חומר רקע

2024התשפ"ד לכבוד חברי וחברות,הכנסת :הנידון תיקונים מרכזיים הנדרשים בחוק האקלים-עמדת "מטה חוק האקלים "האזרחי רקע אנו אירגוני סביבה וחברה ישראליים החברים במטה חוק האקלים.האזרחי מטה האירגונים מקיים כשלוש שנים פעילות לובי וקשרי,ממשל פעילות ברשתות,חברתיות ומארגן פעולות,ציבוריות על מנת להבטיח את ,ביטחון בריאות והרווחה הבסיסית של תושבי המדינה לאור השלכות משבר.האקלים בתאריך3.4.2024כ"ד אדר'ב התשפ"ד עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק האקלים-התשפ"ד 2024 .מטרתה של ההצעה היא יצירת מסגרת חוקית מחייבת לצמצום פליטות גזי חממה והיערכות למשבר ,האקלים בדומה לנעשה במדינות רבות.בעולם בעקבות לחצים של משרדי,ממשלה בראשם משרדי האוצר ,והאנרגיה סעיפים קריטיים רבים הוסרו מהצעת החוק והפכו אותה להצעת חוק חלשה.מדי על מנת להעביר חקיקה משמעותית כפי,שנדרש גיבשו הארגונים הסביבתיים והאזרחיים המוזכרים למעלה שורה של תיקונים מרכזיים שיש להכניס.בחוק,יצויין כי בקווי היסוד של הממשלה-ה37 ,התחייבה הממשלה להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית תוך חצי שנה מהקמתה ומכאן החשיבות הרבה בשיפור הצעת החוק ולהביאה למינימום.ההכרחי התיקונים מתוארים במסמך זה הם תקציר השינויים,הנדרשים ובמסמך נפרד ניתן למצא פירוט. השינויים הנדרשים החשובים ביותר הם בתמצית: -העלאת יעדי הפחתת הפליטות בהתאם לנעשה במדינות מפותחות-הפחתת פליטות של50%עד 2030וכן קביעת יעדי.ביניים -תקצוב התכנית הלאומית להפחתת פליטות וחיוב משרדי הממשלה להכינה בלוח זמנים.ברור -תקצוב התכנית הלאומית להיערכות לשינויי האקלים וחיוב משרדי הממשלה להכינה ללא אפשרות .פטור -קביעת החובה לביצוע הערכת סיכון אקלימית בחוק (ולא דחייתה להחלטת ממשלה.)עתידית -מניעת הסרבול שיוצרים אוסף הגופים אשר החוק מקים-רצוי לבטל את מועצת האקלים ואת מכון האקלים ולהותיר את עבודת משרדי הממשלה בליווי ועדת.מומחים ככל שתוקם גם מועצת האקלים יש לוודא שאין בה גורמים שמעוניינים לסכל את מטרת חוק,האקלים לפשט את,עבודתה ולייעל את .המנגון -הכנסת שיקולי של צדק אקלימי כמחייב עת קביעת תכניות.כאמור התיקונים:הנדרשים פרק:'א מטרה והגדרות-סעיף2 -הגדרת "עלות מול"תועלת מצב נוכחי בהצעת:החוק 1 .אישור התכנית הלאומית להפחתה והתכנית להיערכות כוללת התייחסות לשיקולי "עלות מול."תועלת השימוש במושג "עלות מול,"תועלת על אף הגדרתו הרחבה בהצעת,החוק עשויה לגרום למצג שווא של אי כדאיות כלכלית בתכניות,ההפחתה/היערכות כיוון שהחישובים רגישים מאוד,למניפולציות ובמיוחד כאשר התועלת לא מחושבת בהתבוננות רחבה.ומלאה נוסיף כי בחינת תועלת-עלות נעשית בלאו הכי לפני אישור תכניות גדולות כדוגמת התכניות שבהצעת.החוק על,כן לא ברורה הסיבה להדגיש דווקא בחוק האקלים את חשיבות בחינה.זו נזכיר כי להיערכות להשלכות הקשות של משבר האקלים ולהפחתת פליטות תועלות כלכליות וחברתיות.עצומות פעולות מסוג זה תורמות להצבת מדינת ישראל בשורה אחת עם שאר המדינות,המפותחות משפרות את חיי אזרחי המדינה ומועילות להצלת חיי.אדם 2 .לא מוזכרות בסעיפי המטרה וההגדרות הכרה בזכות לסביבה,ראויה והחובה לקדם צדק.אקלימי ההכרה נדרשת כיוון ששינויי אקלים קשורים באופן ישיר לזכויות,אדם וכי מימושן של זכויות רבות מותנית בקיומה של סביבה.ראויה שינויים:נדרשים 1 .יש למחוק את ההגדרה והאיזכורים לביטוי זה לאורך החוק (סעיפים4 ,)(א5 )(ב ו9 ()(א3 )) . 2 .להוסיף לסעיף המטרה התייחסות לזכות לסביבה נקייה ולצדק,אקלימי והוספת הגדרות לסעיף ההגדרות.בהתאם פרק'ב-הפחתת פליטות גזי,חממה היערכות לשינוי אקלים והערכת סיכון אקלימי סימן'א–הפחתת פליטות גזי חממה סעיף3 -יעדים להפחתת פליטות גזי חממה מצב נוכחי בהצעת החוק: 1 .בדומה להחלטת הממשלה171למעבר לכלכלה דלת,פחמן יעד הפחתת הפליטות הוא30%עד 12030 ,בהשוואה לשנת הבסיס שהיא2015 ,יעד נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית.הצבת יעד נמוך לטווח הקרוב לא תאפשר עמידה ביעד ארוך.הטווח 2 .ניתנת לממשלה סמכות להקטין את יעדי,ההפחתה ללא התערבות של,הכנסת על פי ראות עיניה ( 'ס3 ))(ג. שינויים נדרשים: 1 .בהתאם להתחייבות הממשלה בהסכמים,הקואליציוניים יש להעלות את יעדי הפחתת הפליטות למינימום הנדרש לפי המדענים ובהתאם לנעשה במרבית המדינות:המפותחות כלומר לכל הפחות 50%עד2030 . 2 .בהתאם להתחייבות הממשלה בהסכמים,הקואליציוניים וכפי שנקבע בטיוטות מוקדמות של הצעת ,החוק יש לקבוע כי את יעדי הפחתת הפליטות יהיה ניתן להגדיל בלבד ובכל מקרה לא.להקטינם 3 .יש לקבוע יעדי ביניים חמש שנתיים (לשנים2035 , 2040 , 2045 .) סעיפים4 -ו5 -תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה מצב נוכחי בהצעת החוק: 1 .אישור התכנית הלאומית אינו תחום,בזמן מה שיכול להוביל לגרירת.רגליים 2 .אישור התכנית הלאומית לא מותנה בהגדרת המקורות התקציביים,ליישומה מה שיהפוך אותו לאות מתה2. 2ראו דו"ח מבקר המדינה בעניין פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים ביקורת-מעקב( 2024 .) 1היעד שבהחלטת הממשלה הוא27% .הפחתה לשון הצעה הפוכה מהניסוח שבמסמך:זה "לא תעלה הכמות השנתית של פליטות גזי חממה על70% " 3 .משרדי הממשלה אינם מחוייבים להכין תכנית משרדית להפחתת פליטות גזי חממה בהתאם ליעדים ,בחוק אלא מדובר במנגנון וולנטרי לחלוטין( 'ס5 )(א להצעת החוק:קובע "כל משרד ממשלתי רשאי להכין]...[תוכנית משרדית להפחתת פליטות גזי.)"חממה שינויים נדרשים: 1 .בהתאם להתחייבות הממשלה בהסכמים,הקואליציוניים יש לקבוע כי כל משרד ממשלתי חייב להכין תוכנית משרדית להפחתת פליטות גזי.חממה 2 .לקבוע כי היעדים בתכנית של כל משרד יהיו בהלימה עם היעדים שנקבעו.בחוק 3 .להגדיר בחוק מועד לאישור התכנית.הלאומית 4 .להתנות את אישור התכנית הלאומית בהגדרת מקורות תקציביים.ליישומה סימן:'ב היערכות לשינוי:אקלים מצב נוכחי בהצעת:החוק 1 .לועדת השרים סמכות לפטור משרדים ממשלתיים מהחובה להכנת תכניות היערכות למשבר .האקלים היערכות להשלכות משבר האקלים נוגעת לכל תחומי,החיים ועל פי כן לכל משרדי הממשלה-החל ממשרד,החינוך אשר באחריותו לדאוג לקידום חינוך אקלימי והיערכות בתי הספר להשלכות המשבר-ועד המשרד לשירותי,דת שצריך לדאוג להיערכות האתרים הדתיים במדינה להשלכות משבר,האקלים ולהבטיח כי לא יקרו אסונות במסגרת אירועים,דתיים עקב שקלול-אי שיקולים אקלימיים בתכנון.אירועים שינויים:נדרשים 1 .במסגרת מיפוי הסיכונים הנובעים משינוי,האקלים יש למפות גם פערים.אקונומיים-סוציו,כך תהיה התייחסות לאוכלוסיות מוחלשות במפורש בהכנת.התכנית,זאת מתוך הכרה בכך שהן הראשונות להיפגע מהשלכות משבר,האקלים ונפגעות בצורה הקשה ביותר'(ס9א1 ). 2 .יש להתנות את אישור התכנית בהגדרת המקורות התקציביים,ליישומה בכך להבטיח יישום מלא שלה'(ס14 )ב. 3 .יש למחוק את הסמכות לפטור משרד ממשלתי מהכנת תכנית.היערכות סימן'ג-הערכת סיכון אקלימית מצב נוכחי בהצעת החוק: 1 .ההגדרה של""תכנית שנדרש עבורה מסמך הערכת סיכון אקלימי איננה ברורה(סעיף20 :"תוכנית שיש ביישומה כדי להשפיע באופן ניכר על פליטות גזי,)"חממה ועלולה להיות נתונה לפרשנות מצומצמת בהחלטת.ממשלה 2 .מתכונת והיקף הערכת סיכון אקלימי תלויים בהחלטת ממשלה שתתקבל רק תוך שנה ממועד כניסת החוק,לתוקף שתקבע את סוגי התוכניות עליהן,חלה תהליך הכנת,המסמך סייגים ועוד (סעיף20 .) אין לאפשר בשום מצב דחייה של קביעת מתכונת מסמך הערכת הסיכון האקלימי להחלטת.ממשלה קביעה שכזו תבטיח כי המנגנון הקריטי הזה לא ייושם.כלל כבר,היום בסעיף4בהחלטת ממשלה 171 ,נקבע כי עד-ה1.7.2022על ועדה בינמשרדית "לגבש מתודולוגיה לבחינת השפעות אפשריות על עמידה ביעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי.חממה אשר נובעת ממדיניות הממשלה ."והחלטותיה כשהמשרד להגנת הסביבה נשאל מדוע לא גיבש את,המנגנון מסר כי לא יצר,מנגנון משום שהוא ממתין לחיוב יצירתו בחוק.האקלים הדבר,אבסורדי ורק קביעה בחוק של אופן יצירת מסמך הערכת הסיכון תמנע את הביטול דה פקטו של.הסעיף שינויים נדרשים: 1 .דגשים ליישום מנגנון או המנגנון עצמו ייקבעו כבר במסגרת החקיקה,עצמה ולא בהחלטת ממשלה3. לכל,הפחות יש לקבוע כי במקום ליצור מתודולוגיה ולקבוע הוראות בחוק או בהחלטת,ממשלה לפני אישור כל תכנית מסוגי התכנית שבהצעת מטה האירגונים יש להיוועץ בוועדת.המומחים 2 .יצירת הגדרה ברורה יותר לסוג התכניות שאישורן דורש ביצוע הערכת-סיכון אפשרות:מוצעת תכנית שמתקיימים לגביה לפחות אחד מאלה (בנוסף להגדרה המופיעה:)בחוק i.מסמך המתווה מדיניות לפיתוח עתידי של תשתיות,ופרויקטים או אסדרה מכל ,סוג או;מכרז ii.בתחומי,החקלאות,אנרגיה,תעשייה,תחבורה ניהול פסולת,ומים פיתוח עירוני וכפרי ובתחומים נוספים אשר עשויה להיות להם זיקה ניכרת לפליטות גזי חממה או לשינוי;אקלים iii .השפעתה,הכלכלית הישירה או,העקיפה על המשק עולה על100מיליון שקלים ,חדשים וזאת לפי תחשיב שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות.הציבורית התחשיב יכלול עלויות חיצוניות של;התכנית iv .מסמכים המתווים מדיניות ומסגרת לפיתוח עתידי של תשתיות ופרויקטים אשר עשויה להיות להם זיקה משמעותית לפעילות.אדפטציה 3 .ככל,הנדרש אם לא יאומץ מנגנון כבר,בחקיקה הוספת הוראת שעה שתחול עד לכניסת הערכת הסיכון האקלימי,לתוקף על פיה תכניות שיבואו לאישור הממשלה ולהן השפעה משמעותית על היערכות למשבר האקלים או הפחתת,הפליטות תיבחן השפעתן על היעדים המוגדרים.בחוק פרק'ג-ועדת שרים לענייני,אקלים מועצת,האקלים ועדת המומחים ומכון האקלים סימן:'ב מועצת האקלים-גוף מסורבל ולא מאוזן מצב נוכחי בהצעת החוק: 1 .הצעת החוק מכבידה על יישומו בכך שהיא מקימה גופים רבים,מדי גדולים מדי ומסורבלים.מדי מן הראוי היה לבטל את מועצת האקלים ולהקים רק ועדת.מומחים 2 .ככל שבכל זאת יוחלט על הקמת מועצת,אקלים הרי שעל פי המוצע חברים במועצה זו נציגי גורמים בעלי אג'נדה כלכלית/תעשייתית שהמאבק במשבר האקלים אינו בראש:מעייניהם נציג התאחדות התעשיינים'(ס22 ()(ב3 )))(ה ונציג רשות הגז'(ס22 ()(ב4 )),להלן ניגוד עניינים.מובהק 3 . ,בנוסף חסרים במועצה גורמים מומחים בצדק אקלימי ועוני אנרגטי ונציגי קבוצות.מיעוט 4 .למועצה סמכויות מייעצות,בלבד המסרבלות את הליך קבלת ההחלטות והביצוע של תכניות ההפחתה.וההיערכות,בתמצית הצעת החוק הממשלתית בונה עוד ועוד מנגנונים המאפשרים התנהלות איטית ולא מחייבת באשר לתכניות המיטיגציה.והאדפטציה,כך אם ראש הממשלה הוא יושב ראש ועדת השרים,למשל לא סביר שתוכל להתכנס כל פרקי זמן סבירים כנדרש במצב כפי שהוא.היום 5 .במועצת האקלים קיימת נציגות כפולה ממספר משרדים,ממשלתיים אשר מעניקה להם כוח עודף :במועצה נציג אגף תקציבים (בנוסף לנציג משרד,)האוצר נציגי חברת החשמל ורשות הגז (בנוסף לנציג משרד.)האנרגיה את המאזן הנ"ל יש.לשנות שינויים:מוצעים 1 .יש לשנות את תפקיד המועצה כך שתהיה גוף שיסייע למשרדי הממשלה ביישום התכניות הלאומיות להיערכות והפחתת.פליטות דיוני המועצה ישמשו לסיוע בגיבוש התכניות,הלאומיות למעקב אחרי יישום התוכניות ולתיאום בין הגורמים השונים.בממשלה 3נציין שמתודולוגיה לבחינת השפעה החלטות על עמידה ביעדים הייתה אמורה להיות כבר מגובשת לפי סעיף4 ל החלטת ממשלה171עד האחד ביולי2022 . 2 .יש להסיר את הנציגים העודפים מן המשרדים כך שיהיה ייצוג שוויוני מכל משרד וכך שהמועצה תוכל לעבוד בצורה.יעילה יש למחוק את סעיף מכון האקלים:החוק מקים את ועדת,המומחים אשר מורכבת מגורמים העוסקים במדיניות אקלים ומומחים.מהאקדמיה חיזוק השירות,המטאורולוגי כמו כן שימוש בתקציב המשמעותי שיוקצה להקמת המכון לטובת חיזוק ועיבוי תקנים שעוסקים באקלים במשרדי הממשלה יועילו פי עשרות מונים ליישום מטרות החוק מאשר.המכון פרק'ד-הוראות שונות התייחסות לשיקולים של צדק אקלימי מצב נוכחי בהצעת החוק: 1 .הראשונים להיפגע מהשלכות משבר האקלים הם האנשים המוחלשים ביותר,בחברה והם אלה הנפגעים מהן באופן הקשה ביותר גם היום–קשישים,וטף נשים,הרות אנשים עם מוגבלויות וחולים ,כרוניים בעלי הכנסה,נמוכה אנשים שמשלח ידם מצריך שהייה ארוכה,בחוץ.וכיו"ב כדי שמדיניות אקלים לא תבוא על חשבון אוכלוסיות,מוחלשות תוך הרחבת פערים חברתיים,וכלכליים הן הפחתת הפליטות והן ההיערכות להשלכות משבר האקלים מוכרחות לקחת בחשבון את עקרונות הצדק .האקלימי,כלומר את הצורך להגן בראשונה על מי שנפגעים באופן הקשה ביותר,מההשלכות ולהבטיח כי הפחתת הפליטות תיצור חברה שוויונית וצודקת.יותר הצעת החוק הנוכחית לא כוללת התייחסות לעקרונות צדק.אקלימי שינויים נדרשים: 1 .מוצע להוסיף את סעיף41במסמך ההערות,המורחב המחייב לקחת בחשבון שיקולים של צדק אקלימי בקביעת היעדים להפחתת פליטות ובעריכת התוכניות.להיערכות על,החתום מגמה ירוקה החברה להגנת הטבע אזרחים למען הסביבה עמותת שמסונא מחאת הנוער למען האקלים צלול מורים למען האקלים שומרי הבית האגודה לזכויות האזרח גרינפיס ישראל איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל אקופיס בר קיימא ההתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים