חומר רקע
נייר עמדה-
:חיזוק מקצועות הרפואה בבריאות הנפש באמצעות הסכם השכר
:רקע
.בשנים האחרונות קיים משבר חסר תקדים בתחום בריאות הנפש הדרישה לשירותי בריאות הנפש
.גבוהה ועולה באופן מתמיד, ואילו היצע המטפלים לא עולה באופן תואם ומספק
זמינות
התורים בקהילה בלתי נסבלת. ישנה המתנה של חודשים ארוכים לתור לפסיכיאטר, ולעתים המתנה
.של שנה לתור לפסיכיאטר ילדים ונוער המשבר כה חריף שישנה המתנה של חודשים גם בשוק
.הפרטי, וודאי שבמערכת הציבורית מדובר בקריסה
מרפאות בקהילה הולכות ונסגרות, בתי
,חולים עובדים בתת תקינה של מומחים ומומחיות ישנו מחסור במתמחים, ואלו שבחרו להתמחות
במקצוע אינם מקבלים הדרכה ראויה בשל חוסר במומחים שילמדו, ו חווים עומס עבודה גבוה
.בשל המחסור במתמחים
המחסור התמידי הלך והחריף במהלך ולאחר מגפת הקורונה עד כדי
משבר. משרד הבריאות הציע תכ נית להתמודדות עם המשבר, אך זו בוצעה רק בחלקה וגם מה
שבוצע, יי.תן פירות רק בעוד מספר שנים ובאופן שלא הולם את הצורך הנוכחי והעתידי
המלחמה המתמשכת
ומאורעות ה-7
באוקטובר משליכים
גם על בריאות הנפש כמעט מהרגע
.הראשון מצבם של מטופלים רבים המוכרים למערכת החמיר בצורה קיצונית, העומס במיונים
ובמחלקות האשפוז עלה, ומטופלים רבים נוספו למערכת ועוד רבים מהם עתידים להצטרף
בשל עלייה ברמת החרדה, החשש לחיים, ומאורעות טראומתיים כגון פינוי מהבית שכול
וחשיפה למראות זוועה ולשבי ומוות של קרובים ,. זאת ועוד חשיפה של
ה לוחמים למראות
המלחמה, עשויים להחמיר מצב נפשי קיים, להביא למשברים חדשים ולייצר כמות גדולה של
מתמודדים עם הפרעת פוסט-
טראומה. כל אלו יחריפו את המשבר הקיים בבתי החולים
.הפסיכיאטריים וגם בבתי החולים הכלליים המסתמכים על מומחים לצורך ייעוץ שוטף
המשבר נותן את אותותיו גם בשוק הפרטי וקשור למחסור בתקנים למתמחים ו
גם
,למומחים חדשים
אך חלק משמעותי מהמשבר כרוך בפער שבין המערכת הציבורית למערכת הפרטית.
ישנם
מומחים ומתמחים שהיו שמחים לעבוד במערכת הציבורי אך נרתעים מכך בשל שכר לא
מתגמל, עומס עבודה לא פרופורציונאלי וסיכון מקצועי שלא משתקף בתוספת סיכון בשכר -
רק לאחרונה פורסם כי מחצית ממקרי
האלימות
מתרחשים במחלקות הפסיכיאטריות, נתון
גבוה
.לאין שיעור בהשוואה למקצועות אחרים
על כן, ישנה חשיבות עצומה בשיפור תנאי השכר ובמעטפת המקצועית, אשר יתנו תמריצים
.להישאר במערכת הציבורית
כך נמנע את המשך המגמה הנוכחית, בה למומחים צעירים אין
תמריצים ואינטרסים להישאר במערכת בריאות הנפש הציבורית, ועל כן ישנה נהירה של פסיכיאטרים
.צעירים וצעירות לשוק הפרטי, שמגבירה את הקריסה של המערכת הציבורית
ה
אתגרים הכלליים ב התמחות במקצועות
בריאות הנפש:
1
.
.הטיפול ארוך וממושך בהשוואה למקצועות רבים אחרים מספר השלכות-
יש פחות מקרים של
תוצאה מיידית שנותנת תגמול ותחושת סיפוק ולכן השחיקה גבוהה. בנוסף, ניתן לראות פחות
מטופלים ביחידת זמן נתונה בהשוואה למקצועות אחרים מה שגורם לצורך במספר גדול יותר של
רופאים לנפש בהשוואה למקצועות אחרים מצד אחד, ומצד שני מביא לפגיע ה בשכר כיוון שקופות
החולים מתגמלות במקרים רבים בהתאם למספר המטופלים שמקבלים טיפול ולא לזמן שהושקע
.בטיפול
ההשערה הרווחת היא
שלקופות החולים אין אינטרס ממשי להגדיל את מספר
הפסיכיאטרים, כיוון שאין להן אינטרס למשוך את אוכלוסיית מתמודדי הנפש לקופה מלכת ,חילה
זאת משום ש זו
אוכלוסיי
ה ה
דורשת השקעה רבה לטווח א .רוך
2
.סטיגמה פנימית- בתוך תחום הרפואה, "פסיכיאטריה"
סובלת מסטיגמה שלילית. בשל ההבנה
הביולוגית הדלה יחסית והמורכבות של מבנה המוח והקשר גוף-נפש,
התחום נחשב הרבה פעמים
כ"לא רפואי". סטודנטים שמביעים עניין בפסיכיאטריה נתקלים לא פעם באמירות המזלזלות
במקצוע מצד רופאים מתחומים אחרים: "באמת? את רוצה להיות פסיכיאטרית? את דווקא ממש
מוכשרת!" , "לא חבל עליך? דווקא היית יכול להיות רופא ממש טוב" וכדו'. הפסיכיא טריה עוסקת
ברפואה מכיוון שונה מאוד מזה שנלמד במהלך שנות הלימודים,
ומי שבוחר להתמחות בתחום
מרגיש במקרים רבים שהוא "זורק לפח" את כל מה שלמד עד כה,
או שתקופת הלימודים
האינטנסיבית והתובענית הייתה כביכול בזבוז, ו
בבחירה בפסיכיאטריה למע
שה
הוא נפרד מהרפואה
."וצריך "לתלות את הסטטוסקופ
3
. במהלך העבודה
המתמחים והמתמחות
נחשפים לסיפורי חיים קשים ועדויות טראומטיות
ובמקרים רבים לא מקבלים מענה מספק מתוך המערכת . החשיפה הופכת לעיתים את המתמחים
.לנפגעי טראומה משנית ומהווה פקטור בבחירת המקצוע
במקרים רבים אנשים מתעניינים
בתחום אך נרתעים כיוון שמרגישים נוח יותר להתמודד עם תחלואה גופנית, ומרגישים שאין להם
כלים להתמודד עם תחלואה נפשית (ביצה ותרנגול, א ם היו משקיעים בלימודי הרפואה
)בפסיכיאטריה, אולי היה לרופאים יותר כלים .
4
.
אין מבחנים דיאגנוסטיים אובייקטיבים או מבחנים מוכרים כדי למדוד את התועלת שצמחה
.למטופל בעקבות הטיפול, או אפילו כדי לתת אבחנה
ממילא, רמת חוסר הוודאות גבוהה מאוד
.בהשוואה למקצועות אחרים, והעמימות הגבוהה מגבירה את הרתיעה מהתחום
5
.
הזנחה של
מתקנים, מחלקות ומרפאות מיושנ ות ולא ראויים למגורים או לשימוש-
כיוון
שאוכלוסיית מתמודדי הנפש הינה
אוכלוסיי
ה
מוחלשת וכיוון שבמקרים רבים המוסדות
הפסיכיאטריים
או השיקומיים
שוכנים באזורים מרוחקים, ישנה במהלך השנים הזנחה מתמשכת של
המערכת, ומטבע הדברים גם אם הנוף פסטורלי להפליא, מחלקה עם קירות מתפוררים תמשוך
פחות מתמחים מאשר מוסד מכובד ומתוחזק , כמו בית חולים כללי
ברמה גבוהה .
מסקרים שונים שערכנו
,לאורך השנים ובשנה האחרונה בפרט
,בקרב סטודנטים/ות ומתמחות/ים
.מרכיב השכר נמצא כמהותי בבחירת מקצוע להתמחות הסכם השכר האחרון שנחתם ב2011
,
,בין הר"י לאוצר
לא הביא לידי ביטוי את קולם של הרופאים הצעירים, מה שהוליד את משבר
המתמחים וגל התפטרויות
.באותה שנה ,מאז, אנחנו במשבר מתמשך ומחסור צפוי ברופאים
לצד זאת שהרופאות והרופאים עובדים בתורנויות של26
,שעות
עם הסכם שכר שפג תוקפו
בינואר2020
.ושכרם נשחק
בחודשים האחרונים, הר"י והאוצר מתדיינים על הסכם השכר .
לא ייתכן
שהסכם
גדול ב
ח
שיבותו בתקופה כה קריטית, יתנהל
בדלתיים סגורות ללא דיון ציבורי .