חומר רקע
פגיעה במתקני ההתפלה ,
ובאספקת מים למשק בעקבות זיהום ים
בדלק והיערכות חסרה של המשרד להגנת הסביבה
התרחיש לאסון זיהום
ים ב'שמן '
שריפה או פיצוץ במכלית
או אסדת הפקת גז
התנגשות בין ספינות או התנגשות ספינה במזח
בחוף /שרטון ודליפת נפט/דלק.
אירוע ביטחוני
באשקלון ,חיפה ,
אשדוד או אילת–
טילים ,מטענים ,כלי שיט מתאבדים מל"טים.
כשל
תחזוקתי
באסדה/מכלית ,
בצנרת ימית או
ממכלים על החוף
סערה או רעידת אדמה
שתוביל לכשל/
שריפה ושפך
הסיכון לאספקת מים
למשק
3
ישראל תלויה בהתפלת מים לשימוש ביתי ותעשייתי.
מעל ל- 70% מהשימוש במגזר הביתי והתעשייתי ויותר
מ- 80% בעתיד הלא רחוק.
חמשת מפעלי ההתפלה הגדולים אשקלון, אשדוד,
פלמחים, שורק וחדרה, ה
מספקים את רוב מי השתיה
בישראל, מרוכזים ברצועה של- 100 ק"מ, בסמיכות
למסופי דלק באשקלון ואשדוד
כתם נפט יכול לנדוד עם הזרמים והרוח על פני המים
ק"מ רבים ביממ
ה
לכן הסיכון העיקרי לזיהום מתקני ההתפלה נובע
מפעילות הקשורה להובלה ולשינוע של שמנים ודלקים
בקרבתם
תרחיש ייחוס של שפך נפט
בכמות של4,500טון *
נפט גולמי
באשקלון.
*
כמות של שפך חלקי של תכולת תא מטען בודד של
מיכלית נפט(
2%
מנפח מיכלית נפט של250,000טון .)
לצורך הערכה ראשונית של פיזור שפך מקצא"
א
אשקלון ,
ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
ביצעו עבור צלול הרצות תרחישי שפך מנקודת
הקישור של מיכלית נפט שבוצעו ע"
י באמצעות
מודלGNOME
(
מודל גנרי ופשוט שלNOAA
)
להערכת פיזור שפך נפט .
המודל לוקח בחשבון
את סוג הנפט ,הבתימטריה ,זרמי ים ,רוח ,
טמפרטורת ים וטמפרטורת אוויר האופייניים לחוף
הים התיכון בחודשי יולי בישראל
מפת פיזור שפך נפט מהמ
קשר
הימי
באשקלון ברוח דרום-
מערבית ,
4,500טון נפט גולמי באשקלון .
תמונת מצב לאחר10ימים
הנזקים מהשבתה של מתקני
תשתיות חיוניים ,
ופגיעה בתירות
ועסקים ובריאות הציבור יעלו
מליארדים רבים למשק
פיזור זיהום במפרץ אילת
48שעות
לאחר
שפך
במסוף
הנפט
במפרץ
אילת
בתאריכים
שונים
לאורך
השנה(
Gildor, 2023
)
ההרצה
במודל
הפיזור
באדיבות
פרופ'חזי
גילדור
מהאוניברסיטה
העברית
והמרכז
הבין-אוניברסיטאי
באילת.המודל
שפיתח
עם
קבוצתו
עפ"י
מדידות
זרמים
במפרץ
אילתFredj, Carlson, Amitai, & Gildor, 2016)
)
המודל
מציג
את
פיזור
החלקיקים
בים
ולאורך
החוף
לפי
הסתברות
הגעתם
לשם
לאורך48שעות
לאחר
אירוע
השפך
במסוף
אילת,בארבעה
מצבים
המייצגים
תנאי
זרמי
ים
שונים
באילת.המודל
לא
לקח
בחשבון
תהליכים
כימיים
אלא
רק
את
פיזורם
של
החלקיקים
בהתאם
לזרמי
הים
התלמ"ת–
תכנית לאומית למוכנות ותגובה
לזיהום ים בשמן(נפט דלק)
;
מה חסר ומה מעכב את
ישומה
עיכובים בירוקרטים בהקמת תחנות
חירום ים בחיפה ואשקלון
חוסר תקנים–
כח אדם
•
עדכון
התלמ"ת לעשור הקרוב והבא
•חוק התלמ"ת והרשויות המקומיות
•תקציב והכנסות עתידיות
7
הסיכונים למתקני ההתפלה ואספקת מים למשק
•
השבתת מתקני התפלה-
אספקת מים לאוכלוסייה תבוא גם על חשבון אספקת המים
לחקלאות ,
נזק של עשרות מליונים ווצפויה בכך פגיעה קשה בביטחון המזון של
האוכלוסיה .
•שאיבה מוגברת מהכינרת ,ומי התהום מחייבת כלי הפקה תקינים ,
ושמירה על מפלסים גבוהים(
שאיבת יתר
תגרום
לופגיעה
במאמצי השיקום של מקורות מים חיוניים אלו)
•
ההערכות מתקני ההתפלה לא מספיקה-
•
"איכות המדידה של מדי שמן הקימים להתרעה ואמינותם אינן מספיקות ;
השימוש
במדי שמן צפים איננו אפשרי בתנאי הים המקומיים ,ואף לא נעשה ניטור שמן במים "
(מכתב איגוד הישראלי להתפלה ,אוגסט ,
2023
.)
•אין הערכות מספקת למניעת התפשטות כתם שפך שמן ממקורות זיהום פוטנציאלים
•
אין בנמצא חיישני זיהוי לכתם דלק בלילה
8
על מנת להשלים את התלמ"ת נדרשים :
•משרד
האוצר
לאשר
את
התקנים
היעודיים
ליחידה
להגנת
הסביה
הימית.
•חנ"י,קצא"א
ומשרד
האוצר
להסיר
את
המגבלות
הבירוקטייות
להקמת
תחנות
חירום
ים
בחיפה
ואשקלון.
•מהמשרד
להגנ"ס
להשקיע
את
מירב
המאמצים
הנדרשים,להשלמת
סקר
הסיכונים
ולעדכון
התלמ"ת
בהתאם,להפעלת
מערכות
זיהוי
והתרעה
חדשות,
ולחידוש
כל
הציוד
והמתקנים
בתחנות
חירום
בים
תיכון
ובאילת.
•פורום
רשויות
החוף(של
מרכז
השלטון
המקומי)לגשר
על
המחלוקות
בין
הרשויות
המקומיות
לגשר
משרד
להגנ"ס
9
על מנת להשלים את התלמ"ת נדרשים :
▪הקמת מערך מודיעין וההתרעה עצמאי
בנוסף לשירות הסוכנות הארופאית .
▪מחסור בכלי שיט יעודיים ,ציוד ,כוח אדם .תחנות חירום ים בחיפה
ואשקלון לא הוקמו .
▪תקצוב20התקנים
החסרים
להגנת
הסביבה
הימית.
(הקרן
למניעת
זיהום
ים
אינה
יכולה
להגדיל
את
הוצאות
השכר
של
היחידה
הארצית
להגנ"ס
הימית).
▪אישור
מיידי
עוד
ב-
2024
,על
מנת
לצאת
לרכש
ובינוי
שכבר
אושרו
על
ידי
כל
הגורמים.