חומר רקע
טיוטת צו מטעם משרד האוצר:
טיוטת צו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (שינוי חלק ב' לתוספת השביעית), התשפ"ד-2024
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ ____6683_-3)
__________________[חתימה]
בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר
דברי הסבר
ביום י"ז בסיוון התשפ"ג (6 ביוני 2023) נחקק חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום ובייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (להלן – החוק או חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום). החוק מסדיר את פעילותם של גופים חוץ-בנקאיים במתן שירותי תשלום, וזאת בהשראת עקרונות הדירקטיבות האירופאיות אשר מסדירות את שירותי התשלום באירופה – דירקטיבה מעודכנת בתחום מתן שירותי התשלום - ה-PSD2 - ודירקטיבה בעניין כסף אלקטרוני, דירקטיבת ה-EMD. דירקטיבת ה-EMD כוללת בנוסף לשירותי התשלום גם את העיסוק בהנפקת כסף אלקטרוני, ובכך מאפשרת ניהול חשבון תשלום המשמש לשמירת כספים לאורך זמן ולא רק לצורך ביצוע תשלום ספציפי כפי שכלול בדירקטיבת ה-PSD2.
החוק נחקק, בין היתר, על מנת לעודד את התחרות בשוק שירותי התשלום באמצעות יצירת אפשרות לגורמים חוץ בנקאיים להיכנס לתחום זה ולהתפתח בו, לצד השחקנים הבנקאיים הקיימים בשוק, והכול תוך שמירה על ענייניהם של הלקוחות. שירותי התשלום וייזום התשלומים אשר העיסוק בהם יחייב רישיון ופיקוח מאת רשות ניירות ערך (להלן – הרשות, או רשות ניירות ערך), כוללים את אלה: סליקה של פעולת תשלום; הנפקה של אמצעי תשלום; ניהול חשבון תשלום, ייזום תשלומים מתקדם וכן ייזום תשלומים בסיסי.
החוק קובע את הדרישות לקבלת רישיון מאת רשות ניירות ערך, כגון: הון עצמי מספק, עמידה בדרישות טכנולוגיות, דרישות אבטחת מידע וניהול סיכונים, תוכנית עסקית, המשכיות עסקית ועוד. כמו כן, החוק מסדיר את החובות השוטפות שיחולו על בעלי רישיון ובראשן שמירה והגנה על כספי הלקוחות המוחזקים על ידי בעלי הרישיון.
סעיף 22(ג) לחוק קובע שחברות תשלומים בעלות רישיון מהרשות, מורשות לתת שירותי אשראי והמרה הניתנים אגב שירותי התשלום, שירותי כספומט וכן את השירותים הקבועים בחלק ב' לתוספת השביעית לחוק, ללא צורך ברישיון נוסף מהמפקח על נותני שירותים פיננסיים. חלק ב' לתוספת השביעית, לעניין זה, כולל בנוסחו הנוכחי פעילות של הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולת תשלום לשם ביצוע פעולת תשלום של הפקדת מזומן לחשבון תשלום או משיכת מזומן מחשבון תשלום, בלבד.
לפיכך, חברות הנותנות או יבקשו לתת, שירותי תשלום לצד שירותי המרת כספים כשירות העומד בפני עצמו, יידרשו לפעול תחת שני רישיונות: האחד, רישיון לשירותי תשלום מכוח חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום בשל שירותי התשלום שהן נותנות ללקוחות, והשני, רישיון למתן שירות בנכס פיננסי עבור שירות ההמרה שהן נותנות, מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). נראה כי דרישה זו לרישיון כפול עבור כל פעילות המרה נפרדת של חברת תשלומים, אף אם זו בהיקף מצומצם ביחס לפעילות התשלומים של החברה, מכבידה באופן משמעותי את הנטל הרגולטורי על חברות כאמור וזאת בזמן שניתן להסתמך על החובות המוטלות על פעילות תחת רישיון שירותי תשלום והפיקוח על גורם זה על ידי רשות ניירות ערך. יצוין כי רישיון שירותי תשלום כולל עמידה בדרישות משמעותיות, כגון דרישות הון עצמי, המשכיות עסקית, אבטחת מידע, מיומנות טכנולוגית ושמירת כספי לקוחות, וכן כפוף למשטר של איסור הלבנת הון ומימון טרור.
חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום הסמיך את שר האוצר בסעיף 60(ו) לחוק לקבוע בצו לאחר התייעצות עם שר המשפטים והמפקח על נותני שירותים פיננסיים, שירותים נוספים אשר חברות תשלומים לא יידרשו ברישוי עבורם. מטרת הצו היא לסייע בגידור ותיחום גבולות הגזרה בין פעילות הדורשת קבלת רישיון מרשות ניירות ערך (שירותי תשלום), לעומת שירותים אחרים הדורשים רישיון מהמפקח על נותני שירותים פיננסיים.
לאור המוסבר, מוצע לקבוע בצו כי חברות תשלומים בעלות רישיון מרשות ניירות ערך יהיו רשאיות לתת שירותי המרת כספים (שלא אגב פעולת תשלום) שהיקפם לא יעלה על 10% מהיקף הפעילות של חברות אלה בלא צורך בקבלת רישיון נוסף מהמפקח על נותני שירותים פיננסיים. מגבלת ההיקף המוצעת של עד 10% מהיקף הפעילות של חברות תשלומים, מיועדת להבטיח היעדר מהותיות של שירותים אלה ביחס לעיקר פעילותן של חברות התשלומים אשר יעסקו במתן שירותי תשלום.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(ו) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (להלן – החוק), על פי הצעת הרשות ובהתייעצות עם שר המשפטים והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור: בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(ו) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (להלן – החוק), על פי הצעת הרשות ובהתייעצות עם שר המשפטים והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
שינוי חלק ב' לתוספת השביעית בתוספת השביעית לחוק, בחלק ב'- בתוספת השביעית לחוק, בחלק ב'-
במקום הכותרת יבוא:
"שירותים שאינם נכללים בהגדרת "שירותי תשלום" והם אינם טעונים רישיון נוסף לחברת תשלומים";
אחרי פרט 1 יבוא:
"2. המרת כספים שאינה המרת כספים אגב שירות תשלום, בהיקף שלא יעלה על עשרה אחוזים מהיקף פעילות חברת התשלומים; לעניין פרט זה, "היקף פעילות" - השווי הכספי החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה חברת תשלומים בישראל בעבור לקוחותיה נכון ליום 31 בדצמבר לשנת הכספים הקודמת."