חומר רקע
1
19
מאי2024
:הנדון חסמים בכניסת עובדים זרים ל
עבודה ב
תעשייה
1.
המחסור בעובדים בענפי התעשייה השונים עומד, נכון להיום, בהתאם להערכות התאחדות
,התעשיינים
על כ-
20,000
,עובדים
שמקור
ו
בהעדר כניסתם של עובדים פלשתינאים
בשל הסגר
על יהודה ושומרון ו כן מחסור כרוני של עובדים בתעשייה. מספר זה אינו כולל היעדרויות עקב
גיוס
מילואים נרחב
.והיעדרויות על רקע פינוי ישובים
2.
מע סיקים בענ
פי התעשייה מבקשי
ם להעסיק עובדים
,מכל מגזרי החברה הישראלית עובדות
ו ,עובדים יהודים עובדות ועובדים ,חרדים עובד
ו ת ועובדים מהמגזר הערבי ישראלי,
עובדות
ועובדים ,מהפזורה הבדואית עובדות ועובדים
מהפריפריה
,ועוד ללא הב לד דת, גזע, מין
או כ ל
מאפיי
ן
,אחר
אך חרף ניסיונ
ות רבים, ה
ם לא מצליחים לאתרם .
מועמדים פוטנציאליים
ש כבר
מאותרים,
פעמים רבות סבים על
עקביהם ונוטשים את מקום
העבודה יום או ימים ספורים
לאחר כניסתם לראשונה בשערי המפעל .בנסיבות אלה ,משל
א נ יתן
למלא את השורות ולאייש
,את המשרות התקבלה החלט ת ממשלה להעסקת עובדים זרים בתעשייה, כפי שיפורט להלן ,
.וחסמיה כפי שיפורטו גם כן
3.
ביום ה-
30.7.23
,
טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ובמטרה
לתמוך בתעשייה המקומית ולאפשר
את התנאים לפעילותה ושגשוגה, ניתנה אפשרות להגשת בקשות להיתרי העסקה של עובדים
זרים בתעשייה, בהתאם להחלטת ממשלה860
,בה נקבעה הקצאה בת
3,000
היתרים בענף
התעשייה
" :(להלן החלטת ממשלה
") ו בהתאם לנוהל רשות האוכלוסין הרלוונטי :(להלן
"הנוהל .)"
4.
הנה כי כן ,החלטת הממשלה האמורה (
והנוהל
)על פיה
התקבלה על רקע מציאות תעסוקתית
י וב
טחונית שונה לגמרי מ זו המוכרת לנו
היום . ודאי
שאין היא נתכוונה
ליתן מענה למחסור
בעובדים עקב הסגר על יהודה ושומרון בשל המלחמה שפרצה כחודשיים לאחר מכן . זאת הן
בהיבט תנאי העסקתם של העובדים,
והן בהיבט המכסה הקטנה שאינה רלוונטית למחסור
הגדול שחווה התעשייה הישראלית בימים אלה . י תרה מזאת, בפועל, אין היא נותנת מענה
שלם לתעשיי
ה , אף ללא קשר למציאות שנוצרה עקב המלחמה, וזאת בשל מספר חסמים
עיקריים שנפרטם להלן .
5.
,כפי שיבואר
העסקת עובדים זרים ב ענף התעשייה נבדל
ת מ
העסקתם ב
ענפים אחרים
במספר
עניינים מהותיים ,
:ובמה דברים אמורים
א.
עלויות שכר גבוהות
והשפעתן על יוקר המחייה–
בהתאם לנוהל, ובשונה מהעסקת
זרים בענפים אחרים, השכר המינימלי
לעובדים הזרים בתעשייה נע בין16,092
₪
(לעובדים בקטגוריה א' בנוהל) לבין7,427
' (לעובדים בלתי מקצועיים בקטגוריה ד₪
לנוהל). מדובר בעלויות שכר גבוהות, כשהשכר המינימלי בהן גבוה ב
כ-
26%
משכר
המינימום במשק. על שכר גבוה ממילא זה, יש להוסיף תוספות ייחודיות לענפי
התעשייה, כגון תוספת עבור עבו
ד ה במשמרות, הקבועה ברוב ההסכמים הקיבוציים
וצווי ההרחבה בתעשייה, ה
עולה עד כ-
40%
משכר הבסיס. יודגש, כי שכר גבוה משמעו
תעריף שעתי גבוה, בזמן שרוב הזכויות הסוציאליות כגון ש עות עבודה נוספות ושעות
2
עבודה במשמרות שהוזכרו לעיל, משולמות כתוספת אחוזית משכר הבסיס. התוצאה
היא שגם הזכויות הנלוות, שממילא מוסיפות עוד עשרות אחוזים על השכר, מתייקרות
בכ-
26%
(בשכר המשולם לעובדים בקטגוריה ד' לנוהל) עד מעל160%
(בשכר המשולם
לעובדים בקטגוריה א .)' לנוהל
יודגש, כי עלויות שכר גבוהות משפיעות באופן ישיר על יוקר המחייה ,, וביתר שאת
.בתעשייה עתירת עבודה וידיים, המבוססת על כוח עבודה רב בתהליכי הייצור
יצוין, כי תנאי השכר המפורטים לעיל מיטיבים בחלק גדול מהמקרים על שכר העובדים
הישראלים המועסקים בתעשייה, וכי גם אם ניתן בחלק מהמקרים להעסיק עובד זר
או שניים בתנאים אלה, לא ניתן לנתק זאת מ שכר העובד הישראלי המועסק לצדו כתף
אל כתף, אך משתכר שכר נמוך באופן משמעות
י. מצב זה,, כידוע
אינו מצב נסבל
במערכת יחסי עבודה
תקינה
, שאחד התנאים הבסיסיים לכינונה
היא
הוגנות .
,מנגד
העלאת שכר וגרירת שכר רוחבית היא ודאי אינה פיתרון כלכלי ישים ,וביתר שאת
בתעשיות עתירות ידיים שהעלאת שכר גורפת בהן משפיעה באופן ישיר על עלות המוצר
ולמעשה .על יוקר המחיה
ב.
עלות
גבוהה בגין מגורים
נ יכויים זניחים
)(כמעט
משכר העובד בגין מגורים -
תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים
מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-
2000
קובעות
מהו
הניכוי המקסימאלי המותר
משכר העובדים הזרים ולפיהן, ככלל, רשאי מעסיק1
,לנכות משכר עובדו מדי חודש
בגין מגורים שסיפק לו, סכום לפי אזור המגורים, הנע בטווח שבין276
(עבור מגורים₪
בצפון הארץ) ועד511
(עבור מגורים בת"א). אם המגורים בבעלות המעסיק, רשאי₪
.המעסיק לנכות עד מחצית מהסכום המקסימלי לניכוי שנקבע בתקנות כל זאת בזמן
ש
המגו .רים במדינת ישראל התייקרו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות
היעדר מגורים קיימים
–
,חשוב לציין
כי בענף התעשייה אין
פתרונות
,אינהרנטיים
מיידיים וזמינים ל שיכון
עובדים כפי ש
אלה קיימים בענפים כלכליים אחרים .
עובדה
,זו
לכשעצמה , מייקרת את הוצאות המגורים המוטלות על כתפי המעסיק, בשוק
השכירות המקומי שבו העלויות,, כאמור
.גבוהות ממילא
ייקור הוצאות מגורים בשל אפשרות ל
העסקת עובדים בודדים בלבד
–
ההיתרים
לתעשייה ניתנים במשורה ובצמצום, הן בשל הביקוש הגבוה מול מספר נמוך של
היתרים, והן נוכח המגבלה שנקבעה בהחלטת הממשלה ולפיה מכסת ה
עובדים ה זרים
המקסימלית המותרת להעסקה בתעשייה ,
תהא עד10%
.ממספר העובדים המקומיים
,לפיכך, בשונה מענפים מרובי עובדים זרים
שם המעסיק יכול
לשכן עובדים זרים רבים
,במבנה אחד בפועל רבים מהמעסיקים בתעשייה קיבלו המלצה להעסקת שני עובדים
בל
בד , ועל כן, נבצר מהם להלין
במבנה אחד את
מספר העובדים המירבי המותר על פי
החוק ובכך להפחית את עלויות המגורים וההוצאות הנלוות , כפי שנעשה בענפים
.אחרים
,בשל כך
עלות מגורים לעובד בתעשייה עשויה להגיע לאלפי שקלים, בהתאם
לעלויות השכירות באזורים שונים בארץ .
1
.למעט בענף החקלאות ובסיעוד (כאשר העובד מתגורר בבית מעסיקו), שם נקבעו סכום שונים
3
ג.
רשימת המדינות המורשות אינה רלוונטית-
בהתאם ל
החלטת הממשלה , רוב, ככל
המדינות, ברשימת המדינות מהן ניתן לגייס עובדים זרים הינן מדינות מבוססות
כלכלית ובעלות תמ"ג לנפש שווה או גבוה
מ
ישראל
או שהן חלק מהאיחוד האירופי .
לפיכך קיימת היעדר כדאיות כלכלית לעובדים ממדינו .ת אלו לעבוד בישראל
כך, מדינה כדוגמת רומניה ,
שהיא אולי המדינה הרלוונטית היחידה מבין רשימת
המדינות שמפורטות בנוהל -
אזרחיה מועסקים במדינות אירופה כגון גרמניה, שמציעה
גם נוחות גיאוגרפית, על כל המשתמע מכך, כולל קרבה פיזית, וגם רמת ביטחון גבוהה
.יותר בהשוואה למלחמה המתחוללת, לצער כולנו, במדינת ישראל
ד.
הוצאות גיוס גבוהות –
בענף התעשייה טרם
נחתם הסכם בילטראלי בין מדינת ישראל
למדינה זרה, ו ,למעשה אם כך מדינת ישראל אינה מסייעת ואינה לוקחת חלק פעיל
.בהליך האיתור, המיון והגיוס של העובדים הזרים בחו"ל, כפי שנעשה בענפים אחרים
לפיכך, מתווספות למעסיק בענף התעשייה עלויות גבוהות
בגין
הוצאות איתור, בחינה
ו
גיוס . למותר לציין, כי אין ביכולת א ו באפשרות מפעלים, גדולים כקטנים, לבצע
פעולות אלה בעצמם, ומשכך נעזרים הם בגורמים מתווכים, אשר עלויות שירותי
ה ם
.עשויות להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים
ה.
חיוב באגרות יקרות - העסקת עובדים זרים
בתעשייה כרוכה בתשלום אגרה שנתית
בסך8,000
בתוספת אגרות הגשת בקשה₪
.ורישיון
חלוקת סכומים אלה למספר
חודשי ה שנה, מביאה להתייקרות ההעסקה
במאות שקלים
.לחודש אחד
6.
כל אחד מהחסמים המתוארים לעיל , וודאי כולם יחד, מהוו
ה
חסם משמעותי מפני העסקת
.עובדים זרים בענף התעשייה
ברור ,, לפיכך
כי עובדים זרים בתנאים אלה אינם יכולים לתת מענה
(ודאי לא שלם) לתעשייה ,
עם או ללא קשר למחסור בעובדים עקב המלחמה .
7.
זה המקום להדגיש, כי .ללא עובדים יקטן התוצר התעשייתי וירדו הכנסות המדינה ,מאידך חלופה
של עובדים יקרים תעלה את יוקר המחייה ותפגע קשות בכושר התחרות של התעשייה הישראלית ,
כאמור .
8.
נוסיף ,
כי לא יעלה על הדעת להסתמך ,במקום על יצור מקומי על מוצרים מיובאים. נסיבות
המלחמה , כולל המורדים החות'ים בדרום ו עצירת הסח ר בטורקיה מול ישראל רק ,ממחישות
.לצערנו, את השלכות המחסור בעובדים על התעשייה הישראלית ועל חוסנה של מדינת ישראל
נוסיף, כי חלק גדול ממפעלי התעשייה הם מפעלים חיוניים ומפעלים למתן שירותים קיומיים .
9.
אשר על כן ,
על מדינת ישראל למהר וליתן מענה לחסמים
המתוארים
כולם
ולייצר
פלטפורמת
העסקת עובדים זרים בתעשייה בתנאים רלוונטיים: הפחתה משמעותית של עלויות העסקה
)(ללא מגבלת שכר, פרט למגבלת שכר מינימום ;
רשימת מדינות מורשות רלוונטיות עם תמ"ג
לנפש נמוך יותר ,משל מדינת ישראל ובניהן לדוגמא (ולא רק) הודו, מולדובה, סרי
,לנקה
סין ,
,פיליפינים
גיאורגיה ו ת אילנד ;
הפחתת עלות המגורים ;
.וכן הפחתה משמעותית של גובה האגרות
יודגש, כי המכסה
הקיימת בתעשייה
-
3,000
עובדים
-
בהתאם להחלטת הממשלה אינה
רלוונטית כלל למחסור הגדול בתעשייה ,
שכאמור עומד על כ -
20
אלף
עובדים, ויש במקביל לצורך
בהסרת החסמים גם להגדיל את המכסה בהתאם , כך שתעמוד על18
אלף עובדים לפחות .