מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת www.knesset.gov.il/mmm היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון :כתיבה אסנת אלגום- מזרחי :| אישור אליעזר שוורץ, ראש צוות תאריך :כ"ו 'באדר א ,התשפ"ב27 בפברואר 2022 סקירה היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ..... 1 רקע: הסביבה הימית והחופית בישראל ................................ ................................ .................. 3 היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: מדיניות וחקיקה ................................ ............................... 5 2.1 פעילות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית– מניעת אירועי זיהום ים ............................. 8 הוועדה למתן היתרי הזרמה לים ................................ ................................ ................................ ... 9 הקרן ל מניעת זיהום ים ................................ ................................ ................................ ............. 10 2.2 התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ועיגונה בחקיקה ....................... 13 היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לקראת דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא "היערכות לאומית להתמודדות עם אסונות אקולוגיים ימיים ". בתחילת המסמך מוצג רקע כללי על הסביבה הימית בארץ, ובהמשך מוצגת פעילות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה ב הקשר של טיפול באירועי זיהום ים ומניעתם , ואגב כך מוזכרת פעילותם של שני גופים הנוגעים בדבר : הוועדה למתן היתרי הזרמה לים והקרן למניעת זיהום ים . לאחר מכן מוצגת סקירת מדיניות של היערכות לאירועי זיהום ים בישראל, וב ה יוזכרו החלטות ממשלה הנוגעות לעניין ו,תזכיר חוק שפורסם בנושא וכמו כן תוצג התלמ"ת– התוכנית הלאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן . בסיום נפרט כמה נקודות לדיון. יודגש כי ב מסמך זה צג ומ רקע כללי בכל הנוגע למדיניות ה היערכות של המדינה לאירועי איום פוטנציאליים ,וזיהום הים והחוף בין היתר באמצעות סקירת החלטות ממשלה רלוונטיות ,)ותוכניות היערכות (כגון התלמ"ת ו בחינת חסמים ל מימושה של מדיניות זו נכון להיום (פברואר2022 ) , כפי שיוצג בחלק הדיון.שבסיום המסמך רקע כללי: הסביבה הימית במושג "הסביבה הימית" בישראל נ כלל ים ל כל המרכיבים, הפעילויות והשימושים של הסביבה הימית בתחומי .השיפוט של ישראל בים התיכון ובים סוף המרחב הימי משרת צרכים רבים של החברה, המשק, המדינה והסביבה . רצועת החוף בישראל מורכבת מ חופי הים התיכון וים סוף, ומתפר ס ת על פני כ- 197 ק"מ (חופי הים התיכון), ו- 14 ק"מ .)(חוף ים סוף אזור החוף של ישראל הו א משאב טבעי בעל חשיבות ששטחו מוגבל, השימושים בתחומו מרובים, והוא נתון תחת לחצי פיתוח . כיום לא קיימת מסגרת אחת כוללנית לתיאום הפעילויות והשימושי ם השונים בסביבה הימית. זאת ועוד , רק ,לחלק מהשימושים בים קיימת רגולציה מפורטת ולחלקם ישנה רגולציה חלקית או אי ן רגולציה .כלל אחד האיומים הפוטנציאליים הנשקפים למרחב הימי הוא אירוע זיהום של .הים והסביבה החופית זיהום הים עלול להתרחש בגלל גורמים שונים ו עשויים להיות לו מקורות מגוונים, כגון הזרמ,ה נזיל ה או דליפ ה של נפט, שפכים ממקורות תעשייתיים או יבשתיים, השלכת פסולת לים, פעולות לקידוח ולשאיב ה של גז או נפט , חקלאות ימית ובנייה לאורך רצועת החוף . המשרד להגנ ת הסביבה נערך :לאירועי זיהום ים בשלושה מישורים,מניעה טיפול ושיקום . פעולות ההיערכות מבוססות על מערכת רגולטורית שמעוגנת בחקיקה ובהסכמים בין-לאומיים . • במישור הבין-לאומי ישראל פועלת על פי דרישות האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום ים משמן משנת1990 (אמנת ה OPRC- שאשררה ישראל ביוני1999 ) , ואמנת ברצלונה משנת1976 . • במישור הלאומי האחריות לה י ערכות ומוכנות לטיפול בזיהום ים בשמן הוטלה על המשרד להגנת הסביבה בשלוש החלטות ממשלה ( בשנים1998 , 2008 , 2014 ) ובמסגרת תוכנית התלמ"ת – ו הת כנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן , שאומצה בהחלטת ממשלה3542 מיוני2008 ,ש בה נקבע בין היתר כי השר להגנת הסביבה ייזום הליך חקיקה לעיגון התלמ"ת . במסגרת תזכיר חוק התלמ"ת הודגש הצורך ליישם את האמנה הבין-לאומית במישור הישראלי-המקומי – על ידי כך שכ ל ל הגופים שבתחומם יש רצועת חוף או הפועלים בים, י כינו ות כניות וייערכו לפיהן להתמודדות עם תקריות זיהום ה ים בשמן – ולהסדיר את הטיפול בתקריות כאלה ובתוצאותיהן . מסמך זה מתמקד בהיערכות מדינת ישראל לזיהומי ים שמקורם בשמן. היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ב מסמך תיסקר סוגיית המדיניות בנוגע לאירועי זיהום ים וההיערכות אליהם, מ תוך התייחסות לשני נושאים עיקריים: 1 . פעילות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, אשר מ מונה בין היתר על ה יערכות ומוכנות לטיפול באירועי זיהום ים בשמן וניהול הטיפול באירועים אלה, וכן על קביעת מדיניות סביבתית מקצועית לתשתיות בים ובחופים; 2 .התוכנית הלאומית .למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת) ועיגונה בחקיקה 1 .פעילות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה - היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנ ת הסביבה היא יחידה מקצועית הפרוסה לאורך כל חופי ישראל. ליחידה יש סמכויות רבות בתחומי הים והחופים, ובהן מניעת זיהום ים ממקורות שונים; היערכות לטיפול באירועי זיהום ים ;קביעת מדיניות סביבתית לתשתיות בים ובחופים; שמירת הסביבה החופית; ריכ וז פעילות הוועדה למתן היתרים להזרמת שפכים ולהטלת פסולת לים; ריכוז תוכניות ניטור ;בים פיקוח ואכיפה ;חקיקה ותקנות לאומיות ., ועוד הוועדה למתן היתרי הזרמה לים ביחידה הארצית היא ועדה בין-משרדית ש נותנת היתרים להזרמה לים לרשויות ומפעלים שאינם מורשים להזרים את שפכ יהם למכונים לטיהור שפכים (מט"ש) מסיבות שונות, וכן מטילה על המזרימים היטל בהתאם לכמות .ההזרמה וסוגיה הקרן למניעת זיהום ים הוקמה מכוח חקיקה בשנת1979 . הקרן פועלת ומנוהלת תקציבית במסגרת המשרד להג נת הסביבה, בו הנהלתה שבעה .חברים ממשרדי ממשלה ומגופים ציבוריים שונים תקציב היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית נשען בעיקרו על הקרן למניעת זיהום ים, הפועלת במסגרת המשרד להגנ ת הס ביבה . לקרן למניעת זיהום ים :יש שישה מקורות הכנסה עיקריים1. אגרה להגנת איכות הסביבה הימית; 2 . קנסות; 3 . היטל י הזרמה לים; 4 . החזר הוצאות ניקוי; 5 . כספים המוקצים לקרן מתקציב המדינה ; 6 . כספי .תרומות בשנת2010 הכנסות הקרן למניעת זיהום ים מאגרות ,קנסות והיטלים היו6.3 מ יליון ,ש"ח ואילו ב- 2014 היו 30.6 לימ יון ש"ח. בשנים2012 – 2017 שיעור ההכנסה מהיטלי הזרמה לים היה כ- 60% מסך ההכנסה הכוללת. בשנת 2019 פחת התקציב הכולל ל- 8.5 לימ יון ש"ח, ובשנת2020 חלה עלי י ב ה כלל הכנסות הקרן , שהיו20.6 לימ יון ש"ח. בדוח ועדת המנכ"לים הבין- משרדית שפרסם בנובמבר2021 המשרד להג נת הסביבה צוין כי ה משרד סובל מ מחסור בתקנים ותקצוב הולם ,לצורך היערכות לאירועי זיהום ים וכי נדרשים כ- 20 תקני כ ו ח אדם נוספים ליחידה הימית של המשרד (חלק ם כבר הוקצה בתקציב האחרון )שאושר כדי שזו תוכל לתת מענה סביר לתקריות זיהום ים על בסיס הסיכונים הקיימים. 2 . התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן)ועיגונה בחקיקה (התלמ"ת – התוכנית הלאומית מהווה מסגרת ארגונית המאגדת את הגורמים השונים הפועלים בתגובה לאירוע,י דליפת שמן לים שעלול ים לגרום לזיהום הסביבה הימית. מטרת התלמ"ת היא בניית מערך כולל למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים משמן . בעקבות החלטת הממשלה832 ש התקבלה עקב אסון הזפת לחופי הים התיכון (בפברואר2021 ) , הפיץ המשרד להגנ"ס תזכיר חוק שעניינו מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א – 2021 , ו בו צוין כי על הגופים הפועלים בים להיות ערוכים ,לתקריות זיהום הים והסביבה החופית בשמן ו להכין תוכניות חירום .אף שתזכיר החוק פורסם במרץ 2021נ , ו סגר להערות הציבור במאי2021, עד עתה לא הונח ה על שולחן הכנסת הצעת חוק בנושא לצורך השלמת החקיקה . ,כמו כן חרף החלטת הממשלה משנת2008 בדבר הצורך באימוץ התלמ"ת ועיגונה בחקיקה, ולמרות פעולות שביצעה הממשלה ,בנושא אין בנמצא נכון למועד כתיבת מסמך זה (פברואר2022 ) חוק א שר מעגן את התוכנית הלאומית וא את התקצוב שלה. היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm רקע: הסביבה הימית והחופית בישראל "הסביבה הימית" בישראל היא כל ל המרכיבים, הפעילויות והשימושים של הסביבה הימית .בתחומי השיפוט של ישראל בים התיכון ובים סוף המרחב הימי של ישראל משרת צרכים רבים ,של החברה ה משק , .המדינה והסביבה1 רצועת החוף הימית בישראל מורכבת מ חופי הים התיכון וים סוף, ומתפר ס ת על פני כ - 197 ק"מ (חופי הים התיכון) ו עוד14 .)ק"מ (חוף ים סוף אזור החוף של ישראל ה וא משאב טבע בעל חשיבות רבה ששטחו מוגבל, השימושים בתחומו מרובים, והוא נתון תחת לחצי פיתוח בלתי פוסק םי בעשורים האחרונים . 2 ב מונח ""אזורים ימיים נ כלל ות כמה רצועות ים הנבדלות זו מ ז ו במרחקן ממדינות החוף: המים הפנימיים (מקורות מים המוקפים בשטח המדינה), מים טריטוריאליים (עד12 מייל ממדינת החוף), האזור הסמוך (עד24 מייל ממדינת החוף), האזור הכלכלי הבלעדי (עד200 מייל )ממדינת החוף והמדף היבשתי (עד350 מייל ממדי נת החוף.) 3 יצוין כי הגדרות אלו הן בין - ל .אומיות ומקובל להשתמש בהן במדינות שונות בעולם זה כמה .עשורים מתחוללות במרחב הימי תמורות גיאופוליטיות וסביבתיות מהותיות4 הגידול הדמוגרפי והעלי י ה ברמת החיים מגבירים את הלחץ על שטחי הים לצורך הפקת משאבים. כמו כן, פיתוח טכנולוגיות המאפשרות ניצול רב יותר של משאבים ה א מצ נ ים בעומק הים (כגון קידוחי )גז ונפט , מביא אף הוא להגדלת הפעילות במרחב הים העמוק. מלבד תגליות האנרגיה של השנים האחרונות, המרחב הימי הוא גם מקור של מי גלם למערך ,ההתפלה ומשמש מרחב לפעילות ענפה של סחר בין-לאומי, תשתיות ,תקשורת דיג, חקלאות ימית מתפתחת .ועוד5 הגידול בהיקף הפעילות במרחב הימי הביא ללחץ גובר על הסביבה הימית, ו איים על ערכיו הציבוריים של הים בהיותו"ה ריאה ה כחולה" של ישראל ומרחב לפעילות פנאי ונופש . 6 1 רני עמיר, מנהל אגף ים וחופים במשרד,להגנת הסביבה הגנה על המערכת הימית בישראל מפני פעילות אנושית ,מדיניות ויישום , ב תוך הוד הים: יציבות ושינוי במערכות הימיות בישראל, בעריכת נגה סטמבלר , 2013 . 2 ד ,"ר יניב אלומה וד"ר אורית ברנע חוות דעת בנושא: השפעה אקולוגית של מפגעים אנתרופוגניים על סביבת חוף הים התיכון בי שראל , המשרד להגנת הסביבה, יולי2018 . 3 הצעת חוק ,האזורים הימיים התשע "ה– 2014 /(פ19/2859 ,)של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת ,נוסח לקריאה השנייה והשלישית. 4 שם . 5 תוכנית ימית לישראל – ,דוח הטמעה ומעקב .הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל 6 דליה ,טל דוח מצב הים 2014 – מי ינהל את הים? המלצת עמותת צלול לניהול מיטבי של הים התיכון, הוצאת מכון מחקרי הים והסביבה של ע מותת צלול, ינואר 2014 . המרחב הימי של ישראל משרת צרכים רבים של החברה, המשק, המדינה .והסביבה רצועת החוף הימית מורכבת מ חופי ,הים התיכון וים סוף ומתפר ס ת על פני כ- 197 ,)ק"מ (חופי הים התיכון ו- 14 )ק"מ (חוף ים סוף זה כמה עשורים מתחוללים במרחב הימי שינויים, והוא מוקד ל שימושים ים רב ובה ם ניצול משאבים הנמצאים ,בעומק הים ,תגליות אנרגיה מקור להתפלת ,מים מרחב סחר בין- ,לאומי תשתיות תקשורת ,דיג , חקלאות ימית ,ומרחב לפעילות פנאי ונופש היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm להסדרת הפעילות במרחב הימי והחופי בישראל גופים האחראים : מיפוי הרשויות וה1 תרשים כפי ש אפשר ,ללמוד מהתרשים יש כ- 12משרדי ממשלה וגופים ש אחראים להסדרת הפעילות המתנהלת במרחב הימי והחופי של ישראל : ה משרדים הם משרד ה תחבור ה, משרד הב ריאות , משרד החקלאות, משרד ה תקשורת, משרד ה אנרגיה והמים, משרד ה פנים, משרד ה תיירות, משרד)השיכון (רשות המקרקעין, משרד ה משפטי ם, המשרד יבל טחון הפנים, המשרד ל הגנת הסביבה ומשרד הביטחון. בחלק מהמשרדים יש אגפים או רשויות ממשלתיות שאחר אי ם.לניהול הפעילות במרחב הימי תרשים2: שימושים ופעילויות במרחב הימי של ישראל בים התיכון הים התיכון ביטחון בנייה תקשורת תחבורה ימית חקלאות ימית טבע וסביבה התפלה צנרת תת ימית אנרגיה תרבות ומורשת ספורט ימי דיג בים התיכון מתקיימות במקביל מגוון פעילויות על ידי מספר רב של גופים. כיום לא קיימת מסגרת כוללנית אחת ,לתיאום כלל הפעילויות ולחלקן לא קיימת .רגולציה מוסדרת ריבוי השימושים בים ובחוף על פני שטח קטן חושפים את הים לסכנות ולאיומים מסוגים שונים היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מתרשים 2 אפשר ללמוד כי בים התיכון מתקיימים ב מקביל מגוון שימושים ופעילויות על ידי ,מספר רב של גופים. בין השימושים השונים יש השפעות הדדיות ו לכך יש השלכה משמעותית .על הסביבה הימית והחופית7 כיום לא קיימת מסגרת כוללנית אחת לת י אום הפעילויות .והשימושים השונים כמ ו כן , לחלק מהשימושים בים יש רגולציה מפורטת, ולעומתם יש תחומים ש בהם הרגולציה חסרה או שאינה קיימת כלל. 8 על פי דוח "מצב הים" של עמותת צלול, ריבוי השימושים הקיימים בחוף ובים על פני שטח קטן ומצומצם חושפים את הים התיכון בישראל ,לסכנות אשר נובעות, בין היתר מחיכו כים והתנגשויות בין השימושים השונים . כמו כן, אחד האיומים המרכזיים הנשקפים לסביבה הימית והחופית הוא אירוע זיהום ים ממקורות שונים, כפי .שיפורט להלן9 היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: מדיניות וחקיקה זיהום המים ( Water pollution ) הוא זיהום של גופי מים (כגון אגמים, נהרות, אוקיינוסים ומי תהום). הזיהום מתרחש כאשר חומרים מזוהמים משוחררים לתוך מקורות מים בצורה ישירה או עקיפה, ללא טיפול מתאי ם לנטרול או לטיהור המזהמים. זיהום מים משפיע על צמחים ובעלי חיים ימיים, וכן על המערכת האקולוגית כולה. הזיהום פוגע גם בבני אדם, והוא בעל פוטנציאל לגר ום נזקים בריאותיים, פגיעה כלכלית (למשל כתוצאה מזיהום מקורות דיג) ופגיעה באיכות המים המשמשים לרחצה או לפעילות נופש. נהוג להשתמש במונח "מים מזוהמים" כאשר מקור הזיהום והנזק הוא אנושי , וכאשר הזיהום הופך את המים לבלתי שמישים עבור בני אדם או גורם שינוי משמעותי ביכולת שלהם לשמש בית גידול אקולוגי למגוון .בעלי החיים הימיים10 זיהום ה ים עלול להתרחש בגלל גורמים שונים ו עשויים להיות לו מקורות מגוונים, כגון הזרמ,ה נזיל ה או דליפ ה של נפט, שפכים ממקורות תעשייתיים ו ,יבשתיים, השלכת פסולת לים פעולות לקידוח ולשאיבת גז, חקלאות ימית ובנ י יה לאורך רצועת החוף. על פי המשרד להגנ ת הסביבה :(להלן )המשרד להגנ"ס נהוג לסווג את המקורות לזיהום ים לכמה :סוגים1. זיהום שמקורו בדליפת נפט או גז ( בגלל פעילות שמקורה בחיפוש והפק ה של )גז ונפט; 2 . זיהום הים שמקורו בשמן (שעלול להתרחש עקב תקלה, דליפה, תאונות שונות או )חבלה מכוונת; 3 . זיהום שמקורו בגורמים יבשתיים(כגון פסולת פלסטיק או תקלת שפך ממקור יבשתי המאחסן שמן ושוכן סמוך .)לחוף11 מסמך זה מתמקד ב זיהום ים שמקורו בשמן. 7 חיה ,ארז חקיקה וכלים משפטיים להגנת המג ון ו הביולוגי – מחקר משווה: הסביבה הימית – כלים להגנתה, החברה להגנת הטבע, אפריל2013 . 8 מינהל התכנון, מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל – ים תיכון, מאי2020 . 9 דליה ,טל דוח מצב הים 2014 – מי ינהל את הים ?המלצת עמותת צלול לניהול מיטבי של הים התיכון, הוצאת מכון מחקרי הים והסביבה של עמותת צלול, ינואר2014 . 10 פרופ ,' שאול חורב הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2018/19 , המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסי .טת חיפה 11 נציין כי במסמך התוכנית הלאומית (התלמ )"ת מפורטים תרחישים נוספים לתקריות זיהום ים ,כגון שפך עקב פעולה מכוונת; שפך במהלך הזרמה ממקשר ( ימי לחוף כ דוגמת צינור קצא ;)"א תקלת מעטפת בכלי שיט ,(טביעה שרפה ,התנגשות וכד ומה ;); שפך שמן במתחם נמל זיהום שנוצר מחוץ למים ,הטריטוריאליים של ישראל ומתקדם לחופיה. המשרד להגנת הסביבה תוכנית לא ומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, 2014 . זיהום הים עלול להתרחש כתוצאה ממקורות וגורמים שונים, כגון הזרמ ה ונזילה או דליפה של נפט, שפכים ממקורות תעשייתיים או יבשתיים , השלכת פסולת ,לים פעולות לקידוח ולשאיבת גז, חקלאות ימית ובנ י יה לאורך רצועת החוף זיהום מים מתרחש כאשר חומרים מזוהמים משוחררים לתוך מקורות .מים ללא טיפול מתאים הזיהום משפיע על המערכת האקולוגית , והוא עשוי לגרום נזקים בריאותיים וכלכליים היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. אחד ה איו מי ה ם פוטנציאלי ים לסביבה הימית הוא א י רוע דליפת נפט או גז ממאגרי הפיתוח שפועלים בים. יודגש כי פיתוח מאגרי הגז בים כרוך בפגיעה סביבתית מצומצמת יחסית , אשר ניתן למזער אותה כל עוד מרחיקים את התשתיות מאתרים רגישים בים. אולם, הסיכון הנשקף לים הוא ממקרי תקלה או דליפה אשר י גרמו .לזיהום סביבתי נרחב12 לאירוע מסוג זה יהיו גם .השלכות כלכליות נרחבות ופוטנציאל נזק למתקני התפלה, משק הדגה וענף התיירות בהקשר זה יצוין כי כבר בשנת2013 התריע מבקר המדינה כי יש צורך ו קב ל ע הנחיות מוסכמות ומאושרות המסדירות את מכלול ההיבטים הסביבתיים הכרוכים בפעילות חיפוש והפק ה של גז .ונפט בים13 לדברי גורמים ב עמותת צלול ו בחברה להגנת הטבע, נכון לשנת2022 פיתוח המאגרים נעשה הרחק מעיני הציבור ,ללא חקיקה סביבתית תואמת ועל ידי משרד האנרגיה , שהוא ,רגולטור יחיד בתהליך ובהיעדר חוק להסדרת המים הכלכליים של ישראל . 14 ,לפיכך ,נדרשת השקעה במנגנוני בקרה ופיקוח סביבתיים ומוסדרים לנושא מ ,תוך שיתוף הציבור ותכלול הנושא בידי כמה גורמים שיפעלו בשיתוף פעולה ו מתוך תפיסה שת קדם יצירת איזון בין אינטרסים כלכליים וסביבתיים. 15 2 . נוסף על האפשרות שהים התיכון יזדהם מפעילות החיפוש וההפקה של גז ונפט בו, יש סיכון גבוה לזיהום הים ממכליות המובילות שמן נוזלי לסוגיו16 ( )סיכון שאף התממש בפועל ,. כמו כן אלפי אוניות סחר משייטות בים התיכון ו יש סיכון לזיהום במקרה של תאונ ה בים. 17 כמו כן יש סיכון לזיהום סביבתי מ דליפת גז או נפט עקב פיגוע חבלני או מלחמה . 18 סיכון בולט נוסף הוא דליפה או שפך המתרחש ים במהלך הזרמה ממקשר ימי לחוף (כגון צנרת שמסלולה עובר באזורים יבשתיים וימיים בעלי.)רגישות אקולוגית רבה19 ,למרות אמצעי הזהירות והמניעה הננקטים בשלבי הקידוח, ההפקה וההובלה אי-אפשר למנוע לחלוטין תאונות וזיהומים, לכן המטרה היא מזעור הנזקים באמצעות היערכות נכונה למכלול סיכוני הזיהום האפשריים בים . לממדי הזמן והמרחב יש חשיבות עליונה: ככל שיטופלו כתם השמן ושאר הזיהומ ים המסוכנים קרוב יותר למקור האירוע וסמוך יותר למועד התרחשותו, כך 12 ב תהליך הפקת הגז במאגרי הקידוח נוצר חומר בשם קונדנסט, שהוא נפט קל .הן הגז והן הנפט עלולים להוות מקור לזיהום . 13 מבקר המדינה ,דוח שנתי 64א, מוכנות והיערכות להשפעות סביבתיות של קידוחי גז ונפט בים , 15 באוקטובר2013 ,עמ ' 484 - 498 . 14 ד "ר יובל ארבל ,סמנכ "ל עמותת צלול ,ת שיח טלפו,ן 22 בפברואר 2022 . 15 להרחבה ,נוספת בנושא ראו: דליה טל דוח מצב הים 2014 – מי ינהל את הים? המלצת עמותת צלול לניהול מיטבי של הים התיכון, הוצאת מכון מחקרי הים והסביבה של עמותת צלול, ינואר2014 .החברה להגנת הטבע , עתירה לבג"ץ נגד משרד האנרגיה ואח' בנושא: מתן רישיון לקידוחי גז ונפט בסמוך לאתר "הפרעת פלמח ים ," 24 ביוני2020 . 16 .נפט, מזוט כבד, מזוט קל, סולר, בנזין ועוד 17 על פי אתר המשרד להגנ "ס, מכליות שמן פורקות במסופי הדלק ש לאורך חופי הים התיכון ובאילת כ- 14 מיליון טון שמן נוזלי בשנה. עוד כ- 2 מיליון טון .שמן בשנה מיוצאים דרך מסופי הדלק הימיים של ישראל 18 מבקר המדינה ,דוח שנתי 64א, מוכנות והיערכות להשפעות סביבתיות של קידוחי גז ונפט בים , 15 באוקטובר2013 ,עמ ' 484 - 498 . 19 להרחבה בנושא הסיכונים הסביבתיים הנשקפים לים מהסכם קצא "א ראו: רינת בניטה, הסכם קצא "א – Med Red :רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם, מרכז מחקר והמידע של הכנסת, 28 בנובמבר2021 . אחת המטרות המרכזיות של הגופים האחראים לניהול המרחב הימי היא למזער נזקים באמצעות היערכות נכונה למכלול סיכוני .הזיהום האפשריים בים ,כאשר מתרחש זיהום לממדי הזמן והמרחב יש חשיבות: ככל שיטופל כתם שמן סמוך למועד התרחשות האירוע, כך יצומצם הנזק ה יערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יצטמצמו הנזקים .הסביבתיים והכלכליים הנגרמים בעטיים20 על פי דוח מסכם שהוכן ב משרד ראש הממשלה והוגש לאו"ם בשנת2019 , ישראל פועלת למניעת זיהום הים ממקורות תעשייתיים ויבשתיים .שונים על פי הדוח, המשרד להגנ"ס נערך לאירועי זיהום ים בשלושה :מישורים עיקריים מניעה ,טיפול ושיקום. פעולות היערכות אלו מבוססות על מערכת רגולטורית שמעוגנת בחקיקה ו ב הסכמים בין-לאומיים , פרוטוקולים ואכיפה, כפי שיפורט להלן. 21 במישור הבי ן-לאומי ישראל פועלת בהתאם לדרישות האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום ים משמן משנת1990 (אמנת ה OPRC- שאשררה ישראל ביוני1999 .) האמנה אומצה בלונדון בעקבות כמה אסונות ימיים גדולים שבהם נשפכו אלפי טונות של שמן לים ושבעטיים נגרמו נזקים סביבתיים בלתי הפיכים לסביבה ה ימית. בעקבות אירועים אלו התגבשה ההבנה ש הטיפול בנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים משפיכת שמן לים אינו מספק, וכי יש צורך גם למנוע את התפשטות הזיהום ואת הנזק הסביבתי הנובע ממנו. האמנה נועדה להביא למוכנות לתקריות של זיהום ים בשמן על סוגיו, לרבות באמצעות הכנת ת כנ ו ,יות חירום הקמת מערכת לתגובה מהירה לטיפול בזיהומים חמורים והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין - .לאומי אמנת ברצלונה, ש עליה חתמה מדינת ישראל בשנת1976 , אף היא מתייחסת לנושא זיהום ים בשמן בפרוטוקול מיוחד לנושא שמטר תו לקדם עזרה הדדית בין מדינות הים התיכון ל מען שמירה על הסביבה הימית ומניעת זיהומים. 22 במישור הלאומי האחריות לה י ערכות ומוכנות לטיפול בזיהום ים בשמן הוטלה על המשרד להגנ ת הסביבה בשלוש החלטות ממשלה מרכזיות ( בשנים1998 , 2008 , 2014 ) . 23 בהחלטת 'ממשלה מס3542 מ יוני2008 אימצה הממשלה את עקרונות ו הת כנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן )להלן: ''התלמ''ת)" וקבעה בין היתר כי המשרד להגנ"ס יקבל עשרה תקני כ ו ח אדם ותקציב מתאימים לצורך ביצוע פעולות היערכות ,לתרחישי זיהום ים וכי השר להגנת הסביבה ייזום הליך חקיקה לעיגון התלמ"ת . ב תזכיר חוק התלמ"ת הודגש הצורך ליישם את האמנה במישור הישראלי המקומי, על ידי כך שכל הגופים שבתחומם יש רצועת חוף או הפועלים בים יכינו ת ו כניות להתמודדות עם תקריות זיהום ה ים בשמן ולהסדר ת הטיפול בתקריות כאלה ובתוצאותיהן , וייערכו לפיהן . 24 יודגש כי מסמך זה מ תמקד בהיערכות מדינת ישראל לזיהומי ים שמקורם בשמן. בפרקים הבאים ת וצג ב פירוט ה היערכות לאירועי זיהום ים ב שני מוקדי :פעולה עיקריים1 . פעילות 20 אחת הדרכים לטיפול בזיהומי ים בשמן היא באמצעות ריסוס ""דיספרסנטים בים ובאוויר .מדובר ב כימיקלים ש מרוססים על פני כתם ה שמן כדי להגביר את תהליך הפיזור (דיספרסיה) הטבעי. חומר זה עוזר לשמן להתפזר לטיפות קטנות שיגרמו נזק מועט יחסית לבעלי החיים בים. 21 המשרד להגנת הסביבה, דוח הטמעת יעדי פיתוח בר קיימא של האו "ם VNR , יולי 2019 . 22 ,המשרד להגנת הסביבה תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, 2014 . 23 החלטת ממשלה 3662 ( חמ/ 6 )בנושא תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן , 16 באפריל 1998 ; החלט ה 3542 של הממשלה ה- 31 , תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן , 5 ביוני 2008 ; החלט ה 2381 של הממשלה ה- 33 , שיקום הערבה והיערכות לאומית לטיפול באירועי זיהום סביבתיים בעקבות אירוע פריצת צינור הנפט בבאר אורה, 28 בדצמבר2014 . 24 שם. במישור הבין-לאומי ישראל פועלת בהתאם לאמנת ה- OPRC , שנועדה להביא למוכנות לתקריות זיהום ים .בשיתוף פעולה בין מדינות במישור הלאומי האחריות להיערכות לטיפול בזיהום ים מוטלת על המשרד להגנת הסביבה, במסגרת התלמ"ת– תוכנית לאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן המשרד להגנ"ס נערך לאירועי זיהום ים בשלושה מישורים עיקריים: מניעה, טיפול .ושיקום פעולות אלו מבוססות על מערכת רגולטורית שמעוגנת בחקיקה ו ב הסכמים בין-לאומיים , פרוטוקולים ואכיפה היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית "במשרד להגנ ס, אשר אמונה בין היתר על היערכות ומוכנות לטיפול באירועי זיהום ים בשמן וניהול הטיפול באירועים אלה ו כן על קביעת מדיניות סביבתית מקצועית לתשתיות בים ובחופים. 2 .התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן )(התלמ"ת ועיגונה בחקיקה. 2.1 פעילות היחידה הארצית להגנ ת הסביבה הימית: מניעת אירועי זיהום ים היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית :במשרד להגנ"ס (שנקראה בעבר" "אגף ים וחופים "ולהלן במסמך זה: "היחידה הארצית ) היא יחידה מקצועית הפרוסה לאורך כל חופי ישראל: בים התיכון (כ- 197 ק"מ של רצועת חוף), במפרץ אילת (כ- 14 )ק"מ, בכנרת ובים המלח (כ - 40 .)ק"מ ליחידה יש סמכויות רבות בתחומי הים והחופים, ובה ן מניעת זיהום ים ממקורות שונים; היערכות ומוכנות לטיפול באירועי זיהום ים ;בשמן קביעת מדיניות מקצועית סביבתית לתשתיות בים ובחופים; שמירת הסביבה החופית ב אמצעות תכנון ופיקוח; ריכוז פעילות הוו עדה למתן היתרים להזרמת שפכים ולהטלת פסולת לים; ריכוז תוכניות ניטור בים וריכוז מידע ומחקר בסביבה ;הימית פיקוח ואכיפה ;לרבות חקירת עבירות על החוק חקיקה ,ותקנות לאומיות; יישום הנחיות הסכמים ואמנות בין-לאומיות , ו חינוך והסברה .לציבור בנושא שמירת הים והחופים25 סמכויות אכיפה: ליחידה הארצית יש סמכויות לאכיפת חוקים שנועדו לשמור על הסביבה הימית מפני זיהומים, ובהם חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה ,)התשע "א– 2011 ; חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים ,התשמ "ח– 1998 , ;ותקנותיו פקודת מניעת זיהום מי הים בשמן (נוסח חדש ,)התש "ם– 1980 ;חוק שמירת הניקיון ,התשמ "ד– 1984 ;חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים ,התשנ "ז– 1997 .בתחום האכיפה היחידה פועלת לגביית אגרות והיטלים על השימושים השונים ,מטילה קנסות על מזהמים ,ובסמכותה לפתוח תיקי חקירה ולהגיש תביעות26 במסגרת פעולות אכיפה מ י נהלית ופלילית. 27 חשוב לציין שב דוח מבקר המדינה משנת2019 נכתב כי "הגורמים העומדים בראש מערך האכיפה של המשרד להג"ס תמימי דעים כי יש פערים גדולים בין האחריות הרבה המוטלת על המשרד להג"ס ובין המשאבים העומדים לרשותו למילוי משימותיו , וכי המצב חריף ."ביותר בתחום האכיפה הסביבתית28 כך, גם על פי "דוח מצב הים" של עמותת "צלול", היחידה הארצית במשרד להגנ"ס מאופיינת בכוח אדם מצומצם ביחס למספר המטלות הרב המוטל 25 היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, :אתר המשרד להגנת הסביבה. כניסה1 בנובמבר 2021 . 26 להרחבה בנושא פעילות אכיפה בתחומי הגנת הסביבה רא ו : מבקר המדינה , דוח 69ב, המשרד להגנת הסביבה – אכיפה בתחומי הגנת הסביבה ,עמ' 1773-1635 . 27 המשרד להגנת הסביבה ,היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, סיכום תוכנית "חוף נקי "לשנת 2020 , 7 במרץ2021 . 28 מבקר המדינה, דוח שנתי69 ,ב אכיפה בתחומי הגנת הסביבה , 6 במאי2019 , 'עמ1642 . היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנ"ס היא יחידה מקצועית הפרוסה לאורך חופי ישראל, ויש לה כמה סמכויות בתחומי הים והחופים, ובהן מניעת זיהום ים ;ממקורות שונים היערכות ומוכנות לטיפול באירועי זיהום ים , קביעת מדיניות סביבתית ועוד היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עלי ה, מכאן שקיים צורך לתגבר אותה, להגדיל את מצבת כוח האדם בה ולהרחיב את סמכויותיה .כדי שתוכל לבצע את פעילויותיה באופן מיטבי29 להלן תוצג סקירה בדבר תחום פעילותם של שני גופים מרכזיים הנמצאים באחריות היחיד ה הארצית במשרד להג נת הסביבה מ , ו מונים על היבטי אסדרה סביבתית למניעת .זיהום ים ממקורות שונים: הוועדה למתן היתרי הזרמה לים והקרן למניעת זיהום ים הוועדה למתן היתרי הזרמה לים על פי חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח– 1988 , מינה השר להגנת הסביבה ועדה בין- משרדית למתן היתרים להזרמת פסולת/ שפכים לים. שמונ ת חברי הוועדה הם נציגי הם של השר ל הגנת הסביבה(יו"ר )הוועדה ,שר ה ,ביטחון שר ה,בריאות שר ה ,כלכלה שר ה ,חקלאות שר ה ,תיירות שר ה תחבורה ונציג של גופים ציבוריים שעניינם שמירת איכות הסב.יבה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנ"ס היא הגוף המקצועי המייעץ לוועדה למתן היתרים, מרכז את הפעילות המ י .נהלית ואחראי לפיקוח ואכיפה מול בעלי ההיתר30 הוועדה למתן היתרי הזרמה לים מעניקה היתרים להזרמה לים לרשויות ולמפעלים שאינם ,מורשים להזרים את שפכיהם למכונים לטיהור שפכים (מט"ש) מסיבות שונות ו מטילה על המזרימים היטל בהתאם לכמות ההזרמה וסוגיה. 31 יצוין כי רשויות ומפעלים מזרימים שפכים וקולחים לנחלים ולי ם הן בשגרה ו הן עקב תקלות. ההזרמ ות נעשות באישור הוועדה למתן היתרי הזרמה לים. עד לפני כמה שנים מצב ההזרמות לים היה חמור יותר , ו רוב הרשויות הזרימו לנחלים ולים שפכים כ דבר ש בשגרה . בעקבות לחץ שהפעילו ארגוני הסביבה על הרשויות המקומיות ועל המשרד להגנ"ס ,ועם ההבנה ש אפשר ,להשתמש בקולחים להשקיה חקלאית הוקמו בארץ )מכונים לטיהור שפכים (מט"שים ו המים הופנו להשקיה חקלאית. פעילות הוועדה למתן היתרי הזרמה לים מתבצעת מול כ- 120 .מפעלים למפקחי היחידה יש סמ.כויות לערוך חקירות, חיפושים ובמידת הצורך אף עיכוב ומעצר32 כפי שצוין, אחד התפקידים המרכזיים של היחידה הארצית במשרד להגנ "ס הוא יישום ואכיפ ה של חוקים סביבתיים הנוגעים לסביבה הימית. ככלל, המזהמים נושאים באחריות לזיהום שהם יוצרים על פי ה עיקרון "המזהם משלם". עיקרון זה בא לידי ביטוי בהיטלים שמשלמים בעלי היתרי הזרמה לים בגין כמות השפכים המוזרמים, סוגי המזהמים הנמצאים,בהם ועוד וכן ב קנסות או עיצומים כספיים אשר משולמים בגין הזרמה לים ללא ה יתר או פעולה אחרת המנוגדת לרגולציה הסביבתית הימית . היטלים וקנסות כאמור משולמים לקרן למניעת זיהום 29 דליה ,טל דוח מצב הים 2014 – מי ינהל את הים? המלצת עמותת צלול לניהול מיטבי של הים התיכון, הוצאת מכון מחקרי הים והסביבה של עמותת צלול , ינואר2014 . 30 המשרד להגנת הסביבה ,היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים – מסמך מדיניות, 8 בנובמבר2021 . 31 עופר זילברטל ואוהד קרני, המשרד ל הגנת הסביבה :תחום הזרמה והטלה של פסולת ושפכים לים, דוח טיוב רגולציה, מרץ2018 . 32 דליה טל ועופר רמתי ,המכון לחקר הים והנחלים של עמותת צלול, הצעת עמותת צלול להפסקת זיהום הנחלים והים באמצעים כלכליים, חוקים י ומ נהליים, אוקטובר2020 . הוועדה למתן היתרי הזרמה לים , המשויכת ,ליחידה הארצית נותנת היתרים להזרמה לים לרשויות ולמפעלים שאינם מורשים להזרים את שפכיהם למכונים לטיהור שפכים (מט"ש), וכן מטילה עליהם היטל בהתאם לכמות ההזרמה .וסוגיה הוועדה פועלת מול כ- 120 מפעלים היערכ ות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ים הפועלת במסגרת המשרד להגנ "ס כפי שיפורט בהמשך פרק זה. כמו כן , מפקחי היחידה הארצית מבצעים ביקורות שוטפות במפעלים המזרימים לים ו דיגום לבחינת איכות השפכים המוזרמים, ובודקים את עמידת המפעל ביעדי היתר ההזרמה.כנדרש בתנאי ההיתר גורמים המזרימים שפכים או מטילים פסולת לים בניגוד לחוק נחקרים ונשפטים על פי ה חוק, המאפשר ענישה של עד שנת מאסר, או קנס כספי. יצוין כי ישנן הזרמות לא מבוקרות של שפ כים לים שמקורן ב תאונות או תקלות של מערכות הביוב המוניציפ ליות בו גשמים הגורמים להצפות לג ו .לישת שפכים לים דרך מערכות הניקוז33 הקרן למניעת זיהום ים הקרן למניעת זיהום ים הוקמה בשנת1979 מכוח תקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (הקמת הקרן למניעת זיהום הים), התש "ם– 1979 . 34 הקרן פו עלת ומנוהלת תקציבית במסגרת המשרד להגנ"ס ו ב הנהלתה שבעה .חברים ממשרדי ממשלה ומגופים ציבוריים שונים יו"ר הנהלת הקרן הוא מנכ"ל המשרד להגנ"ס , ומרכז פעולות הקרן הוא מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית .תקציב היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית נשען בעיקרו על הקרן ,למניעת זיהום ים, הפועלת במסגרת המשרד להגנ"ס ונסמכת על אגרות מאוניות ומסופי דלק .על קנסות וכן על הכנסות היטל ההזרמה לים35 מטרות הקרן הן לרכז אמצעים כספיים ללחימה בזיהום מי הים, למנוע זיהום מי ים וחופים ולסייע בניקוי חופים ובפיקוח עליהם . 36 הקרן פועלת בין היתר באמצעות בניית מתקנים ורכישת ציוד למניעת זיהום הים, הפעלת ת ו כניות חירום לאירועי זיהום גדולים, הגשת עיצומים נגד מזהמים ו עריכת מחקרים בנושא הים והחופים. כמו כן, הקרן עוסקת במימון של פעולות למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, מבצעי ניקוי חופים ופעולות חינוך.והסברה בהתאם ל פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן (נוסח חדש ,)התש "ם- 1980 , לקרן יש שישה :מקורות הכנסה עיקריים1. אגרה להגנת איכות הסביבה הימית (אשר מתקבלת ברובה מבעלי כלי שיט ומסופים לפריקת שמן כגון ,נמלים, ממשרד התחבורה מ חברת החשמל ועוד); 2 . קנסות המוטלים על ידי בתי המשפט )(עקב תביעות פליליות וענישה כספית ועיצומים מינהליים שהוטלו מכוח דיני הגנת הסביבה הימית; 3 . היטל הזרמה לים (מס ש מוטל )על כל מי שמזרים לים בהיתר הזרמה לים; 4 . החזר הוצאות ניקוי, ה ,משולם לעיתים רחוקות במקרים ש בהם התרחשו אירועי זיהום ים בשמן מאוניה והוצאו הוצאות בגין הפעלת ציוד, כוח אדם או ספינות; 5 . כספים המוקצים לקרן מתקציב המדינה כגון תקציב ייעודי שניתן מ משרד האוצר לרכישת ציוד וכלי שיט לטיפול בזיהום ים בשמן, ו/או תקציב ייעודי שנית ן לתמיכה ברשויות מקומיות במסגרת ות כנית ""חוף נקי בשנים2018 – 2019 ; 6. כספי תרומות לקידום 33 גליה ,פסטרנק זיהום ים בישראל : מקור ,טיפול ומניעה, הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2018/19 ,המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית , אוניברסיטת חיפה, ינואר2019 . 34 תקנות ,)שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (הקמת הקרן למניעת זיהום הים התש "ם– 1979 . 35 אתר המשר ד להגנת הסביבה, הקרן למניעת זיהום ים, 11 באוקטובר2021 . 36 הקרן למניעת זיהום ים, דוח ארבע שנתי 2016 - 2019 , הוגש לוועדת הפנים של הכנסת, אוקטובר2020 . לקרן למניעת זיהום ים יש שישה מקורות :הכנסה עיקריים1. אגרות להגנת איכות ;הסביבה הימית 2 ;. קנסות3 . היטלי ;הזרמה לים4 . החזר הוצאות ניקוי (לאחר הטיפול באירועי ;)זיהום 5 . כספים ;מתקציב המדינה 6. כספי תרומות תקציב היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנ"ס נשען בעיקר על הקרן למניעת זיהום ים , שנסמכת בעיקר על אגרות מאוניות ומסופי דלק, על קנסות, על תקציב המדינה ועל הכנסות היטלי ההזרמה לים היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מטרות הקרן כגון כספים המתקבלים עבור הוראה ב הכשרות שמעבירים אנשי היחידה הארצית. יודגש כי אף שתקצוב הקרן מוסדר בין היתר גם במסגרת סעיפי תקצוב ייעודיים של תקציב המדינה ומשמש להוצאות שונות (כגון סעיפי שכר, תמיכות, הוצאות תפעול ופעילות שוטפת כמו גם היערכות לתקריות זיהום ים )במסמך זה נתמקד בהכנסות הקרן משלוש ה מקורות הכנסה :אגרות ,קנסות וה יטלים , ובהתאם לפירוט שמופיע בדוחות הכספיים שהגישה הקרן למניעת זיהום ים לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בשנים2010 – 2020 . בלוח1 להלן מוצג ות הכנסות הקרן מאגרות, קנסות והיטלים בשנים2010 – 2020 . לוח1: הכנסות הקרן (אגרות, קנסות והיטלים) בשנים2010 – 2020 (במיליוני שקלים) 37 שנת תשלום הכנסה 2010 6.3 2011 10.3 2012 23.5 2013 26.5 2014 30.6 2015 30.5 2016 29.5 2017 28.4 2018 22.7 2019 8.5 2020 20.6 המ לוח עולה כי בשנת2010 הכנסות הקרן למניעת זיהום ים (שמקורן באגרות שנגבו, מקנסות מו היטלים) היו6.3 מיליון ש"ח , ואילו ב שנת2014 ההכנסות היו הגבוהות ביותר– 30.6 מיליון ש"ח , כלומר עלייה של כ- 386% . יצוין כי עד שנת2012 נסמכה הקרן למניעת זיהום ים בעיקר על הכנסות מאגרות הגנת איכות הסביבה הימית (שהיו כ שני שלישים )ממקורות התקציב ( ומקנסות שליש ממקורות התקציב) בגין עבירות על חוקי מניעת זיהום הים שמטילים בתי המשפט . בשנים2012 – 2017 שיעור ההכנסה מהיטלי הזרמה לים היה כ- 60% מהיקף ההכנסה הכוללת. מינואר2017 ואילך, עקב הפסקת הזרמת בוצת שפכי"איגודן" ל ,ים קטנה ההכנסה מאוד בשל הפסקת תשלום ההיטל מ"איגודן:" בשנת2017 ההכנסות היו 28.4 מיליון ש"ח , ואילו בשנת2019 ןה פחת ו ל- 8.5 מיליון ש"ח .לע כ ך יש להוסיף כי משנת2016 לא התקבלו .בקרן הכנסות שמקורן בתקציב המדינה38 ב שנת2020 חלה יה י על בהכנסות הקרן ( 20.6 מיליון )ש"ח , בעיקר עקב פעילות הזרמה לים של מתקנים שעסקו בפיתוח שדות הגז : מתקן כריש ואסדת ההפקה לווייתן. כמו כן איגוד ערים דן לביוב (איגודן) שילם היטל עבור הזרמות ביוב לים 37 הקרן למניעת זיהום ים, דוח ארבע שנתי 2016 - 2019 , הוגש לוועדת הפנים של הכנסת. אוקטובר2020; הקרן למניעת זיהום ים, דוח שנתי 2020 , הוגש לוועדת הפנים של הכנסת, מאי2021 . 38 הקרן למניעת זיהום ים ,דוח ארבע שנתי 2016 - 2019 , הוגש לוועדת הפנים של הכנסת, אוקטובר2020 . בשנת2010 הכנסות הקרן למניעת זיהום ים ,מאגרות קנסות והיטלים היו6.3 לימ יון ש"ח, ואילו ב שנת 2014 היו30.6 לימ יון ש"ח . בשנים2012 – 2017 שיעור ההכנסה מהיטלי הזרמה לים היה כ- 60% סך מ ההכנסה הכוללת. בשנת 2019 פחת התקציב ל- 8.5 לימ יון ש"ח, בין היתר עקב הפחתה בתשלום היטלי ההזרמה לים , ובשנת2020 חלה עלי י ה בהכנסות הקרן היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .במוצא רידינג בעת אירועי גשם39 בתרשים 2 שלהלן יוצג פילוח הכנסות הקרן על פי מקורות ההכנסה בשנים2016 – 2020 . תרשים3 :הכנסות הקרן על פי מקורות ההכנסה בשנים 2016 – 20 20 )(במיליוני שקלים 40 מן התרשים עולה כי בשנים2016 – 2017 סך הכנסות הקרן הי ה כ- 29 מיליון ש"ח ,ו בשנת2016 ( כמחצית מסכום ההכנסות15.4 מיליון ש"ח ) ה י יתה מהיטלי הזרמה לים, והיתר היו מאגרות וקנסות. לעומת זאת, בשנת2017 כ- 45% ה מה כנסות היו מקנסות ועיצומים מ י נהליים. בשנת 2019 חלה ירידה כוללת בהכנסות הקרן ( והן עמדו על8.5 מיליון ש"ח) , בין היתר בגלל החזר כספים בסך של כ- 2.67 מיליון ש "ח שנגבו במסגרת עיצום כספי שנגבה ביתר. ,כפי שצוין קודם בשנת2020 חלה עלייה בהכנסות הקרן והן עמדו על סך של20.65 מיליון ש"ח, בעיקר עקב פעילות הזרמה לים של מתקנים שעסקו בפיתוח שדות הגז : מתקן .כריש ואסדת ההפקה לווייתן כ מו כן, יש לציין כי בשנה זו התקבל בקרן החזר של כספי ביטוח מחברת ענבל בסך11,400 ש"ח מנזקי הסערה במרץ2020 .באילת41 להלן יובאו כמה נתונים המבוססים על דוחות הקרן ,אך לא על כלל נתוני תקציב הקרן : 42 • תקציב הקרן נכלל בתקציב המשרד להגנת הסביבה בתוכנית מס' 26-13-04 , כתקציב .הוצאה מותנית בהכנסה • עד לשנת2015 תוקצבה הקרן גם מתקציב המדינה, אך בשנים האחרונות לא הועבר .תקציב ופעילות הקרן התבססה על ההכנסות בלבד 39 הקרן למניעת זיהום ים, דוח שנתי 2020 , הוגש לוועדת הפנים של הכנסת, מאי2021 . 40 מקור הנתונים :הקרן למניעת זיהום ים , דוח שנתי 2020 , הוגש לוועדת הפנים של הכנסת, מאי2021 . 41 הקרן למניעת זיהום ים ,דוח שנתי 2020 , הוגש לוועדת הפנים של הכנסת, מאי1 202 . 42 שם. 6148 -1,882 11,183 12,687 5,547 6142 3,041 3,051 7,252 15,394 8,354 7,282 8,493 8,474 8,528 2020 2019 2018 2017 2016 אגרות היטל הזרמה לים קנסות ,עיצומים מנהליים היערכות ל אירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm • סך הוצאות הקרן מתקציב שנת2019 היו כ- 35.3 מיליון ש"ח . בשנת2020 בוצעו במזומן כ - 12.5 מיליון ש"ח, ויתרת ההתח י יבויות בסוף שנה לביצוע בשנה לאחר מכן הייתה כ- 11.7 .מיליון ש"ח • יתרת עודפי התקציב (הלא מחויבים) בקרן בסוף שנת2019 הייתה כ- 86.5 ,מיליון ש"ח ובשנת2020 היתרה הייתה כ- 95.8 .מיליון ש"ח לפי דברי ההסבר לתזכ יר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א– 2021 , 43 הכנסות הקרן השוטפות עומדות על כ- 13 ימ ליון ש"ח בשנה בממוצע ,וא ינן מכסות את ההוצאה השוטפת הקבועה בקרן, העומדת על כ- 20 ימ ליון ש"ח .בממוצע בשנה המשמעות היא שהקרן גירעונית מבחינה תפעולית, ו אם לא יהיו מקורות הכנסה נוספים לקרן לרבות מתקציב המדינה, יתרות התקציב בקרן יצטמצמו עד ש לא תוכל לממן את כלל הפעילות. מצב זה נובע מ עומס ה משימות המוטלות על הקרן, והיותה מקור המימון היחיד של פעילות המשרד בסביבה הימי .ת והחופית 2.2 התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ועיגונה בחקיקה כאמור , בהחלטת 'ממשלה מס3542 מיוני2008 אומצו עקרונות התוכנית הלאומית למוכנות .ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן44 בהחלטה נקבע בין היתר כי השר להגנת הסביבה יזום הליך ,חקיקה לעיגון התלמ"ת בהתאם לדרישות האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום משמן משנת1990 (המכונה גם אמנת ה- OPRC ,)אשר ישראל אשררה ביוני1999 . 45 בחלוף כ ארבע שנים, במרץ2012 , הופץ תזכיר להצעת החוק הממשלתית למוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשע"ב– 2012 ,. בפועל הצעת החוק לא .הונחה על שולחן הכנסת ולא קודמה על בסיס תזכיר החוק משנת2012 פרס ם המשרד להגנ" ס באפריל2014 ת ו כנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן . 46 התוכנית הלאומית מהווה מסגרת ארגונית המאגדת את הגורמים הפועלים בתגובה לאירוע י דליפת שמן לים , שעלול ים לגרום לזיהום הסביבה הימית לאורך חופי מדינת ישראל ובים התיכון. בהתאם, מטרת התלמ"ת היא בניית ,מערך כולל למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים משמן ובכלל זה מיפוי אזורים רגישים לאורך החוף, זיהוי מוקדי סיכון לזיהום ים, מדיניות טיפול באירוע זיהום ים ופירוט של שיטות ואמצעים לטיפול באירוע זיהום ים חמור. התוכנית היא גם חלק מהתארגנות אזורית לטיפול משותף ולסיוע .הדדי בעת אירועי חירום של זיהומים גדולים בהיקפם, בשילוב כוחות של הגורמים הרלוונטיים47 43 משרד המשפטים , תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמ ן, התשפ"א– 2021 , 29 במרץ 2021 .. 44 החלטה3542 של הממשלה ה- 31 , ת ו )כנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת , 5 ביוני2008 . 45 ה אמנה נועדה להביא למוכנות לתקריות של זיהום ים בשמן באמצעות הכנת ת ו כניות חירום, הקמת מערכת לתגובה מהירה לטיפול בזיהומים חמורים של הים בשמן והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין- .לאומי 46 ,המשרד להגנת הסביבה תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, 2014 . 47 .שם בהחלטת הממשלה 'מס3542 מיוני2008 אומצו עקרונות התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן )(להלן: התלמ"ת התוכנית הלאומית מהווה מסגרת ארגונית המאגדת את הגורמים השונים הפועלים בתגובה לאירוע י דליפת שמן לים , ומטרתה לבנות מערך כולל למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים משמן היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בהקדמה לתלמ"ת מצוין כי הנזקים הסביבתיים והנזקים לכלכלת המדינה עקב אירוע חמור של יז הום הים והחופים בשמן , עלולים להיות כבדים ביותר . על כן, ההתמודדות עם אירוע כזה נעש תי בשלושה מישורים: מניעה, טיפול באירוע ושיקו ,ם לצד הכנת תוכניות חירום מקומיות )(ברשויות החוף ומפעליות .)(בקרב מפעלים במרץ2021 ', בעקבות החלטת הממשלה מס832 מפברואר של אותה השנה , 48 שהתקבלה בעקבות אסון הזפת לחופי הים התיכון (ראו מסגרת), הפיץ המשרד לה ג נת הסביבה תזכיר חוק נוסף שעניינו מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, הת שפ"א– 2021 . למסמך צורפה, כנדרש על פי החוק, גם הערכת השפעת( הרגולציהRIA). על פי ה- RIA , הרגולציה הקיימת כיום נוגעת רק להיבטים משיקים של הנושא שעניינם מניעת גרימת זיהום כאמור מכלי שיט או ממקורות יבשתיים, התמודדות עם אירועי אסון המוני ואירועי חומרים מסוכנים וכן אפשרות עקיפה לדרוש מגופים טעוני היתר להיערך לטיפול באיר וע זיהום ים משמן , למשל באמצעות תנאים ברישיון עסק, במסגרת היתרי הזרמה או באמצעות תנאים ברישיונות קידוח והפקה . אולם, כך על פי ה- RIA , חסרות ברגולציה הקיימת הוראות שמטרתן להבטיח את היערכות כלל הגופים שבתחומם חופים או כאלו הפועלים בחופים ובים לטיפול מיטבי באירו ע של זיהום ים בשמן, אשר נובעות ו מת כנית לאומית לטיפול מיטבי באירועים שכאלה . יתר על כן, הרגולציה הקיימת א ינה מבטיחה את התיאום בין כלל הגופים, ו אינה מסדירה את הפיצויים על הוצאות ונזקים הקשורים באירוע ובטיפול בו. בדוח צוין כי בה י עדר רגולציה מתאימה המוכנות לתגובה ויישומה נשענות כיום על שיתוף פעולה וולונטרי שאינו .מספק49 ביקורת דומה בדבר חוסר מוכנות והיערכות כוללת לאירועי זיהום אשר עלולים להתרחש בים ב כמה מוקדים בו זמ ב ן עקב ,דליפה ממתקני גז ונפט מכליות ואוניות, או מפעילויות אחרות בים, עלתה בהרחבה גם במסמך של עמותת צלול – דוח מצב הים לשנת 2017 . במסמך נטען כי מדינת ישראל אינה ערוכה לתאונות דליפת שמן לים, בין היתר בשל הצטיידות חסרה, ה י עדר תקצוב ודחיית חוק אישור התלמ ,"ת לצד מחלוקות פנימיות בין המשרדים הפועלים בסביבה הימית. 50 בהתאם לתזכיר החוק, הגופים שבתחומם או באחריותם יש רצועת חוף או הפועלים בים – ובהם ,רשויות מקומיות רשות הטבע והגנים , נמלים, מפעלים, מתקנים ביטחוניים, ובעלי מתקנים לחיפ וש והפקה של נפט וגז טבעי– יהיו ערוכים ,לתקריות זיהום הים והסביבה החופית בשמן ויידרשו להכין תוכניות חירום ולהיערך לפיהן . כמו ,כן התזכיר נועד לה סדיר את אופן הטיפול בתקריות כאלה ובתוצאותיהן , ו נקבע בו סיווג של תקריות זיהום הים לשלוש דרגות (לפי היקפן ו מידת חומרת ן) . 51 ,ואולם אף שתזכיר החוק פורסם כאמור כבר במרץ ונסגר להערות הציבור 48 החלט ה 832 של הממשלה ה- 35 ,טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון בישראל ("זפת ב)"סערה , 23 בפברואר2021 . 49 ,המשרד להגנת הסביבה דוח הערכת השפעות רגולציה בנושא מוכנות ותגובה לזיהומי ים משמן , 29 במרץ2021 . 50 להרחבה :ראו עו"ד תומר מירז, דוח מצב הים2017 : חוק התלמ ,"ת מדוע צריך לאשרו ומה חשוב לתקן בו? 51 תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א– 2021 , 23 בספטמבר2021 . הביקורת המרכזית בנושא ההיערכות לאירועי זיהום ים היא ש חרף העובדה ש מאז החלט ו ת הממשלה בדבר הצורך באימוץ התלמ"ת ועיגונה בחקיקה, ולמרות פעולות שונות שביצעה הממשלה ,בנושא אין בנמצא – נכון למועד כתיבת מסמך זה ( פברואר2022 ) – חוק אשר מעגן את התוכנית וא את התקצוב שלה במרץ2021 , לאחר אסון הזפת לחופי הים התיכון, הפיץ המשרד להגנ"ס תזכיר חוק בנושא מוכנות ותגובה לתקריות זיהום הים .בשמן אף שתזכיר החוק פורסם כאמור כבר במרץ ונסגר להערות הציבור במאי 2021 , עד עתה הוא לא הונח על שולחן הכנסת לצורך השלמת החקיקה היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במאי2021, עד עתה לא הונח ה על שולחן הכנסת הצעת חוק בנושא לצורך השלמת .החקיקה הביקורת המרכזית שמתחו ארגוני סביבה, גורמי מדיניות ו מבקר המדינה בנושא זה היא ש חרף החלטת הממשלה משנת2008 בדבר הצורך באימוץ תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ובעיגונה בחקיקה, ולמרות פעולות ש ל הממשלה בנושא ו בהן ,כתיבת התוכנית ופרסומה, והחלטת ממשלה נוספות שהתקבלו בעניין אין בנמצא נכון למועד כתיבת מסמך זה (פברואר 2022 ) חוק אשר מ עגן את התוכנית הלאומית א ו את התקצוב שלה. תרשים4 : החלטות ממשלה וציוני דרך בנושא היערכות לזיהום ים זיהום חופי הים התיכון בזפת, פברואר2021 בפברואר2021 נגרם אסון סביבתי לחופים ולים התיכון לאורך חופי ישראל עקב אירוע ש בו נפלטה לחופי ישראל פסולת ימית של זפת שמקורה בנפט גולמי. להערכת מומחים מדובר באחד מאירועי הזיהום האקולוגיים החמורים ביותר שפקדו את ישראל, בין היתר בשל השטח הגדול ,שניזוק מהזיהום וכן בשל רעילותה הגבוהה והשפעתה ארוכת .הטווח של הזפת. זיהום הזפת פגע גם בחופים בדרום לבנון כמה ימים לאחר האירוע הוציאו משרדי הפנים, הגנת הסביבה ומשרד הבריאות הוראה לכלל הציבור שלא להגיע לחופים מראש הנקרה ועד זיקים לצ ו .רכי פעילות פנאי על פי דברי המשרד להגנ"ס, מקור הזיהום מיוחס לאוניה שהגיעה מהמפרץ הפרסי ושפכה מאות טונות של נפט .גולמי במים הכלכליים של ישראל, אשר הפכו לזפת במגע עם מי הים בגלל הזיהום הנרחב נגרם נזק רב לחופים הסלעיים בצפון הארץ ובמרכזה , ו כן למגוון בעלי חיים כגון צבי ים, דגים ו סרטנים – שכוסו בזפת, ואף ל לוויתן– שגופתו נפלטה לחוף. בעקבות אירוע הזיהום הכריז המשרד להגנ"ס על מצב חירום ברמה2 (מתוך3 ). ,רשות הטבע והגנים גופי מחקר ימי וארגוני סביבה שלחו צוללנים לפעולות מיפוי וניקוי תת-ימיות בשמורות הטבע הימיות ובחופים, ולצ י דם פעלו חיילים ומתנ דבים. בימים שלאחר האסון נעשו פעולות שתכליתן מיפוי האזורים המזוהמים, איתור כתמי שמן בים ו שיקום וניקוי של החופים. ו כמ כן עשו ניסיונות להצ י ל בעלי חיים שנפגעו בזיהום. כחודש לאחר הכרזת מצב ,החירום ב- 17 במרץ2021 , הכריז המשרד להגנת הסביבה על ביטול מצב החירום והע ביר את המשך הטיפול בחופים 1998 2008 2012 2014 פברואר 2021 מרץ 2021 נובמבר 2021 החלטת ממשלה 3662 – תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן החלטת ממשלה 3542 – תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן תזכיר חוק למוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן פרסום התלמ"ת – תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן החלטת ממשלה 832 – טיפול באירועי זיהום חופי הים התיכון )(זפת בסערה תזכיר חוק נוסף למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים ה והסביבה החופית בשמן פרסום המלצות דוח ועדת המנכ" לים הבין- משרדית היערכות לאירו עי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לידי רשויות החוף המקומיות . בעקבות האירוע נשמעה ביקורת מצד הציבור וארגוני הסביבה כלפי פעילות הממשלה בכל הנוגע לטיפול ב אירוע וניהולו . בין היתר טע נו ארגוני הסביבה כי על אף קיומה של ת ו כנית לאומית למוכנות לאירועי זיהומי ים שאושרה בממשלה כבר בשנת2008 , התוכנית לא יושמה ולא תוקצבה עד היום, בשל התנגדותם של משרד האוצר ומשרד האנרגיה . עוד נטען כי ישראל אינה ערוכה לטיפול בזיהומי ים, בין היתר בגלל מחסור בכוח אדם ובמשאבים הנדרשים למניעת זיהומים מסוג זה , טיפול בהם ושיקום לאחר התרחשותם. ביום 23.2.21 התקבלה .)"החלטת ממשלה בנושא טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון בישראל ("זפת בסערה במסגרת ההחלטה הוטל על הקרן למניעת זיהום הים שבמשרד להגנת הסביבה להקצות תקציב ב סך45 מ יליון "ח ש לצורך שיקום החופים שנפגעו. עוד הוטל על המשרד להגנ"ס ל סייע לרשויות המקומיות שנפגעו באירוע, וכן לבצע ניטור ותיעוד של היקף הפגיעה ועוצמ קו בד ל , ו הת את השימוש באמצעים חדשניים לשיקום הסביבה החופית והימית. בעקבות החלטת הממשלה הפ יצה השרה להגנ"ס דאז, גילה גמליאל , את תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן , התשפ"א– 2021 . כמו כן, בעקבות החלטת הממשלה הוקמה ועדת מנכ"לים בין-משרדית בראשות מנכ"ל המשרד להגנ"ס, לצורך גיבוש המלצות לממשלה על דרכי ה תמודדות עם תרחישי אסון ימיים והיערכות למניעתם, לרבות המלצות בדבר המשמעות התקציבית ותוספת כוח ה אדם הכרוכה בכך. הוועדה התכנסה לראשונה במאי2021 , והגישה את המלצותיה לממשלה בנובמבר2021 . בדוח ועדת המנכ"לים הבין-משרדית הומלץ על שדרוג אמצעי ההתמודדות עם תרחישי אסון שפך נפט ו ה היערכות למניעתם . בין היתר נ כלל ו ב דוח המלצות עיקריות להיערכותם המשולבת של כמה גופים כגון ,משרד הבריאות רשות החירום הלאומית , רשות המים, חברת החשמל, הרשויות המקומיות ועוד , וכן ל המ צה על שורת צעדים נדרשים לצורך היערכות המדינה לאירועי זיהום ים , ובהם :אלה הקמת מערך מודיעין לגילוי והתרעה מוקדמת על זיהומי ים בשמן (באמצעות מערכת לוויינים, רדאר חוף, והיוועצות עם מומחים); השלמת חקיקת חוק התלמ"ת, שיהווה את ה מסגרת החוקית להיערכות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן; עדכון כללי של התלמ"ת והפצתו לכלל הגורמים; השלמת רכש ציוד וכלי שיט–התלויה בתקצוב הולם לצורך כך ; הקמת מערך זיהוי ומעקב אווירי על בסיס התרעות זיהום ים בשיתוף ;עם משרד הביטחון הקצאת תקנים נוספים ליחידה הארצית להגנת הסביבה הימית; סיוע של משרד האוצר למשרד להגנ"ס בגיבוש פתרונות אפשריים לבעיית חסם הרכש ב עת אירוע זיהום ים לצורך מימוש פעולות תגובה בזמן אמת ; גיבוש תוכנית יה ערכות למשק המים בעת אירוע זיהום אשר מסכן את מתקני ההתפלה; הכנת תוכנית היערכות להשפעה אפשר;ית של תקריות זיהום ים בשמן על בריאות הציבור תוכנית היערכות למשק החשמל בעת אירוע זיהום ,שעלול לסכן תחנות כוח חופיות; השלמת היערכות ומוכנות לאירוע זיהום ים על ידי הרשויות המקומיות והחופיות לרבות שדרוג תוכניות חירום מקומיות, רכש ציוד ואחזקתו והיערכות מפעלים ,ומתקני שינוע שמן לאירוע זיהום .בהתאם להנחיות המשרד להגנ"ס52 52 המשרד ,להגנת הסביבה המלצות ועדת המנכ :"לים החלטת משלה מספר 832 "זפ ת בסערה" – היערכות למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים בשמן, 21 בנובמבר2021 . היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ב נוגע לנושא תוספת התקציב ותקני כוח האדם הנדרשים לפעילות היחידה הימית , צוי ן בדוח כי ל פי עמדת המשרד להגנ"ס נדרש ת תוספת של 20 תקני כ ו ח אדם ליחי דה לצורך מוכנות והיערכות סבירות ל אירועי זיהום ים בשמן בהתבסס על .הסיכונים הקיימים היום ,לפי הדוח בדיוני התקציב לשנת2021 – 2022 הוקצו למשרד תקנים חדשים , אך ללא פירוט של מהות התקנים והיקפם . כמו " כן נכתב כי תגבור מצבת כוח האדם ביחידה הימית נמצא גבוה בסדר העדיפויות של המשרד להגנ"ס, אולם בשל צרכים רבים דחופים אחרים, תידרש בשנים הבאות הקצאה נוספת של תקנים ליחידה הימית והיא תועלה ע"י המשרד להגנ"ס בדיוני התקציב הבאים". כמו כן, ב נוגע לשאלת תקצוב הקרן מתקציב המדינה נכתב " כי לאור היתרות הקיימות בקרן והפני י ה של המשרד להגנ"ס לקבלת פיצוי מהקרן הבין- לאומית (לא מפורט כמה), דיון על תקצוב הקרן מתקציב המדינה יושהה כל עוד ישנם בקרן30 מיליון ש "ח ( לפחות בעודפים לא מחויבים15 מיליון ש "ח לחירום, ו- 15 מיליון ש "ח לכיסוי הג י רעון של )הפעילות השוטפת של היחידה הימית" . :סוגיות לדיון מדוחות המבקר שעסקו בנושא, כמו גם מ דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא היערכות המדינה לאירועי זיהום ים בשמן שנערכו בעבר ומהנתונים שהוצגו במסמך , עולה תמונת מצב ש לפיה טרם יושמו במלואן ה המלצות שב החלטות הממשלה שעסקו בנושא לאורך השנים ו המלצות הצוות הבין- ,משרדי שהוקם על ידי המשרד להגנ"ס תקצוב הנושא חסר ותזכיר ה חוק בעניין לא קודם .לידי חקיקה מן העיסוק בנושא עולות כמה :סוגיות לדיון • אחת ה ביקור ו ת המרכזיות בנושא ההיערכות לאירועי זיהום ים היא שמאז החלטת הממשלה משנת 2008 ,בדבר הצורך באימוץ תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים ועיגונה בחקיקה ,ולמרות פעולות שביצעה הממשלה בנושא אין בנמצא נכון למועד כתיבת ה מסמך (פברואר 2022 ) חוק ש מעגן את התוכנית הלאומית וא את תקצוב ה. ב המשך לכך עולה שאלה בדב ר אימוץ התלמ"ת ועדכונה למציאות העכשווית, נכון לשנת2022 . נשאלת השאלה כיצד המדינה מתכוונת לקדם את התוכנית ולפעול ליישומה ולעיגונה בחקיקה, בד בבד עם התאמתה למצב כיום ( מ תוך התייחסות למגוון האיומים ,הנשקפים לסביבה הימית מזיהום לרבות זיהום שמקורו בקיד ו חי גז ונפ ?)ט, ולא רק מזיהומי שמן53 • אחת המסקנות שעלו מדוח ועדת המנכ"לים הבין- משרדית היא כי למשרד ל הגנ"ס חסר ים תקנים ותקצוב הולם לצורך היערכות לאירועי זיהו ם י ם, וכי נדרשים כ- 20 תקני כ ו ח אדם נוספים ליחידה הימית של המשרד כדי שתוכל להיערך לתקריות זיהום ים על סמך הסיכונים הקיימים . 54 כאמור, לפי דוח הוועדה, בדיוני התקציב לשנים2021 – 2022 הוקצו תקנים נוספים אך ללא פירוט מהות התקנים ,והיקפם. על כן עולה שאלה בדבר היערכות המדינה ומשרד האוצר במסגרת דיוני התקציב 53 על פי דוח מבקר המדינה 64א משנת2013 , הסיכון העיקרי שעליו מבוססת תלמ "ת2008 הוא תרחישי זיהום ים הנגרם מהובלת שמן לסוגיו בא ו ניות בקרבת חופי ישראל .נמצא כי התוכנית אינה .עוסקת בתרחישי זיהום ים הנובע מקידוחי גז ונפט בים, וקיים צורך לעדכנה בהתאם 54 המשרד ,להגנת הסביבה המלצות ועדת המנכ :"לים החלטת ממ שלה מספר 832 "ז פת בסערה" – היערכות למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים בשמן, 21 בנובמבר2021 . היערכות לאירועי זיהום ים בישראל: רקע לדיון | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לשנים2023 – 2024 , לצורך הקצאת תקנים נוספים הנדר.שים למשרד ותקצובו בהתאם55 כמו ,כן לאור העובדה כי בדוח המלצות ועד ת המנכ "לים הבין- משרדית צוין ש המשרד להגנ "ס פנה לקרן הבין-לאומית ,לצורך קבלת פיצוי וכיוון ש הומלץ להשהות את ה דיון על תקצוב הקרן מתקציב המדינה כל עוד יש בקרן30 מיליון ש"ח לפחות בעודפים לא מחויבים , עולה הצורך לערוך מעקב אחר .ההתפתחויות בנושא זה בהקשר זה נזכיר כי בדברי ההסבר לתזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א– 2021 , נכתב כי אם לא יוקצו לקרן מקורות תקציביים נוספים, יתרות העודפים צפויות להצטמצם בשנים הבאות עד למצב ש הקרן לא תוכל לממן את הפעילות הנדרשת . • שאלה נוספת נוגעת ל זהות ה גורם שבידו תופקד האחריות לניהול ולתכלול של הטיפול באירועי זיהום ים ומניעתם . כיום הסמכות נמצאת בידי כמה ( גורמים ה משרד להגנ"ס ,, רשויות מקומיות ,רט"ג משרד הבריאות ועוד). עולה השאלה בדבר הצורך בגורם מתכלל שיהיה ממונה על ניהול הסביבה הימית, ובין היתר גם על נ ו שא ההיערכות לאירועי זיהום ,כדי למנוע ביזור סמכויות בין גופים .רבים • כמו כן ,עולה שאלה בדבר קידום חקיקת חוק " אזורים ימיים" ובו הגדר ה של סמכויות ניהול ותכנון במרחב הימי כולו , והבטחת ההגנה על הסביבה הימית גם בתחומי המים הכלכליים. שאלות אלו מתחדדות לנוכח קיומם של מגוון מודלים לתכלול ולניהול הסביבה הימית במדינות שונות בעולם כגון רשות סטטוטורית עצמאית לניהול הסביבה הימית – "רשות ים" , ריכוז סמכויות בידי משרד ממשלתי חד א, ועדת ת י אום בין- ,משרדית ,מועצת ים ועדת תכנון ייעודית לסביבה הימית וכיו צא זה ב. 56 55 יצוין כי בדוח ועדת המנכ"לים הבין- משרדית שפרסם המשרד להגנ"ס צוין כי בדיוני התקציב לשנים2021 - 2022 הוקצו למשרד תקנים חדשים. אולם לדברי המשרד להגנת הסביבה, בשל צרכים רבים דחופים אחרים תידרש בשנים הבאות הקצאה נוספת של תקנים ליחידה הימית, ו המשרד יעלה צורך זה בדיוני התקציב הבאים לשנים2024-2023 . 56 להרחבה :ראו ציפי איסר איזיק, "האסדרה של המרחב הימי בישראל: הפער בין הרצוי למצוי," אקולוגיה וסביבה 5(1), 2014 ,עמ ' 64 – 70 ; ציפי איסר איציק, הרגולציה הסביבתית בישראל :אתגרים של תיעוש , הפרטה ,וגלובליזציה – המרחב הימי של הים התיכון כמקרה בוחן. המרכז לצדק חברתי ודמוקרטי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים, פברואר2016; עמותת צלול, מי ינהל את הים ?הצעת ""צלול לניהול מיטבי של הים התיכון, 24 באוקטובר 2018 ;מינהל התכנון, מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל – ים תיכון, מאי2020 .