חומר רקע

לכבוד– ח''כ מיקי לוי, יו''ר הוועדה לביקורת המדינה הנדון– עושק קופת הביטוח הלאומי ופגיעה במטופלים הסיעודיים על ידי חברות הסיעוד מכובדי יו''ר הוועדה, בין יתר הפעילות הפרלמנטרית שלי, אני מכהן כיו''ר הוועדה לעובדים זרים אשר עוסקת בנושא העסקת ,עובדים זרים לכלל הענפים. ענף הסיעוד הביתי הוא הענף בו מועסקים מירב העובדים הזרים בישראל לפני המלחמה היו כ000 , 75 עובדים זרים (חוקיים ולא חוקיים) מתוך כ- 000 , 136 1 עובדים זרים .בסך הכול בענף הסיעוד הביתי ישנן שתי אפ שרויות העסקה של העובד הזר– .העסקה ישירה והעסקה במקביל העסקה ישירה – באפשרות זו ה מטופלים הסיעודיים מעסיקים באופן מלא את העובד הזר. המטופלים הסיעודיים אשר זכאי ם ל גמלת סיעוד מביטוח לאומי מקבלים את גמלת הסיעוד בכסף . גמלת הסיעוד בכסף מועברת אליהם .באופן ישיר מביטוח לאומי על פי נתוני הביטוח הלאומי ישנם כ- 8500 מטופלים סיעודיים .אשר בחרו באפשרות זו ומקבלים את גמלת הסיעוד בכסף אפשרות העסקה זו היא היחידה האפשרית לאלו שאינם זכאים לגמלת סיעוד (למשל– )לא עומדים במבחן ההכנסה של ביטוח לאומי. העסקה במקביל– אפשרות זו קיימת רק עבור מטופלים סיעודיים שהם זכאי גמלת סיעוד מביטוח לאומי . ,באפשרות זו מקבל המטופל הסיעוד י זכאי גמלת הסיעוד את גמלת הסיעוד באמצעות שירותים של חברת סיעוד . בה פרש בין עלותו בפועל של העובד הזר לבין גובה גמלת הסיעוד (התלויה במספר גורמים ) נושא המטופל על כתפיו כ מעסיק. על פי נתוני ביטוח לאומי ישנם כ- 35,000 עובדים זרים המועסקים בחברות סיעוד ו על פי נתוני איגוד נותני שרותי סיעוד בישראל, חברות הסיעוד מעסיקות כ40,000 מטפלים זרים2. כיום בישראל ישנן97 חברות סיעוד, מתוכן93 חברות מעסיקות עובדים זרים3. בשנת2008 התקשר המוסד לביטוח הלאומי במכרז למתן שירותי סיעוד (להלן– )המכרז בו מופיעים כלל החובות והזכויות של חברות הסיע וד בהיותן זכייניות של המדינה .ה מכרז הינו סבוך ומור כב וכולל בתוכו .הסדרים רבים בנושאים שונים לעניי ן מכתב זה אתמקד בתחשיב עבור שעת טיפול (להלן– )התחשיב , שקבע המוסד לביטוח לאומי במכרז ו מצורף'כנספח א למכתב זה . על פי ה ,תחשיב התעריף לשעת טיפול לכל מטפל, ישראלי או זר נכון לאפריל2023 הוא 62.22 ש''ח. במילים אחרות, כאשר ישנן כ- 112 שעות טיפול בממוצע בחודש (ש הן שעות ההעסקה של העובד הזר על ידי חברת הסיעוד) , וכאשר ישנם40,000 1 נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין מאי2023 . 2 הוועדה לעובדים זרים, כפל סמכויות בין חברות סיעוד ללשכות הפרטיות והפגיעה האפשרית במטופל סיעודי בהעסקה מקבילה28.6.2023 . 3 אתר הביטוח הלאומי. מטפלי ם זרים המועסקים בחברות הסיעוד ניתן לחשב כי המדינה דרך המוסד ביטוח לאומי מעביר ה לחברות הסיעוד כ3.3 מיליארד ש''ח בשנה רק בעבור המטפלים הזרים. במכרז אין הבדל בין העסקת עובד ישראלי לבין העסקת עובד זר, למרות שאופי ההעסקה שונ ה לחלוטין. סוגיה זו גורמת לפערים משמעותיים:כמפורט להלן א. נסיעות בהגדרת העסקתו של ה עובד ה זר בסיעוד הביתי, הוא לן בבית המטופל . ב תחשיב ניתן לראות כי חברות הסיעוד מקבלות2.84 ש''ח כהחזר נסיעות ע ל כל שעת טיפול לכל מטפל המתורגמים להכנסה של כ- 152 מיליון ש''ח בשנה לחברות הסיעוד. הוצאות אלה על נסיעות מעולם לא הוצאו מחברת הסיעוד ולא הועברו לעובדים הזרים (ראו נספח ב' דוגמה לתלוש שכר של עובד זר בחברת )סיעוד ולכן מדובר בפועל ברווח עודף של כ- 152 מיליון ש''ח בשנה לחברות הסיעוד. להלן :החישוב 2.84 𝑁𝑖𝑠 ℎ𝑜𝑢𝑟∗112 ℎ𝑜𝑢𝑟 𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ∗12 𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ 𝑦𝑒𝑎𝑟∗40000 𝑓𝑜𝑟𝑒𝑖𝑔𝑛 𝑤𝑜𝑟𝑘𝑒𝑟𝑠= 152,678,400 𝑁𝐼𝑆 𝑦𝑒𝑎𝑟 ב. דמי מחלה באופן תיאורטי, העובד הזר צובר ימי מחלה בדיוק כמו עובד ישראלי אך בפועל ידוע שבענף הסיעוד הביתי, מעטים העובדים הזרים אשר מנצלים ימי מחלה (כי המטופל הסיעודי נותר ללא מענה וכי הם גרים באותו הבית ) וכן מרביתם עוזב ים את הארץ מבלי שניצל ו את ימי .המחלה במלואם בתחשיב ניתן לראות כי חברות הסיעוד מקבלות את כל ימי המחלה מראש, כאילו נוצלו במלו אם . מדובר ב0.61 ש''ח לכל שעת טיפול לכל מטפל שמתורגמים להכנסה עודפת של כ- 32 מיליון ש''ח לשנה לחברות הסיעוד . גם אם נניח שחצי מימי המחלה של העובדים הזרים נוצלו(ו זו הערכה מופרזת) ,אז ישנו רווח של כ- 16 מיליון ש''ח בשנה לחברות הסיעוד. :להלן החישוב 0.61 𝑁𝑖𝑠 ℎ𝑜𝑢𝑟∗112 ℎ𝑜𝑢𝑟 𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ∗12 𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ 𝑦𝑒𝑎𝑟∗40000 𝑓. 𝑤𝑠∗0.5 = 16,396,800 𝑁𝐼𝑆 𝑦𝑒𝑎𝑟 ג. דמי ביטוח לאומי עובד זר מחוי ב בתשלום של0.59% ממשכורתו כדמי ביטוח לאומי כאשר הוא מועסק בחברת סיעוד . בתחשיב ניתן לראות כי חברות הסיעוד מקבלות3.5% ממשכורתו של העובד כדמי ביטוח לאומי שיש לשלם. הפרש זה מתורגם לרווח של כ- 62 מיליון ש''ח בשנה לחברות הסיעוד . להלן החישוב: 1.39 𝑁𝑖𝑠 ℎ𝑜𝑢𝑟∗(1 −0.59% 3.5% ) ∗112 ℎ𝑜𝑢𝑟 𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ∗12 𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ 𝑦𝑒𝑎𝑟∗40000 𝑓. 𝑤𝑠= 62,129,663 𝑁𝐼𝑆 𝑦𝑒𝑎𝑟 מסיכום שלושת הפערים הללו אנו מגיעים ל רווחים של231,204,863 ש''ח בשנה לחברות הסיעוד . אלו הן הכנסות בגין הוצאות ש חברות הסיעוד מעולם לא הוציאו ולא נדרשו להוציא. ,למען הסר ספק רווחים מוסתרים אלה הם בנוסף ל4% רווח לגיטימי כפי שנקבע במכ .רז נקודה חשובה נוספת היא שבנוסף לנזכר לעיל חברות הסיעוד מקבלות תקצוב ספציפי להדרכות עובדים אך ב דו''ח מבקר המדינה נכתב כי 86% מחברות הסיעוד בשנת2018 דיווחו כי שיעור המטפלות בעלות הכשרה מקצועית המועסקות בחברה נמוך מ30% , כי ביטוח לאומי לא בוחן את נתוני ההכשרה שקיבל מהחברות ולא מוודא שהחברות "עומדות בתנאי שנקבע במכרז4 ,. זאת ועוד משיחות שקיימתי עם עשרות עובדים זרים שהועסקו בחברות .סיעוד לא התרשמתי שקורסים אלו מבוצעים, בטח לא בהיקף המצדיק את תקצובם לסיכומו של חלק זה, המוסד לביטוח לאומי, המשמש כזרועה של מדינת ישראל, משלם החל מ2008 כ- 3.5 מיליארד ש''ח לחברות הסיעוד בגין הוצאות שמעולם לא הוצאו , מדובר ברווחים בפועל של חברות הסיעוד. כנזכר לעיל, ה חברות הסיעוד הן זכייניות של המוסד לביטוח לאומי . מדובר בחברות פרטיות או בעמותות אשר משמשות כ"קבלניות " של מדינת ישראל במתן שירותי סיעוד ולכן המוסד לביטוח לאומי בתור הרגולטור של הן מקיים בקרה שוטפת על הדו''חות הכספיים שלהן .ע בור חלקם של העובדים הזרים בלבד בכ ל חברות הסיעוד, מתוך מחזור שנתי של כ- 3.3 מיליארד ש''ח היינו מצפים ל כ- 132 מיליון ש ''ח רווח שהם כ- 4% .כפי שנקבע במכרז אך בהמשך לחיש ,וב לעיל יכולנו לצפות כי המוסד לביטוח לאומי ייתקל ברווחים חריגים של363 מיליון, כמעט פי3 . ,בפועל מהצהרותיהם של חברות הסיעוד ושל המוסד לביטוח לאומי בוועדה לעובדים זרים עולה כי לא נפלו פערים משמעותיים בדו''חות הכספיים של חברות .הסיעוד לסיכומו של עניין, חברו ת הסיעוד מכניסות לכיסן מיליארדי שקלים שלא בכוונת מכוון בגין הוצאות שמ עולם לא הוציאו ומשום מה אין .ביטוי לכספים אלו בדו''חות הכספיים שלהן אציין כי באוגוסט2016 החליטה הממשלה להקים ועדת מכרזים בין משרדית על מנת לגבש מכרז חדש למתן שירותי סיעוד עד ספטמבר 2017 כ כל הנראה מתוך הבנ ת חומרת המצב על ידי ה.מדינה. מכרז זה טרם יצא לפועל 4 דו''ח מבקר המדינה מאי2022 , טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם– ביקורת מעקב עוד אוסיף שועדת התעריפים הממשלתית אשר בסמכותה לשנות את התחשיב שמשלם המוסד לביטוח לאומי התכנסה בתאריך9.8.23 .והחליטה באופן שערורייתי להשאיר את התעריף במבנהו הנוכחי אדוני היו''ר , ביטוח לאומי מודע היטב לנושאים אלו– ,הצגתי באופן אישי למ''מ המנכ''ל גב' ירונה שלום ליועצים המשפטיים וראש האגף הרלוונטית, הדברים ידועים היטב אך מוסתרים לציבור ואינם מטופלים !מסיבות משפטיות, ארגוניות ובירוקרטיות כאלה ואחרות, עלינו לשנות את זה לסיום אציין.שנפגשתי עם מבקר המדינה בנושא וגם עם צוות מקצועי שעסק בעניין אני פונה אליך במכתב זה ו מבקש ממך לפעול בכ ל הכ:לים העומדים לרשותך על מנת 1 . לעצור את העוול המתמשך לקופת המדינה , זהו שוד לאור יום , שלא עוצר. 2 . להשיב לקופת המדינה את מיליארדי השקלים של משלם המיסים שהושג ו שלא כדין. אני מבקש לקבוע דיון בנושא החשוב הזה בוועדה בראשותך ולהשתמש בסמכותך להקמת ועדת .חקירה שתעסוק בנושא העתקים: היועצת המשפטית לכנסת עו''ד שגית אפיק היועצת המשפטית לוועדה לעובדים זרים עו''ד נעה בן שבת מנהלת הוועדה לעובדים זר ים גב' דיקלה טקו משרד מבקר המדינה 'נספח א– תחשיב שעת טיפול של המוסד לביטוח לאומי 'נספח ב – תלוש שכר של עובד זר המועסק בחברת סיעוד