חומר רקע
תגובת פורום קהלת להצעת חוק לתיקון חוק התקנים (אימוץ הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי), התשפ"ד-2024
ראשית, אנו מברכים על קידום התיקון לחוק התקנים. מדובר בנושא חשוב ביותר, במיוחד בימים אלה בהם כלכלת ישראל עומדת בפני אתגרים משמעותיים.
עם זאת, בהצעת החוק הנוכחית ישנם מספר כשלים שעשויים לרוקן את הרפורמה מתוכן. נסקור את המבנה הרגולטורי המוצע ולאחר מכן את הכשלים בו. להבנתנו, כשלים אלה עשויים ליצור חוסר וודאות חמור שלמעשה ירוקן מתוכן את הרפורמה כולה. אנו מציעים פתרון- קביעת הגנות מאכיפה ליבואן המחזיק הוכחת שיווק או מסמכים אירופיים.
המבנה הרגולטורי המוצע
החובות החלות על היבואן יהיו עמידה בדירקטיבות האירופיות. יבואן יוכל להכניס מוצרים לישראל ללא עיכוב. הפיקוח יתבצע בשווקים ובאופן מדגמי בנמל באמצעות בדיקת התאמת המוצרים לדירקטיבות האירופיות במעבדה. במידה ומוצר לא עבר את הבדיקה, היבואן ייחשב כמפר והממונה יוכל להטיל עליו סנקציות משלושה סוגים-
אכיפה רכה- הממונה רשאי להטיל על יבואן חובה לבצע ריקול, תיקון או איסוף של מוצר שאינו עומד בדירקטיבות.
עיצומים כספיים- חוק התקנים ופקודת הייבוא והייצוא מסמיכים את הממונה להטיל עיצומים כספיים על יבואן מפר.
הגדרה כמפר אמון- פקודת הייבוא והייצוא מסמיכה את הממונה להגדיר יבואן כמפר אמון. להגדרה זו שתי השלכות- הממונה רשאי לדרוש מהיבואן ערבות וכן להטיל על יבואן מפר אמון דרישות רגולטוריות נוספות ולמעשה להוציא אותו ממסלול הייבוא האירופי החדש.
הכשלים
נציג שתי קבוצות כשלים- כשלי אסדרה וכשלי אכיפה. כשלים אלה יוצרים אי ודאות ליבואנים, זאת בשל חוסר התאמה בין הרגולציה הישראלית לאירופית וחריגים ישראלים (כשלי אסדרה) ובשל כללי אכיפה המהווים חריג ישראלי ייחודי בעולם.
כשלי אסדרה
דירקטיבות
בחוק מוצע לאמץ 17 דירקטיבות. מתוכן רק 10 הן דירקטיבות הרמוניות. מסגרת החקיקה האירופית החדשה כוללת 26 דירקטיבות הרמוניות, מדובר במערכת שלמה של דירקטיבות שעובדות בהרמוניה ומפנות זו לזו. לכן, אימוץ חלקי של דירקטיבות אלה עשוי ליצור כשלים רבים.
מנגנון האימוץ
בהצעת החוק מוצע מנגנון אימוץ לא אוטומטי של דירקטיבות. מנגנון זה עשוי ליצור מצבים בהם עדכונים לדירקטיבות באירופה לא יחולו באופן אוטומטי בישראל אלא רק באמצעות צו של שר הכלכלה.
מוצרים
בנוסף, החוק לא מגדיר רשימה של מוצרים עליהם תחול הרפורמה. פורסמה רשימה שמגדירה אילו תקנים תחליף כל דירקטיבה. על פי רשימה זו, מתוך 572 תקנים וחלקי תקנים, רק ל240 תקנים נמצאה דירקטיבה שתחליף אותם. יש לציין שנתון זה חסר משמעות מכיוון שעל מוצרים רבים חלים מספר תקנים וכן ישנם תקנים רבים המכילים בתוכם הפניות לתקנים שלא נמצאה להם דירקטיבה.
כשלי האכיפה
תקנים-דירקטיבות
הדירקטיבות האירופיות קובעות חובות כלליות- למשל- יש חובה שמוצר המיועד לילדים לא יהיה דליק. הדירקטיבות מאפשרות לעוסקים לבחור באיזו דרך הם מעוניינים לעמוד בהן. עם זאת, דירקטיבות רבות מאפשרות להוכיח עמידה בהן באמצעות תקנים אירופיים מותאמים (harmonized standard). תקנים אלה הם וולונטריים ושימוש בהם אינו חובה.
בנוסח המוצע, נראה שהאכיפה תתבצע באמצעות בדיקת התאמה לתקנים ולא לדירקטיבות. פער זה מהווה חסם רגולטורי וכן יוצר מצב תמוה בו במהלך הפיקוח והאכיפה נבדקות דרישות אחרות (תקנים) מהחובה המוטלת על היבואן (עמידה בדירקטיבות).
הכרה במעבדות אירופיות
בנוסח התזכיר שהופץ לציבור ב8.3 הוצע להכיר בבדיקות שבוצעו על ידי גופי בדיקה אירופיים. סעיף זה הושמט מהנוסח המעודכן. להכרה זו חשיבות רבה, מכיוון שהיא עשויה להעניק ליבואנים וודאות רבה- כך, יבואן המחזיק אישור בדיקה ממעבדה אירופית יכול לדעת בוודאות שהמוצר המיובא עומד בדרישות.
סיכום והגנות מאכיפה
לסיכום, בחוק המוצע כשלים רבים- דירקטיבות רבות לא אומצו, מנגנון העדכון אינו אוטומטי, אין הגדרה של מוצרים שניתן להכניס לישראל ורק תקנים מעטים יוחלפו על ידי דירקטיבות. בנוסף, האכיפה בישראל תתבצע רק באמצעות מעבדות ישראליות שיבדקו תקנים ולא דירקטיבות.
כשלים אלה יוצרים למעשה מצב בו בסבירות גבוהה מאד הרגולציה הישראלית תהיה שונה מזו האירופית. בנוסף, ליבואנים אין כלל וודאות. אין שום פעולה שיבואן יוכל לעשות (פרט לבדיקה מקדימה במכון התקנים...) שתיצור לו וודאות שהמוצרים המיובאים אכן עומדים בדרישות האסדרה.
על כל אלה מצטרפות סמכויות האכיפה הנרחבות של הממונה שרשאי למעשה להוציא ממסלול היבוא כל יבואן מפר, לדרוש ממנו ערבויות ולהטיל עליו עיצומים כספיים.
למעשה, המבנה הרגולטורי המוצע מייצר מצב בו:
אין הקלה רגולטורית משמעותית- הרגולציה הישראלית תהיה שונה מהאירופית.
אין וודאות- ההבדלים בין הרגולציה המאומצת לרגולציה האירופית גורמים לכך שלא יהיה ניתן להסתמך על עמידה ברגולציה האירופית. בנוסף, בדיקות יתבצעו על פי תקנים ורק באמצעות מעבדות ישראליות.
סנקציות קשות.
על מנת לאזן מצב עניינים זה, אנו ממליצים לקבוע בחוק הגנות מאכיפה ליבואנים המחזיקים הוכחה שהמוצר משווק באירופה או לחילופין מסמכים המעידים על עמידה בדרישות האירופיות. הגנות מעין אלה נקבעו בנוסחי החוק הקודמים ונמחקו מהצעת החוק. הגנות אלה יצרו וודאות ליבואן- יבואן המחזיק בהוכחת שיווק יוכל להיות בטוח שלא יופעלו נגדו סנקציות קשות. בנוסף, הגנות אלה יצרו וודאות למחוקק- קביעתן בחוק תגרום לכך שגם אם הרגולציה החלה בישראל תהיה שונה מזו האירופית, יבואן העומד ברגולציה האירופית יהיה מוגן מאכיפה.
בברכה, מדור רגולציה בפורום קהלת
פורום קהלת (ע"ר)
עם ועולמו 8 ירושלים
משרד 026312720
[email protected]
www.kohelet.org.il
26.05.2024