חומר רקע

בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il 21 אי מ, 2024 1553836 לכבוד ח"כ ,יונתן מישרקי יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת חברי ועדת הבריאות של הכנסת עו"ד נעה בן שבת, יועצת משפטית לועדת הבריאות של הכנסת התייחסות ענף המזון להצעת תי קון חוק הגנ ה על בריאות הציבור מזון 1. המסלול האירופאי חיוני שהמסלול האירופאי יהיה פתוח לכמה שיותר מוצרים שאין הצדקה אמיתית שלא ייכללו בו, באופן שיקל את העומס על מחלקת היבוא (השירות שם כרגע הוא ברמה שהיא מתחת לכל ביקורת עם המתנה של חודשים ולעיתים יותר משנה ל אישור מוקדם) וגם ישקף את המדיניות ששירות המזון מקדם של אחריות יבואן בכלל ובפרט אחריות .יבואן נאות 1.1 הגדרת "חקיקת המזון" ביבוא על ידי יבואן נאות במסלול האירופאי– סעיף50 א אמנם ההגדרה המצ ו מצמת של חקיקת המזון היא התקדמות גדולה, אבל עדיין ההגדרה מפנה לרשימה פתוחה של דרישות מכח חוקים תקנות או צ ו וים של משרד הבריאות באופן שלא מייצר את הודאות הנדרשת במסלול זה ולכן לדעת נו נכון יותר שבמקום להפנות לכל התקנות והצווים ולהגיד שכ כל( שיש סתירה ההוראות המאומצות גוברות מה שיוביל לסוגיות פרשניות אם זו סתירה או דרישה משלימה) תהיה רשימה סגורה וברורה של .דרישות שחלות מעבר להוראות המאומצות וההחרגות שמפורטות לצידן– היפוך הנטל– מה שלא יופיע שם, לא חל ב חקיקת המזון ב.מסלול האירופאי דוגמא ות ל דרישות מקומיות בעייתיות : • תקנות בריאות הציבור סגירה של אריזות מזון משנת1992 – לאחרונה הוגשו מכתבי התר א ה לפני תביעה ייצוגית לשורה של עוסקים במזון המייבאים ומייצרים חמאה באריזה שסגורה כפי שמקובל באיחוד האירופאי, כאשר בפניה נטען שהסגירה אינה ,מקיימת את דרישות התקנה הזו. מבלי להיכנס לדיון האם הטענה מוצדקת ,ההתעסקות בהדיפת הטענה מטילה קשיים מיותרים שאינם קיימים באיחוד האירופאי בניגוד לכוונת הרפורמה""מה שטוב לאירופה טוב לישראל ואם חלילה ייקבע שהטענה .צודקת המשמעות היא חסם יבוא מהותי של קטגורית מוצרים מאד משמעותית נבקש שהתקנה הזו תבוטל לחלוטין ושבינתיים יתוקן סעיף50 א כך שהתקנה תוסר מההגדרה המוצעת של "חקיקת המזון" במסגרת הוראת השעה הרלוונטית ליבוא .במסלול האירופאי • הנחיה לעניין רמות גבוהות של קפאין כוללת דרישה לביצוע הערכת הסיכונים במוצר המכיל מעל350 מ"ג/ק"ג קפאין – נבקש לוודא שההנחיה כולל הדרישה הזו תבוטל .בצורה גורפת או לכל הפחות במסלול האירופאי • :מים מבוקבקים ביבוא מים מבוקבקים לישראל חלות2 :תקנות מרכזיות א. ביחס למי שתיה לצריכת אדם בכל הסוגים– תקנות בריאות העם איכותם .התברואית של מי שתיה ב. ביחס למקרה פרטי של מי שתיה- מים מינרלים או מי מעין– תקנות בריאות העם .מים מינרלים ומי מעין 2 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il באירופה חל ות :על המוצרים הללו הדרישות העיקריות הבאות א. ביחס למי שתיה לצריכת אדם בכל הסוגים – - lex.europa.eu/legal - https://eur content/en/TXT/?uri=CELEX%3A32020L2184 ב. ביחס למקרה פרטי של מים מינרליים - - lex.europa.eu/legal - https://eur content/EN/ALL/?uri=celex%3A32009L0054 ג. ,דירקטיבה נוספת המגדירה רמות מירביות של מינרליים במים, דרישות סימון והמתירה את השימוש באוזון לחיטוי מים מינרליים - - https://eur content/EN/ALL/?uri=CELEX%3A32003L0040 - lex.europa.eu/legal :בין הפערים בין הדרישות האירופאיות לדרישות הישראליות • .השימוש באוזון לצרכי טיהור מים אינו מוסדר בתקנה המקומית • .קיימים פערים בערכים המותרים בין הדרישות בארץ, לבין הדרישות האירופאיות • .להבנתנו אין לפערים הללו השפעה על בטיחות המים ,לאור המפורט נבקש שתהיה חלופה של יבוא, ייצור ושיווק מים מבוקבקים (מי שתיה או מינרליים או מי מעין) אם עומדים או בחקיק ת המזון או אם עומדים ברגולציה החלה על .אותו המוצר באיחוד האירופאי 1.2 יבוא מזון המיוצר מחוץ לאיחוד האירופאי, כאשר אותו יצרן משווק באיחוד האירופאי מוצר אחר מאותה הקטגוריה ,)משיקולים של כשרות ומותג פרטי (כמו גם בנסיבות אחרות של העדפות טעם שונות במקרים רבים רוצים לייבא לישראל מזון שונה קצת מהגרסה המיוצאת על ידי אותו היצרן .לאיחוד האירופאי בהנחה שאותו יצרן הוא עם פיקוח על הייצור לשביעות רצו ן משרד הבריאות וניתן להציג התחייבות יצרן לעמידה בדרישות האירופאיות ואסמכתאות לשיווק מוצר אחר מאותה המשפחה של אותו יצרן באיחוד האירופאי, זה אמור להיות מספק כדי להיכלל במסלול .האירופאי נזכיר את ההתייחסות ששלחנו בינואר2024 לתזכיר צו המסמכים החלופיים שפורסם ל ביקורת ציבורית בנושא זה : "אם מדובר בעוסק שמשווק מזון באירופה, היה נכון לאפשר יבוא של כלל המוצרים המשווקים על ידו עם התחייבות שלו שהמוצרים עומדים בדרישות האירופאיות, גם אם .חלק מהמוצרים מסיבות שונות אינם משווקים באירופה הצעתנו בהקשר זה היא שכל עוד יש מוצר מהמשפחה שמשווק באירופה , על בסיס הצהרת יצרן שגם מוצר אחר מהמשפחה עומד בדרישות שם, ניתן יהיה לייבא גם אותו במסלול .האירופאי ,דוגמאות להבנת הכוונה במשפחת מוצרים: גבינה עם זיתים לעומת גבינה בלי זיתים שימורי עגבניות מקולפות לעומת שימורי רסק עגבניות, אפונה מול אפונה עדינה וכו . .נזכיר שיש יבואן נאות בצד השני והדבר יאפשר שימוש יעיל יותר במסלול חשוב זה דוגמא ות נוספות : יצרן של נוזל קוקוס שמייצר2 מוצרים באותה קטגוריה– נוזל קוקוס לבישול, נוזל קוקוס להקצפה– ההבדל היחידי ביניהם הוא אחוזי השומן. במקרה את אחד מהם היצרן לא מייצא לאירופה, אבל יש ביקוש לייצא אותו לישראל– נבקש להבהיר (ובמידת הצורך לעדכן נוסח) שניתן במקרים כאלו ועל בסיס הצהרה לאפשר ייבוא שלו .לישראל במסלול האירופאי 3 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il דוגמא נוספת בהקשר של דרישות כשרות: נבקש שיתאפשר יבוא במסלול האירופאי, גם של מזון שאינו משווק באירופה, כאשר הסיבה לשינוי היא התאמה לדרישות הכשרות בישראל – .למשל הסירו מפיצה קפואה עלים בגלל קושי כשרותי " 1.3 הצהרה שהמוצר משווק באיחוד האירופאי כדין – סעיף79 ד בהצעת תיקון החוק הוסף לסעיף79 ד המפרט מסמכים שצריך לצרף במסלול האירופאי גם סעיף1א ולפיו נדרשת הצהר ת יצרן או ספק שהמוצר משווק כדין באיחוד האירופאי. מכיוון שהחוק מאפשר גם יבוא של מזון שעומד בדין האירופאי גם אם הוא אינו משווק בו, נבקש לתקן את הנוסח כך שי תאפשרו הצהרות חלופיות לשני המסלולים האפשריים– מזון .המשווק באיחוד ומזון שאינו משווק באיחוד לפי תנאי אותו מסלול 1.4 דרישות למסמכים בהליך השחרו ר של מוצרים המכילים ג'לטין - סעיף8 בתוספת 'השלישית ב ,נבקש לתקן את נוסח הדרישה, כך שתידרש תעודה וטרינרית רק במקרים בהם מ דובר בג'לטין מבקר)(להבדיל מג'לטין מדג. :הצעת נוסח מתוקן לגבי מוצרים המכילים ג'לטין מבקר או קולגן– תעודה וטרינרית); y Certificate Veterinar ( 1.5 )חובת הגשת הצהרה חדשה (ותשלום נוסף של אגרה- סעיף79 ו בעיה: סעיף79 לחוק, מגביל מאד את האפשרות לעדכן הצהרה בהקשר של יבוא מזון רגיל רק למצב של שינוי באריזה או במשקל. כך יוצא, שיבואנים מוצאים עצמם נדרשים – לשלם אגרה כפולה על אותו המוצר כל טעות אזוטרית שאין בינה לבין בטיחות המזון - דבר, שנעשתה בתום לב כגון, טעות בכתובת, בייעוד המוצר, בשם הספק, בהליך הגשת הבקשה, אינו ניתן לתיקון ונדרשת הגשת בקשה חדשה, הכרוכה בתשלום נוסף של אגרה. יודגש כי, במידה ונעשתה טעות למשל ביחס לכתובת יצרן זו עלולה להיות טעות רוחבית שתצריך תיקון בעשרות מסמכי הצהרות. אין המדובר רק בטעויות, ייתכנו מצבים של שינויים עליהם הודיע הספק לאחר שההצהרות ניתנו כך למשל, ספק ששינה את שם החברה(ללא שינוי בישות המשפטית שלה). כאמור, שינוי שם של חברה על ידי ספק, ידרוש הגשת בקשה חדשה לכל מוצר ותשלום נוסף עבור כל בקשה. שינוי זה, יכול להגיע לסכום של עשרות אלפי שקלים!! פתרון: תיקון הסעיף באופן שיאפשר ,בכל שינוי שאינו בהרכב המזון עדכון הצהרה בלי צורך בתשלום אגרה מחדש על אותו מוצר. להלן הצעת תיקון נוסח שמאפשרת גם בנסיבות הבאות הגשת הודעת תיקון במקום הצהרה חדשה כשמשתנים אחד מהבאים: פרטי היבואן (חוץ ממספר הזיהוי שלו), ייעוד המזון, שם )היצרן (כל עוד מדובר רק בשינוי השם ולא בשינוי מספר הזיהוי של העוסק , שם הספק (גם אם מדובר בספק אחר עם מספר עוסק אחר .) 79 . )(א הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף74 תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים :שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה (1) פרט מהפרטים לפי סעיף76 שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון ;רגיל (2) "הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, "הרכב המזון – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו בסעיף96 , ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר .במדינה שממנה יובא 4 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il )(ב בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות סעיף76 – (1) ( השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות1 ( ) או2 ) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי סעי פים76 (1) שאינו כולל שינוי במספר הזיהוי של העסק, ולמעט פרט לפי סעיפים 76 (3 ) ו/או 76 (4) ולמעט שינוי בשם היצרן כנדרש לפי76 (5 )שאינו כולל את שינוי מספר זיהוי העוסק שלו ולמעט שינוי בשם הספק כנדרש לפי76 (5) ; ואולם השתנה פרט לפי דרישות סעיף76 שאינו מצריך הגשת הצהרה מחדש לפי הוראות סעיף76 , ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה בסעיף175 ; (2) היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים .לפחות 1.6 בקשה להחריג מוצרי חלב מחלב שלא עבר פסטור מהתוספת ה12 במסגרת הרחבת האפשרות לעשות שימוש במסלול האירופאי , נבקש כי יוסרו מהתוספת ה- 12 .מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר מוצרי חלב מחלב שאינו מפוסטר זו קטגורית מוצרים המוסדרת היטב באיחוד האירופאי .עם תהליכי איכות ובטיחות חלופיים לפסטור המשיגים תוצאות בטיחות מצוינות יבוא במסלול האירופאי, משמעו יבוא מוצרים בכפוף לשיווק באירופה ולעמידה בדרישות הדין האירופאי המכסה את כלל ההיבטים הנדרשים לקטגורית מזונות זו וכאשר היבואן .עצמו הוא יבואן נאות על כל המשתמע מכך ההגדרה החדשה המוצעת של חקיקת המזון במסלול האירופאי אף מחריגה את דרישות צו הפיקוח (איכות חלב )לגבי פסטור חלב, כך שגם בהיבט זה לא צפויה בעיה. על מנת לסגור את המעגל עוד יותר, ניתן להוסיף דרישה בתוספת השלישית ב' שביבוא מוצר חלב מחלב לא מפוסטר יידרש גם אישורPDO - protected destination of origin , המעיד על פיקוח הן בהיבט של אוטנטיות המוצר , איכותו ובטיחותו . מעמד מוגן זה ( PDO ) מגדיר פרמטרים רבים כגון : אזור החליבה ,הגבלה של זמן ייצור מיד לאחר החליבה ,הגבלה של מרחקים מהמפעל , אפיון של אקלים ספציפי וסוג פרה ספציפית וכן בקרות מחמירות על תהליך קבלת החלב וייצור הגבינה . רקע רגולטורי באירופה ובשווקים מתקדמים אחרים: 1. התייחסות למוצר בסעיפיםM1 בתקנה האירופית2073 \ 2005 לגבי מיקרוביולוגיה של מזון, יש התייחסות למוצר שכזה 2. באירופה חלב שנמצא תקין משלב ממשק העדר והחליבה, על פי הPDO ותקנות החקלאות מותר כחומר גלם לייצור גבינה שאינה מבוססת על חלב שעבר פסטור מלא 3. שלטונות הבריאות באוסטרליה ניו- זילנדFSANZ קיבלו את מדיניות האיחוד האירופי בנושא והתירו שיווק גבינות מסוג רוקפור .מחלב שעבר תרמיזציה 4. התייחסות דומה קיבלו מוצרים אלו בFDA ה אמריקאי (אימוץEuropean system for raw milk used for production of cheese) 5. ייצור מוצר שכזה אמור לכלול מערכתHACCP מיושמת משלב החליבה, ייצור הגבינה ועד השיווק והאחסנה כך יובטח ייבוא סדיר ושיווק של מוצרים אלו, ללא חשש פגיעה בבטיחות מזון ובבריאות .הציבור מהלך זה נדרש גם כי לפי המצב הקיים כיום, ביבוא משלוח מעורב של מוצרי חלב מחלב מפוסטר עם מוצרי חלב מחלב שאינו מפוסטר נדרש (המשלוח כולו) לבדיקה בתחנת ההסגר בהליך השחרור וכך היכולת להתחרות בצורה אפקטיבית ביבוא מוצרי חלב במסלול .האירופאי נפגע 5 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il 2. אימוץ הוראות אירופאיות :להלן התייחסותנו לסוגיית ההוראות המאומצות 2.1 אימוץ תקנות אירופאיות נוספות מברכים על הרשימה המפורטת של ההוראות שהתזכיר מציע לאמץ. יחד עם זאת תקנות משלימות שלא אומצו כרגע חשובות גם הן על מנת ליצר את ההרמוניזציה הנדרשת ולסייע :באמת בהסרת חסמים 2.1.1 אימוץ תקנה1924/2006 ותקנה432/2012 להסדרת המסרים המותרים נושא המסרים המותרים אינו מוסדר בישראל. משרד הבריאות חייב להסדיר בדחיפות תקנות מסרים או לאמץ את1924/2006 האירופאיות ואת תקנה432/2012 . המצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי- סעיף13 לחוק הגנת בריאות הציבור מזון כולל איסורים גורפים על ייחוס סגולות ריפוי למזון, תוך שהוא מציין שהשר רשאי להתקין תקנות שיגדירו אילו ,מסרים מותרים. עד עתה טרם הותקנו תקנות בניגוד מוחלט ללוח הזמנים שנקבע בחוק תוך שמשרד הבריאות הפר את החוק, וקיימת חשיפה משמעותית לעוסקים בתחום. מדובר .במצב בלתי אפשרי שאסור לו שימשיך בשל הלקונה הקיימת חיוני לכלול בהוראות המאומצות את ה תקנ ות 1924/2006 ו- 432/2012 באופן שיחשבו כתקנות מתירות בהקשר של סעיף13 .לחוק על רקע האחריות של משרד הבריאות למ צ ב הבעייתי, על משרד הבריאות לדאוג שעד לאימוץ תקנה1924/2006 ו- 432/2012 .ייאסרו תכונה של מניעה, טיפול או ריפוי של מחלה ולא מעבר לכך 2.1.2 אימוץ דירקטיבה76/211 להסדרת סיבולת המשקל והנפח בישראל קיים תקן רשמי– ת"י1059 המסדיר את סיבולת המשקל והנפח של מוצרי מזון ארוזים מראש. הרשמיות של התקן אמורה להיות מוסרת בסוף שנה זו ועל הרשות להגנת הצרכן להסדיר מחדש את הנושא. לדעתנו ובמסגרת יצירת השפה המשותפת שנהוגה באירופה חיוני שגם סיבולת המשקל והנפח יהיו בדיוק כפי שקיים באירופה ולכן נבקש שגם 76/211 .ייכלל בהוראות האירופאיות המאומצות 2.2 מנגנון האימוץ בסעיף3 א 2.2.1 נדרשת ודאות מה יחול כשההפניות של האיחוד מבוטלות סעיף3א(א2 ) מגדיר שבמקום מה שהוחרג מההוראות המאומצות יחולו הוראות חקיקת .המזון או הוראות דין אחר, ככל שקיימות סעיף כזה לא מאפשר לעוסק במזון להבין מה חל עליו. נבקש שייעשה עכשיו מאמץ להגדיר אם ואיזה דינים חלים במקום הפניות או התייחסויות שהוחרגו מהוראה מאומצת בצורה .מפורשת על מנת ליישר קו בין העוסקים במזון למפקחי משרד הבריאות. נשמח לסייע בכך 2.2.2 אפשרות לפעול לפי שינוי בהוראה מאומצת מיד כשזה מתאפשר באירופה גם כשלא מדובר רק בשינוי בנספח סעיף3 א כיום וגם לאחר התיקון המוצע בו, מאפשר לפעול לפי שינוי בהוראה מאומצת מיד .כשהוא בתוקף באירופה (ובהתקיים מספר תנאים), אבל, רק ככל שמדובר בשינוי בנספח נבקש שהנוסח יתוקן, כך שבכל מקרה של שינוי בהוראה מאומצת, כולל החלפתה (כפי שהיה רק לאחרונה עם ההחלפה של1881 ב- 915 ), לא יראו כמפר מי שפעל לפי הדרישה .העדכנית באסדרה אין סיבה שרק בגלל שיהיה עיכוב בהליכי האימוץ בארץ, מוצר שעומד באסדרה העדכנית באירופה ייחשב כמפר בישראל (לפחות כל עוד לא הוחלט בישראל שיש כוונה שלא לאפשר .)משהו שמאפשרים באיחוד האירופאי 6 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il 2.3 הערות בנושא אימוץ תקנ ות 1169/2011 , 828 ו1925 2.3.1 יצירת סדר וודאות בדיני הסימון חלק מהרעיון באימוץ1169 היה לעשות סדר וודאות בדינים החלים, כך שיותר מעשרה אנשים בארץ יהיו מסוגלים ליצר תווית שעומדת בדרישות הס.ימון בישראל חיוני ש המאמץ להבין מה עדיין חל לאחר אימוץ1169 ייעשה עכשיו ו שת תהפ ך ברירת המחדל , כך שכל הדינים שלא יירשמו מפורשות לא יחולו. ושוב זה צריך לה י עשות בצורה שתמזער החלת דרישות נוספות מעבר ל- 1169 . במסגרת בחינה זו צריך לבחון למשל אם ומה מהדרישות הכלולות ב ת"י1145, ב תקנות הסימון התזונתי .ובצו הגנת הצרכן סימון ואריזה של מוצרי מזון צריך להוסיף ולהתקיים דוגמא אחת מני רבות שעלו מהשטח: סוגיית זהות השפות הבעייתית בת"י1145 כיום שנבקש לוודא שלא תחול עם אימוץ1169 כך שיהיה מובן למשל שאם רשום על מוצר באנגליתMade in Italy זה לא אומר שעכשיו צריך לתרגם לאנגלית את כל התווית וגם להפך אם נרשם מידע נוסף בעברית מעבר לחובה, שלא תהיה חובה לתרגם גם אותו .ללועזית אם קיים תרגום ללועזית של דרישות החובה 2.3.2 פטור מחובת סימון ליחידת מוצר באריזה כוללת תקנה1169 אינה מתייחסת בצורה מפורשת לסוגיה של אריזה כוללת ואם נדרש גם סימון של יחידות מוצר פנימיות, אבל במדריכים שהאיחוד האירופאי פרסם יש הסבר למקרים .שבהם אין חובת סימון של מוצר באריזה כוללת כח השוק של יבואן ישראלי קטן בהרבה משל יבואנים לאירופה ולכן חשוב לוודא שהמדריך הישראלי שיפורסם בהקשר זה, ימנע חסם יבוא ויאפשר פטור מדרישות סימון ליחידה פנימית באריזה הכוללת המיועדת למכירה לצרכן, דומה לזה שקיים היום ב- 1145 ובתקנות .הסימון התזונתי 2.3.3 חשיבות היצמדות לרשימה האירופאית של האלרגנים – השמטת פול מהרשימה לתפיסתנו יש לאמץ את רשימת האלרגנים הנהוגה באיחוד האיחוד האירופאיAS-IS וללא שינויים, תוספות, התאמות או החרגות ישראליות. עמדה זו התקבלה ע"י שירות המזון הארצי ואף קיבלה ביטוי בנוסח המעודכן של הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, זאת .להוציא הפול סוגיית סימון הפול נותרה פתוחה וישנה מחלוקת האם יש להשאירו ברשימת האלרגנים או .לאו. להבנתנו גם רופאים אלרגולוגים בכירים מתנגדים שפול יוגדר כאלרגן נבהיר כי במקרים בהם הפול הינו רכיב שנדרש בסימון כמו רכיבים אחרים, מובן כי יש לסמנו .ברשימת הרכיבים וכן ניתן לבחון את אופן הסימון הנכון לצרכן עיקר המחלוקת הינה האם יש לקבוע חובה רגולטורית לסימון בעבור מקרים בהם עולה החשש לזיהום משני, בהם מדובר ברמות נמוכות מאוד שלPPM . לתפיסתנו, השתת החובה הרגולטורית לסימון ייחודי זה נדרשת רק כאשר קיים צורך ברור ומוכח מדעית– .דבר אשר אנו סבורים כי לא מתקיים ככל ש משרד הבריאות עומד על כך ש הפול ייוותר ברשימת האלרגנים, נבקש לקבל את בסיס הנתונים והבסיס המדעי המוכח בנושא, בדומה לאופן בו גובשה רשימת האלרגנים באיחוד האירופאי. לצורך כך, נבקש לקבל ניהול סיכונים ואת בסיס הנתונים שהביאו להחלטה לכלול ברשימת האלרגנים פול. יובהר כי היעדר בסיס עובדתי מהימן על קיומה של הבעיה .אינו יכול להוות בסיס מהימן לנטל רגולטורי כה משמעותי לאור העובדה כי הפול אינו מצוי ברשימת האלרגנים באירופה, הספקים אשר מייצרים בהתאם לדרישות האירופאיות, אינם מנהלים את הסיכונים לזיהום משני מתוך חשש .להימצאותו של פול בסביבת פס הייצור של המוצר או בחומרי הגלם 7 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il בהעדר ניהול סיכונים ע"י הספקים בחו"ל, בחומר גלם או במוצרים מוגמרים, לא יהיה מנוס במקרים רבים אלא לסמן מוצרים ב"עלול להכיל פול" מה שבוודאי לא יסייע לאלו .שפול עלול להזיק לבריאותם יתרה מכך, הבעיה אף חמורה עוד יותר ביבוא מקביל, שכן איך ידע או יוכל היבואן המקביל, שאין קשר ישיר בינו לבין היצרן, ומביא מוצרים שאין הלימה בעבורם ברשימת האלרגנים, לנהל סיכון זה. ייתכן גם מצב שבו יבואן שאין לו קשר עם היצרן, ייבא מוצר שמכיל בפועל פול כחלק מרכיב מרוכב, שאין חובה לפרט את תתי הרכיבים בעבורו על .התווית וליבואן כזה אין דרך מעשית לדעת על כך לאור האמור לעיל, אנו מבקשים כי רשימת האלרגנים האירופאית תאומץAS-IS , ללא הוספת הפול לרשימה זו, שכן מדובר בחסם ונטל רגולטורי משמעותי בניהול הסיכונים ע"י ,העוסקים במזון, הן בעבור המוצרים המוגמרים והם בעבור חומרי הגלם, שכן, כאמור הפול לא מנוהל כאלרגן ע"י היצרנים ו/או הספקים במדינות אחרות ומשכך גם התועלת .בהכללתו כאלרגן אינה מובנת 2.3.4 מדינת מקור/ ארץ ייצור– התייחסות בהחרגות לאימוץ1169 באירופה לא כלל מוצרי המזון נדרשים בסימון ארץ המקור. ההגדרות מתי זה נדרש ובאיזה אופן הן מורכבות וגם הדרישה הנוספת לסימון המקור של הרכיב העיקרי (כשהוא מעל50% או שבדרך כלל משויך לשם המזון) היא מורכבת ליישום, ככל שמדובר בספק שאינו מייצר את המזון בהתאם לרגולציה האירופאית (למשל יצרן אמריקאי או אסייתי שלא מוכר לאירופה). התעקשות על הדריש ה, עלולה להוות חסם יבוא מספקים שאינם אירופאים או שלא משווקים באירופה. קל וחומר ככל שמדובר ביבואן מקביל, כאשר המידע אינו מופיע .על האריזה יצוין שיש חומרי גלם עיקריים שמעת לעת מקורם משתנה על פי עונתיות ובנסיבות שונות ,אחרות ויצרן שאינו מייצר לאיחוד האירופאי, אינו מנהל את המידע הזה על גבי התווית .מה שכאמור יגרום לחסם יבוא הנוסח המוצע מורכב להבנה וליישום ובפרט ליבואן שאין לו קשר עם היצרן. מוצע שברירת ,המחדל תהיה סימון ארץ הייצור כפי שסימן היצרן בתווית המקורית, כאשר ביצור מקומי וביבוא מוצר שלא מסומן על האריזה שלו בתווית המקורית ארץ הייצור, יחולו הכללים לפי .המוצע בתזכיר ,כמו כן סעיפים1 ו– 2(ב) ב סעיף26 של1169 נותרים בתוקף ולא ברורה לנו המשמעות עד ,הסוף ,ומוצע למחוק גם אותן על מנת להימנע מהבעיות המפורטות לעיל, שניתן להן מענה פשוט ויעיל יותר בהחרגות שנעשו כפי שמוצע בתזכיר ובבקשה לתוספת שלעיל . על מנת למנוע בלבול בין המונחים ייצור ומקור ולאור השינוי שנעשה, נראה לנו נכון יותר שהמינוח שבו ישתמשו הוא של מדינת הייצור ולא של מדינת המקור, שהיא כאמור דרישה שביחס לרוב המוצרים תהיה דרישה שאינה מחייבת , אבל מותרת כל עוד היא נכונה, אינה מטעה וניתנת להוכחה . ,כמו כן נבקש :שיובהר שאם בעברית רשום "תוצרת איטליה" ובאנגלית יהיה רשום ."תוצרת איטליה, מקור הקפה מחוף השנהב", השונות הזו בשפה, לא תהווה הפרה כמו כן, נבקש שיובהר, שבדומה לתקנות התמרוקים בישראל, וכפי שגם מותר ביחס למזון באירופה, יובהר שניתן לסמן את מדינת ה ייצור ": "מיוצר באיחוד האירופאי– בהנחה .כמובן שזה נכון .סעיף זה מצריך הוראות ברורות, הכוללות דוגמאות רבות לעוסקים במזון ולמפקחים נציין של ק ארפור, יש עמדה שונה מעמדת ענף המזון לנושא זה והיא מצורפת כנספח . 8 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il 2.3.5 מדבקות אדומות וסימון כפיות סוכר במסגרת יישור הקו מול אירופה, אנו סבורים שנכון לבטל את הדרישה למדבקות אדומות בחזית האריזה שאינה מקובלת באירופה ובמרבית המדינות המפותחות, שהיתה כרוכה ,בעלויות ראשוניות עצומות ושממשיכה לייצר עלויות עודפות ומיותרות, ולהוות חסם יבוא .בלי תועלת ממשית בהקשר של בריאות הציבור במידה ועמדתנו זו לא תתקבל, אנו מציעים שלכל הפחות תבוטל הדרישה שהסימון האדום .חייב להופיע בחזית האריזה. הדבר יצמצם חלק מהעלויות המיותרות ומהפגיעה בתחרות מתן אפשר ות "סימון אדום" לצד יתר פרטי הסימון יחסוך את הצורך להדביק2 מדבקות נפרדות באריזה מיובאת גם מקדימה וגם מאחורה ובעלויות התפעוליות בצורה משמעותית. בנוסף, יבואן ישראלי אינו יכול לחלוק תווית של מוצר עם מדינות נוספות כשיש סימון .בעברית בחזית האריזה, מה שפוגע גם כן בהיצע ובסחר יצרנים רבים בעולם יכולים להדביק בפס הייצור את התווית בעברית, אך לא את המדבקה בחזית. כך היבואן נדרש לפרק את המשטחים, לפתוח את הקרטונים, להוסיף את המדבקה האדומה בחזית כל מוצר בודד, לארוז מחדש בקרטונים ולהעמיס מחדש על משטחים. זה .תהליך שמהווה חסם, הוא מיותר ומייקר מאד את העלויות .כמו כן, ובמסגרת יישור הקו עם אירופה, נבקש שתושמט גם הדרישה לסימון כפיות סוכר 2.3.6 הוראת מעבר בהקשר של דרישות הסימון על רקע ההוראות המאומצות לאור היקף השוני בדרישות הסימון שמשמעו שכלל מוצרי המזון יידרשו לשנות את האריזה ,או התווית מובן שהכללים שנקבעו בחוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון ,מזון ארוז מראש שמאפשרים מחד למי שערוך לכך לפעול מיד לפי ההוראות החדשות ומאידך מאפשרים תקופת מעבר ממושכת במהלכה ניתן לפעול גם לפי הדרישות שבתוקף כיום הם קריטיים כמינימום הנדרש . ,קל וחומר שהתקנה כוללת גם דרישות שאינן רק דרישות סימון על מזון ארוז מראש ותייצר, אם תאומץ כפי שהיא, דרישות מחמירות משורה של עוסקים במזון שיידרשו .להערכות ממושכת ויקרה על רקע ההיקף והמורכבות של תקנה1169/2011 באירופה ניתנה תקופה של3 עד5 שנים .להערכות ובישראל כעת מאמצים שורה של תקנות עם השלכה על דרישות הסימון בהמשך לכך, נבקש שתינתן תקופת מעבר ממושכת יותר מזו שמוצעת בהצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה (רק עד אוגוסט2026 ) של3 עד5 .שנים כפי שניתן באירופה זה יאפשר כאמור מחד– מיד למי שערוך לכך לפעול לפי המקובל באירופה ומאידך, ביחס למוצרים ותיקים להישאר עם אותה הגלופה ואותן אריזות שכבר הודפסו ובאופן הדרגטי .לבצע את המעבר 2.4 שינויים לאומיים קיימים בנושא דרישות מיקרוביולוגיה- אימוץ2073 ליסטריה הפער בין אירופה לישראל בהקשר זה מהווה חסם יבוא של ממש למוצרים כמו מוצרי מאפה קפואים, או תפוחי אדמה קפואים חתוכים. מדובר במוצרים שממילא נדרשים .לטיפול בחום שלהבנתנו לא יותיר ליסטריה גם אם היתה במוצר קודם לכן יתרה מכך, להבנתנו גם במוצרים שלא עתידים לעבור טיפול בחום ניתן לאפשר זאת כמו .באירופה וכך למשל גם בהתייחס לירקות ופירות קפואים, דג מעושן ועוד להלן התייחסות גורמי המקצוע של הענף לפיה באירופה כשהמזון יוצא את המפעל הוא צריך להיות עם zero tolerance לליסטריה לכלל הקטגוריות . .עמדתנו היא שזה לא נכון באופן גורף 9 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il לפי תקנות2073 קביעת הרמה של ליסטריה בשער המפעל היא באחריות היצרן בהתאם למערכת ה- HACCP שלו, ניהול סיכונים, היגיינה .ודיגום : חיזוק לכך ניתן לראות בתקנות עצמן • ארטיקל3 ו-5 - בארטיקל3 מופיעה ההתייחסות לנושא ניהול סיכונים בהתאם למערכת ה- HACCP של היצרן ובארטיקל 5 מופיעה הדרישה לבצע דיגום .לליסטריה • הערות קטנות5 ו-7 שבתחתית הטבלה לגבי סעיף1.2 - בהערות מצויין במפורש שבאחריות היצרן לקבוע את הרמה של ליסטריה בשער מפעל מותנה בכך שהוא מסוגל להוכיח לרשות המוסמכת שהמוצר שלו לא יעבור את ערך הליסטריה עד100 בסוף חיי המדף שלו. הרמה ליסטריה אפס בשער המפעל תהיה אך ורק במקרה שאין ליצרן דרך להוכיח שהמוצר בסוף חיי המדף עומד בדרישה של עד100 . יצויין כי בחלק לא מבוטל ממדינות אירופה תנאי מזג האוויר דומים לתנאי מזג האוויר בישראל , כך שגם בהקשר זה אין הצדקה להחרגה. סלמונלה ברוח "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" נבקש שגם השינוי הלאומי בהקשר של סלמונלה ייבחן מחדש. על פי איזה סקר סיכונים הגיעו למסקנה שצריך לדגום30 דגימות? ניתן לקחת 5 דגימות ולהגדיל את התוכן– 150 גרם כל דגימה במקום המורכבות והעלויות העודפות הכרוכות בביצוע30 דגימות של25 .גרם כל אחד אנו סבורים שנכון להשאיר שיקול דעת מקצועי ליצרן ומערכות האיכות שלו, אבל אם כבר .מגדירים דגימה ייחודית לישראל, נבקש שהמספר לא יקבע אלא הכמות 2.5 חלופות נוספות על ההוראות המאומצות שאינן דיני הסימון ותקופת מעבר משמעותית יותר אימוץ ההוראות האירופאיות הנוספות הוא מהלך מבורך, אבל אין זה נכון לבטל חומרי .אריזה, חומרי טעם וריח ותוספי מזון שמותרים בישראל ובמגוון מדינות מפותחות צריך ,להבין שלפי ההצעה של משרד הבריאות חומרים מאושרים כיום שאין הצדקה מקצועית שלא להמשיך לאפשר שימוש בהם , יאסרו לשימוש מתום תקופת המעבר באופן שייצר ח ,סם ידרוש רפורמולציות וא ,שינויים בחומרי אריזה יפגע בהיצע ובתחרות ו יגרום ל.העמסת עלויות מיותרות ,חיוני לכן לאפשר חלופה נוספת להוראות האירופאיות המאומצות בהקשר של תוספי מזון חומרי טעם וריח, חומרי אריזה מפלסטיק וחומרי אריזה קרמיים, אנזימים ומסייעי ייצור .ודרישות ממיסים בכוונת משרד הבריאות להקים ועדה שתבחן מקרים מוגבלים של חומרים נוספים על המותר באירופה ש אולי יאושרו. אנו סבורים שזה לא מספיק ושאין מקום לחשוש בחלק מהמקרים גם מכפל דינים. להלן התייחסותנו לעמדת :משרד הבריאות בנושא • אנו מאד חוששים שהמנגנון של אישור מחדש של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרי אריזה יתארך זמן רב ולא יסתיים כפי שראוי בתוך שנתיים ולפחות3 שנים .לפני תום תקופת המעבר על מנת לאפשר בצורה סבירה יותר להיערך • אנו סבורים שאין מקום להירתע מכפל דינים בנושאים אלו. כפל דינים כזה גם לא .יפגע באיכות ובטיחות המזון וגם לא צריך להוות קושי אכיפתי 10 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il • יש חשיבות לאפשר חלופות גם ביחס למוצרים המיוצרים בישראל וגם ביחס למוצרים המיוצרים בחו"ל שאינם מיועדים לאיחוד האירופי ולכן לא בהכרח .עומדים או שיודעים להתחייב שעומדים בדרישות אלו • כפל דינים קיים כבר כיום גם בחקיקת המזון כפי שידוע לך וקיים גם כיום בתקינה .של משרד הכלכלה, בתקינה של משרד התחבורה ועוד • כפל דינים בהקשר של חומרי אריזה מתאפשר גם לפי הרגולציה הקנדית. • .כפל דינים בהקשר של חומרי טעם וריח מתאפשר לפי הרגולציה הסינגפורית מכיוון שעד שהועדה לא תסיים את עבודתה, לא ניתן לדעת אילו מוצרים ניתן יהיה להמשיך לייבא כפי שהם ואילו יידרשו לרפורמ צלו יה או להחלפת חומרי אריזה, חיוני לתת לכל הפחות3 שנים ממועד ההחלטה בבקשות שיוגשו לוועדה בחצי השנה הראשונה שלאחר .)פרסום החוק ברשומות (מובן שניתן יהיה להגיש גם מעבר לחצי שנה הראשונה הערה טכנית- נדרשת תקופת מעבר גם ליבואן נאות שמייבא שלא במסלול האירופאי בסעיפים32 ()(א3 )(ג) וגם בסעיף32 (ג) בכמה מקומות, מחריגים מאפשרות לתקופת מעבר של הוראות מאומצות8-24 .את מי שהוא יבואן נאות יבואן נאות עשוי גם ל י יבא במסלול רגיל ואין סיבה שיבוא של יבואן נאות במסלול רגיל (לדוגמא של מזון שאינו משווק באיחוד האירופאי או של מזון מוחרג לפי התוספת ה12 ) לא יוכל ל יה עשות תוך שימוש בתקופת מעבר. נבקש לתקן את הנוסח בכל המקומות הרלוונטיים מ"יבואן נאות" ל"יבואן נאות במסלול האירופאי" . ייתכן שההגדרה של יבואן נאות בתחתית הסעיף, נותנת מענה מסוים להערה שלעיל , אבל לדעת נו זה לא מספיק ברור ונבקש לדייק את הנוסח כדי לא לבלבל ושיהיה ברור שתקופת המעבר ניתנת בכל יבוא שאינו במסלול האירופאי. שכן יבואן נאות שמייבא מזון שלא במסלול האירופאי, עדיין עומד בהגדרה של יבואן נאות (כי הוא גם מייבא מזון במסלול .)האירופאי 3 הוראת מעבר- פטור מחובת עמידה בדרישות תקן רשמי וצו הגנת הצרכן אנו מברכים על ההקלה במסלול האירופאי בהוראת שעה בהתייחס לדרישות מגבילות .בתקנים רשמיים ובצו הגנת הצרכן סימון ואריזה של מוצרי מזון אבל חשוב לזכור שקיימים מגוון מוצרי יבוא שאינם מיובאים במסלול האירופאי ושקיים ייצור מקומי ולכן חיוני לפעול בדחיפות, על מנת להסיר את הדרישות המגבילות שנותרו בצו הגנת הצרכן ובתקנים רשמיים (תוך אימוץ הוראות אירופאיות מקבילות ככל שקיימות) על מנת לאפשר גם למזונות אלו את ההקלות הנדרשות. נבקש שייקצבו לוחות .זמנים קצרים ומוגדרים לצורך כך 4 פתרון ל טווח הקרוב למי שנדרש לאישור רגיש – ביטול המגבלה של6 שנים לאישור מוקדם למזון רגיש משרד הבריאות אינו מצליח לעמוד בסטנדרט השירות שהוא הציב לעצמו למתן אישור ביבוא מזון רגיש ויבואנים מחכים חודשים ארוכים ולעיתים גם יותר משנה לאישור מוקדם . מגוון רחב של מוצרים מוחרגים לפי התוספת ה- 12 ואחרים אינם עומדים בתנאים של .המסלול האירופאי המצב לא יכול להמשך באופן הזה ונבקש ש ת בוטל מגבלת6 שנות התוקף לאישור מזון רגיש, גם קדימה וגם רטרואקטיבית ביחס למוצרים שניתן להם בעבר אישור למזון רגיש ולא חל בהם שינוי– שיוכלו להגיש בקשה להארכה במקום להגיש בקשה מחדש לאישור .כמזון רגיש 11 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il 5 הקלה בדרישות המסמכים המתייחסים לבדיקות מעבדה ונושא ההצהרות 5.1 דרישת מסמכים– הגדרת מפרט – סעיף96 ' תוספת שלישית ב+ ה בנוהל משרד הבריאות (צילום להלן) קיימת דרישה לציון שם, תפקיד, חתימה, חותמת .ותאריך של עד שנה אחורה, על כל מפרט בניגוד למקובל באירופה מבקשים שתתוקן הגדרת מפרט בסעיף96ה באופן שתושמט הסיפא שמפנה לנוהל ושיתוקן נוהל יבוא מזון רגיש באופן שסעיף10.2.2.1.2 יימחק ממנו "(למרות שזה מופיע כ"או )יבואנים טוענים שהם נתקלים בקשיים מול משרד הבריאות ביחס לדרישות אלו . ( ""מפרטSpecification ) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף101 . .מפרט שטוב לאירופה צריך להיות טוב לישראל לא נכון לדרוש מפרט שיוכן רק בשביל ישראל למעט בהקשר של דרישות מהותיות השונות .)בישראל (להבדיל מדרישות פרוצדורליות 5.2 תעודות בדיקה לפי תכנית בקרה ו הצהרה שנתית במקום הצהרה ספציפית לאצווה ומשלוח – סעיף96 בהתאם לסעיף96 ()(ג2 )החלופה לתעודת בדיקה לפחות לאחת מהאצוות שב מ שלוח היא הצהרה ספציפית לאצוות שבמשלוח או הצהרה מקשרת עם מספר אצווה להצהרות .השנתיות הדרישה המחמירה הזו יוצר ת קושי בעבודה מול הספקים שכן מדובר בדרישה שאינה תואמת את ה ,התנהלות באירופה בהקשר זה יצרנים בחו"ל מתרעמים על הדרישה ובצדק . "תעשיית ההצהרות" הזו, אינה משפרת את בטיחות המזון המיובא ומהווה נטל בירוקרטי .מיותר נזכיר שלא מעט מהמזונות עדיין מוחרגים מהמסלול האירופאי בהתאם לתוספת ה12 ,וכך גם החלופה החדשה שמוצעת בתזכיר החוק, ליבוא במסלול האירופאי, אינה רלוונטית להם לפי הנוסח המוצע של סעיפים96 א1 ו ב1. אנו סבורים ש אם יבואן נאות עושה תכנית בקרת איכות ובטיחות למוצר מזון, אין זה משנה אם היבוא נעשה במסלול האירופאי או לא– החשיבות היא שהיבואן הגדיר תכנית בקרה לפי הכללים של משרד הבריאות ומיישם אותה באופן שמייתר את הצורך לבדיקה פרטנית .לכל אצווה או להצהרת יצרן מחדש מדי משלוח לכן נבקש לתקן את הנוסח של סעיפים96 א1 ו- ב1 כך שתימחק ההגבלה רק ביבוא במסלול :האירופאי. להלן הצעת תיקון נוסח 12 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il ,כמו כן נבקש לתקן את סעיף96 ()(ג2 ) באופן שיאפשר הצהרה אחת למוצר, בלי מגבלת תוקף כלל )(כל עוד לא חל שינוי במוצר ובוודאי בלי הדרישה שההצהרה ת תייחס למשלוח או לאצווה ספציפית . .הדגש צריך להיות כמו באירופה, על עמידת המוצר בדרישות המהותיות ולא על הניירת 5.3 עמידה בדרישות מאומצות חדשות על רקע הבקשה שלנו שיוותרו חלופות של קודקס ושל רגולציה אמריקאית ובהמשך להערות הנוספות לעיל, ועל מנת למנוע המשך התעסקות בהצהרות ייחודיות לישראל, נבקש .שיובהר שאין צורך להגיש או לשמור הצהרות על עמידה בהוראות המאומצות החדשות החובה היא חובה מהותית לקיים את הדרישות בהתאם לחלופות שיוסכמו, בלי הכרח לתחזק הצהרות. העוסק במזון, לפי תהליכי האיכות והבטיחות שלו יתחזק מסמכים רלוונטיים לפי שיקול דעתו כשמה שחשוב, זה שבסופו של דבר המוצר או האריזה עומדים .בדרישות המחייבות 6 יבוא דוגמאות מזון עוד אחד הפערים הבולטים מול אירופה הוא בהקשר של יבוא דוגמאות מזון. יבואנים ויצרנים מייבאים ומקבלים משלוחים של דוגמאות מזון מכל העולם. באירופה המשלוחים הללו נכנסים ללא בעיה, בעוד שבישראל נדרש אישור משרד הבריאות לכל משלוח. זה מע כ ב את השחרור ומייצר גם עלויות משמעותיות ומיותרות. קיימנו כבר מספר דיונים בנושא ולהבנתנו מוסכם מבחינת משרד הבריאות הצורך לתקן את התהליך ונבקש שזה יקרה .בתיקון החקיקה הנוכחי. נשמח לסייע בניסוח פתרונות אפשריים 7 בי טול אגרות המזון בצורה רוחבית או לכל הפחות במסלול האירופאי חוק המזון מחייב תשלום אגרה בבקשה לאישור מוקדם, בבקשה לאישור קבלת הצהרה ובבקשה לאישור משלוח (אגרה נפרדת לפי קטגוריות מזון). סך האגרות מצטברים לעשרות .מיליוני שקלים המשולמים מדי שנה אנו סבורים שנכון לבטל בצורה מוחלטת את אגרות המזון, או לכל הפחות להפחית .את עלות האגרות בצורה משמעותית הן מכבידות על היבוא, פוגעות באופן יחסי יותר דווקא בעוסקים הקטנים יותר וחיוני לבטלם במסגרת הפעילות להפחתת מחירי המזון בארץ. לא מוטלות אגרות דומות ביבוא .מזון למדינות מפותחות אחרות ובכלל זה לאיחוד האירופאי יצוין שבמסגרת חוק ההסדרים לשנים2021-2022 , פטרו יבואני תמרוקים מהאגרות על .רקע השינוי בתהליכי הפיקוח, שדומה לשיטה הנהוגה במסלול האירופאי ליבוא מזון 13 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il 8 ביטול והגבלת הדרישות בהקשר של תרגום נוטריוני ותרגום במסלול האירופאי בנוהל יבוא מזון רגיש קיימת דרישה שכל מסמך שאינו בעברית או באנגלית יהיה מתורגם .עם חתימה נוטריונית או קונסולרית סעיף98 לחוק מאפשר תרגום רגיל ורק סעיף98 (ג) לחוק נותן סמכות למפקח של משרד הבריאות לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך שאינו בשפה האנגלית (משמע לא מסתפקים .)בתרגום רגיל .דרישה לתרגום נוטריוני יוצאת מנקודת הנחה שבלי צד ג' כזה התרגום לא יהיה מהימן אנחנו לא חושבים שברירת המחדל של משרד הבריאות צריכה להיות ש לא סומכים על התרגום ולדרוש .תרגום נוטריוני תרגום נוטריוני מהווה ה כבדה משמעותית .של זמן ושל כסף נבקש שהדרישה לתרגום ,נוטריוני לפי הנוהל תבוטל ובנוסף על מנת לוודא שהשימוש ב דרישה כזו יישמר באמת ,למקרים מוגבלים שבהן יש הצדקה אמיתית לכך נבקש שהסעיף יתוקן, כך שמפקח לא .יוכל לדרוש תרגום נוטריוני, ללא אישור ממנהלת שירות המזון הארצי כמו כן, נבקש שביבוא במסלול האירופאי יתאפשר שהמסמכים שיישמרו יהיו בכל שפה המותרת באיחוד האירופאי ושרק לפי דרישה ספציפית בבקרות של משרד הבריאות, לפי .הצורך ידאגו לתרגם מסמך ספציפי בתרגום רגיל יצוין שגם באיחוד האירופאי למשל בשיווק מוצר שיוצר בגרמניה עם מסמך בגרמנית בצרפת, אין הכרח לתרגם את המסמך .לצרפתית 9 העדר סמכות פטור מדרישות חקיקת המזון :בעיה לא ניתנה לשר, למנכ"ל או למנהל שירות המזון הארצי, סמכות לפטור מדרישות חקיקת המזון. כאמור לעיל, חקיקת המזון כוללת דרישות המפוזרות בין מגוון מסמכי רגולציה שנתפרו טלאי על טלאי לאורך כמעט100 שנים ומעת לעת מתברר שקיימות בהן דרישות שגויות, בעייתיות, או סתם מיותרות שמייצרות חסם בלי ליצר תועלת אמיתית לציבור. במצב כזה ,בו קיימת הסכמה מקצועית שניתן לפטור מאותן דרישות נוצר לעיתים .עיכוב ממושך עד שהדרישה מוסדרת בגלל ההליכים הבירוקרטים הכרוכים בשינוי :פתרון מתן סמכות למשרד הבריאות (שר / מנכ"ל / מנהל שירות המזון הארצי) לפטור מדרישות בחקיקת המזון בהליך פשוט ותוך פרסום הפטור לרשימת התפוצה ובאתר שירות המזון הארצי. יצוין כי סעיף דומה קיים בחוק התקנים– סעיף16 .לחוק 10 התראה מנהלית לפי סעיף277 סעיף277 מגדיר כיום שבהקשר של הפרה של הוראה מאומצת לא יוטל עיצום כספי לפני שתימסר התראה מנהלית. בתזכיר מוצע שהקלה זו תחול רק על יבואן נאות במסלול ...האירופאי שהוכיח לממונה שפעל בהתאם לתכנית בקרת איכות ובטיחות כאמור בסעיף נבקש שהנוסח יתוקן, כך שכל עוסק במזון שהוכיח לממונה שפעל בהתאם לתכנית בקרת .איכות ובטיחות עצמית יקבל התראה מנהלית לפני שיוטל עליו עיצום כספי 14 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il 11 הכפלת סכום העיצום הכספי בסעיף260 הרגולציה החלה על מזון בישראל היא רבה ומורכבת וגם לאחר התיקון המוצע לחוק הגנת בריאות הציבור מזון תיוותר מורכבת להבנה וליישום. פוטנציאל החשיפה להפרות הוא נרחב, כאשר במרבית המקרים המשמעות של הפרה אינה סיכון ממשי לבריאות ובטיחות הציבור אלא יותר בעולמות האדמינסטרציה עם פער במסמכים או לעיתים סיכון שהוא רק .סיכון תיאורטי שההסתברות שיתממש היא נמוכה נבקש להשאיר את סכום העיצום הכספי ללא שינוי. ממילא יש כבר כיום סמכויות להכפלת העיצום בנסיבות מחמירות (לפי סעיף266 לחוק) ולהגדיל מאד את העיצום הכספי ככל שההפרה נמשכת (לפי סעיף271 .)לחוק ב ברכה וב,כבוד רב עו"ד עמיר עופר מנהל ענף המזון 15 בית לשכת המסחר רח' החשמונאים84 ת"א6713203 • .ת.ד20027 ת"א6120001 • .טל72 56310 - 03 • פקס31096 56 - 03 • [email protected] • www.chamber.org.il :נספח התייחסות קארפור לסוגיה של ארץ המקור :ארץ מקור :ציון ארץ מקור לא כחובה, כמו הנהוג באירופה בהתאם לתקנות האיחוד האירופי, סימוני המקור על מוצרי מזון עשויים להיות מחייבים או מרצון. תקשורת וקידום מקורות על האריזה חייבים להיות הוגנים ולא חייבים להטעות את הצרכנים, לא לגבי המקור האמיתי של המרכיבים בהם .נעשה שימוש, או לגבי מקום ייצור המזון ככלל, ארץ המקור של מוצר מזון מתייחסת למקור המזון, כהגדרתו בקוד המכס, כלומר בהתאם לסעיפים23 עד26 לתקנהEEC 'מס2913/92 - טובין שהושג כולו ב- המדינה מחזיקה במדינה זו כמוצאה. לדוגמה: ירקות/פירות ...שנקטפו; חיות שנולדו וגדלו, מוצרי דגים שדגו חיוב רישום ארץ מקור מיקר את המוצר שכן ליצרן יכולים להיות כמה אתרי ייצור שאינם בהכרח באותו מדינה, זה דורש מכתבי הסברה על הקשר בין אתרי .הייצור השונים לחברות האם וספק קרפור בנוסף הדרישה מצריכה תיחזוק של מלאי מדבקות כפול/משולש (כמספר אתרי הייצור) לאותו ברקוד, מגדיל סיכוי לטעויות אנוש, ניהול המלאים מסובך יותר .וגורר הוצאות מיותרות הנגזרות מכך בנוסף העניין מהווה חסם משמעותי במוצרי הParallel . כמו כן, ארץ ייצור באירופה היא מבוססת על חומר הגלם, בישראל ארץ מקור ,היא במקום האחרון שבוצעה "פעולה ייצורית" על המוצר- זה גורר פער בין הרגולציות השונות (תבלין שגדל בסין ונארז באירופה = באירופה אירץ מקור .)סין, בישראל ארץ מקור אירופה