הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת – ביחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) מעקב אחר יישום החוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני יוזמות החוק: "החוק לא מיושם. חובה על המשטרה לשאול מתלוננות ונפגעות גם על הרקע הלאומני" המשטרה:" לא משתמשים בשאלון כדי לסמן וי. השאלות נשאלות על סמך העדות ומתוך הדברים שהמתלוננת מספרת". יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: "מאוכזב מדברי המשטרה. מצפה שכל חוקר שחוקר פגיעות מיניות יהיה לו את הסעיף הזה מול העניים, וכרגע זה לא מבוצע. כל חוקר שפוגש מתלוננת או מתלונן ולא חשוב מי הוא ולא שואל האם התקיפה היתה על רקע לאומני חוטא למציאות בה אנו חיים". הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ג') דיון מעקב אחר יישום החוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני שיזמו חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ולימור סון הר מלך. מטרת ההצעה להתמודד עם פגיעה מינית בנשים או הטרדה מינית של נשים על רקע לאומני, על ידי כך שיובהר כי עבירת מין עשויה להיחשב למעשה טרור לעניין חוק המאבק בטרור. עוד נקבע הוראות לעניין כפל פיצוי ללא הוכחת נזק למי שנפגע מסוגים מסוימים של הטרדה מינית על רקע לאומני. בנוסף היא מחייבת דיווח שנתי של שר המשפטים וביטחון לאומי על כתבי אישום וחקירות רלוונטיות לוועדה. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: "עבירות מין הן רעה חולה שפוגעת בקורבנות ובמשפחות ובחברה. כשחוקקנו את החוק ביקשנו לראות האם יש מאפיינים של מי שמבצע את עבירת המין וגילינו שאחד המאפיינים הוא בחירת הקורבן. "ההיסטוריה הוכיחה שלהיות עבריין מין זה חלק ממנטליות של עמים מסוימים בעת מלחמה כדי להביא לידי ביטוי כיבוש, שליטה והשפלה. במטרה להחריג את עברייני המין על רקע לאומני שתי חברות כנסת לימור סון הר מלך ויוליה מלינובסקי חוקקו את החוק. מטרת הדיון לראות האם הוא מיושם". ח"כ אריאל קלנר: "הבעיה שאנחנו מסרבים להכיר את האויב שעומד מולנו. אונס ופגיעה מינית הם כלי מלחמה מרכזי בתרבות של האויבים שלנו וראינו את הזוועות האיומות של השבעה באוקטובר זה לא היה פורקן יצרים בלבד אלא חלק ממימוש האידיאולוגיה מבחינת תפיסת העולם. זו לא עוד פשיעה פלילית וצריך להגן על עצמנו ולאכוף את החוקים הללו במטרה להגן על אזרחנו". מוריה ליטווק, מנכ"לית ארגון יהודית, ציינה כי הארגון חקר את המערכות שפוגשות את הנפגעת והוציא דו"ח בנושא. ברוב המקרים הנפגעת ומשפחתה שחוו את התקיפות וההטרדות הלאומניות שמתרחשות יום יום אינן מוכרות כנפגעות פעולות איבה. הצעד הראשון והבסיסי הוא תיקון נהלי המשטרה בשלב חקירה של מתלוננת על עבירות מין. יש לחייב בהנחיה ונוהל בדיקה בשאלון על רקע לאומני". נעמה זרביב, עמותת שוברות שוויון, הוסיפה, כי יש חיילות ששומרות על מחבלי נוח'בה. "זה לא הגיוני. אני מתייחסת גם למקרה החיילות שהוטרדו על ידי אסירים ביטחוניים". ובקשה לא לעמת את הקורבנות עם המחבלים ושהעונש צריך להיות מידי כבר בעקבות תלונה". עו"ד רויה נאור, ארגון 'להבה':" מועצת הביטחון קבעה כי אונס הוא כלי מלחמה. יש לקבוע בחוק חזקה שעבירות מין על רקע לאומני ייקבע בהן כברירת מחדל שהחשוד ייעצר עד תום ההליכים ותיפתח חקירה מעמיקה נגדו ומשפחתו, זאת במטרה לייצר הרתעה תואמת להסתה לטרור. בנוסף להעביר סדנאות לגורמי אכיפת החוק בנושא זה במיוחד בבתי הכלא". מורן קורס, אשת תקשורת, הקריאה בפני הוועדה דוגמאות של עדויות נשים ממגזרים שונים ואזורים ברחבי הארץ שהוטרדו מינית על רקע לאומני. איילת שליסל, השדולה למען האישה החרדית והדתית:‏ אמרה כי אם החוק היה מיושם בזמן אולי היו נערות שהיינו חוסכים מהן את הסבל הנורא. ארגוני הנשים זועקים כעת אל העולם שיכיר בטרור הלאומני על רקע מיני ב 7 לאוקטובר. איך אתן יכולות לדרוש מהעולם להכיר בעוול אם אתן עצמכן הכחשתן את התופעה איומה הזו?" עו"ד אורי נרוב, המרכז לרפורמי לדת ומדינה:" לעמדתנו החוק הזה הוא בעייתי. יש בו כדי תפישה גזענית ומסיתה כנגד החברה הערבית. החוק מתמקד בתוקף ובזהותו הלאומית שלו והוא מבקש פחות להגן על כבוד האדם. הוא אינו בא להגן על הנפגעות ללא קשר לגזע ולמוצא שלו. יש להחמיר את החקיקה של כל מי שמותקף מינית." ח"כ יוליה מלינובסקי: "אונס הוא סימן ניצחון במלחמה וזה נעשה על רקע לאומני. בשביעי לאוקטובר הם התגאו במעשים שלהם כנגד ישראליות. צריך לבדוק כל מקרה לגופו אבל להמשיך לשקר שיהיה כאן שלום עולמי? החובה על משטרת ישראל לשאול את השאלות לנפגעות שבאות להתלונן וזה עדיין לא קורה וזה מכעיס כי המותקפות לא יודעות על הזכויות שלהן". היא סיפרה כי ארגוני נשים יצאו נגדה וניסו לברוח מזה. "הדירו אותי כאשר חוקקתי את החוק הזה כי הלכתי נגד הזרם. מרכזי הסיוע סרבו להעביר נתונים על זה למשטרת ישראל". ח"כ לימור סון הר מלך, הוסיפה כי במהלך חקיקת החוק שמעה עדויות של הבנות מהאוטובוסים בשומרון ובנות בערים מעורבות שמספרות על הפחד שלהם ושהן מוטרדות. "ישבו ארגונים וטענו שאין תופעה כזו. היה נוח להשתיק את זה כאילו זה קורה בחצר האחורית, כי זה לא פוליטיקלי קורקט וגזעני. זה חלק מההשפלה של הבנות והאומה שלנו. אם העולם מגדיר את זה כפשעי מלחמה מה אנחנו עומדים מנגד. אנחנו מבקשות שכחלק מהבדיקה ונוהל בחקירה, החוק ייושם". רפ"ק לי פרל, מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל, ציינה כי היא לא מכירה רשימת שאלות. "חקרתי בעצמי הרבה עברייני מין וגביתי עדויות של מתלוננות אנחנו לא משתמשים בשאלון כדי לסמן וי. אנחנו שואלים על סמך העדות ושאלות העולות מתוך הדברים שהמתלוננת מספרת". לדבריה, בעקבות החקיקה המשטרה הוציאה מסמך פנימי שיש להטמיע את החוק ויש להקפיד על שאלת השאלות המתאימות למקרה. "יש שיקול דעת לחוקר לשאול את השאלות הרלוונטיות. במסגרת הכשרת עבירות מין קיבלו חוקרים הנחייה והסבר על דברי החוק וכיצד ליישם אותו זה דבר שלוקח זמן. בנוסף, גם בבקרה שאנו מבצעים בתחנות משטרה נבדקו תיקים מדגמיים אם עלה חשד על עבירה שכזו. אנחנו פועלים על סמך תלונות שמוגשות". ח"כ סון הר המלך, הטיחה לעברה כי המשטרה לא פועלת לפי החוק והוא אינו מיושם. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל:"אני מאוכזב מאוד מדברי המשטרה. אני מצפה שכל חוקר שחוקר פגיעות מיניות יהיה לו את הסעיף הזה מול העניים, וכרגע זה לא מבוצע". ח"כ מלינובסקי, העירה כי המתלוננת הרבה פעמים לא מכירה את הנושא הרקע הלאומני. "גם משרד המשפטים התנגדו לחוק הזה. אני מבינה שלחוקרים יש שיקול דעת אבל אין אדם שזוכר את כל החוקים והסעיפים. החוקרים צריכים לקבל את השאלה הזו כשאלת חובה". דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי, אמר כי התגובות שהיו במהלך החקיקה: אנחנו לא מכירים את התופעה, מדובר בחקיקה גזענית וכו', הן דוגמא טובה לקונספציה. "השביעי לעשירי הוכיח לכולם ההיפך. כן הייתי מצפה שפרקליט המדינה או היועמ"שית להוציא הנחייה או הודעה לציבור. אם הם לא יכירו שמדובר בתופעה אף לא אחד לא מצפה מהחוקר להתייחס לכך. יש להוציא הנחייה ולעדכן זאת". עו"ד לילך וגנר, משרד המשפטים, בקשה לדייק ואמרה "לא התנגדנו לכך. אלא סברנו כי זה כבר מוסדר בחוק של עבירות טרור. הדברים הללו ידועים ולא היתה מחלוקת. שלא ישתמע שמשרד המשפטים אמר שעברות מין לא יכולות להיות על רקע טרור. אנחנו גם הצענו את התיקונים במהלך חקיקת החוק. אנחנו לגמרי חושבים שהעברות הללו צריכות להיחקר וחשוב ליידע את הציבור בנושא". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי הוא מרגיש ב 6 באוקטובר ולא הפנמנו את טבח שמחת תורה. " האויב שעומד מולנו לא הניח אף כלי נשק גם לא את האונס והוא ישתמש בו בכל הזדמנות שתהיה לו. כל מי שמסתיר את זה חוטא לאמת. כל חוקר שפוגש מתלוננת או מתלונן ולא חשוב מי הוא ואינו שואל האם התקיפה היתה על רקע לאומני חוטא למציאות בה אנו חיים. אותו נפגע עבירת מין על רקע לאומני סובל פעמיים לא רק על מה שקרה לו אלא גם על רקע מה שקרה לו. נקיים דיון מעקב נוסף בנושא הזה". יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת