חומר רקע
1
1.4.2024
כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד
שימוש גורמי ממשלה באפליקציית TikTok
- המלצות
עיקרי דברים והמלצות
•
אפליקציית טיקטוק מציבה בפני ישראל שלושה אתגרים מרכזיים בתחומי ביטחון, פרטיות
ותודעה
•
בעולם התקבלה ומקודמת חקיקה שנועדה לצמצם סיכונים אלה
•
על מנת לצמצם את הסיכונים למשרדי הממשלה ולאזרחי ישראל מומלץ:
-
לנטר ולהסיר תכני הסתה וטרור
-
לגבש מדיניות לגופים ממשלתיים ולעובדי מדינה
-
להגביר את השיח עם טיקטוק
-
לעקוב אחר החקיקה בנושא במדינות המערב ולשתף איתן ועם גופים נוספים פעולה על
מנת לצמצם את הסיכונים מצד טיקטוק
רקע
TikTok
היא רשת חברתית המאפשרת שיתוף ויצירת סרטוני וידאו קצרים, שזכתה להצלחה גלובלית בשנים
האחרונות, בייחוד בזמן מגפת הקורונה. טיקטוק הפכה לאחת הרשתות החברתיות הראשונות שאינן אמריקאיות,
ושהצליחו לצבור מעל מיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם: בארה"ב מספר המשתמשים הגדול ביותר עם
113.3
מיליון משתמשים, מרביתם בגילאי 26
-
11
)
Generation Z
( ו-
42
-
27
)
Millennials
(. בפייסבוק, לעומת זאת,
קבוצת הגיל עליה נמנה אחוז המשתמשים הגדול ביותר היא 25-34
, קבוצת גיל מבוגרת מעט מקהל המשתמשים
בטיקטוק. באינסטגרם, ישנו אחוז משתמשים דומה לקבוצת הגיל 24
-
18
ו-
34
-
25
, כך שלה חפיפה גדולה יותר
לטיקטוק.
לצד הפופולריות של האפליקציה עולים גם חששות מכיוון שטיקטוק נמצאת בבעלות חברת Bytedance
הסינית,
ומתוקף כך כפופה לחוקי סין, ביניהם חוק המודיעין הלאומי, המחייב ארגונים לשתף פעולה עם המאמץ המודיעיני
של המדינה, חוק סיכול הריגול, האוסר על ארגונים לסרב לאיסוף מידע בידי הרשויות וחוק ביטחון הסייבר של סין,
המחייב לשתף עם הרשויות במדינה מידע אודות משתמשים אם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, באינטרס
הציבורי של המדינה או בזכויות והאינטרסים של כלל האזרחים והארגונים בסין. הקשר לממשלת סין גם עלול לגרום
לצינזור תוכן שהחברה והמדינה לא מעוניינות שיפורסם, כפי שקרה בשנת 2019
, כשתכנים שהזכירו את הטבח בכיכר
טיאן אנ-מן, את עצמאות טיבט ואת הפאלון גונג, הוסרו מהפלטפורמה.
2
בעולם
מדינות רבות הביעו חשש חשש מרכזי, שהביעו מדינות רבות, הוא מהדרך שבה אוספת החברה מידע על המשתמשים
ומהיקפו. במספר אירועים, האשימו רשויות מדינתיות וחוקרי סייבר את החברה באיסוף מידע מסוגים שונים
ובדרכים שאינן מקובלות.
•
כבר ב-
2020
התגלה שטיקטוק הפרה את מדיניות גוגל וע״י שכבת הצפנה נוספת, הסתירה איסוף מידע אודות
משתמשים, ללא אישורם.
•
ב-
2021
שינתה טיקטוק את התקנון שלה, והוסיפה למידע שנאסף אוטומטית גם מזהים ביומטריים כמו פנים
וזיהוי קול, ללא הסבר לאיזה צורך ישמשו.
•
ב-
2022
פתחה ארה״ב בחקירה נגד טיקטוק בחשד שהחברה עקבה אחרי אזרחים אמריקאים, בהם עיתונאים,
לאחר שעובדים הודו שהשיגו מידע על עיתונאים אמריקאים דרך האפליקציה, במטרה להתחקות אחר הדלפות.
•
באוסטרליה, כתבו מומחי סייבר דו״ח על יכולות ואופן מיצוי המידע שמבצעת טיקטוק דרך האפליקציה,
הכוללים גישה לאנשי הקשר וליומן, יכולת לאכן את המכשיר ואפשרות למשוך חומרים מכוננים קשיחים, כולל
חיצוניים. החוקרים אף אמרו שלממשל הסיני יש גישה למידע באפליקציה, ושהם איתרו זרימת מידע לסין.
לאור חששות ומקרים אלו, מדינות רבות כבר החלו לאסור שימוש באפליקציה באופן מלא או חלקי. בין המדינות
שאסרו באופן מלא שימוש באפליקציה נמנות: אפגניסטן, הודו, איראן, קירגיזסטן, נפאל וסומליה, ואילו בארה"ב,
אוסטרליה, בריטניה, קנדה, דנמרק, בלגיה, צרפת, לטביה, נורבגיה, טאיוואן, ובאיחוד האירופי חל איסור שימוש
בה במכשירים בבעלות ממשלתית, ובחלקן גם הועברה חקיקה ייחודית.
לדוגמא, בארצות הברית נמצאים בהליכי חקיקה:
•
התניית הפעלת האפליקציה בארה״ב במכירת חלקה של חברת האם שלה – נחתמה ע״י הנשיא לאחר אישור
הקונגרס בחקיקה דו-מפלגתית )2024
(
•
איסור על התקנת האפליקציה במכשירים ממשלתיים – נחתמה ע״י הנשיא )
2022
(
•
מניעת תקצוב פדרלי ממוסדות אקדמיים, שאינם נוקטים בצעדים למניעת השימוש באפליקציה בקרב
עובדיהם - הועלתה לדיון בבית הנבחרים )2023
(
•
הטלת סנקציות על חברת האם של טיקטוק - הועלתה לדיון בסנאט )2023
(
•
הגנה על מידע פרטי באפליקציית טיקטוק - הועלתה לדיון בבית הנבחרים )2023
(
•
חובת המשווקים להדגיש למשתמשים את האיסור להשתמש באפליקציה במכשירים פדרליים - הועלתה לדיון
בבית הנבחרים )2023
(
באיחוד האירופי:
•
בפברואר 2023
, הורתה הנציבות האירופית לעובדיה למחוק את האפליקציה ממכשירים השייכים לה
וממכשירים אישיים שעליהם מותקנות אפליקציות הקשורות בעבודתם
•
בספטמבר 2023
הטיל האיחוד האירופי קנס בגובה 345
מיליון יורו על טיקטוק בשל הפרת פרטיות, בדגש על
עיבוד מידע של משתמשים קטינים
3
בסין
בתגובה לביקורת כלפיה בארה"ב טענה טיקטוק, כי המידע על המשתמשים מאוחסן בארה״ב, והתעקשה שהמידע
הנאסף בארה"ב איננו מועבר לסין. בשימוע בקונגרס ב-
2021
, חזר מנכ"ל טיקטוק על טענה זו, אך הקלטות ומסמכים
שדלפו משמונים פגישות בחברה מעידים, שלעובדי החברה גישה למידע אודות משתמשים בארה"ב. ההקלטות,
שנבדקו ע"י חדשות BuzzFeed
, הכילו 14
הצהרות של תשעה עובדים שונים, המעידים שלמהנדסים מסין הייתה
גישה למידע אודות משתמשים אמריקאים בין ספטמבר 2021
לינואר 2022
. העדויות מראות גם, כי עובדי החברה
בסין ניגשו לנתונים באופן הרבה יותר תדיר ואף לאחר המועד שדווח. למרות כל אלה, יש לציין, צוות הקמפיין של
נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, הודיע שיפעל בטיקטוק לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024
.
בסין, אגב, מוצעת הגרסה ה״סטרילית״ של טיקטוק הנקראת Douyin
, שאינה זמינה מחוצה למדינה. בגרסה
הסינית, עיקר התכנים הם חינוכיים, כגון סרטוני העצמה אישית, ואילו תכנים שמקורם מחוץ לסין אינם זמינים
בה. כמו כן, ב-
Douyin
יכולים המשתמשים לרכוש מוצרים דרך האפליקציה, פונקציה שאינה זמינה בטיקטוק.
בישראל
כבר במאי 2023
, סקר מצא שכמחצית מהציבור הישראלי משתמש באפליקציה וכיום יש לה בארץ כ-
3.8
מיליון
משתמשים, כולל רבים בקרב משרדי הממשלה. מתוך 1
3 משרדי ממשלה בממשלת ישראל ה-
37
, ל-
15
משרדים יש
חשבון טיקטוק )ראו נספח א׳(. ככלל, משרדי הממשלה מפרסמים בחשבונות הטיקטוק שלהם אודות פעילויות
המשרד ואירועים חשובים. יוצאים מן הכלל הם משרד החוץ, שמפרסם גם סרטוני הסברה, ומשרד הביטחון,
המפרסם בחשבון הטיקטוק המשרדי אודות אמל״ח חדש הנכנס לשימוש, עדכונים בטחוניים ועוד. משרדי הממשלה
עם מספר העוקבים הגבוה ביותר הם משרד החוץ, שחשבונו מייצג את מדינת ישראל )735
אלף עוקבים(, משרד
הביטחון )46
אלף עוקבים(, משרד הבריאות )38
אלף עוקבים( ומשרד החינוך )43
אלף עוקבים(. להשוואה,
באינסטגרם, פלטפורמה המזוהה עם חתך גילאים דומה, למשרדים אלה 1.1
מיליון, 59.3
אלף, 77.1
אלף ו-
34.9
אלף
עוקבים, בהתאמה. לפי דוברת אחד המשרדים הממשלתיים שלהם חשבון טיקטוק פעיל, המשרד מעלה תכני
הסברה, סיוע ומידע מהמחשבים ומהטלפונים של עובדי דוברות המשרד, כאשר כל פרסום נבחן לגופו ולא כחלק
מאגד הנחיות מסודר. בנוסף, גם לחלק מהשרים יש חשבונות טיקטוק, כשהבולטים בהם הם ראש הממשלה )כחצי
מיליון עוקבים(, השר איתמר בן גביר )כמאה אלף עוקבים(, והשרים בני גנץ ומאי גולן )כשבעים אלף עוקבים כ״א(.
בנוסף לסיכונים המדווחים מהעולם, לשימוש בטיקטוק ישנם סיכונים ייחודיים לישראל כמו איסוף מידע על צה״ל,
דרך קבוצת הגיל החופפת של מתגייסים ומשתמשים. חיילים וחיילות רבים מתעדים עצמם בבסיסים, באופן שעלול
לחשוף מידע ומיקום צבאיים. ב-
2020
, ומתוך חשש דומה, אסר הצבא האמריקאי על אנשיו להשתמש בטיקטוק.
גורמים רשמיים אף דחקו בחיילים להסיר את האפליקציה ממכשירי הטלפון האישיים שלהם. בישראל, משמר
הגבול אסר על המשרתים בשורותיו להשתמש באפליקציה. תומר ברוק, מומחה לאבטחת מידע וסייבר אמר ב-
2020
,
כי על צה"ל לאמץ גישה דומה לארה"ב, שאסרה על שימוש באפליקציה בקרב חיילים: "רק לפני כשנה, אפליקציית
כושר בשם סטרבה, המותקנת לרוב על שעונים חכמים, הצליחה לזהות ולחשוף בסיסים סודיים בארץ ובעולם,
ולמפעילי טיקטוק יש יכולות דומות". לדבריו, "לסין יש אינטרס לאסוף מידע על צה"ל, שנחשב צבא מאוד מאוד
מתקדם במגוון היבטים. האפליקציה המאוד פופולרית הזאת, היא גם מאוד מסוכנת".
4
לצה״ל ישנו חשבון טיקטוק ולו כ-
435
אלף עוקבים, ובו מתפרסמים סרטונים קלילים לצד סרטוני לחימה, כולל של
יחידות מיוחדות. ד"ר הראל מנשרי, מומחה לסייבר, הזהיר כבר בשנת 2020
מפני שימוש של צה״ל וחייליו בטיקטוק.
באשר לדובר צה"ל הדגיש, כי אם הוחלט להשתמש באפליקציה עליהם לעשות זאת בזהירות הנדרשת, לייצר
סרטונים ולהעבירם דרך מעבדה מבודלת ממחשבים אחרים ולא להשתמש בה כאפליקציה רגילה. בפועל חשבון
הטיקטוק הצה״לי מתופעל דרך מכשירי הטלפון הנייד של חיילים במדור רשתות חברתיות בדובר צה״ל, דבר העלול
לחשוף את המידע הפרטי שלהם.
מעבר לשיקולי בטחון מידע, מורכבות נוספת בשימוש בטיקטוק על ידי גופי ממשלה בישראל היא הלגיטימציה שהוא
מקנה לאפליקציה, שהואשמה לא פעם בהטיה אנטי-ישראלית ואף אנטישמית. בניסוי שביצע ה-
Wall Street
Journal
, פתחה מערכת העיתון מספר משתמשים פיקטיביים באפליקציה, ותוך שעות ספורות כמעט כולם קיבלו
בדחיפה תכנים, הקשורים למלחמת חרבות ברזל, רובם המכריע אנטי-ישראליים. לא רק שתכנים אנטי-ישראלים
בוטים נפוצים בטיקטוק, אלא שיוצרי תוכן ישראלים טוענים, שתכנים פרו-ישראליים שהם מעלים נחסמים,
באמתלה של ״הפרת תנאי הקהילה״. כך למשל, סיפר יוצר התוכן דני בולר ל-
N12
, שהחשיפה שלה זכו התכנים
שהעלה בטיקטוק ירדה משמעותית לאחר שדיבר על הקשר בין האפליקציה לסין הקומוניסטית. בסוף ינואר 2024
התפטר ברק הרשקוביץ, שניהל את תחום המגזר הציבורי בטיקטוק ישראל, בטענה שהוא ואחרים התלוננו בפני
ההנהלה על גישה מוטה לתכנים אלימים ולהסתה אנטי-ישראלית״. התפטרותו של הרשקוביץ הגיעה גם לשימוע
שנערך למנכ״ל טיקטוק בקונגרס האמריקאי ב-
31.1.24
, ועסק בעיקרו בהגנת הפרטיות של קטינים ברשתות
החברתיות, הלוקה בחסר, לדעת המחוקקים האמריקאים.
טרנד נוסף שנפוץ בקרב משתמשי טיקטוק במערב מאז 7.10
הוא סרטונים של צעירים, המקריאים ומשבחים את
״מכתב לאמריקה״ של אוסאמה בן לאדן, המאשים את ארה״ב וישראל בכל תחלואות העולם, ומתרץ את מתקפת
11.9
. תכנים אלה הוסרו מהרשת רק לאחר שנחשפו אליהם מליוני משתמשים בכל רחבי העולם.
נכון להיום, אין בישראל רגולטור, המפקח על הרשתות, בכללן טיקטוק, למרות שהועלו יוזמות בנושא בעבר, כולל
של שר התקשורת לשעבר יועז הנדל. משרד החוץ נמצא בשיח עם הרשתות החברתיות להורדת חסימות על חשבונות
המשרד, אך לא בכל הנוגע לחשבונות של אזרחים ישראלים או של כאלה המהדהדים תכנים פרו-ישראלים ונחסמים.
לפי בכיר במשרד החוץ, המשרד עומד בקשר עם הרשתות החברתיות אך לא עם טיקטוק, מכיוון שההטיה האנטי-
ישראלית באפליקציה מכוונת, ולתחושתו אין שום כוונה מצד החברה לשתף פעולה עם ישראל, למרות הצהרתו של
מנכ״ל טיקטוק ישראל שאמר ב-
2021
שהחברה עובדת ותמשיך לעבוד עם משרדי הממשלה והרשויות בישראל.
רשמית, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה אמונה על פנייה לרשתות בבקשה להסיר תכנים מסיתים, כולל כאלה
המסיתים לטרור, והיא פועלת בשני מישורים - כופה ווולונטרי. המישור הכופה שואב את סמכותו מחוק הסמכויות
לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, שמאפשר להגביל גישה לתכנים מסוימים, דרך ספקי האינטרנט
)ולא דרך הרשתות החברתיות עצמן(. מבין התכנים במסלול הכופה, כ-
97%
הם תכנים ביטחוניים, הקשורים לטרור
ועידוד טרור. בנוסף, משרד המשפטים מנהל שיח מול הרשתות החברתיות במישור הוולונטרי, ומבקש מאלה להסיר
תכנים מסוימים, מסלול שזכה לאישור רשמי בפסיקת בג״ץ 7846/19
, שקבעה שהמחלקה פועלת בסמכות כאשר
5
פונה לרשתות החברתיות. לפי נתוני מחלקת הסייבר במשרד המשפטים, כ-
87%
מהפניות הללו לטיקטוק התקבלו
ולפי גורמים בכירים, ישנה מוכנות גבוהה יותר מצד טיקטוק להסיר תכנים שכאלה.
סיכום
השימוש באפליקציית טיקטוק בישראל מציב שלושה אתגרים מרכזיים - לביטחון, לפרטיות ולתודעה.
1.
אתגר ביטחוני: חשיפת מידע ודפוסי פעילות משתמשים, שאוספת האפליקציה, ועלולים להיות מועברים,
לפי החוק הסיני, לרשויות בסין. סיכון זה גובר כאשר השימוש באפליקציה מבוצע ממכשירים בבעלות
ממשלתית וממכשירים פרטיים של עובדי ממשלה ומשרתי כוחות הביטחון, שעליהם מאוחסנים קבצים
ומידע, הנוגעים לפעילות ממשלתית וביטחונית. חשיפת מידע זה לסין, מהווה סיכון לביטחון מידע, בשל
חשיפה לממשלה זרה, שלמרות שהינה שותפת סחר מרכזית של ישראל, היא גם תומכת רבת שנים באיראן
ובפלסטינים, כפי שהתברר ביתר שאת במלחמת חרבות ברזל.
2.
אתגר לפרטיות משתמשים ומידע: כפי שהוכח ע״י חוקרים במדינות שונות, ישנה תעבורת מידע של
המשתמשים בעולם אל סין, דבר שעלול לחשוף מידע פרטי או רגיש המאוחסן במכשירים שמהם מתופעלים
החשבונות.
3.
אתגר תודעתי: השימוש באפליקציה חושף את המשתמשים לנראטיבים ולמאמצי עיצוב תודעה בידי חברה
בשליטת שלטון זר המפעיל מאמצי תעמולה מערכתיים נרחבים ברחבי העולם ושהאינטרסים שלו מנוגדים
לעתים לאלה של ישראל, כגון באשר למעמדה של ארצות הברית מצד אחד ואיראן ושלוחיה מצד שני.
השימוש שעושים גופים ומוסדות ממשלתיים בטיקטוק יכול להתפרש כמתן לגיטימציה למידע ולשיח המופץ
בטיקטוק, שיח שכאמור מוטה נגד ישראל.
המלצות:
בפני הרשויות בישראל שלוש דרכי פעולה מרכזיות נוכח האתגרים שצוינו לעיל: המשך המצב הקיים, הכנסת שינויים
מדורגים ואיסור גורף על שימוש באפליקציה בישראל. השלכות וסיכוני המצב הקיים פורטו לעיל ולא מומלץ
להמשיך ולהרחיב את החשיפה להם. בין המדינות שאסרו שימוש בטיקטוק לחלוטין או החילו עליו מגבלות חלקיות,
ישראל נמנית בדרך כלל על אלה האחרונות - דמוקרטיות מערביות השומרות על חופש הביטוי. באיסור גורף ופומבי
על שימוש בטיקטוק יתכן שגלום גם סיכון דיפלומטי מיותר מול מעצמה, שהיא שותפת סחר חשובה של ישראל.
שינויים מדורגים ושקטים, לעומת זאת, משמרים חופש פעולה ויכולים להתבטא במגוון אופנים:
•
גיבוש מדיניות לגופים ממשלתיים: גיבוש תקנות ע״י המל״ל עבור כלל משרדי הממשלה, ובהן
תנאים וכללים למשרדים ולגופים ממשלתיים להפעלת חשבונות ברשת טיקטוק, ויישומה בכל המשרדים.
על התקנות לאזן בין הסיכון מצד אחד, לחשיבות ההסברתית בהפעלת חשבונות )כגון של משרד החוץ וצבא
ההגנה לישראל באנגלית(, המסייעים להפיץ את המסרים הישראליים ברחבי העולם, מצד שני. ככל שיוחלט
6
על המשך הפעלת חשבונות כאלה, יש לוודא התנהלות בסביבה בטוחה, שתמנע זליגת מידע בלתי רצויה, כגון
שימוש במכשירים יעודיים ומבודלים בלבד.
•
גיבוש מדיניות שימוש בקרב עובדי מדינה: על משרד המשפטים והמל״ל לגבש מדיניות, תקנות ומנגנוני
אכיפה, המחייבים את כלל עובדי המדינה, בכללם חיילים ושוטרים, והמגדירים במדויק למי מותר להפעיל
חשבון טיקטוק ובאיזו דרך, תוך אבחנה בין מכשירים ממשלתיים ומכשירים פרטיים. צעד זה ידרוש תקנות
ואכיפה ועשוי להיות מסובך כשהדבר נוגע למשרתי חובה, אך עשוי לתרום לצמצום הסיכון של חשיפת מידע
ומיקומים רגישים למדינה שאינה תומכת מדינית בישראל ושהינה שותפה של אויבות של ישראל, בראשן
איראן. מדיניות ריאלית ומאוזנת תאפשר לעובדי מדינה במשרדים שאינם רגישים, כולל חיילים ושוטרים,
להפעיל חשבון טיקטוק לצד איסור על השימוש באפליקציה ע״י עובדי משרדים רגישים )שיוגדרו ע״י המל״ל(
ועל העלאת תכנים ממכשירים בבעלות המדינה ומתוך בסיסים או מיקומים רגישים אחרים. ראוי לציין
שכבר קיימות פקודות בצה״ל נגד העלאת תכנים ממיקומים רגישים ועל גופים נוספים לאמץ תקנות דומות.
אולם, אכיפתן של פקודות אלה לא מתבצעת במלואה ולכן יהיה צורך לבנות כלי אכיפה בגופי ביטחון המידע
ולהבטיח אכיפה בפועל.
•
מעקב אחר חקיקה במדינות המערב: החקיקה בנושא טיקטוק בעולם נמצאת בראשיתה והמדינות עוד
מעצבות את מדיניותן כלפי הרשת החברתית. רצוי לעקוב אחר החקיקה המתקדמת במדינות המערב ולוודא
שישראל לא נשארת מאחור בהיבט זה, כדי ללמוד מלקחי אחרים.
•
חבירה למדינות ולגופים נוספים: לישראל כמדינה קטנה, מנופי השפעה מוגבלים על טיקטוק ופעילותה.
לכן, יש הגיון רב בחבירה למדינות נוספות להפעלת לחץ על טיקטוק להסיר תכנים מסוימים ולאזן את
ההטייה הברורה בתכניה. האיחוד האירופי, למשל, עובד כבר היום בצורה זו מול טיקטוק, וישראל יכולה
לספק לו, ולקבוצות מדינות אחרות, מידע שיסייע להם בשיח מול טיקטוק, גם בלי להיות שותפה רשמית
בהתאגדויות אלה.
•
הגברת השיח עם טיקטוק: המשך והגברת השיח של משרד המשפטים, משטרת ישראל, שירות הביטחון
הכללי וארגוני חברה אזרחית עם חברת טיקטוק, כדי להסיר תכנים מסיתים לאלימות ולטרור,
לצד פעילות משרד החוץ מול החברה לפתרון בעיות של צמצום חשיפה וחסימת תכנים פרו-ישראליים
וקידומם של תכנים אנטי-ישראליים, ברוח דברי מנכ״ל טיקטוק ישראל, כי ישמח לשתף פעולה עם
הרשויות בישראל בנושא. מאמץ זה אינו דורש חקיקה, אך מחייב תיאום משופר בין הגופים הבאים במגע
עם הרשת החברתית.
•
ניטור והסרת תכני הסתה והדהוד טרור: הסרת תכנים מסוימים באפליקציה עצמה תחייב הרחבת
הסמכויות והאמצעים של מחלקת הסייבר במשרד המשפטים בחקיקה, שכיום איננה מוסמכת לאכיפה
ישירות על הרשתות, אלא רק מול ספקיות האינטרנט. לצד זאת, נדרש טיוב הגישה של מחלקת הסייבר
במשרד המשפטים לחומרים המנוטרים ע״י גופי הביטחון, או יכולת ניטור עצמאית. צעדים אלה נועדות
לצמצם חשיפת ישראלים לתכנים תומכי טרור ויזרזו את הליך הסרתם מכלל הרשתות החברתיות, אולם
עלולים גם להציג את ישראל כמדינה המגבילה את חופש הביטוי.
7
נספח א׳ – רשתות חברתיות בממשלת ישראל
המשרד טיקטוק אינסטגרם פייסבוק השר טיקטוק
משרד רה״מ
-
-
220K בנימין נתניהו
6
553. K
משרד האוצר
-
3.8K
61K בצלאל סמוטריץ
23K
משרד האנרגיה
והתשתיות
-
2.6K
14K אלי כהן
14.6K
משרד הביטחון
46.4K
59.3K
243K יואב גלנט
-
המשרד לביטחון
לאומי
-
3.4K
74K איתמר בן גביר
105.2K
משרד הבינוי
והשיכון
-
-
20K יצחק גולדקנופף
-
משרד הבריאות
38.6K
77.1K
564K אוריאל בוסו
-
המשרד להגנת
הסביבה
2 9. K
2.7K
37K עידית סילמן
854
משרד
ההתיישבות
והמשימות
הלאומיות
-
-
634
אורית סטרוק
-
משרד החדשנות,
המדע
והטכנולוגיה
1.8K
2.9K
27K גילה גמליאל
1298
משרד החוץ
)בתור מדינת
ישראל(
735.9K
1M
82K ישראל כ״ץ
-
משרד החינוך
43.7K
34.8K
305K יואב קיש
2285
8
משרד החקלאות
ופיתוח הכפר
-
1.5K
17K אבי דיכטר
1556
משרד ירושלים
ומסורת
-
167
159
מאיר פרוש
-
משרד הכלכלה
והתעשייה
1.8K
7.3K
89K ניר ברקת
37
משרד המורשת
1.1K
988
12K עמיחי אליהו
4493
משרד המשפטים
-
6.6K
61K יריב לוין
007
5
המשרד לעניינים
אסטרטגיים
-
-
- רון דרמר
-
משרד העבודה
10 8. K
1.5K
18K יואב בן צור
-
משרד העלייה
והקליטה
-
1.3K
18K אופיר סופר
1373
משרד הנגב,
הגליל והחוסן
הלאומי
-
-
26K יצחק וסרלאוף
2113
משרד הפנים
46
5.8K
35K משה ארבל
-
משרד הרווחה
והביטחון
החברתי
520
2K
67K יעקב מרגי
-
המשרד לשוויון
חברתי
-
191
117K מאי גולן
69.9K
משרד התפוצות
והמאבק
באנטישמיות
12
-
20K עמיחי שיקלי
19.7K
9
- בעת סגירתו היו למשרד ההסברה כ-
1,100
עוקבים בטיקטוק
גילוי נאות: המכון למחקרי ביטחון לאומי מתפעל חשבון טיקטוק, אך תכניו של המרכז למדיניות ישראל-סין אינם
מועלים אליו
המשרד לשירותי
דת
-
-
8.8K מיכאל מלכיאלי
-
המשרד לשיתוף
פעולה אזורי
-
1K
3.2K יואב קיש
2285
משרד התחבורה
והבטיחות
בדרכים
5.7K
3.6K
54K מירי רגב
33.8K
משרד התיירות
-
7.6K
40K חיים כץ
2
10
משרד התקשורת
37
7.6K
8.3K שלמה קרעי
9343
משרד התרבות
והספורט
4.5K
4.3K
113K מיקי זוהר
10.4K
בני גנץ
72.2K
גדי אייזנקוט
-
חילי טרופר
1419