חומר רקע

התושבים הערבים בערים המעורבות – תמונת מצב עודד רון | בן פרג'ון | נסרין חדאד חאג'–יחיא טיוטה מחקר מדיניות 178 מהו מצבם החברתי–כלכלי של התושבים הערבים בערים המעורבות? האם במרוצת השנים הוא הורע או הוטב – ובאילו תחומים? אילו מכנים משותפים יש בין הערים המעורבות, ומה מבדיל ביניהן, או מייחד אותן, האחת מרעותה? מהם הקווים המנחים לעיצוב מדיניות שתכליתה צמצום הפערים בערים המעורבות? התושבים הערבים ב ערים ה מעורבות – תªתמו מצב ,עודד רון בן פרג'ון, 'סרין חדאד חאגª -יחיא יותªמחקר מדי178 טיוטה אין להפיץ או לצטט את הטיוטה ללא אישור מפורש של המחברים. הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים המחקר התאפשר הודות ,דיבה של משפחת ארקיןªלתרומתם ה "של "קרן יזמות חברתית לקידום שוויון וחברה משותפת בין יהודים לערבים בישראל יªושל אחרים התומכים בתוכ.ת "החברה הערבית בישראל" של המכון הישראלי לדמוקרטיה תוכן יםªייªע מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ ........................ רקע ................................ ................................ ................................ ................................ .......................... 7 רווחה ................................ ................................ ................................ ................................ ...................... 10 סים במשקי הביתªפשות ומפרª מספר ................................ ................................ ................................ ...... 11 סות והוצאותªהכ ................................ ................................ ................................ ................................ ... 12 יªתחולת העו ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 17 דיור ................................ ................................ ................................ ................................ ..................... 19 רווחה ושירותים חברתיים בערים המעורבות ................................ ................................ ............................ 21 פשיעה ................................ ................................ ................................ ................................ ...................... 27 וך בערים המעורבותªמצב החי ................................ ................................ ................................ .................... 34 מספרם ושיעורם של התלמידים הערבים בערים המעורבות ................................ ................................ ........ 35 המסגרות החי וכיותª ................................ ................................ ................................ .............................. 36 וך העברי והערביªתקצוב החי ................................ ................................ ................................ .................. 39 שיעור הלמידה ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 44 ת המיצ"בªבחי ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 48 שיעור הזכאות לבגרות ................................ ................................ ................................ ........................... 49 איכות הבגרויות ................................ ................................ ................................ ................................ .... 52 וך הבלתיªהשתתפות בחוגים כראי לחי-פ ורמלי ................................ ................................ ......................... 55 פערים דיגיטליים ................................ ................................ ................................ ................................ ... 56 השכלה גבוהה בערים מעורבות ................................ ................................ ................................ ................... 57 שיעור האקדמאים ב ערים המעורבות לעומת הממוצע הארצי ................................ ................................ ...... 59 רמת השכלה ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 61 תעסוקה ................................ ................................ ................................ ................................ ................... 69 היקף משרה ................................ ................................ ................................ ................................ .......... 73 פים כלכליים מרכזיים בקרב מועסקיםªע ................................ ................................ ................................ . 74 משלחי יד ................................ ................................ ................................ ................................ ............. 75 שכר חודשי ................................ ................................ ................................ ................................ ........... 76 המלצות ................................ ................................ ................................ ................................ ................... 84 כלליות ................................ ................................ ................................ ................................ ................. 84 רווחה ................................ ................................ ................................ ................................ .................. 85 פשיעה ................................ ................................ ................................ ................................ .................. 86 וך, השכלה גבוהה ותעסוקהªחי ................................ ................................ ................................ ............... 86 4 יות זהªהדברים המובאים במחקר מדי לא משקפים בהכרח את עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה או את עמדת.המשרד לשוויון חברתי 3 .ים רבות מדי התעלמו מקיומםªמחקר זה מוקדש לכל התושבים הערבים בערים המעורבות, שש ימה אישית, מחקר זה מוקדש לזכרוªוב פטר בטרם עת, בחודש אוקטוברªהמבורך של עלי מוחמד חדאד, אבי, ש 2021 , והותיר אחריו חלל עצום, לא רק אצ י משפחתו הקרובהªל ב– אלא אצ ל כל סביבתו. לאחר לכתו התברר .ת לקבל שכר או תמורה בחזרהªדיבות אין קץ, שלא על מªחמים כמה עזר וסייע להם, בªו משורה ארוכה של מªל מובן ו הןªו ממªות הגדולות שקיבלªו, ילדיו, אבי השתדל שלא לחסוך ברמה הגשמית, אך המתªשגם מאית וªכדיו, והשיעור החשוב ביותר שהעביר לªו ולªיק לªתועפות האהבה והקרבה שהע– הכרת הטוב. להודות בכל ים שבסביªו ועל הדברים הקטªיªח לפªיום על הבריאות ועל קורת הגג, על האוכל שמו בה ש וªגדל בה יםªם מובªאי .מאליהם ית של אבי. שורשיו יפואªפרד מהביוגרפיה הפיזית והרוחª הערים המעורבות היו חלק בלתי י ולדª ים, הוא עצמו .סע לחיפה לעמל יומוª ,ברמלה ושם הקים את משפחתו. בכל יום, במשך שלושה עשורים .אª.אבי, בהתאם לד הרמלאי, עשה תמיד מאמצים להסתכל ע הªה שהתמוªל חצי הכוס המלאה. בהתאם למורשתו, כולי תקווה ואמו ו, פערים אדירים ורבªשקפת ממחקר זה, של כוס ריקה )דהייªה- ממדיים בין היהודים והערבים בערים (המעורבות, עוד תתמלא בעתיד. לצערי, אבי לא יזכה לראות זאת, אך בוודאי שלוּ ו שואלים אותוªהיי, היה מייחל לכך – ע צחתו במחקר זה אªה. הªבור משפחתו ומוקיריו בערים המעורבות, ועבור כלל אזרחי המדי ו םªמ הל בחייוªחבא אל הכלים שבו התªוע והªיגוד לאופן הצªעומדת ב, ושאת תקווה שהאופטימיותª אך בה בעת היא ,יחןª שבה ש ו לשהות במחיצתו, תדבק גם בכל העוסקיªים שזכיªו במהלך השªאותה הוריש ל ם במלאכת קידום .השוויון בערים המעורבות סריןª חדאד 'חאג-יחיא ،التجاهل جراء طويلة ٍلسنوات عانوا والذين المختلطة المدن في العرب المواطنين لكافة مخصص أمامنا الذي البحث اﻹهمال .واﻹقصاء وأما في الجانب الشخصي، فإن هذا اﻹصدار البحثي مهدى لذكرى والدي العزيز، ع ورحل ةّالمني وافته الذي ،حداد محمد لي أول تشرين في اًباكر اّعن2021 الذي مجتمعه صعيد وعلى المصغرة عائلته صعيد على ،ملؤه يصعب اًكبير اًفراغ اًتارك خ انكشفنا أننا اًخصوص ،بها منينا التي الفادحة الخسارة عمق لنا نّتبي المفجع رحيله بعد .فيه ونشط نشأ ، ّشب ،ترعرع ﻼل الفترة السابقة على جوانب كانت غائبة عنا وانعكست في كلمات المعزين، والذين استحضروا مواقف عديدة في حياته وعن مساعدته يمنحنا أن والدي حاول .مقابل أية ينتظر أن دون ،العون يد منه اًطالب بابه طرق من كل جانب إلى المشروط غير ووقوفه الكريمة كل ما يملك وأن يوفر حبه كانت بها حظينا التي اﻻثمن والهدية اﻷكبر الهبة ولكن ،شيء أي من يحرمنا ّوأﻻ نحتاجه ما كل لنا كان إياه مناّعل الذي اﻷهم الدرس ولكن ،كثيرة رسائل ﻷبي كانت .وأحفاده ﻷبنائه المحدود غير– اﻹقرار بالمعروف، الشكر واﻻمتنان المستمرين والثناء على نعم ﷲ ا .لكثيرة مهما بدت لنا صغيرة ّدِلُو ،يافاوية جذور من ينحدر .واﻻجتماعي الروحاني وفسيفساءه ومسيرته والدي سيرة من يتجزأ ﻻ اًجزء كانت المختلطة المدن إل الرملة من ،الزمن من عقود ثﻼثة ولمدة ،اًيومي سافر .ظهرانيها بين أسرته وأسس أحياءها في ّوشب ترعرع ،الرملة في ى لﻸمور بإيجابية اًدائم نظر ،رمﻼوية وذهنية مزاج ،مناخ صاحب لكونه ،أبي .العيش لقمة عن اًوباحث اًكادح ،حيفا في عمله مكان الفارغ الكأس نصف بأن وايمان أمل كلي ،هذا موروثه على ًبناء .منه ينهل وأن الممتلئ الكأس نصف سوى يرى أﻻ وحاول الذي يظهر من نتائج البحث ال ذي أمامنا، جراء الفوارق والبون الشاسع بين العرب واليهود في المدن المختلطة، سيمتﻸ في المستقبل القريب من خﻼل سد هذه الفجوات وتوفير حياة مليئة بالمساواة والعدل اﻻجتماعي. لﻸسف فإن والدي، رحمه ﷲ، لن يشهد هذه التغييرات، ولكني على يقين أنه كان يحلم بأن يشه ٌصحيح .والكبيرة الصغيرة وعائلته هو ،عينه بأم اليوم هذا ويرى د الخير وعمل حياته أيام طيلة خطاه على سار الذي المتواضع للنهج ٍمناف هو البحثي اﻹصدار هذا خﻼل من ذكراه تخليد أن بالسر والكتمان، ولكنه مكمل للتفاؤل واﻻيجابية اللتان تمتع بهما وأورثهما لنا، وامل أ ن تطاﻻ كل من يعمل في هذا الحقل لتزيد .من سعيه بغية إحقاق المساواة الكاملة في المدن المختلطة نسرين حداد حاج يحيى 4 מבוא י העשוריםªבש יםªהאחרו החלה ממשלת ישראל לפעול לטובת פיתוח חברתי- כלכלי של החברה הערבית. לאחר ש הדרגים הפוליטיים והמקצועיים ו שאםªהבי לא י רתמ ו את החברה הערבית ,למשק על ידי ויªשי מהותי של יªוªגªמ ,ההקצאה יתקשה הקטר הכלכלי של תªמדי ישראל לשעוט קדימה , הם יותªיזמו כמה תוכ חומש ובראשן החלטת ממשלה922 . מסיבות שלא עמודª עליהן כאן, לא הושם בכל ה יªתוכ ו ת האלה דגש על התושבים הערבים.בערים המעורבות ,עם זאת ראוי להדגיש שההתעלמות מהאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות לא הייתה חלתו של השלטון המרכזי בלבדª – ה יא יכרהªגם במוסדות המייצגים של החברה הªהערבית בישראל )כגון ועדת המעקב העליו של החברה הערבית וועד ראשי הרשויות הערביות(. יתר על ,כן עד הזמן האחרון גם במועצות ה עירייה של הערים המעורבות לא זכו ציגי התושבים הערביםªלייצוג מספק. ותªים האחרוªבש ויªו עדים לשיªא. מצוקותיהם של הערבים תושבי הערים המעורבות החלו לקבל במה רחבת יותרª מב עבר., בעיקר עקב פעילות החברה האזרחית1 העלאת הסוגיה לסדר היום הביאה ל ויªשי גם ב יות הממשªמדי הל כלפי ה אוכלוסייה הערבית בערים ה.מעורבות ,ואכן ב תªש2021 , שיועדה ב החלטת הממשלה לגיבוש יתªתוכ החומש הבאה לחברה הערבית, 2 החליטה הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, שהופקדה על המשימה , לבחון את האפשרות ית החומשªלקדם לקראת אישורה של תוכ ההמשכית רכיבים בהחלטת הממשלה שיידרשו באופן ייחודי והוליסטי לערים המעורבות :תל אביב- ,יפו ,חיפה ,לוד ,רמלה ,עכו וף הגלילª ו מעלות-תרשיחא (פרד בירושליםª )לצד טיפול . באוקטובר2021 ה תקבלה הב חלטת ממשלה550 יםªית החומש לשªתוכ2022 - 2026 . 3 ב סעיף28 ª קבע ש יתªהתוכ לערים המעורבות, שתגובש מ כוח ההחלטה, תתוקצב ב- 300 מ יליון ש"ח. ,וסףªב רבים מסעיפי ם מיועדים ליישובים הערבייםªית איªהתוכ ,בלבד אלא לכלל החברה הערבית בישראל ובכלל זה ל ערים המעורבות . הסעיפים הבולטים וגעים לªציאליªהרחבת התקצוב הדיפר לחטיבות ה יתªות )בתוכªעליו הקו דמת הוא חל רק על בתי ספ ה ה ר יסודיים וחטיבות ה) וך הערביªיים( בכלל החיªבי הן ביישובים ערביים הן ;(בערים מעורבות לªב יית ;וך הערביªכיתות לימוד בכלל החי ייתªלב ;ות יום לגיל הרךªמעו ל הרחבת הפעילות של מרכזי ריאן )מרכזי תעסוקה לחברה הערבית(; ו ל הרחבת מסלולי ה תעסוקה של משרד הכלכלה, שבמסגרת ם .מסבסד המשרד העסקת עובדות ועובדים ערבים לכן, לצד הביקורת על היקף התקציב או על ההחלטה אילו יישובים יעמדו ,ית החומשªבמוקד תוכ4 ראוי לציין ש כיום– שלא כמו בעבר– ה תושבים הערבים ב ערים המעורבות עומדים על סדר יומה ש ל הממשלה.ופקידיה מחקר ועדª זה לפרוש ל יªפ הממ שלהªתמו ת מצב יתªעדכ על אודות מצבם של התושבים הערבים בערים המעורבות ב חמישה תחומים :הקשורים זה לזה בעבותות רווחה ) ובכלל זה דיור( , ,וך, השכלה גבוההªחי תעסוקה ופשיעה . כל אחד מן התחומים ייסקר בכמה קודות על ציר הזמן בעשור האחרוןªבמטרה לזהות .מגמות ותמורות ארבע ת התחומים יםªהראשו בחרו בשלªהידע הרב צברªש םªייªבע במכון הישראלי 1 " ,טרסקוªיאל מוªד זהות ללא קהילה ,קהילה מחפשת זהות: פוליטיקה מרחבי ת ביפו ,"מגמות ) מז3-4 ) ( 2011 '(, עמ484 - 517 . 2 החלטה468 של הממשלה ה- 35 , יםª"פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בש2016 - 2020 – תיקון החלטת "ממשלה, 25.10.2020 . 3 החלטה550 של הממשלה ה- 36 , תªית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשª"התוכ2026 ", 24.10.2021 . 4 ראו בג"ץ7487/21 ' ממשלת ישראלª עיריית לוד, 21.12.2021 . 5 לדמוקרטיה; 5 תחום בחרª הפשיעה ות גברהªים האחרוªכיוון שבש ה פשיעה האלימה בחברה הערבית בכלל ובערים המעורבות בפרט – תªהן מבחי מספר המעורבים בפשיעה) ,עצורים מורשעים וכ דומה ( הן תªמבחי מספר ותªהקורב הערבים של פשיעה זו . הליך השווא ת יםªתוªה יתבצע כדלקמן: ראשית שווהª את מצב התושבים הערבים ל מצב התושבים היהודים בערים המעורבות .אחר כך שווהª בין התושבים הערבים ב ערים מעורבות ותªשו .ולבסוף שווה בין הערביםª בערים המעורבות ובין הממוצע הארצי ללא הערים המעורבות. כשה יםªתוªי אפשר ו זאת ייעשו ההשוואות האלה גם על פי .פילוח מגדרי על יסוד ה השוואות תשורטט ת מצבªתמו של הפערים בין יהודים ל ,ערבים הפערים בין הערים המעורבות והפערים בין הע רים המעורבות ל .רשויות הערביות קודת המוצאªהיא שהערים המעורבות ןªאי עשויות מקשה אחת ולכן י ש להבחין יהןªבי ולהתאים לכל עיר ªה מע ייחודי. מחקר הז , פרי שיתוף פעולה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה ו בין הרשות לפיתוח כללי של מגזר המיעוטים, מתבסס בעיקר על יתוחªעיבוד ו של יםªתוªו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהªשהעמידה לרשות :)להלן (הלמ"ס. רובם ככולם טרם פורסמו. י הªתוª למ"ס הופקו:ממגוון מקורות ;מרשם האוכלוסין מרשם ההשכלה של ישראל ; קובץ ה טים של מה"ט; קובץªסטוד ה הכשרות ה ;מקצועיות של זרוע העבודה מרשם ה הפסיכומטרית של המרכז הארªי הבחיªבחª טים; מרשםªהסטוד צ ;ות ולהערכהªי לבחי קובצי תלמידים וקוב צ ות הבגרות שªים בבחיªבחª י וךªל משרד החי ; י המטופלים במחלקות לשירותים חברתיים שלªתוª ;משרד הרווחה ;י משטרת ישראלªתוª סקרי הוצאות וסקרי כוח אדם של הלמ"ס .מקור ות וסªפים ש וªסמכª עליהם: 1 . אתר "שקיפות "וךªבחי ו לעבדªוך שימש אותªשל משרד החי את תקצ י וךªב משרד החי וךªלמערכת החי העברי ו למערכ וךªת החי הערבי.בערים המעורבות 2 וךª. אתר "במבט רחב" של משרד החי ו למפותªשימש אות וך בערים המעורבות וªאת מוסדות החי את .יהםªמאפיי 3 . אתר"וךªהרשות הארצית למדידה והערכה בחי" יםªתוª וªוך מתוכו שלפª)להלן: ראמ"ה( של משרד החי .י המיצ"בªעל מבח 4 .עיבודים מיוחדים ל.הליים על שכר מחדר המחקר של הלמ"סªים מªתוª 5 . ) עיבודים מיוחדים של קבצים לשימוש הציבורPUF .( של הלמ"ס 6 . .עיבודים לפרסומים ולוחות שמתפרסמים באתר הלמ"ס מעבר לכך, המחקר מבוסס על ים לבקשות חופש מידªמע ע מ עיריות הערים המעורבות . ,וסףªב חוקרת המכון הישראלי לדמוק רטיה מייסון שחאדה ות עומקªערכה מספר ראיו יתªת חצי מובªבמתכו עם פעילים .בחרי ציבור ברמה המקומית והארצית מערים מעורבותªושאי משרה בכירים וª ,פוליטיים ה ותªראיו ערכוª בשפה הערבית והשאלות הותאמו למרואיי יםªות ולמרואייª ולעיר שעליה דיברו. יתוחª ותªהראיו וªסייע ל ל התמקד בתופעות ו ב חסמים מסוימים ולגבש המלצות יותªמדי. 6 :זאת ועוד צוות המחקר ביקר ב הªש הªהאחרו בערים המעורבות ו התרשם מקרוב עשהªמה בהן , אם באמצעות מפגש ים רשמי ים ואם באמצעות 5 'סרין חדאד חאגª - ר( קסירªיצה )קליª ,יחיא, איימן סייף ו בן פרג'ון, ית אב לקידוםªתוכ ה תעסוקה בחברה הערבית , מחקרי יותªמדי161-159, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021 . יש ושאיםª כמובן ו לטפל בהם במסגרתªבצר מאיתªרבים ש מסמך זה בשל קוצר היריעה, י המשותףªאי, זהות במרחב העירוªכגון תרבות ופ ועוד . 6 פירוט על .ות יובא בפרק ההמלצותªהראיו 6 מפגשים בלתי אמצעי ים . מפגשים אלו םªאי ה בסיס לממצאים האמפיריים שיובאו להלן, אך הייתה להם תרומה חשובה ת התמורותªלהב שהתרחשו בער ים אלו .ותªים האחרוªבש ה עבוד ה על המחקר החלה ב תªראשית ש 2021 . כעבור חודשים אחדים החלו מהומות מאי, והחיכוך בין יהודים לערבים, שמוקד ו היה בערים המעורבות, שימש תזכורת כואבת חיצותªל ו . אין ספק ש החלטת ממשלה, מקיפה ככל ,שתהיה ל א תוכל לפתור את כלל פליקטªהקו ים המורכבים יםªהמאפיי את ה יחסי ם בין יהודים ל ערבים .בערים המעורבות עם זאת וªא סבורים ש היכרות עם מצבם של התושבים הערבים בערים המעורבות, ו אימוץ ההמלצות שיוצגו , יוכלו לצמצם לפחות את חלק .ם ו מבקשיםªא להודות לכל מי שסייע ב ידי ו להשלª :ים את מלאכת הכתיבה ל צוות הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים ב משרד לשוויון חברתי: ראש הרשות, חסאן טואפרה, תןªיו פז, רותם קלמר ו מוסא סלמאן ; ל דאו מהלמ"סªדרי ודוד לªיפית אלפ, ש מאמציהם האדירים לספק וªל ים לא יסולאªתוªו בפז ;ל מייסון ,שחאדה אריה תןªיו, וª יחיאל עם, עו"ד ת טהוןªע-זי וªאשכ דרªה בלאªד"ר ד מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; ל ד"ר מאירה טורצקי על עריכה מוקפדת של הטקסט; לחברי ם לו חברות ב מועצות הערים המעורבות בעבר ובהווה; ולפעילים החברתיים שתרמו םªיסיוªמ ומ חוכמתם. 7 רקע רוב ה יהודים ו ה ערבים בישראל מתגוררים ברשויות פרדותª מקומיות, אך שיעור לא מבוטל מהחברה הערבית )כ- 8% .( מתגורר בערים מעורבות הערים המעורבות ש מספר הערבים בהן הוא הגדול ביותר הן ,לוד חיפה ותל אביב-יפו ,אבל בחיפה ובתל אביב-יפו שיעור הערבים באוכלוסיית העיר הוא מוךªה .ביותר ביתר הערים שיעור הערבים עומד על חכ מישית עד שליש מכלל התושבים .באשר ל התפלגות הדתית– ברוב הערים המעורבות , למעט חיפה וף הגלילªו, רוב התושבים הערבים הם ערבים-מוסלמים ו מיעוטם וצריםª . שיעור ה דרוזים בכלל הערים המעורבות עומד על פחות מאחוז. 7 לוח1. האוכלוסייה הערבית בערים מעו ,רבות סוף2020 עיר גודל האוכלוסייה הערבית ()באלפים שיעור הערבים באוכלוסיית (%) העיר התפלגות דתית שיעור המוסלמים באוכלוסייה (%) הערבית שיעור וצריםªה באוכלוסייה (%) הערבית שיעור הדרוזים באוכלוסייה הערבית(%) חיפה 34.0 12.0 50.0 48.5 1.5 לוד 24.1 29.8 97.1 2.9 תל אביב-יפו 21.6 4.7 82.9 16.2 0.9 רמלה 18.7 24.3 80.7 19.3 עכו 16.2 32.7 91.4 8.0 0.6 וף הגלילª 12.7 30.4 37.0 63.0 מעלות-תרשיחא 4.9 22.0 51.0 49.0 סך הכול 132.2 13.0 72.2 27.2 0.6 מקור: עיבוד י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהªתוªהמחברים ל. ש ,יעור הערבים בערים המעורבות למעט ,וף הגלילª הªלא השת ויªשי ותªים האחרוªדרמטי בש .ןלו בכ רשמהª עלייה קלה בשיעור הערבים :ב ,חיפה ברמלה, בעכו ובמעלות- תרשיחא קודותª עלה שיעור הערבים בשתי האחוז, ו בלוד ובתל אביב- יפו הוא עלה ב קודת האחוזª . וף הגלילªב,, לעומת זאת גדל שיעור הערבים ב עשור ייםªהאחרון פי ש. 8 לאמיתו של דבר , לא מן עªמªה ששיעור הערבים בערים המעורבות גבוה אף יותר מ ן מסרªהשיעור ש כאן, שכן מ קצת המשפחות הערביות המ עתיקות את מקום מגוריהן מרשות ערבית י לע ר מעורבת ותªן משªאי את כתובתן הרשמית– אם מ שיקולים) פוליטיים למ של, כדי ל הצביע בבחירות (המקומיות ואם משום שהן ר וצות יציפלייםªות מהשירותים המוªליה , ובכלל זה מ וךªמערכת החי יתªהעירו. 9 ,כמו כן בכמה מן הערים המעורבות במרכז יש אוכלוסיי ה של יות חסרות מעמדªשים פלסטיª , שבהיעדר רישום .קשה לאמוד את היקפה עם ,זאת כיוון ש היקף שתי ה תופעות הללו מוגבל, ל הªטע ש הערים 7 .מחקר זה לא יתמקד בהבדלים בין הקבוצות הדתיות בערים למחקר יªעדכ על וף הגליל רªחיפה ו אוAhmed Baler Diab, Ilan Shdema, and Izhak Schnell, "Arab Integration in New and Established Mixed Cities in Israel", Urban Studies (2021) 8 ,(יצחק רייטר )עורך אוגדן המידע- החברה הערבית בישראל – 2013, יוזמות אברהם . 9 וף הגליל, למשל, מבקשות לרשום את ילדיªצרת לªמשפחות שהיגרו מ.וף הגליל אין בית ספר בשפה הערביתªצרת כי בªהן ב 8 המעורבות מאבדות את ן היהªצביו ודי) לפחות המ הªבחי ה דמוגרפית( אין על מה לסמוך, והיא ת עלªשעª מוטיבציה פוליטית ולא על .עובדות והא ראיה ששיעור הערבים המתגוררים בערים המעורבות ב כלל הערבים בישראל עומד יםªזה ש כ על- 8% . הªמבחי היסטו רית אפשר לחלק את הערים המעורבות בישראל לארבע ק טגוריות .הªהראשו, כוללת ערים ,דוגמת לוד, רמלה ועכו10 שערב המלחמה ב- 1948 היו ערביות. לאחר המלחמה גורשו/ברחו רוב התושבים הערבים מערים אלו וחיש מהר הוחלפו בתושבים יהודים שהתיישבו בעידוד ה של כסיªה בªהמדי ה"פקדיםª ". םªאומ ים גדלªעם הש ותרהª מספר התושבים הערבים באותן ערים, אך האוכלוסייה הערבית מיעוט. האוכלוסייה הערבית בלוד ת. בעיר גריםªמגוו שי לודªא "מקורי ים", כלומר מי שהתגורר ו בלוד עוד טרם המלחמה ב- 1948 ; תושבי כפרים סמוכים שהיגרו ללוד בעקבות המלחמה; בדואי ם גב שהיגרªמה ו עיר ל מ ות הªש- 50 ות הªעד ש- 70 )וכיום הם ה רוב בקרב(האוכלוסייה הערבית בלוד; ים )משת"פים( ששªוסייע י וªכ עיר ב .שירותי הביטחון11 רוב האוכלוסייה הערבית בלוד מרוכזת ב :ותªארבע שכו,ירªהרכבת, פרדס ש12 כרם ) אל תופאח ה במסמכים רשמייםªהמכו ס"ח( ו ה ה המעורבת רמת אשכוªשכו ל, אשר התפרסמה של א בטובתה בעקבות אירועי מאי2021 כ מוקד אלים של .יªחיכוכים על רקע לאומ בעכו וברמלה, קלטוª שגם בהן יםªבמרוצת הש ית מעט יותר מזו של לודªים, האוכלוסייה הערבית הומוגªסייע )א ם כי בפילוח דתי היא .(ית יותרªהטרוג בעכו האוכלוסייה הערבית מרוכזת ב עיקר ב ת וולפסוןªעיר העתיקה ובשכו; 13 וברמלה ,ת ג'וארישªבשכו ש בה מתגורר ים כשליש מתושבי העיר הערבים, 14 ,בעיר העתיקה ב תªגן חק"ל ובשכו .המיעוטים הק טגוריה ייהªהש כוללת ערים מעורבות דוגמת תל אביב-יפו וחיפה, תªשערב המלחמה בש1948 היה בהן רוב ערבי ומיעוט יהודי. בעקבות המ לחמה חל היפוך ברור ב ,מאזן הדמוגרפי ו הציבור הערבי בהן יה ה למיעוט. מה שמייחד את הערים הללו הוא הפערים הכלכליים בין תושביהן הערבים – יש בהם ש יªחיים בעו מחפיר ובמציאות של פשיעה ואלימות קשה , גם בהשוואה לרשויות ערביות, ו אילו אחרים משתייכים למעמד יªוªבי- .גבוה אף ששיעור התושבים הערבים במטרופולין תל אביב- יפו ו עולה עלªאי5% , ביפו שליש מהתושבים הם ערבים ו י שלישªש ים מ התושבים הערבים ות מעורבותªמתגוררים בשכו – בעיקר בעג'מי וב ג'בליה ותª, שתי שכו בעלות .רוב ערבי15 בחיפה מתרכזת האוכלוסייה הערבית ב ,כבאביר בו אסªיסª ואדי בוªשכו .ות המעורבות כרמל צרפתי, עין הים והדר חיפה היא ה מטרופולין של אזור הצפון ומשמשת מוקד .להגירה חיובית של צעירים ערבים בקטגוריה השלישית מצויה וף הגלילª (צרת עיליתª )לשעבר ,וסדה כªש עיר יהודית במטרה לייהד את הגליל ועם הזמן עשתהª מעורבת – בין היתר בשל קרבתה לרשו ,יות ערביות בצפון הארץ ו .צרתª בראשן העיר 10 ע בין מאות לעשרות בודדות. ראוªדט היה גרעין קטן של יהודים שªבעכו בתקופת המ יªדר ירקוªת קדרון ושולי ליªע דט: המקרה של עכו" ישראלª"התיישבות יהודים בערים הערביות בתקופת המ, 27,28 115 , 122 ) 2021 .( 11 וªחם הופªמ גª , "י מערכת הביטחון בערי ישראלª"מחיר המידע: קליטה ושיקום של סייע, משפט וממשל יח)1-2( ) 2017 ( ', עמ 97-55 . 12 עליª חגית- יוסף ו ,ון גבעªי יר: דוªת פרדס שªון עם קהילה בשכוª"מיפוי ותכ" "ח מסכם, ,במקום ושתי"ל2014 . 13 יעל שמריהו ישורון, ים בפרªיות התיישבות גרעיªמדי יפריה ובערים מעורבות בישראל: אוªבין לאומיות ו-ליברליזם , עבודת ,דוקטורט יברסיטת בן גוריוןªאו גבªב , 2020 ', עמ91 . 14 גילי חן-פרבר, "חומה שקופה– "י : רמלה כמקרה מבחןªקהילות סגורות במרחב האורב, בתוך קוט, ראובן חיראקªה אייזª: ד ,(ושלומי דורון )עורכים אתגרים ומגמ ות בחברה הישראלית במבט רב-תחומי ,, חיפה: פרדס2021 ', עמ 481 , 492 . 15 טרסקוªיאל מוªד, עיר שסועה לה יחדיו: דו-לאומיות בחיי היומיום ביפו ,, תל אביב: בבל2020 ', עמ 64 . 9 תחילה ת הכרמיםªהתרכזו התושבים הערבים בעיקר בשכו, ,שסופחה לעיר סמוך להקמתה16 הªובשכו ,הדרומית17 .ות אחרות ברחבי העירªרשמה עלייה מתמדת בשיעור הערבים גם בשכוª יםªאך עם הש18 משפחות ערביות י, בעלי מקצועותªוªמהמעמד הערבי הבי ,חופשיים אלצו לעיתיםª לעבור לעיר עקב משבר ון והדיור ביישובים הערבייםªהתכ, או כדי לקבל יציפלייםªשירותים מו טובים יותר ולהבטיח לעצמן ולילדיהן עתיד אחר מזה שהיה .צפוי להם ברשויות הערביות היו גם מי שעברו לעיר כדי להתרחק ממקום הולדת ם בשל סיבות קהילתיות-תרבותיו ת. 19 הקטגוריה הרביעית שמורה ל מעלות-תרשיחא ש הוקמה מ איחוד שתי רשויות– .מעלות ותרשיחא20 ערב תªהמלחמה בש1948 כלל היישוב תרשיחא וצרי, אךª רוב מוסלמי ומיעוט אחריה ,הגיעו עולים חדשים רבים בעיקר מ יהªרומ21 ומ צפון אפריקה, 22 .הªוהמאזן הדמוגרפי השת ות השישיםªבש הגיעה ל מעלות- תרשיחא גם אוכלוסייה בדואית ו חלק ה מתגורר ת .בה עד היום23 חªהמו הרווח,לתיאור ערים אלו ""עיר מעורבת , ישמש גם וªאות במחקר זה. הוא אוצר בתוכו משמעויות פוליטיות וחברתיות ומשמש מאז דט הבריטיªהמ. 24 זה המקום לציין ש גדªיש גם מי שמת ים יםªמטעמים שו ח זªלשימוש במו ה ומציע ים ות את הªלכ מרחבים הללו" "ערים מאוימות", "ערים משותפות או אפילו "ערים ."שסועות25 המחלוקת הªח עומדת בעיªעל המו , ושא זהªאבל בקרב העוסקים ב יש איים של הסכמה באשר ל מצבם של הערבים בערים המעורבות בישראל. על עובד ת יסוד זו אין מחלוקת :רוב הערבים בערים המעור בות סובלים הן חיתותªמ פוליטית ) כוחם במועצת העיר יות ובוודאי בקרב הפקידות המקצועית מוגבל (ו חיתותªהן מ כלכלית) רובם י הªב מעמדªה מוך, מקצתם י המעמד הªב י וªוªבי ה פער יהªבי ם יהם היהודים הואªובין שכ גדול( .מה ש ידוע פחות הוא שמצב התושבים הערבים בערים המעורבות גרוע לעיתים גם בהשוואה ל מצב התושבים ברשויות המקומיות הערביות .יותªהע ב פרקים הבאים י י סקר אפוא מצבם של התושבים הערבים בערים המעורבות בחמשת ה תחומים שפורטו.לעיל 16 יקולא יוזגוףª -ון סופרªאורבך ואר, בין ייהוד לאיבוד הגליל: יםªצרת עילית בשª המקרה של1956 - 2016 , יברסיטתªחיפה: או ,חיפה2016 ', עמ 19 . 17 א חמדאןªה, "הגות מרחביתªים אליה וסוגיות של התªצרת עילית כעיר מעורבת: הגירת הפלסטיª" , בתוך סטר וחייםª: טובי פ ,(יעקובי )עורכים עיר ישראלית או עיר בישראל? שאלות של זהות, משמעות ויחסי כוחות:, ירושלים ותל אביב מכון ון ליר ,והקיבוץ המאוחד2006 ', עמ110 , 126 . 18 פרק ח, סוגיות ברווחה: יהם החברתייםª"הפריסה המרחבית של החרדים ושל ערביי ישראל ומאפיי- "כלכליים, ק ישראלªדוח ב 2016 , ,ק ישראלªב 'עמ207 . 19 עה שפיגלª , צרת עילית היא עיר מעורבת בª ,"בלי בית ספר או בית קברות לתושביה הערבים"הכחשה, הארץ, 17.8.2017 . 20 תה. ראו עאמרªההיסטוריה של תרשיחא, אף שלא קיבלה את מעמד הבכורה הסימבולי בשם המאוחד, עתיקה מזו של שכ דהאמשה, "ים: עברית וערבית בשלטי השמות שקבע הריבון הישראלי בתרשיחא הערביתª"הזרה מבפ, בתוך ה בןª: רי- יצהªשחר ו בן- ,(ארי )עורכות העברי ת שפה חיה ,יברסיטת תל אביבª, ח, תל אביב: או2018 ', עמ 101 , 107 . 21 א"מ גל17039/18 , "תרשיחא", ציג המושל הצבאי בגליל המערביª ,מכתבו של יעקב מחרז, אל המושל הצבאי בצפון, מיום 24.4.1955 . 22 שם. 23 דלית גסול, יסªברוך קיפ ו,דברה שמואל "תרשיחא – עמדות התושבים – צרכ וןªפליקטים כרקע לתכªים וקו : סכום תרגיל יברסיטת חיפהªון של החוג לגיאוגרפיה באוªאות התכªמסד", אופקים בגאוגרפיה44/45 ) 1996 '(, עמ 133 , 135 . 24 סקיªחום קרליª למחלוקת על קביעה רווחת זו ראו, " לשלילת המושג' 'ערים מעורבות ," בתוך: ,(מוסטפא כבהא )עורך סוגיות בחרותª יªבחקר תולדות המזרח התיכון המודר ,יברסיטה הפתוחהªה: האוªª, רע2020 ', עמ 101-73 . 25 שם ', עמ50סטרª. ראו גם טובי פ, "ארכיאולוגיה" יתªון העיר הישראלית־פלסטיªשל כתובת: בית, היסטוריה ובעלות בתכ , ,חיפה: פרדס2021 ', עמ21 .ב וªבחירת להשתמש "ח "ערים מעורבותªבמו אין קיטת עמדהª משום במחלוקת .זו 10 רווחה ים רבות סבלוªש התושבים הערבים בערים המעורבות מ התעלמות ה ממשל ה ,ו ות התשעיםªרק בש26 וב ות האªראשית ש לפיים27 הªהשת מצב זה .ה מצב ה חברתי- כלכלי ה רעוע של הערבים תושבי הערים ,המעורבות שיש לו השלכות גם על רמת הפשיעה ,מאפיין במידה זו או אחרת את כל הערים המעורבות אך ק בעי ר ארבע מהן ,: לוד, רמלה .יפו ועכו בלוד, כפי ש כבר כתבª ,בעבר תª"אוכלוסיית העיר מצטיי בחולשה סוצי"יתªומית כרוªו־אקו, 28 בייחוד ותªבשכו שיש בהן ריכוז גדול של ערבי,ם כגון שªכו ת .הרכבת על רמלה כתבª כי ו טוב יותר ממצב האוכלוסייה ביישובים הערבייםª"מצב האוכלוסייה הערבית בה אי ואפילו גרוע יותר". 29 כתבו גם על יפוª דברים דומים במחקר עªש שה י עשוריםªי שªלפ. 30 גם כיו ם מצב הרווחה של רבים מ הערבים ביפו, ובייחוד ב תªשכו .עג'מי, בכי רע גם על הערבים המתגוררים בעכו , המרוכזים בעיקר בעיר העתיקה, ידוע ש אים קשיםªהם "חיים בת". 31 סקירה של מרכז המחקר והמידע ת אתªסת, שבוחªשל הכ הדירוג החברתי- כלכלי של אזורים סטטיסטיים32 ב ערים אלו, משלי מה את הªהתמו : בלוד וברמלה כל האזורים הסטטיסטיים שבהם ה אוכלוסייה הערבית היא הרוב משתייכ ים לאשכולות1 ו-2 ; בתל אביב-יפו ם כול משתייכ ים לאשכולות 3 ו-4 )לעומת15% מהאזורים הסטטיסטיים היהודיים(; ובעכו לאשכולות2 עד 4. 33 ב ,חיפה מעלות- תרשיחא וף הגלילªו ים החבªהמאפיי רתיים-כלכליי ם יםªשו מעט . םªאומ חי ב פה יש ערבים מן ה מעמד ה יªוªבי-גבוה ה מתגוררים ותªבשכו,מעורבות34 אך% 30 מן הערבים מתגוררים באזורים סטטיסטיים בעלי רוב ערבי שמשתייכים ל אשכולות חברתיים-כלכליים 1 ו-2 – תªלמשל שכו המצוקה חליסה. 35 ות היהודיות בעיר באשכªשיעור השכו ולות אלו עומד על 6% בלבד. 36 ב מעלות- ,תרשיחא ש עליה טען יªלפ יªש עשורים חבר סתªהכ טלב אלס א אª כי "הפכה להיות'סלאמס'י בתוך מעלותªת עוª, שכו," 37 26 יªיאל שמשוªד, ויªות : פוליטיקה של שיªשיקום השכו ,, תל אביב: הקיבוץ המאוחד2002 ', עמ 302 . 27 ראו למשל החלט ה1030 של הממשלה, 30.1.2000 . 28 יצחק דהן, ה המאה ה־ªהיגות המיעוט הערבי בלוד במפª"מ21 : מקרו־פוליטיקה, מיקרו־פוליטיקה וביוגר"פיות פוליטיות, יםªעיו בתקומת ישראל25 ) 2015 '(, עמ 120 , 131 . 29 א סוידªח, "רוב ומיעוט בערים המעורבות בישראל : "הפרספקטיבה הערבית, בתוך,(: אלי רכס )עורך יחד אך לחוד: ערים מעורבות בישראל'יברסיטת תל אביב, עמª, תל אביב: או 27 , 30 . 30 יוסף ג'בארין ו,אא חמדאןªה הא זרחים הערבים בערים המעורבות) יפו, לוד ורמלה– סקר שטח,(, ירושלים: שתיל 2007 . 31 זוהיר בהלול, "דיירים זרים בבתיהם : "על מצב הערבים בעכו, בתוך: ) רכס לעיל הערה29 '(, עמ57 - 58 . 32 חלוקה גאוגרפית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל יישובים בעלי יותר מ- 10,000 תושבים. האזו רים הסטטיסטיים הם .יות ככל האפשרªות והומוגªיחידות גאוגרפיות קט זו ה ביותר שמפרסמיםªהיחידה הקט עליה יםªתוª . ים אלו משקפיםªתוª את .י האזור בתוך היישובªמאפיי 33 ראו עדו אבגר, אתי וייסבלאי, רמי שוורץ ומיכל לרר, ערבים בערים המעורבות– מבט על, ירושלים: מרכז המחקר והמידע של ,סתªהכ 2021 ', עמ10-7 . 34 יקולא יוזגוףª -אורבך, ""ערים מתערבבות בישראל, קשת– כתב עת למדעי הרוח והחברה3 ) 2021 '(, עמ125 , 138 . 35 אא חמדאןªה-סליבא, "מאבק על'הזכות לעיר' ת חליסהªבשכו, "חיפה, בתוך: ,(סטר ואורן שלמה )עורכיםªטובי פ ערי המחר: ון, צדªתכ?ק וקיימות היום ,, תל אביב: הקיבוץ המאוחד2014 ', עמ92 , 98 . 36 ) 'אבגר ואח לעיל הערה33 '(, עמ 10 . 37 הישיבה ה- 137 סת החמש עשרהªשל הכ, 26.7.2000 . פרק1 11 האזורים הסטטיסטיים בעיר משתייכים ם כול ל אשכול5 (וף הגלילª)בדומה ל, אך לא ל אשכולות הגבוהים ,יותר6 ו-7, שאליהם משתייכים כמחצית מהאזורים הסטטיסטיים שיש בהם רוב יהודי. בפרק זה סקורª יםªתוª יםªמעודכ על מצב ה רווחה של ה תושבים הערבים בערים המעורבות , ובכלל זה גודל משקי הבית , מספר ,סיםªהמפר הוצאות ו סותªהכ למשק בית , תחולת ה יªעו ו שיעור הבעלות על דיר ה. ו תתבססªסקירת על עיבוד מיוחד של .הלמ"ס לסקרי הוצאות ציג ממצאיםª ,כמו כן על שיעור המטופלים במחלקות הרווחה ו על רמת הפשיעה כפי שהיא משתקפת ב מספר המורשעים בדין. הממצאים ית בסס ו על י המחלקות לשירותים חברתיים )מש"חים( של משרד הרווחה וªתוª על י משטרת ישראלªתוª . כל אלו יסייעו וªל לשפוך אור על המג מות בתחום הרווחה ותªים האחרוªבש במטרה לקבוע איזו התערבות ממשלתית רצויה. מספר ה פשות וªמספר ה סיםªמפר ל משק בית פשות הממוצע במשקי בית ערביªמספר ה י ם בערים מעורבות גבוה מ מספרן ב משקי בית יהודי י ם בערים אל ו . ,עם זאת פשות בªים ירד מאוד מספר הªבתוך כמה ש משקי הבית הע י רבי ם בערים המעורבות, ואילו במשקי הבית היהודיים ירד מספרן ירידה מזערית .י יתכן שהסיבה היא ות מגיעות לעריםªים האחרוªשבש המעורבות משפחות ערביות בעלות תפיס ה לא מסורתית של ה תא המשפחתי . הסבר אפשר י וסªף ל צמצום מספר הילדים וה א שיקולים כלכליים כגון רמת מחיה ומצוקת דיור , שכפי ראה להלן רק הולכת ומחריפהªש יםªבש ותªהאחרו .מהשוואה בין יישובים ערביים ליישובים מעורבים עולה ש היקף הירידה פשותªבמספר ה :ו זההªלמשק בית בקרב האוכלוסייה הערבית אי ביישובים ה ערבי ים הוא ותרªכון לª , - 2018 , 4.6 , לעומת 3.6 .בערים המעורבות תרשים1. פשותª מספר ל משק בית, לפי קבוצת אוכלוסייה וסוג יישוב 12 תרשים2. סיםªמספר מפר ל משק בי ת , לפי קבוצת אוכלוסייה וסוג יישוב .י סקר הוצאותªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל סותªהכ והוצאות םªאומ מספר ה סיםªמפר ב משקי הבית הערבי י ם בערים המעורבות גבוה יותר ממספרם במשקי הבית היהודיים בערים אלו) תרשים2(, אבל ה סהªהכ של משקי הבית היהוד י ים גבוהה יותר . תªבש2018 עמד הפער על כ- 7,600 ש"ח לטובת משקי הבית היהודי י .ם ,בה בעת הה סªכ ה של משקי הבית הערבי י ם בערים המעורבות גבוהה בכ- 1,200 ש"ח סה הממוצעת של משקי בית ערבייםªמההכ ללא ערים מעורבות .אפשר סהªלהבין זאת על רקע הפער )הקטן, אך הקיים( בהכ הממוצעת ברוטו לפרטים שכירים. זה המקום לציין שכמו יםªה, בשªבכלל המדי2018-2008 חלה עלייה גדול סהªה בהכ לש משקי בית יהודי י ם וערבי י ם בערים ) המעורבות תרשים3 .(עם זאת, במשקי הבית היהודי י ם בערים המעורבות הסתכמה העלייה בכ- 9,000 ,ש"ח ואילו במשקי הבית הערבי י ם בערים אלו הסתכמה בפחות מ- 6,000 ש"ח– רשמהªבדומה לעלייה ש בקרב האוכלוסייה הערבית ללא ערים מעורבות . במילים אחרות, הפ ערים הלכו והתרחבו. תרשים3 מראה ממה מורכבת סהªההכ של התושבים .הערבים בערים המעורבות אפשר לראות ש בעשור האחרון חלה בקרבם ירידה ב שיעור ה סהªהכ המתקבלת מקצבאות ו מ תמיכות )מ- 20% ל- 15% ( ועלייה קלה בשיעור סהªההכ מעבודה )מ- 78% ל- 80% (, בדומה למגמות ולשיעורים רשמוªש במשקי הבית הערב י ים ל לא ערים מעורבות . במשקי הבית היהודי י ם בערים המעורבות, ,לעומת זאת היה שיעור סהªההכ מקצבאות מו תמיכות ו שיעור סהªההכ מעבודה קטן תªבש2018 מהשיע ורים ב משקי הבית הערבי ים, סהªואילו שיעור ההכ סיותªמפ וקופות גמל ומהון ªהיה בש ה זו גדול יותר) פי5 וכמעט פי2, בהתאמה( . יםªתוª אלו מ שקפים את חשיבותו המיוחדת של שוק העבודה עבור הערבים בערים המעורבות, בהיעדר מקורות סהªהכ יביםªמ אחרים . כמו כן, הם מרמזים על הפער בין האוכלוסייה הערבית ל אוכלוסייה היהודית בזכויות ה סוציאליות הªשמק סיות וקופות גמל( וªעבודה )פ.יבªכסי הון מª בבעלות על 13 תרשים3. ) סה ברוטוªהתפלגות מקורות ההכ ב ש"ח( של משקי בית, לפי קבוצת אוכלוסייה וסוג יישוב מקור: עיבוד מיוחד של הל.י סקר הוצאותªתוªשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל סהªהעלייה הבלתי מבוטלת בהכ לש משקי הבית הערב י ים בערים המעורבות הגיעה על רקע סיקהªה ב סה הממוצעתªהכ ברוטו לש שכירים בערים המעורבות , ובמשק.בישראל בכלל ªמבחי ה של ים לאורךªתוªה עשור עולה ש סה הממוצעת שלªההכ ערבים בערים מעורבות עומדת על7,572 ש"ח – 250 ש"ח יותר מן סהªההכ הממוצע ת של שכירים ערבים ללא ערים מעורבות. ים בªתוªת הªואולם מבחי יםªש2008 ו- 2013 , הן בקרב הגברים ו ,שיםªהן בקרב ה עולה ש סה הממוצעתªההכ של שכירים ערבים ב ערים ה מעורבות הייתה מוכה יותרªמזו של שכירים ערבים ל לא ערים מעורבות .כפי שמוצג ב תרשים3 , סהªההכ של משקי בית ערבי י) ים אלוªם בערים מעורבות הייתה גבוהה יותר גם בש2008 ו- 2013 ( עקב סים גבוה יותרªמספר מפר .ם עבודהªסה גבוהה יותר ממקורות שאיªלמשק בית והכ סה הממוצעªכלומר ההכ ת מעבודה בקרב ערבים בערים המעורבות ה גבוהªאי יכרת מזו שלª ה במידה .ם מערים מעורבותªערבים שאי38 עוד יצוין ש סהªההכ של היהודים בערים המעורבות גבוהה מה ממוצע הארצי שו יםªבש2018-2008 גדל הפער בין יהודים מערים ם מערים מעורבותªמעורבות ליהודים שאי . 38 ה דומה עולהªתמו מ יªתוªה שכר ימה הלייםªה מוצג ים להלן .בפרק על תעסוקה 14 תרשים4. סהªהכ ממוצעת ברוטו לש שכיר , לפי קבוצת אוכלוסייה וסוג יישוב ()ש"ח .י סקר הוצאותªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל סה הממוצעתªפילוח מגדרי של ההכ של שכירים בערים המעורבות מגלה יתרון מובהק לגברים יהודים . הם משתכרים פי2.5 המ שיםªה ערביות וכמעט פי2 .מהגברים הערבים שים יהודיותª מהשוואה בין לערביות עולה כי ב תªש2018 השתכרו שים יהודיותªב ערים מעורבות61% שים ערביותªיותר מ ב ערים .מעורבות ים הצטמצםªעם הש הפער ב אחוזים– אך במספרים מוחלט ים התרחב דווקא) תרשים 5(. תרשים5. סהªהכ ממוצעת ברוטו של (שכיר בערים מעורבות, לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה )ש"ח .י סקר הוצאותªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל 15 39 בקרב משקי הבית הערבי י ם בערים מעורבות עלה שיע ור משקי הבית שיש בהם רכב אחד מ- 45% ב- 2008 ל- 59% ב- 2018 ,ואילו בקרב משקי ה בית ה יהודי י ב ם ערים ה מעורבות הייתה ה יותר )מªים קטªהעלייה באותן ש- 57% ל- 67% .( בד בבד חלה גם עלייה בהרכב ההוצאה לתצר כת ו ,בישראל בכלל ו במשקי בית ערב י ים בערים המעורבות בפרט ) תרשים6( . יםªבש2018-2008 עלתה ההוצאה הממוצעת של משקי בית ערבי י ם בערים מעורבות ב- 81% )מ- 8,934 ש"ח ל- 16,192 ש"ח (. עלייה זו גבוהה בהרבה מ ן העלייה במשקי בית יהודי י ם בערים מעורבות ) 39% ( ב או משקי בית ערבי םי ללא ערים מעורבות ) 40% .( עלייה חדה במיוחד רשמהª ב הוצאה על תחבורה ) ותקשורת תרשים7 ; עלייה של כ- 225%, מ- 1,400 לכ- 4,556 ,(ש"ח ראהªככל ה עקב הגידול ב יציאה לעבודה לוותªועלויות התחבורה ה לה וב גידול בשיע ור משקי הבית שבבעלותם רכב אחד לפחות. 1 עוד הוצאה חשובה ש חלה בה עלייה היא ההוצאה .על דיור יםªבש2018-2008 עלתה ההוצאה על דיור במשקי בית ערבי י ם ב ערים מעורבות ב- 44% ,פחות מבקרב משקי בית יהודי י ב ם) ערים מעורבות60% ( אך הרבה יותר בהשוואה ל משקי בית ערבי ים ללא ערים מעורבות ) 31% ) ( תרשים8 .( הסבר אפשרי לכך הוא העלייה בשיעור משקי הבית הערבי י ם בערים מעורבות הגרים בדירה שכורה, וכן העלייה החדה במחירי הדיור והשכירות יםªבש .אלו תרשים6. הוצא ה לע תצרוכת ל משק בית , לפי סוג יישוב וקבוצת אוכלוסייה ()ש"ח 16 תרשים7. (הוצאה על תחבורה ותקשורת למשק בית, לפי סוג יישוב וקבוצת אוכלוסייה )ש"ח תרשים8. (הוצאה על דיור למשק בית, לפי סוג יישוב וקבוצת אוכלוסייה )ש"ח מקור: עי.י סקר הוצאותªתוªבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל 17 יש לתת את הדעת לכך שה הוצאות של משקי הבית הערבי י ם והיהודי י ם בערים המעורבות דומות, ואילו גובה ה ה בתכליתªסות שוªהכ– .הן למשק בית הן לפרט כלומר מדי חודש גדל ה גירעון במשקי בית ערבי י ם ,בערים המעורבות שלא כמו ב משקי הבית היהודי ים, .שבממוצע מצליחים לחסוך ראהª ,למעשה ש העלייה סות של משקי ביתªבהכ ה ערבי י ב ם ערים ה ה מדביקה את העלייה החדה יותר בªמעורבות אי הוצאות והפער בין השתיים עלול להביא משקי בית רבים למצוקה כלכלית מתמשכת ולצבירת חובות .אף ש יםªבש2018- 2008 הידרדר מצב משקי הבית הערבי י ב ם ערים מעורבות ה זוªמבחי , המצב במשקי ה בית ה ערבי י כ ם כלל גרוע יותר – אם כי ים אלוªבש לא ה י) דרדר תרשים9 .( תרשים9. טוª סותªהפרש בין הכ ל הוצאות למשק בית, לפי סוג יישוב וקב(וצת אוכלוסייה )ש"ח .י סקר הוצאותªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל 18 יªתחולת העו ªבחי ה של ,יªתחולת העו40 לפי המדידה למשקי בית ,מעלה ש יםªבש08 20 - 13 20 ירדה יªתחולת העו בקרב הערבים בערים המעורבות ת על ו ה מעט בקרב היהודים בערים אלו .יי תכן שאפשר לתלות זאת בהגירה החיובית של משפחות ערביות מבוססות לערים מעורבות או ב הגירה השלילית של משפחות ערביות יותªע לרשויות מקומיות ערביות. אלא שבחמש יםªהש ש לאחר מכן יªרשמה עלייה בתחולת העוª של ילדים ה ערבים בערים המעורבות, יגודªב למגמות חשפו בªש יªדוח העו תªלש2021 ש פרסם המוסד לביטוח לאומי. 41 אולי אפשר לתלות זאת בפריון לידה גבוה יותר בקרב משפחות ,יותªערביות ע לעומת משפחות ערביות מבוססות.שהיגרו לערים המעורבות לכן למרות הירידה יªבתחולת העו ב עשור האחרון אין יªלהתעלם מהעו הקשה בקרב ערבים בערים המעורבות. שיעורו עומד על של כ יש מ יªתחולת העו למשקי בית – פי2.5 מה ,ציבור היהודי וקרוב למחצית מה ילדים– פי4.5 (!) .מהילדים היהודים בערים המעורבות השיעור הגבוה של אוכלוסייה צעירה י פחותª)ב (מעשרים של ערבים בערים מעורבות בהשוואה ל) יהודים% 38 לעומת% 24 ( 42 מלמד שמשפחות ערביות שמתגוררות בער ים מעורבות ויש בהן מספר רב של ילדים מצאותª בסיכון יªגבוה יותר לחיים בעו . עוד מראים יםªתוª אלו ש למרות העלייה סהªבהכ הפרטית של משקי הבית בקרב ,ערבים בערים מעורבות חלק יכר מהםª ותרª מתחת לקו .יªהעו כלומר לפחות באופן יחסי לא הצליחה קבוצה זו לשפר את מצב ה הכלכלי וה פערים בקרבה הולכים וגדלים סותª. ולכן הגידול הממוצע בהכ שהודגם לעיל וªאי מצייר .ה מדויקתªתמו תרשים10 . י שלªתחולת העו משקי בית (%) 40 יªלפי הגדרות המוסד לביטוח לאומי תחולת העו היא י הואªי. קו העוªמצאת מתחת לקו העוª"שיעור האוכלוסייה ה50% ."דרטיתªפש סטªטו לª יתªסה החציוªמההכ 41 סªה פיªדלבלד, להב כראדי, ריªמירי א ו ,ר( קסירªיצה )קליªי והאיªממדי העו-סותªשוויון בהכ – 2020 )ים מªתוª לפי י הלייםª ,( ,הביטוח הלאומי 2021 . 42 ) 'אבגר ואח לעיל הערה33 '(, עמ 5. 19 תרשים11 . (%) י של ילדיםªתחולת העו מקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית.י סקר הוצאותªתוªלסטטיסטיקה ל דיור עבור התושבים הערבים בערים המעורבות סוגיית הדיור רגישה פיצהªו יותר מכל סוגיה אחרת . היא קשורה ל סכסוך היהודי-ערבי, אך בה בעת גם ל טרסיםªאי כלכליים לו שיקולים אחרים .ה דיור הציבורי, 43 שזמין גישªו לאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות יותר מאשר לערבים ברשויות המקומיות הערביות, 44 היה יכול הªלתת מע הולם למשפחות מהחברה הערבית בערים המעורבות ש אין ידן משגת. ,עם זאת הªלאחרו פרסם ציבª קבילות הציבור כי ציבותªה של בן מיעוטים הזכאי לדיור ציבורי, מצאה הª"בעקבות בירור תלו שבמשרד וי והשיכוןªהבי ] ... [ יªהוגה פרקטיקה של הקצאת דירות הדיור הציבורי באופן לא שוויוª הייתה– על בסיס מפלה של השתייכות לאומית ] ... [". 45 וסף עלª א ,פליה זו סבלו ותªהשכו הערביות בערים המעורבות גם מחוסר וןªתכ, שהביא לידי מצוק ת דיור .משוועת46 מצוק ת הדיור הביאה ייהªלב לא חוקית ש בעקבותיה הוצאו צווי הריסה רבים ל בתיהם של התושבים הערבים בערים המעורבות. 47 ,וסף על כךª גם מי שידו משגת 43 סוגיית הדיור הציבורי מורכבת הרבה יותר מן ה מתואר כאן . :בין השאר לאחר1948 ,, בחלק מהערים עשוª "פקדיםªכסי הª" שהופקעו מבעליהם הערבים לדירות בבעלות הדיור הציבורי; והוא עצמו הופרט בחלקו .יםªעם הש ראו יעל שמריהו־ישורון, "טריפיקציה בערים המעורבותª'ו־גª"המוסר הכפול של הדו־קיום: את טרסקו וªיאל מוª, בתוך: ד ,(ברג )עורכיםªיצן לוª אש בשדה קוצים– תיק מסות על אלימות וסולידריות ,, ירושלים: מכון ון ליר2021 ', עמ19 . 44 טל מלר, "ה אות: אימהות חדª זכות לדיור-יותªהוריות פלסטי- "ישראליות, סוציולוגיה ישראלית טו)2( ) 2014 '(, עמ336 , 341 . 45 תיªדוח ש44 תªלש2017, ירושלים: מ ,ות הציבורªציב תלוªה וªבקר המדי2018 ', עמ 38 . 46 אªי בªעאו, ""מצוקת הדיור בקרב החברה הערבית בישראל, האגודה לזכויות האזרח , 2011 . 47 :יברסליים", בתוךªים אוªים ייחודיים למאפייªראסם ח'מאיסי, "הרשויות המקומיות הערביות: בין מאפיי יגיל לוי ואתי שריג ,()עורכים השל טון המקומי– ה, הקהילה וכלכלת השוקªבין המדי, א ,יברסיטה הפתוחהªה: האוªª, רע2014 ', עמ 391 . 20 ייהªתקל לא אחת באפליה מצד חברות הבª , ש כמה מהן מפלות ערבים בערים המעורבות ו מושפעות מן הלחצים הגדולים ש גדים לבואם מפעיליםªתושבים יהודים המת עליהן. 48 יםªתוªה המדאיגים ב יותר על ה חברה הערבית בערים המעורבות וגעיםªלשיעור משקי הבית הערב י ים הגרים בדירה בבעלותם. 49 תªבש8 0 20 עמד שיעור זה על% 76 ,ואילו ב תªש2018 היו רק כ- % 48 מקרב הערבים בערים המעורבות בעלי דירה – ירידה תלולה של כמעט30 קודות האחוזª . לשם השוואה, גם בקרב הציבור היה ודי בערים המעורבות רשמה ירידהª , אך של קודות האחוזª כשלוש בלבד .וא ם גםªמ בקרב משקי בית ערבי י ם ללא ערים מעורבות חלה ירידה בשיעור הבעלות על דירה )מכ- 85% ל- 81% (, אך בקרב משקי הבית בערים המעורבות הייתה הירידה תלולה מאוד בתוך .זמן קצר הסבר ים אפשרי ים ה'ם תהליכי ג ,טריפיקציהª שמתרחשים ,בעיקר ביפו אך גם בלוד ב רמלה ו ב,עכו ו דפוסי המגורים בערים המעורבות , םªשאי מאפשרים למשפחה להתרחב חלתה ומאלציםªב אותה למכור את הדירה ולעבור למקום אחר שיאפשר .זאת ,במקביל לא מפתיע סיקה בשיעורªלראות את ה משקי הבית הערבי י ם בערים מעורבות השוכ רים דירה ) תרשים13 (. יםªבש2018-2008 עלה שיעורם ב- 15.6 קודות האחוז )מª - 19.3% ל- 34.9% ( , עלייה דרמטית בהשוואה לשאר .האוכלוסייה כזכור, הוצאה זו עשיתª רכיב ,מרכזי וא פילו מכריע, .בהוצאות משקי הבית הערביים וסף עלª ,האמור הערבים בערים המעורבות חיים בצפיפות רבה יותר בהשוואה ,לציבור היהודי בערים אלו אשר רמת הצפיפות בקרבו מוכה גם בהשוואהª לממוצע הכללי ב .ציבור היהודי בה בעת, רמת הצפיפות של הערבים בערים המעורבות מוכה מן הרמהª ה ממוצעת בכלל משקי הבית הערב ים י ) תרשים14 ( . תרשים12 . (%) שיעור משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם 48 ייןªבע ה עשה בערים מעורבות בהתהוותª – במקרה זה עפולה – ראו שחר פישר ועודד רון, " 'שאלת המפתח' – בעקבות תא"ם 33402-07-20 ' עמיאלª כוכה," "המשפט" ברשת: זכויות אדם , מבז קי הארות פסיקה106 , 2021 . 49 הבעלות על דירה היא ציאל המוביליות החברתית בישראלªפרד מפוטª חלק בלתי. טע זיוª ראו, "הדיור הציבורי ביפו כבבואה "יתªלהתבדלות את, בתוך: ) רכס לעיל הערה29 '(, עמ96-95 . 21 תרשים13 . שיעור משקי הבית ה(%) גרים בדירה שכורה :הערה שכירות כוללת דירות .בדמי מפתח ובדיור מוגן תרשים14 . (פשות לחדרª צפיפות )מספר .י סקר הוצאותªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל רווחה ושירותים חברתיים בערים המעורבות על פי האמור לעיל היה אפשר לצפות שעיריות הערים המעורבות יקימו ה הולםªמערך רווחה שיספק מע לתושבים הערבים, אלא שלא כך ה דבר. לפי מחקר ו של סלים בריק, שיעור המקרים הסוציאליים בקרב ערבים המתגוררים בערים המעורבות עומד על כמחצית מכלל תושבי הן – גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה של ערים אל.ו מספר העובדים הסוציאליים הערבים,, לעומת זאת קטן מהדר ו.ש50 או םªמ עובדים סוציאלי י ם יהודים יכולים ל טפל באוכלוסייה הערבית , ולעיתים אף יש יתרון בקבלת טיפול מבן ראה שההתאמה בין המוצא של העובדª" ושאªה מחקר בªה, אך כפי שקבע לאחרוªית שוªקבוצה את 50 סלים בריק, הערבים בערים המעורבות היבטים פוליטיים השוואתיים , חי ,יברסיטת חיפהªפה: או2016 ', עמ 147 . 22 גישות לשירותי הרווחה של הזקוקיםªהסוציאלי לבין המוצא של לקוחות שירותי הרווחה מגבירה את ה ."להם51 מבדיקה ªשל מספר הפו ים לשירותי רווחה ל- 1,000 פשª עולה הש פער בין ערבים ל יהודים בערים מעורבות קטן מן הפער בין ערבים ל יהודים באר ץ כולה ללא ה ערים ה.מעורבות52 בערים מעורבות יםªעומד מספר הפו הערבים ל- 1,000 פשª על103.4, לעומת 81.4 בקרב יהודים ; באר ץ כולה ללא ערים מעורבות עומד מספר הפ יםªו הערבים ל- 1,000 פשª על123.1 , לעומת69 יםªפו יהודים .פירוש הדבר שהאוכלוסייה הערבית ביישובים ה ערביים הªפו למחלקות הרווחה של הרשות למרות חולשתן של הרשויות המקומיות הערביות ותת- .ה של עובדים סוציאלייםªתקי53 לעומת זאת, האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות, שברוב הערים מצב ה ו טוב יותרªאי מן ה ממוצע ב ית פחות למחלקות הרווחה בעירªה ומופªיישובים הערביים, פו ) תרשים 15 ( . תרשים15 . זקקים במחלקות הרווחה בערים המעורבות לª מספר- 1,000 ) פשª 2020 ( מקור: עיבוד מ ים מªתוªיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל י.הליים של משרד הרווחהª התרשימים שלהלן כולל ים ייהªאת הסיבות לפ יהªולהפ למחלקות ה רווחה. מצאª ש בערים המעורבות שיעור מוךª ªיותר של ערבים פו ה בשל סה ותעסוקה" בהשוואה לªי, קשיי הכª"עו םªמקומות שאי ערים מעורבות ) 30 לעומת 32.8 ( ªמוך יותר פוª , שיעור ה בשל"תפקוד לקוי של הורים או ילדים" ) 33.9 לעומת46 ( , שיעור 51 י סטריאר, השאם אבוªרו-ריא, תמר שורץ-זיו, עובור טאהא-אר סגירªריזק ומ-חליליה, "שירותי רווחה ציבוריים בערים מעורבות : "תפיסות העובדים, חברה ורווחה מ ) 3-2 ( יª)יו- ספטמבר2020 '(, עמ401 , 419 . 52 יםªהמספרים מתייחסים לפוª בעלי זקקות, לפי הלמ"סª .זקקות מוגדרת, ה הפרט למחלקהªה או הופªהיא "הסיבה שבגללה פ ."לשירותים חברתיים 53 יות ממשלתיתªי, מדיªר( קסיר ובן פרג'ון, "מצב הרווחה בחברה הערבית: עוªיצה )קליª ,סרין חדאד חאג' יחיא, איימן סייףª ,"וחולשת הרשויות המקומיות ית אב לקידום תעסוªתוכ קה בחברה הערבית )לעיל הערה5(. 23 ªגבוה יותר פו ה ) בשל אלימות6.2 לעומת4( ו שיעור גבוה הרבה יותרªה פו בשל "ותªהתמכרות ועבריי" )5 לעומת2.3 .( תרשים16 . השוואה בין ערים מעורבות למקו,ם ערים מעורבותªמות שאי זקקות וקבוצת אוכלוסייהª לפי סוג ים מªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל י.הליים של משרד הרווחהª תרשים17 מציג את התפלגות המטופלים הערבים והיהודים ב יע כל זקקוª ר מעורבת לפי סוג ת. כפי שעולה ים שמייחדים אותה ולכןªמן התרשים, לכל עיר יש מאפיי דוןª ב.פרדªכל אחת ב 24 תרשים17 . מטופלים ל- 1,000 פש במחלקות הרווחה בערים מעורבותªזקקות וקבוצת אוכלוסייהª , לפי סוג יםªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ימ.הליים של משרד הרווחהª ,במפתיע במעלות-תרשיחא מספר ה מטופלים ל- 1,000 פשª הוא גבוה) 161.8 (. רק ב תל אביב-יפו מספר המטופלים ל- 1,000 פשªגבוה יותר ,אף ש המצב החברתי- כלכלי של האוכלוסייה הערבית במעלות- תרשיחא טוב יחסית ,. עם זאת גם מספר ה מטופלים היהודים במעלות-תרש יחא גבוה ) 138.1 ל- 1,000 פשª ,( כלומר האוכלוסייה היהודית בעיר הªפו לקבלת סיוע) יותר מהממוצע בשאר הערים המעורבות81.4 ל- 1,000 פשª ( ויותר מהממוצע הכלל-צ אר) י ללא ערים מעורבות69 ל- 1,000 פשª .( ואולם מ זקקות עולהªפילוח סיבות ה שיש הבדל מהותי בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בעיר– הªהאוכלוסייה הערבית פו למחלקות הרווחה בעיקר עקב ,סה ותעסוקהªי, קשיי הכªעו ואילו האוכלוסייה היהו דית, בעיקר עקב .הªזק וף הגלילªב יש מספר מוךª יחסית של מטופלים ערבים) במחלקת הרווחה90.1 ל- 1,000 פשª ( הן בהשוואה ל מספר ה ממוצע של מטופלי ם ערבים בערים המעורבות) 103.4 ל- 1,000 פשª (אך בעיקר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בעיר ) 192.2 ל- 1,000 פשª ( . עם זאת, פילוח ה סיבות ל ייה מעלה שªפ מקור הפער הוא ברובו הªים בשל זקªשיעור גבוה מאוד של יהודים שפו בהשוואה ל מוך מאודª שיעור של ערבים )גם ביחס לממוצע הערבי הארצי .(הסיבה לפער היא שרוב הערבים ה וף הגלילªגרים ב הם מ משפחות צעירות מן ,יªוªהמעמד הבי ואילו באוכלוסייה היהודית יש שיעור גבוה של מהגרים מבוגרים מברי ת המועצות .לשעבר ברמלה, ת במצב חברתיªאף שהאוכלוסייה הערבית בעיר מתאפיי-מוך, שיעורª כלכלי ה יםªפו מקרבה קטן . םªאומ ראה שישªב מחלקת הרווחה ב עיר בעיה רוחבית מוךª ים מהאוכלוסייה היהודיתª, שכן גם שיעור הפו יחסית)אף שגם היא ב מצב חברתי-כלכלי י ומטהªוªבי(, מוך במיוחדª יםªאבל שיעור הפו בקרב האוכלוסייה ) הערבית52.3 לעומת70.2 ל- 1,000 פשª .(מ זקקות עª פילוח לפי סיבות ו לה ש הªהאוכלוסייה הערבית פו למחלקת הרווחה משלוש סיבות עיקריות: תפקוד לקוי של הורים או ילדים, סיבות רפואיות ומוּ גבלוּ ת, יªועו 25 ו מוך יחסית מהאוכלוסייה הערביתª יין לראות ששיעורªסה ותעסוקה. מעªקשיי הכ ברמלהªה פו למחלקות הרווחה בשל אלימות ) 4.2 ל- 1,000 פשª (. הסבר אפשר י לכך – גישות התרבותיתªמידת ה– מצוי בדוח מבקר ה שפורסם ביוליªהמדי2020 כוןª בו צוין כי במסגרת הביקורת על "המרכז לשלום המשפחה" בעיר רמלה לפברואר2019 מסר לצוות המבקר כי לא מצויים בו עובדים סוציאליים מהחברה הערבית. זאת חרףª העובדה שקרוב ל- 20% יות למרכזªמהפ מגיעות מהחברה הערבית כאשר על פי רוב, לפי הדוח, מצב האלימות שים יהודיות מה שמצריך טיפול מהיר ויעיל כפיקוחª ותªייה חמור ואקוטי יותר מהמצב בו פוªבבית בעת הפ ובמברªפש ממש. עם סיום הביקורת, בª 2019 , העובדת הערבייה שגויסה יצאה לחופשת לידה ומשרתה ותרה מיותמת. לאª בכדי הדגיש המבקר "את חשיבותה של התייחסות מודעת- הקשר למגזרים הייחודיים ים ולהקצות לטיפול בהם כוחªיים ללמוד להכיר את המגזרים השוªבעיר" וקבע כי "על גורמי הרווחה העירו "אדם בעל רגישות ויכולת תרבותית. 54 בעכו ים למחלקת הרווחהªמספר הפו) 131.7 (גבוה מהממוצע בערים מוך במעט מהממוצע הכללªמעורבות, ו ומי של תושביªארצי ללא ערים מעורבות. המיקום היחסי תואם את המיקום היחסי של המצב הסוציואקו עכו הערבים– ים למחלקת הרווחה מן האוכלוסייהªראה כי שיעור הפוª ,מוך מן הממוצע. כמו כןª מעט ) הערבית גבוה מן האוכלוסייה היהודית98.6(, למ רות שגם הוא גבוה ביחס לממוצע האוכלוסייה היהודית ות בין האוכלוסייהªייה למחלקת הרווחה שוªבערים מעורבות. בדומה לערים אחרות, גם בעכו הסיבות לפ י, קשייªייה לרווחה בקרב האוכלוסייה הערבית הן: עוªהיהודית והערבית. שתי הסיבות המרכזיות לפ ) סה ותעסוקהªהכ42.6 ( ותפקוד) לקוי של הורים או של ילדים46.7 (. באוכלוסייה היהודית יש שיעור גבוה ) הªים על רקע זקªיחסית של פו26.6 ) (, סיבות רפואיות ומוגבלות24.2( ותפ קוד לקוי של הורים וילדים ) 23.8 (. 55 בלוד, בדומה ים למחלקת הרווחה מהאוכלוסייה הערבית בעירªמוך מאוד של פוª לרמלה, יש מספר ) 47.6 ( . ומי של האוכלוסייה הערבית בלוד הוא הירוד ביותר מן העריםªלמעשה, למרות שמצבה הסוציואקו ראה שמחלקתª ,מוך ביותר. גם כאן, בדומה לרמלהªים למחלקת הרווחה הוא הªהמעורבות, שיעור הפו מוכיª ה במספריםªי כלל התושבים שכן גם האוכלוסייה היהודית פוªגישה בפª הªהרווחה אי ם יחסית ) 70.2 ( . יםªם פוªמוכים ביותר, כמעט ואיª באופן כמעט אבסורדי, תושבי לוד הערבים, ששילובם בתעסוקה ושכרם סה ותעסוקהªי, קשיי הכªלמחלקת הרווחה על רקע עו– רק9.3 )כלומר, פחות מ- 1% מהאוכלוסייה הערבית!(. גם מספר מוª ים על רקע תפקוד לקוי של הורים או ילדיםªהפו ך במיוחד ועומד על12.2 , לעומת ממוצע של33.9 ל- 1,000 פשª .בקרב האוכלוסייה הערבית בכלל הערים המעורבות כבר תªבש2013 קבע ה מספקת שירותיםªה כי "מחלקת הרווחה בעיר איªמבקר המדי'רגישי תרבות' – יםªותªשירותים ש מטפלים המכירים את תרבותו ואת שפתו של המטופל– ומספר ה עובדים הערבים במחלקה לשירותים 54 "עיריית רמלה – פגעיהªי זוג וטיפול בªיעת אלימות בין בªמ," דוחות על הביקורת בשלטון המקומי2020 ,הªמבקר המדי , 2020 , 'עמ 770ה הולםª. יצוין כי לא רק תחום זה לא זכה למע – כך קרה ים גםªבמשך ש בתחום הגיל הרך. ראו אירה טולצ'ין, "החב רה הערבית זקוקה יותר מכל לשירותי רווחה– "אבל אין מי שיספק אותם, זמן ישראל, 23.6.2021 . 55 הªזה המקום לציין כי בדוח מבקר המדי ל תªש3 201 , ש מתחה ביקורת עלª ,עסק בין היתר בשירותים החברתיים בעיריית עכו מוך של העובדים הסוציאליªהמספר ה י ם המטפלים ב חברה הערבית בעיר: ה שבעה עובדיª"צוות משפחות המגזר הערבי, המו ם סוציאליים המועסקים ב- 5.75 תªמשרות, טיפל בש2012 ב- 884 תיקי משפחה פעילים, לרבות טיפול במקרים חמורים ודחופים "ת תסקירים לפי סדרי דין לבית המשפט וטיפול סעד בקשישיםªיות, הכªוער, טיפול בפגיעות מיª על פי חוק") עיריית עכו והחברה הכלכלית לעכו בע"מ ," תªדוחות על הביקורת בשלטון המקומי לש2013 , ,הªמבקר המדי2014 ', עמ455 , 475 . 26 ."ו משקף את שיעור הערבים בקרב אוכלוסיית העירªחברתיים אי56 אלא ש ים לא זכוªתוªעל פי ה הערות תªיים על מספר העובדים הסוציאליים בשªים עדכªתוª .המבקר לאוזן קשבת2021 ו מעיריית לודªמסרו לªש מלמדים שרק2 עובדות סוציאליות ערביות, ב- 1.6 משר ה , מועסקות בעירייה, מתוך אגף שמועסקים בו 86 ) עובדים סוציאליים2.3% .( תªהעירייה טוע ש היא מתקשה לגייס עובדות סוציאליות מהחברה הערבית ול וכחª מוכה של החברה הערבית בעירייהªרמת האמון ה יי תכן ש ותן של עוªכוªבדות סוציאליות מהחברה הערבית להעמיד את עצמן לשירות העי רייה,אכן מועטה. עם זאת אין בכך כדי לפטור את הרשות .מאחריותה בחיפה מספר ה ים למחלקת הרווחהªפו בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה יחסית ) 109.5 ל- 1,000 פשª (, הן ) בהשוואה לממוצע בכלל הערים המעורבות הן בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בעיר87.1 ל- 1,000 פשª (. עם זאת, ראוי ל ה חברתיתªציין שמצבה של האוכלוסייה היהודית טוב יותר מבחי- כלכלית. הסיבה העיקרית ייה למחלקת הרווחה בקרב האוכלוסייה הערביתªלפ ()הרבה יותר מכל סיבה אחרת היא תפקוד לקוי של הורים או ילדים. יש גם מספר ים על רקע עªלא מבוטל של פו יªו ו) סה ותעסוקהªקשיי הכ24.4 ל- 1,000 פשª ( , כפול ים על רקע זה מקרב הªממספר הפו .ציבור היהודי מספר גבוה יחסיתªה פו ) על רקע אלימות8.3 ל- 1,000 פשª ) ותª( והתמכרות ועבריי6 ל- 1,000 פשª ,(שיעורים גבוהים מן הממוצע ב .כלל הערים המעורבות ממצא זה מדגיש שאף על פי שבחיפה חלק מהאוכלוסייה הערבית במצב חברתי-כ לכלי טוב, יש חלק לא ות רוויותªמבוטל שחי בשכו יªעו, ותªאלימות ועבריי. ממצא ה אחדªזה עולה בק עם השיעור הגבוה של מורשעים ערבים בעיר )ראה להלןªכפי ש.( בתל אביב-יפו מספר ים בקרבªהפו ) האוכלוסייה הערבית הוא הגבוה ביותר174.2 ל- 1,000 פשª ( – גבוה בהרבה מן הממוצע בכ) לל הערים המעורבות103.4 ל- 1,000 פשª ( ואף מן הממוצע הארצי בקרב ערבים ללא ה ערים המעורבות ) 123.1 ל- 1,000 פשª ( . הפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בעיר משתקפים גם במספר .ים למחלקת הרווחהªהפו מספר ים למחלקתªהפו ה רווחה בקרב היהודים עומד על 72.1 ל- 1,000 פשª –מוך מאוד הןª בהשוואה לאוכלוסייה הערבית הן בהשוואה ליהודים בכלל הערים המעורבות. בקרב האוכלוסייה הערבית יש מספר יªים על רקע עוªגבוה מאוד של פו ו סה ותעסוקהªקשיי הכ ) 67 ל- 1,000 פשª ( – גבוה מכל תון זה ממחיש את מצוקתה של האוכלוסייה הערביתª .הערים בתחומי ם אלו , אך גם מעיד על גישותה שלª מערכת ה רווחה ה ית לתושביםªעירו. בעיריית תל אביב- יפו מועסקים9 עובדים סוציאליים ערבים מתוך422 בסך הכול ) 2.1% (, אך ראה את הצרכים שלªמספר זה הולם כ יפו. כמו כן, בתל אביב-יפו, בדומה למעלות- ,תרשיחא57 יש מספר ים על רקע סªגבוה של פו יבות רפואיות ומוגבלות הן בקרב ) האוכלוסייה הערבית44.9 ל- 1,000 פשª (ו) הן בקרב האוכלוסייה היהודית31.5 ל- 1,000 פשª (. העובדה שדווקא בערים חזקות יחסית, כגון תל אביב-יפו, מעלות- ים עלªוף הגליל יש שיעור גבוה של פוªתרשיחא ו רקע סיבות רפואיות ומ ו גבלות מצביעהªככל ה ראה דווקא על הצלחת הרשות לתת ªה מע לאוכל וסייה עם .כות, לקויות ומוגבלותª 56 "מצב העיר לוד ," יםªדוחות על הביקורת בשלטון המקומי לש2011 - 2012 , ,הªמבקר המדי2012 ', עמ541 , 547 . 57 במעלות-תרשיחא מועסקים 5 עובדים סוציאליים ערבים מ תוך24 בסך הכול) 21% .( 27 פשיעה מצב הרווחה במקצת הער ים המעורבות , בעיקר יותªות ערביות עªבשכו ,ביפו58 ב,לוד59 ב,רמלה60 ב עכו61 וגם ב חיפה, היה מימים ימימה פתח לעולם הפשע , שכן פשיעה משגשג ת ופורח ת דווקא ב מרחב ים של מצוקה חהªוהז. ,ואכן יםªעל פי מחקר שהתמקד בש2010-1990 , בשלושת העשורים הייתה לעיתים רמת הפשיעה ביישובים המעורבים גבוהה אף יותר מאשר ב יישובים הער ביים. 62 ממצא מדאיג במיוחד בהקשר זה וגעª ל שיעורי חוסר המעש בקרב צעירים ערבים בªי 24-18 בערים המעורבות )תרשים18 (, המצוי במגמת עלייה יםªבש2015 – 2019 . ציגª בפרק זה עיבוד י משטרת ישראלªתוªל ים, וªעל מורשעים בדין, בוגרים וקטי על .יםªתיקים פליליים של קטי תרשים18 . ) חוסר מעש בקרב צעירים יªב24-18 (%) ( בערים המעורבות :הערה ם עובדיםªחסרי מעש מוגדרים מי שאי.ם במסגרת הכשרה או השכלה כלשהיªואי :מקור י סקרªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל.כוח אדם שיעור האוכלוסייה הערבית בכלל האוכלוסייה בישראל עומד על כ- 21% , אך שיעור הערבים שהורשעו בדין עמד ב- 2019 על36% – כלומר פי1.7. בערים המעורב ות שיעורם גבוה ה :רבה יותר אף ששיעור האוכלוסייה הערבית בערים אלו עומד על 13% ,בלבד תªבש2019 עמד שיעור הערבים שהורשעו בדין על 35%, כלומר פי 2.7 .. בערים אחדות שיעור הערבים המורשעים גבוה במיוחד: בל וד52% ,ב עכו54% בו רמלה41% . היחס הגבוה ביותר בין שיעור האוכלוסייה הערבית בעיר לשיעור אוכלוסייה זו ב כלל המורשעים הוא בתל אביב- 58 טרסקוªמו)לעיל הערה15 '(, עמ 118 . 59 חיים יעקובי, ""חיי השגרה בלוד: על כוח, זהות ומחאה מרחבית בעיר המעורבת לוד, ג'מאעה י ')תשס"ג(, עמ 69 , 101 . 60 פלסטין אסמעיל, "ת ג'ואריש ברמלה, דו"ח תחקירª"שכו ,האגודה לזכויות האזרח, 1997 . 61 הישיבה ה- 186 סת החמש עשרהªשל הכ ושאªב ""פשע וטרור משתוללים בעכו, 14.3.2001 . 62 תן וודבריג' וסאמי מיעאריªעם זוסמן, יוª , יםªממדי הפשיעה בישראל בש1990 - 2010 :תוך התמקדות בחברה הערבית , :ירושלים ,המכון הישראלי לדמוקרטיה2016 ', עמ14 . פרק2 28 יפו, ש בה שיעור המורשעים הערבים עומד על21% – פי4.8 משיעור האוכלוסייה הערבית ב כלל אוכלוסיית העיר. גם בחיפה היחס גבוה מאוד) פי3.1 (. תרשים19 . שיעור המורשעים הערבים ב כלל המורשעים לעומת ,שיעורם באוכלוסייה בערים מעורבות2019 :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל.משטרת ישראל יםªבש 2019-2014 קודות האחוז )מª חלה עלייה של חמש- 30% ל- 35% ( בשיעור המורשעים הערבים מ כלל המורשעים בערים המעורבות , לעומת עלייה כלל- ארצית של2 קודות האחªוז )מ- 34% ל- 36% ( ) תרשים20 ( . בכמה ערים מעורבות עלה שיעור המורשעים הערבים ב יםªכלל המורשעים במיוחד בש2019-2014 : בחיפה מ- 27% ל- 36%וף הגליל מª, ב- 26% ל- 35%, במעלות-תרשיחא מ- 24% ל- 29% ו בלוד מ- 50% ל- 52% . ,כמו כן יםªבש2014-2009 עלה שיעור המורשעים הערבים בלוד מ- 48% ל- 50% – עלייה שמעידה על מגמה עקבית של עלייה בשיעור המורשעים הערבים ב כלל המורשעים בעשור בחªש ן. גם ב ,וף הגלילªב עכו ו ב תל אביב- יפו חלה ים אלוªבש .עלייה ככל שמספר המו ר שעים מעיד על רמת הפשיעה ויי באª)ולא, למשל, על שי יªופ (האכיפה , הרי ש ו עדים לªא עלייה מטרידה . תרשים20 . שיעור המורשעים הערבים ב(%) כלל המורשעים 29 תרשים21 . שיעור המורשעים הערבים ב) כלל המורשעים בערים מעורבות, לפי עיר2019 ( :מקור עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית יªתוªלסטטיסטיקה ל.משטרת ישראל ים שהוצגו לעילªתוªה וגעיםª לשיעור המורשעים הערבים ב כלל אוכלוסיית המורשעים בכל עיר, ולכן חשובים ככל שיהיו ל הצגת מעורבותה של האוכלוסייה הערבית בפשיעה הם עלולים להותיר רושם.מטעה כפי שעולה מ תרשים22 ,או םªמ מספר המורשעים ל- 1,000 פשªבקרב האוכלוסייה הערבית במעלות- תרשיחא ו ב וף הגלילªגבוה ממספרם בקרב ה אוכלוסייה היהודית בער ים אלו , אך שיעור ים אלו מוª כים יכרתª במידה מ השיעור ים .בקרב האוכלוסייה הערבית בערים אחרות ,בלוד ב תל אביב-יפו ו ב רמלה מספר המו רשעים הערבים ל- 1,000 פשª גבוה ה מידהªמאוד בכל ק ) 16.3 , 15.4 ו- 14 (, בהתאמה . גם בעכו ובחיפה המספרים גבוהים יחסית ) 11.7 ו- 9.2, בהתאמה(. מן התרשים עולה גם ש בקרב האוכלוסייה הערבית שיעור המורשעים ל- 1,000 פש בערים מעורבות עומד עלª 11.7 ל- 1,000 פשª – שיעור גבוה בה רבה מ ן ה ה מתגוררת בערªשיעור בקרב האוכלוסייה הערבית שאי ים ) מעורבות6.2 ל- 1,000 פשª ,( אך בוודאי מן ) האוכלוסייה היהודית בערים מעורבות2.5 ל- 1,000 פשª .( 30 תרשים22 . בוגרים מורשעים בדין, שיעור ל- 1,000 פש מתוך קבוצת האוכלוסייה בעירª , 2019 :הערה כיוון ה מאפשרת פילוח של קבוצת הגילªשחלוקת קבוצות הגיל בלוחות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אי18 בתוך כל+ עיר מעורבת, חושב השיעור עבור קבוצת הגיל20 .+ מקור: מורשעים בדין– פשות באוכלוסייªי משטרת ישראל; מספר הªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ה– .י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהªתוªעיבודי המחברים ל עוד בדלת האוכלוסייה הערבית בעריםª מאפיין שבו ה הªמעורבות מהאוכלוסייה הערבית שאי מתגוררת ים ער ב ה מעורבות ה וªא סוג העבירות שבגי ן הושגה הרשע ה ) תרשים23 ( .מצאª ששיעור ה ערבים ב ערים מעורבות ש הורשעו תªבש2019 בעבירות כלפי הסדר הציבורי) 19.4% ( מוךªיכרתª במידה מהשיעור המקביל בקרב יהודים ב) ערים מעורבות29.5%(, וגם מ השיעור בקרב) ם מעיר מעורבתªערבים שאי25.2% (. ממצא וסף הוא השיעור הגבוה שלª בולט ערבים ב ערים מעורבות שהורשעו בעבי רות מוסר63 ) % 26.9 ( – הן בהשוואה ליהודים ב) ערים מעורבות23.6% (, אך בוודאי בהשוואה לע) ם מעיר מעורבתªרבים שאי12.4% (. שיעור זה גבוה במיוחד) בעכו35.5% ,(ב תל אביב- ) יפו30.8%ב ( ו) לוד30.4% .( תªממצאים דומים עלו בבחי י עב רות .רכוש ב- 2019 24.9% מהמורשעים הערב ים מערי ם מעורבות הורשעו בעבירות מסוג זה , לעומת19.3% בקר ב יהודים בערים מעורבות ו- 17.6% מה.ם מעיר מעורבתªערבים שאי 63 לפי משטרת ישראל "עבירות אלו כול ות, שימוש וסחר בסמים, גידול וייצורªלות בין היתר עבירות סרסרות ושידול למעשה ז ."סמים תון הסטטיסטיªמשטרת ישראל: הש ', עמ19 . 31 תרשים23 ,התפלגות סוג העבירות של מורשעים בוגרים, לפי סוג יישוב וקבוצת אוכלוסייה2019 (%) :הערה אדם יכול להיות מורשע ביותר מ ,עבירה אחת ו קבע לפי סעיף החוק החמור ביותר בהאשמה ובהרשעהª לכן סוג העבירה ,כולה לפי ש המרבי הצפוי לעומד לדין או למורשע בדין וªהעו לפי.דירוג חומרת העבירה .י משטרת ישראלªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל שיעור ה ערבים ב כלל המורשעים גבוה לא רק ,ים. כאמורªבקרב מבוגרים אלא גם בקרב קטי שיעור ה מורשעים ה ערבים ה בוגרים ב ערים ה מעורבות עמד ב- 2019 על 35% מכלל המורשעים הבוגרים בערים אלו , פי2.7 יםªמשיעורם באוכלוסייה. בקרב קטי תªעמד בש2019 שיעור הערבים בכלל המורשעים בערים מעורבות על51% . לכאורה ראה שמעורªים ערבים גדולה מªבותם של קטי זו של בוגרים ערבים .ו אולם אם מביאים בחשבון שהאוכלוסייה הערבית צעירה מהאוכלוסייה היהודית, כלומר ים הערביםªשיעור הקטי בכלל האוכלוסייה גבוה משיעור הבוגרים הערבים ,בה64 הרי ים ערבים דומהªשיעור ההרשעות בקרב קטי לשיעור בקרב בוגרים . כפי שעולה מתרשים24 , יםªבש2019-2009 היה מספר המורשעים בכל קבוצות האוכלוסייה במגמת ירידה. ו אולם הן בערים מעורבות הן ב כל הארץ ראה שהירידהª ללא ערים מעורבות בקרב היהודים הייתה חדה יותר, ו לכן שיעור הערבים המורשעים בתקופה זו עלה . בערים המעורבות חלה בין2009 ל- 2014 עלייה )מ- 43% ל- 51% (, ומאז ועד2019 ª השיעור שא .ר זהה מן תוªה יםª הכלל-ארצי ים ללא ערים מעורבות עולה שבין2009 ל- 2014 חלה עלייה חדה הן בשיעור )מ- 26% ל- 39% (הן ב מספרי ם מוחלטים , אך ב- 2019 ירד השיעור ל- 37% ,. בכל מקרה מעורבותם של יםªקטי ערבים מערים מעורבות גבוהה ממעורבות ם מערים מעורבותªים ערבים שאיªקטי ()בדומה למצב בקרב בוגרים. 64 גם ו אפשרות לחשב את שיעורªכאן אין ל ם המדויק של ,ים הערבים בערים מעורבות. עם זאתªהקטי לאור העובדה שהגילים טיים הםªהרלוו18-12 )מגיל12 תªמוטלת אחריות פלילית(, בש2019 עמד שיעור הערבים י הªב- 19-15 בערים ה מעורבות על21% .יםªמכלל הקטי 32 תרשים24 :מספר ה יםªקטי ה) מורשעים לפי סוג יישוב וקבוצת אוכלוסייה :בסוגריים שיעור קבוצת האוכלוסייה ב(ים המורשעיםªכלל הקטי :הערה סכום האחוזים וªאי מ גיע ל- 100 משום ש כלליםª בתרשים לא.ם ערבים או יהודיםªמי שאי .י משטרת ישראלªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל זה המקום לציין ש על פי ה יªתוª ם שביד י,וª תªבש2020 וער יהודיםª יªירד מספר התיקים הפליליים של ב וערבים בכל הערים המעורבות למעט ערבים ברמלה בהשוואה ל ים קודמותªש . ירידה דומה יכרה גםª בקרב ה והסגריםªראה על רקע התפרצות מגפת הקורוªבגירים, ככל ה, ו גם את דפוסי הפשעªששי ותªוהעבריי . גם לפי ה ממצאים ה תªמרכזיים לש2020 תון הסטטיסטי של משטרת ישראלªבש ירד פתחוªמספר התיקים ש תªוער בשª יªלב2020 בכמעט10% ב השוואה לש תª 2019 . 65 עוד הסבר אפשרי לירידה במספר התיקים הפליליים הוא ש ריבוי התפקידים וספוªש ל משטרה ב תקופת הªהקורו הגביל את יכולת ה לאכוף פשיעה .וערª יªבקרב ב עם ,זאת ה שיעור הגבוה של התיקים פתחוªש ל וערªי הªב הערבים לעומת וערªי הªב היהודים ,מטריד מאוד ו הוא גבוה בהרבה שמ יעורם באוכלוסייה בכל הערים המעורבות למעט מעלות- .תרשיחא 65 משטרת ישראל: תון הסטטיסטיªהש2020 ,ון והארגוןª, אגף התכ מאי2021 ', עמ11 . 33 תרשים25 . תיקים פליליים של יםªקטי בערים מעורבות , 2020 :הערה ה שªתיקים פליליים בלבד, ללא תיקי טיפול וטיפול מש וגעיםª יםªלעבירות קלות של קטי ו סגרªים יין לציבורªמחוסר ע. מקור: עיב.י משטרת ישראלªתוªוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל 34 מצב ה וך בערים המעורבותªחי התושבים הערבים בערים המעורבות סובל ים יםªמש חהªשל הז ואפליה וךªגם בתחום החי . במקרים מסוימים הגיעו ות רע כ הה ושאªב זה()או למצער העתירה אף לפתחו של.בית המשפט כך וªידוª למשל גישותªה של תושבי הכפר דהמש וךªלחי ברמלה; 66 ה תשתיות ה בית ספריות ה לקויות בעכו; 67 רישו מ ם של ילדים ערבים ל מסגרות ה גיל הרך בתל אביב-יפו68 ו של;וך העברי בלודªתלמידים ערבים לחי69 הקמת בית ספר ממלכתי- ערבי בעיר חיפה עקב מחסור בחלופות ל;תלמידים הערבים70 וכמובן המקרה העדכ י ביותרª – הקמת בית ספר בשפה הערבית ל תלמידים הערבים וף הגלילª תושבי, אלציםª שרובם.ללמוד מחוץ לעיר71 בגלל קטו העיריותªדפוסי האפליה ש דורות רבים של תלמידים ערבים השלימו את לימודיהם באופן חלקי בלבד או הגיעו להישגים מוגבלים. ות שערכה מייסון שחאדהªמראיו עם גורמ ים יםªשו בערים המעורבות עלה שבכמה ערים מעורבות עדיין יש בעיות קשות וךªבמוסדות החי .ייר, פעיל פוליטªע'סאן מ י ו טריªעוזר פרלמ לש סת סמי אבו שחאדהªחבר הכ, עמד על המחסור בכיתות לימוד בלוד – בעיקר בבתי ספר יסודי ים ; ,עיםª חמד סגן ראש עיריית מעלות- ,תרשיחא הצביע על תªªייתו המתוכªב של בית ספר יסודי ערבי במקום הªהמב הקיים ,שהתשתיות שלו לקוי ות ; ,תייסיר חטיב פעיל פוליטי ותושב עכו, סתªוחבר הכ לשעבר זוהיר בהלול ,עמדו על המצוקות הפיזיות של מערכת וךªהחי בעיר; 72 שהירה שלבי ,ית ראשת עירªסג יית חיפה, העירה ש וךªרוב מוסדות החי הער י בי ם מתרכזים ברחוב אחד , מה שפוגע ב גישות התושבים הערבים בעירª וךªלחי. 73 מחקרים עשוªש ב יםªש ותªהאחרו על ה וךªחי הערבי בערים המעורבות התמקדו בשאלות של זהות – למשל ב תלמידים מוסלמים וצריםªו ש חיים בערים המעורבות74 ו במפגש המורכב בין תלמידי בתי הספר ה יהודי י ם לתלמידי בתי הספר ה ערבי םי בערים אלו; 75 וא ב יתוחª יוזמות וכיותªחי – למשל ביוזמה להקמת בית ספר ערבי דמוקרטי ביפו. 76 זהות היא כמובן חלק בלתי פרד מªהסוגיה הªדוªה , אבל כדי הªלהשלים את התמו של מצב 66 עת"מ2571/05 א 'א' ' עיריית רמלהª ()קטין , 2008 26.5. . 67 ראו בג"ץ 1203/06 ועד רי הו בית ספר ארהªאלמ בעכו 'ª עיריית עכו ואח', 18.9.2007 . 68 בג"ץ4091/96 ' עיריית תל אביבª אבו שמיס-וךªיפו ומשרד החי , 15.7.1997 . 69 עת"מ2293/05 וךª' עיריית לוד ומשרד החיª 'יין ואחªחס, 2005 . 70 בג"ץ5318/02 טיביªוך אלטרªחיואר לחי ' עיריית חיפהª , 2.10.2002 . 71 עע"ם7058/19 וף הגלילª ' עירייתª סלום , 11.11.2020 . 72 ראו גם פרוטוקול334 וך הערביªושא החיªוך והתרבות בªמיום עיון של ועדת החי, 10.3.1992 . 73 דבריה ושא זהªב מובאים גם " בכתבתה של סוהא עארף'גטו גדול' "דחסים ברחוב קטן וחד סטריª : התלמידים הערבים בחיפה, שיחה מק ומית, 9.9.2019 . 74 דהªהלן קאקו-מועלם, "וכיותªוער בחברה הערבית בישראל: השלכות התפתחותיות וחיªי הª"זהות תרבותית בקרב ב, בתוך: אסרª פאדיה- אבו אלהיג'א ומשה ישראלאשוילי)עורכים(, וך בחברה הערבית בישראלªחי ,, תל אביב: מכון מופ"ת2021 ', עמ 247 , 273 . 75 Learning of Separate Jewish and Arab Schools in a Mixed , "Education across the Divide: Shared Shany Payes 35 - 13 (1) (2018), pp.19 Education, Citizenship and Social Justice City in Israel, 76 גל לוי ומחמד מסאלחה, "יאפא היא ايفا :בחירה, זהות ומקום בבית הספר הערבי הדמוקר"טי יאפא, בתוך: ª ,הªיוסי יו י סים יגרªמזרחי ויריב פ)עורכים,( וך בישראל : מבט מלמטהªפרקטיקה של הבדל בשדה החי , ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והוצאת ,הקיבוץ המאוחד2013 ', עמ 225 . פרק3 35 ו להתמקדªוך בערים המעורבות בחרªהחי בפרק זה יםªתוªב על הפערים ו על אי-השוויון. וªבעיקר עסק בתקציב ש המוסדות מקבלים וךªממשרד החי, ב שיעור הזכאות ל תעודת בגרות וב איכות ה. ו בקצרה גםªעסק ב וך הבלתי פורמלי בערים המעורבות וªמצב החי ב.ולוגייםªגישות לאמצעים טכª ות ובשיחות עלתהªבראיו עוד סוגיה חשובה שיש לתת עליה את הדעת כבר בפתח הדברים: תפקידה של .סייתית( בערים המעורבותªוך הפרטית )בעיקר הכªמערכת החי כמה ים הדגישו את חלקה שלªמרואיי וך הפרטית בªמערכת החי העמקת ה ריבוד החברתי בערים אלו .וªהיו גם שטע חלהª שמערכת זו הצלחה במקום וך הציבורית כשלה ולכןªשמערכת החי יש לחזקה דווקא .תפיסות אלו אל בהכרח סותרות ז ו את זו ואין מחלוקת בדבר הזיקה בין שגשוגה של וך הפרטיתªמערכת החי ובין אוזלת יד ן הªשל המדי .וך הציבוריתªוהרשויות המקומיות בטיפוח מערכת החי ם לרוב לאªאומ בחיןª בפרק זה בין מערכת ה וךªחי ה פרטית לזו ה ציבורית, אך מן הממצאים ה כזאתªהיחידים המאפשרים הבח עלה שאכן י ש פערים בין השתיים. המקור ות ל ממצאים שיוצגו בפרק זה הם ים מªתוªעיבוד מיוחד של הלמ"ס ל י וךªהליים של משרד החיª , עיבוד ים "וך" ושל מערכת "במבט רחבªשל "שקיפות בחי וךªי משרד החיªתוªל , עיבודים מאתר ראמ"ה ועיבוד מיוחד של הלמ"ס לסקרי הוצאות. מספרם ושיעורם של התלמי דים הערבים בערים המעורבות ת הלימודים תש"ףªבש היו בערים המעורבות כ- 27 אלף תלמידות ו .תלמידים ערבים מן הערים המעורבות, בלוד מספר התלמידים הערבים הוא הגדול ביותר ) 6,261 (; גם בחיפה וברמלה מספר התלמידים הערבים גבוה ) 5,670 ו- 4,315 .(, בהתאמה וף הגליל ובעכוªבלוד, ב שיעור התלמידים הערבים ב כלל התלמידים בעיר הוא הגבוה ביותר ועומד על כ- 40% . בכל אחת מן הערים הללו שיעור זה גבוה משיעור האוכלוסייה הערבית בכלל האוכלוסייה, העומד על כ- 30% . למעשה, בכל הערים המעורבות שיעור התלמידים הערבים ב כלל התלמידים גבוה משיעורה של האוכלוסייה הערבית בעיר, עדות לשיעור הגבוה של ילדים וצעירים בחברה .הערבית תחולת יªהעו הגבוהה בקרב ילדים ערבים בערים המעורבות, שתואר ה ,לעיל מלמדת במידת מה על הרקע של התלמידים הªועל הפער המוב בערים אלו. 36 לוח2. מספרם ושיעורם של תלמידים בערים מעורבו וכי וקבוצת אוכלוסייהªת לפי עיר, שלב חי, תש"ף ) 2019/20 ( וכיªשלב חי סה"כ תלמידים תלמידים ערבים ערבים% חיפה יסודי 21,951 2,992 14% על-יסודי 19,076 2,678 14% לוד יסודי 8,819 3,170 36% על-יסודי 7,004 3,091 44% מעלות-תרשיחא יסודי 2,152 576 27% על-יסוד י 1,931 567 29% וף הגלילª יסודי 3,278 1,275 39% על-יסודי 3,132 1,278 41% עכו יסודי 4,758 1,806 38% על-יסודי 4,096 1,609 39% רמלה יסודי 8,172 2,268 28% על-יסודי 6,755 2,047 30% תל אביב-יפו יסודי 33,210 1,962 6% על-יסודי 25,839 1,819 7% ערי סה"כ ם מעורבות יסודי 82,340 14,049 17% על-יסודי 67,833 13,089 19% :הערה יודגש שהחלוקה היא וך ערביªלפי קבוצות אוכלוסייה ולא לפי מגזר שפה )חי או (וך עבריªחי. :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל.וךªהליים של משרד החיªם מי ש אף שיעורם של ה תלמידי ה ם ערבים בערים המעורבות גבוה מ שיעור הערבים ב כלל ה אוכלוסיי ה ב ערים אלו ראהª ,ש מגמה זו עתידה לה ים הקרובותªתמתן בש , שכן וך העלªבחי- יסודי שיעור התלמידים הערבים עומד על 19.3% מכלל התלמידים , ואילו וך היסודי הªבחי וא עומד על 17% בלבד .בלוד ה פער גדול במיוחד: שיעור ה וך העלªתלמידים הערבים בחי- יסודי עומד על44% , לעומת36% .וך היסודיªבחי וכיותªהמסגרות החי ה תלמידים הערבים בערים המעורבות לומדים ב כמה :מסגרות ם רוב לומדים ,וך הציבורי במעמד רשמיªבחי מקצתם לומדים ו רשמי )בעיקרªבבתי ספר פרטיים במעמד מוכר שאי בתי ספר (סייתייםªכ ומיעוט ם ת מש ,וף הגליל, בלוד וברמלהªוך העברי )בעיקר בªלבים בחי ש בהן שיעור התלמידים הערבים הלומדים וך העברי גבוה יחסית ועומד על כªבחי- 7% .( 77 וף הגלילªב81% מהתלמידים הערבים לומדים במסגרות 77 גרªיªאסף וי, וך העבריªים על תלמידים ערבים הלומדים בבתי ספר בחיªתוª , :ירושלים מרכז המחקר והמידע סתªשל הכ , 2018 . 37 פרטיות – רובם ,צרתªב ש בה כמחצית מבתי הספר ה .סייתייםªכ בחיפה61% מן התלמ ידים הערבים לומד ים ב מסגרות פרטי ות .ם מפתיעיםªממצאים אלו אי, שכן שיעור גבוה מ ן התושבים הערבי ם וף הגלילªבחיפה וב הם מ מעמד חברתי-כלכלי י וגבוהªוªבי ולכן יכולים וך ילדיהם ולשלוח אותם ללמוד במסגרותªלהשקיע בחי ,פרטיות ש וךªהחי בהן .חשב טוב יותרªוסףª על כך ,בערים אלו משפחות ערביות רבות הן וצריותª )בחיפה וף הגליל כªכמחצית, ב- 60% (, כך ש המסגרות הפרטיות מתאימות להן גםªמבחי ה דת ית .עם זאת, יש לציין וªשזה אי שיקול מרכזי אצל .הורים מדת אחרת שידם משגת ,לראיה לפי דוח של מרכז המידע והמחקר של סת, שיעורם של תלמידים מדתות אªהכ סייתיªוך הכªחרות במערכת החי עמד ת הלימודים תשע"זªבש ) 2016/17 ( על כ- 35% - 40% . בערים שבהן המצב החברתי-כלכלי מוך, כגון לוד, עכוª של האוכלוסייה הערבית ,ויפו, אין ביכולתן של רוב המשפחות הערביות לממן את המסגרות הפרטיות העולות ,אלפי שקלים בחודש ולכן רוב התלמידים ל.וך הציבוריªומדים בחי יין זה הן רמלה ומעלותªשתי חריגות בע- .תרשיחא וךªבחי הערבי במעלות-תרשיחא יש בית ספר יסודי אחד ו בית ספר על-יסודי אחד יהם במעמד רשמיª, ש, ולכן יותר מ- 95% מהתלמידים לומדים ב הם. ברמלה – על אף המצב החברתי- כלכלי– שיעור גבוה של תלמידים לומדים במוסדות מוכרים ) 51% (. ,וך הערביªות בחיªהמצב ברמלה מיוחד משום שכל החטיבות העליו ומחצית מבתי הספר היסודיים ')א- ('ח, הם.במעמד מוכר בתי הספר המוכרים כוללים הן מוסדות שתלמידיהם מגיעים מרקע חברתי-כלכלי חזק )בעיקר בתי הספר (סייתייםªהכ הן מוסדות שתלמידיהם מגיעים מרקע חברתי-כלכלי .חלש תרשים26 . וך הרשמי בערים מעורבות בªשיעור התלמידים בחי תש"ף ) 2019/20 (%) (, לפי קבוצת אוכלוסייה :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª הישגי התלמידים ב מוסדות סייתייםªהכ ג בוהים במיוחד, בין היתר בשל ה.יםªªיותם מס78 ,למעשה אין הם בוחרים רק את התלמידים אלא גם את סגל .ההוראה ,סייתיªוך הכªהחי ה מושך אליו את התלמידים 78 " ,אילן שדמה יחסי כוח ויחסים חברתיים במרחבים משותפים של בתי ספר ערביים בישראל: תלמידים ערבים מוסלמים יםªיים ובתיכוªוצרים בחטיבות ביªו ה פאולª", בתוך: איל- ,(גולד )עורכותªי רייªימין ורוªב וךªמרחבים משותפים במערכת החי ובאקדמ יה , ,תל אביב: מכון מופ"ת2020 ', עמ44 . 38 הטובים ו את בעלי האמצעים , מותיר את ה מערכת ה רשמית.חלשה למדי79 הוא אף מביא לידי הטיית וך הערבי כלפªההישגים הממוצעים בחי י מעלה– .מוכים בהרבהª וך הרשמיªאף שהישגי התלמידים בחי סייתיים בעריםªוך הכªטיות של מוסדות החיªªהדומי ה מעורבות עולה בבירור מ לוח3. לוח3. וך הערבי בערים מעורבותªוך בחיªמוסדות חי, ,לפי מעמד משפטי "תש ף ) 2019/20 ( יסודי על-יסודי רשמי מוכר רשמי מוכר מוכר וªשאי סייתיªכ סייתיªכ מוכר וªשאי סייתיªכ סייתיªכ חיפה 5 1 4 1 1 6 לוד 6 1 2 2 1 מעלות-תרשיחא 1 1 עכו 2 1 1 1 1 רמלה 4 1 3 3 2 תל אביב-יפו 3 4 3 1 4 סה"כ 21 2 13 8 8 14 מספר תלמי דים בכיתה ממוצע ערים )סה"כ (מעורבות 26.4 29.5 31.7 26 24.8 27.6 :הערות וך מיוחדªלא כולל מוסדות חי ; בחישוב מספר ה תלמידים ה ממוצע בכיתה הוסרו וך מיוחד ומוסדותªתלמידים בכיתות חי .וער בסיכוןªל מקור: עיבוד י המחברים י האתריםªתוªל"וךªשקיפות בחי" ו"במבט רחב" של.וךªמשרד החי ,וסף על האמור לעילª :שיעור קטן מהתלמידים הערבים לומדים במסגרות משולבות עם יהודים מהם ,"סיבתיתª טגרציהªבמסגרת "אי80 כלומר יע אידאולוגי מובהק של ההורים הערבים אלא מסיבותªבלי מ ש קשורות ל ,איכות הלימודים ומהם במסגרות דו-מוך של התלªיות. לשיעור הªלשו מידים הערבים במוסדות וך העבריªהחי יש ימי וªהסבר פ הסבר יªחיצו. :ימיªהפ על אף וך במוסד יהודיªה החיªהיתרון שמק, אם ברכישת השפה העברית למשל, ואם בתשתיות,טובות יותר לעיתים דרשת לשלם המשפחהªהמחיר ש הערביתªמבחי ת זהות ה ;שואªכבד מ:יªהחיצו גם אם ות "לשלם אªכוª יש ת המחיר" י י תכן שהחשש שמא תהיה.וכחותם של ערבים בכיתת הלימוד מכריע את הכףªגדות לªהת81 79 לוי ומסאלחה)לעיל הערה76 '(, עמ225 . 80 טלי לוי ויוסי שביטª , "טגרציה בין ערבים ליהודים בבית ספר יסודיªיקה של אכזבה: איª"כרו, סוציולוגיה ישראלית ט) ז2 ( ) 2015 ,( 'עמ30-7 . 81 יורם רבין, וךªהזכות לחי ,בוª :, שריגים ליאון002 2 ', עמ 468 ; ראו גם עת"מ2293/05 )לעיל הערה69 (. 39 וך העברי והערביªתקצוב החי לרשות תלמידים עומדים שלושה סוגי משאבים :הכס פים שמשקיע כל משק בית וךªבחי ילדיו, תקציב הרשות המקומית ותקציב משרד .וךªהחי על ההוצאה הפרטית אין וªביד יםªתוª , אך תחולת יªהעו הגבוהה בערים המעורבות מלמדת ש מעטים הילדים הערבים ה עשויים לזכות בתמיכה כלכלית רבה מבית. ראהª שיכולת ההשקעה של משקי בית ערבי י הªה שוªם בערים מעורבות אי במידה יכרªת מהיכולת של משקי בית ,ערביים בכלל ישראל ו לכן אפשר ים הארצייםªתוªלשער שה ת קפים במידה זו או אחרת גם בערים המעורבות: ההוצאה ה פרטית וך העברי גדולהªעל תלמיד בחי פי2.5 מן ההוצאה הפרטית על וךªתלמיד בחי ) הערבי749 ש"ח לעומת 296 .(ש"ח בחודש82 העיריות ןªאי מפרסמות את וך שלהןªפילוח תקציב החי, 83 ו לכן וךªי תקציב משרד החיªתוª ו להסתמך עלªעלי כדי ללמוד על מידת ההשקעה בתלמידים ערבים . יתוחªמ וךªו לתקציב משרד החיªשערכ ים תשע"דªבש-תש"ף ) 2019/20-2013/14 (עולה ש וך הערביªבתי הספר בחי מופלים לרעה לעומת בתי ה וך העבריªספר בחי בכל שלבי הלימוד. טווח ה יםªש ה ו לבחון אםªזה אפשר ל ציאלי בªמאז הוחל התקצוב הדיפר בתי ספר יסודיים ו ב ייםªחטיבות בי ) ת הלימודים תשע"הªבש2014/15 ( הצטמצמו פערי התקצוב. מ תרשים27 ה עול ש בערים המעורבות יש וך הערביªפערי תקצוב ברורים בין בתי ספר יסודיים בחי לבתי ספר יסודיים וך העברי בªבחי אותו מדד טיפוח; 84 למעט חיפה ותל אביב- ,יפו ש בהן התקצוב שווי יªו .יחסית ,בלוד ב ,עכו ב רמלה ו ב מעלות-תרשיחא הפערים ג דולים מאוד ומגיעים עד עשרות אחוזים לטובת וךªהחי .העברי במילים ,אחרות דווקא התלמידים ,החלשים מהרקע החברתי- כלכלי החלש ,ביותר מופלים הªמבחי תקציב ית ו םªאי זוכים לחיזוק מיוחד. תרשים27 . ,וך הערבי והעברי בערים מעורבותªתי ממוצע לתלמיד בבית ספר יסודי בחיªתקציב ש תש"ף .וךªוך' של משרד החיªי אתר 'שקיפות בחיªתוªמקור: עיבודי המחברים ל 82 ,י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהªתוªב תוך: וךªר( קסיר ובן פרג'ון, "חיªיצה )קליª ,סרין חדאד חאג' יחיא, איימן סייףª ,"ויªים של שיªיצªוהשכלה בחברה הערבית: פערים ו ית אב לקידום התעסוקה בחברה הערביתªתוכ )לעיל הערה 5(. 83 יגוד להחלטªב ה 167 של הממשלה ה- 33 , "וךª"שקיפות בתקציבי חי, 13 20 13.5. . 84 ים )בכל חמישוןªבתי הספר מחולקים לחמישו20% (מהתלמידים– חלש, חלש-יªוªי, ביªוªי, ביªוªבי- .חזק וחזק 40 תרשים28 ויªמתאר את השי וךªלטובת החי העברי בתקציב הממוצע לתלמיד בית ס פר יסודי . כפי שאפשר ,וי של ממשªלראות, ברוב הערים לא חל שי ובערים אחדות , כמו מעלות- ,תרשיחא ולוד הפער גדל . יוצאת מן יין זה היא תל אביבªהכלל בע- ,יפו שבה וך הערבי, גדלªהפער, שכבר בתשע"ד היה לטובת החי אף יותר לטובת .וך הערביªהחי85 לא זו בלבד שבכל הערים פרט לתל א ביב- יפו וחיפה היה הפער בין התקצ י ב הממוצע לתלמיד וך העבריªבחי וךªלתקציב הממוצע לתלמיד בחי הערבי ג דול מהממ ו צע הכלל-ארצי, אלא ש אי- צמצום הפערים יגודªברוב הערים המעורבות עומד ב למגמת הצמצום הכלל- ארצית– בתשע"ד עמד הפער הכלל- ארצי על17% , אך עד תש"ף הצטמצם ל- 8% . כדי להביא לצמצום ה פערי ם ב תקצ י ב גם בערים המעורבות יש לבדוק לעומק את ה יªקריטריו ם וך וªשל משרד החי לבחון מדוע לא הצטמצם הפער בערים המעורבות בעקבות הרחבת התקצוב י הד.ציאליªפר תרשים28 . וך העברי בתקציב הממוצע לתלמיד בבית ספרªפער לטובת החי (%) יסודי, לפי עיר :הערות אחוז שלילי מייצג תקצ י ב גבוה יותר לתלמיד וך הערביªבחי ; מוכיםªי הטיפוח הªי חמישוªהתרשים מציג את התקציב הממוצע בש )חלש וחלש- (יªוªבי כיוון שברוב הערים אין די מקרים להשוות ב ין פרד. בכל הערים למעט מעלותªכל חמישון טיפוח ב-תרשיחא שיעו ר מוכיםªים הªי החמישוªוך הערבי ולכן סביר שאלמלא הכורח לאחד בין שªהמוסדות בחמישון החלש גבוה יותר בחי מצא שª היה הפער וך הערבי גבוהªלרעת החי אף.יותר .וךªוך' של משרד החיªי אתר 'שקיפות בחיªתוªמקור: עיבודי המחברים ל ה פערי ם ב תקצ י ם רקªב אי ב בתי הספר היסודיים. מ ו מעלהªחקר ש ותªיים ובחטיבות העליוªגם בחטיבות הבי יש .וך העברי בערים המעורבותªפערים לא מבוטלים לטובת החי ם מיעוטªאומ יים לא אפשרªחטיבות הבי 85 וך העברי בתל אביבªמוכים בחיªי הטיפוח הªיין זה יש לציין שבתי ספר בחמישוªבע- יפו מאכלסים רובם ככולם ילדי מהגרים וך העבריªמוך במיוחד והם שמטים את רמת התקציב בחיª וך לבתי ספר אלוªה משרד החיªופליטים. מבדיקה עלה שהתקציב שמפ .בעיר כלפי מטה 41 לבחון את ה פערי ם י טיפוחªלפי חמישו , אבל גם ללא פילוח זה מצא שª וªבחªבשלוש מארבע הערים ש היה וךªהתקציב הממוצע לתלמיד בחי העברי גבוה יותר ) תרשים29 (. י טיפוח היה מבליט אתªפילוח לפי חמישו .הפערים אף יותר86 תרשים29 . וך הערבי והעבריªיים בחיªתקציב ממוצע לתלמיד בחטיבת בי ב ,ערים מעורבות תש"ף ) 2019/20 ( :הערות מוצגות רק קטגוריות ש יש בהן יותר מ- 200 .תלמידים לכן ה מוצגתªחיפה אי ; ) ם רשמייםªוך שאיªלא כולל מוסדות חי ש כללי התקצוב בהם .(יםªשו רמלה הªאי מוצגת בתרשים משום ש ייםªכל חטיבות הבי וך הערביªבחי ברמלה ה ן במעמד"ו רשמיªמוכר שאי" ; וךªלא כולל מוסדות חי מיוחד ;עקב מספרן הגב יים בחמישוןªוה של חטיבות בי"חזק" וך העברי בתל אביבª)הגבוה ביותר( בחי- יªוגעת רק לחמישוª יפו, ההשוואה בעיר זו ה ת מצב מדויקת יותרªת תמוªיתª י. כךªוªטיפוח חלש עד בי ש.ל פערי התקצוב בעיר י אתרªתוªמקור: עיבודי המחברים ל"וךªשקיפות בחי" .וךªשל משרד החי שלא כמו בבתי הספר היסודיים ייםª, בחטיבות הבי הצטמצם וך העבריªהפער בין החי וךªלחי הערבי בערים ) המעורבות תרשים30 .( עם זאת ,שלא כמו ה פער הכלל-ארצי ,וך הערביªלטובת החי87 ,בלוד ב מעלות- תרשיחא ובעכו הפערים הם עדיין וך העªלטובת החי.ברי 86 ון התקצוב הדיפרªגªוך הערבי, ולכן בהתחשב במªמוכים גבוה יותר בחיªי הטיפוח הªיים בחמישוªמספר חטיבות הבי ציאליª .אמורים הפערים בתקציב להיות גדולים אף יותר 87 גם כאן הפער הכלל- י הטיפוחªיים בחמישוªובע משיעור גבוה בהרבה של חטיבות ביª וך הערביªארצי בתקציב לטובת החי וך העברי גבוה בªיים בחיªמוכים. לשם השוואה, התקציב לתלמיד בחמישון הטיפוח החלש בחטיבות ביªה- 19% מזה של וךªהחי הערבי. כך שגם במישור הכלל- .ארצי יש אפליה תקציבית, אם כי במידה פחותה 42 תרשים30 . (%) יים, לפי עירªוך העברי בתקציב הממוצע לתלמיד בחטיבת ביªפער לטובת החי :הערות מוצגות רק קטגוריות שבהן יותר מ- 200 .תלמידים לכן ה מוצגתªחיפה אי ; ) ם רשמייםªוך שאיªלא כולל מוסדות חי ש כללי התקצוב בהם ים(. רמלהªשו ה מוªאי צגת וך הערבי ברמלה הם במעמדªיים בחיªבתרשים משום שכל חטיבות הבי" וªמוכר שאי רשמי" ;וך מיוחדªלא כולל מוסדות חי ;אחוז שלילי מייצג תקצ י וך הערביªב גבוה יותר לתלמיד בחי ; עקב מספרן הגבוה של חטיבות יים בחמישוןªבי"חזק" וך העברי בתל אביבª)הגבוה ביותר( בחי-יפו, ההשו יªוגעת רק לחמישוª ואה בעיר זו ה .יªוªטיפוח חלש עד בי ת מצב מדויקת יותרªת תמוªיתª כך ש.ל פערי התקצוב בעיר י אתרªתוªמקור: עיבודי המחברים ל"וךªשקיפות בחי" .וךªשל משרד החי ציאלªון תקצוב דיפרªגªה אין מªיים, בחטיבה העליוªשלא כמו בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הבי י יםªעשית על פי קריטריוª והקצאת המשאבים ם קשורים למצב החברתיªשאי- .כלכלי של תלמידי המוסד88 לכן בשלב לימודים זה וך העבריªהפערים בין החי וךªלחי.הערבי גבוהים במיוחד89 תרשים31 מראה ש ות בªתקציב החטיבות העליו ח וך הערביªי לב ,וד ב רמלה ו ב חיפה מוך במיוחדª. במעלות-תרשיחא ו ב עכו תקציב ן גבוה יחסית לממוצע הכלל- .וך העברי באותה עירªמוך בהשוואה לחיª ארצי, אך ,למעשה כמו וªשראי בבתי ה ספר ה יים, רק בתל אביבªיסודיים ובחטיבות הבי- יפו התקציב הממוצע לתלמיד בחטיבות וך הערבי גבוה מªות בחיªהעליו הת קציב לתלמיד.וך העבריªבחי 88 ,אל קופראקªתªתיאור יתוחªו וןªגªמ התקצוב של מוסדות וךªהחי בחטיבות ותªהעליו , ירושלים: מרכז המחקר והמידע של ,סתªהכ4.12.2019 . 89 ר( קסירªיצה )קליª ,סרין חדאד חאג' יחיא, איימן סייףª ,"ויªים של שיªיצªוך והשכלה בחברה הערבית: פערים וªובן פרג'ון, "חי ית אב לקידום התעסוקה בחברה הערביתªתוכ )לעיל הערה5(. 43 תרשים31 . וך הערבי והעבריªה בחיªתקציב ממוצע לתלמיד בחטיבה העליו בערים מעורבות ,תש"ף ) 2019/20 ( :הערות וך מיוחדªלא כולל מוסדות חי ; לא כולל מוסדות במעמד משפטי"תרבותי-ייחודי" )חרדיים( משום שכללי התקצוב של מ וסדות אלו .יםªשו י אתרªתוªמקור: עיבודי המחברים ל"וךªשקיפות בחי" .וךªשל משרד החי מצאª ים תשע"טªשבש-תש"ף הצטמצם ה פער ב תקצ בי ה ממוצע לתלמיד מ- 29% ל- 17% . ייתכן שהסיבה היא ציאליªהחלת תקצוב דיפר ה על וך הערבי בפיילוט שהחלªות בחיªחטיבות העליו בתשע"ט ב השתתפו ת כמאה ותªחטיבות עליו. ראה שבכמהª ערים מעורבות הצטמצם הפער במידה רבה ותªים האחרוªבש) תרשים 32ב(. בערים מעורבות אחרות יכרתª לא מגמה חד- ) משמעית תרשים32 (א. 44 תרשים32 . (%) ה, לפי עירªוך העברי בתקציב הממוצע לתלמיד בחטיבה עליוªפער לטובת החי :הערות וך מיוחדªלא כולל מוסדות חי ; לא כולל מוסדות במעמד משפטי"תרבותי-ייחודי" )חרדיים( משום שכללי התקצוב של יםªמוסדות אלו שו ;אחוז שלילי מייצג תקצ י וך הªב גבוה יותר לתלמיד בחי.ערבי .וךªוך' של משרד החיªי אתר 'שקיפות בחיªתוªמקור: עיבודי המחברים ל שיעור י הלמידה90 ות חלה ירידה כללªים האחרוªבש- .שירהªארצית בשיעורי ה הירידה שירהªבשיעורי ה בקרב תלמידות ו תלמידים ערבים הי ית ה גדולה יותר מהירידה בקרב ,תלמידות ותלמידים יהודים אבל ªשיעורי ה שירה בקרב ערבים שארוª גבוה ים .יותר91 מ תרשים33 עולה ים ערביםªשבערים מעורבות שיעורי הלמידה של ב ים יהודים( כבר בגילªות יהודיות ובªות ערביות, בªמוכים בהשוואה לשאר קבוצות התלמידים )בª 15, ו עד גיל17 ה פער הולך וגדל תª. בש תש"ף עמד שיעור ה דים י למ ת בקרב ערבים יªב17 בערים מעורבות על89.6% , ב דומה לשיעור יªים ערבים בªבקרב ב17 ם מערים מעורבותªשאי ) 89.5% ( .יין זה ראוי לצייןªבע ש מדובר בשיפור יכרªלעומת ) ת תש"עªש2009/10 (, אז עמד השיעור על 71% ים ערבים מערים מעורבות וªבקרב ב על 77% ם מערים מעורבותªים ערבים שאיªבקרב ב. ים יהודיםªבקרב ב יªב17 ב ערים מעורבות היו שיעורי הלמידה ב תש"ף ) 2019/20 ) ( גבוהים93.3% ,(בייחוד לעומת ים יהודיםªב יªב17 ם מערים מעורבותªשאי ) 87% .( ותªבקרב הב היו שיעורי הלמידה גבוהים יחסית )לפחות94% ותªבקרב ב17 מכלל הקבוצות(. 90 שיעורי הלמידה הם שיעור התלמידים ה וך בפיקוח משרדי ממשלהªלומדים במוסדות חי ב .תון מסויםªש ים מהשיעוריםªהם שו ש מודדים וך והלשכה המרªמשרד החי כזית לסטטיסטיקה, שהם ת לימוד מסוימת לבאהªשיעור התלמידים שהפסיקו ללמוד בין ש .אחריה 91 ,"ויªים של שיªיצªוך והשכלה בחברה הערבית: פערים וªר( קסיר ובן פרג'ון, "חיªיצה )קליª ,סרין חדאד חאג' יחיא, איימן סייףª ית אב לקידום התעסוקה בחברה הערביתªתוכ )לעיל הערה5(. 45 ות יהודיות היה גבוה בªהשיעור בקרב ב ם עריםªקודות האחוז הן בערים מעורבות הן ביישובים שאיª כשתי מעורבות. תרשים33 . שיעור י הלמידה בקרב יªב 17-15 , לפי מגדר, קבוצת אוכלוסייה וסוג יישוב ב תש"ף ) 2019/20 ( (%) :מקור עיבוד מיוחד של יªתוªהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª ים עלªתוªמה שיעור הלמידה של יםªב ערבים בכל אחת מן הערים המעורבות )למעט מעלות- (תרשיחא עולה כי שיעור זה הולך ופוחת מגיל14 עד גיל17 ; ברוב הערים עיקר הירידה הוא בגיל15 ו- 16 ) תרשים34 (. ברמלה שיעור הלמידה של יםªב ערבים יªב17 הוא מוךªה ביותר ועמד ת תש"ףªבש) 2019/20 ( על 80% בלבד . ים היהודים ברמלהªבקרב הב , לעומת זאת, היו שיעורי הלמידה גבוהים למדי ועמדו ב תש"ף ) 2019/20 ( על 95% . גם ב תל אביב-יפו ו בעכו היו שיעורי הלמ יªים ערבים בªידה של ב17 מוכיםª ) 84.5% ו- 88% (, בהתאמה. תרשים34 . שיעור י הלמידה בקרב יªים ערבים בªב17-14 ,בערים מעורבות תש"ף ) 2019/20 ( :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª 46 יםªבש2020-2010 חל שיפור ים ערביםªבשיעורי הלמידה בקרב ב יªב17 : בלוד חל ) שיפור עצום32.7 קודותª האחוז(, ו בתל אביב- יפו וברמלה חל יכרª שיפור) 22.8 =ו17.4 קודות האחוזª, בהתאמה( . ייתכן ש השיפור ובע מפתיחתן שלª בלוד כמה וךªי משרד החיªתוª ות. לפיªים האחרוªות בשªחטיבות עליו, עד תªש2008 היה בלוד תיכון ערבי אחד בל בד , ואילו ב יםªש 2011-2008 פתחוª בעיר עוד ארבעה יםªתיכו. כאמור, השיפור ים ערביםªבקרב ב יªב17 ב ערים מעורבות היה ים גבוה מªבאותן ש השיפור בקרב יםªב ערבים יªב17 םªשאי ב) ערים מעורבות12.4 קודות האחוזª( ו בקרב ים יהודיםªב יªב17 ב) ערים מעורבות5.5 קודות האחוזª .( תרשים35 . שיעור י הלמידה בקרב יªים ערבים בªב17 ,בערים מעורבות תש"ע- ) תש"ף2009/10 - 2019/20 ( :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª ות ערביותªגם בקרב ב יר דו שיעורי הלמידה, בעיקר בגילי ם 15 ו- 16, א בל הם עדיין גבוהים מהשיעורים יםªבקרב הב. ים הערביםªבדומה לב ב תל אביב- מוכיםª ות בשיעורי למידהªות הערביות מאופייªיפו, גם הב ) יחסית92.6% ב תש"ף ) 2019/20 ,(. בחיפה ש מצאים במיקום טוב יחסית, שיעוריª ים הערביםªבה הב הלמידה בקרב ות ערביות היוªב בתש"ף מוכªים יחסי ת ועמדו על94.1% . 47 תרשים36 . שיעור י הלמידה בקרב ותªות ערביות בªב17-14 ,בערים מעורבות תש"ף ) 2019/20 ( (%) :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª מ יתוחª ותªות ערביות בªשיעורי הלמידה של ב17 יםªמערים מעורבות בש2020-2010 עולה ש ותªגם בקרב הב הערביות בלוד, כמו בקרב ה ,יםªב הייתה ) עלייה מרשימה19.9 (קודות האחוזª ראה מהסיבהª, ככל ה שהוזכרה לעיל ות ברמלהª. גם בקרב הב ובתל אביב-יפו היו עליות משמעותיות) 10 ו- 9.1 קודªות האחוז , בהתאמה( ו למדיםªים אלו אªתוª. מ ות בערים המעורבות, השיפור חלªים לבªשלמרות הפער בין ב ב יªש .המגדרים עוד ראוי לציין ש העלייה ב ות ערביותªשיעורי הלמידה של ב ותªב17 ב ערים יםªמעורבות באותן ש ) 8.7 קודות האחוזª ( הייתה גדולה מן העלייה בקרב ªות ערביות שאיªב) ן מערים מעורבות5.5 (קודות האחוזª או בקרב ות יהודיותªב ב) ערים מעורבות2.8 (קודות האחוזª . 48 תרשים37 . שיעור י הלמידה בקרב ותªות ערביות בªב17 ,בערים מעורבות תש"ע- ) תש"ף2009/10 - 2019/20 ( (%) :מקור עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית יªתוªלסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª ªבחי ו ת המיצ"ב ות המיצ"בªבחי בודקות את הישגי התלמידים בבית הספר ה ייםªיסודי ובחטיבת הבי לאורך זמן. ממצא י וª מלמדים ים הידרדרו הישגיªשעם הש התלמידים הערבים והישגי התלמידים היהודים סקוª. למשל: בכל הערים המעורבות למעט מעלות- תרשיחא וחיפה היו הישגיהם של התלמידים הערבים ב ה בªבחי גליתªא בכיתה ה' מוªכים ,וך הערביªמהממוצע הארצי של החי אך בערים מסוימות )כגון לוד ועכו( היו גבוהים מהישגי ה וךªחי .העברי ,עם זאת בכיתה'ח המצב ה :הªשת ,וªיתוח שערכª לפי שממצאיו זה ים יתוחªל שפרסם מרכז המחקר והמידע של,סתªהכ92 בכל הע רים המעורבות היו הישגיו של וך העבריªהחי ב הªבחי ב גלית טובים יותרªא . גם במתמטיקה היו 'הישגיהם של התלמידים הערבים בכיתה ה בכל הערים המעורבות וך הערביªמוכים מהממוצע הארצי של החיª . אך שלא כמו גלית, כבר בכיתהªבא ה ' היו הישגיו של החי וךª העברי טובים יותר ו הם ממשי כים להיות טובים יותר על פי יªציו המיצ"ב גם 'בכיתה ח)למעט במעלות- תרשיחא( .ב וסףª מקצוע ש התלמידים בחªים בוª 'בכיתה ח , מדע ,ולוגיהªוטכ הישגי וך העבריªהחי טובים מהישגי וך הערבי למעט במעלותªהחי-תרשיחא ו ב.רמלה וך הערבªיצוין כי גם בחי י ידוע כי ה י שגי תלמידי 'כיתה ח במיצ"ב חותיםªמ.'אלו של כיתה ה93 93 אסרª פאדיה-אבו אלהיג'א, "וך בחברה הערבית בישראלª"הישגים לימודים במערכת החי, בתוך: אסרª - אבו אלהיג'א וישראלאשוילי)לעיל הערה74 '(, עמ 136 . 49 תרשים38 . י ההישגים במיצ"בªי מבחªציו 'לכיתות ה בערים מעורבות, לפי מגזר שפה ותחום דעת :הערות "י המיצªה. ציוªים השתªת חדשה וסולם הציוªי המיצ"ב למתכוªת תשע"ט עברו מבחªבש ב על פי רשויותªלש ת תשע"ט .טרם פורסמו תªבש תש"ף לא ערכוª .הªי המיצ"ב עקב משבר הקורוªמבח ,כמו כן ,על פי ראמ"ה תªבש רשמו חריגותª תשע"ח גלית וªי המיצ"ב באªבמבח ב מתמטיקה ל .'כיתות ה מכל הסיבות האלה ת תשע"ז, פרט ללודªים המוצגים בתרשים הם משªתוªה )תשע"ו(, מעלות-תר שיחא )תשע"ו( ו עכו()תשע"ה, ש ים על כל אחת מהן הם מןªתוªה ה שªה האחרוªהש ערך בה מבחןª )ב רשויות יות לאªוªות וביªקט ערךª (הªהמבחן מדי ש ; .יתן להשוות בין ערבית ועבריתª ה אחידה ולכן לאªון איªקִהת שיטת אם בשפת במבחן י הרשות הארצית למדידהªתוªמקור: עיבודי המחברים ל .והערכה שיעור הזכאות ל תעודת בגרות כבר תªבש2014 קבע בדוחª של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי "בערים המעורבות שיעורי הזכאים יברסיטאות גבוהיםªיהם העומדים בדרישות הסף של האוªלתעודת בגרות ואלה מבי וך העבריªיותר בחי וך הערביªמאשר בחי". 94 מצב ותרª זה על .וªכ ב תªש019 2 עמד שיעור ה זכאות ל תעודת בגרות בקרב יםªב ערבים בערים המעורבות על49% בלבד, לעומת71% ים יהודיםªבקרב ב בערים אלו יין לציין כי השוואהª. מע ים הכללªתוªל-ארציים מעלה ששיעור הזכאים בקרב הערבים בערים המעורבות מוך אף יותר מהשיעורª הכלל- ארצי הממוצע ללא ערים מעור בות ים ערביםªשל ב ) 51% (של ו ) ים יהודיםªב63% .( 94 י החברה בישראל: מבט על הערים הגדולותªפ ')דוח מס7 ,( ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוקטובר2014 ', עמ 148 . 50 תרשים39 . ) שיעור הזכאות לתעודת בגרות לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, תשע"ט2018/19 %) ( ( :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª יםªשיעור הזכאות של ב ות ערביםªוב מערים מעורבות מוךª מהשיעור הכלל-ארצ י הממוצע ללא ערים מעורבות כיוון יםªשהן בקרב הב בערים המעורבות ותªהן בקרב הב ב ערים אלו הייתה העלייה בשיעור הזכאות ל תעודת יםªבגרות בש2019-2009 ה בהשוואה לממוצע הכללªקט-ארצי ללא ערים מעורבות ) תרשים 40 ( . תרשים40 . שיעור הזכאות ל תעודת ,בגרות של תלמידים ערבים, לפי סוג יישוב ומגדר תש"ע- ) תשע"ט2019- 2009 ( (%) :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª בערים המעורבות ,ה מצב החמור ביותר הוא של ים הערבים בלודªהב – שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרבם עומד על 31% , כמחצית מ ה שיעור הממוצע בקרב ים היהודיםªהב בעיר זו) 61% ותª(. בקרב הב 51 הערביות בעיר לוד )כביתר הערים המעורבות( המצב טוב יותר– אך שיעור הזכאות בקרבן עדיין מוךª מה שיעור ב קרב ות היהודיות בעירªהב) 61% לעומת72% ( . מה שמדאיג עוד יותר הוא המגמות בשיעורי הזכאות ל תעודת בגרות בלוד, בעיקר בקרב ים הערבים חלה עלייה לאªהתלמידים הערבים. בקרב הב ) ת תשס"טªמבוטלת מש2008/9 ) ת תשע"דª( עד ש2013/14 (, ים ערביםªאך מאז לא רק ששיעור הזכאות של ב לא עלה אלא ש הוא אף ים היהודיםªבמגמת ירידה. בקרב הב הוכפל שיעור הזכאות באות ו פרק זמן ו לכן הפערים ים יהודיםªים ערבים לבªבין ב ות הערביותªרק התרחבו. גם בקרב הב בלוד לא חלה עלייה גדולה במיוחד בשיעורי הזכאות ל תעודת בגרות: ) בין תשס"ט2008/9 ) ( לתשע"ט2018/19 (עלה שיעור הזכאות בקרבן מ- 52% ל- 61%, לעומת עלייה מ- 49% ל- 72% ,ות היהודיותªבקרב הב ש שיעור הזכאות בקרבן היה מוך מהשיעור בקרב הערביות אך היום הוא גבוהª בעבר וªממ במידה יכרªת. ת המצב המעודדת ביותרªתמו וגע לשיעורªב י הזכאות לתעודת בגרות בקרב ים ערבים בערים מעורבותªב היא בחיפה, ש בה שיעור הזכאות ל תעודת בגרות עומד על65%. אלא שגם שם שיעור הזכאות בקרב יםªהב היהודים גבוה הרבה יותר ועומד על 73% ות הערביותª. כאמור, מצבן של הב בתחום זה יםªטוב משל הב הערבים, אך עם זאת שיעור הזכאות לבגרות בקרבן וף הגלילª בכל הערים המעורבות למעט מוך מהשיעורª בקרב ה ותªב ה יהודיות בערים אלו וסףª . על כך ,כמו בקרב ה יםªב הערבים , גם בקרב ות הערביות בעריםªהב המעורבות היה שיעור הזכאות ה מוךª ממוצע מהשיעור הכלל- ) ארצי68% לעומת71% (. ואילו שיעורי הזכאות בקרב ות היהודיות בערים המעורבות גבוהיםªהב מהשיעור הכלל-ארצי הממוצע בערים אלו ) 81% לעומת71% .( תרשים41 . שיעור ה זכאות ל תעודת בגרות בערים מעורבות, ,לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה2019 ים מªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל י.וךªהליים של משרד החיª כפי שצוין לעיל, גורמים רבים בערים המעורבות מזהירים י הבידולªמפ שיצרה ,וך הפרטיתªמערכת החי שמשקלה בערים ה .מעורבות גבוה במיוחד וטיםªי קבלה וªוך פרטיים עורכים מיוªלא זו בלבד שמוסדות חי לבחור תלמידים במעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר, שסיכוייהם להצליח גבוהים ,יותר לדברי רבים ים מוסדותªמהמרואיי ו אל .וך איכותי יותרªיקים חיªגם מע ב תרשים42 מוצגות דוגמאות לשיעורי הזכאות 52 לבגרות בקרב תלמידי וך הפרטית בלוד וברמלה. כפיªמערכת החי שאפשר ,לראות הישגיהם של תלמידי וך הפרטיתªמערכת החי גבוהים ב מידה יכרªת מ אלו של תלמידי המערכת הציבורית– הן העברית הן .הערבית תרשים42 . שיעור הזכאות ל תעודת בגרות ברמלה ובלוד (%) וך הציבורי והפרטי, לפי מגזר שפהªבחי :הערות ן שייכות לאחת מרשתותªן במעמד משפטי רשמי או שאיªות שאיªכל החטיבות העליו וךªהחי )אורט, עתיד, ע מל וכד ומה( סווגו פרטיות כללוª יתוחª; ב רק תלמידי ם ב ות שמגישות לבגרותªחטיבות עליו ; יצוין ש יגוד לתרשימיםªב ש לעיל, בתרשים זה .(וך עברי( ולא לקבוצות אוכלוסייה )ערבים/יהודיםªוך ערבי/חיªיתוח מתייחס למגזר שפה )חיªה וך' שªי אתר 'שקיפות בחיªתוªמקור: עיבודי המחברים ל.וךªל משרד החי איכות הבגרויות ה מדוקדקתªבחי של איכות תעודת הבגרות, כפי ש היא משתקפת למשל בשיעור י ים שעברו אתªבחªה הªהבחי ב חמש יחידות מתמטיקה, מגלה פערים .חריפים עוד יותר שיעור היהודים בערים המעורבות גבוה כמעט פי שלושה משיעור ה ערבים בערים אלו ) 22% לעומת7% ;יםªבקרב ב19% לעומת7% ותªבקרב ב(. גם על פי המדד הזה – חמש יחידות במתמטיקה – השיעור בקרב ערבים מערים מעורבות מוך מןª ה ממוצע הכלל- הארצי ללא ערים מעורבות והשיעור בקרב יהודים מערים מעורבות גבוה מן הממוצע הכלל- ארצי ללא ערים מעורבות. 53 תרשים43 . שיעור הªים שעברו את הבחיªבחªה ב- 5 יח ידות ,מתמטיקה לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר2019 ים מªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל י.וךªהליים של משרד החיª בלוד היה שיעור הªים הערבים שעברו את הבחיªהב ב-5 יחידות מתמטיקה קרוב לאפס )לעומת12% בק רב (יהודים; שיעור ה ותªב מוךª הערביות היה פי חמישה משיעור היהודיות ) 2% לעומת10% (. הערים ש בהן בלט ושאªמצבם של הערבים לטובה ב דון היוªה מעלות- ,תרשיחא ש בה שיעור ה יםªב ה ערבים היה גבוה משיעור ) מקביליהם היהודים19% לעומת15% (, וף הגלילªו, ש בה ות הªהשיעור בקרב הב ערביות עמד על 27%, לעומת 17% בלבד בקרב.ות היהודיותªהב תרשים44 . שיעור הªים שעברו את הבחיªבחªה ב- 5 יח ידות מתמטיקה בערים מעורבות, לפי קבוצת אוכלוסייה ,ומגדר2019 ים מªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל י הליים של משª .וךªרד החי ידיעת גליתªא היא כידוע שער מרכזי להשכלה גבוהה ולשוק העבודה , אך ים שעברו אתªבחªגם בשיעור ה ה בªהבחי-5 מצאוª גליתªיחידות א פער.ים גדולים ביותר ם בכמהªאומ ערים מעורבות ותªשיעור הב הערביות גבוה מעט גבוה יותר ות היהודיותªמשיעור הב , אבל ת השיעור הªבחי ממוצע ב סך כל הערים המעורבות מגלה פער עצום בין יהודים ל ים הפער עומד עלªערבים גם בפילוח מגדרי. בקרב הב30 קודותª שים עלªהאחוז ובקרב ה23 .קודות האחוזª 54 תרשים45 . שיעור הªים שעברו את הבחיªבחªה ב- 5 יח ידות גלית בערים מעורבותªא, לפי קבוצת אוכלוסייה ,ומגדר2019 :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª ,לצד כל האמור לעיל בכל זאת יש קודת אורªאחת וךªבשדה החי : שיעור הªים שעברו בחיªבחªה ב-5 יחידות באחד המקצועות המדעיים )פיזיקה, ביולוגיה, כימיה ומדעי המחש ב(. זהו הפרמטר היחיד ש בו שיעור ותªהב הערביות גבוה מן הממוצע ברוב הערים, למעט תל אביב-יפו, וממילא גם גבוה מן הממוצע הכללי; ושיעור ים הערביםªהב גבוה מהשיעור בקרב מקביליהם היהודים בשלוש מתוך שבע הערים )מעלות- וףª ,תרשיחא .(הגליל ועכו תרשים46 . שיעור ה בªים שעברו את הבחיªבחªה- 5 יחידות במקצוע מדעי, ,לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר2019 :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ם מ י.וךªהליים של משרד החיª 55 השתתפות בחוגים כראי ל וךªחי הבלתי פורמלי וך הפורמלי בעריםªלצד המצב הבעייתי בחי המעורבות מן הראוי לתת את הדעת בקצרה גם וךªלחי הבלתי פורמלי בערים אלו . עיבוד מיוחד לסקר הוצאות של הלמ"ס מעלה כי גם בהיבט זה, באופן מפתיע– לאוכלוסייה הערבית המתגוררת בערים המעורבות אין כל יתרון מובהק בהשוואה לכלל האוכלוסייה הערבית גישותª חרף ה הגבוהה יותר לח וגים . יתªהסבר אפשרי הוא שתוכ"אתגרים: קידום מערכת ה וךªחי הבלתי פורמלי "בחברה הערבית.לא חלה על האוכלוסייה הערבית ברשויות המעורבות95 ים עולה כיªתוªמה שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה היהודית בערים המעורבות וך הבלתי פורמלי גבוהªבחי פי ארבעה מ השיעור בקרב האוכלוסיי ה הערבית בערים אלו )תרשים47 ( בדקוªים שª. מדאיג עוד יותר לגלות שבעשר הש וי בªכמעט לא חל שי יין זהªע וקªבקרב ערבים בערים המעורבות, לעומת הזי בקרב ה מתגוררים ברשויות .המקומיות הערביות ובקרב היהודים בערים המעורבות יכריםª הפערים גם בהוצאה הממוצעת ליחיד לע השתתפות בחוגים )תרשים48 (. תרשים47 . שיעור השתתפות פרטים בחוגים, לפי קבוצת אוכלוסייה וסוג יישוב (%) :מקור.י סקר הוצאותªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל 95 סרין חדאד חªיצקיªאג' יחיא ואריק רוד, וך הבלתי פורמלי בחברה הערבית: חזון ומעשהªהחי, יותªמחקר מדי122 , :ירושלים ,המכון הישראלי לדמוקרטיה2018 . 56 תרשים48 . הוצאה ממוצעת לפרט ע ל השתתפות בחוגים, לפי קבוצת אוכלוסייה וסוג יישוב)ש"ח( .י סקר הוצאותªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל פערים דיגיטליים בתקופת הªהקורו אלצוª תלמידי ישראל .לעבור ללמידה מרחוק ואולם על פי דוח ו שפ תªרסם בש2020 , ה יות בªות הערביות העªשכו ערים המעורבות היו אחד המוקדים שלא היו בו ה דרשיםªאמצעים ה לפדגוגיה .תªמקוו96 גם ממצאי מחקר זה מאש ים ר שיש בעיה יין זהªבע) והיא וגעתª מן הסתם גם טיםªלסטוד הערבים במוסדות להשכל(ה גבוהה. תªבש2018 י מחשבים או יותרªהיו ש רק בכ- 14% ממשקי הבית הערביים הן בערים ה מעורבות הן של א בע רים ה מעורבות – לעומת כ- 36% מ משקי ה בית ה.יהודיים מטריד ה במיוחד העובדה שבקרב משקי בית ערביים )בערים מעורבות ולא מעורבות( חלה ירידה בשיעור משקי הבית ובעתª שבבעלותם מחשב. הירידה מ הירידה במספר משקי ה בית שיש בהם ,מחשב ביתי אחד. כלומר לצד ה במספר משקי הבªעלייה קט ית בעלי י מחשבים ומעלה, חלה ירידה לא מבוטלת בשיעור משקי הביתªש שבבעלותם .מחשב אחד שיעור ה בעלות מוךªה על מחשבים ביתיים במשקי בית ערבי י ם בעלי מספר רב של ילדים ת בוªויות דיגיטליות ולהקשות על למידה מקווªעלול לעכב צבירת מיומ- ית שלªזמ כמה ילדים מאותו משק בית. 96 ג'עפר פרח, הªהתמודדות החברה הערבית עם משבר הקורו הª, ועדת המעקב העליו ו הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות ,הערביות2020 ', עמ 21 . 57 תר שים49 . (%) י מחשבים ויותרªמשקי בית שבבעלותם מחשב ביתי אחד או ש .י סקר הוצאותªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל שיעור משקי הבית הערביים המחוברים ט בערים המעורבות עלªטרªלאי ה מ אוד ות וªים האחרוªבש עומד ה יום על כשלוש ה רבעי ם מן האוכלוסייה. בקרב משקי בית ערב י מוךª ם מערים מעורבות השיעורªים שאי במיוחד ועומד על כמ צית ח האוכלוסייה. תרשים50 . משקי בית בעלי חיבור (%) טªטרªלאי .י סקר הוצאותªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל 58 השכלה גב והה בערים מעורבות ים ברמת ההשכלה של האוכלוסייה הערבית בערים מעורבות ראוי לציין שªכשד אוכלוסייה זו, שלא כמו רוב גישות למוסדות להשכלהª ה סובלת מקשייªה מתגוררת בערים מעורבות, איªהאוכלוסייה הערבית שאי גבוהה. ערים כמו לוד, רמלה, תל אביב- יפו וחיפה הן בית למוסדות אקדמיים רבים או ות בסמיכותªשוכ להם .עם זאת, שלא כצפוי, דווקא בערים מעורבות מרוחקות יותר ממוסדות אקדמיים, כגון מעלות- .וף הגליל, רמת ההשכלה גבוהה יותרªתרשיחא ו כלומר ייתכן ש ורי יחסיתªהחסם הגאוגרפי מי בהקשר זה. ים בפרק זה הם עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזיתªתוªה לסטטיסטיקה למרשם ה השכלה יªתוªול ם של ות ולהערכהªהמרכז הארצי לבחי על ה הפסיכומטריתªיגשים לבחיªה. ה הפסיכומטריתªהבחי משוכה מרכזית ש דרשיםª מועמדים ל מוסדות להשכלה גבוהה לצלוח היא הªהבחי .הפסיכומטרית םªאומ יש מחלוקת באשר ל יכולת ה ה הפסיכומטריתªשל הבחי באªל הצלחה ,אקדמית97 אבל מחקרים מראים כי ªבאים הצלחה בבחיªגורמים רבים מ ה זו י )יהודי או ערבי(; מצב כלכלי; אזור מגוריםª: מוצא את) יש פער .ים בדרום(; השכלת ההורים ועודªבחªים מתל אביב לªבחª קודות ביןª של תשעים98 ,ות הבגרותªה הפסיכומטרית, שלא כמו בבחיªבבחי יªציו הגברים הע רבים בערים המעורבות )ו של גברים ערבים םªשאי מ ערים מעורבות ( טוב ים יותר יªמציו ה.שים הערביותª שים הערביותªעם זאת, מספרן של ה ה הפסיכומטרית גבוה בהרבהªיגשות לבחיªה ממספרם של ה גברים הערבים תª)בש2020 הªיגשו לבחיª 6,010 גברים ערבים לעומת10,544 .(שיםª 99 ייתכן שמש ום כך הציון של הגברים הערבים מוטה כלפי מעלה ,וª)דהיי שרק מי ש מעריך ש יגשª ,סיכוייו להצליח גבוהים הªלבחי(. ,כמו כן עולה מ תרשים51 כי תªבש2020 היה הציון הפסיכומטרי הממוצע של ערבים ב ערים מעורבות גבוה מהציון הכלל- ארצי ה ממוצע םªשל ערבים שאי מערים מעורבות. 97 שרה דרויאן, יים בהתפתחות החשיבהªות אבולוציוªעקרו ,, תל אביב: רמות1999 ', עמ 78 . 98 יורם גבאי, כלכלה פוליטית: בין מראית עין כלכלית למציאות כלכלית ,, תל אביב: הקיבוץ המאוחד2009 ', עמ 58 . 99 שים הערביות לגברים הערבים. כמוªים קודמות היה יחס דומה בין הªגם בש תון הכללªכן, אין הבדל מהותי בין ה- תוןªארצי ל .וגע לערים מעורבותªה פרק4 59 תרשים51 . ציון ה פסיכומטריתªממוצע בבחי הªראשו, לפי סוג יישוב, קבוצת אוכלוסייה ומגדר , 2020 :הערה.יהודים=יהודים ואחרים :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ות ולהªהמרכז הארצי לבחי ערכה. את מוכים ביותרªים הªהציו ה הפסיכומטרית קיבלוªבבחי שים וגברים ערביםªמ ערי המרכז– תל אביב- .יפו, רמלה ולוד וף הגלילª בכל הערים למעט היה הציון מוךª הממוצע של האוכלוסייה הערבית מזה של ה.אוכלוסייה היהודית תרשים52 . ציון ממוצע בבחי ה פסיכומטריתª הªראשו בערים מעורבות, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר , 2020 :מקור יªתוªעיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל ות ולהערכהªהמרכז הארצי לבחי. 60 שיעור האקדמאים בערים המעורבות לעומת הממוצע הארצי השוואה בין שיעור האקדמאים ב קרב ערבים ב ערים מעורבות ל שיע ורם בקרב ערבים ב שאר חלקי הארץ לו יהודים ב ערים מעורבות מעלה כמה שים האקדמאיותªות. ראשית, בכל הקבוצות שיעור הªייªות מעªתוב גבוה משיעור הגברים האקדמאים . יתרה מ זו , יםªבש2018-2008 שים רקªהפער בין גברים ל הלך ו .התרחב העלייה בשיעור האקדמאיות בקרב ה שיםªה ערביות עב רים מעורבות הייתה ים אלוªבש גדולה מהעלייה ןªשים ערביות שאיª בקרב מערים מעורבות ) 7.2 קודות האחוזª לעומת6 ;(קודות האחוזª ן וביןªאך הפער בי שים יהודיות מערים מעורבות גדלª , שכן שיעור האקדמאיות בהן עלה יםªבאותן ש ב- 8.3 קודותª האחוז . תרשים53 . שיעור האקדמאים יªב 64-15 (%) , לפי מגדר, קבוצת אוכלוסייה וסוג יישוב :מקור עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למרשם השכלה. שים בערים מעורבות מוכיח כי מדובר בהתפתחותª הקשר בין רמת ההשכלה לשיעור התעסוקה בקרב ,חיובית מאוד אף שעדיין יש מקום לשיפ ור. 100 גם שיעור הגברים הערבים האקדמאים ב ערים מעורבות עלה יםªבש2018-2008 ה מידה וגבוה רק מעט מהממוצעªמוך מאוד בכל קª , אך הוא עדיין הכלל- ארצי של גברים .ערבים כיוון שגם שיעור הגברים היהודים בערים המעורבות עלה ב אותו עשור, .שמרª הפער ב תªש2018 היה שיעור הגברים ה יהודים האקדמאים בערים מעורבות גבוה פי3 מ שיעור מקביליהם הערבים. 100 'סרין חדאד חאגª -ר( קסיר, בן פרג'וןªיצה )קליª ,יחיא, איימן סייף, " ית לקידום ההשתלבות שלהחברה הערבית בשוקªתוכ העבודה ,"ית אב לקידום התעסוקה בחברה הערביתªתוכ )לעיל הערה5 '(, עמ 72 . 61 רמת השכלה ה מעיר לעירªרמת ההשכלה בערים מעורבות שו ומושפע ת ממגוון גורמים , בהם הרכב האוכלוסייה הערבית ויים הדמוגרפיים שחלו בªבעיר והשי יםªה עם הש .לדוגמ ה , האוכלוסייה הערבית בלוד מורכבת ממגוון אוכ :לוסיות ה אוכלוסייה ה""מקורית , כלומר ערבים שהתגורר ו בלוד עוד טרם המלחמה ב- 1948 ; תושבי כפרים סמוכים שהיגרו ללוד בעקבות המלחמה; גבªאוכלוסייה בדואית מה, שהיגרה ללוד מ ות הªש- 50 עד ות הªש- 70 ה )ו יום היא (רוב האוכלוסייה הערבית בלוד; .ו בלודªים )משת"פים( ששוכªוסייע ,וף הגלילªב ,לעומת זאת רוב האוכלוסייה הערבית היא .צרת ומכפרים סמוכיםªמשפחות ערביות שהיגרו לעיר מ וף הגליל עקב משברªי, בעלי מקצועות חופשיים, שעברו לªוªמשפחות אלו הן בדרך מהמעמד הערבי הבי ון והדיור ביישובים הערבייםªהתכ או כדי לקבל יציפלייםªשירותים מו טובים יותר. אפשר לחלק את הערים המעורבות לשלוש קטגוריות ,: ערים שבהן האוכלוסייה הערבית משכילה יחסית לעיתים יותר מהאוכלוסייה היהודית באותה עיר; ערים שבהן רמת ההשכלה של האוכלוסייה הערבית דומה ל רמה ה ממוצע ת של האוכלוסייה הערבית בשאר חלקי הארץ; וערים שבהן רמת ההשכלה ש ל האוכלוסייה מוכה, לעיתיםª הערבית מוכה מאודª אף . בפילוח מגדרי: ,וף הגלילªב ב מעלות-תרשיחא ו ב חיפה שיעור הערביות האקדמאיות גבוה יחסית ושיעור ה שיםªה יתªערביות בעלות השכלה תיכו או פחות מוך יחסיתª . בעכו ובתל אביב- יפו רמת ההשכלה שיםªשל ה גבוהה מעט מן הממוצע הכלל- ארצי בחברה הערבית ללא מוכהªערים מעורבות ו מעט מן הממוצע בערים מעורבות. ברמלה ו ב שים ערביותª לוד רמת ההשכלה של מוכה במיוחדª – כ- 70% יתªהן בעלות השכלה תיכו ומטה ורק כ- 10% .הן אקדמאיות תרשים54 . שים ערביותª רמת ההשכלה של ותªב 64-15 בערי ,ם מעורבות2018 .מקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למרשם השכלה תªתמו יתªהמצב העירו העולה מ יªתוª שיםªה דומה במידה רבה ת המצבªלתמו בקרב הגברים .ב ,וף הגלילª ב מעלות-תרשיחא ו ב חיפה רמת ההשכלה גבוהה יחסית; ב עכו ו ב תל אביב- יפו רמת ההשכלה קרוב ה לממוצע; ב רמלה ו ב לוד רמת ה מוכª השכלה ה שים וגברים ערביםª .מאוד בדלים אלו מאלו הןª בערים 62 מעורבות הן ו בכלל האוכלוסייה הערבית ב שיעור הפרטים המחזיקים ב תעודה על- .ית לא אקדמיתªתיכו שיעור הגברים הערבים מערים מעורבות שזו התעודה הגבוהה ביותר שהם מחזיקים בה עומד על כ- 4% , לעו מת2.3% דסאותªשים. עבור גברים ערבים רבים מסלול לימודי ההªבקרב ה משמש אפיק חליפי למסלול האקדמי, ו התשואה בו גבוהה מן התשואה בכמה .תחומי לימוד אקדמיים101 ואולם שים גבוה יותרªשיעור ה גם אם כ ו ללים בחישוב כל מי שיש לו תעודה על- .(ה אקדמיתªית )אקדמית ושאיªתיכו תרשים 55 . רמת ההשכלה של גברים ערבים יªב 64-15 ,בערים מעורבות2018 .מקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למרשם השכלה יםªויים שחלו בשªתמקד בשיª כעת2018-2008 בשיעור האקדמאים בערים המעורבות לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר. במעלות-תרשי חא זכרותªים הªעלה בש שיעור האקדמאים והאקדמאיות הערבים. בקרב היהודים, שים. העלייה בשיעור האקדמאיות הערביות הייתה גדולהªלעומת זאת, חלה עלייה רק בקרב ה מהעלייה בשיעור האקדמאיות היהודיות ולכן הפער ש יהןªהיה בי תªבש2008 סגרª תªכמעט לגמרי עד ש 2018 ,. בקרב הגברים בגלל הירידה בשיעור האקדמאים היהודים היה ב תªש2018 שיעור האקדמאים הערבים גבוה יותר מ זה של האקדמאים היהודים. במעלות-תרשיחא, ו אף יותר מזה וף הגליל, מתגוררתªב אוכלוסייה ערבית בעלת רמת השכלה גבוהה יחסית לכלל האוכלוסייה הערבית; האוכלוסייה היהודית בעיר, לעומת זא,ת .מוכה יחסית לכלל האוכלוסייה היהודיתª בעלת רמת השכלה שיעור האקדמאים בחיפה הוא גבוה הן בקרב האוכלוסייה הערבית הן בקרב האוכלוסייה היהודית ולכן שיעורם בקרב האוכלוסייה היהודית שמרª שאר גבוה יותר והפער בין שתי הקבוצותª . 101 סתª"הכ בוגרי מערכות ההשכלה העל- ,"יתªתיכו סקירה כלכלית שבועית,, משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי 19.8.2018 . 63 תרשים56 . שיעור האקדמאים במעלות- ,תרשיחא לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר2018-2008 :מקור עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למרשם השכלה. בתל אביב- ,יפו שבה שיעור ה אקדמאים קרוב לממוצע הכלל- ארצי ולממוצע של האוכלוסייה הערבית בערים מעורבות, חלה עלייה לא מבוטלת בשיעור האקדמאים שª) הערבים י ם וגברים(. כמרכז הכלכלי של ישראל, העיר היא בית לאוכלוסייה יהודית במ עמד חברתי-כלכלי גבוה, והדבר מתבטא גם בשיעור אקדמאים גבוה במיוחד. לכ ן הפערים בין ערבים ל יהודים בעיר זו גבוהים בהתאם .ל וכח העלייה בשיעור האקדמאים גםª בקרב האוכלוסייה היהודית הפערי ם ה וביןªבי יםªהאוכלוסייה הערבית כמעט לא הצטמצמו בש2018- 2008 . תרשים57 . שיעור האקדמאים בתל אביב- ,יפו לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר2018-2008 :מקור עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למרשם השכלה. בלוד רק3.7% מהגברים הערבים ו- 9.4% שים הערביותªמה בעלי השכלה אקדמית מוך במיוחדª . זהו שיעור ה מידה והוא מבטא את הקושיªבכל ק הרב של האוכלוסייה הערבית בעיר להשתלב במערכת ההשכלה .הגבוהה עוד ים שªתוªעולה מן ה ות עלהªדוªים הªבש שים הערביות האקדמאיות בלודªשיעור ה, אבל שיעור הגברים האקדמאים כמעט ל הªא השת ת גם את הגברים היהודים בעיר, אם כיªציה זו מאפייªראה כי סטגª . שיעור האקדמאים בקרבם גדול כמעט פי4 מ שיעור האקדמאים הערבים. המצב ברמלה טוב מעט יותר, אך 64 גם בה מוך במיוחד ועלהª שיעור הגברים הערבים האקדמאים ותªים האחרוªבש רק מעט )מ- 4.1% ב- 2008 ל- 5.2% ב- 2018 .( תרשים58 . שיעור האקדמאים בלוד לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר :מקור עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למרשם השכלה. טיםªסטוד תªבש2020 למדו לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל 3,248 טים ערביםªסטוד מערים מעורבות )מתוכם143 2, .(שיםª 102 טים הערבים בערים מעורבותªשיעורם של הסטוד מכלל טים בעריםªהסטוד ה מעורבות עמד ב- 2020 על12.9% ,אף ששיעורם בקרב בª י20 - 29 עמד על17% . 103 ,עם זאת פער זה של כ-4 קודות האחוז הצטמצםª תªבהשוואה לש2015 , אז עמד על כ-7 קודות האחוז. במישור הכללª - ארצי ללא ערי ם מעורבות טים הערבים לשיעורם באוכלוסייהªהפער בין שיעור הסטוד גדול אף יותר וב- 2020 עמד על כ-8 .קודות האחוזª עוד שים ערביות במוסדות להשכלה גבוההª ממצא בולט הוא השיעור הגבוה של– ב עשור האחרון היו שיםªה י שלישªכש ים טים הערבים לתואר ראשוןªמהסטוד יין זהªואין בע הבדלים מהותיים בין ערים מעורבות לערים לא מעורבות .באופן כללי אפשר לומר ששיעור ההשתלבות של האוכלוסייה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה גדל הן בערים מעורבות ו הן בשאר הארץ , בעיקר בזכות השתלבותן של שיםªה .הערביות 102 .טים מהאוכלוסייה הערבית בישראל לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"לªעל פי ההערכות, כרבע מהסטוד ,עם זאת כיוון שאין גוף שמרכז באופן רשמי יםªתוªאת ה, אי-אפשר לדעת את מספרם המדויק ואי-אפשר ל פלח אותם .יםªלפי מאפיי משום כך במחקר זה כללוª לא .טים ערבים שלומדים בחו"לªסטוד 103 טיםªי של סטודªי הלמ"ס, הגיל החציוªתוª לפי ל תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה הוא כ- 25 יברסיטאותª. באו– 24.6 ; במכללות האקדמיות– 25; במכללות האקדמיות לח וךªי– גברים26.9 שיםª , 23.8י תשªתוª . " ף מתוך לוחות2.15.19 , 2.24.19 ו- 2.28.19 בחרª של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לכן טווח גילים זה. 65 תרשים59 . טים העªשיעור הסטוד(%) רבים לתואר ראשון, לפי סוג יישוב ומגדר :הערות יברסיטה הפתוחהªטים באוªללא סטוד ; תªבש2014 ים על עריםªתוª החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם מעורבות בפילוח גילי ולכן בתרשים לא מוצג שיעור האוכלוסייה הערבית ב קרב גילי 29-20 תªבש2010 . טיםªמקור: סטוד– עיב ים מªתוªוד ל י הליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שיעור האוכלוסייה הערביתªיªבקרב ב 29-20 – תון סטטיסטי לישראלªש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוח2.3 ; אוכלוסייה ורכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים – שם, לוח2, ותªים שוªש. פרדªים את הערים המעורבות בªכשבוח מתברר שב חלקן טיםªטים הערבים מכלל הסטודªשיעור הסטוד בעיר מוךª משיעורם ב יªקרב ב 29-20 . ,בחיפה ב תל אביב-יפו ו ב עכו מוךª שיעורם במידה רבה יחסית; ואילו ב ,רמלה ב וף הגליל וªב מעלות- טיתªטים הערבים גבוה משיעורם בקבוצת הגיל הרלווªתרשיחא שיעור הסטוד ) 29-20 .( עוד ממצא טים הערביםªטיות ערביות מכלל הסטודªבולט הוא שיעורן הגבוה במיוחד של סטוד בלוד, רמלה ועכו; שיעור זה גבוה אפילו מהממוצע הכלל-ארצי, .הגבוה מלכתחילה ב הקשר זה ראוי לציין יםªטיות הערביות בלוד וברמלה בשªאת העלייה הדרמטית בשיעור הסטוד 2015 – 2020 . בלוד חלה עלייה של 15 קודות האחוז )מª - 14% ל- 29% ( וברמלה של7 קודות האחוז )מª - 17% ל- 24% .( 66 תרשים60 . שיעור טים הערבים לתואר ראשון בערים מעורבותªהסטוד ב- 2020 (%) , לפי מגדר הער ה: יברסיטה הפתוחהªטים באוªללא סטוד. טיםªמקור: סטוד– ים מªתוªעיבוד ל י הליים שלª הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שיעור האוכלוסייה הערבית יªבקרב ב 29-20 – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; אוכלוסייה ורכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים – שם ,לוח 2 תª, ש2020 . שיעור ה גברים ו ה שים מהחברה הערבית בערים המעורבותªה לומד ים יברסיטאותªבאו מוך מªה שיעור בקרב ה גברים ו ה שיםªה יהודים בערים ה יין לראות שªמעורבות. מע שיעור ה גברים ה ערבים בערים ה מעורבות ה לומדים יברסיטאותªבאו גבוה מהשיעור ה ממוצע בקרב כלל ה ,גברים ערבים ואילו שיעור שים הערביותªה מחוץ לערים המעורבות הלומ דות יברסיטאות גבוה משיעורן בערים המעורבותªבאו . ,כלומר ש אף שיעור ההשתלבות של שים ערביותªב ערים מעורבות במוסדות להשכלה גבוהה גבוה יותר , רבות ן מצליחותªמהן אי יברסיטªלהשתלב באו אות ה לרובן בהקשר זהªלמרות היתרון הגיאוגרפי שמוק . לעומת זאת ,שיעור ה גברים הערבים ב ערים מעורבות המשתלבים במוסדות מוך יותרª םªאומ , אך רבים יברסיטאותªמהם לומדים באו . .יין זה יש הבדל בין הערים המעורבותªגם בע במקצת ן מוךª יברסיטאותªטים הערבים באוªשיעור הסטוד– ברמלה32% ,ב לוד36% ,ב עכו36% וב תל אביב- יפו38% ; ואילו בערים אחרות שיעור ם גבוה – בחיפה55% וף הגלילªוב47% . גם שיעור טיות הערביותªהסטוד ב מוךª יברסיטאותªאו ב מיוחד בכמה ערים מעורבות– בלוד14% ,ב רמלה15% וב תל אביב- יפו24% – ו הוא מקטין גם את שיעורן במוסדות להשכלה גבוהה )לפחות ב לוד ו ב(רמלה . ב אשר ,וךªלמכללות האקדמיות לחי טים מןªשיעור הסטוד החברה הערבית מחוץ לערים המעורבות – גברים , אך בעיקר שיםª – גבוה בהן בהשוואה ל שיעור ה תושבי ם הערבים ב יין לראותªערים המעורבות. מע ש טיםªשיעור הסטוד במכללות אלו בקרב ה גברים ה יהודים בערים המעורבות (קודת האחוזªגבוה )ב משיעורו בקרב ה גברים הערבים בערים אלו . 67 תרשים61 . טיםªסטוד לתואר ראשון לפי סוג מוסד, קבוצת אוכלוסייה, סוג יישוב ומגדר , 2020 (%) הערה: יהודים=יהודים ואחרים. :מקור עיבוד י המחברים ים מªתוªל י הליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהª . טים לתואר ראשוןªהתפלגות תחומי הלימוד של סטוד בתרשים62 מלמדת ש מרבית הגברים הערבים בערים ) המעורבות30% (ל ומדים דסהªה .ואדריכלות שיעורם זהה לשיעור הגברים היהודים בערים המעורבות, ודומה לשיעור הממוצע בקרב) הגברים הערבים27% (. עובדה זו מחזקת את ההשערה שבקרב גברים ערבים רק בעלי .ים להשכלה גבוההªהישגים לימודיים גבוהים במיוחד פו בקרב שים הערביותªה בערים המעורבות תחו פוץ ביותר הואªם הלימוד ה וךªחי והכשרה להוראה. שיעורן) 27% ( דומה ל שיעור ה ממוצע בקרב שיםª ערביות מחוץ לערים המעורבות ) 31% ( ה בתכליתª, אך שו שיםªמשיעור ה היהודיות ב ערים מעורבות הלומדות מקצועות אלו ) 16% בלבד(. תחום הלימוד וך והכשרה להוראה בקªפוץ ביותר לאחר חיªה רב ערבים בערים מעורבות שים כª, גברים ו חד א, א הו ) יהולªעסקים ו15% ו- 17% .(בהתאמה ים אלוªתוª מצביעים על :שיםªהבדלים בין גברים ל טים הערבים לתואר ראשון בערים המעורבות ישªלסטוד טציה כלכליתªאוריי מובהקת ,ואילו ל שים הערביותªבערים המעורבות מוטיבציות אחרות או היצע ואופק אפשרויות .הªשו עדות וספת להבדליםª בין גברים ל שים מהחברה הערבית בערים המעורבותª באה לידי ביטוי בהתפלגות תחומי הלימוד: במתמט יקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב– שהם מקפצה לתעשיי ת ההייטק– שיעור הגברים הערבים עומד על13% שים עלªושיעור ה 4% בלבד . עוד ממצא בולט בתרשים62 הוא הדמיון היחסי בהתפלגות תחומי הלימוד בין ערבים בערים מעורבות לערבים מחו ץ להן– גם בהתאם לחלוקה המגדרית . טיםªשיעור הסטוד הערבים ב ערים המעורבות ב מדעי הרוח הוא מוך הן ביחס לªשיעור ה ממוצע בחברה 68 הערבית מחוץ לערים המעורבות הן ביחס טים היהודים לªלסטוד תואר ראשון ב .ערים המעורבות הערבים בערים המעורבות בולטים במיוחד ב לימודי .המשפטים תרשים62 . ,טים לתואר ראשון, לפי קבוצת אוכלוסייהªהתפלגות תחומי הלימוד של סטוד סוג יישוב ו מגדר, 2020 (%) :הערה יהודים=יהודים ואחרים. :מקור עיבוד י המחבר ים ים מªתוªל י הליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהª . 69 תעסוקה ,מרכזי התעסוקה בדומה ל מוסדות ל ,השכלה גבוהה גישים לª תושבי הערים המעורבות יותר מאשר לתושבי .הרשויות המקומיות הערביות104 לוד ורמלה105 סמו כות תב"גª למוקדי תעסוקה גדולים במגזר הציבורי, כגון ורכבת ישראל, כן ו למשרדי ממשלה ועסקים במגזר הפרטי , שרובם ;ממוקמים במרכז הארץ106 וף הגלילª י הי תה יעד ל הגירה גם כיוון ש שטחי ה תעשייה ו ה תעסוקה בה רבים יחס ית ;צרתª תהªלשכ107 במעלות- ה מהטבות, הוקמוªהªתרשיחא, אזור עדיפות לאומי ה מאז ות השבעים מפעלים שהרחיבו את היצעªש המשרות הקיים; 108 היצע המשרות בעכו ובסביבתה גדול יחסית להיצע ב רשויות הערביות; ועל תל אביב- יין זהªיפו וחיפה אין צורך להרחיב בע– שתי הערים הן מוקדי תעסוקה מובילים בישראל. למעשה, לא רק מקומן הגאוגרפי של הערים המעורבות מקל על השתלבותם של תושביהן הערבים בשוק העבודה אלא גם הי עדר חסם שפתי. שיעור המדווחים על רמת דיבור טובה שיםªבעברית בקרב גברים ו ערבים בערים המעורבות גבוה מהשיעור בקרב(ערבים המתגוררים באזורים אחרים בארץ )ירושלים, מרכז, צפון ודרום. שיעור המדווחים על רמ ה טובה של קריאה וכתיבה בעברית מוך מעט מהשיעור בª בקרבם אזור הצפ.ון109 הסקירה ב פרק זה מבהירה מדוע ו לעילªות היחסיים שצויªחרף כל היתרו , ההתערבות ושא תעסוקתªב הªהתושבים הערבים בערים המעורבות הי .חישותªות אליו בהקדם האפשרי ובªאתגר שיש להיע רוב הפרק מבוסס על עיבודים מיוחדים לסקרי כוח אדם לש הלמ"ס, ו מקצתו על ים מªתוªי הלייםª מחדר המחקר של .הלמ"ס בשל ההשפעה הייחודית ה על שוק התעסוקהªשל משבר הקורו יתבססו מרבית יתוחיםªה על יםªתוª עד תªש2019 או 2018 )בהתאם ל ותªזמי יםªתוªה( .השפעות משבר הªהקורו על שוק העבודה וªיידו ב יתוחª פרד בתיבהª 1 .כיוון שעדיין אין תªים על שªתוª 2021 יתבסס הדי ון ב הªמשבר הקורו יªתוª על תªש2020 . שיעורי התעסוקה של האוכלוסייה הערבית ב ערים ה מעורבות,שיםª , בעיקר של גבוהים ב מידה יכרªת מהשיעורים בקרב ה ה מתגוררת בערים מעורבות. החברה הערבית בערים מעורבותªאוכלוסייה הערבית שאי ית פחותªשמר, והפיקוח הפטריארכלי בה וªאי וקשªה שיםª , מה שמסביר את השיעור הגבוה יחסית של .ערביות בשוק העבודה ב תªש2019 עמד שים ערביות מערים מעורבות עלª שיעור התעסוקה של54.8% והיה יכרת משיעור התעסוקהª גבוה במידה בקרב ) ן מערים מעורבותªשים ערביות שאיª 26.5% (. בקרב הגברים הערבים היה הפער קטן יותר, אך עדי ין משמעותי– בערים המעורבות עמד על66.1% ואילו מחוץ לערים המעורבות עמד על57.8% . 104 יורם בן פורת, כוח העבודה הערבי בישראל, ,ירושלים: המכון למחקר כלכלי בישראל על שם מוריס פאלק1966 ', עמ70 . 105 כדי לבחון את ס ,גישות לעבודה ברמלה, למשלªוגיית ה יש ל הביא בחשבון י עשור וחצי לרבים מתושבי רמלה הערביםªשעד לפ אפילו השימוש בתחבורה הציבורית היה לא גיש בעלילª . ראו עת"מ2230/06 ª האגודה לזכויות אזרח בישראל' המפקח על התעבורה ) 28.9.2006 .( 106 שמריהו ישורון )לעיל הערה13 (. 107 חמ דאן )לעיל הערה17 (. 108 אריה הכט, "וי: דגמי הצלחה ברשויות מקומיותªהגות מקומיות מובילות לשיª"ה ,(, בתוך: יעקב קופ )עורך הקצאת משאבים לשירותים חברתיים2002 ,יות החברתית בישראלª, ירושלים: המרכז לחקר המדי2002 ', עמ 325 , 333-332 . 109 מתוך מצגת של מריאן תחאוכו, עידית קלישר, קיריל מושקלב, אסף גבע ו(חיית צביקה אקשטייןªג'יב עמרייה )בהª , "פערים "וך וחסם השפה העבריתªבמערכת החי, ,תחומי הרצליהªיות כלכלית, המרכז הביªמכון אהרן למדי2020 . פרק5 70 תרשים63 . שיעורי התעסוקה יªבקרב ב15 (%) , לפי סוג יישוב, מגדר וקבוצת אוכלוסייה+ י סקרªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל כוח אדם. לא זו בלבד ש שים ערביות מערים מעורבותª שיעורי התעסוקה של גבוהים מ הש יעורים בקרב שים ערביותª ן מערים מעורבותªשאי , יםªבש2019-2012 ) ו מעלייה גדולה יותר בשיעורי התעסוקהªהª הן9.5 קודותª האחוז לעומת5.4 (קודות האחוזª .שיעורי התעסוקה של ם מערים מעורªגברים ערבים שאי בות ירדו יםªבש 2019-2012 כב-2 קודות האחוזª והתרחב םªהפער בי ו בין גברים ערבים מערים מעורבות, ששיעור התעסוקה בקרבם עלה ב- 4.2 קודות האחוזª . ן מערים מעורבות הייתהªשים ערביות שאיª העובדה שהעלייה בשיעורי התעסוקה של הªקט מהעלייה בקרב שים ערביות מערים מעורבות מפתª .יעה מעט היה אפשר לצפות אי ש- יתªהכללת הערים המעורבות בתוכ922 תªק ה יתרון לאוכלוסייה הערבית מחוץ ל ,ערים מעורבות. ההשקעה בשילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה בעיקר על ידי22 מרכזי ריאן, ע ורר ושאªה ציפייה שדווקא ביישובים הערביים תהיה התקדמות גדולה יותר ב .זה ו אולם ייתכן שלרמת ההשכלה של שים ערביותªב ערים מעורבות, לקרבה הגאוגרפית שלהן למקומות ,עבודה לאיכות ה ול ותªזמי ה של התחבורה הציבורית ולידע בשפה העברית יש השפעה רבה יותר מ שיש ל יםªי כשש שªית שהחלה לפªתוכ ,. כמו כן ית בכללותה מוערך בªיצול של התוכªשיעור ה- 62% ; 110 ודוח שבחן את השפעת מרכזי ריאן הראה ש השפע תם על שת ה שים בשוק העבודהª לבות יחהªהייתה ז. 111 יודגש ש בכל שים וגברים ערביםª יות ממשלתיים לקידום התעסוקה שלªאלו אין כדי לערער על הצורך בכלי מדי ואין הם אלא עדות ל .וייםªצורך לערוך בהם שי ראהª להלן שמן שיª העובדה ששיעור התעסוקה של ם ערביות מ ערים מעורבות גבוה יותר מ השיעור בקרב ן מערים מעורבותªשים ערביות שאיªלא משתמע דרשת השקעהª שלא גם בערים אלו .במי יותר ובמי פחות 110 מתוך ה מצגת "סטטוס יישום החלטת ממשלה922 " של הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, המשרד ,לשוויון חברתי ,י החברה הערביתªייªשהוצגה בוועדה המיוחדת לע21.6.2021 . 111 ,יר לוי וסמדר סומךª ,צביקה דויטש, אורן תירוש השפעת מרכזי ריאן להכוון תעסוקתי באוכלוסייה הערבית על מצב התעסוקה , :ירושלים מכון מאיירס-טªג'וי- ,ברוקדייל2021 . 71 שיםª בקרב הירידה הח דה ביותר יכרתª במעבר בין קבוצת הגיל54-45 לקבוצת הגיל64-55 . יש לכך שתי סיבות אפשריות: פרישה או היפל ויים בדפוסי התעסוקהªשים ערביות משוק העבודה ושיª טות מוקדמת של יין זה ראוי לציין שבקרב ערביותªשים ערביות. בעª של ותªב34-24 ב ערים מעורבות חלה עלייה מרשימה בשיעורי התעסוקה, מ- 57% ב- 2012 ל- 72% ב- 2019 ותª. בקרב ב44-35 , לעומת זאת, לא חלה עלייה בשיעורי התעסוקה ב יםªש אלו ו ותרוª הם 70% בקירוב. גם בקרב ה גברים ב ערים ה מעורבות חלה הירידה ה גדולה ב יותר ב שיעורי התעסוקה במעבר בין קבוצת הגיל 54-45 לקבוצת הגיל 64-55 . בקרב הגברים היהודים עמדה הירידה על6 קודות האחוזªו בקרב הגברים הערבים על 20 קודות האחוז. הירידהªהחדה בשיעור י התעסוקה בגילים אלו חלתם של גברים ערביםª הªאי מערים מעורבות בלבד אלא של כלל ה גברים ה ם מעריםªערבים. לשם השוואה, בקרב גברים ערבים שאי מעורבות חלה ירידה של14 קודות האחוז )מª - 75% בגילי54-45 ל- 51% בגילי64-55 (. העבודה במקצועות יין ותעשיªפיזיים ושוחקים, כגון ב פוצה עוד יותר בדור המבוגר של הגברים הערביםªיה, ש, היא אחת יכרת בשיעורי התעסוקהªהסיבות העיקריות לירידה ה של גברים ערבים לאחר גיל55 . תרשים64 . ,שיעורי התעסוקה בערים מעורבות לפי קבוצות גיל, קבוצת אוכלוסייה ומגדר2019 (%) מקור: עיבוד י סקרªתוªמיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל כוח אדם. שים והגברים הערבים בערים המעורבות מטשטשים את ההבדליםªשיעורי התעסוקה הגבוהים יחסית של ה .ותªיכרים בין ערים מעורבות שוªה בכמה ערים מעורבות שיעורי התעסוקה גבוהים במיוחד ולעיתים אף גבוהים מן השיעורים ב אוכל וסייה היהודית. אך בערים מעורבות אחרות המצב בכי רע ו גישותןª על אף הגבוהה לשוק העבודה שיעורי התעסוקה בהן מוכים כªמו ב שים הערביותªשאר החברה הערבית. בקרב ה העיר ה בולטת לרעה יין זהªבע היא ,לוד ש בה רק41% שים הערביות מועסקות. יתרה מªמה זו תª, בש2015 עמד שיעור התע שים ערביות בלוד עלª סוקה של39% , כלומר עד2019 שיםªעלה שיעור התעסוקה של ה הערביות בעיר מעט מאוד– שלא כמו שיעור ה עלייה הגבוה יחסית בקרב ן מעריםªשים ערביות שאיª שים ערביות ביפוª גד, שיעורי התעסוקה שלªמעורבות. מ גבוהים במיוחד )אף יותר מהשיעורים בקרב הגברים ה(ערבים בעיר תªועמדו בש2019 על66.4% . גם בחיפה שיעורים אלו גבוהים יחסית , אף יםªשבש 2019-2015 ירדו מ- 56% ל- 54.8% . יין תעסוקהªבמקביל, הערים המעורבות הבולטות לרעה בע בקרב הגברים הערבים, הן ) רמלה52.5% ) ( ולוד62.1% (; בשתיהן חלה ב יםªש2019-2015 ירידה חדה בשיעור התעסוקה של גברים ערבים – בלוד ירד שיעור התעסוקה של גברים ערבים מ- 71.4% ל- 62.1% וברמלה מ- 57.2% ל- 72 52.5% .כמו ב ,יפו שיםª גם בערים אלו היה שיעור התעסוקה של ב- 2019 גבוה משל גברים. גם ביפו וגם בעכו רשמה עª ים אלו, ורק בחיפהªירדו שיעורי התעסוקה של גברים ערבים בש.לייה תרשים65 . שיעורי התעסוקה בקרב יªב 15 , בערים מעורבות לפי ערים+ 2019 (%) .י סקר כוח אדםªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל תרשים66 . ויים בשיעורי תעסוקה של ערבים בערים מעורבותªשי (%) 73 :הערה ים על הערים מעלותªתוª אין- ים המצרפיים עלªתוªכללות בª וף הגליל בשל מיעוט תצפיות. עם זאת, ערים אלוªתרשיחא ו .האוכלוסייה הערבית בערים מעורבות .י סקר כוח אדםªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל היקף משרה עד תחילת העשור הקודם היה שיעור שים הערביות הªה מ ועסקו ת במשרה חלקית שים המועסקותªמכלל ה גבוה מ ה שיעור בקרב ותªים האחרוªשים היהודיות. עם זאת, בשªה תהªהשת מגמה זו ו ב- 2019 הועסקו במשרה חלקית30% מן ה שיםªה יהודיות ו ה ערביות המועסקות .הªה שוª. בערים מעורבות התמו בין2012 ל- 2019 עלה שיעור ה שים הª ערביות המועסקות במשרה חלקית מ- 35% ל- 40% ו שים היהודיותªשיעור ה ªשא.ר סטטי שיםª מוך בהרבה מהשיעור בקרבª שיעור הגברים העובדים במשרה חלקית. בקרב הגברים הערבים, הן ב ערים מעורבות הן מ חוץ להן ,יכרתª תון הכללªמגמה דומה. ה- ארצי על גברים ערבים םªשאי מ ערים מעורבות מר אה שהם מועסקים במשרה חלקית פחות מ) גברים יהודים7% לעומת14% ב- 2019 .( בערים מעורבות, לעומת זאת, שיעור הגברים המועסקים במשרה חלקית גבוה יותר ו עמד ב תªש2019 על 12% וייםªיין השיª. לע לאורך זמן: בין2012 ל- 2019 ם מערים מעורבותªירד שיעורם של ערבים שאי המועסקים במ,שרה חלקית ואילו המגמה בקרב הגברים הערבים תושבי הערים המעורבות הייתה מעורבת – ב יםªש 2015-2012 חלה עלייה ומ- 2015 ל- 2019 .חלה ירידה 74 תרשים67 . שיעור המועסקים במשרה חלקי ת יªמכלל המועסקים ב 15 (%) , לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר+ מקור: עיב.י סקר כוח אדםªתוªוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל התפלגות מועסקים ב פים כלכליים מרכזייםªע תרשים68 מתאר פים הכלכליים המרכזייםªאת הע על פי קבוצות אוכלוסייה ומגדר . מן התרשים עול ה שיש הבדלים מהותיים ב יין זה ביןªע ם מעריםªערבים מערים מעורבות לערבים שאי שים ערביותª .מעורבות ןªשים ערביות שאיªוך, בדומה לªמערים מעורבות מועסקות בעיקר בתחום הבריאות והרווחה ובתחום החי מערים מעורבות. עם זאת, שיעור ה שיםªה מוך בª וךªף החיªערביות מערים מעורבות בע יכרתª מידה משיעורן ה של שיםªה) ן מערים מעורבותªערביות שאי16% לעומת33% ,פים אחרים, כגון שירותים מקצועייםª(. בע שים הערביותªשים הערביות מערים מעורבות גבוה משיעורן של הªיים ומסחר, שיעורן של הªמדעיים וטכ .ן מערים מעורבותªשאי עוד פים מידעªשים ערביות מערים מעורבות בעª מוך שלªתון בולט הוא השיעור הª הל מקומי וציבורי ושיªותקשורת, מי ייםªרותים מקצועיים, מדעיים וטכ– סה הממוצעתªפים שההכªכולם ע בהן גבוהה מהממוצע הארצי– .שים יהודיות מערים מעורבותªבהשוואה ל גם פיªוגע לתעסוקה בעªבכל ה מצאיםª סה בהם גבוהה יחסיתªכלכלה שההכ הגברים הערבים מערים מעורבות בין יהודים מערים מעורבות ו םªבין ערבים שאי יים שיעור הערביםªף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכªמערים מעורבות. כך למשל, בע מערים מעורבות גבוה בהרבה מ השיעור בקרב) ם מערים מעורבותªערבים שאי9% לעומת3.8% מוךª ( אך מ השיעור בקרב) יהודים בערים מעורבות12.6% .( עוד מוך של גברים ערביםªממצא בולט הוא השיעור ה מער וי. למעשה, שיעורªף הביªים מעורבות המועסקים בע ה גברים ה ף זהªם מערים מעורבות בעªערבים שאי גדול כמעט פי2.5 מהשיעור בקרב גברים מערים מעורבות) 24.4% לעומת10.7% הל מקומיªף מיª(. בע מוך במיוחד של גברים ערבים מערים מעוª וציבורי יש שיעור ר) בות2.2% (, אפילו בהשוואה ל שיעור בקרב ) ם מערים מעורבותªערבים שאי4.4% ראהª(. ככל ה בגלל מיעוט ויות של גברים ערבים להשתלבªההזדמ בעיריות בערים מעורבות לעומת רשויות ערביות. התפלגות ה גברים ה ת יחסיתªערבים מערים מעורבות מאוז והם מועסקים ב מגוון ם מערים מעורבותªפי כלכלה. גברים ערבים שאיªע , לעומת זאת, מתרכזים ויªבבי בו ,תעשייה תחומים ששיעור התעסוקה בהם ירד מאוד .ותªים האחרוªבש 75 תרשים68 . יªהתפלגות מועסקים ב15 ב+פים כלכליים מרכזייםªע , ,לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר2019 (%) :הערה .פים המרכזיים בלבדªתרשים זה מכיל את הע ,ה יחסיתªבאשר לאוכלוסייה הערבית בערים מעורבות, כיוון שמדובר באוכלוסייה קט פיםªפים, בכמה עªשמפוזרת במספר רב של ע לא היו די תצפיות ועל כן אי- .אפשר להציגם .י סקר כוח אדםªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל משלחי יד כשליש מהגברים הערבים בערים המעורבות) מועסקים כעובדים מקצועיים עובדי ,תעשייה פועליªב יין , הגים( וªות וªמפעילי מכו- 39% שים הערביותªמה בערים אלו .הן עובדות מכירות ושירותים מאז2012 עלה שיעור העובדות במשלח יד זה בכ- 10 ,קודות האחוזª כלומר שים ערביות רבות שהשתלבו בשוקªראה שª העב ו דה השתלבו במשרות אלו . שיעור העובדים המקצועיים ם מערים מעורבותªבקרב גברים ערבים שאי גבוה אף ,(יותר )כמעט מחצית מהמועסקים מוך יחסיתª לעומת שיעור בקרב הגברים היהודים מערים 76 ) מעורבות13% תªי הלמ"ס, בשªתוª (. ראוי לציין שלפי2018 היה השכר הממוצע של עובדים מקצועיים שכירים מוך מª השכר הממוצע של כלל העובדים ה שכירים) 9,285 ש"ח לעומת12,498 .(ש"ח112 ,לערבים ולערביות יש ייצוג גבוה גם בקרב העובדים הבלתי מקצועיים מוך אף יותר. כª שבו השכר- 12% שים וגברים בערים מעורבות וª ,מהערבים מחוץ להן ,הם עובדים בלתי מקצועיים, משלח יד שבו השכר הממו צע של שכיר ב- 2018 עמד על 4,749 ש"ח בלבד. מטריד במיוחד ששיעור הגברים הערבים מערים מעורבות שעובדים במשלח יד בלתי מקצועי עלה מ- 7.1% ב- 2015 ל- 11.7% ב- 2019 ,. לעומת זאת שים הערביות, יש תתªלאוכלוסייה הערבית, ובעיקר ל- ייצוג חריף יהולª במשרות ,הן בש השכר גבוה במיוחד ) 19,326 ש"ח בממוצע ב- 2018 (. רק6% מהגברים הערבים מערים מעורבות, לעומת11% מה גברים ה ,יהודים עובדים יהולª במשרות .לע שים ערביות מערים מעורבותª אין תוªיםª ,בשל מיעוט תצפיות ופירוש הדבר מוך במיוחדª ששיעור שיםª של מועסקות יהולª במשרות. תרשים69 . משלח יד של מועסקים ב יª 15 + ,בערים מעורבות לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר2019 (%) :הערה העמוד ות ה מסתכמªאי ו ת ב- 100% משום ש לא היו די תצפיות על "הליםªמ" ו"לא ידוע". .י סקר כוח אדםªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל שכר חודשי יםªבש2018-2008 עלה השכר הממוצע בכל המשק, ו בכלל זה .בערים המעורבות העלייה בקרב האוכלוסייה הערבית הייתה גדולה מהעלייה בקרב האוכלוסייה היהודית , אבל הפערים בין שתי האוכלוסיות האלה יין דע תªגדולים. כך למשל, בש2008 היה שכרן של עובדות יהודיות מערים מעורבות גבוה ב- 71% מש כרן של עובדות ערביות בערים אלו, וב- 2018 הצטמצם הפער ל- 54%. אצל הגברים הפער רחב עוד יותר , אך הצטמצם מ- 74% ב- 2008 ל- 62% ב- 2018 . שים הערביות עלה יותר משכרם של הגברים הערביםªכיוון ששכרן של ה הצטמצם גם הפער המגדרי באוכלוסייה הערבית– ב- 2008 היה שכר הגברים גבוה שים בªמשכר ה- 64% תªובש2018 היה גבוה ב- 53% . 112 ,הלמ"ס תון סטטיסטי לישראלªש 2020 , לוח9.46 . 77 תרשים70 . שכר חודשי ממוצע של מועסקים יª)ב64-25 ( (בערים מעורבות לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר )ש"ח :הערה השכר הוא שכר ריאלי. תקופת הבסיס שלו היא2020 = 100.0 . ים מªתוªמקור: עיבוד מיוחד ל י הלª .יים מחדר המחקר של הלמ"ס ªמבחי ה של השכר החודשי הממוצע לפי עיר וף הגליל, במעלותªית. בªה הטרוגªעולה תמו- תרשיחא ובחיפה היה השכר הממוצע ה של ערבים גבוה מן השכר הממוצע של ערבים ם מערים מעורבותªשאי; בתל אביב- ,יפו ב עכו בו רמלה היה השכר הממוצע ה של ערבים דומה ל שכר ה ממוצע של ערבים םªשאי ערים מעורבות; בלוד ה יה השכר הממוצע של הערבים מוךªם מערים מעורבותªמהשכר הממוצע של ערבים שאי . ברמלה ו ב לוד היה שים. הפערים הגדולים ביותר בין ערביםª מוך במיוחד, בעיקר בקרבª השכר ל מצאª יהודים ו בתל אביב- יפו: שכר ן הממוצע של שיםªיהודיות הי ה גבוה ב- 73% שים היהודיות; שכרםªמשכרן הממוצע של ה של ה גברים היהודים היה גבוה ב- 106% משכרם של הגברים הערבים . גם רשמוª בערים אחרות פערים גדולים ביותר– בלוד37% בקרב גברים ו- 47% שיםª בקרב; בחיפה44% בקרב גברים ו- 40% שיםª בקרב. 78 תרשים71 . שכר חודשי ממוצע של מועסקים יªב64-25 ב ,ערים מעורבות, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר2018 ()ש"ח :הערה השכר הוא שכר ריאלי. תקופת הבסיס שלו היא2020 = 100.0 . ים מªתוªמקור: עיבוד מיוחד ל י.הליים מחדר המחקר של הלמ"סª כפי שעולה מ תרשים72 ,יש קשר חזק בין רמת ההשכלה ו בין השכר הממוצע בקרב כלל קבוצות האוכלוסייה. בקרב הגברים הערבים מערים מעורבות הפער הגדול ביותר בשכר ה ו א בין בעלי תואר ראשון י או שלישי, אבל גםªלבעלי תואר ש הפער בין בעלי תואר ראשון או תעודה על- ית לא אקדמיתªתיכו לבעל י תעודת בגרות גדול למדי. ראהª ,עם זאת ש התשואה של ההשכלה בקרב גברים ערבים ב כל רמות ההשכלה י או שלישיªלמעט תואר ש מוכהªבהשוואה ל תשואה בקרב .גברים יהודים ה פער בולט בעיקר בקרב בעלי תעודת בגרות ובעלי תואר ראשון. ייתכן כי תחומי הלימוד של גברים ערבים הם בעלי תשו ,מוכה יותרª אה אך י רקע אחרים התשואהªה זה ומשתªלפי מחקר של מרכז טאוב גם בפיקוח על משת של ההשכלה בקרב מוª ערבים כה .יותר ברוב תחומי הלימוד113 גם שים הערביותªבקרב ה השכר עולה בהדרגה ככל שרמת ההשכלה עולה; אך גם אצלן ,כמו אצל ה ,גברים הערבים ה תשואה של ההשכלה מוכהª יותר ב חיªמו שכר מן התשואה בקרב.מקבילותיהן היהודיות 113 ,הדס פוקס השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים ,, ירושלים: מרכז טאוב2017 . 79 תרשים72 . שכר ממוצע של מועסקים יªב64-25 ב ערים מעורבות, לפי רמת השכלה, קבוצת אוכלוסייה ומגדר , 2018 ()ש"ח :הערה מדדה לפי התעודה הגבוהª רמת השכלה ה ביותר ו מת ה.עדת במרשם ההשכלה מקו ים מªתוªר: עיבוד מיוחד ל י.הליים מחדר המחקר של הלמ"סª תיבה1 – ) ה על שוק התעסוקהªהשפעת משבר הקורו2020 ( הªדוחות שסקרו את מצב שוק העבודה לאורך משבר הקורו מראים שה פגיעה באוכלוסייה הערבית הייתה גדולה מה.פגיעה בכלל האוכלוסייה114 גיף לאªבשל האופי הבלתי צפוי של ה ה חלףªברור אם משבר הקורו או שהשפעותיו על שוק העבודה י י משכו פרק זמן ארוך. א ו כון לכתיבתª) יםªם בגלי התחלואה האחרוªמ (שורות אלו הייתה הפגיעה ב פעילות הכלכלית מ ה עט ו , אך אין לדעת איך ייראו הגלים הבאים ומה תהיה .מידת השפעתם על שוק העבודה עם זאת , אפשר לשער שהפגיע ה בעובדים הערבים תמשיך להיות גדולה יותר וחזרתם לשוק העבודה תהיה איטית יותר– ה בישראל הן עלªהן על בסיס הממצאים על משבר הקורו בסיס מחקרים על משברים כלכליים קודמים. 115 יגוד למגמה הכללªב- ארצית בקרב האוכלוסייה הערבית, שבה הפגיעה ב גברים הערבים הייתה גדולה מהפגיעה ב שים הערביות, בערים המעורבותª הייתה הפגיעה בשיעורי התעסוקה של שים הערביותªה גדולה מהפגיעה ב קרב ה גברים הערבים. שיעור י התעסוקה של ה שיםªה ערביות ב ערים ה הªמעורבות במשבר הקורו )מרץ- דצמבר2020( ירד ו ב- 3.2 קודות האחוז בהשוואה לª - 2019 . שיעורי התעסוקה של הגברים הע רבים 114 ,ושא שוק העבודה במכון הישראלי לדמוקרטיה. ראו איתמר יקיר, גל זהרªלמשל המצגת שהוצגה במפגש של הצוות החדש ל תªרועי ק-יסן אברהם, "ההשתלבות מחדש של מובטªפורטל, גבי גורדון ו ,"ה בשוק העבודה הישראליªלי הקורו26.10.2021 ; פרק ,"הªה: "שוק העבודה בתקופת הקורו דין וחשבון 2020 , ,ק ישראלªב מרץ2021 ; בן פרג'ון, "משבר התעסוקה בחברה הערבית ,"הªבעקבות משבר הקורו תוןªש ה חברה הערבית בישראל .(, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה )טרם פורסם 115 ªר( קסיר ואסף צחורªיצה )קלי- ,שי ויותªה, החברה החרדית ושוק העבודה העתידי: אתגרים כלכליים והזדמªמשבר הקורו , יות, יוליªירושלים: המכון החרדי למחקרי מדי2020 . 80 ב ערים מעורבות עלו בתקופה זו ,, באופן מפתיע ב- 1.9 .קודות האחוזª גם שיעורי התעסוקה שיםª בקרב ן מערים מעורבותªערביות שאי ירדו, אבל ה ירידה הייתה ה יותר בהשוואה לªמתו שיעורים בקרב שיםª ערביות מערים מעורבות )ירידה של1.8 .(קודות האחוזª הירידה הגדולה ביותר בשי צפתהª עורי התעסוקה ם מערים מעורבותªבקרב גברים ערבים שאי– מ- 57.8% ב- 2019 ל- 51.1% במרץ- דצמבר2020 )ירידה של 6.8 (קודות האחוזª . בקרב הגברים היהודים תושבי הערים המעורבות הייתה ה והסתכמה בªהירידה מתו- 2.6 .קודות האחוזª תרשים73 . שיעורי ה תעסוקה יªבקרב ב15 +ב חודשים מרץ- דצמבר2020 לעומת2019 , לפי מגדר, קבוצת (%) אוכלוסייה וסוג יישוב .י סקר כוח אדםªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל שיעורי םªה שהוצגו לעיל איªהתעסוקה בתקופת משבר הקורו מייצגים את כלל פלטו משוקªהעובדים ש התעסו .ה כמועסקªעדר מסיבות שקשורות במשבר הקורוªקה משום שהם מחשיבים את מי ש ב תרשים74 כללים אפוא הןª המובטלים ה מחפשים עבודה הן מי ש עדרªו מ סיבות ש קשורות ל ה )לרוב חל"ת, אךªקורו .(גם מבודדים וחולים,על פי התרשים לא זו בלבד שש יעור י שים ערביותª התעסוקה של ב ערים ה מעורבות ירד ו ה, אלא שגם שיעורªבאופן חד בעקבות משבר הקורו י האבטלה בקרבן ו הי גבוה ים ) במיוחד26.5% (. גם שיעור י האבטלה בקרב הגברים הערבים ב ערים ה מעורבות הי ו גבוהים יחסית ועמד ו על17% . ייתכן אפוא שבש יעור י התעסוקה הגבוה ים שלהם )ש עלו כזכור בין2019 ל- 2020 ( יש כדי להטעות וגם הגברים הערבים ב ערים ה פגעו מהמשברª מעורבות פגיעה לא מבוטל ת. 81 תרשים74 . שיעור י ה )מרץªהאבטלה בתקופת משבר הקורו- דצמבר2020(, לפי סוג יישוב, קבוצת אוכלוסייה ומגדר (%) :הערה שיעור י האבטלה כוללים (בלתי מועסקים )ההגדרה של הלמ"ס למובטלים בשגרה ואת עדרו מעבודתם עקב סיבותªמי ש .הªהקשורות בקורו .י סקר כוח אדםªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל בערים מעורבות מסוימות הייתה הפגיעה באוכלוסייה הערבית ב הªמשבר הקורו גדולה במיוחד . כך למ ,של בתל אביב-יפו ובעכו ירדו שיעורי התעסוקה של גברים ערבים ב- 3.6 קודות האחוז בהשוואה לª - 2019 . יצוין כי בעכו פגעוª הגברים היהודים יותר מן הגברים הערבים) שיעור התעסוקה בקרב היהודים ירד ב- 6.5 קודותª האחוז בהשוואה ל- 2019 (; בתל אביב- יפו גברים יהודים פגעוª פחות) שיעור התעסוקה בקרבם ירד ב- 1.7 קודות האחוזª בלבד.( באופן מפתיע, בלוד וברמלה עלו שיעורי התעסוקה , אך יש לציין ש שיעורים אלו היו מוכים ביותר מªה כל הערים המעורבות ב- 2019 ו שכאמור שיעורי התעסוקה המוצגים כוללים את מי שהיו .בחל"ת116 116 עדרו מסיבות שקשורותªו מאפשר פילוח של מי שªגודל המדגם בסקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אי לקו.ה לפי עירªרו 82 תרשים75 . שיעורי התעסוקה של גברים יªב15 + ה, לפי קבוצת אוכלוסייהªבערים מעורבות במשבר הקורו )מרץ- דצמבר2020 (% , .י סקר כוח אדםªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל שים הערביותªגם אצל ה הייתה הירידה החדה ביותר בשיעורי התעסוקה בקרב שים בעכו וªה בתל אביב- יפו ) 12.7 ו- 12.3 קודות האחוזª ,בהתאמה בהשוואה ל- 2019 (. רשמו ירידות, אª גם בלוד ובחיפה ך הן היו ותªמתו .יותר ברמלה, לעומת זאת, על שים הערביות בªו שיעורי התעסוקה של ה-5 קודות האחוזª , אף שכבר ב- 2019 הם היו גבוהים.יחסית תרשים76 . שיעורי שיםª התעסוקה של ותªב15 +ה, לפי קבוצת אוכלוסייה )מרץªבערים מעורבות במשבר הקורו- דצמבר2020 (% , .י סקר כוח אדםªתוªמקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל 83 סיכום אפשר לראות שה פעול ות קטהªש הממשל ה לפיתוח ה שאª כלכלי של האוכלוסייה הערבית ו פרי בכמה תחומ.ים טיםªשיעור הסטוד ,טיותªובעיקר הסטוד, מהחברה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה עלה בעשר ות במידהªים האחרוªהש יכרªת ; גם שים ערביותª שיעורי התעסוקה עלו, בייחוד בקרב. בזכות עליות אלו ,בשיעורי ההשכלה והתעסוקה ו בעקבות וספיםª תהליכים ב חברה הערבית, גברה ה מוביליות חב ה רתית, כלומר יים שªהחל להתפתח מעמד בי ל ערבים וערביות דור ראשון להשכלה גבוהה י הדור הזהª. ילדיו של ב יקבלו כלים טובים יותר ויגברו סיכוי יהם לעתיד טוב יותר. לצד כל זה מחקר וª מראה שב כמה מן הערים המעורבות ותרוª הפערים המוכרים םªבין יהודים לערבים בעי ולעיתים אף ול גד – גם במרחבים של תעסוקה יתן היה לצפותª והשכלה גבוהה, בהם גישות הגיאוגרפית והשפתיתªשבשל ה .יצטמצם אי השוויון יםªים עולה שאף שבשªתוªמן ה2018-2008 חל שיפור מסוים ב מצב ם של התושבים הערבים בערים המעורבות, סה למשק ביתªלמשל בהכ, בתחומים מסוימים הורע מצבם. כך ל משל , ההוצאות עלו )גם בהשוואה ל(סותªהכ, ו שיעור הבעלות על ייםªכסים חיוª )כמו דירה( ירד מאוד. בסיכומו של דבר הפערים בין התושבים הערבים לתושבים היהודים גדלו אף יותר הª. תמו דומה וªªי, שאיªעולה גם מגרף תחולת העו י בקרב ילדיםªוגע לתחולת העוªמבשר טובות בכל ה, ªשבש וªבחªים ש רק הלכה וגדלה .גם ה עלייה בשיעור הפשיעה (מדדת במספר המורשעיםª)ה מעוררת דאגה. התושבים הערבים בערים המעורבות הם גם פגעיםªה העיקריים מהאלימות ו מ הפשיעה בערים המעורבות, .פשªות בªוגע לשיעור הקורבªלפחות בכל ה117 במילים אחרות, רוב מחוללי הפשיעה י החברהªהם ב ,הערבית אך בה בעת הם גם פגעיה. לכן העלייה ברמתª רוב שים שªהפשיעה בערים המעורבות הופכת את חייהם של א הם סבלים. כיצדª ממילא קשיי יום לבלתי אפשר אפוא להיחלץ מהמלכוד? התשובה, וך. לצד הדאגה המתבקשת לסוגיות הרווחה יש לטפחªה בחיªכרגיל, טמו את ,וך על כל שלביוªהחי שכן הוא זקקות. אחד הממצאיםªהמפתח ליציאה מה הברורים ביותר של ה מחקר ושאªב ה השכלה ו ה הישגים ה לימודיים הוא שלהשכל ה של הורי התלמיד יש ההשפעה החזקה ביותר על השכלת ו .כמו כן , .לרמת ההשכלה יש השפעה גדולה הן על היכולת להשתלב בשוק העבודה הן על גובה השכר העובדה שדווקא בערים מעורבות שבהן האוכלוסייה היא מרקע חברתי-כלכלי מוך הן הערים ההשקעהª מוכה ביותרªוך היא הªבמערכת החי ציחה ומרחיבה אתªמ .הפערים מצב חברתי- ªªכלכלי קשה אי ו ייחודי לערבים בערים מעורבות דווקא אלא וגעª גם לערבים המתגוררים ברשויות מקומיות ערביות ולילדים יהודים יªמתחת לקו העו . ואולם הצירוף של המצב החברתי- כלכלי הרעוע של ה חברה הערבית בערים המעורבות, היעדר ייצוג אפקטיבי שלה,בפוליטיקה ובדרג המקצועי הפשיעה והאלימות הגוא ות והמתחים הלאומיים– .מחייב התערבות ממשלתית מהירה אופי ההתערבות מחייב מבט על לצד תשומת לב ספציפית .רשמו בכל עירªים והמגמות שªלמאפיי למשל, יש לפעול לשיפור מוכות במיוחדª יות לרווחהªיות וההפªגישות של שירותי הרווחה בכלל הערים, אך במיוחד בלוד שם הפªה חרף המצב החברתי- .כלכלי הקשה המאפיין את תושבי העיר הערבים ושא ההשיגיםª וספת הואª דוגמא ה הפסיכומטרית, הטªבבחי שים הערביות בתלªים שיפור בכלל הערים המעורבות אך במיוחד בקרב הªעו אביב- .יפו ודעת חשיבות גדולה לחשיבת משקפיים מגדריים בכל פעולהª ,וסף לחשיבות להבחין בין העריםªב ,ות. למשלªים ובמקביל, להבחין בין קבוצות הגיל השוªבתחומים השו ,יש לפעול להעלאת שיעורי התעסוקה בעיק שים, אך גם בקרב גברים ששיעורי התעסוקה שלהם בחלק מהערים במגמת ירידהª ר בקרב– ובה בעת להשקיע תשומת לב מיוחדת לגילאים55 – 64 .יחה בשיעורי התעסוקה בקרב ערביםªרשמת צª בהם 117 ) 'אבגר ואח לעיל הערה33 '(, עמ 13 - 16 . 84 בין ש הממשלה מבקשת ותªלש את ה מצב ה זה מטעמים מהותיים )ערך השוויון למשל( ובין שהיא מבקשת ל ותו מטעמיםªש טלייםªסטרומªאי )למשל, כדי שאירועי מאי2021 לא י י וªש( ., עליה לעשות מעשה ב פרק הבא ביאª המלצות מפורטות לשיפור המצב. מהן ש יש לאמץ במסגרת המשאבים המוקצים לערים המעורבות מכוח החלטת ממשלה550 ו מהן מחייבות קבלת החלטות וספותªשיתמקדו בערים המעורבות. ה מלצות ,ות על ממצאי המחקרªלצד ההישע ההמלצות שיובאו להלן מבוססות על כמה מקורו ת. ()א מייסון שחאדה, חוקרת המכון הישראלי לדמוקרטיה ה בחודשים יוליª, ראיי- ספטמבר2021 שישה-עשר גורמי מפתח מהפוליטיקה ו מ.החברה האזרחית בערים המעורבות118 ותªהראיו ערכוªב שפה הערבית, ותומל לו לעברית . סוג הריאיון קבע על פיª אילוצי יםªהמרואיי חיות משרד הבריאותªובכפוף לה. מקצתם ערכוª ,יםªים אל פªפ מקצתם ב טלפון והיתר באמצעות אפליקציית .זום אורכם ע בין חציª שעה לשעה וחצי והם התבססו על .הªשאלון חצי מוב יªהמרואיי ם בחרו על בסיס היכרותם רבתª - יםªהש עם זירות מרכזיות בערים המעורבות ;ופעילותם בערים אלו )ב( צוות המחקר פגשª .ים בערים המעורבותªעם גורמים שו מפגשים אלו לא כללו ותªראיו עומק ותª, אך עלו בהם רעיו ישימים. אף שבמחקר זה יש יסודות תקדימיים ים שעסקו בחקר ערים מעורבות וכמהªו הראשוªª, אי מה המלצות ותªשעª על ות העברªתוב ו על המלצות ממחקרים קודמים . המלצות כלליות  תמיכה צריכה להתבסס על שילוב יםªתבחי ייםªכלכליים ואת: על פי וªתפיסת המשפטית והמוסרית, החתירה לשוויון הªªאי צריכה להיעשות על בסיס את ,י בלבדªכלומר רק על בסיס הªהבח בין יהודים.לערבים לכן מוצע שב תחומי ם טיªהרלוו ים ,כגון ,וךªחי השכלה גב והה ושוק העבודה, יושקעו המשאבים לחילוץ כלל הקבוצות המוחלשות ממעגלי י על בסיסªהעו יםªתבחי .כלכליים ,עם זאת יםªייªבע ש קשורים באופן ייחודי לחברה הערבית, לשפתה ולתרבותה וסªאין מ מ הקצאת .תקציבים ייעודיים  הקמת ימ הלתª יתªעירו יªל הול התקציבים הייעודיים : יסיוןªה מלמ ד שעיריות הערים המעורבות מפלות פעמים רבות לרעה .את התושבים הערבים כדי ותªע מהישªלהימ אה פליה בעתיד מוצע ותªלמ יהולªית לªהלת עירוªמי התקציבים הייעודיים לחברה הערבית בכל עיר מעורבת. 118 :ולוגיªות לפי סדר כרוªהראיו אדהם ג'מל) , סגן ראש עיריית עכו24.6.2021 (; עו"ד ידאל חאיקª כ"לª, מ עמותת עורכי דין ִמ לקידום הל תקיןª ) 29.6.2021 ;(ד"ר יוסף ג'בארין) , ח"כ לשעבר28.7.2021 ;(איף אבו סויªס, לשע בר חבר מועצת העיר רמלה ) 29.7.2021 (; ח"כ סמי אבו שחאד) ה1.8.2021 ;(יירªע'סאן מ) טריª, פעיל פוליטי ועוזר פרלמ16.8.2021 ;( אחמד עודה, לשעבר חבר ) מועצת העיר עכו18.8.2021 ) ית ראשת העיר חיפה, חברת מועצה בהווהª(; שהירה שלבי, לשעבר סג19.8.2021 ;(תייסיר חטיב , פעיל) פוליטי בעכו24.8.2021 ;(עורווה סויטאת) , פעיל חברתי בחיפה1.9.2021 (; זוהיר בהלול, ח"כ לשעבר, תושב ופעיל בעכו ) 2.9.2021 ) וף הגלילªי סלום, פעיל חברתי בª(; הא9.9.2021 (; עו"ד דקלוªראויה ח) וף הגלילª, פעילה פוליטית ב16.9.2021 ;( זילª דראוסªא , חבר מועצת העיר במעל) ות תרשיחא21.9.2021 ;(עיםª חמד) , לשעבר סגן ראש עיריית מעלות תרשיחא21.9.2021 ;( פידא' שחאדה) , חברת מועצת העיר לוד23.9.2021 .( 85  גשת אתר העירייה ופרסומיהªה לדוברי ערבית : מ ה העיר על המידע המפורסם בעיריותªבקר המדי .ותªים האחרוªות בשªויות שוªלוד ורמלה בהזדמ119 ו ליקוייםªו מצאªבבדיקה שערכ ב ערים וספותª מעורבות, וף הגליל. מוצעª דוגמת להטות אוזן לביקורת ו להשקיע את המשאבים הדר ו שים כדי להעמיד לרשות התושבים הערבים בערים המעורבות את כל י המתפרסם באתריªהמידע החיו .העירייה בשפת אימם  ולוגייםªהשלמת הפערים הטכ : יש לפעול להשלמת הפערים בקרב משקי בית) של מעוטי יכולת (יהודים וערבים בערים המעורבות .ל ושאª זה יש השלכות על מיצוי ,זכויות הרווחה שהוא גבוה יותר כשיש ותªאוריי ;תªמקוו על יכולת ההצלחה במע רכת וךªהחי ובמערכת ההשכלה הגבוהה , בוודאי י בע תות מגפה ;ו עד כה בימי לימודים רבים מהביתªשהתאפיי וכמובן על שוק העבודה ,הªהמשת ה מחייב.יכולת עבודה מרחוק  עיבוי המידע הסטטיסטי על התושבים הערבים בערים המעורבות: מחקר זה, מקיף ככל ש,היה לא עסק בכ ל ההיבטים הקשורים ל תושבים הערבים בערים המעורבות; ולא בכל ההיבטים שעסק בהם הגיע ל רזולוציות דרשותªה ות מדויקªלהסקת מסק ו .ת יותר יש לפעול לאיסוף יםªתוªל מחקר עתידי מתוך שאיפה ל ותªפילוח לפי שכו .ולא רק לפי ערים ים אלו יהיה אפשר לגבשªתוª על יסוד ית מושכלת, שתתמקד בעיקר בהשכלהªתוכ.שיש בה כדי לסייע להשתלבות בשוק העבודה  מרכזי צעירים: כיום רק בכמה ערים מעורבות– רמלה, עכו, יפו וחיפה– יש מרכזי צעירים ש יםªותª ה ספציפי לאוכלוסייה הערביתªמע. לעומת זאת, בלוד ובמעלות תרשיחא יש רק .יברסליªה אוªמע120 ים לאוכלªלפיכך מוצע להתאים בערים אלו את המע ,וסייה הערבית, ולחזק את המרכזים הקיימים מ תוך דגש הן יותªעל תוכ ל ה להשכלהªהכוו גבוהה ו להכוו הª תעסוקתי ת והן לע אי וªפ על .תרבות  שקיפות :לשם יציפלייםªי הקצאת המשאבים המוªמעקב אחרי אופ על הערים לפעול ב.שקיפות121 רו וחה  דיור בר-השגה ל אוכלוסיי ה הערבית בערים המעורבו ת : מצב הדיור, ובכלל זה הירידה בשיעורי הבעלות על דירה בקרב ערבים בערים המעורבות ו העלייה ה תלולה בשכר הדירה, מעורר ים דאגה . הªמרצת של רשויות המדיª מצב זה מחייב פעולה– הן ברמה המקומית הן ברמה הארצית. דוגמ ה לפעולה מקומית מוצלחת קטה עיריית תל אביבªש-יפו היא מיזם לדיור בר- השגה לאוכלוסייה ה של עתירה מªייªהערבית ביפו. פסיקת בית המשפט בע י גד המיזם יכולה לשמשªהלית שהוגשה כª קªגושפ ה לחוקיות ו ל לגיטימיות של יוזמות דומות שי י.קטו גם ערים מעורבות אחרותª 122 דגישª שלצד פעילות ושא. מוצªדרשת תמיכה ממשלתית משמעותית בª הרשות המקומית ע ל דאוג לשכירות בת- השגה ם זכאים לªגם למי שאי .דיור ציבורי על פי דין וסףªב ים בחוקªוªגªיש ליצור מ 119 "ט בשלטון המקומיªטרªיהול ותפעול של אתרי איª ", תªדוחות על הביקורת בשלטון המקומי לש2015 הª, מבקר המדי2015 , 'עמ 229 , 264 ; " עיריית רמלה - ושיªיהול ההון האªסי וªªהמצב הפי ," תªדוחות על הביקורת בשלטון המקומי לש2020 , מבקר הªהמדי2020 ', עמ 683 , 732 . 120 אבישג רודיך-כהן וקרין-תמר שפרמן, צעירים חרדים וצעירים ערבים: סקירת סוגיית הצעירים במגזר הערבי והחרדי בישראל 2015 , מידות2015 ', עמ 30 . 121 ר או למשל"ם רשמיים והפיקוח עליהם על ידי הרשויות המקומיותªוך מוכרים שאיªתקצוב פעילותם של מוסדות חי ," דוחות תªעל הביקורת בשלטון המקומי לש2021 ', עמ 671 , 724 . 122 (עת"מ )ת"א21 - 07 - 9573 אבירם 'ואח ' עיריית תלª -אביב-יפו 'ואח , 6.7.2021 . 86 הדיור הציבורי )זכויות רכישה( שיאפשרו לתושבים רכישה במחיר מוזל ב מקו מות ש חלה בהם .כסיםªיכרת של הª התייקרות  הגדלת מספר העובדים הסוציאליים מהחברה הערבית : יש לה גדיל את מספר העובדים הסוציאליים מהחברה הערבית כך שיהלום את וצ רכיה ם של התושבים הערבים בעיר.  דאגה לרווחת האזרחים הו ו תיקים : יםªתוªה ש ו איªבידי ם מאפשריםªסל רטט את פרי שׂ ת ים לאזרחים הערבים הוותיקים בערים המעורבותªיתªהשירותים ה – בין השאר בגלל ה תפיסה יצªהממשלתית והמו יפלית ים לא תמיד מאפשרªתוªהגורסת שפילוח ה להפריד בין יהודים ל.ערבים123 ,עם זאת דומה ש שיעור היהודים המטופלים במחלקת הרווחה עקב ִז ה גבוה בהרבהªק מ שיעור הערבים לא רק משום ש האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות צעירה אלא גם בשל ה גישותªה מוכה של קשישיםª ערבים ל שירותי .רווחה.וי מצב זהªמוצע לפעול לשי פשיעה  ית הממשלתית למאבק בפשיעהªעדכון התוכ : מצב הפשיעה בערים המעורבות מצדיק פעולה חושה וª מרצתª – לא רק של משטרת ישראל, אלא של כלל הרשויות. ךכ עלה מ המלצות ועדת .כ"לים להתמודדות עם הפשיעה בחברה הערביתªהמ124 ה ית הממשלתית מאªתוכ וקטובר2021 וכחיתªתה הªבמתכו ה מספיקהªאי להתמודדות עם הפשיעה בערים המעורבות. מצב זה מצריך .תיקון125 למשל, יש לבחון תופעות של שיטור יתר וחסר בחברה הערבית בערים המעורבות. במילים אחרות, יש לדאוג ש המשטרה לא ת.צטייר כגוף מדכא אלא כמי שפועלת לטובת הערבים126 כמו כן , וערª יªבשל הפשיעה הרבה בקרב ב, שבאה לידי ביטוי בשיעור התיקים פתחים להםªה , יש לפתח תשתיות וªשית הªמע וערªי הªלב הערבים אחרי שעות בית ה ספר . תשתיות כאלה, כמו מגרשי ספורט ,יםªומרכזים שו יסייעו בהרחקתם .מהרחוב ומהפשיעה וךªחי, השכלה גבוהה ותעסוקה  ון הªגªתיקון מ וך הערבי בערים המעורבותªתקצוב לחי וך במערכתª: ההשקעה של משרד החי וך הערביªהחי בכמה מן הערים המעורבות מוכה לאין שיעור מªהשקעתו ב ערים אחרות או במערכת וªגªוך העברי באותה עיר. מוצע להבטיח שמªהחי יª התקצוב וך ושל הרשותªשל משרד החי המקומית יה יו יªשוויו,ים ו בערים ש מוכיםª בהן שיעורי הזכאות לתעודת בגרות אולי אף קוטªל תªהעדפה מתק , ולו.כהוראת שעה  הרחבת פעילות המועצה להשכלה גבוהה בערים המעורבותªים האחרוª: בש ות הפעילה המועצה טיות מהחברה הערבית. הבולטתªטים וסטודªיות מוצלחות לתמיכה בסטודªלהשכלה גבוהה תוכ שבהן היא יתªתוכ רו ית פרוסים גם בערים המעורבותªו עולה כי רכזי התוכªאד. מבדיקה שערכ 123 ראו למשל תגובת משרד הרו וחה ייןªבע ה ת מייזלªיעת התעללות באזרחים ותיקים במחקרה של יוªיחידה למ, יות סיועªתוכ ממשלתיות לאזרחים ותיקים ביישובים ערביים, :ירושלים מרכז המחקר והמידע סתªשל הכ , 2020 ', עמ3 . 124 כ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערביתªהמלצות ועדת המ, 2020 ', עמ13 . 125 החלטה549 של הממשלה ה- 36 " ,ות ית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערביתªכ2022 - 2026 ," 24.10.2021 . 126 ריאד טיבי וסעיד תלי, ""לוד וטייבה: שיטור יתר ושיטור חסר, בתוך,: אורי גופר וגיא בן פורת שיטור בחברה משוסעת ווהª , ,אילן ותל אביב: יוזמות קרן אברהם ופרדס 2013 ', עמ 295 , 301 . 87 וף הגליל ומעלותª )למעט- תרשיחא(. עם זאת, ראוי להגדיל את תקציב ,ית ולהקצותªהתוכ ,למשל רכז פרדיםª ים לרמלה וללוד ורכזים וספים בªערים כגון תל אביב- .יפו וחיפה  הרחבת"ת מעברªיות "שªתוכ : בוגרי תיכון ערבים מתקשים פעמים רבות ן אתªלתכ עתידם והבלבול שהם ח ים וו מקשה עליהם לעיתים ל הצטר ף לשוק העבודה או להשתלב ב מוסדות ל השכלה גבוהה. בדיוק לשם כך וצרª ה מודל של .ת מעברªש על פי ת מעברªיות שªים שמציגות תוכªתוªה דוגמת מסאר וטליעה שיעור גבוה מאוד של בוגרי הן משתלבים ב.מוסדות להשכלה גבוהה מומלץ יותªאפוא להרחיב תוכ אלו גם לערים מעורבות. 127  הרחבת תפקיד המוסדות להשכ לה גבוהה : רוב הערים המעורבות סמוכות למוסדות להשכלה גבוהה. ודאי באזור המרכז, אך גם בצפון, למעט ב מעלות- גישותªתרשיחא, רמת ה למוסדות אלו גבוהה .מאוד על המוסדות ל השכל ה גבוהה לממש את אחריותן לקהילה ולהציע יותªתוכ ייעודיות ל קליט תם ולקידומם של טיםªסטוד ערבים המתגוררים ב ערים ה מעורבות בתחומ ם.  טים ממשפחות מעוטות יכולתªיות לסטודªמלגות עירו : מוצע שכל הערים המעורבות יקבעו יםªתבחי כלכליים לסיוע ב תשלום שכר הלימוד או ל החזר הוצאות אחרות. למען הסר ספק מוצע כי הסיוע י י תןªלכל מי ש יםªיעמדו בתבחי – ערבים ויהודים. 128  יות ריאן לכלל הערים המעורבותªהרחבת תוכ : השיפור החלקי שחל עם שיםª ים בתעסוקתªהש ערביות בערים המעורבות, לצד הירידה בשיעורי ה תעסוק ה של גברים ערבים ברוב הערים המעורבות, מחייבים פ תיחת מרכזי ריאן מושקעים בכל הערים המעורבות. סחªיש ל מדדים ברורים ל הצלחת מרכזים אלו שים בגיליםªולהשקיע כאמור גם בשילוב גברים ו55 .ומעלה בשוק העבודה  גשת שירותיªה לשכת התעסוקה הª: לפי דוח מבקר המדי2016 , מצאות ביישוביםª"בלשכות ה המעורבים לוד, רמלה, עכו ומעלו ת- ."תרשיחא אין פקידים דוברי ערבית כלל129 םªאומ יי תכן שמאז הªהשת מצב זה בתכלית, אבל במקומות שבהם הוא עומד ו יש להבטיח שבלשכות יªעל כ י הªתן מעª .ושאªושי בשפה הערבית. קשה להפריז בחשיבות הªי ואªטלפו  אחריות תאגידית : על החברות הגדולות במשק הפועלות בערים המעורבות ו בסמוך ל ,הן וב ודאי ח ,ברות ממשלתיות דוגמת רכבת ישראל לשים להן למטרה לקלוט עובדים ערבים תושבי הערים המעורב ות על אף .היעדר חובה סטטוטורית 127 פתלי וגיורא רהבª מייק, גבªדבות בקהילה הבדואית בªפיתוח משאבי הת, המוסד לביטוח לאומי2008 ', עמ44 . 128 י בר ערך במסגרת המחקר עם סגן ראש עיריית עכו לשעברªאיון ש, אדהם ג'מאל, דיווח ג'מאל על מלגות שמחלקת העירייה טים ערבים הן מכספה שלה הªלסטוד.טרופייםªן ממקורות מימון פיל 129 "ה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקהªפעולות המדי," תיªדוח ש366 הª, מבקר המדי2016 ', עמ29 . ההמלצות הספציפיות לכל עיר יובאו בגרסה הסופית של המחקר 88 המלצות ל חיים משותפים בערים המעורבות או ו לא עסק ישירªם מחקרªמ ות ב חיים המשותפים בערים המעורבות , אך פטור בלא כלום אי- אפשר. כדי לצמצם את הסיכוי ש אירועי מאי ו איªייש-אפשר וךªקודתי של סוגיות רווחה, חיª להסתפק בתיקון, השכלה גבוהה ותעסוקה, יו". ישªם "אוחזים את השור בקרªות הוליסטיים שאיªואף לא בפתרו לייסד יםªוªגªמ שיאפשרו חיים משותפים בזירות ה ותªשו: בזירה וכית, התעסוקתית, במרחב הציבוריªהפוליטית, החי ובדיור .  בזירה הפוליטית טיפול ב הסתה ב מסגרת תעמולת הבחירות130 ב יציפליותªמערכת הבחירות המו תªה שהתקיימה בשªהאחרו2018 , מצאו עצמם תושבי הרשויות המקומיות, שלא בטובתם, כקהל שבוי בשורה הראשו .ה הצופה בקרבות התגוששות מכוערים בין מועמדיםª לצד הטלת הרפש הבין- גד קבוצותªאישית, בחרו מספר מועמדים ורשימות להסית במסגרת הקמפיין גם כ באוכלוסייה – בעיקר ערבים וחרדים יים בתל אביבªים הגזעªי המקשר בין הקמפייª. חוט הש- ,יפו, חיפה חולון, אשדוד, פתח תקווה, ירושלי ,ם וף הגלילª יסיון לדחוק את רגלי קבוªו הªוספות היª וערים צו ת המיעוט ה כאיום קיומי עלªבאמצעות סימו שאר תושבי העיר. י הבחירות להתמודדות עם התופעה: הכליםªעד ליום זה לא העמיד המחוקק כלים מתאימים במסגרת די ם אפקטיבªהפליליים והאחרים שעומדים לרשות גורמי האכיפה, אי עשה בהם שימוש משמעותיª יים וגם לא יות התביעה והאכיפהªחיות היועץ המשפטי "מדיªיתן להבין במשתמע, לדוגמה, מהªבתקופת בחירות, כפי ש יין חלוקתªוגע לתעמולה אסורה" כמו גם מהשלכות פסיקת בג"ץ בעªות בªבתקופת בחירות" ו"טיפול בתלו העותקים של השבועון "שרלי הבדו" במסגרת ת .סת העשריםªו סביב הבחירות לכªעמולת מפלגת ישראל בית סיבותªיתן לפסול השתתפות רשימה בבחירות בª גם הסעיף לחוק הרשויות המקומיות )בחירות( הקובע כי ה שבהªו רוצים לחיות במדיªתן שאªות לא מתאים להתמודדות עם התופעה. בהיªבהן היא מסיתה לגזע פגעת הזכות לחופש הביטוי והזª כות לבחור ולהיבחר אך ורק במקרי קיצון, יתכן כי הדרך למגר או לצמצם .טייםªון ארגז הכלים העומד לרשות הגורמים הרלווªות בתעמולת הבחירות מצוי בריעªאת גילויי הגזע ה בחודש מאיªדוªת אחת שªייªאופציה מע2018 סת הייתה שיתווסף בחוק איסורªבוועדת החוקה של הכ מפורש על תעמו וסח, שהובא בהמלצות ועדתªי או מסית לאלימות. על פי הªלת בחירות המכילה תוכן גזע יתן יהיה להטיל עיצום כספי משמעותי על מתמודד או מי מטעמו אשר עשה שימוש בתוכן המסיתª ,ישªבי ,לווית למעשיו. עם זאתªס אשר לא גורע מהאחריות הפלילית הªות או לאלימות. קªלגזע הצעת החוק שה סת ביוליªחה על שולחן הכªו2018 יתªלא כללה את האיסור על תעמולה גזע קציהªוממילא גם לא את הס האמורה , .וטוב יעשו המחוקקים אם יחזרו לקדם אותה בהקדם מתן תמריץ כלכלי לה פוך ל עיר מעורבת שיוכה של עיר ל קטגוריה "עיר מעורבת", אף ש אין לה פקות חוקית פורמלית, מהלªך אימים על ראשי ערים .מעורבות בהתהוות לעצם מאבקם בהגדרת עירם מעורבת יש יות ולכן מוצעªהשלכות הרס לתת תמריצים 130 'סרין חדאד חאגªמתוך מאמרם של עודד רון ו- "יחיא "רש)ע(ות מקומית, הארץ, 15.10.2018 . 89 יעו ראשי ערים לדרושªכלכליים שי שעירם תוכר עיר מעורבת או לפחות יעו אותם שלאªי גד להכרהªלהת חרצותªכזו ב )כפי שקרה וף הגלילªלמשל ב, צרת עיליתª לשעבר( . גד ה לת מספר חברי ה מועצה י ראשªוסג עיר ה הערבים בערים המעורבות131 על רקע הייצוג הפוליטי ה מצומצם של ערבים במועצה של כמה מן הערים, אך בעיקר ל וכחª הקיטוב הפוליטי ,החריף יש להחיל את החוקים לתמרוץ ייצוג ם של ערבים ברשימות המתמודדות בבחירות לרשויות .המקומיות,במילים אחרות ר שימות משותפות של יהודים וערבים בערים מעורבות יקבלו תוספת תקציב בתמורה לי יצוג הולם של האוכלוסייה הערבית . יחªסביר לה ש פעול ה ז ו ת ביא לידי עלייה של ממש בייצוג הערבים בקרב חברי המועצה ו ממילא ת שפר את ה הªמע שיקבלו ה תושבים הערבים מן .העירייה עוד תוצאה חיובית של הג דלת הייצוג תהיה חיזוק.אמון הציבור היהודי והערבי בחיים משותפים בעיר המעורבת ערים מעורבות ותªמתאפיי ב ייצוג חסר גם ב תפקיד.י ראש העירªסג .דוןªיש הצעת חוק ב132 הגדלת מספר העובדים הערבים בעיריות בערים מעורבות יתªמצבת כוח האדם העירו מעידה על האופן שבו רואה העירי יה את החברה הערבית ו יש לה חשיבות מיוחדת – הן כיוון ש(העירייה מעסיקה מאות ואלפי עובדים )תלוי בגודל העיר, הן כיוון שהעסקתם מגבירה את אמון התושבים הערבים ברשות ובחיים משותפים, הן כיוון של עובדים ה ערבים יש יכולת טובה יותר ל קבל החלט תו שייטיבו עם האוכלוסייה הערבי ת )ולכן עם העיר כולה( .וא רשמתª ותªים האחרוªם בשªמ עלייה עקבית בשיעור הערבים העובדים בעיריות הערים המעורבות, אך דומה ש גם בתחום זה הציבור הערבי מופלה לרעה.בכל הערים133 מוצע לקבוע בחוק חובת ייצוג הולם של עובדים ערבים בכלל הדרגים והתפקידים בערים המעורבות , מתוך.דגש על מוקדי קבלת ההחלטות  וך הפורמלי והבלתי פורמליªבתחום החי וך דוªחי- יªלשו– תקצוב ייה של בתי ספר דוªב-ייםªלשו כיום רק בשתי ערים מעורבות יש בתי ספר דו- ייםªלשו– בתל אביב-יפו ובחיפה. ב שא ר בתי הספר וךªהחי פרד, למעט מקריםªש בהם תלמידים ערבים לומדים בעל כורח וך יהודיתªם במערכת חי, ה מתחשבתªªשאי וך דוªבשפתם ובתרבותם. חי- יªלשו ייצור מפגש מתמשך בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים ויאפשר ל כל צד לה חזיק בזהותו הייחודית ול פתח אותה, אך בה בעת לה כיר גם בזהות הלאומית של עמיתו לספסל הלימודים ו לה וקיר אותה. בתי ספר דו-ייªלשו ים לו יכ ם להיות תשתית טובה לחיים משותפים בªי- .קיימא ות להשגה במפגשים החדªיתª ןªמטרות אלו אי- .ותªפעמיים המתקיימים היום במסגרת יוזמות שו 131 'סרין חדאד חאגªעודד רון ו- " ,יחיא מעורב ים אך לא שווים :ייצוג התושבים הערבים בעיריות הערים המעורבות ," טªפרלמ 82 ) 12 באוקטובר2018 .( 132 קבע בהצעת החוקªוי אחד מתבקש: להוריד את הרף שªו יש מקום לאמץ את הצעת החוק לעיל בשיªלדעת) "רשות מקומית שלפחות20% מתושביה אך פחות מ- 50% י קבוצת מיעוטªמהם הם ב( לשיע ור של10% . כך גם בערים המעורבות ששיעור התושבים הערבים בהן קטן יהיה להם .ייצוג הולם 133 מיכל לרר, ייצוג ערבים בקרב עובדי העיריות בערים המעורבות בישראל, :ירושלים מרכז המחקר והמידע סתªשל הכ , 30.11.2021 . 90 שילוב מורים ערבים ויהודים בבתי ספר חלק לא מבוטל מ טיב ות באירועי מאיªויי העוי2021 – הן של יהודים הן של ערבים– צפוª בקרב .וערª יªב שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודי י,ם134 ,ולהפך י וכל פץ סטרªל י אוטיפים ו לתרום לצמצ ו ם יכור ביןªה יהודים לערבים. 135  במרחב הציבורי " קבע כיª בסיכום דוח ועדת אור על רשויות השלטון למצוא את הדרכים שיאפשרו לאזרחים הערבים לבטא בחיים הציבוריים את תרבותם וזהותם ב אות ומכובדª אופן". 136 ראה שבª יªה ש עשורים שעברו מאז עשהª לא די לקיים המלצה זו. אדרב , ב ה מקצת ה והרשויות המקומיות המעורבות לחתורªיסו רשויות המדיª המקרים תקן זאתª במפגיע תחת ההמלצה. כיצד ? ס רטוט מתווה להסדרת סוגיות הדת במרחב הציבורי חגים ומועדים יכולים להיות זמן ומרחב המדגיש ים את העושר התרבותי, אך בה בעת ציאלªיש בהם פוט להגביר את המתח. אירועי מאי לא היו האירועים יםªהראשו יםªי העשורים האחרוªבש יצתוªש()גם על רקע דתי. תªבש2006 חל שמחת תורה בחודש הרמד א .ן תלמידי הישיבה שהתגוררו ת וולפסון בעכוªבשכו פירשו את תªהתק רמ ה קול המבשר על סיום הצום כ התרסה ו ראו בו פגיעה בהסכם הבלתי כתוב העומד ביסוד מרקם החיים היהודי-יªערבי, ואילו הערבים ראו בריקודי ההקפות ההמו ים תם גם פלישהª, שכללו לטע ת שלªלשטחים פרטיים של תושבים ערבים, התגרות מכוו ה ישיבה – בפרט כיוון ש מטרתה המוצהרת של תª הישיבה פסה .מלכתחילה כאיום מפורש על הציבור הערבי המתגורר בעיר גם העובדה ש כמה מתלמידי הישיבה ובוגריה היו חמושים ליבתה את האש. יתªעל רקע זה החלה קטטה המו ו במהלכה ירה אחד מבוגרי הישיבה באוויר ו הגביר אף יותר .ות בין הצדדיםªאת המתח והעוי137 כעבור תייםªש התרחש בעיר אירוע ה מידה גדול אף יותרªבק: עוברי אורח יהודים תקפו הג ברכבוªתושב ערבי ש ביום הכיפורים והתק פה י הביאה ל תסיסה רבה.ברחבי העיר ולפגיעה הדדית ומתמשכת ברכוש ובגוף של יהודים וערבים138 שª י אירועים בולט ים אלו ,לצד ,אירועי מאי ממחישים היטב את הצורך הדחוף בהסדרת סוגיות הד ת במרחב .הציבורי139 ל הסדרה זו צריכ ים לדאוג בכל עיר פרדªב שי הדת וªחברי המועצה, א ציגיªהחברה האזרחית, י המ טרסים של התושביםªה את האיªאמª יצגים, ו עליה .לקבל תוקף משפטי 134 יין זªה מצא בדוח הביקורת האחרון ליקויים בעªגם מבקר המדי.הªה האחרוªה, על אף מגמת השיפור בש " ראו וך לחייםªחי ותªיעת גזעªמשותפים ולמ– ביקורת מעקב," תיªדוח ש71ג הª, מבקר המדי2021 ', עמ 1142 . 135 'סרין חדאד חאגª ראו גם-יחיא, "יש פתרון : מורים ערבים בבתי ספר יהודים", ynet , 22.8.2021 . 136 " ועדת החקירה הממלכתית ושאªב ב גשויות בין כוחות הביטחוןªירור הת ל בין אזרחים ישראלים באוקטובר2000 ," אוקטובר 2003 . 137 לפירוט ראו אורי טל, ת וולפסון בעכוªהמתיחות בין יהודים לערבים בשכו:, ירושלים מרכז המחקר והמידע סתªשל הכ , 2006 . 138 שמריהו ישורון)לעיל הערה13 .( 139 ה שמרªראו אר, חיים משותפים בערים מעורבות: תרומתם של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בערים המעורבות להיערכות לקראת החפיפה בין המועדים עיד אלאד'חא ויום כיפור, ,ית גישורים, משרד הרווחה והשירותים החברתייםªתכ 2015 . 91 יªוף לשוª ו כי בכל העריםªו מצאªפרד שערכª במחקר המעורבות , ללא יוצא מן הכלל, יש תת-ייצוג בולט ש ל אישים ערבים בשלטי הרחוב. לצד ייצוג- יתר של אישים יהודים, ברחובות רבים ברחבי הערים המעורבות צחיםªמו גם גופים יהודיים, אירועים בעלי זיקה יהודית וכ דומה , ו אין ייצוג דומה של ה.היסטוריה הערבית מכל סוגי הפערים בערים המעורבות תיקון הייצוג במרחב הציבורי הוא אחד הפ ית, אךªה טכªשוטים ביותר מבחי אחד .ה זהותיתªהמורכבים ביותר מבחי140 כדי להבטיח את התיקון מוצע לחוקק חוקים מתאימים, 141 ות אתªלש ימייםªיים הפªהלים העירוªה, ית ופועלה, ולהקצות משאביםªושא הרכב ועדת השמות העירוªלמשל ב לי מהחברה הערביתªי של מאגר שמות אופציוªלאיסוף רצי. קידום התיירות בערים המעורבות וף הגליל ותל אביבª הערים המעורבות, למעט- ,יפו הן ציאל תיירותי בלתי ממומש. עכו וחיפה הןªבעלות פוט דוגמאות מובהקות, ,אך גם רמלה142 לוד ומעלות- תרשיחא הן ערים עתיקות אשר יש בכוחן להציע לתיירים יםªמזדמ היכרות עם אתרי מורשת האוצרים הי .סטוריה מרתקת לשם כך יש להקצות משאבים למחקר ארכאולוגי ו היסטורי של העבר הערבי בערים המעורבות– מחקר טען כיªש לא עשה בעברª תªבכוו מכוון143 – ועל בסיס הממצאים ותªלב .מערך תיירות ראוי לשמו בכל עיר ועיר קידום התיירות יוכל לתרום הן לתעסוקה הן לאופן ש בו יוצג סיפורה של העיר; אולי באמצעות רטיביםªיםªשו, אך מתוך זיקה משותפת .עמוקה  מגורים משותפים חזון המגורים המשותפים בערים המעורבות חלªבעקבות אירועי מאי טלטלה אדירה . הדיווחים בתקשורת ים שכªעל "השכ י וªוו את ה "פורעים םªאמ לא שיקפו במדויק את המציאות בשטח, שהייתה מורכבת בהר בה וכללה גם ביטויים של יםªסולידריות בין השכ ו את אותותיהםªתª אך . יש חשש ש מא רטיבªה המעוות השולט כיום בכיפה יכתיב במידה רבה את דפוסי המגורים בערים המעורבות ציח אתªוי גד האוכלוסייהª האפליה הערבית הן ברכישת דירות ו ב השכרתן ותªון שכוªהן בתכ )תחום ו שב האפליה סמו יה יותר, אך בעי י תית לא פחות(. ושא זהª וספים שלª היבטים לא י וªידו כאן .מפאת קוצר היריעה שימוש באמצעים חוקיים ל סיכול גד ערבים ברכישת דירות וª אפליה ב השכרתן הערים המעורבות, ו בכלל זה הערים המעורבות אשר צומחות ותªים האחרוªבש, הן גד ערביםª מוקד לאפליה וגעªבכל ה .לרכישת דירה144 לעיתים ה אפליה היא מצד חברות פרטיות , אך לעיתים גם ידה של הרשות המקומית או של ותªיסיוª גופים אחרים בדבר. על מערכת אכיפת החוק להפעיל את סמכויותיה כדי לסכל אל קציות כבדותªפליה מסוג זה ולהשית ס ליצירת התרעה. 140 שתיªבªמירון ב, ""המפה העברית, תיאוריה וביקורת11 )חורף1997 '(, עמ29 . 141 ות המגדרית והתרבותית בשמות רחובות העיר(, התשע"חªראו למשל הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות )ביטוי לשו- 2018 . וסח אחרª ו יש לקבועªלטעמ. 142 א"מ גל49151/20 , "השר סילבן שלום– ."צרכי הסקטור הערבי ברמלה 143 ה לויןªדפ, המרחב השלישי: מרכז ופריפריה בספרות ישראלית , תל ,גªאביב: רסלי2016 ', עמ 64 . 144 ראו למשל פישר ורון )לעיל הערה48 '(, עמ4- 13 . 92 ות שישווקו כªון שכוªתכ ותªשכו מעורבות ה ים הדירו את הציבורªו בערים המעורבות בעשורים האחרוªבªות החדשות שªמחקר מלמד כי השכו .הערבי145 בין ש זה קרה מ לכתחילה ובין שזה קרה ,בדיעבד אם ת מכוון וªבכוו אם מתוך ות, יש לתקןªרשל וªעשה ולמª את העוול שכבר ות מקרים דומים בעתיד. כדיªע היש לתקן את העוול יש להתאים שכו ותª "יהודיות" גם לאוכלוסייה הערבית, כלומר להקים למען אוכלוסייה זו מוסדות ציבור, וך, תרבות ודתªחי ה או בסמוך לה. לªבשכו דעת ו אין לפסול הצעה זו על הסף בª ה שאין היוםªטע ביקוש ות מעורבותªלשכו . ות מקרים כאלוªוע הישªבמקביל, כדי למ ,בעתיד ותªן שכוªיש לתכ חדשות מת ש אימות לחיים ומגורים .משותפים  חברה אזרחית ים יהודיªתמיכה בארגו םי-ערבי י ם המקדמים חיים משותפים ית המורכבתªמיקה העירוªהדי ת את היחסים ביןªהמאפיי יהודים ל ה מושפעתªªערבים אי רק מ הפוליטיקה יתªהארצית והעירו, ויªי השיªאלא גם מהחברה האזרחית )או מהיעדרה(. סוכ– מי שבכוחם לקדם חיים משותפים בערים המעורבות– שיªם רק פקידים מקצועיים ברשות המקומית או בממשלה כי אם גם אªאי ,החברה האזרחית בעיר146 המודאגים מגורל המקום ש ותªבחרו לב בו .את חייהם לכן חשוב להקצות משאבים ל .ים העוסקים במלאכת החיים המשותפיםªארגו וªלדעת אי מתבקש לזכª, ת ייה בתקציב מכוח ,סעיף זה מלבד כמובן כשירות מקצועית לביצוע המשימה, א הו ייצוג הולם. שיעור הערבים והיהודים ב ארגון או מיזם צריך ל.ה את שיעורם בעיר ואת השפעתם האפקטיבית על קבלת ההחלטותªאמª שקף147 145 הילה לוטן, " 'המרחב הלעומתי' ": בידול וריחוק בערים מעורבות, בתוך: ,(טלי חתוקה )עורכת ,ייןªון: דירה, בªדפוסי תכ הªה, מרכז, עיר, מטרופולין, מדיªשכו ,גª, תל אביב: רסלי2020 ', עמ 87 . 146 אן פראג' פלאחª'ג, ים של חיים משותפים בתוך העירªשים ערביות ויהודיות על מהלכים שוª השפעת עמותות וקבוצות של עכו , :חיפה המרכז היהודי- ערבי– ,יברסיטת חיפהªאו 2015 . 147 להשוואה ראו יות עבודה בעלות השפעה חיובית על מרקם היחסים בין ערבים ויהודיםª"קול קורא לקידום תכ ,בערי הפריפריה "גב והגלילªה,גב והגלילª, המשרד לפיתוח הפריפריה, ה ובמברª 2021 . מהו מצבם החברתי–כלכלי של התושבים הערבים בערים המעורבות? האם במרוצת השנים הוא הורע או הוטב – ובאילו תחומים? אילו מכנים משותפים יש בין הערים המעורבות, ומה מבדיל ביניהן, או מייחד אותן, האחת מרעותה? מהם הקווים המנחים לעיצוב מדיניות שתכליתה צמצום הפערים בערים המעורבות? מחקר זה, פרי שיתוף פעולה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה ובין הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, משרטט תמונת מצב עדכנית של התושבים הערבים בערים המעורבות בחמישה תחומים הקשורים זה לזה בעבותות: רווחה (ובכלל זה דיור), חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה ופשיעה. כל אחד מן התחומים נסקר במחקר בכמה נקודות על ציר הזמן, כדי לזהות מגמות ותמורות; כן מוצגת השוואה בין התושבים הערבים לתושבים היהודים בערים המעורבות ולממוצע הארצי של כלל אזרחי ישראל הערבים, שאינם מתגוררים בערים המעורבות. על בסיס הממצאים, המחקר מביא המלצות רוחב כלליות וספציפיות לכל עיר, המיועדות הן לממשלה, הן לרשויות המקומיות והן לחברה האזרחית. נוסף על ההמלצות בתחומים העומדים במוקד המחקר, פרק נפרד מוקדש להמלצות בנושא חיים משותפים בערים המעורבות. עו"ד עודד רון הוא חוקר בתוכנית "החברה הערבית בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה; תלמיד לתואר שלישי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בהיסטוריה של משטרת ישראל, ביחסי משטרה–חברה, במאבקם לשוויון של יוצאי אתיופיה בישראל ובמניע הגזעני במשפט הפלילי כנסיבה מחמירה. בן פרג'ון הוא חוקר בתוכנית "החברה הערבית בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה. בעל תואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. חוקר את השתלבות החברה הערבית בישראל בשוק העבודה. ד"ר נסרין חדאד חאג'–יחיא היא ראשת התוכנית "החברה הערבית בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה ושותפה בקרן פורטלנד. עוסקת בפיתוח כלכלי של האוכלוסייה הערבית בישראל ובשילובה במערכת ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. 2022 מרץ www.idi.org.il