חומר רקע

רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 1 'ד בא ייר", תשפ ד | 12.05.2024 :לכבוד ח"כ ישראל אייכלר- יו"ר ועדת העבודה והרווחה חברי ועדת העבודה והרווחה ,שלום רב :הנדון לקראת דיון ב הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב- 2022 בפתח דברינו נציין כי מדובר בהצעת חוק שעל פי החלטות הממשלה וחוק עקרונות אסדרה מחוייבת ( בהליך הערכת השפעות אסדרהRIA ) ,עדכני ואף מחוייבת ב.הוועצות עם רשות האסדרה נדגיש כי דוח ה RIA ה מקורי קיבל ציון נכשל על פי המתודולוגיה על פיה אנו עורכים בקרה על .הדוחות למיטב ידיעתנו חובת ההוועצות עם רשות האסדרה לא קוימה כמחויב בחוק ועל כן לדעתנו יש לכל הפחות להזמין את נציגי הרשות לוועדה, על מנת לשמוע את התייחסותה המקצועית לנושא טרם קידום .האסדרה עוד נציין כי תהליך הערכת השפעות האסדרה שנערך מחוייב בעדכון, זאת בשל כך כי הוא פורסם בחודש יולי2020 להערות הציבור ו באוקטובר2021 הוא פורסם שוב (בתיקונים מינוריים) לשלושה ימי עסקים בלבד .להערות הציבור לגופו של עניין, וכמפורט להלן נציין כי הדוח המקורי קיבל ציון נכשל על פי המתודולוגיה על פיה אנו עורכים בקרה על הדוחות: התהליך המתואר בדוח ה - RIA מאסדר לראשונה את תחום העיסוק במערכות קירור, וקובע חובת רישוי לכל אנשי השירות, ההתקנה והאחזקה העוסקים במערכות מיזוג וקירור. סוג אסדרה זה ממוקם בראש הפירמידה בהיבט הנטל ,הרגולטורי; כידוע, חובת רישוי מהווה התערבות משמעותית בשוק .גוררת הוצאות רבות מצד המפוקחים, גורמי האכיפה והרישום ועלולה להגביל את התחרות בתחום האסדרה שנבחרה בתהליך הנוכחי תוביל לעלות משקית משוערת של עשרות רבות של מיליוני ש"ח וזאת בנוסף לעלויות שיוטלו על המפוקחים והגדלת .התקציב שתידרש לשם אכיפה ורישום משכך, מן הראוי שבחירה בסוג זה של אסדרה תעשה רק במקרים בהם המצב מחייב זאת ולאחר שנשקלו בכובד ראש חלופות מדיניות נוספות לפתרון הבעיה . במקרה זה לא בוסס הצורך בחובת הרישוי: ראשית , הדוח אינו מאפיין באופן מספק את עצם המעבר לקררים החדשים, את הסכנה הנשקפת מהם ואת זהות יוצרי הסכנה. לא ברור הא ם השינוי בקררים מחויב, באילו מקרים דליפות יובילו לנזק רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 2 ולאיזה נזק יגרמו. כמו כן, כלל לא ברור האם הגורמים לדליפות הם מתקיני מזגנים שהכשרתם לא .הייתה מספקת שנית , גם אם הדליפות עצמן מסוכנות ביותר והסיבה להתרחשותן היא הכשרה לוקה בחסר / היעדר הכשרה של המתקינים, לא ברור מדוע נבחרה דווקא חובת הרישוי כאמצעי לפתרון הבעיה. לפי התהליך המוצג בדוח נראה שהצורך באסדרת המקצוע באמצעות חובת רישוי נקבע כעובדה ולא נשקלו כלל חלופות מהותיות שהנטל הרגולטורי שלהן פחות. ניתן היה למשל לדון באפשרות ליצור תקנים שיחייבו ייבוא של מזגנים .בטיחותיים יותר כך שיהיו פחות דליפות גם במקרים בהם הייתה תקלה בהתקנה כמו כן, ניתן היה לדון באפשרות לעדכן את תכני ההכשרה הקיימת ו/או לעודד את הציבור לבדו ק האם מתקין המזגן נושא .תעודה מצ"ב כנספח ניתוח מפורט של הדוח המקורי שפורסם - נציין כי הניתוח נעשה בזמנו בעמותת צדק פיננסי וכיום מתבצע על ידי עמותת רווח .נקי ,בברכה עו"ד נילי אבן- חן מנכ"לית :העתק עו "ד יוא ל בריס , יו"ר רשות האסדרה נספח [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 1 ט ' באב ה | תש"פ30.07.2020 לכבוד: גב' מיכל אבגנים מנהלת אגף בכיר לאסדרת עיסוקים משרד העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים ,שלום רב :הנדון ניתוח ומשוב– דוח RIA " אסדרת מערך מקצוע– מורשה לביצוע עבודות במערכות קירור ומיזוג אוויר" בהמשך למכתבנו למשרד העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים מיום09.06.2020 , (מצ"ב כנספח א למכתב זה) , הרינו מתכבדים להציג בפניכם ניתוח של דוח הערכת השפעות הרגולציה שגיבשתם ב אוקטובר2019 , בעניין אסדרת מערך מקצוע– מורשה לביצוע עבודות במערכות קירור ומיזוג אוויר . ניתוח זה הינו חלק מפרויקט תו איכותRIA: הערכת תהליכי רגולציה , במסגרתו החלה עמותת צדק פיננסי לנתח תהליכי גיבוש רגולציה, כפי שהם משתקפים בדוחות ה- RIA , ולהעביר את הניתוחים למשרדים המפיצים, לצורך שיפור הליכי ה- RIA . פירוט השאלות המנחות ששימשו אותנו בניתוח נמצא בנספח 'ב .למכתב זה תמצית הערותינו, כפי שיפורטו בהמשך מכתב זה, מאירות על מספר נקודות ש יוכלו לסייע בשיפור תהליך הרגולציה. לעיון מקיף בניתוח שביצענו, אפשר לקרוא את גיליון האקסל המצורף למכתב זה. נקודות עיקריות ה עולות מהניתוח שערכנו התהליך המתואר בדוח הRIA דנן מאסדר לראשונה את תחום העיסוק במערכות קירור, וקובע חובת רישוי לכל אנשי השירות, ההתקנה והאחזקה העוסקים במערכות מיזוג וקירור. סוג אסדרה זה ממוקם ,בראש הפירמידה בהיבט הנטל הרגולטורי; כידוע חובת רישוי מהווה,התערבות משמעותית בשוק גוררת הוצאות רבות מצד המפו קחים , גורמי האכיפה והרישום ועלולה להגביל את התחרות בתחום . האסדרה שנבחרה בתהליך הנוכחי תוביל לעלות משקית משוערת של 56,875,000 שקלים בשנה ( בהתאם לנתוני הדוח, על נתון הזה יורחב בהמשך), וזאת ב נוסף ל עלויות שיוטלו על המפוקחים והגדלת התקציב שתידרש לשם אכיפה ורישו.ם משכך, מן הראוי שבחירה בסוג זה של אסדרה תעשה רק במקרים בהם המצב מחייב זאת ולאחר שנשקלו בכובד ראש חלופות מדיניות נוספות .לפתרון הבעיה ,כפי שנראה להלן במקרה זה לא בוסס הצורך בחובת הרישוי . ר אשית, הדוח אינו מאפיין באופן מספק את עצם המעבר לקררים החדשים, את הסכנה הנשקפת מ הם ואת זהות יוצרי הסכנה. לא ברור האם [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 2 ,השינוי בקררים מחויב באילו מקרים דליפות יובילו לנזק ולאיזה נזק יגרמו. כמו כן, כלל לא ברור האם הגורמים לדליפות הם מתקיני מזגנים שהכשרתם לא הי יתה מספקת. שנית, גם אם הדליפות עצמן מסוכנות ביותר והסיבה ל התרחשותן היא הכשרה לוקה בחסר / היעדר הכשרה של המתקינים, לא ברור מדוע נבחרה דווקא חובת הרישוי כאמצעי לפתרון הבעיה. לפי התהליך המוצג בדוח נראה ש הצורך אב סדרת המקצוע באמצעות חובת רישוי נקבע כעובדה ו לא נשקלו כלל חלופות מהותיות ש הנטל הרגולטורי שלה ן פחות . ניתן היה למשל לדון באפשרות ליצור תקנים שיחייבו ייבוא של מזגנים בטיחותיים יותר כך שיהיו פחות דליפות גם במקרים בהם הייתה תקלה בהתקנה. כמו כן, ניתן היה לדון באפשרות לעדכן את תכני ההכשרה הקיימת ו/או לעודד את הציבור לבדוק האם מתקין המזגן נושא תעודה. תיאור הממצאים לפי קריטריונים 1. פתיחות ונגישות אומנם דוח הרגולציה הכולל את הטיוטה מופיע כיום באתר הרגולציה הממשלתי וקל לאתרו , אך הוא הועלה באיחור משמעותי; חרף העובדה שהדוח גובש באוקטובר2019 , הוא הועלה לאתר רק ביולי 2020 . עיכוב זה אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות החלטת הממשלה2118 המדגישים את ערך השקיפות .ומתן אפשרות תגובה לציבור נציין לחיוב את הניסיון להנגיש את הדוח באמצעות תוכן עניינים ומילון .מושגים .מקורות המידע ששימשו את מקבלי ההחלטות בתהליך אינם נגישים הדוח מביא רשימה ארוכה של גורמים ומסמכים שנסקרו ,אך אין הפנייה אליהם ולא ניתן לאתר ם . ,משכך לא ניתן לאמת את ההנחות עליהן נשען התהליך., שהובילו בסופו של דבר לקבלת החלטות דרמטיות שישנו את פני הענף בפרט נ ציין שעל אף שההסתמכות המרכזית הייתה ,על נתונים והערכות שנמסרו מנציגי היבואנים בענף אין הפנייה .למסמכים ותיעודי שיחות חוסר שקיפות זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שסביר שיש ליבואנים אינטרס באסדרה שנקבעה ולכן קריטי לאפשר לציבור לבחון את ההנחות וההערכות שהועברו ע .ל ידם 2. הגדרת בעיה סיסטמתית ,האסדרה מבוססת על ההנחה שחוסר מקצועיות של מתקיני המזגנים גורמת לדליפות של קרר במזגנים אשר בשל המעבר לקררים הדליקים עלולות ליצור מצבים מסוכנים ביותר. בנוסף, נראה כי הדוח נשען על ההנחה שרמת המקצועיות הנוכחית של המתקינים אינה מספק ת על מנת להתמודד עם תקלות שונות שהטיפול בהן דורש ריקון של הקרר. עם זאת, הדוח אינו מבסס את הטענה הנ"ל על כל חלקיה . ,ראשית לא ברור באיזו מידה דליפה של הקררים החדשים מסוכנת .ובאילו תנאים עצם העובדה שהם דליקים יותר מהקררים הישנים אינה מסבירה כיצד עלולה להתעורר סכנת .דליקה כמו כן, לא ברור איזה נזק עתיד להגרם .(לרכוש? לגוף? לחיי אדם?) ובאיזה היקף [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 3 מאחר ולא ברור חישוב ההסתברות לקרות הנזק ועוצמתו, לא ניתן להבין כיצד נקבע שרמת הסיכון היא בינונית- גבוהה (ביחוד לאור העובדה שמהירות הבעירה נמוכה (מתחת ל- 10 cm/s = 2L .) והרעילות נמוכה אף היא ,שנית גם אם הסיבה לדליפות היא התקנה לקויה, הנתונים בדוח לא מאפשרים לייחס את הליקויים דווקא להכשרה בלתי מספקת של המתקינים. הדוח הסתפק בהבאת הצהרה כללית של היבואנים לפיה רמת המקצועיות של המתקינים ירודה אך מ עבר לכך שכאמור, אמירה זו אינה מגובה במסמך / מקור שניתן לאמת אותה דרכו , אין די בה כדי לקבוע חובת רישוי לכל העוסקים בתחום . שלישית , וחשוב לא פחות, התהליך כולו מתבסס על ההנחה שיצרני המזגנים צפויים להפסיק להשתמש בקררים הישנים וכי האמנה מחייבת מעבר מידי וגורף ל קררים דליקים במזגנים חדשים . עם זאת, שתי ההנחות מובאת ללא ביסוס והסבר מספק: ההנחה לגבי היצרנים אינה נשענת על מקור רשמי שתומך בה , אלא רק על הערכות היבואנים. נציין כי מאחר ומדובר בנתון קריטי, נדרש היה לבסס אותו על סמך מקורות ראשוניים ורשמיים יותר כגון נתונים של היצרנים .עצמם תיקון קיגאלי מוזכר ללא הסבר בנוגע להוראות הקונקרטיות אליה ן המדינה מחויבת, ובפרט, על איזו החלטה מבוססות הנפקויות המחייבות של ה תיקון החל מ2019 . משכך, לא ברור מדוע יש צורך הכרחי בתגובה כה דרסטית ומיידית. בהקשר להטמעת והשפעת האמנה , מן הראוי היה להתייחס למדינות אחרות ולצ י ין ה אם ההוראות.מיושמות בעולם 3. ניתוח הבעיה מ עבר לצורך האמור י בב סוס ההנחות בנוגע לנפקויות התיקון והשינוי בייצור, נדרש היה צורך להסביר באופן מדויק ,מתי מתעוררת הסכנה: האם היא מתעוררת בכל דליפה? האם היא מתעוררת גם באחזקה ,גם בריקון מזגן וגם בהתקנה? בנוסף, למרות שהקררים דליקים יותר בהשוואה לקררים הקודמים קשה לאמוד את הסכנה במלואה ללא השוואה לרמת הרעילות (מצוין כי הקררים החדשים לא רעילים ואין נתונים באש)ר לקררים הקודמים ,. כמו כן לא הייתה הכרה בחוסר הוודאות לגבי מקור הדליפות ( האם הן אכן נובעות מהכשרה בלתי מספקת של המתקינים ו/או כתוצאה מעבודתם של מתקינים שאין להם כלל תעודה). שאלה זו היא קריטית שכן ההחלטה לחייב את המתקינים ברישיון נבעה מהנחה שהדליפות נובעות מחוסר מקצועיות של המתקינים ו שהכשרה שונה ורישיון יפחיתו באופן משמעותי דליפות ממזגנים. בנוסף, הצורך באסדרה נאמר כעובדה מובנת מאליה והדוח נעדר התייחסות באשר לאפשרות להשאיר את .המצב הקיים ללא שינוי נדגיש שוב שחובת רישוי צריכה להיות בגדר "מוצא אחרון" והצורך בה .צריך להיות מבוסס היטב בנתונים מדויקים משכך, מן הראוי היה לבחון תרחישים אפשריים במידה ולא תתבצע אסדרה, או לכל הפחות במידה ותדחה למועד מאוחר יותר (נציין כי מאחר ומדובר בתהליך [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 4 הדרגתי נראה שהיה מקו ם לכל הפחות לבחון את האפשרות הזו ולגבש נתונים בנוגע לדליפות שאינם .)מתבססים במידה כה משמעותית על הערכות נציין לחיוב שנראה שנערכו פגישות עם גורמים ממשלתיים רבים על מנת לנתח את הבעיה. עם זאת .כאמור, תוצרי הפגישות והמסמכים אינם נגישים לציבור ואין הפניה אליהם זאת ועוד, מאחר ומדובר ברגולציה שעלולות להיות לה השלכות הרות גורל על התחרות בענף, ראוי היה לה י וועץ עם רשות .התחרות כמו כן, נראה שש יתוף הציבור היה חלקי ומוטה , שכן רק עמדותיהם של בעלי עניין שס ביר שהאינטרס שלהם הוא לאסדר את התחום באמצעות רישוי נשמעו, ואילו למפוקחים עצמם ולציבור הצרכנים לא ניתנה הזדמנות ל קחת חלק בתהליך . נציין כי שיתוף מוטה עלול ליצור נזק של ממש שכן .יש חשש שישמע רק אינטרס של צד אחד והדבר עלול לעוות את ההחלטות שיתקבלו בהמשך במקרה .זה נערך שיח בעיקר עם היבואנים וקבלני המיזוג מאחר ומדובר ,בתהליך אסדרה משמעותי של התחום אשר צפויות להיות לו השלכות בלתי מבוטלות על מתקיני המזגנים ועל הצרכנים נדרש היה לאפשר גם לקבוצות אלו להשמיע קולן. מן הראוי היה לשתף את המתקינים בתפוצה רחבה יותר (למשל בא מצעות קבוצות מיקוד / סקרים) שכן הרגולציה נוגעת ישירות אליהם- היא נועדה להגיב לקושי שמתעורר .לכאורה מעבודתם הבלתי מקצועית ולמנוע סיכונים אשר סביר להניח כי הם מכירים היטב 4. גיבוש חלופות נראה שההחלטה לאסדר את המקצוע באמצעות חובת רישוי התקבלה בשלב מוקדם ולא נ בחנו חלופות ( מהותיות החלופות היחידות שנבחנו נגעו ל כמות הרישיונות ולשאלה האם ליצור מערכת רגולטורית ת אח או שתי מערכות) . נציין שוב כי חיוב ב רישיון וקביעת סנקציה פלילית לעוסקים בתחום בלעדיו מהווים נטל רגולטורי כבד במיוחד, ומן הראוי לבחור באסדרה זו רק כאשר אין אמצעי אחר להשגת .המטרה מקר י את הדוח נראה שהיו עשויות להיות מספר חלופות לאסדרה באמצעות רישוי. כך למשל, בהתחשב בעובדה שגם היום ישנה חובה למע בר של הכשרה על מנת להתקין מזגנים, וכי תכני ההכשרה כמעט זהים לתכנים שיועברו בהכשרה שנבחר לחייב בה , ניתן היה לבחון את האפשרות להסתפק בעדכון התכנים בהכשרה הקיימת ואולי לאכוף באופן כלשהו את ביצוע ההכשרה הקיימת. זאת ועוד, ייתכן שניתן היה להסתפק באיסור על התקנה אישית של המזגנים ע"י לקוחות או לשקול את החלופה של השארת המצב הקיים ולבחון את האפשרות שיבואנים יעדכנו וירחיבו את תוכן ההכשרות הפנימיות שהם מעבירים לאנשי השירות לאור הסכנות הפוטנציאליות שעלולות להתרחש כתוצאה מהמעבר .לקררים החדשים אין בכך כדי לטעון שאחד הפתרו נות האלו מועדף בהכרח, אך מכיוון שפתרונות אלו .כלל לא נשקלו, לא נותר אלא לתהות מדוע נבחרה אוטומטית חובת הרישיון המחמירה ביותר יתר על כן, נראה כי האינטרסים של המתקינים והצרכנים , קרי– הציבור הרחב לא ז כו להתייחסות מספקת. לא גובשו חלופות המנסות לצמצם את הפגיעה בהם ולא נראה שהיו מעורבים בתהליך גיבוש [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 5 החלופות. בהקשר זה לא נראה שנלקחה בחשבון מידת ההשפעה על התחרות בתחום; ההנחה הריאלית שהרגולציה תוביל לכך שמתקינים רבים יפלטו מהתחום נהדפה בטענה ש:"ההערכה הינה כי מרבית העוסקים הנו כחיים ימשיכו לפעול בענף ויהיו מוכנים לעבור תהליכי הכשרה והסמכה– אם האכיפה תהיה אפקטיבית", למרות שלא ברור על אילו נתונים נשענה. בהמשך לכך, החישוב לפיו מחירי ההתקנה יעלו ב10-15% נעשה באופן שלא הביא בחשבון את הפגיעה בתחרות, ועל כל פנים מדובר בעלייה משמעותית ב עלות המשקית שתעמוד, לפי נתוני הדוח על 56,875,000 שקלים בשנה (שכן הדוח מציין כי ישנן650,000 התקנות מזגנים בשנה ו מחיר התקנה הוא700 שח . העלייה במחירי ההתקנה חושבה לפי ,הממוצע של ההערכה קרי12.5% ) . כמו כן, הדוח מציין כי עלייה של6% בעלויות השנתיות שיוטלו ע ל .המתקינים בשל הרגולציה אינה משמעותית, וזאת מבלי לבחון האם אכן כך הדבר בנוסף נציין שסקירה בינלאומית הייתה עשויה לשפר את תהליך גיבוש החלופות ואת הבחירה באסדרה הרלוונטית. אומנם נערכה סקירה של שתי מערכות האסדרה בתחום במדינות שונות ונערך דיון ,במאפייניהן אך לא ברורה הרלוונטיות של הסקירה לפתרון הבעיה הקונקרטית . האסדרה הראשונה שהוצגה כוללת תקנות רבות שנועדו לפתור בעיות סביבתיות ולכן לא ברור כיצד הצגתה מאפשרת ללמוד על דרכים למניעת סיכונים בטיחותיים. בהמשך מתוארת ההסמכה בארה"ב אך זו אינה שמה דגש ע ל הקררים. אין התייחסות לשינויים כלשהם שחלו או עתידים לחול בעקבות המעבר לקר ר ים החדשים ומעבר לכך- אין כל התייחסות לשאלה האם עצם האסד ר ה סייעה להפחית את כמות הדליפות. משלב הסיכום של הסקירה הבינלאומית נראה כי מטרת הסקירה הייתה להחליט כיצד לבצע את אסדרת הרישוי (באמצעות מערכות נפרדות או מערכת אחת) אך לא כדי לבחון את מידת האפקטיביות של .האסדרה עצמה או ללמוד על דרכים שונות להתמודד עם הבעיה נציין שוב כי סקירה בינלאומית בהחל ט עשויה להיות רלוונטית במקרה זה שכן סביר שמדינות רבות מתמודדות עם הסוג י יה בעקבות המעבר לקררים החדשים. 5. בחינת תועלות הדוח לא מתייחס לאפשרות שהרישוי לא יפתור את הבעיה ולא יצמצם את מקרי הדליפות . אין התייחסות להפחתה הצפויה בדליפות בעקבות האסדרה. כמו כן, נראה שהפיתרון המוצע נשען על הנחות רבות (שהיבואנים לא ישאו במחיר, שיתקבל התקציב הנדרש, שלא תהיה נשירה משמעותית של מתקינים בשל הדרישות החדשות ושהם יוכלו לספוג את תוספת העלות) ואין התייחסות לאפשרות שהן לא יתקיימו ו/או לאופן בו התקיימות חלקית שלהם תשפיע על היקף הנזק שיגרם. 6. בחינת עלויות והשפעות שליליות בתחילת הדוח ,מצוין שאין השפעות משמעותיות על הציבור אך לא ברור מדוע או כיצד הגיע הרגולטור למסקנה זו. האסדרה בהחלט עשויה להשפיע על התחרות בתחום וכן עלולה לייקר את עלות התקנת המ .זגנים מן הראוי היה להתייחס לעלות המשקית ולא רק לעלות השנתית בה י י שאו המתקינים, על [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 6 מנת לבחון ב .אופן מדויק יותר את שיקולי העלות תועלת ,כאמור לפי נתוני הדוח, נראה שהעלות המשקית המשוערת כתוצאה מהרגולציה תעמוד ע ל 56,875,000 שקלים בשנה . נדגיש ש ייתכן שהערכה זו היא הערכת חסר שכן הנתונים אינם מביאים בחשבון פגיעה בתחרות שעלולה להוביל לעליית מחירים בשיעור גב.וה יותר זאת ועוד, ההצעה לקבוע שהשתתפות בהשתלמויות תהא תנאי לחידוש הרישיון והאפשרות לקב ו .ע אגרות על קבלת וחידוש רישיון עלולות להגדיל את העלויות אף יותר מצוין בדוח כי הגידול ש י ידרש בתקציב של משרדים ורשויות צפוי לעמוד על0.5 מיליון שקלים. עם זאת, אין פירוט באשר לאופן בו גובש ה סכום האמור ולא ברור האם נלקחו בחשבון העלויות המשמעותיות שתביא עמה חובת הרישוי . ,כך למשל האסדרה דורשת הקמה של וועדה מייעצת לענייני .הכשרה, מערך פיקוח ואכיפה, מינוי רשם שינהל את פנקס בעלי המקצוע ועוד כמו כן, לא ברור האם הסכום האמור כולל את העלות שתידרש לשם .קמפיין ההסברה שכולל ימי עיון ותשדירים בפריים טיים נראה שישנו ביטול מסוים בדוח באשר למידת ההשפעה של עלויות האסדרה על המתקינים. חישוב הגידול בעלויות ש י ישאו בהן בעקבות הרגולציה מסתכם ב- 6% ,)(לפי הפירוט המופיע בגוף הדוח וההתייחסות לאחוז זה היא כ"גידול נמוך". עם זאת, קשה לקבוע זאת בוודאות שכן אין בדוח נתונים ב אשר ליחס הנוכחי בין רווחי המתקינים לבין הוצאותיהם השותפות, כך שלא ניתן לדעת האם גידול של6% .הוא אכן גידול נמוך 7. השוואה בין חלופות ובחירה הדוח כאמור כולל חלופה אחת בלבד. ואין אינדיקציה שניתנה לציבור אפשרות להגיב טרם גובשה .טיוטת החוק 8. הגדרת יעדים )הדוח אומנם מציין את מטרות הרגולציה (הבטחת בטיחות הציבור, בטיחות העוסקים ואיכות הסביבה אך מדובר במטרות כלליות והן לא מהוות יעדים קונקרט י ים ומד י .דים לא נקבע כיצד ייבחן האם הרגולציה השיגה את מטרותיה, אילו נתונים יבחנו בדיעבד וכמה זמן יוקצב לרגולציה בטרם בחינ תה מחדש . נציין כי חלק זה הינו מהותי ביותר ב תהליך ה- RIA הנדון , הן מכיוון שנראה שישנה חוסר ודאות ביחס למסוכנות וביחס לגורמי הדליפות, והן מכיוון שמדובר ברגולציה היוצרת .נטל כבד במיוחד 9. החלטה לאור הקשיים שהועלו בהקשר להיקף ועומק הניתוח, השימוש בנתונים, קביעת יע דים, שיתוף ה ציבור והסתמכות על פרקטיקות רלוונטיות מהעולם, קשה לקבוע האם ההחלטה על הרגולציה משקפת את .הערך המקסימלי לחברה על פני אפשרויות אחרות [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 7 לסיכום מכתבנו מיועד להאיר על מספר נקודות הקשורות לתהליך העבודה כפי שזה בא לידי ביטוי בדוח ה- RIA , ולהוסיף נקודת מבט חוץ- מערכתית על התהליך. נשמח לעמוד לרשותכם בהמשך בכל דרך שבה .תבחרו תהליך זה קיבל ציון ש ל17.43 נקודות מתוך50 ולכן הוא משתייך לקטגוריה האדומה – אלו תהליכים ברמה נמוכה ,שמומלץ לשפר לפני קידום הרגולציה. אם תבחרו לקיים איתנו שיח במטרה לשפר את תהליך הרגולציה, נתקן את הציון בהתאם. ככלל אנו מקצים פרק זמן של30 ימים למענה בטרם פרסום הניתוח המפורט של דוח ה- RIA , ,יחד עם זאת לאור ה עובדה שהדוח כאמור הועלה לאתר במועד מאוחר, ומכ י וון ש אנו מתכננים לפרסם בשבועיים הקרוב ים דוח סיכום כולל לשנת2019 , נבקש שתשלחו מענה מצדכם בתוך10 ימים. ככל שישנה בעיה עם לוחות הזמני ם., אנא צרו עמנו קשר ,בכבוד רב :העתקים מר עמיחי פישר– ראש אגף בכיר מדיניות רגולציה– משרד ראש הממשלה. מר שי עג'מי– אגף מדיניות רגולציה– .משרד ראש הממשלה רוני שניצר– מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות– .משרד העבודה עו"ד נילי אבן-חן תהל גרינולד מנכ"לית רכז ת רגולציה [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 8 'נספח א – מכתב הודעה על הפרויקט "ז י ב סיון ה | תש"פ.06.2020 9 0 לכבוד לכבוד לכבוד ד"ר אביגדור קפלן רוני שניצר עו"ד רינת וייגלר מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יוע צת משפטי ת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,שלום רב עמותת צדק פיננסי מתכבדת לבשר לכם על הקמת פרויקט תו איכותRIA: הערכת תהליכי רגולציה . הפרויקט יכלול הערכה של תהליכי RIA ( Regulatory Impact Assessment ) שפורסמו בעבר– ויפורסמו בעתיד– .על ידי משרדכם במסגרת הפרויקט, עמותת צדק פיננסי תנתח את תהליך גיבוש הרגולציה, כפי שהוא משתקף בדוחות ה- RIA ., ותעביר לך וליחידות המקצועיות הרלוונטית במשרדך את תוצאות הניתוח יצוין כבר בפתח מכתב זה כי מטרתה של עמותת צדק פיננסי היא לבנות גשר לשיתוף פעולה ולהיות עבורכם לעזר, ולהוסיף נקודת מבט חוץ- .מערכתית על התהליך על העמותה עמו תת צדק פיננסי הוקמה על-ידי אזרחים ששמו לעצמם למטרה לקדם כלכלה הוגנת, שקופה ,ותחרותית. העמותה פועלת למען הגברת משקלו וקולו של האינטרס הציבורי בנושאים פיננסיים .כלכליים ורגולטוריים של מדינת ישראל ,העמותה פועלת מול הרגולטורים (הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון רשות התחרות, רשות ניירות ,ערך), מול המחוקקים, השרים, הפקידים וועדות הכנסת, לוקחת חלק בהליכים מנהליים ואזרחיים .מופיעה בתקשורת, ושותפה בוועדה ציבורית1 בנוסף , העמותה משתפת פעולה עם ארגונים חברתיים בקשת רחבה של נושאים. נציין כי יושבי ראש העמותה נבחרו להיות בי ן100 המשפיעים של עיתון דה מרקר לשנת2018 . 2 1 ד"ר הראל פרימק, יו" ר משותף, הוא חבר בוועדה מייעצת לרשות שוק ההון בעניין הוצאות ניהול ישירות. 2 1.6431524 - INTERACTIVE - https://www.themarker.com/magazine/EXT . [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 9 על הפרויקט כידוע, ביום22.10.2014 קיבלה ממשלת ישראל את החלטת ממשלה מספר2118 במסגרתה הוחלט, בין "( היתר, כי רגולציה חדשה תלווה בדוח הערכת ההשפעות של הרגולציהRIA "). מעבר לפן הפורמלי שמחייב את פרסום הדוח לציבור ושיתופו, הרגולטורים במשרדים השונים הונחו להשתמש בשיטת RIA כמתודולוגיה תומכת בקבלת ההחלטות. מתודולוגיה זו נועדה לסייע לרגולטורים לגבש שינויי רגולציה בהתאם למכלול השיקולים והאינטרסים השונים, כך שתתקבל החלטה שמ מקסמת את .התועלת לציבור במינימום עלויות לאור החשיבות הציבורית של הנושא, החלטנו על הקמת פרויקט שישמש כמנגנון בקרה מטעם החברה :האזרחית תו איכותRIA: הערכת תהליכי רגולציה . זאת, על רקע הניסיון בעולם אשר לימד על התרומה הרבה של ארגוני החברה האזרחית בקידום והעצמת תהליכים אלו. כך למשל, בארה"ב פועל מנגנון בקרה אזרחי על ידיMercatus Center כבר משנת2009 ומפרסם דוחות בקרה להליכי רגולציה של רגולטורים שונים בארצות הברית. 3 במסגרת הפר ויקט, אנו בוחנים את איכות תהליכי ה- RIA שנערכו במשרד, בהתאם לשיקולים ולפרוצדורות שנקבעו בישראל ובהתבסס על פרקטיקות דומות בעולם. מטרתנו הינה לוודא כי תהליך קבלת ההחלטות בוצע באופן מיטבי ושהציבור יכול להעריך האם הרגולציה שנקבעה אכן תניב את התוצאות הטובות ביות ר בפועל. אנו נעביר לכם משוב על תהליך גיבוש הרגולציה, כולל נקודות .מוצלחות ונקודות שכדאי לדעתנו לשפר יש לציין, כי ייתכן שבמסגרת הליך גיבוש הרגולציה נעשתה עבודה רבה שאינה מתוארת בדוח, אך מכיוון שהדוח מתפרסם על-ידי הרגולטור ומשקף לציבור את תהליך העבודה והחשיב ה, אנחנו .מתייחסים רק לתהליך ולשיקולים שפורטו בדוח שיטת העבודה .שיטת העבודה שלנו מתבססת על קריאה מעמיקה של הדוח וניתוח שלו בהתאם למספר קריטריונים כל קריטריון מחולק לתתי שאלות עליהן מתקבל ציון שנע בין0 ל-5 . כל תהליך שייבחן יקבל ציון מסכם שנע בין0 ל- 50 . • קטגוריה אדומה– 0-20 .תהליכים חלקיים שלדעתנו הכרחי לשוב לבצע בהם עבודה יסודית • קטגוריה צהובה– 20-35 .תהליכים ברמה בינונית שמומלץ לשפר לפני אימוץ הרגולציה 3 card - report - https://www.mercatus.org/tags/regulatory . [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 10 • קטגוריה ירוקה– 35-50 תהליכים באיכות גבוהה הראויים לציון (הניתוח שלנו מציין היכן נית ן לשפר גם תה.)ליכים אלו .רשימת הקריטריונים שאנו בוחנים, עם פירוט חלקי של השאלות המנחות, מצורפת כנספח למכתב זה :תהליך העבודה שלנו בתמצית 1. בשלב הראשון ישלח מכתב ליחידות המקצועיות הרלוונטיות במשרד , המפרט את הממצאים ,שזיהינו בהתאם לקריטריונים המפורטים בנספח למכתב זה וכן טבלה מפורטת עם ניקוד .המתבסס על המתודולוגיה כפי שפורטה לעיל 2. ,לאחר מכן, נשמח לעמוד לשירותכם. נהיה זמינים לקיים שיח בכל דרך שתבחרו (פגישה .תכתובות וכיו"ב), כדי לשפר את איכות הניתוח ואת התוצר הרגולטורי 3. בתום30 ,יום לאחר העברת הממצאים למשרד ולאחר תיקונים ש נעשו על ידכם בניתוח בהתאם ,)לשיקולכם (ועדכון הניקוד על ידינו בהתאם נפרסם א ת תוצאות הממצאים .לציבור בהתבסס על תהליכים אלו, נפרסם באופן תקופתי סקירה רוחבית על איכות התהליכים במשרדים .השונים תוך ציון המשרדים שהתבלטו לחיוב ולשלילה אנו מקווים שתמצאו כי הליך הני תוח והמשוב שאנו מבצעים יהיה מועיל עבורכם, ויסייע לכם בתהליכי קביעת רגולציה בעתיד. יובהר כי אין בכוונתנו להתערב בשיקול הדעת המקצועי שלכם, אלא להתמקד בתהליך העבודה כפי שהוא משתקף בדוח ה- RIA ., ולהאיר נקודות מתודולוגיות במידת הצורך נשמח לעמוד לרשותכם לאורך התה,ליך ולבצע אותו בשיתוף פעולה עם משרדכם ו ככל שתרצו להיפגש עמנו נשמח לקיים פגישה משותפת. ,בברכה עו"ד נילי אבן-חן אוריאל שם טוב מנכ"לית רכז כלכלי [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 11 נספח ב ' – שאלות מנחות וקריטריונים לבדיקת איכות תהליך RIA 1. פתיחות ונגישות (א) ( כמה קל למצוא באינטרנט את דוח גיבוש הרגולציהRIA ), טיוטת החוק/ תקנות ואת כל ?החומרים הנלווים והתומכים שעליהם הניתוח מתבסס (ב) ?האם המידע והנתונים ששימשו את הניתוח נגישים (ג) ?האם דוח גיבוש הרגולציה מקיף וברור לאדם מן הציבור 2. הגדרת בעיה סיסטמתית (א) האם?הניתוח מזהה כשל שוק או בעיה סיסטמתית אחרת (ב) ?האם הניתוח כולל הסבר קוהרנטי שמסביר למה הבעיה היא סיסטמתית ולא אנקדוטה (ג) ?האם הניתוח כולל נתונים שתומכים את ההסבר לכך שהבעיה היא סיסטמתית 3. ניתוח הבעיה (א) ,האם הניתוח מגדיר את המאפיינים של הבעיה? [מתי היא מתרחשת]'היכן, מי גורם לה וכו (ב) ?האם הניתוח מתחשב באי וודאות לגבי קיומה או מאפייניה של הבעיה (ג) האם הניתוח מתייחס למצב הקיים ללא שינוי ההתערבות הממשלתית- מה יקרה בעתיד אם ?הרגולציה לא תשתנה (ד) ?האם נערך שיח עם גורמים ממשלתיים משיקים כחלק מניתוח הבעיה (ה) האם נערך שיתוף ציבו?ר בשלב ניתוח הבעיה 4. גיבוש חלופות (א) ?האם הניתוח כולל בחינה של מספר חלופות אמיתיות לטיפול בבעיה (ב) ,האם מגוון החלופות רחב (חלופות מסוגים שונים) או צר (שונות קטנה בין חלופות)? [רישיונות נורמות מחייבות, רגולציה מתקדמת, כללי התנהגות / דרישות מידע, תקני תהליך/ תקני ב ,יצוע ]תיקון של כשל רגולטורי/ כשל שוק (ג) ?האם הניתוח מתייחס לכל הגורמים שיושפעו מכל חלופה (ד) ?האם נערך שיתוף ציבור בשלב גיבוש החלופות (ה) ?האם נערכה סקירה בין לאומית של חלופות אפשריות לפתרון הבעיה והשפעותיהן 5. בחינת תועלות (א) האם הניתוח מתייחס לרמת האפקטיביות של כל חלופה ?בפתרון הבעיה (ב) ?האם יש כימות של הנזק מהבעיה לאחר יישום כל חלופה (ג) ?האם הניתוח מתייחס לתועלות נוספות שהחלופות יוצרות 6. בחינת עלויות והשפעות שליליות (א) האם הניתוח מתייחס לעלויות ולהשפעות הלא רצויות שכל חלופה תטיל על הציבור? [עלויות 'ציות לרגולציה, עלויות עקיפות וכו] [email protected] )צדק פיננסי (ע"ר 12 (ב) האם הניתוח מתייחס לעלויות שכל חלופה תטיל על הממשלה? [תקציב תפעולי, תקנים, זמן ]עבודה (ג) ?האם יש כימות של העלויות שכרוכות בכל חלופה (ד) ?האם הניתוח בוחן את ההשפעות של החלופות על שיקולים ציבוריים רלוונטיים 7. השוואה בין חלופות ובחירה (א) האם הניתוח בוחן כל חלופה בהיבטי עלות- ?תועלת (ב) האם הניתוח מזהה את החלופה שבסך הכל (עלות- ?תועלת) ממקסמת את הערך לחברה (ג) האם בסיום הניתוח, טיוטת הדוח פורסמה לקבלת התייחסויות? (לפני קבלת ההחלטה ומעבר .לניסוח משפטי 8. הגדרת יעדים (א) ?האם הניתוח כולל הגדרה ברורה של המטרות ויעדים מדידים (ב) האם הניתו ח קובע מדדים ולוחות זמנים כדי לבחון באופן אמפירי האם ההחלטה השיגה את ?מטרתה (ג) ?האם הניתוח מגדיר איזה נתונים יבחנו בעתיד כדי לבדוק את ההשפעה של ההחלטה בפועל 9. החלטה (א) ?האם טיוטת הרגולציה גובשה בהסתמך על הניתוח (ב) האם מקבל ההחלטות בחר בחלופה שממקסמת את הערך לחברה או נימק מדוע בחר בחלופה ?אחרת (ג) האם נקבעו יעדים מדידים ומנגנון מחייב לבחינת ההשפעות בפועל של הרגולציה ולבחינת ?ההצלחה של הרגולציה בהשגת מטרותיה