פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 206 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ט באדר ב התשפ"ד (08 באפריל 2024), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר דבי ביטון טלי גוטליב אלמוג כהן צגה מלקו חוה אתי עטייה אלון שוסטר חברי הכנסת: טטיאנה מזרסקי מוזמנים: לילך נפתלי – עוזרת אישית לשכה משפטית, משרד העבודה אריאל הבר – רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר גליה ימין – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר דן נימני – רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר ורד בכר – מנהל תחום בכירה שומה, משרד האוצר עילם שניר – רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים הדיל יונס – עורכת דין, משרד המשפטים שלומי מור – משנה ליועמש, המוסד לביטוח לאומי חנן פוטרמן – עו"ד, המוסד לביטוח לאומי אפרת פורת – מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי אוריאל כזום – סמנכל קצבאות, המוסד לביטוח לאומי אופיר טל – חבר ועד מנהל, העמותה למען משרתי המילואים עירית ורונין – ממונה על תנאי שירות, מרכז השלטון המקומי דובי אמיתי – יו"ר, נשיאות המגזר העסקי לירון בנדק – יועמ"ש, נשיאות המגזר העסקי הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי חגי אדרי – סמנכ"ל, התאחדות התעשיינים מוריה ברבי – ראש תחום ראש עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים, התאחדות התעשיינים אורי בארי – רו"ח וסגן נשיא להב, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל עדי גרינבאום – מנהלת אגף יחסים בינ"ל וממשל, לשכת רואי החשבון בישראל אורנה צח גלרט – יו"ר וועדת ביטוח לאומי, לשכת רואי החשבון בישראל יאיר שלם – יושב ראש הסתדרות העובדים הלאומית דוד בכור – נציג בוועדת האכיפה, הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל שפרה שחר – מנכ״לית, עמותת בית חם לכל חייל יובל פלג – מטה משפחות החטופים לילך שער – מטה משפחות החטופים ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אליחי כנפו רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוקר טוב, שלום. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. התאריך הוא כ"ט באדר ב' התשפ"ד, ולמספרם ה-8 באפריל 2024. אני רוצה לומר בפתיחת הדברים, שאחד מדפי המסרים שהיו לפני הפגרה אמר שיגידו בכל ועדה וועדה, יגידו: "אתם חברי הכנסת יוצאים לפגרה", עד כדי כך שמספרת לי חברת הכנסת עטייה, שגם עכשיו כשאישרנו לפני הפגרה את ההסכם לגבי המפונים, והכול מאושר ומסודר - - - את זוכרת, חברת הכנסת ביטון, שהיו פה מהביטוח הלאומי, וסגרנו שהם צריכים לשלם? אז הם עדיין אומרים שהכנסת בפגרה ולא משלמים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לאדוני שאני בקשר כמעט יום-יומי עם הביטוח הלאומי, הם נערכים לנושא של התשלום. צריך - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הוועדה בכנסת אישרה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הוועדה סיימה, כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואנחנו אמרנו כל הזמן שהוועדות פועלות גם בפגרה, ובוודאי, שאם בעזרת השם תהיה ישועה, ויצטרכו לאשר עסקה, הכנסת לא תהיה סגורה לשעה אחת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרנו את זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני שמחה לראות במסך חברי הכנסת, שגם כאלה שהצהירו שלא יהיו, נמצאים כאן, ואני חושבת שזה נכון, כבוד היושב-ראש, גם אם זה לא מצלצל טוב, אנחנו בנסיבות מאוד-מאוד שונות הפעם, ויכולנו גם לא להיכנס לפינה הזאת מראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציע לחברי הכנסת לא להתאכזב, אם גם היום יגידו בכל השידורים ובכל המקומות שהכנסת בפגרה, אז הכנסת לא בפגרה, היא פועלת, וגם עכשיו התכנסנו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני מציעה לדוברות ועדת העבודה והרווחה להוציא הודעה לכלי תקשורת, ולהודיע על ההסכם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל זו לא רק ועדת העבודה, גם ועדת הכלכלה הייתה בבוקר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כל הוועדות. שמעתי ביום שישי אצל ליאת רגב הם טוענים שחברי הכנסת בפגרה ועדיין לא אושר ההסכם, אבל כן אושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן אושר ההסכם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תרשה לי להתייחס - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בתוך מספר ימים זה גם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בנושא שרצית? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, על הפגרה, אני רוצה להתייחס. אני חושבת שכל מה שנעשה עם הפגרה, וקודם דברתי עם חברתי, חברת הכנסת דבי, מה שנעשה הוא בעיניי הסתה והכפשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני לא מסכימה, אם הייתה לי בת חטופה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את יכולה גם לא להסכים, אבל אין לך זכות להשתיק אותה. תני לה להגיד את דבריה, ואת תגידי את דברייך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז אני רוצה להתייחס. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מותר להתייחס, אבל בואי - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> דברי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה שאני רוצה לומר הוא שהכנסת והוועדה עובדות, ואנשים שואלים אותי, מה את עובדת? את בכנסת? הייתי בכנסת גם אתמול וגם ביום חמישי, גם מחר יש לי ועדה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה שאנחנו עובדים זה לא קשור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> ולכן אני אומרת - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> - - - את אמורה להגיד שאין פגרה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> סליחה, אני לא מדברת פה פופוליזם. פה העבודה נעשית. בוועדה אנחנו עובדים. אי אפשר להגיד את זה. זה באמת כל-כך מצער אותי, ואנשים שמבינים גם הם. גם הם עושים את זה. אתם עושים את זה לא מתקבל על הדעת. את יושבת פה, כולנו עובדים. זה לא נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> את עושה עכשיו - - - אם היה לך חלילה ילד חטוף, או מישהו בעזה, הייתי רוצה לדעת איך את מרגישה, כי המילה פגרה משדרת חופש. אז אם גם ככה עובדים, אז למה היה דחוף לעשות הצבעה ולומר שיוצאים לפגרה. אז תגידו שלא יוצאים, תמשיכו את העבודה - - - וכן גם המליאה באופן מיוחד - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון - - - את ממשיכה בדף המסרים זה בסדר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> - - - כי בלי הצבעות - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכימה לכל מילה שאת אומרת בנושא הזה - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לא להסכים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה רק לבשר לכם, שגם ביום רביעי תהיה לנו ישיבה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון, זה בדיוק מה שרציתי להגיד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נכון, יש יום רביעי, וגם מחר אנחנו נהיה כאן, ואנחנו בסיורים במסגרות מיוחדות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל אני חושבת שגם בדעת הציבור, ואנחנו משרתי ציבור, ואם זה הוויכוח אז צריך לכבד אותו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דף המסרים שלך ברור, אבל אני רוצה להגיד שביום רביעי יהיה דיון נוסף - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - בחוק של הגנה על נשות אנשי המילואים. אנחנו נמשיך לעבוד והתקשורת תעשה מה שהיא רוצה. עכשיו אנחנו רוצים להתחיל את הדיון כמו שאנחנו עושים תמיד עם משפחות החטופים. יש פה אנשים שהם בני משפחה של חטופים? בבקשה, יובל פלג או לילך שער. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> צהריים טובים לכולם, שמי יובל פלג, אני לא בן משפחה של חטופים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה? אני בקשתי - - - << אורח >> יובל פלג: << אורח >> רגע, אני מתנדב מזה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני - - - משפחה. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> שניה, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אתן לך, אבל אני רוצה לדעת אם יש משפחה. רק משפחה. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> זו בדיוק המטרה שאנחנו פה, אנחנו מתנדבים. שניכם לא משפחה, בסדר. << אורח >> לילך שער: << אורח >> אני בת וחברת קיבוץ נירים, אני חברת משפחה מאוד קרובה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רציתי להגיד, שאנחנו פותחים כל ישיבה עם בני משפחות החטופים ונותנים להם לדבר. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> אנחנו נציגים שלהם פה, כרגע, הם בוועדה אחרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הם בוועדה אחרת, אז אנחנו יכולים להמשיך בעניינינו וכשיבואו ידברו, אבל בגלל שפתחת, אני אתן לך רשות דיבור, בבקשה. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> זאת בדיוק המטרה לשמה אני פה, אדוני היושב-ראש, אני לא בן משפחה, אני בן , 28, שמי יובל פלג, בדיוק בגיל של אלכסנדר, שנמצא כרגע בעזה. אני מתנדב מזה שלושה חודשים במטה בעיקר בהגעה בכנסת. התחושה היא שהמאבק הפך להיות של המשפחות, בדיוק כמו התפיסה של היושב-ראש. המאבק הוא לא של המשפחות, הוא של כולנו. אני אמרתי לאסתר, אמא של יגב, מי שמכיר, שמדברת פה בהרבה ועדות, הבוקר אני לא הגעתי בשביל יגב ולא בשביל אסתר, אני הגעתי בשבילי, בשביל העתיד של המדינה של כולנו, ושל העתיד של ילדיי, שבעזרת השם אביא בשנים הקרובות למדינה הזאת. אני במקרה לומד משפטים, ובמקרה גר עשר דקות מפה בנחלאות, ובמקרה חולם לעסוק בפוליטיקה לטובת המדינה של כולנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> שנייה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני אתן לגברת שער, אתה רוצה לעסוק בפוליטיקה, בעזרת השם תצליח. הגברת שער. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> אבל הנקודה שלי חשובה, ברשותך משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. אני מבקש מכל הנוכחים פה, ומי שעודד יצפה בזה, וגם ממך, אדוני היושב-ראש: המאבק, זכות הדיבור פה, בדיוק כמו שציינת, היא לא רק של המשפחות, היא של כולנו, של כל מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל, אנחנו, אתה לא יכול לעשות פוליטיקה פה. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> אני לא עושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בפירוש לא. אנחנו חברי הכנסת מייצגים את העם, ואנחנו מבינים את הכאב של העם. בני משפחות החטופים מביאים להם את הכאב האותנטי, כדי שנרגיש מה שהם מרגישים, אבל מי שלא שם, אז גם אנחנו יכולים לעשות את זה. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> הכאב האותנטי הוא גם שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם שלי. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> אני שלושה חודשים במטה המשפחות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם שלי וגם של חברת הכנסת ביטון, ושל חברת הכנסת צג מלקו, וגם של חברת הכנסת עטייה, וגם של חבר הכנסת שוסטר, שבעצמו גר שם, כך שאף אחד לא צריך לבוא להטיף לנו פה. << אורח >> יובל פלג: << אורח >> אני לא בא להטיף, אדוני, אתה הופך אותי למטיף, אני בא להגיד שזה מאבק של כולנו על עתיד המדינה. תודה רבה על היחס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הגברת לילך שער, תודה רבה. << אורח >> לילך שער: << אורח >> שמי לילך שער, אני בת וחברת קיבוץ נירים. רוב משפחתי מתגוררת בקיבוץ. כיום כמעט כולנו גרים בבאר שבע, כיוון שאנחנו מפונים מבתינו ולא ברור מתי נחזור. ב-7 באוקטובר היינו בבית, לבת שלי נכנסו מחבלים, והיא כתבה לי: "המחבלים בבית", ואז 50 דקות שאין קשר אתה, ושאלנו מה קורה, ולא היה קשר. ואני הייתי בטוחה שגם הבת שלי, עם תינוק בן חודשיים חטופה בעזה או רצוחה. 50 דקות היו בשבילי נצח, הרגשתי שכל עולמי חרב עליי. אחרי 50 דקות היא יצרה קשר, ואמרה שבעלה היה חכם והצליח איכשהו להיאבק מחבלים והם ניצלו. אבל יגב לא ניצל, ונדב לא ניצל, ועוד חמישה הרוגים אצלנו בקיבוץ לא ניצלו. ועוד שלוש חטופות שלשמחתי כבר יצאו. יגב ונדב הם החטופים שעדיין נמצאים בעזה מקיבוץ נירים. מהמועצה שלנו נמצאים עוד הרבה מאוד חטופים. חברים שלנו, מורים, הורים של חברים, ילדים של חברים – אנחנו משפחה אחת גדולה – המועצה האזורית אשכול. וחסרים לנו האנשים. ועם כל הקושי של המלחמה והקושי שעובר עלינו כשאנחנו מפונים, ואנחנו לא יודעים את העתיד ומתי נוכל לחזור הביתה, הדבר הראשון והחשוב ביותר שאני מבקשת מכולם, וכל תושבי המועצה מבקשים, הוא שתחזירו את החטופים, כי אם לא יחזרו החטופים, אנחנו לא נחזור, ולא נוכל לחיות בלי החטופים שלנו שנמקים כבר חצי שנה בעזה, ואנחנו לא יכולים להמשיך עם זה יותר. אנחנו ממש-ממש מבקשים מכם, לעשות הכול, להסכים לכל עסקה, זה הביטחון שלנו שעומד על המאזניים. אני יודע שיכול להיות שהעסקה תדחה את הביטחון שלנו, תדחה את החזרה שלי הביתה בחצי שנה, בשנה, זה לא משנה. הכי חשוב לנו כיום שהחטופים שלנו יחזרו הביתה. בבקשה לעשות הכול, לא להגיד לא לעסקה שקיימת. לעשות הכול כדי שהם יחזרו הביתה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת צגה מלקו, רצית להעלות נושא אנושי. אז אני רוצה לאפשר לך, שלא בדיוק בנושא שאנחנו הולכים לעסוק בו, אבל חשוב מאוד. חברת הכנסת מלקו, רשות הדיבור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה להתייחס לעניין החטופים. עניין החטופים הוא לא של אנשים מסוימים, אלא של עם ישראל כולו, כולל חברי הכנסת. אנחנו יושבים ושומעים פה את המשפחות, זה לא בגלל שרק להן יש זכות לדבר, אלא שהן אלה שעוברות הכאב מדרגה הראשונה, וחובתנו לשמוע את זה, לכן התייחסתי לכך. אבל יש נושא כואב מאוד: ילדה בת תשע בשם היימנוט, נעדרת כבר מאז 24 בפברואר, עברו כבר 45 יום. הם מתגוררים במרכז קליטה בצפת. ראו את הילדה בצפת, בטח ראיתם את זה בחדשות שהיא נכנסת, ואחר כך אף אחד לא יודע איפה היא. ואני הגעתי למקום, וראיתי את המקום והמצלמות. לצערי הרב, ואני אומרת את זה בכאב רב, עברו כבר 45 יום. המשפחה הם עולים חדשים, שעלו לארץ לפני שלוש שנים, ומאוד שמחו שהגשימו את חלומם, אבל הילדה, כאילו האדמה בלעה אותה, אף אחד לא יודע כלום. ומשטרת ישראל מחפשת. ביום חמישי היה לנו דיון חסוי בוועדה לביטחון לאומר ברשות חבר הכנסת צביקה פוגל. מה שמצער אותי, אני רוצה להוסיף, הוא שהילדה הזו היא בת למשפחת עולים חדשים, שאין להם שפה, אין להם אמצעים, אין להם יחצ"ן, אין מי שיעזור להם. והנה, עברו 45 יום, וזה לא מוזכר בשום מקום בתקשורת לא רואים את התמונה שלה בצד עם הכיתוב שהיא נעדרת כבר 45 יום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קבלתם מידע בוועדה מהמשטרה, על משהו שאפשר להגיד, שאפשר להגיד לדבריה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אין קצה חוט. חברתי טלי גם הייתה, זה מאוד ממצער. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מותר לומר את זה, כי זה כבר יצא, אחרת לא היינו אומרים את זה כי זה היה בחסוי, זה כבר פורסם, כי המשטרה כבר הודיעה שאין קצה חוט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שאין להם. יהי רצון באמת ש - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זו בת תשע שאף אחד לא יודע איפה היא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו נעבור לנושא שלשמו התכנסנו. אנחנו רוצים לאשר את תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל). אני צריך להגיד את הנושא הכללי? משרד העבודה. לילך נפתלי נמצאת פה? << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אוצר? << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> התקנות מוגשות על ידי משרד האוצר? << אורח >> גליה ימין: << אורח >> גליה ימין, לשכה משפטית משרד האוצר, התקנות מוגשות על ידי שר העבודה ושר האוצר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ואנחנו צריכים לאשר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עורכת הדין ימין, בבקשה, תציגי לנו מה הנושא ומה ההסכם. << אורח >> גליה ימין: << אורח >> חוק הביטוח הלאומי, קובע היום חובה על מעסיק של משרת מילואים, לשלם בעדו את התשלומים לקופת תגמולים, לקופת פנסיה, ולקופות נוספות מהסוג הזה, על התקופה בה שרת במילואים. אותו מעסיק מקבל מהביטוח הלאומי את השכר ששלם עבור אותו עובד, אבל על השיפוי הזה שהוא מחויב לשלם מכוח החוק, הוא לא מקבל בעדו לפי החוק את התשלום. מה שאנחנו מציעים הוא שבגלל תקופת המלחמה הארוכה והיקף הגיוס הנרחב, הוא לשפות את אותם מעסיקים על התקופה שהחלה מיום 7 באוקטובר עד סוף שנת 2024, עבור אותן הוצאות. נגיד לעניין זה הסעיף המסמיך עליו אנו נשענים בחוק הביטוח הלאומי קובע שהסמכות לעשות את זה תהיה כאשר שר הביטחון הורה על שרות מילואים כשרות חירום, ועל סמך זה באמת שר הביטחון הורה שתקופת המילואים בתקופה שציינתי היא שרות חירום בעניין הפרק הזה בחוק הביטוח הלאומי, לכן יש לנו את הסמכות להביא את התקנות בפני הוועדה. עוד אציין שלפי החוק נדרשות נסיבות מיוחדות, והנסיבות שהצגתי של משך הגיוס הן נסיבות מיוחדות לעניינינו. הצעת השיפוי המובאת כאן בתקנות היא לקבוע אחוז נורמטיבי לגבי כלל המעסיקים. האחוז המוצע הוא 20%. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> אריאל הבר, אגף תקציבים במשרד האוצר. מה שאנחנו מציעים הוא שיפוי רוחבי של 20% למעסיקים המצוינים בתקנות, רק אגיד כמה דברי רקע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממה 20%? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מהשכר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כתוב פה מסכום ההכנסה ליום של העובד משרת המילואים לפי דברי ההסבר. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 20% מהשכר, נכון, אגיד עוד כמה דברי רקע. אחרי כמה שבועות מתחילת המלחמה, הבנו שהאירוע הוא ארוך. הוצעו מתווי פיצויים, שהוועדה כמובן מכירה היטב, והם פורסמו. לצד זה החלו לעלות קולות שהרכיבים הסוציאליים שתוארו פה קודם, מכבידים על המעסיקים, הדבר הזה עלה גם פה בוועדה. בדיון שנערך פה, אני חושב שזה היה בדצמבר, אמרנו שאנחנו בוחנים את הדבר הזה בשיעור של 16%, כי זה המכנה המשותף הנמוך ביותר שאנחנו יודעים להצדיק לכלל המעסיקים. באותו דיון, אני חושב שהיושב ראש אמר שהדרישה שלו היא 20%, ואפילו הייתה הצעת חוק שרצה בנושא הזה. כרגע מה שאנחנו מאשרים פה זה ה-20% כפי שתוארו. בגדול אנחנו מבקשים לאשר את הדבר הזה בהקדם כדי שנוכל לשלם את הדבר הזה. אנחנו מבינים שאם נלך למודלים מורכבים יותר ייקח לנו זמן ונתעכב עם הדבר הזה, ולא סתם אנחנו מגיעים עכשיו, כמעט חצי שנה אחרי. אזכיר גם שה-20% האלה עודכנו בהסכם עם ארגון המעסיקים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר בשיפוי רק על ההפרשות? << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> על ההפרשות הסוציאליות, בנוסף לשכר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שיהיה ברור, אני אומרת פה לנו זה ברור, אבל צריך - - - << אורח >> גליה ימין: << אורח >> זה גם על ההפרשות וגם על דמי הביטוח הלאומי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ראיתי, ואני קוראת את זה מולי, אני רק אומרת שכשאתם מסבירים, בסופו של דבר מדובר בפרוטוקול עבור האזרחים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שאומרת חברת הכנסת גוטליב מאוד חשוב, כי אנחנו מכירים ויודעים מה זה, וחושבים שכולם יודעים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> השכר מוחזר ממילא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מדובר פה על כך שאת השכר משלמים לכל חייל וכל חייל מילואים, אבל בנוסף לזה כל ההפרשות שהמעסיקים היו צריכים להפריש, אם פעם היה מדובר בחודש מילואים והם ספגו את זה, כיום מדובר בחודשים רבים, אז ניתן להם. מיכל וקסמן, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה רבה אדוני. מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים ומרכזת את נושא בעבודה מטעם נציגות המעסיקים והעסקים. ראשית יש כאן ניסיון של המדינה, וזה כבר התקדמות ביחס לדיונים הקודמים, לנסות לפחות לקחת אחריות על השכר, כולל נלוויו, שהמעסיקים משלמים לחיילי המילואים. אבל הנוסח שמונח כאן לא מגרד אפילו מלמטה, את הזכויות הסוציאליות המינימליות שמשולמות על ידי המעסיקים בגין העובדים שמגויסים למילואים. אפילו אם ניקח פה את הסכומים המינימליים ביותר הכוללים: הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים, חגים, מינימום ימי חופשה והבראה, וכבר עברתי את ה-20%, כשלקחתי בכל אחד מהם את המינימום בזמן שבמשק משלמים הרבה יותר מהמינימום לפני שדברתי על קרן השתלמות ולפני שדברתי על הסכמים קיבוציים שמחייבים הרבה יותר מהמקסימום, לכן אם אני מדברת על מיצוע הגיוני, אנחנו מדברים על 37%, שלא נדבר על המקסימום שעולה על 40%. יש כאן מצב שבאופן מלאכותי מחלקים בין שכר לזכויות סוציאליות. השכר משולם, ועל הזכויות הסוציאליות בואו נריב ונתווכח, למה? הכול צריך להיות משולם במסגרת החובה הראשונה של המדינה לשלם את שכר החיילים שלה, להגן על גבולות המדינה ועל תושבי המדינה, וזה אומר בין היתר לשלם את השכר ואת נלוויו. שמשרד הביטחון, או כל גוף שאמון על גיוס המילואים, רוחבו ומשכו, צריך לקחת בחשבון שחלק מזה, הוא יכול לגייס ולקבל כל החלטה שהוא רוצה, אבל אי אפשר לקחת בחשבון שחלק מזה ישולם בידי המעסיקים. יש לנו מעסיקים ששלמו במהלך אוקטובר-נובמבר-דצמבר, שלושה מיליון שקלים. מה שמציעים להחזיר להם פה הוא מיליון וחצי. יש מעסיקים קטנים יוצר שלא שלמו שלושה מיליון, אבל מתוך 25 עובדים שלהם, בנוסף על עוד עובדים פלסטינאים שלא עובדים אצלם מאז 7 באוקטובר, 15 עובדים הם חיילי מילואים, כולל המעסיק בעצמו. לא מספיק שהמעסיק נאלץ להתמודד עם ההיעדרות של העובדים האלה, הוא צריך גם לשלם את הזכויות הסוציאליות, ומה שמצעים כאן הוא להחזיר רק 50% מהזכויות הסוציאליות. המיצוע ההגיוני מדבר על 37%. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מזכיר שלפני כמה שבועות ועדת השרים דחתה את החוק שלי להחזר קבוע ומלא, לא רטרואקטיבית על 75, אבל מעכשיו והלאה, ולעשות צדק עם המגזר העסקי שנשא על כתפיו במשך שלושה דורות את המילואימניקים. אני מקבל בצער, אבל בהרכנת ראש את התקנה הזו – את הוראת השעה הזו למשך השנה הזו. אני חושב שה-20%, אם הם נותנים מענה אז זה בסדר, אבל אני יודע שאפילו לשנה הזו זה לא מספיק בחלק גדול מהמקרים. אני מכיר את זה בתור מי שעסק בתשלומם, ומי שמקבל. אני רוצה לחדד נושא שהתגלה ביני ובין חברתי-שכנתי, האם כשמדובר פה ב-20%, מדובר ב-20% מהברוטו, או מההפרשות? << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> מהברוטו, 20% מהשכר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מההפרשות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסבירו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> השכר מוחזר מלא? << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> אפשר לשאול את ביטוח לאומי שנמצאים פה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי האוצר ישיב בצורה מסודרת, תגיד את השם והתפקיד. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> אריאל ממשרד האוצר, השכר משולם באופן מלא – 100%, על ה-100% האלה, נוספים 20%, לשם שיפוי על ההפרשות הללו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל למה הם לא מקבלים את ההפרשות שהם מוציאים מכיסם, למה זה הופך להיות נטל על מעסיקים? הרי הם לא בחרו את המלחמה הזו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מה שהיה עד היום, עכשיו מתקנים את זה. עכשיו נותנים להם את ההפרשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל תיקון מאוד חלקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם כבר מתקנים, שיתקנו כמו שצריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תיקון מאוד חלקי, מאיפה הכסף הזה יבוא להם? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין שהנימוק למה לא להחזיר את כל הסכום היא כי זה מסובך וזה דיפרנציאלי, ויש פה שונות גדולה בין - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מה שהיא טוענת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתם משפים כל מעסיק בעוד 20% מהברוטו? << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ואם ההפרשות שהוא מפריש הן פחות מ-20% מהברוטו? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא גם מקבל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> אין סיטואציה כזו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אני רוצה לקבל תשובה, בין אם יש או בין אם אין. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול לא להפריש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לעדכן את חברי הוועדה, הייעוץ המשפטי שלנו עשו חשבון שהנטו הוא 16% בלבד, בנוסף לזה יש כאלה שמפרישים קרן השתלמות, והוסיפו בכללי לכולם, גם למי שלא משלם, עוד 4% - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר יש מצבים כאלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - והגיע ל-20%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש גם ימי מחלה וכל מיני - - - << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אשמח אם יפרטו כאן בדיוק את הזכויות, כי מהרשימה שיש לנו המספרים לא עולים בקנה אחד, ולא מגרדים את מלמטה את המינימום שמשלם מעסיק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שישבתם עם - - - אתם לא ישבתם? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הם לא ישבו אתנו. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אתם יכולים לפרט לפי הפרוט ש - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי האוצר יפרט יותר כדי שיהיה ברור איך ה-20% משפים את כל ההוצאות של המעסיק. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> לא, את המינימום של ההוצאות, אלו לא כל ההוצאות. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> גם לא המינימום, אולי תפרטו מהן זכויות המינימום, כדי שנראה ש-20% מגיע לשם? יש לנו 3,000 פניות שירות לאגף עבודה בהתאחדות התעשיינים, ואנחנו יודעים בדיוק כמה זכויות סוציאליות משולמות. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים, זה מאוד פשוט: יש 12.5% של הפרשות אוטומטיות לקרן פנסיה חובה לפי צו הרחבה, זה המינימום של המינימום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 12.5%? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לפי התיקון מ-2016, רובם מקבלים שמונה ושליש, זה אפילו לא 6.5. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אבל זה המינימום של המינימום, מתחת לזה אי אפשר לרדת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> על זה יש כמעט אוטומטית תוספת בגלל אבדן כושר עבודה שמעלה את זה בעוד 1.13%, לבחירת העובד, לכן זה לא 12.5, אלא יותר קרוב ל-13.5. על זה צריך להוסיף: חגים, חופשה, מחלה, הבראה, והגעת קרוב לאזור של 19% במינימום של המינימום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עיגלנו את זה ל-20%. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> ממש לא, זה לא החישוב. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> עובד שעבד יותר משנה-שנתיים, כבר צבר יותר חופשה, יותר הבראה, קרוב לוודאי שעשות לו שמונה ושליש, כדי שיהיה לו סעיף 14, ואתה עובר את הרף הזה, וכמו שחברתי אמרה, אתה כבר לא מגרד אותו מלמטה. ברגע שיש טיפת ותק לעובד, והמעסיק עשה לו סעיף 14, נגמר האירוע, אנחנו הרבה מעל ה-20%. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האוצר רוצה להשיב? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> וזה לפני קרן השתלמות, ליסינג. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אתה לא יכול לעצור לו קרן השתלמות בזמן שהוא במילואים. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> אגיד שמה שהוועדה תארה פה מדויק, יש תוספות, אבל אני מזכיר שסעיף ההסמכה שלנו בעקבותיו אנחנו באים עם התקנות, מדבר על קופות תגמולים וקופות גמל, עליהן אנחנו מדברים. אני אתייחס קצת לחלק מהדברים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אבל יש פסקי דין ויש חקיקה שמחייבת לשלם גם בגין זכויות אחרות. זה שבחוק הביטוח הלאומי לא כתוב לשלם הבראה, חופשה, מחלה ודברים אחרים זה בסדר, אבל יש פסקי דין שמחייבים לשלם את זה. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> אני אתייחס לזה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> והתקופה הזאת המעסיקים משלמים את זה ואין החזר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל בכל הכבוד, אנחנו אנשי חוק, והסמכות שלנו להורות או לא היא החקיקה שאנחנו יכולות להתווכח עליה, אבל סעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי קובע מפורשות, שהסמכות שלנו לתת שיפוי היא כשמדובר בתשלומים לפי סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי, לכן ההגבלה היא לשפות על הדברים הללו בלבד, אנחנו לא יכולים לשנות את כל חוק הביטוח הלאומי בהקשר הזה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל אני אומרת לך שאנחנו לא משפים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> השיפוי של ה-20% שהוא יותר, מתייחס לתשלומים לפי סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי, כשאת צודקת שיש הפרשות נוספות, אני אומרת לך כמעסיקה לשעבר, ברור וזה מקומם וזה קשה. אבל הסמכות שלנו כאן תקנות, אנחנו מאשרים תקנות של השר מכוח סעיף 376 והפניה לסעיף 283, זה מה שאנחנו יכולים לעשות. זו המסגרת החוקית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, לזה התכוונת? << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> כן. אני רק אסביר, שעלה פה דיון תנאי - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אולי תיקחו אותה לאוצר? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> עם הלהט של טלי אני לא בטוח. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל עדיין נשארה הבעיה, זאת אומרת שנשארה הסמכות אבל הבעיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אנחנו ניגש להקראת התקנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה ההסכמות אליהן הגיעו. ארגוני המעסיקים והחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קודם כל, חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה להגיד לך משהו: יש ליעוץ המשפטי של הכנסת בעיה עם היכולת והידע שלך, כי עד היום היינו תלויים רק במה שהם אומרים, היום נשאל גם אותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הכול בסדר, זו לא בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל כן כתוב שניתן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שהם כבר הגיעו להסכמות ורוצים להתקדם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, את הבהרת את העניין בנוסח משפטי. ידעתי את העובדות, אבל סעיף 38, אפילו קו האוטובוס הזה אני לא יודע - - - אז ודאי סעיפים כאלה אני לא יודע. << אורח >> אורנה צח גלרט: << אורח >> אני יכולה להגיד משהו? רק להוסיף עוד סעיף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגידי רק מה את מייצגת, << אורח >> אורנה צח גלרט: << אורח >> רואת חשבון אורנה צח, לשכת רואי החשבון. רק רציתי להוסיף את סעיף 344 – דמי הביטוח הלאומי שהמעסיק משלם, לא לשכוח. אם מדברים על חוק הביטוח הלאומי צריך לדבר על הכול. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> חישוב ה-20% כולל גם את דמי הביטוח. << אורח >> אורנה צח גלרט: << אורח >> אלה הפרשות פנסיוניות בעיקר? << אורח >> ענת מימון: << אורח >> כן, הפרשות לקופות וכן דמי ביטוח. << אורח >> אורנה צח גלרט: << אורח >> זה לא כל התנאים הסוציאליים. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> לא הכול. << אורח >> אורנה צח גלרט: << אורח >> התקנות צריכות לעבור לאישור המליאה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, שאלו פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק אקריא שורה ממה שכתבה היועצת המשפטית, כדי שלא נחשוב שלא ידעו: "הנטל שהושת על המעסיקים משרתי המילואים לפי סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב. ברור שמדובר פה בסעיף הזה. תודה רבה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אני רק רוצה לשאול לפרוטוקול, אם פעם נעשה שימוש בסמכות לפי 376, או שזו פעם ראשונה שקובעים את השיפוי הזה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> שאלה מצוינת. פעם ראשונה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> זה לשפות מעסיקים. << קריאה >> חו << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בנסיבות מיוחדות עכשיו << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זו פעם ראשונה שמשפים את המעסיקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז יש פה ממד היסטוריה, כי כבר המון שנים, כבר 75 שנה שאנשים הולכים למילואים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל אל תשכחו שכמות המילואימניקים גדולה יותר. << אורח >> אורנה צח גלרט: << אורח >> סליחה זה מ - - << אורח >> ענת מימון: << אורח >> מאוקטובר. << אורח >> אורנה צח גלרט: << אורח >> - - מאוקטובר עד סוף דצמבר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נציגת האוצר, כמה הסכום הכולל עליו אנחנו מדברים. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> אנחנו אומדים את התיקון המוצע - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברים תקשיבו, אם לא תקשיבו לא תדעו. חברת הכנסת גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מתנצלת. פשוט הבהרנו שאנחנו רוצים שזה יעבור. זה לא מושלם, אבל אנחנו רוצים שהתקנות האלה יעברו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חד משמעית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל תקשיבי למשרד האוצר בבקשה. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> עשינו תחזיות לכמה התיקון הזה יעלה, והתחזיות כרגע, וזה מאוד מושפע מהרבה מאוד דברים, התחזיות מדברות על 2.5 שקלים מיליארד שקלים. << אורח >> אורנה צח גלרט: << אורח >> בדיוק כמו שהקצבתם להחלטת הממשלה, בדיוק 2.5. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> כ-2.5. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> "תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד – 2024 בתוקף סמכותנו לפי סעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), לאחר ששר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח – 2008, אשר בוצע מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ"ד (31 בדצמבר 2024), יהיה שירות חירום לעניין פרק י"ב לחוק, ובהתקיים נסיבות מיוחדות, ובתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 400 לחוק, לאחר התייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנחנו מתקינים תקנות אלה:" אני רק מודיעה שההודעה – הוראה של שר הביטחון ששרות המילואים בתקופה שאמרנו – מ-7 באוקטובר עד סוף השנה יהיה שירות חירום – זהו הודעה שניתנה ב-31 במרץ 2024, ולפי החוק אין חובה לפרסם אותה ברשומות, אבל ההוראה הזאת ניתנה והיא קיימת ועל בסיסה התקנות האלה כרגע מותקנות. בנוסף הסעיף המסמיך הוא סעיף 376 כמו שהוצג פה על ידי חברת הכנסת. הוא הסעיף שמסמיך בנסיבות האלה, ואם יש את ההוראה הזו לקבוע את השיפוי על התשלומים ששולמו לפי סעיף 238 לחוק. "הגדרות 1. בתקנות אלה – "מספר ימי שירות המילואים" – סך הימים - - -" << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 283, לא 238. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> 283, סליחה, נכון. "הגדרות 1. בתקנות אלה – "מספר ימי שירות המילואים" – סך הימים המחושב לפי סעיף 271 לחוק לצורך תשלום התגמול לפי פרק י"ב לחוק; סעיף 271 קובע את דרך החישוב של תקופת המילואים לצורך תשלום התגמול. הוא קובע את זה לפי תקופות של שבעה ימים, ואם יש יתרות, אז גם את דרך החישוב לגבי אותם ימים. אנחנו נסמכים פה על אותה דרך חישוב לעניין מספר ימי שרות המילואים. חשוב לציין שהחישוב הזה כולל גם חישוב מוגדל של הכפלה ב-1.4 לגבי יתרת ימים שהיא פחותה משישה ימים. הייתה הגדרה של מעסיק, שחשבנו לכאורה שהיא מיותרת, כי אנחנו נמצאים פה בתקנות, אבל הוסבר לנו על ידי משרד המשפטים, שכיוון שהמונח הוא עדיין מעביד, נשאיר את זה פה כאן ליתר ביטחון, כשהכוונה היא כמובן כשאנחנו אומרים מעסיק היא למעביד לפי החוק. "מעסיק ציבורי" – כל אחד מאלה; (1) המדינה; (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985; ההגדרה מתוך סעיף 21 היא: תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית. מעסיק ציבורי הוא גם קופת חולים. בהמשך אנחנו מחריגים מעסיק ציבורי, הוא לא יקבל את השיפוי עבור הימים האלה.". << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור, כי הוא מעסיק ציבורי, פשוט זו אותה קופה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה שברור לך, לא ברור לאחרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תני להמשיך. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> ""סכום ההכנסה ליום" – הכנסת עובד לפי אחד מאלה ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו בסעיף 270 לחוק; (1) עובד שעבד אצל מעסיק ברבע השנה – אנחנו עוד מעט מגדירים מה זה רבע השנה – הכנסתו מעבודה אצל אותה מעסיק ברבע השנה, מחולקת בתשעים.". שימו לב שמחקתי את "בשלושת החודשים", אין צורך להגיד את זה פעמיים. "(2) עובד שעבד אצל מעסיק חודש או חודשיים ברבע השנה – הכנסתו מעבודה אצל אותו מעסיק בחודש או בחודשיים האמורים, מחולקת בשלושים או בשישים, לפי העניין; (3) עובד שעבד פחות מחודש אצל מעסיק ברבע השנה או שהחל לעבוד אצל מעסיק בחודש השירות – הכנסתו מעבודה אצל אותו מעסיק בחודש השירות, מחולקת בשלושים; בפסקה זו - "חודש השירות" – חודש שבו שירת בשירות מילואים, כולל חודש שבו שירת בחלק ממנו;". לעניין פסקאות (1) עד (3), "הכנסתו מעבודה" – שכר העבודה לרבות תשלום ששילם לו המעסיק על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. למעשה בסכום ההכנסה ליום, אנחנו מנסים להגיע לסכום ההכנסה שאותו עובד קבל בפועל, אם באמת יש נתונים לגבי שלושה חודשים שהוא עבד כבר אצל המעסיק, אז מחלקים ב-90 ומחשבים, אם זה חודש או חודשיים שהוא עבד, גם שם יש דרך. לגבי עובד שעבד מספר ימים או פחות מחודש, אנחנו מסתמכים על השכר שקבל בפועל, וכן על הצהרת המעסיק שמשלם לו את תגמול המילואים. לפי התגמול שמשולם אנחנו למדים מה הייתה מתכונת ההעסקה, וכמה הוא אמור היה לקבל, לכן משם אנחנו גוזרים גם חלקי שלושים את שווי ההכנסה ליום אחד. ביטוח לאומי, אתם רוצים להוסיף עוד משהו לגבי החישוב הזה? מבחינתנו זה אמור גם לתת מענה לעובדים שעתיים ועובדים שלא עובדים משרה מלאה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> יש לנו פתרון לכל מי שעבד חודש, חודשיים, שלושה, או אפילו התחיל באותו חודש, אין לנו אבל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תציג את השם בבקשה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> סליחה, אוריאל כזום, סמנכ"ל קצבאות. לגבי המשפט האחרון של הצהר של מי שעבד כמה ימים – זה אני לא - - - << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אתמול היה לנו על זה שיח, וחשוב לי להבהיר, גם מי שהתחיל לדוגמה לעבוד ב-1 באוקטובר ויצא למילואים ב-8 באוקטובר, אמור לקבל את התגמול שלו. לגביו יש קושי, כי אנחנו לא יכולים ללכת אחורה ולראות כמה הרוויח, לכן כמה שהרוויח במספר הימים שעבד, פלוס מתוך התגמול שיקבל על המילואים, אנחנו נגזור את ערך היום שלו. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> יכול להיות שהוא מרוויח 2,000, ותגמול המילואים הוא 9,000. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> לא, לגבי מה שהמעסיק מדווח. נכון? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> זה מה שהמעסיק מדווח, זה לא תגמול המילואים, המעסיק אומר שבתקופה של שרות המילואים הוא היה אמור להשתכר אצלי איקס שקלים. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> רק תציג לפרוטוקול את השם. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> עורך דין חנן פוטרמן, לשכה משפטית ביטוח לאומי. אני אומר שהחישוב יהיה לפי השכר שקבל בפועל עד שרות המילואים באותו חודש, והשכר שהיה משולם לו אילולא שרת במילואים. אם הכוונה הייתה לדוגמה שיעבוד רק יומיים באותו שבוע, ייקחו בחשבון רק יומיים, לא את חמישה ימי המילואים. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> כי התגמול אמור להיות גבוה מאותם יומיים ש - - - נכון? כי יש תגמול מזערי - - - << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> התגמול של משרת המילואים, נכון. זה לא קשור לתקנות האלה, זה הולך לפי התגמול המזערי, שזה לא קשור לתקנות האלה של שיפוי המעסיקים. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> נכון. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> צריך להפריד בין תגמול מזערי שהולך למשרת המילואים, לבין התקנות האלה שמדברות על שיפוי לפי שכר ריאלי – שני דברים שונים. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> ""עובד" – עובד ששירת בשירות מילואים ולמעט עובד של מעסיק ציבורי;" פה, כמו שאמרנו, מובן מאליו שאנחנו ממעטים את מי שהוא מעסיק ציבורי. "רבע השנה" ­– השתמשנו בזה בהגדרה של ההכנסה – רבע השנה שקדמה ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים של העובד; "שירות מילואים" – פה בקשנו לשנות שזה יהיה שרות מילואים לפי חוק שירות לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד עד יום ל' בכסלו התשפ"ה.". כדי שמעסיקים ידעו בוודאות מהי אותה תקופה, ולא יצטרכו ללכת לאותה הוראה שממילא גם לא מפורסמת, אבל הבנתי שיש לכם עם זה איזשהו קושי? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> עילם שניר ממשרד המשפטים. קודם כל ההוראה אינה מחייבת בפרסום, אבל להבנתי היא כן תפורסם ברשומות. גם תוקף התקנות הוא עד 31 בדצמבר. לגבי ההגדרה: לנו חשוב שיהיה ברור ששרות המילואים זה השרות עליו הורה שר הביטחון, כי זו גם הסמכות לתת. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אבל אנחנו כבר יודעים שהוא הורה, אז למה אנחנו? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> גם השרות שאפשר לשפות בגינו הוא השרות עליו הוא הורה לפי הסמכות. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אבל אפשר לכתוב את זה עם התאריכים? פשוט לכתוב: שרות מילואים שהורה שר הביטחון בהכרזה בתקופה שמיום ועד יום, זה בסדר? פשוט חשוב לנו שהתאריכים יהיו. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה נראה לי אפשרי. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> מברור שעשיתי, חלק מהצווים שניתנו לאפריל ומאי, הם לא צווי חירום - - - << אורח >> ענת מימון: << אורח >> זו לא אותה הכרזה - - - << אורח >> עילם שניר: << אורח >> מדובר על שרות חירום. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני רק רוצה לוודא, ושזה יהיה כתוב בפרוטוקול, שכל שרות מילואים החל מה-7 באוקטובר עד 31 בדצמבר הוא שרות מילואים שמזכה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אני אקריא את ההוראה של שר הביטחון, שלא יהיה ספק: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 278א לחוק הביטוח הלאומי, אני מורה כי שרות מילואים לפי חוק שרות המילואים התשס"ח-2008, אשר בוצע מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד – 7 באוקטובר 2013 עד יום ל' בכסלו התשפ"ה – 31 בדצמבר 2024, יהיה שרות חירום לעניין פרק י"ב לחוק.". הצווים וכולי, זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב שהערת, וטוב ששמעתי את ההקראה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> בסדר, נתקן את הנוסח ונכרוך את זה בהוראת שר הביטחון. שיפוי למעסיק על תשלומים לקופות ולקרנות ועל דמי ביטוח. "2. המוסד ישפה מעסיק של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד כפול מספר ימי שירות המילואים שביצע העובד, וזאת על תשלומים ששילם המעסיק לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל תשלום דמי ביטוח ששילם בעד העובד, לגבי שירות המילואים.". לגבי עצמאי אני מעירה שהוא מקבל את התגמולים, כולל גילום של ההפרשות שהוא הפריש עבור עצמו. משמעות השיפוי מבחינת מיסוי. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> ורד בכר, רשות המסים. מבחינתנו ההתייחסות לשיפוי הזה היא כמו לתגמולי מילואים שמשולמים למעסיקים. ככל שזו לא מהווה הוצאה, זו גם לא תהיה הכנסה, אבל זו לא תהיה הוצאה בידיהם. לצורך ההקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> מה לא הבנת? לא מדובר בהוצאה, לכן זו לא תהיה הכנסה – השיפוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלומר גם לא יהיה מיסוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אין מיסוי. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> אבל זו גם לא תהיה הוצאה, בדיוק כמו תגמולי מילואים שמשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי למעסיק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זאת לא הוצאה ולא הכנסה, אנחנו אומרים לפרוטוקול בלשון שכולם מבינים. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> לגבי ה-20% ודרך החישוב זה כבר דובר. "3. מקור מימון. אוצר המדינה במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום שיפוי למעסיק לפי תקנות אלה, לרבות ההוצאות המנהליות הכרוכות בתשלום כאמור.". << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> האוצר בעניין? הכול סגור? נכון? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לסוגיה הזאת. בדיוק כמו תגמולי מילואים של ביטוח לאומי, זו אמנם כן מהווה הכנסה בידי המעסיק, אבל ככל שזו לא הוצאה, צריכה להיות הקבלה בעניין, זו לא הוצאת שכר בידי המעסיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז יהיה מיסוי, או לא יהיה מיסוי בשורה התחתונה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתם תמסו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי אפשר למסות את זה בשום פנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא רואה חשבון ולא עורך דין, אבל אני מבין שגם אם זה מוכר כהכנסה למעסיק, אם הוא משלם את זה לעובד אז זו הוצאה וזה מתקזז נכון? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> ולכן אנחנו נדרוש שזו לא תהיה הוצאה ושכן תהיה ההקבלה בעניין, כי ברגע שזו כן תהיה הוצאה זו חד משמעית תהיה גם הכנסה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא סתם אמרתי להם להבהיר את זה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אתם מסכימים למה שנאמר פה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חוזר להגיד מה שאני מבין כאזרח פשוט: ברגע שאתם מחשבים את זה כהכנסה למעסיק, ברגע שהמעסיק שלם את הכסף לחייל המילואים, אז זו. הוצאה מול מהכנסה – אין מיסוי. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> אבל ברגע שביטוח לאומי משפה את המעסיק, הוא בעצם לא נשא בהוצאה, לכאורה, כשמדובר בתגמולי מילואים. בואו נחזור לתגמולי מילואים: איך אתם מתנהלים עם תגמולי מילואים, כשביטוח לאומי משפה את המעסיק בתגמולי מילואים? האם זו מהווה הכנסה בידיו והאם זו הוצאה. האם זו הוצאת שכר עבודה << אורח >> הגר יהב: << אורח >> את מרשות המסים. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> אני בכוונה שואלת, כי הם לא מבינים למה אני אומרת את מה שאני אומרת. מבחינתנו זו מהווה הוצאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דברי בעברית. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> מבחינתנו זו מהווה הכנסה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבא שלי עבד 30 שנה באקדמיה ללשון, ואני לא מבינה מה את אומרת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זאת הכנסה - - - בואו נעשה את זה פשוט, חברה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - באוניברסיטה, אין לנו תואר שלישי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה קשור? לא כולם צריכים לדעת את הכול. זה נישה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכנסה למי, הכנסה לעובד? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, למעסיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מועבר אליו 100%. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המעסיק מקבל כסף, אבל נותן את זה לחייל, אז בעיניי זה הכנסה והוצאה ומקוזז. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> וגם הוצאה, יש כאן גם הוצאה, ברור זה המאזן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין על זה מס, איך יכול להיות שאין מס? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מדברת על זה. על השיפוי, הם ייקחו לך מס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה, הרי אתה משלם את זה לחייל? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חברה, אפשר לשאול רגע שאלה? << אורח >> הגר יהב: << אורח >> יש מס או אין מס? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה שאלה פשוטה עבור עם ישראל: כשהמעסיק משלם משכורת לעובד זאת הוצאה, נכון? כשהוא במילואים. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> חד משמעית כן. הוא נושא בהוצאה, וזאת הוצאת שכר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> וכשהוא מקבל את הביטוח לאומי זאת הכנסה, כנגד אותה הוצאה. את השיפוי איך הוא מדווח? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, המעסיק הוא רק צינור, הוא לא מדווח על זה כהוצאה או כהכנסה. כדאי שרשות המסים יבהירו את זה שגם בנושא הזה המעסיק הוא צינור. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז תבהירו את זה, כי ממה שאני אומרת לכם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל רשות המסים יושבים פה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אומרת לכם שמבחינת רשות המסים, אדוני, זו הוצאה כנגד הכנסה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה רע בזה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כי יש לזה ערך, ומה שאומרים לנו כאן הוא שמשתמשים במעסיק כצינור להעברת ה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוודאי שהוא צינור. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> המעסיק משלם ואין זכות להשיב לו את זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז תסבירו לי: לצורך הדיווחים, זאת הוצאה כנגד הכנסה? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> לצורך הדיווחים, ככל שהוא דורש את אותה הוצאה ומקבל הכנסה בגינה, זו תהיה הכנסה. ככל שהוא לא ידרוש את אותה הוצאה, אז זו לא תהיה הכנסה, אז זו לא תהיה הכנסה. זו ההקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי מילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הוא לא ידווח על הוצאה, אם הוא מדווח לכם על הכנסה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מה שהוא משלם לעובד - - - מהווה הוצאה תהווה הכנסה בידיו. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אבא שלי היה 30 שנה נשיא האקדמיה ללשון העברית ולא הבנתי מילה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חוזר לשכל הפשוט: מה שאני מבין מרשות המסים, תגידי לי אם זה נכון, טלי גוטליב, הוא שהיות שיש חיילים שלא מקבלים את ה-20%, וכל המעסיקים מקבלים 20%, ונניח שלעובד – לחייל הוא לא נתן 20%, אלא רק 18%, אז ה-2% האלה הם הכנסה, הבנתי נכון? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> לא הם לא יכולים - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> מה שהמעביד מקבל תמורת המילואימניק, הוא חייב להעביר לו 100%. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> רשות המסים, תענו על זה בבקשה בדוגמה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מסים זה דבר מרתק בפני עצמו, אבל העובדה היא כזו: אומרת לנו נציגת רשות המסים – אם המעסיק מתייחס בדיווחים שלו מתייחס למעבר השכר לעובד – לחייל המילואים כהוצאה, אז הוא גם צריך להתייחס למה שביטוח לאומי משפה אותו כהכנסה – הכנסה אל מול הוצאה או שהוא לא ידווח בכלל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, אבל זה מתקזז ב-100%? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל איך הוא לא ידווח, מותר לו לא לדווח? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי אם הוא לא נותן לחייל את הכסף, אולי נשאר לו כסף? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זו עבירה על החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אמרנו שלא כל החיילים מקבלים 20%. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני בקשתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש כאלה שאין להם קרן השתלמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא בהכרח לא מעביר את כל הכסף, כי חלק מהכסף הוא תגמולי מילואים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני בקשתי מראשות המסים שייתנו דוגמה מספרית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש שידברו ברורות, אני לא רוצה נוסחאות, אני רוצה נוסח ברור. אנחנו נותנים למעסיק 20% - - << אורח >> ורד בכר: << אורח >> אנחנו משפים אותו לא נותנים לו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - אם נתן לחייל 18% או 17%, אז מה קורה עם ה-3% האלה? שאלתי ברורה? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> אני מתנצלת, אני מתקשה לשמוע, האם אפשר לחזור שוב? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, אני הצגתי שאלה, ואני מבקש שרשות המסים תענה לי. קבענו 20% גלובלי, יש מעסיקים שלא נותנים את קרן ההשתלמות בגובה כזה, ונותנים לחייל רק 16%-18%, האם את מתכוונת שרק ה-2% האלה הם הכנסה? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> לא, אני מתכוונת שהמעסיק הוציא הוצאות בגין העובד. כל ההוצאות הללו, בין אם הן סוציאליות, או כל הוצאה אחרת, יהוו הוצאת שכר בידי המעסיק. כל מה שיקבל מנגד יהווה הכנסה. אמרתי את זה בלשון הפוך - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ומה זה אומר << אורח >> ורד בכר: << אורח >> - - ולכן זו בעצם הכנסה. אם זה הובן לא נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם זו הכנסה, אני רוצה להבין, הוא צריך לשלם על זה מס? << אורח >> חגי אדרי: << אורח >> אם זו הכנסה, זאת אומרת שאני לא מקבל שיפוי, גם ככה מקבלים 50% מהשיפוי, ועכשיו אומרים לי שההכנסה הזו תחויב גם במסים, וכמו שאני מכיר את רשות המסים, נחויב עליה גם במע"מ, אז ה-20% הופכים ל-14% בערך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה הפרוש של המילה הכנסה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ותיקח בחשבון שלעמותות יש עוד 1% עלות מעביד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לשמוע את רשות המסים, ומבקש לא להפריע לי. אני שואל את רשות המסים: האם כשאומרים שזו הכנסה, זה הפרוש שהוא אמר, שתגבו על זה מע"מ ועוד מסים? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> הכנסה היא הכנסה של המעסיק על כל המשתמע מכך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אם הוא נותן לחייל את הכסף הזה, את מלוא ה-20%? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> לכן אמרתי שיש להקביל זאת לתגמולי מילואים. גם בתגמולי מילואים, שלכאורה מהווים צינור, שמשולמים לעובד באמצעות ביטוח לאומי, יש להתייחס למנגנון זה בעינינו אות הדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ולכן, הוא משלם או לא משלם על זה מס? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> ולכן להקביל בין ההכנסה להוצאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז הוא מקזז את זה? אני רוצה לשמוע ממך. יוכל לקזז את מלוא הסכום? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> אם זו הוצאה וזו הכנסה ודאי שזה יתקזז. הכנסה והוצאה מתקזזים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מה שרציתי לדעת. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> ולכן בתחילת דבריי דברתי בלשון הפוך. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני חייבת להעיר משהו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני רוצה להמשיך. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא, אבל 18% לפחות מהמעסיקים במשק, ואולי אף יותר, הם עמותות. עמותות לא מזדכות, ולעמותות יש עוד 1% של עלות מעביד, ואני חייבת לומר שהמדינה ניסתה לעשות מחטף ולהעלות לנו את זה מ-8% ל-9%, והצלחנו עכשיו במלחמה לבלום את זה בגופנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה שאנשי האוצר יקשיבו לזה. היא שואלת מה לגבי העמותות. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> הרי אתם יודעים שלעמותות יש עוד 1% של עלות מעביד, ניסיתם להעלות את זה באחוז נוסף, ובלמנו אתכם לעת עתה, לא יודעת אם נצליח בעתיד, ובמקביל במדינות אחרות, על תרומות לעמותות, יש אחוז די גבוה של הזדכות במס. אנחנו עדיין, למרות המלחמה, ולמרות שהמגזר השלישי החזיק פה את המדינה, עדיין תקועים עם ה-35%. כלומר עמותות נפסדות מהסיפור הזה הרבה יותר. אני רוצה לציין שהעמותה שלי היא קטנה – שישה מתוך שישה עובדים יצאו למילואים, כלומר אני צריכה לספוג - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השאלה שלי היא האם העמותות כלולות בשיפוי הזה כמו המעסיקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המעסיקים אם הם מעסיקים כן, לא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כל העמותות שמעסיקות חיילים יקבלו את אותו שיפוי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתיקה רועמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זו שאלה חשובה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הפרוטוקול לא שמע את התשובה שלכם. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> - - - מתנדבים זה מתנדבים, יש שכירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז את יכולה לדבר לפרוטוקול? אם זה חל עליהם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה אני לא שומע תשובה? << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> השאלה היא איך העמותה מוגדרת, ואם היא כלולה במה שכתוב, צריך לבדוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגיד לי אם היא כלולה במה שכתוב. << אורח >> גליה ימין: << אורח >> לא החרגנו עמותות - - - העמותות - - - בחוק ומכוח זה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לעמותה יש מעמד של מעסיקים לעובדים שלהן? << אורח >> גליה ימין: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוודאי, אני משלמת כל חודש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אין הבדל ביניהן לבין האחרים. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> זו לא השאלה כאן, השאלה הייתה, האם עמותה שמקבלת את השיפוי תשלם מס כי היא לא יכולה לקזז הוצאה כנגד הכנסה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> ולא רק זה, יש להן עוד 1% תוספת - - << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> כי היא אמרה שהיא לא מזדכה, זאת השאלה שלה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> - - וניסו להעלות את זה בעוד 1%. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אני מנסה לתרגם את מה שהיא אמרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה עמותה לא יכולה להזדכות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא משלמת משכורות. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> עמותה לא מזדכה, אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> במע"מ אני יודע, אבל ב - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> עמותה לא משלמת מע"מ, וגם לא מזדכה על מע"מ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - אבל בהכנסות והוצאות? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא מזדכה. << אורח >> אורי בארי: << אורח >> כי היא לא משלמת מס על הכנסות, אז היא לא יכולה לדרוש הוצאות. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> בסדר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז היא לא משלמת מס, מה הבעיה, לא הבנתי? כל עוד הרעיון - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם את לא משלמת מס אז מה הבעיה? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אתם מדברים על אחוזים שכולנו מסכימים בשולחן הזה, שגם אם נקבל אותם הם לא נותנים 100% מימון על מה שהמעסיק – לא משנה אם עסק או עמותה או המדינה – מה שהמעסיק סופג על ידי זה שהוא מעסיק אדם שיצא למילואים לתקופה ארוכה. הרי תמיד יצאו לנו אנשים למילואים, אבל זה היה זניח ולא דברנו על זה בכלל וספגנו את זה. העניין הוא שלעמותה יש עוד 1% של עלות מעביד, זאת אומרת שהפער בין מה שנקבל, עוד יותר לרעתנו, בגלל שאנחנו לא מקבלים בשיפוי את ה-1% הנוסף הזה. בסוגריים אני אומרת שהמדינה ניסתה לעשות מחטף ולהוסיף עוד 1%. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אני חושב שהתשובה צריכה להיות שרשות המסים תאמר, שגם ביחס אליכם מתייחסים לזה כמו לתגמולי מילואים – אם זה כמו לתגמולי מילואים אז זה לא חייב במס. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כרגע זה לא המצב, אנחנו ספגנו את זה. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> האם זה נכון מה ש - - - << אורח >> ורד בכר: << אורח >> מה שאני מנסה לומר, ואני שואלת: האם בגין תגמולי מילואים שאתם משלמים, אתם דורשים את הוצאות השכר, כשאתם בעצם צינור? אני בכוונה מפנה את זה בצורת שאלה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> ממש לא - - - << אורח >> ורד בכר: << אורח >> ולכן אני אומרת שבמקרה הזה אתם דורשים את ההוצאות הסוציאליות - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אני אתן לך דוגמה בעברית קלה: עובד שלי שגויס למילואים, דרך אגב הוא סמג"ד והוא עד היום במילואים, הוא גויס למילואים ב-7 באוקטובר. המשכורת הממוצעת שלו היא בערך 9,000-8,000 נטו, כמובן שקיבלתי ביטוח לאומי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך זה רלוונטי? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> מביטוח לאומי קבלתי כמובן 13, נניח, כל ההפרש הוא שלו, הוא עבר ישר אליו, אני הייתי רק צינור, זה כסף של המילואימניק, לא כסף שלי, ללא דיחוי העברתי לו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מסכם את הדיון לגבי העמותות במה שאומרת לי היועצת המשפטית של הוועדה. העמותות כמו שהן מקבלות שיפוי על התגמול כשמשלמים את השכר לחייל, אותו דבר יהיה לגבי ההוצאות האלה שאנחנו מאשרים היום, שיהיו בדיוק כמו תשלום מילואים, נקודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעולה, כל הכבוד. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אנחנו עוברים לתקנה 4. "תוקף ותשלומים ראשונים. 4. (א) תקנות אלו יעמדו בתוקפן עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024). (ב) תשלומים ראשונים לפי תקנות אלה, לרבות תשלומים עבור התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד ליום תחילת תקנות אלה, ישולמו עד 60 ימים מיום פרסומן של התקנות אלה.". אנחנו אומרים פה שהתקנות האלה חלות, כמובן, רטרו אקטיבית, והן יחולו והתשלומים הראשונים יועברו בתוך 60 ימים. חשוב לי לשאול: קודם כל החובה לפי סעיף 283 היא חובה שמוטלת על המעסיק להפריש, אבל מעסיק שלא מפריש עדיין יקבל את השיפוי הזה, אף אחד לא יבדוק את ההפרשות כנגד ההחזרים שיינתנו לביטוח לאומי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה יהיה לפרוטוקול, שביטוח לאומי לא יצטרך לבדוק את זה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> לכן חשוב לי להבהיר: ביטוח לאומי לא בודק הפרשות. אין פה הוראות לגבי דרך הגשת הבקשה, מה המנגנון, האם אתם יכולים להסביר איך מרגע שהתקנות האלה עוברות, המעסיקים אמורים לקבל את הכסף הזה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> שלומי מור, ביטוח לאומי, קודם כל אנחנו באמת לא בודקים, כיוון שאנחנו לא מצויים ביחסי עובד מעביד, אבל כמובן שנקודת המוצא והציפייה היא שהמעסיק שילם ולא בקש בלי לשלם. לגבי התשלום: ברגע שאנחנו מקבלים את הבקשה לדמי המילואים עצמם, על זה נלביש את ה-20% האלה, וזה ילך למעסיק. לא אסבך פה, ברמת הפרוצדורה יש הבדל בין מעסיק ראשי ושניוני, אנחנו נאפשר לכל מעסיק, גם אם הוא השני של אותו עובד, לקבל את הכסף במהירות וביעילות האפשרית. ננסה לעשות את זה עם מינימום בקשות מממנו. אומר גם שאכן כתוב פה שתוך 60 ימים, הנה הסמנכ"ל שלנו הגיע, אולי הוא יתחייב לכך יותר ממני, נעשה מאמצים רבים על מנת שזה יהיה הרבה פחות זמן מאשר 60 ימים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> מילה טובה לביטוח לאומי, הם העבירו כספים מהר מאוד במלחמה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> לגבי התקופה שעברה, החצי שנה שחלפה, כבר הוגשו הבקשות לתגמולי מילואים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> מה לגביהן? צריך להגיש בקשה פוזיטיבית, או שהמעסיקים יקבלו את הכסף? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> לא, כל המעסיקים שקבלו יקבלו רטרו אקטיבית בלי להגיש, נצא גם בפרסום ונסביר, איפה שאפשר לעשות אוטומטי ומהיר, ברוב המוחלט כך זה יהיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש בשם הוועדה לעשות את זה, אחרת יגידו שהח"כים בפגרה לכן לא שילמנו. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> התחלנו כבר לעבוד לפי הנוסח - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני אם אפשר רק לומר דבר אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אחרי שנסיים את הסעיף האחרון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא סיימנו. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אלה השאלות ששאלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר לאנשים שפנו אליי בנושא קביעת ה-20%, אם יורשה לי, ברור לי שיש כאלה שיותר, כמו שיש כאלה עם פחות, אבל זה לא העניין. שמענו את פנייתכם בהקשר הזה, אנחנו רוצים שהתקנות האלה יעברו היום. כל עיכוב דורש מקור תקציבי, דורש שיח מחדש ובחינה מחודשת האם זה צריך להיות עניין פרטני או קביעה גורפת לכולם, לכאן או לכאן, יש לזה כל מיני השלכות, לדוגמה האם הבדיקה תהיה בדיקה פרטית לדוגמה על כל מקרה או שהחלטנו על 20% וזהו. בגלל שאנחנו מאמנים כמחוקקים, קודם כל שהושג פה מקור תקציבי לדבר הזה, ושנית אנחנו רוצים שזה יעבור, וצריך להצביע על זה. אנחנו מבינים שזה לא מקסימלי, ואפשר היה אולי יותר או פחות, ויש מעסיקים שזה יותר, ואנחנו כן רוצים לעודד שלא יהיה Incentive רע להעסקת מילואימניקים, אבל כרגע אלה תקנות רבות חשיבות, וצרכיך להצביע להן היום As isלדעתי, וכך אני ממליצה, עם כל המורכבות. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> בסוף יש פה Incentive להעסיק חיילי מילואים, וכולנו צריכים לקחת את זה בחשבון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו זכות הדיבור לחברי הכנסת, אתי עטייה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לפני שאני מתייחסת לתקנות, ומברכת, כרגיל אני נושאת תפילה להשבת החטופים והנעדרים במהרה, מי ייתן שיצאו לחירות מחופש לאור. אני מתפללת להחלמת הפצועים ולהחזרת החיילים והמפונים הביתה שלמים ובריאים. אני גם משתתפת בצערן של המשפחות השכולות שאבדו את יקיריהן. אני רוצה להדגיש כאן בחדר, שלולי חברי הועדה, בהובלת יו"ר הוועדה, מלכתחילה התקנות לא היו מאושרות. קיימנו בעקבות פניית הסתדרות העובדים הלאומית, זה לא פייר לא להזכיר את אלה שבאמת מגיעה להם תודה, והם פעלו ועמלו בשיתוף אתנו – עם חברי הוועדה בהובלתו של אייכלר. ואני זוכרת שאייכלר החתים אותנו, הגיש הצעת חוק, ואמר אם לא תתקדמו עם המעסיקים כדי לשפות אותם, נגיש את הצעת החוק למליאה, וצריך גם להגיד תודה לאייכלר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ולכל חברי הכנסת שחתמו על זה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לולי אתה, אני קוראת את ההודעות לעיתונות, את הפוסטים שעלו, והשחקנים שזקפו את זכותם, פשוט כואב לי ואני מצרה על כך. אנחנו עמלנו << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, יש להם פריימריז, לי אין, זה בסדר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו עבדנו ועמלנו, המגזר העסקי, התעשיינים וכל הנוגעים בדבר. שר העבודה, שר האוצר. תודה, אני מברכת על ההסכמות, עדיף 20% מכלום, יש מצב קשה, אז אני אומרת, שאני שמחה שהדיונים נשאו פרי, ונמשיך לפעול למען משרתי המילואים ובני זוגם. אנחנו חייבים הרבה לחיילים על שמירה על ביטחוננו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש. כמובן שאני תחילה מייחלת שתהיה עסקה, והחטופים שלנו והחטופות בעזרת השם, ישבו בשולחן ליל הסדר. תהיה לנו אנחת רווחה, ולו קטנה, כי באמת עברנו, ואנחנו עוברים ימים מאוד-מאוד קשים. גם העקורים ששבו הביתה – חברי שוסטר וגם אני – אלה לא ימים קלים, אבל אנחנו מוכנים לשלם גם מחיר ביטחוני כדי לראות את החטופים והחטופות חזרה בביתם. לעניין התקנות, כמובן שאני מברכת. אני חושבת שבראש ובראשונה אנחנו צריכים להצדיע לאנשים שהיו שם בשעות הקשות, ושנמצאים שם עדיין. היום זה מוגדר כתקנות, אני מצפה שאחרי תקופה של עד 24, אולי גם נמשיך, וזה יהפוך להיות חקיקה, כי זה סוג של תיקון. זה גם לגיטימי ולא פייר שמעסיק, שגם ככה עוזר למשק ומשלם, והוצאותיו קצת יותר גבוהות, המדינה לא תשלם לו מינימום של שיפוי. תודה רבה, אני מצטרפת למה שחברתי אמרה, תודה לך כבוד היושב-ראש. שמחתי מאוד לשמוע שיש ועדות, אנחנו נגיע לוועדות לקדם כמה שיותר למען אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלקו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> סליחה, תודה רבה גם למנהלת הוועדה, ליועצים המשפטיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה "גם"?, בלעדיהם אנחנו לא יכולים - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לכל הצוות שלך, אנחנו לא מזכירים הם לפני הכול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מצטרפת לברכות. כולי תקווה שכל 133 החטופים יהיו בבית עד ליל הסדר. אני מקווה גם שהפצועים יחלימו מהר כמה שיותר. בעניין התקנון, אני רוצה להתייחס, אדוני היושב-ראש, אם לא היה היושב ראש אייכלר, שבאמת שמנהל את הדיון ביד רמה, היינו הולכים לחקיקה, וזה היה נמשך עוד חצי שנה לפחות. אני מברכת על הדבר הזה, התקנון הוא חשוב מאוד, ואני בטוחה שנמשיך בעתיד אם נצטרך, אבל בינתיים 20% זה גם משהו, נכון שמגיע יותר למילואימניקים, בנות זוגם ומשפחותיהם, אבל עשינו מה שניתן בדיון מהיר ואינטנסיבי, והגענו לאן שהגענו. תודה לכל חברי הוועדה וגם לצוות הוועדה – היועצת המשפטית והמנהלת וכמובן לאדוני היושב- ראש. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני יכולה בחצי מילה אדוני? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את יכולה בחצי מילה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה משהו קטן, אבל זה מסר מאוד חשוב. שמענו בשבועיים האחרונים פאתוס מוחלט בתקשורת כנגד הפגרה. אני רוצה להבהיר דבר אחד, שיהיה ברור לעם ישראל: הפגרה היא לא פגרה של חברי הכנסת, היא פגרת הכנסת, והיא חלק מהזכויות הסוציאליות וזכויות ההעסקה של עובדי הכנסת, מן הסיבה הפשוטה, שלא חלים עליהם ההסכמים הקיבוציים שחלים על עובדים המדינה, כשכמובן משרד הממשלה ממשיכים לעבוד כרגיל ולתת שירות. גם אנחנו כחברי כנסת עובדים כל הזמן. גם ועדות הכנסת מתכנסות. קבלו אישור של ועדת הכנסת עם כל ההסכמות שהייתנו צריכים כדי להפעיל את הדבר הזה. לכל ועדה יש שש ישיבות במהלך הפגרה הזו. לכן אני מבקשת להבהיר: אנחנו נמצאים בזמן מלחמה, אנחנו צריכים לשדר ושהמלל יהיה מסר של חוזק, ניצחון והצלחות במקום החלשה ודכדוך, לכן אני מבהירה פה אחר כבוד, לא שאני צריכה לתת דין וחשבון, שיהיה ברור, חברי הכנסת לא יוצאים לשום פגרה, הם עובדים נקודה. לעובדי הכנסת יש את הזכויות שלהם ואנחנו גם אמונים עליהן. הכנסת תעבוד. הדברים ממשיכים לעבוד כתיקונם. בואו נשים את הדברים בפרופורציה, ודי לסגנון שמחליש ומבזה את נבחרי הציבור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לומר משפט אחד. היום אנחנו ערב ראש חודש ניסן. מחר ראש חודש ניסן. על ניסן נאמר: "ראשון הוא לכם לחודשי השנה". כל ברכות השנה כלולות בניסן. כל הברכות של ניסן והפסח כלולות בראש חודש ניסן, לכן ערב ראש חודש ניסן הוא זמן גדול מאוד לתפילה לפרט ולכלל. אני מצטרף לכל הברכות, וכמובן לתפילה, שנזכה עוד הסדר הזה לראות את החטופים בבית, אני חושב שלא תהיה לעם ישראל שמחה גדולה יותר מזו. ובעזרת השם נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן. עכשיו אנחנו מצביעים. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אם אפשר אדוני, בקשתי זכות דיבור וניתנה לי, למיטב זכרוני, כמה מילים: אני מצטרף לדברים של חברת הכנסת טלי גוטליב לגבי זה שצריך להעביר את התקנות עכשיו, כמו שהן, ולהצביע עליהן, אבל אנחנו צריכים לחבק את המעסיקים, ואת הדבר הזה אנחנו עדיין לא רואים. חיבוק המעסיקים צריך להיות בין היתר על ידי חקיקה קבועה ולא בתקנות, ואנחנו מודעים לזה שזה ייקח זמן, אבל זה ייקח זמן ויש עכשיו את הזמן הזה. צריך לעשות את זה מעבר ל-2024, ובשיפוי מלא ולא רק 20%. אנחנו מברכים על ה-20% האלה, ויודעים שהעובדה שזה נעשה אוטומטית, תקל מאוד גם על ביטוח לאומי שעושה בדרך כלל עבודה נהדרת במלחמה הזו וצריך להגיד לו מילה טובה, אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה פתחת עכשיו דיון, אבל אני חייב לתת לכולם. אני רק רוצה להזכיר לך ולכולם, שלפני כמה חודשים, איש לא העלה על דעתו חלום לתת למעסיקים שיפוי על ההפרשות האלה. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אני חייב להגיב לאדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מתווכח, אני רק מספר לך. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אני הייתי פה מהדיונים הראשונים, ואני יודע על האולטימטום שאדוני נתן, וזה היה אולטימטום במקומו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשינו משהו שלא נהוג, אמרנו שנציע הצעת חוק, וברוך השם שהגענו עד הלום. אני ממש ממש שמח בשבילך. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אני מודה לאדוני על זה. והאולטימטום מראה שאדוני בהחלט עשה את עבודתו. אנחנו צריכים להמשיך הלאה מעבר לזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> ואם אפשר, ברשותו של אדוני, כמה מילים אישיות. הייתה פה גברת מקיבוץ נירים, ושמה פה את התמונה של נדב שחטוף בעזה, אחיו רועי ז"ל היה חייל שלי בסדיר, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות להזכיר את שמו – רועי פופלוול זכרונו לברכה, היה אדם חזק בצורה יוצאת דופן, ומי שלא ראה אותו סוחב 50 קילו במשך שבועות שלמים, לא יודע מה זה בן אדם חזק, והוא נהרג כשיצא מהבית שלו להציל את אמא שלו שנחטפה גם היא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ה' יקום דמו יחד עם כל ההרוגים. בבקשה הגברת וקסמן. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אנחנו כמובן שותפים להערכה של אדוני על הקידום של התקנות הללו. מה שרציתי לומר קודם, ולא הספקתי לומר, הוא שבסופו של יום אני לא נכנסת לאכסניה של איפה מתקנים את זה, אם זה בתקנות או שהיה צריך תיקון חקיקה. אם כתוצאה מזה שתקנות הביאו לכך שאפשר לתקן לפי סעיף 280 ולפי סעיף 376 רק את הביטוחים, לא לשם פיללנו, אנחנו רצינו את כל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חשבתי שאת רוצה לברך לשם שינוי. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא, להיפך, אנחנו גם מברכים, וגם מודעים לאולטימטום שנתת, וגם לדיונים שהשתתפנו בהם כאן, ושנתת לנו גם להביע בהם את עמדתנו, ומעריכים את עבודתך. אבל מה שאנחנו אומרים בנוסף הוא שאסור לנו ליצור Incentive שלילי להעסקת חיילים, זו צריכה להיות תפיסה בסיסית אצל כל מי שיושב כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הטיעון הזה היה בבסיס כל התיקון הזה שאנחנו עושים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לכן אנחנו אומרים: 245 כנראה, לא התכוון לתת את כל ההוצאות של המעסיקים, אבל אם היו מקצים לזה סכומים גבוהים יותר, מה שהיה צריך לעשות, היו מצליחים לשלם את כל ההוצאות הסוציאליות שמשלמים המעסיקים, לכן אני בהחלט מבינה את זה שנבחרה האכסניה, כי זו אכסניה יותר מהירה, אבל בסופו של יום, לא יכול להיות שהאכסניה היא זו שסוגרת אותנו לתשלום רק על הביטוחים. אגב, הביטוחים לבדם מגיעים ל-24%, אם אני לוקחת קרן השתלמות ו-8.3 בגין פיצויי פיטורים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, בבקשה אדוני. << אורח >> אורי בארי: << אורח >> תודה רבה, שמי אורי בארי, רואה חשבון נציג להב. אנחנו כמובן מברכים על ההסכם, ברור לנו שזה הסכם שהוא פשרה, חלק נהנים וחלק נפגעים, זה לא כל מה שאנחנו היינו רוצים, אבל אנחנו מברכים על כך מאוד, כבר דברנו על זה לפני זמן רב. אני רוצה לדבר לגבי המסים, שזה עניין הקרוב ללבנו: הנוהל בשוק הוא שדורשים את כל התשלומים לתגמולי המילואים כהוצאה, וכמובן שברגע שמקבלים את השיפוי זה יירשם כהכנסה, כמובן ללא מע"מ. דבר נוסף הוא שאנחנו מברכים אבל מדובר בשיפוי שהוא רק עד 31 בדצמבר, חשוב מאוד שתהיה מיד חקיקה נוספת, או תקינה נוספת שיתייחסו ל-2024. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מייחל שלא נזדקק עוד פעם לדברים כאלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רצית, בבקשה? << אורח >> הגר יהב: << אורח >> הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, שהייתה צד להסכם הקיבוצי. אנחנו גם מבקשים לברך ולהודות, למעשה כבר חצי שנה המעסיקים משלמים את הסכום האלה, אם אפשר רק שאלה אחת, ושירשם בפרוטוקול: כמה זמן ייקח לביטוח הלאומי לשלם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם אמרו. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> אני שמעתי עד 60 יום, אבל יש - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> דווקא בתקופת המלחמה הביטוח הלאומי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סגן מנהל הביטוח הלאומי, אתה יכול להתחייב על תאריך מוקדם יותר? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אנחנו אמרנו שאנחנו - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> הם היו כל המלחמה הכי בסדר שאפשר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בואו נשמע. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כשמגיעה מילה טובה, מגיעה מילה טובה, ביטוח לאומי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בואו נשמע את הסמנכ"ל. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> הגר היא גם חברת מועצה אצלנו, זה עלה גם לדיונים אצל המנכ"ל כדי לקצר לוחות זמנים, תוך חודש נתחיל לשלם את המסה הקריטית. ה-60 יום זה כהערכות, התחלנו כבר לשלם את זה ברגע שהתקנות גובשו. אני מזכיר שבמקביל היום אנחנו שולחים את מענק המפונים היום אנחנו פותחים את הלינק, ואת מענק ההשבה לעבודה ­– אנחנו עובדים על הרבה דברים במקביל. ברור שהמעסיקים מחכים לזה כבר חצי שנה, לכן 60 יום זה כדי שנספיק להגיע לכולם, אבל תוך 30 יום כבר נתחיל לשלם את המסה הקריטית. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> מצוין, תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרון חביב. << אורח >> יאיר שלם: << אורח >> יאיר שלם, מנכ"ל ההסתדרות הלאומית. כפי שציינה הגברת אתי עטייה, מי שיזם את הנושא הזה בזמנו בפעמים הראשונות זה אנחנו כארגון עובדים, ואז הותקפנו, על איך ארגון עובדים הולך ומייצג מעסיקים, אני שמח על הרגע הזה, ואני רוצה לומר לכם, חבריי השותפים להתאחדות התעשיינים: מה שהשגתם פה היום הוא הישג גדול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 2.5 מיליארד שקל. << אורח >> יאיר שלם: << אורח >> זה הישג ענק מבחינתנו, גם אם זה לטובת המעסיקים, בסופו של דבר זה מתגלגל לעובדים, וכולם חייבים להבין את זה, גם המתחרים שלנו תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה על תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד – 2024. מי בעד אישור תקנות הביטוח הלאומי? מי נגד? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין נמנעים אין מתנגדים, פה אחד אושרו התקנות, שיהיה בהצלחה, חג שמח לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>