חומר רקע
23/5/2024
ט"ו באייר התשפ"ד
:לכבוד
יו"ר וועדת הכלכלה- ח"כ דוד ביטן
חברי וועדת הכלכלה
נייר עמדה
מטעם מכון התקנים-
הצעת חוק התקנים (תיקון מס19
) (אימוץ
הוראות המחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-
2024
מכון התקנים הישראלי תומך ברפורמה, ובלבד שתעמוד בכללי השוק האירופאי
בבחינת
"
טוב לאירופה טוב לישראל-
"מלא מלא , כך שיאומצו כלל פרטי
האסדרה האירופאיים, כפי שיובהר .להלן
כידוע, תזכיר החוק כולל את הוספת פסקת משנה (ד) בסעיף9
(א) בעניין הוספת מסלול
הסתמכות על האסדרה האירופית, תוך הפחתת הדרישות הרגולטוריות בשלב הייבוא
והתמקדות בפיקוח ואכיפה בשווקים ודגימת טובין בנמל וכן, הקלות בהטלת עיצום כספי על
.יבואן כנ"ל
להלן הערות מכון התקנים להצעת :החוק
העדר החובה להחזיק "תיק מוצר" המכיל מסמכים מהותיים אודות המצרך
והסתפקות בהצהרה בלבד
1.
,כפי שיובהר להלן
תזכיר החוק
אינו
מאמץ את כל האסדרה האירופית
(דירקטיבות/רגולציה), אלא נוטל רק חלק ממנה, באופן הפוגע במהות האסדרה, תוך
.גרימת סיכון לציבור הצרכנים
2.
מלשון הוספת סעיף2
()יב(א1
א) לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-
1979
:(להלן""פקודת היבוא והיצוא ) עולה, כי
על-
אף החובה החלה על יבואן
ל שמור את
הפרטים והמסמכים המנויים בתוספת הראשונה
לפקודת היבוא והיצוא (היינו, החזקת
)""תיק מוצר לגבי כל משלוח של טובין ,
הרי
ש יבואן המייבא
מצרך ה מתאים לדרישות
האסדרה האירופית לא יידרש
לשמור מסמכים המעידים על התאמת הטובין לדרישות
האסדרה האירופית!
אף ו לא יצטרך להצהי ר כי המוצר מתאים לדרישות ההסדרה
האירופאית !
3.
לשון אחר, בשונה מהחלופות האחרות בסעיף9
()(א1
) לחוק התקנים, התשי"ג-
1953
:(להלן""חוק התקנים ,), מי שמייבא עפ"י מסלול האסדרה האירופית לא רק שלא
יידרש
בשמירת מסמכים המעידים על התאמת הטובין לדרישות האסדרה האירופית ,אלא
אף לא
!יצטרך להצהיר כי הטובין שייבא עומדים בדרישות, כאמור, וזאת בלבד
4.
לא למותר לציין, כי באירופה, הדירקטיבות קובעות מה צריך להיכלל ב"תיק מוצר". "תיק
המוצר" צריך להכיל מידע רב, דוגמת תיאור המצרך ומטרת השימוש בו, תהליך פיתוח
וייצור המצרך, הסיכונים הכרוכים בשימוש במצרך, התייחסות של היצרן לסיכונים
במצרך, דיווחי בדיקות שנעשו למצר
ך, מפרט טכני ועוד. כמו-
"כן, לכל "תיק מוצר
ישנו
,תוכן ספציפי שונה (כמפורט בדירקטיבה או ברגולציה הרלבנטית, לפי העניין). למעשה
"תיק המוצר" מהווה הוכחה לבטיחות המצרך ולביצוע תהליך הערכת התאמה באופן
.תקין
5.
ברי, כי באירופה לא
"מסתפקים בהצהרה כ"תיק מוצר . רק לאחר ש"תיק המוצר" מכיל
.)את המסמכים הנ"ל, יש להצהיר, כי המצרך תואם את הדרישות (הצהרת תאימות
6.
,בענייננו
אין מקום
לפטור יבואן, כאמור, מהחזקת "תיק מוצר" המכיל את המסמכים
.המפורטים בתוספת הראשונה לפקודת היבוא והיצוא
7.
,בהתאם לכך ,כמו באירופה יידרשו לרוב יבואנים לקבל גישה ישירה או עקיפה למסמכי
היצרן
מהיצרן עצמו-
מה שלא יכול להתקיים בכל הנוגע לייבוא מקביל, למשל, כפי שיפורט
.להלן
8.
מכאן, שהפטור, הניתן ליבואן המייבא מצרך המתאים לדרישות האסדרה האירופית ,
מהחזקת "תיק מוצר" המכיל את כל המסמכים המהותיים והחשובים הנ"ל, פותח פתח
לייבא כמעט כל מצרך, תוך נטילת סיכון מזערי של הטלת עיצום כספי מופחת או לכל
.היותר, עיצום כספי כקבוע בחוק התקנים
9.
להשלמת התמונה יצויין, כי
אף אם היתה דרישה להצהרה
,על עמידה בדרישות האסדרה
מ
ניסיו
נו המקצועי
ה רב
שנים
של המכון, ידוע
כי
מיטב היבואנים מייבאים מוצרים שונים
ש לעיתים נעשים בהם שינויים ע"י היצרנים עצמם (בד
רך כלל על-
מנת
לחסוך בעלויות) .
,במקרים כאלו היבואן
אינו מודע כלל
לשינוי
שבוצע במוצר .
,משכך
סביר להניח , כי הצהרה
של
יבואן תמים (
החל מיבואן רשמי ועד יבואן
מקביל ה
רוכש את המוצר לא מהיצרן -
ראו
)בהמשך לא תה
א אמינה ולא תשקף את תכונות המוצר המיובא ומכאן, הסיכון שייו
צר ו
כלפי ציבור המשתמשים .
הצורך בהגנה על הציבור מפני מוצרים מסוכנים-
הרחבת מערכת האכיפה
10
.
מערך האכיפה של :משרד הכלכלה והתעשייה (להלן""המשרד)
,בדבר עמידה בתקן רשמי
המבוסס על פיקוח ובקרה בשווקים הוא כלי משלים ומוגבל מטבעו . המהלכים שנועדו
להקל על היבואנים, מחייבים את המשרד לעשות זאת מתוך אחריות לשלומו, לבריאותו
)ולבטיחותו של הציבור מפני סיכונים אפשריים (בטיחותיים, בריאותיים וסביבתיים
כתוצאה משימוש במוצרים אלה. מערך האכיפה מיועד לבדוק מוצרים, עליהם חלים
תקנים רשמיים, המוצגים
למכירה בארץ, בין אם הם מיובאים, בין אם הם מיוצרים בארץ
.ובין אם הם חדרו לתחומי המדינה בדרך כלשהי
11
.
הרחבת סמכויותיו של הממונה על התקינה והגדלת משאבי הפעילות שלו
(מעבר לאלו
,)שכבר גדלו במסגרת הרפורמה האחרונה בייבוא
בדגש על השקעות מסיביות בפיתוח כלים
,מחשוביים והגדלת כוח האדם לא קידמו
באופן ממשי את יעדי אבטחת הציבור בפני
,סיכונים. כאמור לעיל
האכיפה והפיקוח בשווקים הינם תהליך משלים בלבד
לתהליך
.העיקרי של אכיפת התקנים הרשמיים באמצעות בדיקות יבוא
12
.
תקנים רשמיים ובדיקות עמידת טובין מיובאים בתקנים הרשמיים הם כלי אסדרה מרכזי
של המדינה, לשם מילוי חובתה הבסיסית של הבטחת בטיחות ובריאות הציבור וכן שמירה
על הגנת הסביבה. לעומת זאת, אי-ביצוע בדיקות טובין
בחצרי היבואן או במקביל לשיווקם
)(כנהוג כיום על ידי המכון עלול להגדיל את היקף התאונות והתחלואה, הנובעות משימוש
במגוון מוצרים שהשימוש בהם לא נבדק בכלל ו/או שאין מספיק מידע מבוסס אודותיהם
ו/או שפוטנציאל הסכנה בהם לא נבדק
(להשלמת התמונה יוער, כי כיום, מרבית הטובין
נבדקים בהתאם לאמור לעיל, כך שמסלולי הבדיקה/האכיפה הקיימים אינם פוגעים
בשרשרת האספקה של היבואן, מחד, אך מבטיחים רמת ודאות סבירה בעניין הבטיחות
.)והבריאות, מאידך
13
. האמור לעיל נכון גם לגבי הפיקוח והאכיפה על ייבוא מצרכים ה
מתאי,מים, לכאורה
לדרישות האסדרה האירופית.
14
.
למעשה, תזכיר החוק
נו אי
עומד במבחן המציאות והוא יפגע בבריאותו, בשלומו ובבטיחותו
.של הציבור, לרבות בהגנת הסביבה
15
.
כידוע, מנגנוני הפיקוח והאכיפה באירופה גדולים יותר ונהנים משיתוף מידע רב בין מדינות
.האיחוד האירופי
16
.
הדו"ח, עליו נסמך תזכיר החוק, נעדר מנגנוני בקרה, מעטפת ליישום עם פירוט מקיף של
.משך הזמן והתקציבים שיידרשו להטמעת התהליכים
17
.
.ודוק אימוץ מסלול יבוא של טובין העומדים בדרישות
האסדרה
האירופית טומן בחובו
אתגרים לא פשוטים, בפרט לרגולטור שצריך, למשל,
להכיר היטב את האסדרה האירופית
המאומצת ולהעמיד תשתית בדיקה מתאימה שיכולה לבדוק התאמה לרגולציה
האירופית.
18
.
האיחוד האירופי מספק למדינות תשתיות תומכות, לרבות מערכות מידע ופורומים כלל
.אירופיים
:קיימות שתי מערכות מידע ברמה האירופית
RAPEX
Dangerous Non-
Food
Products)
for
System
Alert
Rapid) ו -
ICSMS
Information &
Communication System for Market Surveillance)
.)
19
. ה-
RAPEX
היא מערכת הכוללת דיווחים על מוצרים מסוכנים שהזינו רשויות הפיקוח
במדינות האיחוד האירופי ובהתאם,
,היא משמשת צרכנים
יבואנים וכן
רשויות פיקוח
בשווקים ובגבולות. ה-
ICSMS
היא מערכת שנועדה לייעל את עבודת רשויות הפיקוח והיא
מכילה דיווחים על ביקורות
שנעשו ע"י הרשויות והוזנו על-
ידן (בין אם המוצר נמצא תואם
,לדרישות או לא) בהתאם
המערכת נגישה לרשויות הפיקוח בשווקים ובגבולות בלבד, אך
.חלק מהמידע נגיש גם לציבור
מערכות המידע הנ"ל
המשותפות ,
מסייעות בהתמודדות עם
מוצרים לא -
תואמים.המשווקים ברחבי האיחוד האירופי
20
.
במדינת ישראל, קשה לראות כיצד המשרד, באמצעות מנגנון הפיקוח והאכיפה הקיים
.כיום, יוכל להשתלב במערכות הללו, אם בכלל, לצורך בקרה, פיקוח ואכיפה יעילים
21
.
,בנוסף, טרם החלת תזכיר החוק נדרשת הקמת יכולת אפקטיבית לביצוע אכיפה יעילה
בשווקים. יש לגייס מספר גדול ומשמעותי של פקחים
)(מעבר לאלו הקיימים כיום
שיוכל
לבצע אכיפה איכותית ואפקטיבית
ש
ל הטובין המיובאים גם במסלול חדש זה .
22
. לא למותר לציין,
כי ב מדינת ישראל לא מתבצעת סטטיסטיקה ממוסדת של הנזק הנגרם
לציבור כתוצאה משימוש במוצרים שחל עליהם תקן רשמי . ככל הנראה, אין מספיק
מודעות בקרב קובעי המדיניות והציבור הרחב לסיכון הקיים משימוש במוצרים שאינם
.הרשמיים
בתקנים
עומדים
,למעשה לניטור
מערכת
בארץ
כיום
אין
מפגעים/פציעות/מחלות וכיו
צ "ב כתוצאה משימוש במוצר מיובא עם ליקויים! מערך
הבדיקות שהתקיים עד היום ע"י המעבדות , ובכללם המכון,
נתן בידי הממונה על התקינה
מידע רב לעניין אחוזי אי-ה
עמידה וכיו
צ ."ב
ברי, כי בידי המכון קיים
מידע מפורט ומסודר
אודות הסכנות הצפויות לציבור כתוצאה .משימוש במוצרים מיובאים עם ליקויים
העדר הוראה בעניין בחינת המהלך בתום תקופה שתיקבע
23
.
עיון בדו"ח מגלה, כי הוא נעדר לוחות זמנים לבחינת עמידת האסדרה ביעדים ובמטרות
שהוגדרו מלכתחילה. לא הוגדר אילו נתונים ייבחנו בעתיד כדי לבדוק את ההשפעה של
הרפורמה בפועל ובסייפת הדו"ח אף נכתב, כי בחינת האפקטיביות לא תתבצע, עד לכניסת
הרפורמה לתוקף והעמדת
התשתית שתאפשר לממונה
על התקינה
וליבואנים לבדוק את
עמידת הטובין
באסדרה
האירופית !
24
.
,לא זו אף זו, בניגוד למדריך, לא הוגדר בדו"ח מועד לבחינה עתידית של היעדים, היינו
תזכיר החוק אינו כולל הוראה בעניין בחינתו בתום תקופה שתיקבע בו והמשרד אף לא נתן
.נימוק לכך
פגיעה בייבוא מקביל
25
.
" בהקשר זה ראוי לציין את התופעה המבורכת של
יבוא מקביל." של טובין לארץ כידוע ,
יבוא מקביל ה נו י אחד הגורמים החשובים בהורדת מחירי המוצרים לצרכן .כאשר אין
יבוא
מקביל, יכולים היבואנים הראשיים לעשות כרצונם במחירי מוצריהם .אולם, כאשר מוצר
מיובא יב
יבוא מקביל,
מחירו לצרכן צונח .
26
.
בהתאם לסעיף2יב()(א1)
לפקודת היבוא והיצוא, על כל יבואן חלה חובה לשמור פרטים
ומסמכים, כמצויין בתוספת הראשונה
לפקודה. הוראה זו, למעשה, מחייבת יבואן המייבא
טובין, להחזיק תיק מוצר המכיל את פרטי המוצר, ארץ היצור והיצרן וכן אישור על
התאמת הדגם לתקן הרשמי החל עליו, בצירוף דו"ח בדיקה מפורט, בהתאם להנחיות
.הממונה על התקינה
27
.
,במקרה דנן יבואן ראשי , המייבא
מצרך המתאים לדרישות האסדרה האירופית, יוכל ,
,כנראה
לקבל מהיצרן מסמכים ולהציגם לממונה על התקינה עפ"י דרישתו, כאמור
בהוספה של סעיף16
()א(ג1ב) לחוק התקנים,, אולם
,ברוב רובם של המקרים יבואן מקביל
לא
יוכל לקבל מסמכים מהיצרן
ועל-
,כן לא יוכל להראות כי הטובין עומד
ים
בדרישות
האסדרה האירופית ואם-
כן, נמצא, כי הוא מפר את חוק התקנים וצפוי להטלת עיצום
כספי מלא .
28
.
,מעבר לכך
כ
ידוע ,
יבואנים מקבילים רבים רוכשים טובין בחו"ל לא ישירות מ
ה יצרנים ואין
להם
כל ידיעה באשר ל הרכבו הכימי/הרכיבים
שבמוצר המיובא .ברי, כי ל יבואנים
המקבילים הרבים ה
מייבאים טובין לארץ
בסכומי עתק בכל שנה
אין
את הידע הנדרש
לפי
ו יצהירו על טובין שרכשו בתערוכה או כיד של
י
שית ., למשל
29
.
שינוי כזה, יגרום להיפוכו של דבר
ולהעלאת יוקר המחיה וי עמיס על
ה יבואן
ה מקביל
הוצאות ש
אינן
קיימות ל.יבואן הראשי
פועל יוצא ,מכך פגיעה חמורה ב י יבוא המקביל
ו
פגיעה
קשה בתחרות, על כל המשתמע מכך ונמצא שכרנו יוצא בהפסדנו .
ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל