חומר רקע
דוד המלך13
, ירושלים9410125
'| טל02-6203323
| פקס02-6256260
|
irac.org | [email protected]
התנועה הרפורמית-
)יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר
כ "ח אדר ב תשפ"ד
07
אפריל2024
נייר עמדה בעניין החינוך החרדי והפיקוח עליו-
דוח70ב
,לקראת הישיבה הקבועה בוועדה לענייני ביקורת המדינה המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע המשפטית והציבורית
של התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל, מתכבד להגיש את עמדתו ביחס לנושא הנדון :
1.
המרכז הרפורמי לדת ומדינה עוקב משנת2007
אחר הפיקוח על מוסדות החינוך החרדיים ואף הגיש מספר עתירות
בעניין כפי שיפורט להלן, על מנת להביא לכך שהמדינה תמלא את
ת חוב ה לפקח על מוסדות החינוך החרדיים כתנאי
להעברת תקציבים כפי שמחייב החוק במדינת ישראל. במסגרת העתירות, עמדנו על כך ש
למעשה
אין פיקוח על
מוסדות החינוך החרדי והת קצוב
למוסדות אלה ניתן, למרות שמטרתו היא הבטחת לימודי הליבה ואל ה לא נלמדים
.כלל ממצאי המבק ר
בדוח70ב שבים ו מאששים את התמונה
שעלתה מן ה עתירות
לפיה לימודי הליבה אינם נלמדים
הלכה למעשה במוסדות החינוך ה
חרדי
. כמו כן בימים אלה תלויה ועומדת עתירה נוספת שהג יש המרכז הרפורמי
לדת ומדי
נה (
586/24
)
נגד העברת התוספת התקציבית
שנקבע
ה בהסכמים ה,קואליציוניים למוסדות הפטור
ללא
כל ד רישה נוספת ללימודי ליבה וב היעדר פיקוח על
.מוסדות אלה
בעתירה עמד
נו על כך ש אף התקצוב השוטף ניתן
בניגוד לדין ש
כן אין כל פיקוח על לימו .די הליבה במוסדות אלה
טרם הוגשה תגובת המדינה לעתירה זאת
עקב
.בקשות דחיה של המדינה להלן נפרט את סוגי המוסדות החרדיים ואת הכשל בפיקוח עליהם כ פי שעולה מהעתירות
וממחקר שפורסם לאחרונה .
מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי
2.
בצד מוסדות החינוך הרשמיים, פועלים מוסדות חינוך בבעלות גופים פרטיים, שזיקתם למדינה מוגבלת. המדינה
מכירה בהם אך הם
אינם שייכים למדינה ,
נתונים לפיקוח חלקי של משרד החינוך ומקבלים מימון ציבורי חלקי
בלבד. מעורבות המדינה במוסדות אלה היא מוגבלת, והחינוך הניתן בהם אינו חינוך ממלכתי. למוסדות אלה
שייכים מוסדות החינוך של שתי רשתות החינוך החרדי-
מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בית יעקב
" :בארץ ישראל (להלן
מרכז החינוך העצמאי" :"), ומרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל (להלן מעיין החינוך
התורני)"
.
3.
חובת מימונם של בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים מוטלת על הגופים המחזיקים בהם . להורים אומנם מוקנה
חופש הבחירה להחליט אם לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך רשמי או למוסדות שאינם רשמיים. עם זאת, הורים
אשר בחרו לשלוח את ילדם למוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, צריכים לשאת בנטל התשלום עבור הלימודים, שכן
חובת המדינה לספק חינוך חינם מתמצית בחינוך הר .שמי
4.
סעיף
11
לחוק חינוך ממלכתי,
:קובע
"השר [שר החינוך–
א .א.ל.] רשאי לקבוע, בתקנות, סדרים ותנאים להכרזת
מוסדות לא רשמיים כמוסדות חינוך
מוכרים ,, להנהגת תכנית היסוד בהם
להנהלתם, לפיקוח עליהם ולתמיכת המדינה בתקציביהם, אם השר יחליט על
".התמיכה ובמידה שיחליט
.מוסד חינוך שאינו רשמי זכאי אפוא לתקצוב רק אם שר החינוך הכיר בו כמוסד מוכר
5.
בשנת2003
הוגש לשרת החינוך דאז דו"ח הועדה לבדיקת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל, בראשות ד"ר
" :שמשון שושני (להלן
דו"ח שושני "). הדו"ח קבע מספר עקרונות לתקצוב בתי ספר בחינוך היסודי, ובראשם
דוד המלך13
, ירושלים9410125
'| טל02-6203323
| פקס02-6256260
|
irac.org | [email protected]
התנועה הרפורמית-
)יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר
העקרון לפיו תנאי לתקצוב הינו הוראה של
תכנית הליבה
ופיקוח על ביצועה. עוד נקבע בדו"ח כי שיעור ההשתתפות
,של משרד החינוך במימון בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים ייקבע בהתאם לעמידתם בהוראות משרד החינוך
ובפרט בקיימם
מדיניות רישום אינטגרטיבית
וקיום מבחני המיצ"ב .)(למעט מוסדות הפטור
6.
על פי החלטות הצוות ליישום דו"ח שושני, אשר אומץ על ידי משרד החינוך, שיעורי התקצוב של מוסדות החינוך
:השונים הם כדלקמן
•
מוסדות רשמיים –
100%
•
מוסדות מוכרים שאינם רשמיים המשתייכים לחינוך העצמאי או למעיין החינוך –
100%
(בכפוף לקיום
תכנית ליבה מלאה; קיום תכנית ליבה חלקית של75%
מזכה ב-
75%
)תקצוב
•
מוסדות מוכרים שאינם רשמיים אחרים–
75%
(בכפוף לקיום75%
מתכנית הליבה, קיום מדיניות
)רישום אינטגרטיבית והשתתפות במבחני המיצ"ב
•
מוסדות פטור –
55%
(בכפוף לקיום55%
)מתכנית הליבה
7.
שתי רשתות החינוך החרדי-
מרכז החינוך העצמאי
ו
מעיין החינוך התורני - נכלל ות כאמור במסגרת החינוך המוכר
שאינו רשמי . ואולם, זכותן לקבלת תמיכה מלאה הובטחה באופן מפורש בסעיף3
,(א)(ט) לחוק יסודות התקציב
תשמ"ה –
1985
. סעיף זה מחייב את המדינה לממן את מרכז החינוך העצמאי ואת מעיין החינוך התורני תוך ציון
שמם במפורש. יחד עם זאת, סעיף3
" א(י) לחוק קובע כי תקצוב מוסדות אלה צריך להתבצע על פי קריטריונים
ענייניי
ם אחידים ושוויוניים כמו לכלל ילדי ישראל" .
8.
סעיף2 לחוק חינוך ממלכתי
מגדיר את מטרות החינוך הממלכתי, שהן, בין היתר: "לבסס את ידיעותיהם של הילד
והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שידרשו להם
."בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית
9.
מיומנויות היסוד נדרשות להשתלבות בשוק התעסוקה ונרכשות בבתי הספר הרשמיים. תלמיד חרדי במסלול
החינוך של מוסדות המוכר שאינו רשמי
או מוסד פטור ,צובר פערים בלימודים ובמיומנויות בתחומי אנגלית
.מתמטיקה, שפה ומדעים לאורך שנותיו במערכת החינוך, שכן הוא לומד אותם רק באופן חלקי
ממצאים מהשטח
מלמדים שלא מתקיים פיקוח אף על הלימוד החלקי ולמעשה התלמידים בחינוך החרדי לא רוכשים מיומנויות
יסוד, ובכך נמנעת מהם האפשרות להשתלב בשוק התעסוקה. דבר הגורם לפגיעה בזכותם לשוויון הזדמנויות ולנזק
.לשוק הכלכלה בעתיד
העדר פיקוח ראוי על מוסדות ה חינוך החרדי
10
.
התופעה של העדר פיקוח ראוי על מוסדות החינוך החרדי מתקיימת למרבה הצער מזה שנים רבות. על תופעה
.חמורה זו עמדו הן בתי המשפט והן מבקר המדינה
11
. בבג "ץ4805/07
'המרכז לפלורליזם יהודי נ' משרד החינוך ואח ,עמד
בית
המשפט
על כך שאין פיקוח על40,000
.תלמידים הלומדים במוסדות הפטור בפסק
הדין שניתן בעתירה ביום27.7.08
קבע בית
ה
משפט כי: "אין
חולק
בדבר הצורך בקיום פיקוח על מוסדות החינוך
כדי לוודא את
דבר עמידתם בתנאים הנדרשים לצורך תקצובם
הממלכתי .המדינה מכירה בחשיבות הפיקוח על מוסדות החינוך ובחיוניותו
במערך התמיכות הממשלתיות.
"
בית
המשפט
ציין את העובדה ש
למרות ה אמירה
של המדינה
בתצהיר
התשובה
לעתירה כי היא מכירה בחשיבות הפיקוח
,על מוסדות הפטור
לא הביא משרד החינוך כל
נתונים נוספים המפרטים באיזו מידה הוגשמה מטרה זו.
בית
" המשפט העיר כי היה בדעתו
להורות
כי על משרד החינוך חלה חובת קיום מנגנון פיקוח יעיל לחינוך היסודי והעל
יסודי, אשר עליו לבדוק באופן סדיר את מידת עמידתם של מוסדות החינוך החרדי בחובת ההוראה של תכנית
דוד המלך13
, ירושלים9410125
'| טל02-6203323
| פקס02-6256260
|
irac.org | [email protected]
התנועה הרפורמית-
)יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר
,הליבה, וכי מוסד שיימצא מפר תנאים אלה
תיקצובו יופסק או יוקטן בהתאם לממצאים שיתקבלו ", ואולם, רק
בשל חקיקתו של חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, תשס"ח–
2008
לא נתן בית המשפט, צווים אופרטיביים
.בפסק הדין האמור
12
. בשנת
2010
הגיש המרכז
הרפורמי
לדת ומדינה ,
עתירה נוספת
לבית המשפט העליון (בג"ץ3613/10
)בעניין
הפיקוח
של משרד החינוך על מוסדות החינוך החרדי ,מוסדות המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור .העתירה הצביעה
על
כך שעל כל מוסדות החינוך החרדיים מכיתות א '-ו 'מפקחים 4 מפקחים בלבד , מתוכם שניים על מוסדות הפטור .
זאת למרות העובדה, שבבג"ץ4804/07
הבטיח משרד החינוך לה רחיב .את הפיקוח באופן משמעותי
13
.
בעקבות העתירה התמנו מפקחים נוספים ביום22.3.12
פסק דין הקובע כי
בשנת תשע"א התווספו14
תקנים נוספים
על13
( שהיו קיימים קודם לכן וכי בשנת הלימודים תשע"ב2012-2013
)
15
תקנים .נוספים מצויים בשלבי איוש
לפי נתונים אלה היו אמורים להיות בסוף2013
42
.מפקחים על מוסדות החינוך החרדיים
14
. ו אולם, בשנת2013
התברר ממענה לבקשת מידע שהוגשה למשרד החינוך כי מספר המפקחים בחינוך היסודי החרדי
עומד על15
מפקחים בלבד. מתוכם-
2 בלבד במוסדות הפטור .
15
. ב
מסגרת
אותה עתירה (בג"ץ3610/10
)נתן
בית המשפט צו על תנאי בעניין אי קיום
מבחני המיצ "ב
במוסדות החינוך
החרדיים ,
ורק בשל
העובדה
שבאותה שנה בוטלו המבחנים על ידי השר פירון
בכל מוסדות החינוך לא נדרשה
הממשלה להסביר את מחדלה
בקיום מבחני
המיצ"ב
במוסדות
.הפטור
16
. תמונת מצב של היעדר פיקוח, לא השתנתה גם בשנים הבאות. כך עולה מ דוח מבקר המדינה משנת2020
(דוח מבקר
המדינה70
ב תש"פ2020
'עמ1067-1137) אשר עסק בפיקוח על מוסדות ה
חינוך החרדי . הדוח מתאר תמונת מצב
עגומה לפיה
למשרד החינוך אין למעשה כל פיקוח על מוסדות אלו. מוסדות הפטור אינם משתפים פעולה עם משרד
החינוך ואינם מעבירים את מצבת עובדי ההוראה במוסדות אלו. במוסדות הפטור לבנים מלמדים גם עובדי הוראה
שאין להם תעודת הוראה והללו מסרבים להשתתף בהשתלמויות משרד החינוך ולכן גם אין כל אפשרות להכשיר
מורים אלו. יכולת הפיקוח לקויה ג ם בהיבט שמוסדות הפטור מסרבים להשתתף במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות
וצמיחה בית ספרית), אין פיקוח על מערכת השעות בבתי הספר, על ספרי הלימוד שאינם מעודכנים ואין כל בקרה
.תקציבית על מוסדות אלו
17
.
ביחס למוסדות הפטור קובע הדוח כי לא מתבצעת כל בקרה על יישום החובה של מוסדות הפטור ליישם את מטרות
חוק לימוד חובה ואת חוק חינוך ממלכתי ומוסדות הפטור אינם משתפים פעולה עם משרד החינוך ואינם מאפשרים
לו לערוך פיקוח על יישום הוראות החוק. במצב דברים שכזה, הכפלת הס כום בו מתוקצבים בתי ספר אלה, מבלי
לקבוע כל דרישה להבטיח כי תלמידים הלומדים בבתי ספר אלה יקבלו הכשרה הולמת אשר תבטיח את יכולתם
להתפרנס בעתיד ולקחת חלק בכלכלה מודרנית, משמעה התנהלות מנהלית בלתי מידתית שלה תוצאות כלכליות
הרות אסון, כפי שקבע לאחרונה ראש אגף תק ציבים באוצר במסמך מיום12
במאי2023
.
18
.
על החובה להקצות כספים רק אם נערכת בקרה על שימוש בהם למטרות להם ניתנו כבר עמד בית המשפט העליון
מספר פעמים בהדגישו את החובה לפקח כי מוסדו
ת החינוך החרדי
אכן עושים שימוש בכספים הניתנים למטרות
הקבועות בחוק-
הענקת לימודי ליבה והכשרת התלמידים לחיים בחברה האזרחית. דוח המבקר הצביע באופן ברור
כי אין כל פיקוח על מוסדות הפטור ולכן הכפלת התקציב חרף העדר פיקוח על השימוש שנעשה בו היא מנוגדת
.לדין
19
. בבג "ץ10296/02
ארגון המורים בבתי הספר
העל יסודיים נ 'שרת החינוך
( פ"ד נט3
)
224
,
235
נקבע
שאין להעבי ר
כספים למוסדות שאינם
מקיי מים ת מטרות החינוך
הממל .כתי
דוד המלך13
, ירושלים9410125
'| טל02-6203323
| פקס02-6256260
|
irac.org | [email protected]
התנועה הרפורמית-
)יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר
20
.
על היעדר
פיקוח
במוסדות החינוך החרדי
אף
בימים אלה ממש , ועל היעדר
לימודי יסוד
במוסדות אלה ,מלמד
מחקרם של לוטם פרי חזן ,נטע ברק קורן וגיל נחמני אשר ערכו
מחקר1 על מוסדות לבנים חרדים .המחקר
בדק
האם
וכיצד בתי ספר יסודיים חרדים לבנים מ קיימים את
לימודי הליבה כנדרש על פי חוק .החוקרים מצביעים על
התפרקות מוחלטת מסמכות מצד
המפקחים של משרד החינוך ,אשר
במקום לעשות
את עבודתם ולאכוף את
לימודי
הליבה הם בפועל מסייעים לבתי
הספר החרדיים לא לציית לחוק .
21
. ה
נתונים של המחקר נאספו בשנים
2019-2021
ועולה מהם שבכיתות א'-ו 'בתי ספר מלמדים את השעות הנדרשות
רק בחשבון ועברית אבל מקצועות כמו מדעים
ואנגלית נלמדים
באופן
דרמטי
במספר שעות
נמוך מהנדרש .
בנוסף
התבנית
של
אי ציות למספר השעות המחייב של תכנית
הליבה
מחמירה
בכיתות ז 'ו-
ח
בהם
נרשמת
ירידה
משמעותית במספר השעות הנלמד בכל המקצועות ולמעשה בתי הספר אינם מלמדים את מה שהם מחויבים לו .
המחקר מלמד שמפקחים כמעט לא משתמשים בכוח הכופה שלהם על בתי הספר ולמעשה לא נמצא במחקר אפילו
מקרה אחד שבו מפקחים אכפו את החוק על בתי הספר .וזאת אפילו במקרים של הפרה ברורה כמו סירוב
ללמד
אנגלית( .ראו עמ '
17
למחקר.)
22
.
מכל האמור לעיל עולה, כי המשך מימון מוסדות החינוך החרדי בהיעדר
פיקוח,
מנוגד לחוק ופוגע בשוויון של
מוסדות אלה אל מול מוסדות אחרים הנדרשים לפיקוח ואף פוגע בשוויון ההזדמנויות של תלמידים במוסדות אלה
.שאינם מקבלים מיומנויות יסוד שיאפשרו להם להשתלב בשוק התעסוקה המשך המימון והגדלתו לפי ההסכמים
הקואליציוניים יגרום נזק עצום כפי
שקבע לאחרונה ראש אגף תקציבים באוצר במסמך מיום12
במאי2023
לתלמידי ם החרדים ולכלכלה בישראל . משכך, על הוועדה לקבוע שאין להמשיך את המימון של מוסדות המוכר
שאינו רשמי ומוסדות הפטור מבלי לפקח על לימודי הליבה במוסדות אלה
.באופן יעיל ושוויוני
1 Noncompliance with the Law as Institutional Maintenance:The Case of Haredi Boys Schools’
Decisions Regarding Core-Curriculum Regulations Lotem Perry-Hazan Department of Leadership
and Policy in Education, Faculty of Education, University of Haifa Netta Barak-Corren School of Law
and the Federmann Center for the Study of Rationality, Hebrew University of Jerusalem Gil
Nachmani, Department of Leadership and Policy in Education, Faculty of Education, University of Haifa