
.שתאומץ חקיקת האיחוד, ללא שינוי בה
בדומה, נספח5
לאותה תקנה, המתייחס לרשימת
המזונות הפטורים מהצהרה תזונתית. הרשימה המקבילה לה כיום בחקיקת המזון בישראל, הינה
חלק מסעיפי הליבה של תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזו ן)(סימון תזונתי), התשע"ח–
2017
,
.ולא נראה כי מישהו היה מעלה על דעתו לעדכן רשימה זו, ללא הליך חקיקה מוסדר
51.2
.
מנגנון שיתוף הציבור
לא ישיג את יעדו ככל ש ההודעה על השינוי אינה כוללת תרגום (רשמי) של
הנוסח
המלא של השינוי ש
מוצע לאמץ, לרבות ההחרגות, השינויים וההרחבו ת- על פי המוצע :
מנהל שירות המזון יפרסם הודעה על השינוי והדרך להגשת הערות תוך14
ימים. עם
,זאת הודעה על שינוי
לא תכלול את נוסח השינוי בשפה העברית, אלא רק את "עיקריו ."
,יותר מכך ככל שמדובר
בשינוי בנספח – גם עיקרי השינוי לא יפורסמו .
דהיינו, הציבור
יופנה לתקנה אירופאית ויינתנו לו14
.ימים להגיב
52
.
האיגוד מבקש כי הנוסח המלא המתורגם יצורף להודעה על שינוי–
זאת, בין אם מדובר בשינוי בתקנה
.ובין בשינוי בנספח לתקנה
10
53
.
,בנוסף יש להאריך את תקופת הזמן להערות. תקופת זמן של14
ימים קצרה משמעותית מן המקובל
במנגנונים דומים ,, ומתקופת הזמן הנדרשת באופן ריאלי למיצוי ההליך. איגוד המזון מבקש להאריך
את התקופה ל–
30
.ימים לפחות
ג.3.
סעיף3
א(י) לחוק– סתירה בין הוראות מאומצות לחקיקת המזון
54
.
ההצעה לקבוע כי במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות לחקיקת המזון, יגברו ההוראות
.המאומצות, אינה יכולה לעמוד
55
.
המחוקק אינו יכול להחיל באופן גורף וכוללני כלל של סתירה בין ההוראות המאומצות לבין יתר
."החיקוקים המפורטים במסגרת הגדרת "חקיקת מזון
אין כל סיבה למתן ע דיפות להוראות המאומצות
על פני תקנות ישראליות אחרות
(בוודאי לא תקנות חדשות שיותקנו בעתיד ויבקשו להחריג לעניין מסוים
.)הסדר אחר
56
.
יותר מכך, אין כל תקדים לכך כי הוראות תקנ
ה גוברות
על הוראות החוק
שהותקנה
.מכוחו
ככל
שנדרשים לערוך שינויים בחוק המסמיך, לצורך התאמת ו להוראות האיחוד
המאומצות יש ל פתור את
.הסתירה באמצעות ביצוע ההתאמות הנדרשות
57
.
למעשה, אין כל צורך בקביעת מדרג חקיקה בכלל ,. ההוראות המאומצות הן במעמד תקנה וככאלה נקבע
מניה וביה, גם מעמדן המשפטי ביחס ליתר חקיקת המזון, על-
.פי הכללים הרגילים במשפט הישראלי
בסעיף 3
(ד) נקבע באופן תקדימי מדרג חקיקה לאור העובדה כי תקנים רשמים כמוהם כתקנה, ונדרשה
.הבהרה, מה קורה בהתנגשות בין תקן רשמי לתקנה אחרת.זה לא המצב כאן
58
.
עמדתנו ו/
או
בקשתנו:
יש לבטל את סעיף3
א(י) לחלוטין. במקביל, יש להרחיב את סעיף3
)(ד
לחוק באופן
שיחול על כלל הנ ושאים ולא יוגבל רק לנושאים המצוינים בסעיפי המשנה. סעיף3
,(ד) מתייחס לכל תקנה
.גם לתקנות המאומצות, וכלל אין צורך בסעיף ייחודי להן
ג.4.
תיקון סעיף260
לחוק– הכפלת סכומי העיצום הכספי
59
.
איגוד המזון
מתנגד
להצעה להכפיל את סכום העיצום הכספי כך שיעמוד על40,000
ו -
80,000
לכל₪
הפרה, של תאגיד שמחזור המכירות שלו נמוך מ–
100
'מ . ועולה על סכום זה, בהתאמה₪
60
.
הצעה זו אינה ברורה לחלוטין. פרק העיצומים הכספיים אמנם קיים בחוק משנת2015
, אך לא נכנס
לתוקף
לאור עיכוב ב
תיק
ון תקנות הפחתה
)(מטעמי הממשלה .
61
.
המעבר מ המצב הקיים, להשתת
עיצו
מים
כספיים בסכומים של20,000
ו-
40,000
₪
לכל הפרה , הוא
כשלעצמו
מחמיר וקיצוני
מאד ו דורש תקופה של הסתגלות הן מצד העוסקים במזון .והן מצד הרגולטור
62
.
במיוחד, אין כל סיבה להחמרה
באכיפה כעת, כאשר אנו נמצא ים בשיאו של תהליך אימוץ מאסיבי של
.רגולציה אירופית חדשה, הדורשת זמן ללמידה והטמעה
63
.
ההחמרה באכיפה, במיוחד תפגע ביצרני המזון, ה
חשופים ל
הימצא ב
הפר ב ה
יחס ל
כל שלבי הייצור , אשר
נדרשים הלכה למעשה ל
יישם את הוראות האיחוד המאומצות ולהסתגל אליהן
(ואינם מייבאים מוצרים
,העומדים ברגולציה, מן המוכן) ובעיקר
החשופים ל השתת עיצום כספי
כבר ב
הפר תם ה
ראשונה את הדין ,
11
64
.
לל
א זכות מוקנית לה תראה
ה מינהלית
(כפי שמבקשים להקנות ליבואנים נאותים במסלול אירופי ביחס
)להוראות מאומצות .
65
.
מכאן בקשת האיגוד לבטל את התיקון המוצ ע לסעיף260
.
ג.5.
ההצעה לבטל את סעיף318
א לחוק-
חובת דיווח לכנסת
66
.
איגוד המזון מתנגד
למחיקתו של סעיף318
א ועומד על השבת מנגנון הדיווח לכנסת כפי שהופיע בנוסח
.החוק טרם התיקון המוצע
נדגיש כי חובת הדיווח הינה בסיסית לפיו הרשות המבצעת תדווח לרשות
.המחוקקת על יישום החקיקה
67
.
ויובהר, התנגדות זו של איגוד המזון נשענת על העובדה שעסקינן בהליך חקיקה תקדימי וראשון מסוגו
המהווה אימוץ מלא של דין זר לתוך ספר החוקים הישראלי וזאת על דרך ההפניה בלוחות .זמנים קצרים
בהתאם, מקום בו מדובר בחקיקה חדשה, אשר טרם הובהרו כלל השלכותיה ומשמעותיה ובלית ברירה
מרביתן יתבררו רק "תוך כדי תנועה", ישנה חשיבות עליונה לעמוד על פיקוח ובקשה של הכנסת על אופן
.האימוץ ושלביו השונים
68
.
יתרה מכך, לאור העובדה כי מאז חודש אוקטובר2020
,
שירות המזון הארצי ומשרד החקלאות טרם
הגיעו להסכמות ביניהם זאת בהתאם לחובתם לעשות כן ,חובת הדיווח לכנסת הכרחית ו אף בתדירות
גבוהה יותר–
כל שלושה)!(חודשים ולא אחת לשנה .
69
.
בהתאם ל
דברי ההסבר ,מוצע לבטל את הסעיף נוכח ה שינויים
ב מנגנון האימוץ בסעיף3א לחוק
. השינו יים
האמורים כזכור, עניינם
הקלה על תהליך אימוץ ועדכון התקנות, בין היתר, באמצעות ביצוע עדכונים
ללא מעורבו.ת וועדות הכנסת כלל
אנו סבורים כי הנימוק המופיע בדברי ההסבר צריך להוביל בדיוק
לתוצאה ההפוכה. דווקא ,השינויים במנגנון האימוץ והעברת הסמכויות למשרד הבריאות ושירות המזון
הם המחייבים הגברת הפיקוח הרוחבי של הכנסת .אחת לתקופה שתיקבע
ג.6.
תיקון מבוקש– לעניין צבע סמל ייצור נאות ומועד תחולה
70
.
חלק ב' לתוספת הראשונה
א' ("מאפייני סמל ייצור נאות ואופן הסימון בו") קובע לע ניין צבע הסמל כי
"
:צבע קו המיתאר בחלק העליון לשל הסמל, האותיות בתוכו והרקע בחלק המלבני של הסמל יהיו
פרוצס ."..... או צבע שחור
71
.
איגוד המזון מבקש כי יוסף לאמור לעיל, כי"לחלופין ,
,מקום בו האריזה בצבע כהה כל צבע בעל ניגודיות
לצבע האריזה" .
72
.
,במצב הקיים סמל הייצור
הנאות מוטמע פעמים רבות באריזות אשר הינן בצבעים כהים באופן שאינו
.מדגיש את עצם הופעתו
,מכאן הבקשה להוסיף אפשרות, במקרים בהם האריזה כהה בצבע אחר בעל
ניגודיות לצבע האריזה. שינוי זה מבורך גם בהיבט הצרכ .ן והמידע המונגש לו על גבי האריזה ,כמו כן
לאור השינויים המ שמעותיים אשר יחייבו את החלפת מלוא אריזות המזון מבוקש להתאים את מועד
חובת סימון סמל ייצור נאות למועד התחולה המאוחרת של תקנה1169/2011
.
12
תחילה, תחולה והוראות מעבר
73
.
ב סעיף32
להצעת החוק ,מוצע כי מועד
התחול ה לעניין אימוץ תקנות האיחוד האירופי יהיה1.8.2026
.
,דהיינו, עד למועד זה נדרשת
השלמת אימוץ ההוראות המאומצות במלואן .
.משמע, תקופה של כשנתיים
74
.
איגוד המזון סבור כי תקופת הזמן האמורה
אינה סבירה .
תקופת מעבר משמעותית היא קריטית ליצרני
ה
מזון , ב וודאי
הקטנים והבינוניים
שביני
הם :
74.1
.
ראשית , בשל מורכבות ,התקנות המאומצות והיקפן ובמיוחד תקנה1169
(עבודת פיתוח, ניהול
חיי מדף של מוצר, שינוי סימון אריזה , שינוי כלל המידע על מזון בכל יתר המישורים, שינוי שיטות
עבודה ;)
74.2
.
שנית , על מנת לאפשר לתעשיית המזון לנצל חומרי גלם העומדים בהוראות הדין הקיים (לרבות
;)חומרי גלם במלאי
74.3
.
שלישית , על מנת לאפשר ליצרנים למצות את ההליך המתבצע מול ספקי חומרי הגלם השונים
בחו"ל לצורך בחינת עמידתם בהוראות המאומצות
, ובמיוחד ביחס ל ;ספקים שאינם אירופאיים
74.4
.
רביעית , על מנת לאפשר את היערכות הפנימית הנדרשת
בה תאמת מערכת ניהול האיכות (בדיקות
אימות לחומרי גלם ולמוצרים סופיים; התאמת בדיקות המעבדה בישראל לבדיקות הנדרשות
.)לפי הרגולציה האירופאית וכיו"ב
75
.
לכך ,יש להוסיף כי ממילא טרם ה כי
ועמד לעיון הציבור
הנוסח של הוראות האיחוד האירופי
ב תרגומו
לעברית .
תרגום ההוראות לעברית, לרבות התנאים וההחרגות להן, נדרש לצורך היערכות ראויה של
התעשייה המקומית ולעמידה מדוקדקת בדרישות הרגולציה האירופאית. ע
ובדה זו
מקשה אף היא על
היצרנים המקומיים
להיערך לאימוץ המקיף של .הוראות האיחוד האירופי בתוך פרק הזמן המוצע
76
.
בנסיבות אלה, ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, סבור איגוד המזון, כי מתחייבת תקופת מעבר משמעותית
וארוכה יותר, בת5-3
שנים, כנדרש לפי הוראות האיחוד האירופי ,
אשר במהלכה
ימשיך לחול המצב
,הנוהג וזאת על מנת לאפשר לעוסקים בתעשי
יה המקומית להיערך לקיום
דרישות הוראות האיחוד
האירופי
ועל מנת למזער את
עלויות המעבר מבחינתם.
77
.
:ויודגש
קביעתה של תקופת מעבר משמעותית אינה עניין של שיקול דעת, אלא חובה . חובה זו נגזרת
מהסתמכותם
של היצרנים המקומיים על המצב המשפטי הקיים ועל השקעתם בייצור מוצרי ה מזון
הנגזרת מהסתמכות זו ,מחובת ההגינות המוטלת על רשויות המדינה, ומעיקרון המידתיות.
הערותינו לאימוץ תקנת האיחוד האירופי מספר1169/2011
78
.
כפי שציינו בפתיח, אימוץ תקנה1169/2011
האירופאית
הי
נה בבחינת
.רפורמה מקיפה כשלעצמה יצרן
מזון ישראלי, אשר מבקש להכין עצמו לכניסה לתוקף של תקנה זו, נדרש לא רק בשינוי כלל אריזות
.המוצרים, אלא בשינוי של כלל מערכת ניהול איכות ובטיחות המזון בחברה
13
79
.
התייחסותנו
)!(המפורטת לסעיפי התקנה וההחרגות מצורפים כנספח "א" למסמך זה
80
.
כפי שניתן לראות מהערותינו לסעיפים השונים בנספח, האתגר העיק רי והחשוב ביותר באימוץ התקנה
הוא בהטמעה נכונה שלה באופן הרמוני ביתר חקיקת המזון. לא די באימוץ התקנה, יש צורך במקביל
81
.
לבחון ביחס לכל סעיף וסעיף, מהי הרגולציה המסדירה היום בישראל נושא זה או אחר . ככל שמדובר
בחוק המסמיך, לבחון אם הנורמות מתיישבות אחת עם השנייה
ואם נדרש תיקון לחוק או החרגה
לתקנה. ככל שמדובר בחקיקת משנה, לבדוק את הצורך בנחיצותה לאור ההסדרה כעת במסגרת
1169/2011
.
82
.
:נוסף לאמור בנספח המצורף, נבקש להתייחס בתמצית למספר סוגיות, כדלקמן
ה.1. היעדר תוקף להתייחסות או הפנייה לרגולציה אירופית שטרם אומצה
83
.
אנו מברכים על ההבהרה הרוחבית כי לא יהיה תוקף להתייחסות או הפנייה לחקיקה אירופית שטרם
.אומצה אלא אם נאמר במפורש אחרת
84
.
אין די בהבהרה כללית זו. אין לצפות מעוסק במזון, שירכיב מפרטי מידע שונים הנמצאים במקורות
שונים (תקנה וחוק מסמיך, ותוספת לחוק מסמיך) את תמונת .המצב הרגולטורית הנכונה החלה עליו
85
.
עמדתנו היא, כי ,על מנת למנוע טעויות וכדי לא להכשיל את העוסקים במזון, יש צורך לציין בתקנה עצמה
על פני הסעיפים עצמם, כי אינם בעלי תוקף לצורך עוסק בישראל. זאת, בין אם באמצעות הערת המאסדר
,)"בתרגום ("הוראה זו אינה חלה בישראל הצללה/סימון מחיקה שלהן, או כל דרך אחרת שתקל על
.העוסקים להתמצא ברגולציה החלה עליהם
ה.2.
סעיף26
לתקנה- מדינת המקור או מקום המוצא
86
.
אנו מברכים על הצעת שירות המזון הארצי לבטל את סעיף2
(א) וסעיף3
לסעיף26
,
כך שבישראל תמיד
ת חול חובה לציין את מדינת המקור(או מקום המוצא .)
87
.
,עם זאת
אנו סבורים כי לבטל את האפשרות לציון מקום המוצא. כך, ש בישראל תמיד תחול החובה לציין
.את מדינת המקור
88
.
תיקון זה נדרש
במיוחד לאור מחיקת סעי פים 2 ו– 3
,
באופן שכעת יוכל יבואן לסמן "כל מקום המצוין
ככזה שהמזון בא
ממנו" (הגדרת "מקום מוצא" בסעיף2
לתקנה) כמקום המוצא של המזון ולהסתפק
.בכך זאת, גם אם מדובר בהטעיה של הצרכן, וגם אם מדובר במקום השונה מזה בו בוצע הליך העיבוד
העיקרי שלו
.)(קרי, ארץ הייצור
89
.
כך, בעוד שיצרן ישראלי יהיה מחויב לציין את ארץ המקור (ישראל), הרי שיב ואן יוכל להוביל או לרכוש
את המזון דרך מדינה שלישית, ודי יהיה בכך כדי לקבוע אותה כמקום המוצא. זאת, באופן מטעה וללא
.קשר למקום העיבוד העיקרי של המזון
14
90
.
,מכאן עמדתנו -
על מנת למנוע הטעיה צרכנית, וגם כדי להתאים את התקנה המאומצת לדין החל כיום
,בישראל
יש לשלול א .ת האפשרות לציון ארץ המוצא, ולחייב ציון ארץ המקור
91
.
אחרת, ובמיוחד לאור העובדה כי נמחקו סעיפים2
(א) (מניעת הטעיה) וסעיף3
(רכיב עיקרי), זה יהיה כר
.נרחב להטעיית צרכן
ה.3.
החרגות לרשימת האלרגנים
לתפיסתנו יש לאמץ את רשימת האלרגנים הנהוגה באיחוד האיחוד האירופאיAS-IS
,וללא שינויים
תוספות, התאמות או החרגות ישראליות. עמדה שלהבנתנו מקובלת על שירות המזון הארצי, זאת
בהמשך לפגישתנו מיום25.3.2024
ואף קיבלה ביטוי בנוסח המעודכן של הצעת החוק שעברה בקריאה
ראש .ונה, זאת להוציא הפול
92
.
נבהיר כי במקרים בהם הפול
הינו אחד מהרכיבים במוצרי המזון , כמובן כי יש לסמנו ברשימת הרכיבים
וכן למצוא את אופן הסימון הנכון על מנת להדגיש זאת .לצרכן
93
.
עיקר המחלוקת הינה האם יש לקבוע חובה רגולטורית לסימון הפול כאלרגן ,החשש לזיהום משנ .י
94
.
במ סגרת מסמך "הנחיות הקליניות מעודכנות –
קווים מנחים, המלצות וניירות עמדה לטיפול תרופתי
באנשים חסרי האנזיםG6PD
"
אשר פורסם בשנת2011
ע"י ארגוני הרופאים (רצ"ב), נמצא כי
ב כמות
קטנה של2.5
גרם
,להזדמנות צריכה
אין תיעוד להופעתן של ה תגובות והפגיעה הקשה שאותן מנסים
.)למנוע (המוליזה
95
.
נבהיר כי
נייר ה עמדה מציין את הפגיעה
האפשרית
,מהחומרים הנדיפים משדות הפול
אך
מדובר בכמויות
שאינן רלוונטיות בהיקפן במקרים בהם.עלול להיות זיהום משני בתנאי ייצור סבירים
96
.
נוסף לכך, במסגרת פגישתנו ולאחריה הצגנו מחקר מצו מצם אשר בוצע בשנת2018
(
Gallo et al. 2018
,)
אשר מסקנתו הינה כי
כמות
של1.14
מ"ג/ק"ג משקל גוף
( מהחומרים הפעילים בפול(vicin/convicin
ם אינ גור
מי.ם לתגובה שלילית בקרב הנבדקים הרגישים על מנת להיחש
ף
לכמות כזו של החומרים
הפעילים יש לצרוך האכילה כמות של0.68
ג' פ
ול (מזן קנדי שעל פי בדיקתנו מכיל את הכמות הגבוה ה
היותר). במקרים בהם עלול להיות זיהום משני בתנאי ייצור סבירים, הכמות הינה נמוכה לאין שעור
.מכמות זו
97
.
להבנתנו, בעת הזו מבצע אגף תזונה במשרדך התייעצות עם רופאים מומחים בתחום ,
אולם נכון לשעה
זו
לא י
דוע י מה
רמת החוסר של
אנשים
G6PD
בקרב המטופלים בישראל ורמת החשיפה אשר עלולה
.להביא להמוליזה ותמותה
98
.
,ככל הידוע לנו אין ולא הייתה חובת סימון רגולטורית במקרים של זיהום משני לפול, בישראל או
בעולם
, ולמעט שתי העבודות המתוארות בתמצית לעיל, לא נמצא תיעוד להמוליזה כתוצאה מ זיהום
.משני במוצרי מזון
15
99
.
עמדתנו היא, כי השתת החובה הרגולטורית לסימון כאלרגן אפשרית ונדרשת רק כאשר קיים צורך ברור
ומוכח מדעית–
.דבר אשר אנו סבורים כי לא מתקיים
100
. מכאן עמדתנו , כי יש לאמץ את רשימת האלרגנים האירופאיתAS-IS
,, ללא הוספת הפול לרשימה זו
שכן
מדו בר
בנ טל רגולטורי משמעותי בניהול הסיכונים ע"י העוסקים במזון, הן בעבור המוצרים המוגמרים
ן וה
.בעבור חומרי הגלם, שכן הפול לא מנוהל כאלרגן ע"י היצרנים ו/או הספקים במדינות אחרות
התייחסות כללית–
)יתר תקנות האיחוד האירופי שאומצו (ואלה שיש לאמץ
101
.
,כפי שציינו בפתיח, לאור קידום רפורמה זו בהליך בזק
איגוד המזון טרם הספיק ללמוד
ולגבש עמדתו
המפורטת לעניין יתר התקנות האירופאיות הנוספות (זאת למעט התייחסות ספציפית במסגרת אימוץ
תקנה1169/2011
.)
102
.
באופן כללי נאמר, כי האיגוד תומך
ב אימוץ
הרגולציות והדירקטיבות
אשר עתידות להיות מאומצות
בישראל , אולם נחזור על התנגדותנו לאופן האימוץ, אשר הינו חסר אחריות ועלול להביא לפגיעה מהותית
,בתעשייה והחקלאות המקומית
.להלן הערותינו הכלליות
ו.1.
אימוץ תקנה1924/2006
103
.
כזכור, חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), אסר באופן רחב על הצהרות בריאותיות אלא אם הדבר הותר
.בחקיקת משנה, וזו טרם נחקקה
104
.
אנו מבקשים כי במסגרת אימוצן של התקנות האירופאיות יש לאמץ
בנוסף וללא דיחוי במסגרת
הצעת
החוק
גם את תקנת הפרלמנט האירופי1924/2006
בעניין תזונה והצהרות בריאותיות בעניין מזון
(
Regulaton (EC) No. 1924/2006 ot the European Parliament and of the Council on nutrition
and health claims
.)
105
. עמדתנו -
אימוץ
תקנ
ה
1924/2006
בעניין
טיעונים תזונתיים ובריאותיים
על מזון במסגרת התזכיר המוצע
ו.2.
תקנות מספר1333/2008
'ותקנה מס1
1
231/20
לעניין תוספי מזון–
106
.
,לאור פערים משמעותיים בין רשימת ההיתרים המבוססת קודקס ורשימת המפרטים המובססת קודקס
FCC
,ואיחוד אירופי, המותרות כיום בישראל ובין היתרי השימוש והמפרטים בתקנות המאומצות
.אימוץ התקנות כפי שהן, ללא החרגות מעלה קשיים
106.1
. ראשית , ביחס למוצרים שכבר משווקים וכוללים תוספי מזון שאינם מותרים או אינם עומדים
בדרישות המפרט של
.התקנה המאומצת
16
106.2
. שנית , כלפי העתיד, לא ברור מהו המנגנון במסגרתו יוכלו עוסקים במזון לפנות לקבלת היתרי
שימוש נוספים, כפי שנעשה היום מול שירות המזון. כיום יש נוהל001-07
לעדכון רשימת תוספי
מזון המבוסס על אישורים שניתנו בקודקס ובמדינות
מפותחות
.נוספות
106.3
.
,שלישית אין כל סיבה לביטול הי תרי השימוש הקיימים, שכבר נבחנו על ידי שירות המזון, בנוסף
.לאלה המותרים בהתאם לתקנות המאומצות
106.4
.
,רביעית
הגבלת השימוש
בתוספי מזון רק על
פי
היתרים הקיימים באיחוד
ועל פי מפרטי האיחוד
האירופי
מהווה חסם
יבוא של
תוספי מזון
ומוצרים המכילים
תוספי מזון
ממדינות מחוץ ל
איחוד
האירופי .
107
. עמדתנו:
107.1
.
,לצד אימוץ התקנות
יש להתיר
שימוש בתוספי מזון העונים לדרישות מפרטיFCC
, או קודקס
.אלמינטריוס בנוסף על מפרטי האיחוד האירופי כנהוג היום
107.2
.
,כמו כן יש להתיר היתרי שימוש שכבר ניתנו ולקבוע מנגנון מקומי לבקשות להיתרי שימוש
.נוספים בעתיד
107.3
. אימוץ התקנות כפי שהן, ייצור חסמים לייבוא של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים
שאינם
מיוצרים ו/או משווקים באיחוד האירופאי , בהתאם להיתרי שימוש ומפרטים שכבר הוכרו
ומותרים בישראל .
ו.3.
תקנות מספר2008
/
2
133
לעניין
אנזימים
108
.
כיום אין הסדרה רוחבית של נושא האנזימים המותרים בשימוש .
שימוש אפשרי באנזימים מוזכר במספר
.תקנים ישראלים ספציפיים כגון גבינות, בירה או יין
109
.
שימוש באנזימים חדשים בישראל נסמך כיום בידיעת משרד הבריאות על מערכת ניהול סיכונ ים תוך
התבססות על אישורים
של אנזימים בגופים מוכרים בעולם
,כגון, קודקס אלימנטריוסFDA
GRAS
,
ה רשימה
הצ
רפתית
או אישורים
ספציפיים שניתנים ליצרני אנזימים על ידי הרשויות בדנמרק .
110
. התקנה המאומצת הינה מסגרת כללית ו אינה כוללת נספח עם רשימת אנזימים מותר
י ם בשימוש
שאמורה להתפרסם בעתיד .
,לפיכך אימוץ הרגולציה והכללת הנספח בעתיד עלול ליצ ו ר מצב בו אנזימים
בהם נעשה שימוש בפועל כיום לא יהיו מותרים על פי
התקנה המאומצת .
111
. עמדתנו -
לצד אימוץ התקנות, יש להתיר היתרי שימוש שכבר ניתנו
בהתבסס על הרגולציות הזרות
ולקבוע מנגנון מקומי
.לבקשות להיתרי שימוש נוספים בעתיד ,כמו כן ,נוסף על התקנה המאומצת יש
לאשר שימוש
גם באנזימי מזון
המופיעים ברשימות ה
זרות המקובל ות
והנמצאים בשימוש בתעשיית
.המזון בישראל מזה שנים
17
112
.
,אימוץ התקנות כפי שהן
בתוספת הנספח העתידי שאמור להתפרסם, עלול לי צור חסמים לייבוא של
חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים
שאינם מיוצרים ו/או משווקים באיחוד האירופאי , בהתאם להיתרי
.שימוש שכבר הוכרו ומותרים בישראל
ו.4.
'תקנות הנציבות מס1334/2008
,
2065/2003
,
872/2012
,
1321/2013
בעניין חומרי טעם וריח, וטעמי
עשן המשמשים במזון
113
.
בדומה למה שנאמר לעיל ביחס לתוספי מזון, אימוץ התקנות כפי שהן, ייצור קושי ביחס למוצרים שכבר
משווקים על פי ההיתרים הקיימים, ייצור חסמי ייבוא ביחס למוצרים וחומרי גלם שהינם בטוחים
לשימוש ו
שמקורם אינו בא י .רופה
114
. עמדתנו -
לאור הפערים המשמעותיים הקיימים מול ההיתרים כיום, אין די באימוץ התקנות, ויש להתיר
בנוסף חומרי
טעם וריח שהוכרו לשימוש ב–
FDA
,
Codex Alimentarius
, ו–
FEMA
. זאת, בדומה
.למצב הקיים היום בחקיקת המזון בישראל
ו.5.
התקנה האירופאית396/2005
בעניין שאריות חומרי הדברה
115
.
,כפי שציינו לעיל
לצד אימוץ תקנה זו יש להשלי ם את ההתאמות וההחרגות הנדרשות לחקלאות
.המקומית, זאת בהתאם לאקלים, מגוון החי והצומח, צפיפות הגידולים לדונם, טופוגרפיה ועוד
116
. עמדתנו -
השלמת אימוץ התקנה תוך התאמת דרישות שאריות חומרי ההדברה בהתאם לתנאי האקלים
וצרכי החקלאות בישראל, וכן התאמת הדרישות ממוצרי מזו ן מעובדים המיוצרים ע"י התעשייה
.המקומית
לחילופין, הותרת שתי הרגולציות–
האירופאית אשר תאפשר יבוא של מוצרים העומדים
בדרישות הרגולציה האירופית (האיגוד אינו מתנגד להקלות על היבוא), ובמקביל להשאיר בתוקף את
תקנות שאריות חומרי הדברה בישראל על מנת לאפשר חקלאות מק ומית עצמאית ופעילה ושימוש
בחומרי הגלם החקלאיים הטריים על ידי תעשיית המזון הישראלית בלא שתסתכן בחריגות מלאכותיות
.של התוצרת המוגמרת שלכאורה תהיה חייבת לעמוד בדרישות הרגולציה האירופית
ו.6.
התקנה האירופאית1935/2004
,
10/2011
,
450/2009
,
84/500
,
2007/42
,
1895/2005
,
93/11
בעניין
חומרים האמורים לבוא במגע עם מזון , וכן דירקטיבה מספר84/500
ודירקטיבה93/11
117
.
כיום היתרי השימוש בחומרים האמורים לבוא במגע עם מזון מופיעים בתקני מזון פרטניים רשמיים
(כגון: ת"י5113
חומרי פל סטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות, ת"י172
למכלי זכוכית
הבאים במגע עם מזון, סדרת תקני1003
.)ועוד) ובתקנות בריאות הציבור (מזון)(חומרי אריזה
118
. החקיקה
הקיימת כיום מאפשרות שימוש באריזות שעונות לדרישות מקומיות ובאריזות שעונות
לדרישות רגולציות זרות כגוןFDA
,
EU
.
18
119
.
,בדומה למה שנאמר לעיל ביחס לתוספי מזון
,וחומרי טעם וריח
אימוץ התקנות כפי שהן, ייצור קושי
ביחס למוצרים שכבר משווקים על פי ההיתרים הקיימים, ייצור חסמי ייבוא ביחס לאריזות וחומרי
אריזה שמקורם אינו בא
י
רופה
. עלול להיווצר מצב שהעוסקים במזון יאל צ ו לשנות אריזות מזון שכבר
.אושרו ומשווקות בישראל
120
. עמדתנו -
לאור הפערים שייווצר
ו ל מול ההיתרים כיום, אין די באימוץ התקנות, ויש להתיר בנוסף
חומרים הבאים במגע עם המזון
.שהותרו לשימוש על פי חקיקת המזון הקיימת כיום
ו.7.
הנחיה (דירקטיבה) של 'הנציבות מס2017/2158
בעניין אמצעי הפחתה ורמות מידה להפחתת נוכחות
אקרילאמיד במזון
121
.
מדובר בהסדרה חדשה. עד כה בישראל לא הוגבל אקרילאמיד במזון. יישום התקנה
יחייב
יצרנים
וחקלאים לשינויים משמעותיים (שינוי זנים של חומרים חקלאים כגון תפו"א וחיטה; שינוי שיטות
.)הייצור של מגוון מוצרים כגון צ'יפס, חטיפי תפו"א ומאפים
122
.
אקרילאמיד הינו מזהם הנוצר במהלך חימום מזון המכיל עמילנים וחלבון. מאחר והמדובר בסוג של
מזהם שמקורו אינו כשאר המזהמים בקרקע, באוויר או במים
, ל כאורה באפשרותם של
יש ליצרני המזון
לשלוט בכמותו , אולם חובות רגולטוריות אלו הינן על המקטע החקלאי .במהותן
123
.
הרגולציה מתייחסת למספר קבוצות מזון-
צ'יפס, חטיפי תפו"א, מאפים, לחם, דגני בוקר וסוגי קפה
ומטרתה לצמצם היווצרות של אקרילאמיד במזונות אלה באמצעות קביעת כל לים והנחיות לכל אורך
שרשרת הערך, החל בזני הגידולים החקלאיים, וכלה בתנאי הייצור והמתכון במפעל המעבד מוצרי מזון
.שמקורם בחומרי גלם אלה
124
.
בין החובות החלים על יצרן המזון נכללים כאלה הנוגעים לפרמטרים אגרונומיים/ חקלאיים הקשורים
בחומר הגלם כגון בחירת זנים, שיטות ח ,קלאיות, תנאי גידול ודישון, הרכב וכמות הסוכרים בחומר הגלם
.'תנאי הובלה של חומר הגלם, תנאי אחסון וכו
125
.
( החובות על יצרן המזון מוזכרים במיוחד בהקשר לגידולים על פי חוזהcontract farming
), כאשר
מוצרים חקלאיים מסופקים ישירות ליצרני המזון על ידי החקלאים. יצרני המזו ן אמורים להחיל את
.דרישות הרגולציה על החקלאים
126
.
המדובר ברגולציה יוצאת דופן וחריגה שלכאורה אמורה לחול גם על יבוא מזון וגם על יצור מקומי של
מספר קבוצות מזון שאוזכרו לעיל. בפועל הרגולציה תחול רק על הייצור המקומי כאשר אין כל אפשרות
לאכיפה על היבוא. זאת מן הסיבה( שהרגולציה אינה קובעת רמות מרביות מותרותML's
,) לאקרילאמיד
אלא לערכים שהם רמות ייחוס לאקרילאמיד במזון המוגמר. זאת באמצעות קביעת קווים מנחים
( לאמצעי אפחותmitigation
.) בחקלאות ובייצור שיביאו לשליטה ברמות אקרילאמיד במזון
127
. עמדתנו
–
אי אימוצה של רגולציה זו. לכל
הפחות, יש לקבוע תקופת מעבר משמעותית ולכן נבקש כי
תעמוד על5
שנים ותיעשה בתיאום ובהסכמה עם משרד החקלאות (תנאי הכרחי כדי שהמפוקחים לא
.)""ייפלו בין הכיסאות
19
סוף דבר
128
.
על יסוד כלל הטעמים המפורטים לעיל, מבקש האיגוד כי ההוראות הרלוונטיות בהצעת החוק יתוקנו
בהתאם
.לאמור במכתבנו זה
129
.
נזכיר למען הסדר הטוב, כי נוכח לוחות הזמנים הדוחקים, האמור במכתבנו זה מהווה התייחסות
ראשונית מטעם האיגוד להצעת החוק, והאיגוד שומר על זכותו להשלים ולהרחיב את התייחסותו
.בהמשך
130
.
האיגוד מקווה כי הגורמים המוסמכים יקדישו את הזמן הראוי לקיום הליך
חקיקה סדור, יקיימו דיון
רציני וישקלו בכובד הראש הראוי את מכלול השיקולים, המשמעותיות וההשלכות הנובעים מן הרפורמה
.המוצעת
131
.
האיגוד מבקש כי נציגיו יזומנו לפגישה עם הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות, על מנת לאפשר להם
לפרוש בפניהם, גם בעל פה, את מכלול הסוגיות הנוגע ות להסדרים המוצעים בהצעת החוק, בטרם
.תתקבל כל החלטה בנדון