חומר רקע

לכ בוד 27 מאי , 2024 חברות וחברי הוועדה לביטחון לאומי ,א.נ :הנדון עמדת איגוד מרכזי הסיוע– דיון מעקב אחר יישום החוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני במתקפת ה-7 באוקטובר ובמוקדי השבי שבהם נתונים נשי ם וגברים ישראלים בוצעו, ולכאב הלב סביר מאוד שעדיין מבוצע ים, פשעי מין המהווים פשע מלחמה. איגוד מרכזי הסיוע היה הראשון להעלות את ,המודעות לגבי תופעה מחרידה זו בפניה לגורמים בינלאומיים (בדרישה להכרה ועצירת הזוועות) ולאומיים (בדרישה להתאמת המענים לנפגעות והנפגעים במלחמה). האיגוד היה הראשון לפרסם את הדו"ח "זעקה אילמת", המתאר את ה זוועות שהתחוללו, אשר הוגש לצוות האו"ם לבדיקת האלימות המינית במלחמה בראשות פרמילה פאטן. מאז, כידוע, פרסם צוות האו"ם דו"ח המאשש את ממצאי האי .גוד מתוך המעורבות העמוקה של ה ,איגוד במערכה זו, שנגזרת מתפקידו הציבורי והמוסרי מוסיף האיגוד לעמוד על עמדתו אשר הובעה בעת הליכי חקיקת החוק להחמרת ענישה על רקע לאומני, אשר עבר בחודש יולי 2023 . וזאת, כפי שיובהר, מהטעם שבחקיקה זו אין לתת סעד רלוונטי לאלימות המינית המחרידה שבוצעה במלחמה , כפי שיפורט , או לאלימות מינית בכלל. המסגרת המשפטית להעמדה לדין מחבלים על פשעי דין במלחמת7 באוקטובר ,ראשית החוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני מתבסס על חוק העונשין, אשר דורש מסגרת הליכים וסדרי דין פלילי סטנדרטיים. לפיכך, על מנת לעשות בו שימוש יש לאסוף ראיות המוכיחות את ביצוע המעש .ים על ידי אדם מסוים, כנגד אדם אחר, וזאת ברף הוכחה הנדרש של מעל לספק סביר אלא שבפועל, גופי החקירה והתביעה מתקש ים להשתמש במכניקה המשפטית הפלילית הרגילה לצורך הגשת האי ,שומים. בשל מורכבות האירועים, נדרשת מסגרת משפטית שונה. ולכן, למיטב ידיעתנו צוות בכיר .של משרד המשפטים עומל בימים אלה על פתרון משפטי לנושא שנית, יובהר כי גם לו ניתן היה לאסוף ראיות לביצוע פשעי המין המזעזעים נגד מחבלים, החוק לא מציע מסגרת משפטית עדיפה על זו של חוק המאבק בטרור (סעיף37 ,לפני השינוי), אשר קדם לחוק. על זאת .כאמור, התרענו לאורך הליך החקיקה הטעמים העיקריים בגינם התנגד האיגוד לחוק סירוב לערוך היררכיה בין 'סוגי' הפגיעות המיניות בהתאם לזהות הפוגע: ,כפי שטענו בדיוני הוועדה לקראת חקיקת החוק כל פגיעה מינית נבחנת בהתאם לנסיבותיה וגם בחינה .כאמור נתונה לנתונים סובייקטיביים של הנפגע/ת פגיעה מינית שנעשתה על ידי פוגע מלאום אחר מזה של הנפגע/ ,ת אינה חמורה יותר או פחות מפגיעה מינית שביצע אב בבתו, ואינה חמורה יותר פחות מפגיעה .שביצע מטפל במטופלת שלו נפגעות/ים נבדלים בחוסנם הנפשי, בין אחד/ת למשנהו, ולכן לא ניתן לדרג .באופן קטגורי פגיעות מיניות על פי מוצאו של הפוגע בה משך לכך , הבאנו בדיוני הוועדה עדות ה של נפגעת אחת מתוך רבות שפנו אלינו , יהודיה אשר נפגעה על ידי פוגע ממוצא ערבי, לאחר שנפגעה על ידי יהודי, וביקשה שנקריא את דבריה והתנגדותה לחקיקת החוק . באשר לנקודה זו יש לציין כי הטענה .אינה שנסיבות הפגיעה אינן מהותיות להבנתה החוק מכיר בחומרתן המיוחדת של עבירות מין שבוצעו תחת איומי נשק חם או קר (אף כי ייתכן של באופן מספק). בנוסף, החוק מכיר ב ייחודן פגיעות מיניות שבוצעו בקטינות/ים, ובפרט פגיעות מיניות שמבוצעות בתוך המשפחה, אשר מאופיינות לרוב ביחסי אמון ותלות ו נחשבות על פי הספרות כחמורות יותר, וזאת בשל ניצול חולשתן/ם .ופגיעותן/ם של הקטינות/ים כלומר ,, מובן שכל מקרה לגופו אך ההבדל אינו טמון באופן אינהרנטי בסוג הפגיעה. הנסיבות יכולות וראויות לשמש בקביעת חומרת העבירה ובהתאם – .את חומרת הענישה כפילות במסגרת החוקית ואפשרות לקושי ראייתי מוגבר בעת הליכי החקיקה טענו, בהתאמה לעמדת משרד המשפטים, כי אין צורך בחקיקה כאמור. כבר ערב חקיקת החוק היו סעיפי חוק מתאימים להחמרת ענישה בגין פגיעה מינית על רקע לאומני, ובמקרים מסוימים אף נעשה בהם שימוש. עם זאת, בשל הקושי הרב להוכיח נסיבה של רקע לאומני בעבירות מסוג פגיעות מיניות ( )בשל מורכבות אינהרנטית ביסודות הוכחת העבירות – אכן לא נעשה שימוש רב בסעיפי החוק הקיימים. גם לאחר חקיקת החוק האמור אנו סבורות שבמקרים שמתאימים למסגרת הפלילית הרגילה יהיה קושי דומה לעשות שימוש בסעיפי החוק הנ"ל , בשל אותה מורכבות אינהרנטית (וזאת, תוך הבנה כאמור שמסגרת זו אינה רלוונטית מראש עבור ה זוועות שהתחוללו ב -7 .)באוקטובר החידוש היחיד בהצעת החוק, של ו לא התנגדנו, ה ו א החמרת ענישה ע ל הטרדה מינית על רקע לאומני. לא התנגדנו לנושא מ שני טעמים– ראשית, משום שאכן הייתה לאקונה חקיקתית בנושא , בשונה מפגיעה מינית . שנית, משום שבמקרים של הטרדה מינית מילולית , בשונה ממקרים של פגיעה מינית ברף חמור יותר , אכן ניתן להוכיח ביתר קלות נסיבה של רקע לאומני– משום שהנסיבה גלומה בעצם האמירה הפוגענית שתיחשב .להטרדה מינית נסיים בתקווה עמוקה לשחרור החטופות והחטופים במהרה , וכן בתקווה לקידום חקיקה חשובה שתיטיב עם כלל .נפגעות ונפגעי תקיפה מינית