חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-008902
סיכום דיון
מיום שלישי, י"א באדר א' תשפ"ד, 20.2.2024, בנושא:
ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג - דיון מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - זוהי ישיבת מעקב רביעית בנושא. לאחרונה אושר מתווה מפורט בנוגע לחזרתם של תושבי העוטף לביתם, וניתן להניח שהדברים מתקדמים עם יעדים ברורים ותכנית סדורה. אנחנו נמשיך לעקוב אחר הנושא ונקיים דיון בעוד כמספר שבועות.
המצב מורכב יותר בצפון. קיים חוסר ודאות משווע לגבי ההתפתחויות בגזרה מבחינה מדינית ומבחינה צבאית. היישובים והערים נפגעים על בסיס קבוע, והתושבים עדיין אינם יכולים לחזור לבתיהם. מצב זה אינו יכול להימשך לאורך זמן וחייבים לעסוק בו שוב על מנת לפעול לתכנית פעולה עם מס' תרחישים וכמובן עם הגדרה תקציבית מסודרת עם מדרגים לפיצוי כל יישוב, משפחה, משק עפ"י צרכיו.
אנחנו חוזרים היום לדון ולעקוב שוב על הטיפול בכל הנושא של יישובי הצפון – הן בהיבט התקציבי של הסיוע למפונים מטעם המדינה ולמפונים עצמאית, והן בהיבט פערי המיגון כפי שהתריעו נציגי היישובים.
משרד מבקר המדינה – אפרת אוריין-סגנית מנהלת אגף – התרחיש במלחמה רב-זירתית צופה ירי של עשרות אלפי רקטות. בחנו את הפעולות להגנת העורף: מיגון פיזי, גילוי והתרעה והגנה על אוכלוסייה.
2.6 מיליון איש נמצאים ללא מיגון תקני, מתוכם 50 אלף איש גרים עד 9 ק"מ מגבול הצפון. 23 אלף איש הם תושבי קריית שמונה. תכניות הפינוי לא הושלמו עד ה- 7.10, וחלק מהמקלטים אינם כשירים. כמו כן פקע"ר לא בחן את הצורך בשהייה ממושכת (מים זורמים, שירותים, חשמל) כחלק מהכשירות. בהיבט גילוי וההתרעה – צה"ל עשה קפיצת מדרגה משמעותית אך עדיין יש פערים בצפון.
משרד הביטחון – דויד סויסה-ר' מינהלת אופק צפוני – המנהלת הוקמה לפני חודשיים ע"י שר הביטחון, והוגדרו לנו מס' משימות. היעוד שלנו הוא לעשות אינטגרציה של מאמצי משרד הביטחון ולהוות כתובת אחת.
סמכות העיסוק של המנהלת – 9 ק"מ דרומית לקו הכוללת: 4 ערים מרכזיות, 5 מועצות אזוריות ו- 10 מועצות מקומיות.
המשימות שהוגדרו: 1. "משיב הרוח" – ארגון כיתות הכוננות והעצמתן. 32 ישובים כבר קיבלו התעצמות.
2. "מגן לצפון" – עד כה מומשו 250 מיליון ₪, ומתוכם נבנו 450 ממ"דים ביישובי הגבול 0-1 ק"מ. קיימת תכנית לטפל ביישובים 0-2 ק"מ שממתינה לאישור בסך מיליארד 460 אלף ₪ שאמורה לתת מענה לעוד 1,700 ממ"דים. רגולציה ומינהל התכנון מונעים כרגע את האצת התקצוב.
3. מרכיבי ביטחון – עלותו כחצי מיליארד ₪.
ביישובי 0-9 ק"מ יש צורך בהתאמת מרכיבי הביטחון לפי הגדרת פקע"ר.
4. טיפול בנזקי הצפון - יש 622 מבנים פגועים כרגע ע"י כוחות האויב או כוחותינו, ויש שת"פ מצוין בנושא בין המנהלת, הרשויות ומס רכוש.
5. מחסור ברובד ממשלתי - יש הצעת מחליטים של ועדת מנכ"לים שאמורה לסנכרן את המאמצים האחרים (חקלאות, תעשיה, חינוך). אני שמח שיש הנעה להתחדשות עירונית, והיא הכרחית ל-4 ערים. הצעת המחליטים היא בהובלת מנכ"ל משרד הפנים, ויש תקציב בסך 3-3.5 מיליארד ₪ שנועד למשימה הזו. כל שנותר הוא להחליט, והיעד להחלטה הוא חודש ימים. מתוך תקציב זה 1.4 מיליארד עבור מיגון לצפון , 250 מלש"ח לחינוך בריאות ורווחה.
פקע"ר – סא"ל טריף גסאן-רע"ן הנדסה ומיגון – בקרית שמונה שופצו כל המקלטים המשותפים.
מיגון הבתים בצפון – 586 מתוקצבים בק"מ הראשון. בתקציב שיאושר יכנסו גם לק"מ השני. בטווח 0-1 ק"מ 321 בתים הושלמו ו- 98 נמצאים בביצוע.
בתכנית החדשה יש 30 מיליון ₪ לחיזוק ומיגון קריית שמונה.
יש 746 ממ"דים מוכנים לביצוע עם היתרים, וממתינים לתקצוב ואישור בטחוני.
בק"מ הראשון יש 1,050 שממתינים לתקציב ולתכנון, ו- 586 נוספים שמתוקצבים, אך הם לא לביצוע כרגע.
יש 250 מיליון ₪ לחינוך, בריאות ורווחה, ו- 50 מיליון למיגון ציבורי מרחבי.
20 מיליון ₪ מיועדים לאשקלון מהתכנית החדשה, ובוצע רק כרבע ממנו.
רח"ל – איציק גיא-מנהל מל"ח מחוז דן- ב- 15.11 היתה אמורה להתקבל החלטה לגבי סדר גודל של 15 מיליארד ₪, אנו מניעים את התהליך מחדש כדי שתהיה ועדת מנכ"ל בראשות מנכ"ל משרד הביטחון.
ח"כ מטי הרכבי צרפתי – החלטות שהתקבלו בנוגע למיגון אזורי 0-2 ק"מ נטרפו אחרי פרוץ המלחמה. הנסיבות מלמדות אותנו שיש להרחיב את הרדיוס של רצועת הביטחון. כי במבחן התוצאה 0-2 ק"מ מפונים ו- 2-4 ק"מ נמצאים בבתים.
ח"כ משה טורפז – לא הגענו למלחמה מוכנים משום בחינה. נושא המיגון יקבל תת-פרק בתחקיר. היה פרויקט של מאות מיליוני ₪ לצורך מיגון מקלטים אחרי פרוץ המלחמה, ותוך חודשיים הוכשרו אלפי מקלטים במימון המדינה ותורמים. בכל מבנה ציבורי צריכה להיות יכולת להגן, ובכל בית צריך להיות ממ"ד.
כיתות בית ספר לומדות במקלט בצפון הארץ היות ובי"ס אינו ממוגן. אנו נמצאים בחודש ה- 5 למלחמה ומדובר בעתיד ילדינו.
מרכז המחקר והמידע – אורלי אלמגור לוטן – השאלות שעולות: האם המיגון במרחק של 0-2 ק"מ הוא במקביל לחיזוק מבנים בקריית שמונה?
מי אחראי על נושא הביטחון אישי באזורים שפונו? האם המשטרה נכנסת לתמונה?
משרד הביטחון - דויד סוויסה-ר' מינהלת אופק צפוני- המיגון מתייחס רק על 2 קומות ראשונות ללא צורך בהיתר, וההתחדשות העירונית מתוכננת ל- 3 קומות ומעלה. מדובר ב- 2 תכניות נפרדות. יש פער של כ- 4,000 מבנים שאינם מקבלים מענה. החלטת הממשלה לתקצוב למיגון בסך 5 מיליארד ₪ התקבלה בשנת 2017. 8 ישובים אינם מפונים, נכון לעכשיו, בגבול הצפון.
רח"ל – יוסי שפירא-סגן ר' רח"ל – על בסיס התרחיש המעודכן, יש עיסוק רב במשרדי הממשלה סביב התפתחות בחזית הצפונית. שר הביטחון קיים ישיבה שמהותה היערכות למצב ממושך ללא חשמל. המוכנות של המלחמה הכלל-ארצית להתמודדות עם זירה צפונית נמצאת סביב מערכות התקשורת והאנרגיה (חיזוק מרחב הסלולר בצורה מהותית יותר) בקרב המשרדים הרלוונטיים. שר הביטחון ביקש שנקיים גם פגישות עם ראשי רשויות בנושא. ליחידות הקצה יש יכולת הישרדות שעתיים ללא חשמל.
אנו דואגים למונשמי בית שנמצאים במרחבים, ויש נושאים נוספים בטיפולנו. אנו עובדים יחד עם פקע"ר בנוגע לפניה לאזרח עם חבילת הסברה למתן כלים, ללא בהלה, אם התרחיש יתממש. התחלנו לפעול יחד עם משרד התקשורת למען שידורים ברדיו בכל מצב מלחמתי.
למשרד התיירות אין בעיה לקלוט במלונות, היות והחדרים יתפנו בהדרגתיות מתושבי הדרום שחלקם שבים לבתיהם.
ח"כ מיכאל ביטון – ממשלת נתניהו היתה אחראית לפני מס' שנים על מתן תקציב בסך 5 מיליארד, אולם התקבלה החלטת קבינט סודית שמהותה מתן 0 ₪ לנושא. הגענו לממשלה בתקופת הקורונה, ולא היה תקציב מדינה לשנת 2019. כשר במשרד הביטחון מצאתי 100 מיליון ₪ אבודים, והממשלה שמה עוד 300 מיליון ₪. הממשלה הנוכחית הורידה את התקצוב, טרם פרוץ המלחמה, לעשרות מיליונים. מי שסובל הכי הרבה הם הדיירים בבניינים משותפים מקומה 3 ואילך. אין שקל מהמדינה למגן דיור ציבורי בשלומי ובקרית שמונה.
אורלי אלמגור – לוטן (מ.מ.מ.) – הצביעה על פער של 4000 מבנים מעל 2 קומות אשר לא מקבלים מענה מיגוני בשנה הקרובה. כרגע מוגנו רק בתים פרטיים או עד 2 קומות.
שמעון גואטה - תושב מושב עלמה – המושב נמצא במרחק 4 ק"מ מגבול לבנון, ואיננו מפונים. כעת אנו הקו הראשון לאחר שהקו הראשון פונה, ואין לנו פתרון למיגון.
אנו רצים סביב עצמנו, לא ניתן להגיע לשדות החקלאים, ואין פתרון לבע"ח. כעת ממגנים את הישובים 0-2 ק"מ, אך הם לא נמצאים כלל בבתיהם. יש למגן את הישובים שנמצאים במרחק 2-4 ק"מ.
ח"כ מאיר כהן – כל משפחה מקבלת 45 אלף ₪. ניתן להוסיף עוד עשרת אלפים ₪ לצורך בניית מיגון.
מועצת מבואות חרמון – יורם-מנכ"ל – יש להכין תכנית בנוגע לקליטה מסודרת של תושבים. שנים רבות התרענו בנושא למשרדים הרלוונטיים. אם התכנית היתה מתבצעת, כל ישוב היה יודע לאן הוא עתיד להתפנות.
אין מקלטים שמותאמים לשהייה ממושכת ברשויות הכוללים: מים, שירותים, ציוד שינה, ציוד חימום ומקרר. ברשויות יש מקלטים ישנים, והגשם הרב שירד לאחרונה גרם לחדירות מים. צו השעה לדאוג לכמה מיליוני ₪ למניעת חדירות מים. תכנית מיגון הצפון חשובה מאוד, והתחלנו אותה במושבי יובל ומרגליות.
משרד הפנים – אלי מועלם-ראש אגף פס"ח – יש תקציב אג"א ארצי שנותן מענה לשיפוץ מקלטים בהיבט רב-שנתי בצורה שוטפת.
יש טיוטה להצעת החלטת ממשלה, והיא טרם התקדמה ואבדוק את הסטטוס שלה מול מנכ"ל המשרד.
משרד התיירות – כפיר אבגי-מנהל אגף א חירום, בטחון מידע וסייבר – החמ"ל שלנו עובד בשגרה וערוך ליום הפקודה. המשימה שלנו היא קליטה, שיבוץ וכלכלה במלונו, ואנו מבצעים את החלטות משרד הביטחון. מבחינת תפיסת הניהול - אנו למודי ניסון מפינוי העיר שדרות, ובכוונתנו לעבוד מול הרשויות המוניציפליות ולא מול התושב עצמו.
רשות המיסים – אמיר דהן-מנהל מחלקת פיצויים – שילמנו עד עתה 11 מיליארד ₪: נזקים ישירים – מיליארד ש"ח ונזקים עקיפים – 10 מיליארד ₪.
הוגשו 1,200 תביעות בצפון, ואנו מטפלים בכל סוגי הנזקים. ההערכה שלנו היא שנגיע ל- 10,000 תביעות. אנו עובדים בשת"פ עם אופק צפוני, ומנסים למפות את האזור כדי להיערך ליום שאחרי. ההיערכות גם מתבטאת בכ"א - פתחנו מוקד ייעודי בטבריה, ויש מוקדים מוכנים בעכו ובחיפה עם ציוד ורשימות עובדים. בתחום הנזק הישיר אנו מוכנים לאירוע כל עוד הוא יישאר בממדים אלה.
משרד הבריאות - רונית רינגל-ראש מערך רפואה בקהילה ואשפוז המשכי לשעת חירום – נוכח התרחיש הדרומי, החל מ- 8.10 התקבלה החלטה בראשות מנכ"ל המשרד על פינוי אוכלוסייה עם צרכים רפואיים מיוחדים בגבול הצפון במרחק 0-5 ק"מ למלון מונגש. נכון להיום אנו מנסים לאתר בתי מלון נוספים מונגשים. כל ההיבטים הלוגיסטיים הם באחריות משרד הבריאות.
בחודשיים וחצי האחרונים המשרד מעמיק את המשמעויות בקשר לתרחיש צפוני, בהיבט של בית חולים לרציפות תפקודית (מים, מזון וגנרציה) ל- 72 שעות. אנו מאתרים את הפערים ועוסקים בו.
החל משנת 2012 אנו עוסקים בסוגיית פינוי בית חולים במצב של חוסר ברירה, ויש נהלי פינוי ותרגול בתוך מרחב בית החולים ומחוצה לו. ואכן פיננו בעבר בית חולים פסיכיאטרי. בית חולים כללי הוא סיפור מורכב יותר, ועל אף זאת בתי החולים מאומנים ומתורגלים למקרה של צורך בפינוי.
חולי בית – תגברנו את בניית מערכת מחשוב חצרמי"ם, מערכת מיוחדת מאוד שאופיינה בסיוע קופות החולים. 2 מקופ"ח מעבירות לנו מידע מידי יום, וה- 2 האחרות יסיימו את הממשק לקראת סוף החודש. אנו מחויבים, עפ"י תקנות נגישות לאוכלוסיות עם מוגבלויות בשעת חירום, להעביר את המידע למשרד הרווחה, ואנו מקיימים איתם דיונים כדי לטייב איתם את הממשק שיועבר לרשויות המקומיות.
יש כ- 1,000 מונשמים בבית ו- 33 אלף נתמכי מערכות נשימה, ואין לנו מקום לקלוט אותם כמפלט אחרון. האידאל הוא שהם יישארו בביתם עם הציוד שלהם. אנו עובדים במס' ערוצים: * ביקשנו מקופ"ח לאתר את אוכלוסיית התיעדוף הראשונה לפינוי, ואנו מאתרים עבורם ידעי קליטה בשיתוף משרד התיירות לאיתור מלונות.
* אוכלוסייה גדולה תישאר בביתה ואנו עוסקים ברכש של בלוני חמצן, סוללות וגנרטורים.
* בחינה של מתן סיוע מצד הרשויות המקומיות למערכת הבריאות במקרה ולא נוכל לפנות את אותם אנשים מביתם.
* במסגרת המרפאות האחודות, אנו פועלים לתת לאותה אוכלוסייה בלוני חמצן של 40 ליטר וגנרטורים למצב של שהייה בהפסקת חשמל.
בשנת 2022 נעשה תרגיל במשרד לגבי המרכיבים בבתי החולים שנכנסים לתכנית הרב-שנתית. אנו מתרגלים לפחות 4 בתי חולים פסיכאטרים-גריאטריים ו- 4 בתי חולים כלליים. בנוסף יש תרגילים פנימיים שבית חולים עושה והוא נדרש לדווח לנו שאכן התרגיל בוצע.
המשרד לביטחון לאומי- חיים נודלמן-מנהל אגף א' היערכות לשעת חירום – אנו שותפים לעמ"ט משותף שמובילה רח"ל לגבי היערכות לעלטה ומתאר צפוני. אחריות המשטרה היא להצלת חיים בלבד, והיא מסייעת לצה"ל ולרשות בפעולות הנדרשות. יש תעדוף בהחזרת החשמל לגופים שלנו במקרה של עלטה, ולשפר מוכנות במוסדות במקרה של פער בן 72 שעות.
משטרה – סנ"צ אבי עמר-רע"ן מבצעים מחוז חוף - בגזרה פונו ישובים עד שלומי. יש חלוקה ברורה בתחומי הבט"פ. אנו מסייעים לצה"ל כולל מניעת ביזה. הכל מבוצע בתיאום עם פיקוד הצפון. כיתות הכוננות פרוסות והרשויות המקומיות נמצאות. במחוז הצפון יש ירידה בעבירות.
מל"ל – אריאל גלבוע- בשנת 2018 התקבלה החלטת קבינט, אולם ההתנהלות אינה היתה טובה ב- 5 שנים האחרונות. אנו בפתחו של תקציב חדש ויש בשורה גדולה לתחום המיגון שיאפשר לנו למגן חלקים גדולים בקו העימות – תקציב מעל מיליארד ₪ ויש שורה בתקציב המדינה לכך. בתחום היישום אנו ערוכים כמערכת לממש את הכספים הגדולים שיגיעו.
הצעת המחליטים לצפון היא בשלב טיוטה, וכשהיא תאושר יתקבלו תקציבים על כלל המרכיבים.
התקיים דיון של קבינט המלחמה עם ראשי רשויות והיה שיח על כלל המרכיבים.
יש צורך בזרוע ממשלתית חזקה, היא קיימת ומתוכללת ע"י מנכ"ל משרד הפנים, אך היא צריכה כלים של תקציב וסמכויות.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – רוני בר לוי-מנהל אגף בכיר חירום ובטחון – יש לנו 40 מיליון ₪ לטובת מיגון, אנו מצפים שתעבור החלטה של מיליארד ₪ לצורך השלמות שאנו זקוקים להם.
משרד רה"מ – איתמר בן ישראל-מנהל צוות פנים ושלטון מקומי – אין לנו קשר ישיר לסוגיית מיגון הצפון. המשרד אחראי על תכנית שיקום ארוכת טווח לאירוע של רעידת אדמה, ויש עבודה בין-משרדית שאורכת כבר כשנה ומקווה שבקרוב היא תגיע לגמר. חלק מהאלמנטים שלמדנו מעבודת המטה שימשו אותנו לפני כחודשיים לצורך הקמת מינהלת תקומה.
בשנת 2022 היתה החלטה בנוגע למיגון דירתי ומענקים באשקלון וראינו שהיא פחות אפקטיבית, ולכן הוצאנו בחודש אוגוסט האחרון החלטת ממשלה לגבי התחדשות עירונית בעולמות של תמרוץ, כלומר במקומות שלא משתלם לקיים בהם התחדשות מתוך הבנה שזה יהיה אפקטיבי במסות ובעבודה. כמו כן משרד רה"מ הקים את המערך הממשלתי לאתרי פינוי שמטרתו לטפל בסוגיות רוחב שאינן מטופלות ע"י פקע"ר, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה קוראת לממשלה להקים במהירות זרוע ממשלתית-אזרחית.
הוועדה תפנה במכתב לשר הפנים ולידיעת מנכ"ל משרד רה"מ להקמת זרוע ממשלתית-ביצועית שתצטרף למינהלת אופק צפוני ותטפל בהיבט האזרחי.
הוועדה תקיים ישיבות מעקב אחת לחודש, בהשתתפות רח"ל, כדי לבדוק איפה עומד נושא התקציב.
הוועדה קוראת לרה"מ, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף פיקוד הצפון ופיקוד העורף לקחת אחריות על חיי התושבים שנמצאים ב- 8 יישובים סמוכי גדר, שלא פונו, ולקבל החלטה.
הוועדה רואה קשר בין מוכנות המדינה לתרחישי רעידות אדמה ולמצב חירום בטחוני , בפרט ביישובי הצפון. חוסר מוגנות מבני הציבור, מוסדות החינוך והבריאות וכמובן שיכונים אשר לא עברו שיפוץ והכנה למצבי רעידות אדמה – אינם יכולם להיות מוגנים גם במקרה של ירי טילים.
הוועדה קוראת לגורמים ובפרט לרח"ל, משרד הפנים ושאר הנוכחים לאגם את המשאבים, לרבות התקציביים בהיערכות למוגנות רע"ד יחד עם הכנה לתרחישי האיום הבטחוניים בצפון.
ההועדה תוציא מכתב לר' אג"ת שיגיע לפגישה עם יו"ר הוועדה בנושא הישיבה.