חומר רקע

| הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 1 :נייר עמדה טיוטת "תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) (תיקון), התשפ ד- 4 202 מוגש לקראת דיון וועדת העבודה והרווחה של הכנסת הקבוע ליום21.5.24 הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה' מברכת על הגשתה של הצעת התיקון לתקנות הבטיחות בעבודה )(עבודות בנייה , המציעה לתקן את תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח- 1988 (להלן– התקנות )הקיימות לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ועל קיום דיון שני בהצעה חשובה זו מיד עם חזרת ה 'הקבוצה' תומכת באופן עקרוני בהסדרים המוצעים בהצעת התיקון, שבכללם ה גדרת אחריות לבטיחות לחברות יזמיות; הרחבת אחריות מבצע הבנייה באתר; הגדרת בעלי תפקידים נוספים באתר בנייה לרבות בקר בטיחות )(מטעם היזם ומנהל אתר )(מטעם מבצע הבנייה ;, הרחבת אחריותם של בעלי תפקידים קיימים כגון ממוני בטיחות; ו חובת מינוי בעל תפקיד מטעם מבצע הבנייה שיעסוק אך ורק בבטיחות העובדים והעבודה באתר הבנייה וייאסר עליו לעסוק בביצוע העבודה- אשר יחליף בתקנות את 'מנהל העבודה' כהגדרתו ותפקודו .המעשי בתקנות הקיימות ובפועל אנו מקווים ומצפים שוועדת העבודה והרווחה תקיים דיונים מעמיקים לליבון סופי של ,פרטי ההסדרים וזאת ב מטרה לגבש ולאשר במושב ה קיץ של הכנסת הסדר המיטבי, כמתבקש מחשיבות ודחיפות הצורך לקדם את .בטיחותם הרעועה של העובדים באתרי הבנייה בישראל נייר עמדה זה כולל מספר הערות עקרוניות המתייחסות לנ )וסח טיוטת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה (תיקון ) התשפ"ד- 2024 (להלן – הצעת התקנות2024 או התקנות המוצעות) , ומתמקד בעיקר בתיקונים המוצעים על ידינו לנוסח שפורסם. נציג את עמדתנו לגבי סוגיות נוספות בהמשך הדיונים, ככל שיתברר שהדבר .נחוץ מהעניינים שיעלו במהלך הדיונים תוכן עניינים א. הצורך האקוטי בקידום הרפורמה שבהצעת תקנות הבטיחות בעבודות:בנייה עלייה תלולה במספר התאונות הקטלניות באתרי בנייה ובעלותן לאוצר המדינה ....................... 2 ב. הגדרת בעל תפקיד 'מנהל בטיחות אתר הבנייה' שיעסוק באופן בלעדי בבטיחות העובדים ,והעבודה וביטול תפקיד ''מנהל עבודה הקבוע כיום בתקנות..... .... .... .... .. ..... 3 ג. צ מצום היקף הפטור מחובת מינוי 'מנהל בטיחות אתר הבנייה ' ............. . ............. ....... 5 ד . קביעת דרישה ש'מבצע בנייה' יהיה קבלן בנייה רשום... .. ...... ...... ......................... .... 5 ה. צ יון בשלטי האתר של פרטים לשם הגשת תלונה בגין הפרות בטיחות תעסוקתית.. ..... 7 ו . ה טלת חובה לביצוע הכשרות בטיחות לעובדים בענף הבנייה.................. ........ .. .... ..... 8 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 2 א. הצורך האקוטי בקידום הרפורמה שבהצעת התקנות הבטיחות בעבודות בנייה: עלייה תלולה במספר התאונות הקטלניות באתרי בנייה וב עלות ן לאוצר המדינה בשנה( האחרונה2023) חלה התדרדרות קשה במצב בטיחות העובדים בישראל , אשר היה ירוד מאד גם .קודם לכן התדרדרות זו באה לידי ביטוי בעלייה תלולה של עשרות אחוזים במספר ההרוגים בתאונות עבודה באתרי בנייה– עלייה של91% (!) במספר ההרוגים בענף הבנייה על פי נתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית אשר הביאה לעלייה של50% במספר ההרוגים בתאונות עבודה בכלל. על פי נתוני 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, מדובר בעלייה של39% בהרוגים בענף הבנייה , מ- 36 בשנת 2022 ל - 50 בשנת2023 . פערי נתונים אלה נובעים מאחת הבעיות הקשות בתחום– ליקויים באופן איסוף ופירסום נתוני תאונות עבודה על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ורשויות המדינה (ראו טבלה להלן בסעיף זה). כך או כך, אין ספק או מחלוקת ביחס לכך שבשנת2023 חלה עלייה תלולה במס פר ההרוגים בתאונות עבודה בכלל ובענף הבנייה בפרט , וזו לא רק ביחס לשנת2022 , אלא ביחס לכל אחת מהשנים2022- 2020 ., בהם מספר קורבנות תאונות העבודה בענף היה דומה בקירוב ,יתר על כן עלייה מספרית זו משקפת עלייה גבוה ה בהרבה בשיעור ההרוגים בענף הבנייה, נוכח הירידה הדרמטית של50% לפחות בהיקף העבודה בענף הבנייה בישראל מאז פרוץ המלחמה ב- 7.10.23 . 1 מתחילת שנ ת זו( ועד היום19.5.24 ) נהרגו13 עובדים בתאונות עבודה קטלניות באתרי הבנייה ( 22 עובדים )בכלל ענפי התעסוקה . מתחילת חודש אפריל ניכרת עלייה תלולה במספר ההרוגים, כאשר7 עובדים נהרגו בשבעת השבועות שחלפו מאז בתאונות עבודה באתרי בנייה, ובנוסף להם עוד4 בענפי תעסוקה אחרים. כל זאת, כאשר היקף הפעילות באתרי הבנייה עדיין נותרה נמוכה מפרקי הזמן המקבילים אשתקד, בשל הירידה .במספר העובדים בענף ומכלול הנסיבות שיצרה המלחמה ,עלייה תלולה זו מלמדת על ההכרח האקוטי בשינוי מקיף ועמוק של ההתנהלות הבטיחותית באתרי הבנייה אשר הרפורמה המוצעת היא מרכיב חיוני בו, ועל ה חיוניות שבקידום מהיר של התקנת התקנות ויישומן , ועל כך שיש ל נצל תקופה זו בה היקף הפעילות באתרים מצומצם יחסית כדי להטמיע את השינויים הנדרשים .בהדרגה שמצב זה מאפשר, על מנת לקדם פני העלייה הצפויה בעתיד הלא רחוק במספרי העובדים בענף הרוגים בתאונות עבודה קטלניות 2023-2020 שנה כלל ענפי התעסוקה ענף הבנייה נתוני הקבוצה נתוני המינהל נתוני הקבוצה נתוני המינהל 2020 70 58 34 32 2021 71 56 37 32 2022 73 50 36 23 2023 85 75 50 44 2023 לעומת2022 )%( 16% + 50% + 39% + 91% + 1 נתונים שהוצגו על ידי נגיד בנק ישראל ב וועדת הכספים של הכנסת בדיון שנערך ב- 22.1.24 . | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 3 לצד המשמעות האנושית הקשה מנשוא של מותם ופציעתם של עובדים בתאונות עבודה, לתאונות העבודה גם השלכות כלכליות אדירות ,. זאת בראש ובראשונה על הנפגעים ובני משפחותיהם, אך לצד זאת– גם על אוצר המדינה. כך, על פי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת2022 עמד התשלום בגין גמלאות נכות בשל פגיעות בעבודה על סך5.7 , ולצד זאת תשלום של₪ . מיליארד7.2 מיליארד בגין דמי פגיעה , כאשר על פי הנטען, קיים גידול שיעור שנתי של% 7 .בהוצאות על גמלאות נכות בשל תאונות עבודה2 אף עלויות א לה אינן משקפות את העלות .המלאה למשק בגין תאונות עבודה שבכללן בין השאר גם הוצאות בגין טיפולים רפואיים ואובדן ימי עבודה יש לתת את הדעת לעלויות אדירות אלה, הנופלות על כתפי הציבור, שכן, מטבע הדברים, שיפור רמת הבטיחות התעסוקתית באתרי הבנייה כרוכה גם בעלויות, דבר שללא ספק מעורר את התנגדותם של הגורמים השונים שיידרשו לשאת בעלויות אלה– גורמים יזמיים (לרבות המדינה והרשויות המקומיות בכובען כיזמיות), חברות קבלניות ועוד. בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך ש השקעה זו ב שיפור בטיחות העובדים תביא בתורה.לחיסכון כלכלי אדיר בשל צמצום התאונות והעלויות הכרוכות בהן ב. הגדרת בעל תפקיד 'מנהל בטיחות אתר הבנייה' שיעסוק באופן בלעדי בבטיחות העובדים וביטול תפקיד ''מנהל עבודה הקבוע כיום בתקנות ; השלכות השינוי המוצע אחד המרכיבים החשובים ביותר בהצעת הרפורמה בתקנות הוא הגדרת בעל תפקיד אשר יעסוק באופן בלעדי בבטיחות העובדים באתר .זאת , במקום בעל התפקיד ''מנהל עבודה כפי שהוא מו גדר ב תקנות הקיימות - אשר מחד הינו אמנם בעל האחריות המקיפה ביותר לשמירה על בטיחות העובדים באתר, אולם מאידך עוסק כיום גם ב ניהול עבודת ביצוע הבניי ה . ,למעשה כפי שנאמר מפי מנהלי עבודה בדיון הקודם ש קיימה הוועדה ב הצעת התקנות( 3.4.24 ) , חלק הארי של זמנם .מוקדם לביצוע מדובר ללא ספק בשינוי מהותי וחשוב ביותר לעומת ,המצב הנוהג כיום אשר אינו מאפשר ל מנהל העבודה לקיים את חובתו לשמור על הבטיחות העובדים, וזאת הן מבחינת העומס המוטל עליו והן מבחינת מתח מוב נה השורר בין המטרה של ביצוע מהיר ל בין הקפדה על .הבטיחות, ובפרט נוכח היות חלק ניכר מאתרי הבנייה בעלי היקף עבודות עצום נ התיקון המוצע מ ציע להותיר על כ נו את השם נ וכחי של בעל התפקיד בתקנות הקיימות, הוא 'מנהל'עבודה . בעל תפקיד זה בתקנות הקיימות מ ופקד גם כיום על בטיחות העובדים ו .מוצע כי ימשיך לעשות כן ,אולם כאמור, זאת בשינוי חשוב– איסור .על בעל תפקיד זה לעסוק בביצוע וכך קובע התיקון בנוגע לתוכן תפקידו החדש של ''מנהל עבודה – "מהות תפקידו של מנהל עבודה באתר הבנייה לפקח מטעם מבצע הבניה על עמידה בהוראות הנוגעות "....לבטיחות העובדים לפי תקנות אלה(תקנה 2ג המוצע ת, 'עמ13 להצעת התקנות2024 ) , ובמתאם לכך ההוראה על מבצע הבנייה ש"לא יעסיק את מנהל העבודה באתר הבניה אלא בתפקידים [ התואמים את תפקידו לפי תקנה2 ג".]הנ"ל ( תקנה2(ב) המוצעת ', עמ8 להצעת התקנות2024 .) דהיינו, הגבלת תפקידו של מנהל העבודה לשמירה על הוראות הבטיחות בלבד, ואיסור על העסקתו בעבודת ביצוע - .וזאת בניגוד לפרקטיקה הנהוגה כיום 2 "סעיפים15 (2) ו- 20 :(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית ענף נפגעי עבודה " ,(גדעון זעירא, מרכז המחקר והמידע של הכנסת 9.5.23 ;) | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 4 אנו סבורים שהשינוי החיוני ה מוצע - אשר ללא ספ ק הטמעתו בפועל לא תהיה פשוט ה, נוכח דפוסים שהשתרשו שנים רבות - חייב למצוא את ביטויו גם בשמו של בעל התפקיד . השם הקיים 'מנהל עבודה' אינו משקף את מהות התפקיד החדש ,יש בו להטעות ציבורים שונים לגבי אופי התפקיד האמור , ובכך להכשיל את יישומה המיטיבי והאפקטיבית של הרפורמה הנדרשת . אנו סבורים כי קיימת חשיבות תודעתית ופרקטית עצומה ,לכך ששם התפקיד ישקף את הגדרתו הרגולטורית החשובה ולשם כך אנו מציעים את השם 'מנהל 'בטיחות אתר בנייה . ,ככל שיהיה בכך צורך יש לבצע את ההתאמות הנדרשות כדי להטמיע את השם החדש .בחקיקה, בתקנות ובמסמכים נוספים הנדרשים לעניין ע ל הבלבול שיוצר הו תרת שם בעל הת פ קיד על כנו לצד השינוי ,המהותי בתוכנו ני תן לל מוד מ חוסר ההבנ ה אבש ידיל ביטוי בדיון ה קודם שקיימה הוועדה(ב- 3.4.24 ), לכך ש השינוי האמור משמע ו ש תפקיד הביצוע של ניהול העבודה באתר לא יהא עוד מחויב ומוגדר בתקנות . לצד זאת, התעוררה תמיהה בנוגע לשאלה מי יהא בעל התפקיד שיעסוק בניהול העבודה במובן ה ביצוע.)י (והמילולי בנוגע לכך יש להסביר, ש תמיהה זו מובנת על רקע המצב שה שתרש. ,אולם למעשה אין הצדקה ואין צורך להגדיר בחק יקה בעל תפקיד לניהול .הביצוע תפ קידה של חקיקת הבטיחות בעבודה ושל המחוקק בכלל הוא להתערב במצבים בהם יש אינטרס ציבורי הזקוק להגנה– לענייננו , השמירה על בטיחות העובדים, אשר מופקרת ו תופקר בה ע דר הסדרה רגולטורית נאותה .להבדיל מכך , אין זה מ תפקידה של המדינה ל קבוע חובה להגדרת .בעל תפקיד ביצועי כזה או אחר כשם שהחקיקה אינה קובעת שיש למנות מנהל פס ייצור במפעל או זגג או בעל מסגריה- כך אין זה מתפקידה ל חייב העסקתו של בעל תפקיד כזה או אחר בניהול ביצוע העבודה באתרי הבנייה ,. יתר על כן גם אין בכך צ ,ורך שכן ברי שזהו אינטרס מובהק וחיוני של הגורם ,המפעיל את האתר .שבלעדיו לא תבוצע העבודה בדיון האמור עלו עוד השאלות, מי יהיו בעלי המקצוע שיעס קו בפועל בתפקיד החדש של מנהל הבטיחות באתר הבנייה , מחד, ו אלה שיעסקו ב ניהול ביצוע האתר , מ .אידך בהמשך לכך עולה השאלה מה יהיו השלכות השינוי האמור עבור מי שממלאים כיום את תפקיד 'מנהל 'עבודה (ומוסמכים ל )כך בדין כהגדרתו בתקנות. כפי שעולה ,מהוראות התיקון 'מנהלי עבודה ' כהגדרתם כיום יוכלו לבחור למלא 'את תפקיד 'מנהל בטיחות אתר הבנייה (כ פי ש מוצע כאן להגדיר בעל תפקיד זה) אשר בנוסח התיקון הנוכחי מוצע ל'המשיך ולהגדירו כ'מנהל עבודה , וזאת ללא צ ורך בהכשרה נוספת . מאידך, מובן שמי מהם שיעדיפו זאת, יוכלו לבחור לעסוק בתפקיד ניהול ביצוע העבודה, אשר ללא ספק ימשיך להתקיים באופן מעשי (גם אם לא יעוגן בחקיקה) שכן הוא נחוץ לשם .ביצוע הבנייה באתרים לצד זאת יצוי ן, כי במצב הקיים פועלים באתרי הבנייה גם עוזרי בטיחות, וזאת מכוח .הוראת שעה שעתידה לפוג בעוד שנתיים דהיינו , עוזרי בטיחות אלה יוכל לשמש כעתודת כוח אדם נוספת שניתן יהיה להכש יר לתפקיד 'מנהל בטיחות 'אתר הבנייה. לסיכום , לא ניתן להפריז בחשיבותו של השינוי המוצע של הגדרת ב על תפקיד שיעסוק באופן בלעדי בפיקוח על בטיחות העובדים והעבודה באתר הבנייה , כפי ש .זה מוגדר בתקנות המוצעות ,לצד זאת מוצע כאן לשנות את שם בעל התפקיד ל'מנהל בטיחות אתר הבנייה' על מנת שזה ישקף את מהות התפקיד החדש ו יסייע להטמעתו המיטב .ית בשטח | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 5 ג. צמצום היקף ה פטור מחובת מינוי מנהל עבודה הצעת התקנות מציעה לפטור כליל מחובת מינוי מנהל עבודה שורת עבודות המוגדרות בתקנה2 (ז) המוצעת '(עמ9 להצעת התקנות2024 ,) ובמקרים אלה, להטיל את חובותיו של מנהל העבודה על מבצע הבנייה. מקרים :אלה כוללים ,)עבודות שיפוץ ללא כל הגבלה על היקף העבודות (ובלבד שלא נדרש לגביהן אישור מהנדס רשוי עבודות בניה עצמית (אשר יכולות לכלול יחידות דיור במספר בלתי מוגבל, כל עוד שאינן עולות ע ל גובה של2 קומות, או עד3 יחידות דיור במספר קומות), ועבודות הפטורות מהיתר בניה לפי חוק התכנון והבניה, ללא כל .הגבלת היקף אנו סבורים כי היקף הפטור האמור הינו גורף יתר על המידה, ומאפשר ביצוען של עבודות בנייה בהיקף ובסיכון ניכרים, וזאת ללא השגחתו של אף בעל מקצוע הנדרש על פי חוק להיות בעל הכשרה וידע מתאימים ,. זאת בפרט נוכח העובדה, שבמצב הקיים והמוצע לפי שעה, 'מבצע הבנייה' אינו נדרש להיות קבלן רשום או בעל .הכשרה אחרת כלשהו ,אולם גם במקרים בהם מבצע הבנייה הוא קבלן רשום , לא מתקיימת במקרים אלה חובה שעבודת הבנייה תתבצע בנוכחותו ובהשגחתו של מבצע הבנייה– וזאת להבדיל מהחובה לקיום נוכחות והשגחה כאמור כאשר קיימת חובת נוכחות מנהל עבודה (כאמור בתקנה2 )(ב המוצעת ', עמ8 להצעת התקנות 2024 .) על אף שמדובר באתרים בעלי היקף ומורכבות פחותים ביחס לאתרים אחרים, עדיין מדובר באתרי בנייה בעלי סיכונים ניכרים, בהם מתרחשות לא אחת תאונות עבודה קשות וקטלניות. נוכח האמור– רמת הסיכון ,המופחתת מחד, אולם רמת הסיכון המשמעותית מאידך אנו מציעים לאמץ אחד משני הסדרים , אשר יבטיחו קיום :השגחה בטיחותית מופחתת אך נוכחת 1. .לחייב באתרים אלה מינוי מנהל עבודה, אולם לאפשר לו לעסוק גם בעבודת ביצוע 2. להגדיר ולהכשיר בעל תפקיד נוסף , אשר יידרש לכישורים ולהכשרה בהיקף מצומצם ביחס לאלה של מנהל עבודה , אשר יופקד על בטיחות העובדים באתרים מסוג זה . ד. ק ביעת דרישה ש'מבצע בנייה' יהיה קבלן בנייה רשום אנו מציעים לקבוע בתקנות ש בעל התפקיד של 'מבצע בנייה' יידרש להיות קבלן בנייה רשום, וזאת להבדיל מהמצב הקיים – אשר הצעת התקנות מותירה ללא שינוי – על פיו בעל נכס או יזם יכול לפעול כמבצע בנייה .מבלי שהוא נדרש לרישיון קבלנות'כידוע, 'מבצע בנייה ,כהגדרתו בתקנות הקיימות וב תקנות המוצעות , הינו בעל התפקיד הנושא באחריות המרכזית לבטיחותם של עובדים באתר בנייה, ומכאן החשיבות הרבה הנודעת ל הגדרתו ולמהותו .של בעל תפקיד זה על פי ההסדר הקבוע כיום בתקנה1 לתקנות,הקיימות ""מבצע בנייה מוגדר כ"קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו", ואילו "מזמין" מוגדר כ"בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודת בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה". על פי התיקון המוצע לתקנות, ההגדרה הקיימת של "מבצע בנייה" נותרת על כנה מב לי שמוצע לשנותה. לצד זאת, ההגדרה של "מזמין" משוכללת כדי להכיל את החלופה השכיחה כיום, על פיה מזמין עבודות הבנייה (או מבצען) אינו בעל הנכס, אלא יזם פרויקט שהוא .בעל היתר הבנייה או מיופה מכוחו של בעל היתר הבנייה מכל מקום, הן במצב הקיים והן בכפוף לתיקון .המוצע, המזמין יכול לשמש כמבצע הבנייה באתר, וזאת אף אם איננו קבלן רשום | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 6 ,באתרי בנייה קטנים ובינוניים, נפוצים המקרים בהם מבצע הבנייה הוא בעל הנכס (אדם פרטי או חברה .במקרה של מפעל או עסק) או חברה יזמית שאיננה חברה קבלנית אפשרות זאת, אשר ייתכן שהתאימה ,לזמנים עברו, הינה לקויה ומסוכנת לבטיחות העובדים:וזאת מהטעמים הבאים כאשר מבצע הבנייה איננו קבלן רשום, המשמעות היא שעל בטיחות העובדים באתר מופקד גורם שנעדר את ההסמכה והיכולות הנדרשות למשימה זו . אחריותו של מבצע הבנייה כוללת יישום של הוראות בטיחות רבות ומורכבות הכלולות בחקיקת הבטיחות, דבר הדורש ידע מקצועי נרחב בבנייה ובבטיחות בבנייה. עמדת המחוקק, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט- 1988 , ובחוק "התכנון הבנייה, תשכ ה - 1965 והתקנות שהותקנו מכוחם, משקפת תפיסה שעבודות בנייה צריכות להיות מבוצעות על ידי גורמים בעלי הכישורים וההסמכה הנדרשים מקבלן רשום על פי חוק רישום קבלנים. מתן אפשרות בחקיקת הבטיחות התעסוקתית לגורם שאיננו קבלן רשום להיות הגורם האחראי לביצוען של עבודות בנ ,ייה בהיבט בטיחות העובדים מקעקע תפיסה זאת, וזאת דווקא בהיבט החשוב ביותר של חיי אדם. כך גורמים אשר אינם נדרשים להחזיק כל ידע או הכשרה מתאימים מופקדים על יישום הוראות מורכבות .הנוגעות לחיי אדם, דבר החותר תחת בטיחות העובדים באתר האפשרות שמבצע בנייה לא יהיה קבלן רשום יוצרת חוסר עקביות חקיקתי ורגולטורי בשאלת הגורם .האחראי על עבודות הבנייה באתר וזורעת בלבול בקרב הגורמים בשטח לגבי זהות הגורם האחראי לעבודות כך, באתרים בהם ה'מזמין' נרשם כמבצע הבנייה, נוצר פיצול בין הקבלן הרשום- האחראי לביצוע עבודות הבנייה על פי חוק רישום קבלנים, האוסר על ביצוע עבודות בנייה על ידי גורם שאינו קבלן רשום- לבין 'מבצע הבנייה' האחראי על בטיחות העובדים המבצעים את עבודות הבנייה על פי .חקיקת הבטיחות התעסוקתית פיצול זה זורע בלבול באתרי הבנייה ביחס למהות הגורם הא חראי הלכה למעשה לנעשה באתר בהיבטים שונים , אשר תורם להפרת הנורמות הקבועות בדברי החקיקה השונים . העדר דרישה שמבצע בנייה יהיה קבלן רשום שולל מהרשויות יכולת אכיפה קריט ית ביחס לפעילותו של מבצע בנייה, ה יא הסמכות החוקית לשלול ממבצע בנייה המתרשל בשמירה על בטיחות העובדים את האפשרות לעסוק בביצוע בנייה . כאשר קבלן רשום מבצע הפרות בטיחות תעסוקתית, רשם הקבלנים מוסמך .לנקוט נגדו הליכי משמעת בגינן, ואף להשעות או לשלול את רישיון הקבלנות שלו בשל התרשלות קשה שכזו לעומת זאת, במצב הקיים לאף גורם אין אפשרות לנקוט בסנקציות משמעתיות שכאלה כלפי מבצע בנייה שאיננו קבלן , בגין התרשלות בטיחותית כאמור, ואין סמכות רגולטורית העשויה למנוע ממי שעונה להגדרת 'מזמין' (בעל נכס או בעל היתר) מלשמש כמבצע בנייה– אף אם חזר וביצע הפרות בטיחותית תעסוקתית .חמורות יתר על כך, גם כאשר מבצע הבנייה היה לכתחילה קבלן רשום, ורישיונו נשלל בשל הפרות בטיחות תעסוקתית, אין דבר המונע ממנו להמשיך ולפעול כמבצע הבנייה באתרי בנייה . לא זו בלבד, אלא שמאחר שהפרות בטיחותית המבוצעות באתר נרשמות באתר האינטרנט של מנהל הבטיחות התעסוקתית על שם מבצע הבנייה באתר בלבד, ואילו פרטי הקבלן המבצע באתר אינו מופיע ברישום במקרים בהם הוא איננו מבצע הבנייה, הרי שכאשר מבצע הבנייה איננו קבלן רשום, העבירות אינן נרשמות לחובתו של הקבלן שביצע אותן בפועל (כמתחייב על פי חוק רישום קבלנים). דהי ינו, לא זו בלבד שאין כוח רגולטורי המאפשר להפסיק את עבודתו– בהווה ולעתיד– של מבצע הבנייה שאיננו קבלן רשום, אלא שביחס לאתרים בהם מבצע הבנייה איננו הקבלן הרשום המבצע את העבודות , גם לא ניתן לנהל הליכים משמעתיים כלפי הקבלן המבצע, שהפרות הבטיחות שביצע בפועל לא נרשמו על שמו, ולא קיים רקורד רשום ביחס לעבירות שביצע באתרים שונים. כמו כן, במקרים אלה הציבור אינו יכול לדעת מי הוא הגורם שביצע את הפרות | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 7 הבטיחות, ולהישמר מפניו, שכן כאמור הפרות הבטיחות שבוצעו אינן נרשמות לחובתו, אלא לחובת מבצע הבנייה שאיננו קבלן רשום. בהקשר זה יש לציין, כי מאגר אתרי הבנייה הפעילים שמפורסם באתר מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית הוא מאגר אתרי הבנייה הארצי הפומבי היחיד (ככל הידו ע לנו גם אין מאגר ארצי אחר שאינו פומבי). דהיינו, אין כל אפשרות חלופית עבור הציבור, ואולי אף עבור הרשויות, לעקוב ולדעת באחריות איזה קבלן בוצעו הפרות בטיחות או תאונות שהתרחשו באתרים בהם מבצע הבנייה איננו קבלן .רשום חומרה יתרה נודעת לאפשרות שמבצע הבנייה לא יהיה קבלן רשום, במקרים בהם חל או מוצע מתן פטור ממינוי מנהל עבודה . ,במקרה זה הצעת התקנות קובעת דרישה ממ בצע הבנייה כי יבצע את חובותיו של מנהל העבודה המוסמך– .זאת, כאשר הוא אינו נדרש להחזיק בהסמכה, כישורים או ידע רלוונטיים כלשהם מבחינת סיווג כקבלן רשום שיש לדרוש ממבצע הבנייה , אנו סבורים שמוטב היה אילו מבצע הבנייה היה נדרש להיות קבלן רשום בסיווג המתאים לאופי והיקף עבודות הבנייה המבוצעות באתר דנן. ברם, אנו מכירים בכך שהדבר עשוי לסרבל ולהקשות על יישום השינוי המוצע כאן. זאת, בעיקר נוכח הפרקטיקה הפרשנית הנהוגה על ידי רשם הקבלנים ב משרד השיכון לעניין הסיווג הנדרש מקבלן ראשי באתר בנייה. לפיכך, בשלב זה, ניתן להסתפק בדרישה לרישום קבלני כלשהו, וגם בכך יהיה שיפור ניכר לעומת המצב הקיים. אנו סבורים כי בהמשך יש מקום לקדם הליכי חקיקה מקבילים ומתוא מים בחקיקת הבטיחות התעסוקתית, בחקיקת רישום קבלנים ובחקיקת התכנון והבנייה, לשם יצירת הגדרה אחידה ותואמת של בעל התפקיד של קבלן ראשי/ מבצע בנייה בזירות החקיקתיות השונות הללו, המסדירות כולן את הפעילות באתרי הבנייה מהיבטים שונים, באופן שיטייב את סנכרון וההרמונ יה החקיקתית והרגולטורית ביניהן וישפר את היעילות .והאפקטיביות של האכיפה של כלל הגורמים הללו ביחס לפעילות באתרי הבנייה התקנת השינוי המוצע ניתנת להיע שות באמצעות תיקון הגדרות "מזמין" ו"מבצע בנייה" בתקנה1 לתקנות ,הבטיחות בעבודות בנייה שבתוקף, באופן שהגדרות אלה יכללו את הדרישה שאלה יהיו קבלני בנייה רשומים באמצעות הכנסת דרישה ל זו תקנה1א המוצע ת '(עמ5 להצעת התקנות2024 ) ,ה קובעת את חובות ,'ה'מזמין ותוך שיש לתת הדעת גם להתאמת הוראות תקנה6 הקיימת ."בעניין "קבלן ראשי וקבלני משנה ה. ציון בשלט י האתר של פרטים לשם הגשת תלונה בגין הפרות בטיחות תעסוקתית הצעת התקנות מציעה לתקן את תקנה7 לתקנות הקיימות, שעניינה חובת הצגת שלט באתר, ולהוסיף חובה ,לציין פרטי בעלי תפקידים נוספים ופרטי זיהוי שלהם (המזמין, בקר הבטיחות, מנהל האתר). אנו מציעים בנוסף לכך, לציין בשלט האמור את הכתובת השמית, הטלפונית והדיגיטלית, לשם הג שת תלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית באתר הבנייה .למנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לצד זאת, מוצע לחייב הצבת שלט אחד נוסף לפחות במקום בולט באתר, שבו יצוינו פרטים אלה במספר שפות רלוונטיות – לכל הפחות עברית, ערבית, אנגלית וסינית . מוצע שהכיתוב שנדרש להופיע בשלט יפורסם בתוספת ,לתקנות וזאת על מנת להקל על בעלי האתרים, ולהבטיח את דיוק הטקסט בשפות שאינן תמיד נגישות לציבור ,בישראל. כמו כן מוצע להוסיף את החובה להסביר לעובדים באתר אודות אפשרות זו להגיש תלונה כאמור .במסגרת הדרכות הבטיחות היומיות המתבצעות באתר | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 8 קיימת חשיבות עצומה להנגשת האפשרות להגשת תלונות כאמור, בראש ובראשונה לעובדים באתר, אך גם לציבור החולף על פני האתר ועד לעתים להפרות בטיחות חמורות, במטרה להגביר פיקוח ממוקד ואפקטיבי .באתרים מסוכנים ו . הטלת חובה לביצוע הכשרות בטיחות לעובדים בענף הבנייה הצעת התקנות מבקשת לייצר מעטפת בטיחותית מקיפה לעובדים באתרי הבנייה. אולם, מעטפת זאת חסרה כיום- וההצעה אינה מתקנת מצב זה– .מרכיב חיוני שבלעדיו אין: חובת הכשרת בטיחות לכל עובד בענף הבנייה ,באופן שהוא בלתי סביר בעליל במצב הקיים כיום לא נדרשים עובדים בענף הבנייה לקיום הכשרות בטיחות כתנאי לעבודתם ב אתרים-למעט הכשר ה לעבודה בגובה - וזאת על אף שהסיכונים באתר הבנייה הינם רבים ומקיפים היבטים רבים נוסף על עבודה בגובה גם ,נפילת מטענים ופגיעת חפצים, התחשמלות, מכונות מסוכנות ,ממשק עם רכבי עבודה .ועוד ועוד ,לצד זאת ביחס להכשרות לעבודה בגובה קיימת כיום תופעה נרחבת של הונאות בביצוע הכשרתן, והלכה למעשה, עובדים רבים המחזיקים באישור אודות ביצוע הכשרה כאמור, לא עברו הכשרה זו בפועל באופן מספק אם בכלל. בהסכם שגובש בין המדינה להסתדרות בנובמבר2018 , נקבע שמנהל הבטיחות יגבש ויאכוף החלת חובת השתלמות בסיסית לכל עובד באתר בנייה, אשר ביצוען יהיה באחריות ובמימון המעסיקים. ברם, התחייבות זאת לא קוימה עד עצם היום הזה. בהמשך, קבעה החלטת ממשלה189 מחודש אוגוסט2021 כי על מ י נהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לקבוע, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין וההגירה והמנהל האזרחי, חובת ביצוע הכשרות בטיחות בנות10 שעות לעובדים פלסטינים בענף הבניין – מהלך שנראה היה כצעד ראשון לקראת יישום אוניברסלי של חובת הכשרה כאמור על כלל העובדים בענף. אולם, הגם שבשנת2022 בוצע פיילוט ליישום החלטה זו, גם חובה זו לא מומשה .מעולם החשיבות של הטלת ויישום חובה להכשרות כאמור אף רבה יותר בזמנים אלה מאשר בזמנים רגילים, נוכח המצב החריג בו נתון ענף הבנייה בתקופה שמאז פרצה מלחמת7/10 . כיום, עקב הטלת האיסור על כניסתם של עובדים פלסטינים, מספר העובדים בענף מצומצם מאד. מהלכים שונים לשינוי מצב ז ה כבר נעשו, וללא ספק מצב זה ישתנה בחודשים הקרובים, ועובדים נוספים ייכנסו לענף, בין עובדים פלסטינים ובין עובדים ממדינות ,אחרות. מצב זה יוצר אתגרים וסיכונים רבים מן הרגיל לבטיחות באתרי הבנייה מ חייב ביתר שאת הטלת החובה לביצוען של הכשרות בטיחות לעובדים בענף, ו.מייצר אפשרויות נוספות ליישומה של חובה זו ,כל זאת נזכיר, על רקע העלייה התלולה של עשרות אחוזים במספר תאונות העבודה הקטלניות באתרי הבנייה בשנת 2023 ., אשר מעידה על מצב הבטיחות החמור בענף, ואשר נעצרה כאמור באופן מלאכותי בשל נסיבות המלחמה נוכח האמור, מוצע לקבוע בתקנות תיקבע בתקנות חובת הכשרה מתאימה לכלל העובדים בענף הבניין . בגדר הסדר זה, יש מקום לבחון את הצורך בשינוי ההסדרים לביצוען של ה ,כשרות הבטיחות במטרה להקל על קיום פיקוח שיטתי על תקינות ביצוען של ההכשרות(כגון : הגדרת החובה לביצוע ההכשרות במוסדות מאושרים או גיבוש מנגנון פיקוח הדוק על המוסמכים לבצע הכשרות).