חומר רקע

רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 1 י"ב בא ייר", תשפ ד | 20.05.2024 :לכבוד יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן חברי ועדת הכלכ ל ה ,שלום רב :הנדון לקראת הדיון ב הצעת חוק 'מקורות אנרגיה (תיקון מס5), התשפ"ד- 2024 ביו ם שני27.05.2024 עתיד להתקיים דיון בעניין הצעת חוק מקורות אנרגיה '(תיקון מס5), התשפ"ד - 2024 . מצורף כנספח 'א ( דוח בקרת גיבוש הרגולציהRIA ) שביצעה עמותת רווח נקי, שבחנה את תהליך גיבוש ו של תזכיר חוק מקורות אנרגיה (תיקון), התשפ"ד– 2024 . ניתוח זה הינו חלק מ "פרויקט תו איכותRIA ": הערכת תהליכי רגולציה , במסגרתו מנתחת עמותת :רווח נקי (לעיונכם אתר העמותה ) תהליכי גיבוש רגולציה, כפי שהם משתקפים בדוחות ה- RIA , ומעבירה את הניתוחים למשרדים המפיצים ולציבור הרחב, לצורך שיפור ביצוע הליכי ה- RIA . עמותת רווח נקי הוקמה על ידי שורה של משפטנים וכלכלנים, במטרה לייעל את המשק הישראלי - להגביר את התחרות, השקיפות, ולהטמיע מדיניות רגולציה חכמה. פרויקט "תו איכותRIA : הערכת :תהליכי רגולציה" הוא פרויקט הדגל של העמותה (לעיונכם קישור לכל דוחות ה- RIA שנותחו על ידי .)העמותה במסגרת הפרויקט ,בברכה הדס עציץ מחלקת קשרי ממשל עמותת רווח נקי :העתק עו"ד יואל בריס, יו"ר רשות האסדר ה רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 2 'נספח א 'י״א באדר ב", תשפ ד | 21.03.2024 :לכבוד מר אוריאל בבצ׳יק – מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת משרד האנרגיה :מספרנו21 2024.01. ,שלום רב :הנדון ניתוח תו איכותRIA : דוח הערכת השפעות אסדרה בנושא תזכיר חוק מקורות אנרגיה (תיקון), התשפ"ד- 2024 מדד רווח נקי– 45 . 29 קטגוריה כתומה הרינו מתכבדים להציג בפניכם את ניתוח,עמותת רווח נקי1 לדוח הערכת השפעות האסדרה שפרסמתם במרץ 2024 בעניין עדכון)תזכיר חוק מקורות אנרגיה (תיקון התשפ״ד- 2024 . 2 .מדובר בתהליך בינוני שמומלץ מאוד לשוב ולבצע בו עבודה יסודית לפני אימוץ האסדרה :תמצית האסדרה טיוטת האסדרה מבקשת לעדכן את תזכיר חוק מקורות אנרגיה כך שתתבצע התאמה מלאה בין הרגולציה הישראלית בייבוא לבין הרגולציה האירופית. זאת, בהתאם להחלטת ועדת שרים ליוקר המחיה מיום29.2.2024 . האסדרה עוסקת במספר סוגיות הקשורות לייבוא– ,המסמכים הדרושים להוכחת הייבוא מאירופה, חוסר בהירות בהגדרת ״מוצר חשמל״ חוסר בכלי אכיפה מתאימים, חוסר התאמה בסימון אנרגטי לתנורי חימום חשמליים ותוקף .אישור הייבוא :השפעה משקית נראה כי לאסדרה השפעה משק ית גדולה3. זאת, שכן מדובר בשוק של מיליוני .מוצרים שמחיריהם יכולים להגיע לאלפי שקלים 1 עמותת רווח נקי הוקמה על ידי שורה של משפטנים וכלכלנים, במטרה לייעל את המשק הישראלי- להגביר את התחרות, השקיפות, ולהטמיע מדיניות אסדרה חכמה. לאתר העמותה לחצו כאן . ניתוח זה הינו חלק מ" פרויקט תו איכותRIA: הערכת תהליכי רגולציה", במסגרתו מנותחים תהליכי גיבוש אסדרה, כפי שהם משתקפים בדוחות ה- RIA, ומועברים למשרדים המפיצים ולציבור הרחב לצורך שיפור ביצוע תהליכי ה- RIA. 2 כאמור, ניתוח זה מתייחס לדוח הערכת השפעות רגולציה שפרסמתם בתאריך4 .202 3.7 באתר החקיקה .הממשלתי .למתודולוגיית הניתוח שלנו, ראו נספח א 3 .השפעה משקית על פי המתודולוגיה של רווח נקי נקבעת על פי קריטריונים כמותניים ואיכותניים מבחינה כמותית , אסדרה בעלת השפעה של עד6 מלש"ח תיחשב לאסדרה קטנה; אסדרה בעלת השפעה בין6 - 30 מלש"ח תיחשב לאסדרה בינונית; אסדרה בעלת השפעה מעל30 .מלש"ח תיחשב לאסדרה גדולה מבחינה איכותית , הקריטריונים שישפיעו על הסיוג הם קביעת חובת רישוי; היקף הנזק שהאסדרה נועדה למנוע; היקף האוכלוסייה המושפעת; מורכבות האסדרה (חומרת הבעיה, היקף שק״ד שיש למקבלי ההחלטות, היקף וגודל ההשפעה הצפויה של המדיניות (בדגש על עלויות והשפעות לא רצויות), דחיפות); היקף ה שפעה פוטנציאלית רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 3 :ציונים בחלוקה לקריטריונים ברצוננו להתייחס למספר קריטריונים :שיש בעיננו לשפר טרם קידום האסדרה ■ הגדרת בעיה סיסטמתית וניתוח הבעיה (קריטריון2 :) הניתוח לא מציג נתונים על מנת לתקף את ההסבר לבעיה הסיסטמתית. על מנת לבסס את סיסטמתיות הבעיה נדרש היה למשל לציין כמה יבואנים ישירים ומקבילים של מוצרי חשמל קיימים בשוק ,כמה מתוכם נדחו בעקבות אי הגשת מסמכים או כמה זמן המתנה נדרש לקבלת אישור ייבוא . נוסף על כך, אין בדוח כל תיאור של מאפייני השוק (יבואנים גדולים או קטנים, מוצרים נפוצים וכן .)הלאה ■ בחינת עלויות והשפעות שליליות (קריטריון6 :) הניתוח לא כולל כימות של העלויות הכרוכות בכל חלופה . גם בתחום העלויות הממשלתיות, למרות ש בחלק מהחלופות נכתב כי הן מצריכות תוספת כוח אדם ותקציב , אין כל ניסיון לכמת את היקף שעות העבודה או כמות המשאבים הנדרשים (ת קציבים ותקנים )עבור כל חלופה. ■ שיתוף ציבור וגורמים ממשלתיים (קריטריון4 :) בדוח מתואר כי בעקבות הזמן הקצר וההליך המזורז לא נערך שיתוף ציבור כלל. עם זאת, נכתב בדוח כי למשרד יש קשר שוטף עם היבואנים על יישום תיקון מס׳3 לחוק מקורות האנרגיה (בדגש על מסלול יבוא הצהרה ,)אירופית אך אין סיכום לעמדותיהם .וטענותיהם (על תקציב המדינה, על הציבור, על התחרות או על רמת המחירים); אסדרה בתחום חדש או שינוי מהותי באסדרה קיימת; השפעה על מגזרים פגיעים ומוחלשים; חוסר ודאות לגבי הצלחת האסדרה; השפעה על מבנה השוק המפוקח; משך ההשפעה של האסדרה. יצוין שהקביעה בדבר היקף ההשפעה המשקית היא גמישה .ויכולה להשתנות ממקרה למקרה קריטריון 1. פתיחות ונגישות 2 . הגדרת בעיה סיסטמתית וניתוח הבעיה 3. גיבוש חלופות 4 . שיתוף ציבור וגורמים ממשלתיים 5. בחינת תועלות 6 . בחינות עלויות והשפעות שליליות 7 . השפעות החלופות על שיקולים ציבוריים נוספים 8 . השוואה בין חלופות ובחירה 9 . הגדרת יעדים 10 . החלטה ציון 2.85 (מתוך 3.00 ) 7.20 (מתוך 13.00 ) 4.80 (מתוך 6.00 ) 2.40 (מתוך 0 5.0 ) 2.40 (מתוך 4.00 ) 1.90 (מתוך 4.00 ) 1.50 (מתוך 3.00 ) 1.50 (מתוך 3.00 ) 1.40 (מתוך 4.00 ) 4.00 (מתוך 5.00 ) רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 4 את הפירוט המלא של הערותינו, והסבר מפורט של הציון לניתוח ניתן למצוא בגיליון הניתוח המצורף למסמך זה. כמו כן, ככל שתרצו לקיים שיח על אודות הניתוח והציון, ובכלל זאת על .היקף ההשפעה המשקית שנקבעה על ידינו, אנו עומדים לרשותכם ,בכבוד רב :העתקים עו"ד יואל בריס, ראש רשות הא .סדרה מר איציק יוניסי, מנהל תחום הנדסה, רישוי ותקינה– .משרד האנרגיה מר יהונתן קרופניק, מנהל תחום אכיפה– .משרד האנרגיה מר גבריאל גל וינרבה, מנהל תחום מדיניות רגולציה– .משרד האנרגיה מר רון אייפר, הממונה על ״חוק מקורות אנרגיה תש״ן– 1989 ״- .משרד האנרגיה עו"ד נילי אבן-חן אורי ל וי מנכ"לית רכז רגולציה ממוצע 2023 : 25.42 ציונכם: 29.45 רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 5 גיליון ניתוח דוחRIA – עדכון)תזכיר חוק מקורות האנרגיה (תיקון התשפ״ד- 2024 הערה : הניקוד של קריטריוני המשנה בצד שמאל של הטבלה מנורמל לסולם של5 - 0 . .קריטריון משנה שנמצא כלא רלוונטי לניתוח לא נכלל במסגרת הציון הסופי ניקוד התייחסות מילולית קריטריון 2.85 1 ( . פתיחות ונגישות3 )נקודות 4.50 טיוטת האסדרה ודוח ה - RIA ,מפורסמים באתר החקיקה הממשלתי. עם זאת ״דו״ח הפחתת נטל רגולטורי״ בסוגיית ״ חלופות ביטול תקנות מקורות אנרגיה סימון אנרגטי לתנורי חימום חשמליים ״ שנכתב בדוח ה - RIA כי .יצורף לאתר החקיקה איננו מצורף יוער , כי כלל הקישורים בדוח אינם עובדים .)(אף כי נראה כי מקור התקלה בתקלה טכנית באתר החקיקה שאר הנתונים המפורטים בדוח זמינים באינטרנט, כולל קישורים רלוונטיים .לרגולציה האירופאית ולמחקרים נוספים (א) האם המידע והנתונים ששימשו את הניתוח ( ?נגישים1.5 )נקודות 5.00 דוח ה- RIA ברור לאדם מהציבור ומצליח לפשט חמש סוגיות הכלולות בו .בצורה מקיפה ובעברית פשוטה מתואר בדוח כי התהליך בוצע בזריזות לאחר החלטת ועדת השרים ליוקר המחיה מ - 29.2.24 .. בנוסף, מפורטים הגורמים אשר לקחו חלק בתהליך הדוח כולל נספחים המתארים את תהליך העבודה והמתודולוגיה את המקורות ששימשו בתהליך . (ב) האם דוח גיבוש האסדרה מקיף וברור ( ?לאדם מן הציבור1.5 )נקודות 7.20 2 . הגדרת בעיה סיסטמתית וניתוח הבעיה ( 13 )נקודות 5.00 הניתוח מגדיר חמש בעיות הקשורות לייבוא מכשירים צורכי אנרגיה והתאמתן לרגולציה האירופית. הבעיה המרכזית הינה הקושי בהמצאת המסמכים הנדרשים להוכחת עמידה בתקן אירופי ,זאת ,כיוון שכיום נדרש להציג מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופאיים או לחילופין תעודת בדיקה ממעבדה מוסמכת .הבעייתיות נוצרת כיוון שלא תמיד היבואן הינו היבואן הרשמי מטעם היצרן .ועל כן קיים קושי להשיג מסמכים אלו בעיות נוספות עימ ן מתמודד הדוח הינן חוסר בהירות בהגדרת ״מוצר חשמלי״, חוסר בכלי אכיפה ״רכה״ המאפשרים להעלות את המודעות לדרישות החוק בטרם ינקטו צעדי ענישה , חוסר התאמה בין הרגולציה הישראלית לאירופאית בסימון תנורי חימום חשמליים וכן עומס רגולטורי בתהליך ההארכה של אישורים בשל הצורך לקבל אישור מועדת הכלכלה של הכנסת בנוסף לשר האנרגיה. מצוין כי הבעיות הינן בעיות כלליות אשר עלו בשיח למול היבואנים לאחר עדכון של התקנות ופתיחת השוק לייבוא במסגרת תיקון מספר 3 לחוק מקורות האנרגיה . (א) האם הניתוח מזהה כשל שוק או בעיה ( ?סיסטמתית אחרת6 )נקודות רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 6 1.00 הניתוח לא מציג נתונים על מנת לתקף את ההסבר לבעיה הסיסטמתית . על מנת לבסס את סיסטמתיות הבעיה נדרש היה למשל לציין כמה יבואנים ישירים ומקבילים של מוצרי חשמל קיימים בשוק ,כמה מתוכם נדחו בעקבות אי הגשת מסמכים או כמה זמן המתנה נדרש לקבלת אישור ייבוא . נוסף על כך, אין בדוח כל תיאור של מאפייני השוק (יבואנים גדולים או קטנים, מוצרים .)נפוצים וכן הלאה הנתון היחיד המוזכר בדוח מציין כי היקף השוק המשוער הינו11,500,000 מוצרים הנכללים תחת פריטי המכס השונים. תמונת המצב הרגולטורית .בישראל ובאירופה מתוארת היטב בדוח (ב) האם הניתוח כולל נתונים שתומכים את ההסבר לכך שהבעיה היא ( ?סיסטמתית6 )נקודות 0.00 הדוח לא מ תייחס כלל לאי וודאות לגבי קיומה של ה בעי ה או למחסור בנתונים. היות ואין כמעט נתונים המבססים את הבעיה ניתן היה לצפות כי יוסבר הקושי באיתור הנתונים והדרך להתמודד עם חוסר הוודאות בביסוס הבעיה בשל העדר הנתונים (ג) האם הניתוח מתחשב באי וודאות לגבי קיומה או מאפייניה של ( ?הבעיה1 )נקודות 4.80 3 ( . גיבוש חלופות6 )נקודות 3.50 לגבי כל אחת מהבעיות הדוח מציין כאחת מהחלופות את מצב האפס. המצב הקיים מתואר בצורה עובדתית ובאופן כללי, ללא כל ניתוח של העתיד הצפוי .בהתחשב במגמות ארוכות טווח בתחום הרלוונטי הניתוח ,לא בוחן שינויים היסטוריים שנעשו בתחום ייבוא מוצרי החשמל למעט ציון תיקון מס׳ 3 לחוק החשמל שעבר כחלק מ רפורמה בתחום בשנת 2022 . בנוסף ,אין ניתוח דינמי של התפתחות המצב הנוכחי ללא שינוי עתידי של ההתערבות הממשלתית וני סיון לאפיין את השוק ללא שינוי דרישות המסמכים . (א) האם הניתוח מתייחס למצב הקיים ללא שינוי ההתערבות הממשלתית - מה יקרה בעתיד אם האסדרה לא תשתנה ( ?)"("חלופת האפס1 )נקודות 3.50 לכל אחת מהבעיות הוצבו לפחות2 .)חלופות (חלופת האפס וחלופה נוספת בסוגיה הגדולה העוסקת במסמכים להוכחת עמידה בחוקיות היבוא האירופית נבחנו3 .חלופות ממשיות נראה כי אף בסוגיה זו מגוון החלופות איננו רחב וכולל רק הצגת מסמכים המעידים על שיווק עם או בלי חתימת עורך דין .ניתן היה לבחון דרכי הוכחה שונות (קישור לאתר אינטרנט ,הצהרת היבואן ואכיפה וכן הלאה ) המוזכרות בדוחות אחרים העוסקים ברפורמת ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ . בשאר הסוגיות אמנם לא הוצעו חלופות רבות מלבד חלופת האפס אך לא בכל סוגיה נראה כי קיימות אפשרויות למגוון רחב של חלופות . (ב) האם הניתוח כולל בחינה של מספר חלופות אמיתיות ומגוונות לטיפול ( ?בבעיה2 )נקודות 3.50 הניתוח מתייחס לגורמים שיושפעו מכל חלופה– היבואנים והצרכנים. עם זאת, אין כל התייחסות ל בטיחות הצרכנים שעלולה להיפגע לאחר ההקלות בייבוא . (ג) האם הניתוח מתייחס לכל הגורמים שיושפעו ( ?מכל חלופה1 )נקודות רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 7 5.00 הניתוח כולל סקירה בין לאומית מקיפה ורחבה הכוללת גם סקירה מעמיקה על המצב החוקי באירופה ומאגר ה- EPREL (הכולל את המכשירים הנדרשים .)בהצגת תווי אנרגיה הסקירה בוחנת גם את האכיפה הנהוגה במדינות אלו . נוסף על כך ,הסקירה כוללת מחקר המצביע על האכיפה היעילה יותר .בהשוואה בין מדינות (ד) סקירה בין לאומית ואימוץ סטנדרטים בינ"ל (2 )נקודות 2.40 4 . שיתוף ציבור וגורמים ( ממשלתיים משיקים5 )נקודות 1.00 בדוח מתואר כי בעקבות הזמן הקצר וההליך המזורז לא נערך שיתוף ציבור כלל. עם זאת, נכתב בדוח כי למשרד יש קשר שוטף עם היבואנים על יישום תיקון מס׳3 ,)לחוק מקורות האנרגיה (בדגש על מסלול יבוא הצהרה אירופית אך אין סיכום לעמדותיהם .וטענותיהם (א) האם נערך שיתוף ציבור בכל השלבים ( ?הקריטיים בתהליך2 )נקודות 5.00 בדוח נכתב כי התהליך התבצע בעקבות החלטת ועדת השרים ליוקר המחייה שנקבעה לאחר שיח של משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד הבריאות עם בעלי עניין ומומחים. בנוסף, נכתב בדוח כי בוצעה התייעצות עם רשות .האסדרה (ב) האם נערך שיח עם גורמים ממשלתיים משיקים בכל השלבים ( ?הקריטיים בתהליך2 )נקודות 0.00 טיוטת הדוח לא פורסמה לקבלת התייחסויות מהציבור . ,(ג) האם בסיום הניתוח טיוטת הדוח פורסמה ?לקבלת התייחסויות (לפני קבלת ההחלטה ( )ומעבר לניסוח משפטי1 )נקודות 2.40 5 ( . בחינת תועלות4 )נקודות 5.00 הניתוח מציג כמה כל חלופה תהיה אפקטיבית כמענה לסוגיה אותה יה א מעוניינת לפתור . הניתוח מנמק את האפקטיביות .בצורה משכנעת (א) האם הניתוח מתייחס לרמת האפקטיביות של כל חלופה בפתרון ( ?הבעיה2 )נקודות 1.00 הניתוח טוען כי כלל הסוגיות עתידות לחסוך יחדיו כ- 7.5% מעלויות .היבואנים טיעון זה איננו מבוסס בדוח גם הצהרת הדוברות המצורפת של משרד הכלכלה והאנרגיה (שהקישור אליה איננו עובד) לא מבססת כלל את נתון זה . (ב) האם יש כימות של צמצום הנזק מהבעיה ?לאחר יישום כל חלופה (2 )נקודות 1.90 6 . בחינת עלויות ( והשפעות שליליות4 )נקודות 5.00 הניתוח מתייחס לעומסים (נטל רגולטור י )שכל חלופה תטיל על הציבור . בנוסף ,קיימת התייחסות לעלויות כספיות ישירות המוטלות על עסקים או אזרחים בעקבות כל חלופה . א) האם הניתוח מתייחס לעלויות ולהשפעות הלא רצויות שכל חלופה תטיל על הציבור? [עלויות ציות לאסדרה, עלויות עקיפות ( ]'וכו1.5 )נקודות 2.00 הניתוח מתייחס לעלויות הממשלתיות של כל חלופה . בחלק מהחלופות נכתב כי הן מצריכות תוספת כוח אדם ותקציב. עם זאת, אין כל ניסיון לכמת את היקף שעות העבודה או כמות המשאבים הנדרשים (ת קציבים ותקנים ) עבור כל חלופה . (ב) האם הניתוח מתייחס לעלויות שכל חלופה ?תטיל על הממשלה ,[תקציב תפעולי, תקנים ( ]זמן עבודה1 )נקודות רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 8 0.00 הניתוח לא כולל כימות של העלויות הכרוכות בכל חלופה. (ג) האם יש כימות של העלויות שכרוכות בכל ( ?חלופה1.5 )נקודות 1.50 7 . בחינת השפעות החלופות על שיקולים ( ציבוריים נוספים3 )נקודות 0.00 נראה כי אחת ממטרות התקנות הינן לאפשר ייבוא גם לעסקים קטנים .ובינוניים אך אין כל התייחסות לכך בדוח (א) האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על ?עסקים קטנים ובינוניים (1 )נקודות 5.00 מטרת תיקוני החקיקה הינה לקדם ולהרחיב את פתיחת השוק לתחרות . כלל החלופות נבחנות בראי מטרה זאת . (ב) האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על קידום התחרות הענפית ( ?והפחתת יוקר המחיה1 )נקודות - נראה כי קריטריון זה לא רלוונטי בדוח זה . (ג) האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על זכויות ואינטרסים ( ?ציבוריים נוספים1 )נקודות 1.50 8 . השוואה בין חלופות ( ובחירה3 )נקודות 3.00 הניתוח בוחן כל חלופה בהיבטי עלות - תועלת וההשפעה על הציבור ומשווה .אותה לשאר החלופות עם זאת, הבחינה איננה מתבצעת לפי מסמך ההמלצות של רשות האסדרה (עמ׳91 )ואין הגדרה של משקולות הקריטריונים הנבדקים (לפי ניתוח רב - מ )שתנים או מבחן עלות- ( תועלתcba ) לכל חלופה. מבחנים אלו יכלו לעזור .להבין את ההשוואה בין החלופות (א) האם הניתוח בוחן כל חלופה בהיבטי עלות - ( ?תועלת1.5 )נקודות 2.00 הניתוח לא מזהה בכל סוגיה את החלופה אשר ממקסמת את הערך לחברה , כיוון שהמבחן הנערך בו איננו מצביע על החלופה המועדפת . כלל ההחלטות מנומקות לאחר בחינת עלות - תועלת של כל החלופה אך לא ניתן להבין מדוע נב חרה חלופה אחת על פני אחרת . (ב) האם הניתוח מזהה את החלופה שבסך הכול (עלות - תועלת) ממקסמת ?את הערך לחברה ( 1.5 )נקודות 1.40 9 ( . הגדרת יעדים4 )נקודות 3.50 הניתוח מציב מטרות ותכליות כאשר בראש ובראשונה המטרה הינה להרחיב ולפתוח את השוק לתחרות. התכלית הינה לייצר הקלה רגולטורית תוך הבטחת העמידה בחוקיות האירופית. מטרות נוספות הן השגת .התייעלות באנרגיה ומתן כלי אכיפה לממונה היעד המוצב בניתוח הוא הקלה רגולטורית על היבואנים תוך מניעת מצב בו מיובא מכשיר על סמך אסמכתא לשיווק באירופה שאיננו עומד בחקיקה האירופית .לא הוצבו יעדים מדידים כיוון שאין יעד בו הוגדרו סוג הנתונים ,שייאספו רף הצלחה או תדירות הבדיקה שת יבדק . (א) האם הניתוח כולל הגדרה ברורה של ,המטרות ויעדים מדידים ומועד לבחינת עמידה ( ?בהם2 )נקודות רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 9 0.00 לא הוגדרה בדוח שיטת מעקב אחר עלויות אסדרה . (ב) האם הוגדרה שיטת מעקב אחר עלויות ( ?האסדרה1 )נקודות 0.00 לא הוגדרה בדוח שיטת פעולה במידה שהאסדרה לא תעמוד ביעדיה . (ג) האם הוגדרה שיטת פעולה במידה שהאסדרה ( ?לא עמדה ביעדיה1 )נקודות 3.50 10 ( . החלטה5 )נקודות 5.00 נראה כי טיוטת האסדרה גובשה בהסתמך על הניתוח .דוח ה - RIA כולל את כלל הסוגיות המופיעות בתזכיר החוק . (א) האם טיוטת האסדרה גובשה בהסתמך על ( ?הניתוח3 )נקודות 2.50 לא ניתן לדעת בכל סוגיה אם מקבל ההחלטות אימץ את החלופה המועדפת מבחינת עלות תועלת נבחרה. כיוון שמבחן העלות- תועלת איננו מבוסס על קריטריונים– הבחירה בחלופה אחת על פני אחרת איננה מנומקת היטב ולא ניתן לדעת אם נבחרה החלופה .אשר ממקסמת את הערך לחברה (ב) האם מקבל ההחלטות בחר בחלופה שממקסמת את הערך לחברה או נימק מדוע בחר בחלופה ( ?אחרת1 )נקודות 0.00 לא נקבעה בטיוטת האסדרה מועד בו היא תבחן מחדש או יעדים מדידים ומנגנון מחייב לבחינת השפעותיה . (ג) האם נקבעו יעדים מדידים ומנגנון מחייב לבחינת ההשפעות בפועל של האסדרה ולבחינת ההצלחה של האסדרה ( ?בהשגת מטרותיה1 )נקודות 29.45 סה"כ (עד50 )נקודות רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 10 נספח א- מתודולוגיה פירוט המתודולוגיה רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 11 כפי שמתואר בדיאגרמה שלעיל, שיטת העבודה שלנו מתבססת על קריאה מעמיקה של הדוח וניתוח שלו בהתאם לעשרה קריטריונים. כל קריטריון מחולק לתתי שאלות המנוקדות בין0 ל- 5 ., ולבסוף משוקללות לציון סופי בהתאם למשקולת הקריטריון4 כל תהליך שייבחן יקבל ציון מסכם בין0 ל- 50 . להלן פירוט הקריטריונים והמשקולות המעודכנים לשנת2024 : 1. ( פתיחות ונגישות3 )נקודות (1) ?האם המידע והנתונים ששימשו את הניתוח נגישים (2) ?האם דוח גיבוש האסדרה מקיף וברור לאדם מן הציבור 2. הגדרת בעיה סיסטמתית וניתוח הבעיה( 13 )נקודות (1) ?האם הניתוח מזהה כשל שוק או בעיה סיסטמתית אחרת (2) ?האם הניתוח כולל נתונים שתומכים את ההסבר לכך שהבעיה היא סיסטמתית (3) ?האם הניתוח מתחשב באי וודאות לגבי קיומה או מאפייניה של הבעיה 3. ( גיבוש חלופות6 )נקודות (1) האם הניתוח מתייחס למצב הקיים ללא שינוי ההתערבות הממשלתית- מה יקרה ?)"בעתיד אם האסדרה לא תשתנה ("חלופת האפס (2) ?האם הניתוח כולל בחינה של מספר חלופות אמיתיות ומגוונות לטיפול בבעיה (3) ?האם הניתוח מתייחס לכל הגורמים שיושפעו מכל חלופה ( 4 ) סקירה בין לאומית ואימוץ סטנדרטים בינ"ל 4 . שיתוף ציבור וגורמים( ממשלתיים משיקים5 )נקודות (1) ?האם נערך שיתוף ציבור בכל השלבים הקריטיים בתהליך (2) ?האם נערך שיח עם גורמים ממשלתיים משיקים בכל השלבים הקריטיים בתהליך (3) האם בסיום הניתוח, טיוטת הדוח פורסמה לקבלת התייחסויות? (לפני קבלת ההחלטה )ומעבר לניסוח משפטי 5. ( בחינת תועלות4 )נקודות (1) ?האם הניתוח מתייחס לרמת האפקטיביות של כל חלופה בפתרון הבעיה (2) ?האם יש כימות של צמצום הנזק מהבעיה לאחר יישום כל חלופה 6. ( בחינת עלויות והשפעות שליליות4 )נקודות 4 למשל, ציון4 במשקולת5 שווה ל- 4 נקודות, אך במשקולת10 הוא שווה ל- 8 .נקודות, וכן הלאה רווח נקי (ע״ר580716355 | ) [email protected] 12 (1) ?האם הניתוח מתייחס לעלויות ולהשפעות הלא רצויות שכל חלופה תטיל על הציבור [עלויות ציות ]'לרגולציה, עלויות עקיפות וכו (2) ,האם הניתוח מתייחס לעלויות שכל חלופה תטיל על הממשלה? [תקציב תפעולי, תקנים ]זמן עבודה (3) ?האם יש כימות של העלויות שכרוכות בכל חלופה 7. ( בחינת השפעות החלופות על שיקולים ציבוריים נוספים3 )נקודות (1) האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על ?עסקים קטנים ובינוניים (2) האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על קידום התחרות הענפית והפחתת יוקר ?המחיה (3) ?האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על זכויות ואינטרסים ציבוריים נוספים 8. ( השוואה בין חלופות ובחירה3 )נקודות ( 4 ) האם הניתוח בוחן כל חלופה בהיבטי עלות- ?תועלת (5) האם הניתוח מזהה את החלופה שבסך הכל (עלות- תועלת) ממקסמת את הערך ?לחברה 9. ( הגדרת יעדים4 )נקודות (1) האם הניתוח כולל הגדרה ברורה של המטרות ויעדים מדידים, ומועד לבחינת עמידה ?בהם (2) האם הוגדרה שיטת מעקב אחר עלויות ?האסדרה (3) ?האם הוגדרה שיטת פעולה במידה שהאסדרה לא עמדה ביעדיה 10 . ( החלטה5 )נקודות (1) ?האם טיוטת האסדרה גובשה בהסתמך על הניתוח (2) האם מקבל ההחלטות בחר בחלופה שממקסמת את הערך לחברה או נימק מדוע בחר ?בחלופה אחרת (3) האם נקבעו יעדים מדידים ומנגנון מחייב לבחינת ההשפעות בפועל של האסדרה ?ולבחינת ההצלחה של האסדרה בהשגת מטרותיה