חומר רקע

כ"ה אייר", תשפ ד 2 ביוני2024 לכבוד ח"כ צביקה פוגל יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ,שלום רב :הנדון הערות ראשוניות מטעם הסניגוריה הציבורית באשר לה צעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה , התשפ"ד- 2024 לקראת הישיבה הקרובה בוועדה לביטחון לאומי , הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את התנגדותה ה עקרונית ל הצעת החוק שבנדון . עיקרי הצעת החוק הצעת חוק זו מהווה שינוי דרמטי של סדרי העולם באכיפה הפלילית בישראל , ולטעמנו מעוררת קשיים חוקתיים של ממש. הצעת החוק מבקשת להסמיך את,בית המשפט, לבקשת הגורם המוסמך במשטרה ל הטיל על אדם שורה של הגבלות מנהליות מרחיקות לכת" , אם שוכנע כי הדבר חיוני למניעת פגיעה חמורה בביטחונו או ברכושו של אדם," ובכלל זה :מגבלה על הימצאות במקומות מסוימים או בסביבתם ; מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות )(קרי, מעצר בית ; חובת מגורים או הימצאות באזור, ביישוב או במקום בארץ שייקבע ; מגבלה על הימצאות בסביבת אדם או קבוצת אנשים"בעלי מכנה משותף ;"איסור קיום כל קשר עם אדם או קבוצת אנשים ; מגבלה על עבודה או עיסוק ;מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים ;מגבלה על נהיגה בכלי רכב ; ;איסור יציאה מהארץ מגבלה לעניין שימוש באינטרנט ; חובה לדווח מראש למשטרת ישראל על כוונה לצאת ממקום או להיכנס למקום מסוים ; .ועוד ,על פי המוצע ה וצאת הצו תישען על ה ערכת מסוכנות מודיעינית בלבד , שנערכה על ידי משטרת ישראל בדבר "ההערכה שאדם הוא פעיל בארגון פשיעה ורמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם" (לעניין זה יצוין כי ההגדרה של "ארגון פשיעה" היא רחבה מאד כיום וכוללת בתוכה כל חבר בני אדם "שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת" לעבירת עבירות פשע, וכן עבירות עוון רבות). כמו ,כן ניתן יהיה לסטות מדיני הראיות ו כן להסתמך על ראיות חסויות אשר לא יובאו בפני האדם .ועורך דינו " כפי שצוין בדברי ההסבר, הצו האמור יוצא בשל חשש הצופה פני עתיד וזאת בהיעדר ראיות מספיקות במישור הפלילי , על מעשים המיוחסים לו בעבר", כלומר שלא על בסיס ביצוע ע בירה כלשהי בעבר ועל בסיס ראיות מנהליות בלבד . הסמכויות האמורות ניתנות להפעלה על האדם למשך תקופה של ארבעה/שישה חודשים, לפי סוג ,המגבלה, אך ניתן יהיה להאריך את ההגבלות המנהליות באמצעות צווים חדשים ולמעשה ללא כל הגבלת זמן . עוד במסגרת המנגנון המוצע, ניתן יהיה להורות על צו כאמור במעמד צד אחד ושלא בנוכחותו של האדם למשך7 .ימים לשם פיקוח ואכיפת צו הגבלה מוצע להע נ יק לכל שוטר סמכויות דרקוניות ו נרחבות ביותר , בין היתר בכל הנוגע לחיפוש במגוריו וברכבו של האדם , ובנסיבות מסוימות גם חיפוש על גופו ; לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של האדם ;שנגדו הוצא הצו לבקש מהאדם שהוצא נגדו הצו וכן ממעסיקו למסור לה פלט; לבקש מכל אדם "הנוגע בדבר " למסור ל ו ידיעה או מסמך; לבקש מ כל אדם ( או למסור )לו מידע הנדרש כדי למלא את אחד מתנאי צו ההגבלה" ; וכן כל סמכות אחרת" שסבר בית המשפט כי היא נדרשת בנסיבות העניין. לבסוף מוצע כי הפרת הצו תגרור אחריה עילת מעצר וכן עבירה פלילית הכוללת ענישת מינימום של .רבע מהעונש המרבי וחובת הטלת מאסר בפועל עמדת הסניגוריה הציבורית הטלת המגבלות המנהליות המוצעות על אדם שהוא בחזקת חף מפשע – ללא תשתית ראייתית מ ספקת , ללא חשד סביר לביצוע עבירה פלילית ובהסתמך על מידע מודיעיני בלבד אודות חשש עתידי – מהווה פגיעה אנושה בזכות לחירות ולכבוד. המנגנון המוצע בהצעת החוק , שבמסגרתו ניתן היה בנסיבות מסוימות להטיל מגבלות אלו מבלי שהוא כלל מודע לטיב החשדות כלפיו ו מבלי שהוא ועורך דינו חשופים לראיות העומדות בבסיס הבקשה– אף פוגע אנושות בהגינות ההליך וביכולתו של האזרח להתגונן כראוי. ההגבלות המנהליות המוצעות– המשליכות על כל אורחות החיים – מביאות לפגיעה בזכויות יסוד רבות נוספות )(מלבד הזכות לחירות ,כגון חופש התנועה חופש העיסוק , הזכות לפרטיות .וחופש הביטוי ,השימוש בסמכויות אלו, במתכונת המוצעת י כלול בחובו גם אנשים נורמטיביים וחפים מכל פשע . בראייתנו מהלך חריף וקיצוני ממין זה אינו יכול להיעשות באופן חפוז ו כלאחר יד, וב וודאי ש לא בדרך של חקיקה פרטית. בהקשר זה יש לבצע עבודת מטה מעמיקה ומקדמית על משמעותיה ,והשלכותיה של ההצעה בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים במערכת המשפט הפלילית , וכן לאחר שמיעה מקדמית של הערות הציבור וקיום הדיון הציבורי המתחייב. אכן, אין חולק על הצורך להתמודד עם תופעות קשות של פשיעה חמורה, ובייחוד הפשיעה .המאורגנת ,ואולם האירועים הקשים בחברה הערבית מחייבים פתרונות עומק, להבדיל מ'פתרונות קסם'. על רקע זה קודמו לאחרונה שורה של מהלכים משמעותיים הן במישורים שונים של מדיניות האכיפה והן באמצעות תיקוני חקיקה בתחום הפלילי. בצד האמור יש להזכיר כי דווקא בהקשר הספציפי של ארגוני הפשיעה קיימת מזה שנים מסגרת חקיקתית ייעודית הכוללת בתוכה הסדרים חריגים ביותר )ביחס לארגוני פשיעה (תוך הגדרתם באופן מרחיב מאד , וזאת בין היתר בתחומי האכיפה (לרבות מנגנוני חילוט פלילי ואזרחי) וכן בתחום הענישה . הצעת החוק מבקשת "לייבא" אל תחומי המשפט הפלילי כלים מנהליים דרקוניים – ובפרט מגבלות על חירות ותנועה– תוך עקיפה בוטה של עקרונות היסוד הקבועים ב חוק המעצרים והורדה מוחלטת של התשתית העובדתית והרף הראייתי הנדרשים מכוחו. ה שימוש ב אמצעים חריגים וקיצוניים ממין אלה נ עשה כיום בהקשר הביטחוני וביחס לעבירות על ביטחון המדינה . בהקשר הצעת החוק הנוכחית, אנו סבורים כי אימוצם ביחס לתחומים אזרחיים מובהקים כדוגמת מאב ק בפשיעה , מעורר קשיים חוקתיים של ממש. ,לטעמנו ה צורך המוזכר בהצעת החוק של התמודדות עם עבירות פליליות – אף ה חמורות שביניהן – ו אינ יכול להצדיק שימוש בכלים חריפים אלה. ,יתרה מכך קיימות-גם- קיימות חלופות רבות ו שונות (שכידוע מקודמות מזה זמן) בדמות ייעול ומיקוד עבודת המשטרה ותגבור כוחותיה . לעניין זה, יש להדגיש כי דברי החקיקה המובאים כתימוכין בדברי ההסבר להצעת החוק אינם רלוונטיים לענייננו ועוסקים במאטריה שונה בתכלית :באשר ל חוק למניעת אלימות במשפחה ול חוק למניעת הטרדה מאיימת , הצווים המוצאים מכוח חוקים אלה הם מצומצמים בהרבה ומוכוונים רק כדי למנוע פגיעה במתלונן הספציפי , שנטען כי הוא נתון בסיכון אישי מפני האדם שהוצא נגדו הצו (הדוגמה ה טיפוסית לכך היא כמובן אישה המבקשת צו הגנה מפני בעלה האלים כלפיה); ואילו חוק ההגנה על הציבור מפני עבירות מין עוסק אך ורק במי ש הורשע בפלילים בעבירת מין וסיים לרצות את עונשו, אשר ניתנה בעניינו הערכת מסוכנות של גור מי ה טיפול (וזאת גם על רקע הרצידיביזם הגבוה יחסית שקיים בעבירות ייחודיות ממין אלה, פעמים רבות בשל פתולוגיה מינית .)של אותו אדם הצעת החוק אף מעוררת חשש כבד לאכיפת יתר, לאכיפה סלקטיבית ולפגיעה בשוויון בפני החוק , וזאת בייחוד לנוכח האמירות הברורות והחד- .משמעיות בדברי ההסבר על מיקודה בחברה הערבית חשש זה הינו רלוונטי גם ביחס לקבוצות נוספות ולהקשרים נוספים שעלולים להיכנס בעתיד בגדרי המונח "פגיעה בביט חו נו או ברכושו של אדם." ,מטעמים אלה, וכן מטעמים אחרים שלא ניתן היה להרחיב לגביהם בשל קוצר הזמנים הסניגוריה הציבורית סבורה שיש להימנע מקידומה של הצעת החוק. ב כבוד רב וב ברכה , ענת מיסד כנען ישי שרון, עו"ד הסניגורית הציבורית הארצית מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות הסניגוריה הציבורית הארצית