חומר רקע
ֿ
21
במאי
2024
י״ג אייר התשפ"ד
לכבוד
ועדת הבריאות
הנדון: התייחסות לקראת הדיון ב-
22.05.2024
בנושא ״המסלול האירופי״, הכלול בתזכיר חוק הגנה על
בריאות הציבור )מזון( )תיקון מס' 5 והוראות שעה( )הרחבת אימוץ הדין האירופי וייעולו והסרת חסמים
ביבוא מזון במסלול האירופי(, התשפ"ד-
2024
1.
בשם לובי 99
)חל"צ(, הלובי הציבורי, ובהמשך למכתבנו מיום ה9.5.2024
, אנו שמחים להביע תמיכתנו
בהצעת החוק שבנדון, וצופים שהתיקון המוצע לחוק הגנה על בריאות המזון, התשע״ו-
2015
)להלן: החוק
המקורי, ולגבי ההצעה לתיקונו – הצעת החוק(, יקל על הייבוא ל'יבואן נאות', כולל יבואן נאות שאין לו
קשר ישיר עם היצרן או הספק הרשמי, שכן הוא יורשה לייבא באופן נרחב יותר מוצרי מזון, תוך דרישה
מופחתת לאישורים ולבדיקות מקדמיות. עם זאת, אי בהירות בנוסח ההצעה מעלה שוב ספקות לגבי
סיכוייה של הרפורמה להגדיל את היקף הייבוא ולהביא להוזלה משמעותית במחירי המוצרים. להלן
התייחסותנו:
2.
ראשית, השינוי העיקרי, שהוא חיובי מאוד, הוא אימוצן של 19
תקנות אירופאיות )בנוסף לארבע שכבר
אומצו(, בעניין מסירת מידע וסימונו, סימון גלוטן במזון, הוראות בעניין תוספת ויטמינים ומינרלים למזון,
תוספי מזון, חומרי טעם וריח ועוד, בהתאם לסעיף 2 להצעת החוק )תיקון סעיף 3א לחוק המקורי(. אלא
שסעיף 3 להצעת החוק, שמתקן את סעיף 54א לחוק המקורי, קובע שרק
"יבואן נאות" יוכל לייבא
בהסתמך על אותן תקנות אירופיות במקום על-בסיס הדין הישראלי. לפיכך נשארת השאלה, כמה
יבואנים נמצאים כיום במסלול היבוא הנאות, שנוצר כבר ברפורמה הקודמת בחוק ההסדרים 2022-2021
.
אם אין מספר רב של יבואנים הנמצאים במסלול, או שמתכוונים להצטרף למסלול, אזי הרפורמה כולה
ריקה מתוכן; שהרי אין יבואן שייהנה הלכה למעשה מההקלות המוצעות. נתונים אלה לא נכללו במסמך
ה-
RIA
המקיף שהגיש משרד הבריאות, וראוי שהם יוגשו כעת לצורך העמקת הדיון בוועדה.
3.
שנית, על מנת להפחית חוסר ודאות פרשני, מוצע לבטל לגמרי את התקנים ישראלים במקום שבו הדין
האירופי אומץ, או לחלופין להוסיף סעיף עליונות מפורש, המבהיר שהדין האירופי גובר. הנוסח הנוכחי
מותיר אי בהירות מסוימת בסוגיית העליונות של החקיקה האירופית לעומת הדין הישראלי. לדוגמה, סעיף
1)ה( לתזכיר שקדם להצעת החוק שבנדון, מחודש מרץ 2024
, קבע כי ״במקרה של סתירה בין ההוראות
המאומצות ובין חקיקת המזון, יגברו ההוראות המאומצות״. אבל בהצעה שעברה קריאה ראשונה בתחילת
חודש אפריל, הוספו סעיפים קטנים )א1( ו–)א2(, אשר לפי דברי ההסבר קובעים כי הדין הישראלי יגבר
במקרה שאין הפניה מפורשת ומלאה לדין האירופי )סעיף 2)2( להצעת החוק, שמתקן את סעיף 3א לחוק
המקורי(. יוער, שהיחס בין סעיף זה לבין סעיף 2)
11
( להצעת החוק שבנדון )המתקן את סעיף 3א)י( לחוק
המקורי(, שקובע את עליונות ההוראות המאומצות, אינו ברור. הבעיה העיקרית נובעת מהשוני בטיב
החקיקה: הדירקטיבה האירופית מציבה רף מינימום לצורכי בטיחות ביבוא מזון, ובעצם מהווה מסגרת
שבתוכה היבואן יכול לפעול; הדין הישראלי לעומת זאת קובע רף מקסימום, שמפרט במדויק את
הסטנדרט שעל יבואן לעמוד בו על מנת לייבא לישראל. במקרה של הפנייה חלקית לדירקטיבה האירופית,
המקלה ביחס לדין הישראלי הנוקשה, עולה חשש מפרשנות לפיה הדין הישראלי יגבר, כי הפער בהיקף
ההוראות יתפרש כלקונה. פרשנות כזו תעקר את הרפורמה.
4.
שלישית, הרפורמה הנוכחית מציעה הקלות במסמכים הנדרשים לייבוא מזון. עיקר השינוי נמצא בסעיף 6
להצעת החוק שבנדון )תיקון סעיף 79ד לחוק המקורי(, שמאפשר שיווק בישראל של מוצרים שעומדים
בסטנדרט הנדרש לשיווק באירופה, ולא רק מוצרים שמיוצרים או משווקים בפועל באירופה. זו הרחבה
משמעתית, התואמת את הרציונל המנחה לפיו "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". יש להקפיד היטב
שגורמים בעלי אינטרס לא יוסיפו לסעיף דרישות נוספות לאישורים או למסמכים, שיסרבלו את ההליך.
5.
רביעית, סעיף 24
להצעת החוק שבנדון מציע לבטל את סעיף 318א לחוק המקורי, המחייב דיווח שנתי של
שר הבריאות לוועדת הבריאות של הכנסת, בין היתר לגבי שינויים בדין האירופי המאומץ. הסיבה לכך היא
שסעיף 2 להצעת החוק )תיקון סעיף 3א לחוק המקורי( מייצר הפנייה ישירה לדירקטיבה האירופית )למעט
חריגים(, המתעדכנת באופן אוטומטי. אנחנו סבורים שצמצום הפיקוח הפרלמנטרי שגוי, במיוחד מכיוון
שהרפורמה אינה כוללת אימוץ מלא של הדירקטיבה האירופית. ניתן לשקול שינוי במהות הדיווח
ובהיקפו, אך לא לבטלו.
6.
חמישית, ספק אם הרפורמה אכן תצא לדרך במועדים שנקבעו בסעיף 32
להצעת החוק. עיקר ההקלות
החדשות ליבואן נאות, הכוללות את ביטול הדרישה למסמכי מקור מהיצרן והכשרת ייבוא מקביל, נחקקו
בהוראת שעה בלבד, שתוקפה עד יום 31.8.2029
. גם הוראת שעה זו כפופה לדרישת משרד הבריאות לקבל
כלי אכיפה: תקנים, תקציבים, סמכויות, חיבור למאגרים בינלאומיים ועוד.1 אכן, לפיקוח אפקטיבי יש
חשיבות רבה; אולם משרדי הממשלה קיבלו סמכויות ותקנים נוספים במסגרת הרפורמה הקודמת משנת
2021
, אשר עד כה לא הגבירה את התחרות בשוק המזון. לאור האמור, וכדי להגביר את סיכוייה של
הרפורמה הנוכחית לצאת לדרך ולהיות מיושמת הלכה למעשה, אנו מציעים כדלקמן:
)1(
ייקבעו מועדי תחילה חד משמעיים, שאינם תלויים בגורמים חיצוניים.
)2(
הרפורמה תחוקק כהוראה קבועה, ולא כהוראת שעה.
)3(
ועדת הבריאות של הכנסת תקבל דיווחים רבעוניים בדבר היערכות לקראת הרפורמה ויישומה.
הדיווחים יכללו מדדים מדידים לגבי מידת הצלחתה של הרפורמה, כמו הפחתת הסרבול
הבירוקרטי, מספר היבואנים שעברו למסלולי הייבוא החדשים וסכום הכסף שנחסך בפועל
למשפחה הישראלית הממוצעת.
7.
לבסוף, חשוב להזכיר שהתניות ישראליות ייחודיות רבות יישמרו גם לאחר הרפורמה הנוכחית, כמו התקן
בליסטרה )מדיניות zero tolerance
(. החרגות אלו צפויות להמשיך להכביד על הייבוא לישראל. רפורמות
קודמות הראו שניסיון לייצר חקיקה ישראל ״מתואמת״, במסגרתה מפנים באופן חלקי בלבד לדין
הבינלאומי, נועד לכישלון, שכן אם ההתאמה אינה מלאה - תמיד יהיה פתח לפרשנות, שעלול לסרבל את
הליך הייבוא ולהפחית את הוודאות הרגולטורית. לכן אנו שוב מפצירים במשרד הבריאות להמעיט
בחריגים לרפורמה, ולשקול שוב את נחיצותם.
בברכה,
עו"ד רחל גור
סמנכ״לית
99
1 לפי מסמך ה-
RIA
, יש צורך במיצוב מחדש של שירות המזון כ"מנהל מזון" וחיזוק היכולות המקצועיות של שירות
המזון, הייעוץ המשפטי והמעבדות, על ידי הוספה של תקנים ותקציב וכן מינוי נציגות קבועה בבריסל של נציג ממנהל
המזון במשרד הבריאות, לרבות הרחבת הגישה של מנהל המזון למערכת Rapid Alart System Food and Feed
(RASFF)
. וזאת בנוסף לדרישות לתקציבים ותקנים נוספים.