חומר רקע

הנדון: הערות "מערך חוסן" במטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים לתזכיר חוק תשלומים לפדויי שבי, התשפ"ד – 2024 מטה משפחות החטופים מלווה את משפחות החטופים החל מה- 7.10 , ומציע להם מגוון שירותים נרחב, בהם מענה לצרכיהם הבריאותיים והנפשיים. במסגרת מתן השירותים הנפשיים, "מערך חוסן" מהווה כתובת מקצועית הבוחנת את צרכיהם הנפשיים של המשפחות, ומי מהשבים הבוחר לשמור על קשר עם גורמי המטה. בחינה זו נעשית הן במישרין, דרך מגע ישיר עם בני המשפחות במסגרת עשיית המטה ו/או בחדר הטיפולים, הן בעקיפין, דרך גורמי המטה המצויים במגע ישיר עם משפחות החטופים והשבים. לאחריה, המערך מציע מענה טיפולי הולם. עיקרי הדברים להלן, הנוגעים להצעת החוק שעיקרה זכאותם הסוציאלית של השבים, מבוססים על עשייה זו. פדויי השבי: הטיפול הנפשי בחטופים/ות ששבו ארצה מידי החמאס, מעלה כי רובם סובלים מאפקט שטוח עד דיכאוני וכן, מתסמינים פוסט-טראומתיים, כגון: קשיי שינה )נעזרים בתרופות ו/או גראס רפואי(, דריכות יתר, קושי בשהות במקומות סגורים ו/או הומי אדם, מתח וחרדה לנוכח המצב הבטחוני וזיכרונות פולשניים. חלקם סובל מפוסט-טראומה מושהית, בין היתר מעצם כך שישנם עדיין מי מיקיריהם המוחזקים בעזה. בהקשר זה, משפט החוזר על עצמו הינו "איך אוכל לעכל ולעבד את חוויות השבי שלי, כל זמן שישנם שבויים בעזה״, המהווה אינדיקציה סבירה להתפרצותה של חוויה טראומתית כלואה, ביתר שאת, בעתיד. לאור התמונה הקלינית המורכבת, המלצתנו הינה לספק לחטופים השבים ארצה תמיכה נפשית מקצועית, מנוסה, מוכשרת ומקיפה )קרי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פרטני, טיפול זוגי, הדרכה הורית, טיפול משפחתי, טיפול מיני, תהליכי גמילה וכל מענה טיפולי ראוי ההולם את צרכיהם(, על חשבון המדינה לאורך חייהם וזאת, מבלי להתנות את הטיפול באחוזי נכות ו/או ב-ועדות רפואיות אשר עלולות, בנקל, להוות טריגרים להחמרת או התעוררות תסמיניהם. בתוך כך, יש להכיר בקיומם של מופעים סומטיים אשר נמצא קשר ביניהם לבין מתח נפשי המהווה מרכיב בסיסי בחוויה טראומטית, החל משחיקת שיניים ועד למחלות כאב, ולממן מענה מקצועי גם להם. לצד אלה, בהיבט הכלכלי, לאור הפגיעה המהותית והקשה שעלולה להיות בתפקודם ועל מנת לאפשר פניות לתהליך השיקום, אנו סבורים שיש לאפשר לחטופים השבים ארצה מצע עתידי, קבוע ויציב, של תמיכה כלכלית חודשית מעתה ואילך, מבלי צורך בבחינה חוזרת מטעם המדינה. זאת, לצד קצבה חודשית, בגובה שכרם, למשך תקופת הסתגלות בת שנה לכל הפחות, אשר משכה יוכל להיבחן בנקודת זמן נקובה לאחר החלתה ותוך התייעצות עם הגורם הטיפולי המלווה. בני משפחה מדרגה ראשונה: בני משפחה מדרגה ראשונה )בני/ות זוג, הורים ואחים( מתמודדים עם הנטל הכבד והבלתי פוסק, מאז ה7.10 , הכרוך במאמץ להשיב את יקיריהם הביתה מידי חמאס כאשר חלקם אף חוו בגופם את הזוועות שאירעו ב- 7.10 . במסגרת מאמציהם, רובם נחשפו לתמונות קשות מהחטיפה, ידעו על פציעתם הקשה של יקיריהם ומצויים בחוסר וודאות לגבי גורלם במשך שבועות ואף חודשים. רובם מצוי בעשייה בלתי פוסקת סביב המאבק להחזרת היקירים ופסק מעבודתו לשם כך. המאבק להחזרת יקיריהם כרוך בתנועה חוזרת בין תקווה לחוסר אונים וייאוש. מצבם הנפשי כולל תסמיני דיכאון, חרדה ופוסט טראומה )עצב, דאגה בלתי פוסקת, קשיי שינה וריכוז, רגזנות, אנהדוניה, אובדן עניין בחיים ועוד(; אצל חלקם, המצוי במצב מהותי של התמודדות ועשייה, סביר שתסמינים מסוג זה יופיעו בעתיד כחלק מביטוי של טראומה מושהית. מציאות בלתי נתפסת זו, מציבה את בני המשפחות תחת עומס נפשי כבד ומתמשך, אשר באופן טבעי פוגע באופן מהותי בתפקודם הבינאישי )בתוך כך – משפחתי, הורי, זוגי וחברתי( ובתפקודם התעסוקתי. חלקם אף עושה שימוש בסמים ואלכוהול כניסיון לטיפול עצמי )Self medication (. בהתחשב באמור, המלצתנו הינה כי המדינה תספק ותממן מענה טיפולי הולם לאורך חייהם אצל מומחים מקצועיים שיבחרו בקפידה תוך בחינת הכשרתם והתאמתם על ידי בכירים בשיטות הטיפול הרלוונטיות. אף באשר לאוכלוסייה זו, יש לזכור ולהכיר בקשר הישיר בין מופעים סומטיים למרחבי הנפש הטראומטיים ולממן מענה מקצועי עבורם. בהתחשב בטראומה המורכבת של הפדויים, נציין במפורש, כי המלצתנו הינה לספק מענה טיפולי שכזה גם עבור מי שיהפכו להיות בני משפחה מדרגה ראשונה בהמשך חייהם של פדויי השבי, קרי ילדיהם ובני זוג שיהיו לצידם בעתיד. יש להניח כי מידה מהשלכותיה ושאריותיה של החוויה הטראומטית תנכח במרחב הבינאישי שייווצר עימם בעתיד, בייחוד עם הקרובים להם. בהיבט הכלכלי, אנו סבורים שיש להכיר במעמסה הכלכלית הכבדה שנגזרת מההתמודדות של בני המשפחה מדרגה ראשונה, ולהציע להם קצבה חודשית, בגובה שייקבע על ידי הועדה המתאימה, למשך תקופת ההסתגלות לשובם של יקיריהם על מנת שיוכלו להיות לצידם ולתמוך בהם לאורך השיקום. עוד, באם יימצא כי בני המשפחה אינם מסוגלים לשוב לתפקודם התקין, המלצתנו היא כי המדינה תאפשר להם סל שיקום מותאם. בני משפחה מדרגה שניה ושלישית: בני משפחה מדרגה זו )סבים וסבתות, דודים ובני דודים( מתמודדים עם הנטל הכבד והבלתי פוסק, מאז ה7.10 , הכרוך במאמץ לסייע לבני המשפחה מדרגה ראשונה לפעול לטובת השבת יקיריהם הביתה מידי חמאס. במסגרת עשיית המטה, הצוות המקצועי נחשף לכמות לא מבוטלת של בני משפחה מדרגה שניה או שלישית, אשר לקחו את המושכות ולמעשה קידמו ופעלו על בסיס יומי לטובת החטופים לצד בני המשפחה מדרגה ראשונה, באם אלו יכלו לכך, או במקומם, במצבים בהם הנטל על בני המשפחה מדרגה ראשונה הכריע אותם. אי לכך, בדומה לבני המשפחה מדרגה ראשונה, ישנם לא מעט מבני המשפחה מדרגה שניה ושלישית אשר במסגרת מאמציהם נחשפו לתמונות קשות מהחטיפה, יודעים על פציעתם הקשה של יקיריהם ומצויים בחוסר וודאות לגבי גורלם במשך שבועות ואף חודשים. חלקם פסק מעבודתו ומצוי בעשייה בלתי פוסקת סביב המאבק להחזרת היקירים, כאשר על כתפיהם מצוי גם משא הסיוע בהתמודדות הנפשית של בני המשפחה מדרגה ראשונה. כך, גם הם חווים את התנועה החוזרת בין תקווה לחוסר אונים וייאוש; מצבם הנפשי כולל תסמיני דיכאון, חרדה ופוסט טראומה )עצב, דאגה בלתי פוסקת, קשיי שינה וריכוז, רגזנות, אנהדוניה, אובדן עניין בחיים ועוד(; ובנטל הנפשי הכבד והמתמשך יש כדי לפגוע גם בתפקודם הבינאישי )בתוך כך – משפחתי, הורי, זוגי וחברתי( ובתפקודם התעסוקתי. בהתחשב באמור, ועל אחת כמה וכמה מעצם העובדה שדרגת קרבה זו אינה זכאית לפי חוק לסיוע כלשהו מטעם המדינה, אנו מפצירים במחוקק לפעול לטובת מתן הסיוע הנדרש לבני משפחה מדרגה זו, כך שהסיוע יכלול מימון, או לכל הפחות סבסוד, של מענה טיפולי נפשי עבור אלו שהמצב הקיים תרם להיווצרותם של תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ו/או טראומתיים בקרבם, בין אם מופעם נפשי בלבד ו/או גם סומטי. כמו גם, לבחון את אופני הסיוע הכלכליים להם אותם בני המשפחה מדרגה שניה ושלישית זכאים לאחר בחינת זכאותם על ידי הועדה המתאימה. לסיכום, וכעולה מהכתוב, אנו סבורים שבאחריות המדינה לעשות כל שבידה על מנת להציע ולספק מענה טיפולי נפשי הולם לחטופים והחטופות השבים ארצה, ולבני משפחותיהם במעגלי הקרבה השונים, תוך התייחסות למחיר הכלכלי שאותם אלה שילמו וישלמו עוד בעתיד, ולפעול לטובת יצירת מערכות פעולה נגישות וידידותיות אשר יאפשרו קבלת מענים אלה בפשטות. ד"ר רן פלד, ר' מערך חוסן, מטה משפחות החטופים פרופ' עפרית שפירא ברמן, ר' יח' תמיכה בצוותים, מערך חוסן, מטה משפחות החטופים ד"ר אסנת בארי גרינשפן, ר' יח' הערכה והתערבות ראשונית, מערך חוסן, מטה משפחות החטופים