החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-021362
סיכום דיון
מיום שני, י"ט באייר התשפ"ד, 27.5.2024, בנושא:
שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי "שומר החומות", דוח ביקורת מיוחד 2022 - ישיבת מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - ביקשתי לכנס דיון מעקב עקב 2 נקודות עיקריות שעלו בדו"ח ונדונו בדיון לפני שנה. נקודה ראשונה - המפכ"ל וראש השב"כ טרם חתמו על אמנה, אשר מוכנה מזה זמן ואמורה להסדיר את העבודה בין הארגונים בהיבט המודיעיני. כאשר מדינת ישראל נמצאת במלחמה ממושכת, הדחיפות להסדרת העניין היא בהולה, כיוון שאיננו יכולים להרשות לעצמנו להיות מופתעים שוב. אני מבקש לשמוע כאן מה הסיבות לעיכוב ומה הצפי לפתרון. עברו 3 שנים מאירועי "שומר החומות" ואין שום סיבה שההסדרה עוד לא נכנסה לתוקף.
גם בדיון הקודם עלו פערים ניכרים בתחום המודיעין ובממשקים בין המשטרה לשב"כ, ועל כן מצאתי לנכון להתמקד בעיקר בנושא זה בדיון. נקודה שניה בה נבקש להתעדכן ממשטרת ישראל היא התקדמות מצב האכיפה בערים המעורבות. השקט ניכר בערים המעורבות במלחמת "חרבות ברזל".
משרד מבקר המדינה יובל חיו-מנהל חטיבה – דוח הביקורת עסק בשורה ארוכה של תחומים שחייבו הסתכלות לאחר אירועי "שומר החומות". הדוח עסק בהיבט המודיעיני גלוי, ניתור רשתי, מחקר והערכה, מודיעין מבוסס מקורות, כ"א, ממשק בין המשטרה לשב"כ והממשק בין התחום הפלילי לאירועים לאומניים. בעקבות הדוח קיבלנו התייחסות רצינית מצד הגופים המבוקרים, והם עסקו בליקויים בצורה פרטנית. במשטרת ישראל נעשתה עבודה משמעותית בעקבות האירועים כמו גם בשב"כ, ואנו עוקבים אחר הדברים. בנוסף למדנו שנעשות גם פעולות משמעותיות לצורך גיבוש האמנה.
בעת הזו משרד מבקר המדינה עוסק גם בדוחות משטרה בנוגע להגנת הערים בדרום הארץ ב- 7 באוקטובר, ומתעוררים היבטים ממשקיים בין המשטרה לגופי הביטחון האחרים, ובפרט צה"ל. עומדת על השולחן שאלה שאין עליה כרגע תשובה - האם אירועי ה- 7 באוקטובר מחייבים הסתכלות על האמנה למול השב"כ?
משטרת ישראל – ניצב יגאל בן שלום-ר' אגף חקירות מודיעין – עם תום מבצע "שומר החומות", התחלנו לעשות בדק בית עמוק היות והיה פער גדול בתחום המודיעין וההתראה. בוצע רה-ארגון גדול באגף, ובפרט בחטיבת המודיעין, שבמסגרתו הקמנו מחלקה שלמה עם מדורי ספציפיים. אנו מקיימים שת"פ עם שב"כ בדרג המקצועי וברמת הבכירים. יש קפיצת מדרגה גדולה בין "שומר החומות ל"חרבות ברזל". התגובה שלנו ב"חרבות הברזל" היתה שונה 180 מעלות לעומת האיומים שהגיעו מהדרום. במלחמת "חרבות ברזל" 62 שוטרים נפלו, והיינו ערוכים ברמת המודיעין.
גם אם האמנה לא נחתמה, אנו פועלים על פיה, וזה עניין של שבועות ספורים עד שהיא תחתם.
יש לנו עוד פער שיש לסגור אותו מול צה"ל כדי לעשות את ההתאמות הנדרשות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". האיומים בחוץ הם כלפי העורף בפנים, ואנו נתחיל להניע את התהליך בזמן הקרוב.
תנ"צ דרור אסרף-ראש חטיבת המודיעין – ברגע שהבנו לאיזו דרך מוביל אותנו משרד מבקר המדינה באמצעות הדוח, עשינו שינוי עומק ברמות הגבוהות ביותר ונכנסו בהצלחה ל"חרבות ברזל". מערך המודיעין התפתח משמעותית, וגדלנו במאות אנשים. הבנו שיש לנו בעיה ב- 3 פרמטרים: איסוף מידע, הפצתו ובקרה מה נעשה בשת"פ עם השב"כ. כיום יש שיטת עבודה ברורה בהיבטים אלה.
ההבנה היא שיש צורך בממשק בין משטרת ישראל לסיכול טרור, כי בסופו של דבר המשטרה אוחזת בשטח. רעיון האמנה התחיל להתפתח כדי שתהיה אמנה אחת, אמתית ורלוונטית ל- 2 הארגונים. הוקמו צוותים ובחודש מאי 2023 גיבשנו טיוטה ראשונית, אח"כ הועברו התייחסויות ובחודשים האחרונים עשינו את ההתאמות שהיו ברמת התקינה, לימוד והכנסת האנשים להפעלה נכונה. כרגע אנו בסבב אחרון לפני חתימה שתעשה להערכתנו בחודש הקרוב. התקנים מאוישים כמעט ב- 100%, האנשים הם מקצועיים ולא ויתרנו על איכותם למרות שהיינו צריכים גיוס משמעותי.
ח"כ נאור שירי – חרבות ברזל ושומר חומות הם 2 אירועים שונים בתכלית. אבקש לשאול מס' שאלות: מה מס' שוטרי סיור שפרשו בשנת 2023?
תרחיש הכוחות הם כיתות הכוננות, האם יש תכלול לשלב אותם באירועים?
כמה דוברי ערבית יש?
ניצב יגאל בן שלום-ר' אגף חקירות מודיעין – יש פערים גדולים בשוטרי סיור, ואנו נמצאים במינוס. יש מאמצים לגיוס לצורך כך.
דרור אסרף - ראש חטיבת המודיעין - משטרת ישראל פועלת בתחום ההגנה והמודיעין. ברגע שיש מודיעין, אנו מחפשים את הכוח הזמין לפעול לצורך כך. יש היום מדיניות ברורה איך מכשירים ומפעילים את כיתות הכוננות.
ח"כ יוסף עטאונה – אשמח לקבל התייחסות על סגירת תיק חקירת מותו של מוסא חסונה מחוסר אשמה.
ניצב יגאל בן שלום-ר' אגף חקירות מודיעין – הפרקליטות שותפה לסגירה, אנו בודקים את העובדות ללא קשר למגזר.
האמנה היא חשובה מאוד ללא קשר ליחסים שלי עם ראשי אגפים, אנשים מתחלפים בתפקידיהם אך האמנה היא תמיד תישאר . יש חשיבות שהדברים לא ישארו בע"פ.
נצ"מ גל בץ-ראש מחלקת מצפן – מחלקת מצפן הוקמה בעקבות הפקת הלקחים של דוח מבקר המדינה. האמנה אינה מתייחסת רק לרבדים המודיעיניים, אלא לכלל השירותים. היא נכתבת בצורה יסודית כדי לעשות מיפוי צרכים של כל ארגון. העבודה היא רוחבית בכל ארגון וכמובן שיח בין-ארגוני. השת"פ עם שב"כ הוא מצוין גם ללא האמנה, אך האמנה תקבע את המצב כדי לשרת את המדינה לאורך שנים בתחומי המודיעין הגלוי, הערכה לעומק ולרוחב ודיוק התמונה המודיעינית כדי להיות באחיזה משמעותית לגבי מה שקורה בתוך הארץ.
משרד ראש הממשלה – גלבוע – אין כמעט תהליך מודיעיני או מקצועי שנעשה ללא מטרה. היה צורך להסדיר שורה ארוכה של נושאים במגוון תחומים. המחמאות על שת"פ באמת משקפות את הממשק וגם ברמדאן ניהלנו שיח מקצועי. התהליכים התחילו לרקום עור וגידים טרם פרסום הדוח, הם הולכים ומשתכללים ואכן ראינו זאת במלחמת "חרבות ברזל". בשורה התחתונה אנו יודעים לגזור את התובנות המודיעיניות ואזורי המניעה.
אנו בשלבי סיום של כתיבת האמנה עם ההתאמות שביצענו, ואנו מקווים להשלים את התהליך ממש בקרוב.
משרד המשפטים – עו"ד גבריאלה פיסמן-ממונה ייעוץ וחקיקה פלילי - אנו שותפים לעקרונות היסוד שעומדים בבסיס האמנה. יש קשיים פרקטיים ואופרטיביים, והתהליך הוא בהחלט תהליך.
עיריית רמלה - יצחק אסרף-מנהל אגף ביטחון – 24% מהאוכלוסייה ברמלה היא ערבית. ב"שומר החומות" היו פרעות, ויצאנו מהם ראשונים בזכות נחישות ופורום מנהיגים. אולם לצערי זה עדיין מבעבע, וזה יכול להידלק במהרה.
הובטח לנו בוועדה לביטחון לאומי לסייע לנו במתן תקציבים, והיא תקיים סיור ב- 13 ביוני ברמלה.
יש מחסור בכ"א בשיעור של 30% בתחנת משטרת רמלה. חובה להוביל מהלכים לתעדף ערים מעורבות. כיתות הכוננות והשיטור מסייעים מאוד, אך הסמכויות שלהם מוגבלות.
עיריית לוד – הדר מילר-משנה לראש העיר – ב"שומר החומות" נפל המסך והבנו שיש לנו זירה מסובכת ומורכבת. במשך 3 שנים אני מדברת על מאות אלפי כלי נשק בלתי-חוקיים, ואנו נמצאים באותה נקודה למרות שיש איסופים. לא נעשתה מספיק עבודה אינטנסיבית ותקיפה. עברו 3 שנים ועדיין לא נחתמה אמנה, ורוב הטרוריסטים עדיין מסתובבים ברחובות. בלוד יש המון תקנים אך אין שוטרים. שוטרים שבערים מעורבות צריכים לקבל שכר גבוה יותר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה – ד"ר יעל ליטמנוביץ'-חוקרת במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה – אירועי "שומר החומות" מהווים פגיעה בביטחון של כל אזרחי המדינה. לא ניתן להתייחס לנושא מבלי לדון בהחלטה 549 – תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. האידיאל הוא שילוב של ערבים ויהודים שמעבירים תמונה מודיעינית למשטרה כאשר יש אירוע שיוצא משליטה. גם אם יש היבטים חסויים, עדיין יתקיים דיון ציבורי שקוף לציבור כדי לחזק את אמון אזרחי המדינה במשטרה. חובה להשקיע בערים מעורבות, אסור לנו שיהיו שם נקודות עיוורון. ההשקעה היא הרווח שלנו.
מרכז המחקר והמידע – רמי שוורץ-רכז בכיר - לפני יותר משנה הגשנו לוועדה מסמך בנושא. המשרד לביטחון לאומי אינו מפרסם נתונים על פשיעה ולכן לא יכולנו לעדכן את המסמך. אנו נשענים על נתונים ציבוריים.
תנועת רגבים – אברהם בנימין-מנהל אגף מדיניות – במחוז ש"י יש תוספת תשלום לשוטרים שמשרתים בו, וראוי לשקול את ההצעה של תגבור כ"א בערים מעורבות.
כמות הנשק במגזר הערבי היא גדולה מאוד. איסוף הנשק נעשה בצורה איטית מדי ומעטה, כרגע הנשק קודם כל מופנה כלפי הרחוב הערבי. באירועים הבאים הנשק יבוא לידי ביטוי ברחוב. יש עליה בסוגיית הברחות נשק מגבולה המזרחי של המדינה, ואיננו מכירים את הנשק שאינו נתפס.
יוזמות אברהם – יונתן אריה-מנהל מיזם קהילות בטוחות - אבקש לשאול איך האמנה מסדירה את היחסים בהקשר של הפשיעה הפלילית?
יש חשיבות להסדיר את השת"פ בין שב"כ למשטרה. יש עוד שת"פ חשוב למניעת הסלמה בערים מעורבות שמתבסס על מחקר שנעשה על העיר חיפה והוא בין המשטרה, העירייה וארגוני חברה אזרחית.
בצלמו - שי גליק-מנכ"ל – איש דת שמעלה פוסט הוא פצצה מתקתקת. האמנה היא חשובה אך האמנה החשובה ביותר היא לגבי האנשים שרוצים לחסל אותנו. ברגע שיש הסתה, זה גורם גם לציבור היהודי לכעוס.
מסיור שערכתי בלוד לפני כשנה, הפורעים אינם מורתעים, 90% מהנזק לא שולם למרות שיודעים מי עשה אותו. יש לרדוף אחר המסיתים.
המרכז הרפורמי לדת ומדינה – עו"ד ריקי שפירא רוזנברג – ההתמודדות בערים מעורבות קשורה גם בהסתה של יהודים כלפי ערבים. יש קריאות מפורשות ברשתות החברתיות לנהוג באלימות, ולא ננקטת פעילות אכיפה כדי למנוע זאת.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לקבל עדכון בנוגע לחתימה על האמנה שמסדירה את העבודה והשת"פ בין הארגונים בנושא העברת המודיעין.