החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-020805
סיכום דיון
מיום שלישי, י"ג באייר התשפ"ד, 21.5.2024, בנושא:
משק המים והשימוש במי קולחים, דוח שנתי 2024
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - השימוש במי קולחים תורם לאיכות הסביבה ופותר את בעיית סילוק השפכים. בישראל מרבית מי השפכים המוזרמים למערכת הביוב מטופלים במתקני טיהור שפכים, ויותר מ- 80 אחוז מהם מועברים להשקיה חקלאית באמצעות מפעלים להשבת קולחים.
הביקורת מצביעה על כך כי הסמכויות במשק הקולחים מבוזרות בין כמה מאסדרים, ובהם: רשות המים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. הטיפול בנושא מוסדר בחוקים ותקנות שונים, ביניהם חוק המים ותקנות בריאות העם.
אינטרס המדינה לפתח תשתיות הולכה ושיפור איכות הקולחים על מנת לנצל באופן המיטבי ביותר את המשאב, ולמזער את הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הגלומים בשימוש בו.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל חטיבה – הדוח פורסם בחודש ינואר 2024, ועוסק בטיפול במי קולחים בהיבטים של העשרה, איכות והשימוש בפועל. מדינת ישראל נמצאת במס' פרמטרים במקום גבוה בעולם: בשפכים, היקף המים שמטופלים, השימוש בקולחים בחקלאות, אך למרות זאת יש הרבה מה לשפר. ואכן העלנו נקודות לשיפור בביקורת: העלאת רמת הטיפול בשפכים (כיום מטופלים רק 55%), הרחבת השימוש, תכנון המט"שים עם התמקדות במט"שים גדולים, תכנון מערכת ההולכה והתחשבות בהשלכות השונות הבריאותיות והסביבתיות.
אריאל סוארי-סגן מנהל אגף – מטרת הביקורת: בממוצע רב שנתי, מעל 90% מהשפכים בישראל עוברים טיהור במט"שים, וכ- 85% מהקולחים מושבים בעיקר להשקיה חקלאית – שיעור ההשבה הגבוה בעולם. לשימוש הנרחב בקולחים תועלות רבות לצד סיכונים סביבתיים ותברואתיים ולפיכך מטרת הביקורת היא לבחון את הפעולות שנוקטים המאסדרים במשק הקולחים לניצולם היעיל של מי הקולחים, לשיפור איכותם ולמניעת מפגעים עקב השימוש בהם.
תקופת הביקורת: יולי 2022 – פברואר 2023.
הנושאים העיקריים שנבדקו: איכות הקולחים המטוהרים במט"שים - בחינת הטיפול בשפכים ואיכות הקולחים המופקים ביחס לאיכות הנדרשת בתקנות.
השימוש במי קולחים - בחינת השימוש בקולחים למטרות השונות, והסיכון הגלום בשימוש בהם לסביבה ולבריאות הציבור.
תכנון ופיתוח משק הקולחים בראייה צופה פני עתיד - בחינת תכנון ארוך הטווח של משק הקולחים בהיבטי היצע וביקוש, פיתוח ותחזוקה של תשתיות הטיפול בשפכים והשלכתם, בין היתר, על שוק דיור.
נתוני מפתח: 592 מלמ"ק שפכים טופלו במט"שים בשנת 2020 (כ-95% מסך השפכים שיוצרו). 80% מהם מושבים להשקיה חקלאית.
40 מתוך 87 מהמטש"ים הגדולים טיהרו 40% מהקולחים לרמה הנמוכה מהרמה השלישונית הנדרשת בתקנות.
13 מט"שים גדולים המטהרים 40% מהקולחים, הגיעו לספיקה מלאה ואף עברו אותה.
8%-9% מהקולחים בשנים 2018 – 2020 שימשו להשקיה באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה, ו-100% מהם לא עמדו באיכות הנדרשת.
1,544 תקלות נרשמו במערכות הביוב והקולחים בשנת 2022, עליה של 135% לעומת שנת 2017
103 מלמ"ק מי קולחים הוזרמו לסביבה בשנת 2020, 87% מהם לא עמדו באיכות הנדרשת להזרמת קולחים לסביבה
תשתית הטיפול בשפכים קרובה למיצוי, ובחלקה אף עברה את יכולת הטיפול בשפכים.
על אף השימוש הנרחב בקולחים להשקיה חקלאית, כשליש מכמות הקולחים המיוצרת אינה עומדת בתקנות האיכות הנדרשות.
כפועל יוצא מכך, שפכים וקולחים מוזרמים לנחלים ללא טיפול נאות, נרשמה עלייה בכמות התקלות, והקולחים משמשים להשקיה באזורים רגישים הידרולוגית בניגוד להנחיות. כל אלה גורמים למפגעים סביבתיים ותברואתיים.
על רשות המים, משרד הבריאות והמשרד להג"ס לפעול יחד ליישום תקנות איכות הקולחים, לשדרוג המט"שים לרמה הנדרשת ולהרחבת תשתית הטיפול בשפכים, ולפעול ביחד עם משרד האוצר ומשרד החקלאות לתכנון יעיל ומיטבי של משק הקולחים.
חכ"ל איתן ברושי – יו"ר מים לישראל אגודה שיתופית – אנו לא מודאגים רק מהתקלות שהוצגו ע"י משרד מבקר המדינה , אלא גם מחוסר המענה לתת מי קולחים מפה והלאה. מים רבים שלא מטוהרים זורמים לשטחים בטבע, וזה מהווה סיכון. עלות המים הגבוהה מעמידה בספק את ניצול המים הקיימים. אין עיסוק בטיהור ובמאגרים, דין מט"ש כדין מאגר. בתקציב הקודם הצלחנו לאשר הכרה במי קולחים כתשתית לאומית. רוב הקולחים עוברים לחקלאות, ואין לכך ביטוי במדיניות הממשלתית הכוללת. לא ברור לנו מהי האחריות של רשות המים, חסרה יד מכוונת בנושא. הגידול של הקולחים מושפע מגידול האוכלוסיה, וכיום הצורך של העיר גדול יותר מהצורך של החקלאות.
אנו כבר הודענו שלא ניקח מי קולחים בתנאים הקיימים ובמחיר המים הנוכחי, אנו לא קבלן לטיהור המים. העברת המים לתחומים אחרים היא השקעה גדולה מאוד. בתקציב שנת 2024 אין שקל לפיתוח.
מאיר ברוקנטל-מנכ"ל אגודת מים קולחי שדרות – אגודת מים קולחי שדרות כוללת חלק גדול מיישובי עוטף עזה.
נושא הארנונה - עד לפני כמה שנים חישבנו מאגר מים כדין מחיר קרקע חקלאית, וראינו בזה מקור הכנסה. אנו עובדים מול חברות גביה שמקבלות אחוזים. חקיקה הוא הכלי הטוב ביותר לסדר את הדברים.
הבירוקרטיה הסטטורית מלווה אותנו ומציבה לפנינו חסמים, לכן יש חשיבות גדולה להציב את הפרויקטים כלאומיים. תכנית הפיתוח למימוש וניצול הקולחים וזהו תנאי הכרחי.
אנו משוכנעים שחקלאות היא הגורם לשיקום העוטף, ולא ניתן לגדל חקלאות ללא מים. מינהלת תקומה נתנה מענק של 70% מרשות מים ו- 30% מימון עצמי. לישובים אין היום מימון עצמי, ולכן הגענו להבנה מול מינהלת תקומה שנקבל סכום של 100 מיליון ₪.
רשות המים לא קיבלה אגורה ממשרד האוצר לשנת 2024.
הרשות הממשלתית למים וביוב – יחזקאל ליפשיץ-מנכ"ל הרשויות ויו"ר המועצה – מים וביוב הם אחד הנושאים הכי מאתגרים במדינה. יש לנו 5 מתקני התפלה פועלים, ומתקן התפלה 6 אמור להכנס לפעולה בחודשים הקרובים, ומתקן התפלה שביעי בשלבי הקמה, בנוסף יש שיח על 2 מתקני התפלה נוספים. האתגר הגדול שלנו הוא הטיפול בביוב והשימוש במי קולחים. האוכלוסיה בארץ הולכת וגדלה בכל שנה קצת פחות מ- 2%, אנשים וביוב גדלים באותו קצב. יש השקעות עצומות בתשתית וסכומים גדולים להשקעה בכל שנה, ומציאת פתרונות קצה. אנו מובילים בעולם בשימוש במי קולחים לחקלאות (85%). לולא השימוש במי קולחים ענף החקלאות לא היה מגיע להיכן שהוא נמצא.
בחודשים האחרונים פרסמנו 2 תכניות ארוכות טווח לשנים 2040-2050: שימוש במי קולחים עד שנת 2050, ומפת המט"שים עד שנת 2050. אחד החסמים המרכזיים הוא נושא התעריף, ברגע שיש דרישה להוזיל את תעריף המים לחקלאות ואין לנו מקור לכך מלבד תעריף המים לבית. אף אחד לא רוצה להעלות את תעריף המים לבית. תעריף המים בישראל הוא הרביעי מהסוף במדינות ה- OECD. אנו בדיונים במשך זמן רב עם נציגי החקלאים ומים לישראל כדי לנסות להגיע למתווה מוסכם על תעריף המים בהקדם, וזה ילווה בתמיכות בענף השפירים ובענף הקולחים. היום 20% מתעריף המים הביתי עובר לטיפול בביוב.
אנו בשיח משולב עם משרד החקלאות, משרד האוצר והחקלאים, ומקווה שנגיע למתווה מוסכם תוך מס' חודשים. ככל שנגיע לסיכום על מתווה, ענף החקלאות יוכל לקבל מענקים משמעותיים. אין כרגע הסכמות בפן הכלכלי. ברגע שהחקלאים יידעו מה תעריף היעד ומה גובה המענקים, הם יוכלו להיערך בהתאם. צרכני השפדן מרוכזים בחבל תקומה.
דני גרינוולד-סמנכ"ל אסדרה – משק המים הוא מהמובילים בעולם כמו גם מי הקולחים. כמויות השפכים והקולחים גדולים, אך תמיד יש מה לשפר. תכניות אב לשפכים וקולחים בהכנה בעלות של 5 מיליארד ₪. יש מדיניות מכוונת וברורה של משרדי הממשלה החברים בצוות מועצת המים מה צריך לעשות וזה מגיע לידי ביטוי ברגולציה. הדוח מראה נתונים נכונים, ואנו בהשתפרות מתמדת. רוב המט"שים הם לא באיכות הנכונה, הם נמצאים בתהליכי שדרוג עם עלויות כספיות גבוהות. נושא השפכים הוא בתוך משק המים. למשק החקלאות יש הרבה היבטים, ורוב מי החקלאות הם במקור מקולחים.
סוגיות לטיפול: ארנונה, סטטוריות, הבטחה שהחקלאות פורחת.
עם כל חילוקי הדעות יש גם דברים חיוביים, וביניהם איכות מי הקולחים משתפרת בהיבט של הפחתת נתרן בזכות מתקני ההתפלה. אנו כל הזמן בהתקדמות, יש ויכוחים והם בסוף יפתרו. משק המים הוא פי כמה יותר טוב בהשוואה לתשתיות של מדינות בעולם.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי – דוח המבקר במבחן התוצאה מדאיג. החקלאות היא הפתרון ולא הבעיה, היא לא צריכה לסבסד את מחיר המים הביתי. אין מגמת שיפור בניהול, בתכלול ברמת המקרו צופה פני עתיד. יש לתעדף סדרי עדיפויות, ואם יש צורך – יש להכניס את היד לקופה הציבורית.
הרשות הממשלתית למים וביוב - זאב אחיפז-משנה למנכ"ל – עשינו שיתוף ציבור למי קולחים צופה פני עתיד. התכנית מגיעה להשקעות של 5 מיליארד ₪. הבעיה של הקולחים שהם נוצרים במרכז והחקלאות היא בפריפריה. בתכנית האב יש את האמצעים כדי לקבוע את המחיר לישובים.
מים מאיו"ש - אסור שהפרויקט יפול על מחיר המים לצרכן הישראלי. יש גבול ליכולת גיוס הכסף של ספקי המים. יש חלופה שאנו מבקשים לבדוק, אך יכול להיות שלא נצליח לממש אותה.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר – אורי צוקבר-סמנכ"ל אסטרטגיה – מדיניות שר החקלאות היא הוזלת מחיר המים לחקלאות כדי שלא יהווה חסם לייצור של גידולים. תכנית הערכה לצורכי המים עד שנת 2050, שנכתבה על ידינו לפני כ- 3 שנים, כללה תחזיות לכמות המים הנדרשת וחלוקה לאזורים אולם היא לא אושררה לצערנו ע"י הממשלה. עפ"י רשות המים כל כמות מי הקולחים יכולה לשמש לגידול פירות וירקות וגידולי בשדה, ואפילו בתוספת הנמוכה היתה חלופה לשימוש במי שפירים. תכנית ביטחון מזון תובא לממשלה בחצי השנה הקרובה, גם הנושא של גורמי ייצור היא גם חלק מהתכנית ותאפשר של הגדלת הייצור המקומי. אנו מבינים שאנו צריכים לרענן את הנתונים והצרכים בנוגע למי שפירים ומי קולחים לשנים הבאות.
הכיוון הוא שימוש בקולחים כבסיס, והשלמה באמצעות מי שפירים עד שנת 2050. השאלה הגדולה היא באיזה מחיר יהיו. מבחינתו חובה שיהיו חיבורים בין המערכות קולחים והולכה והובלה בארץ, כדי שהקולחים יעברו להשקיה של גדולים וייצור מזון ולא יועברו לנחלים.
מים לישראל – אורן עמיאל-מנכ"ל – העיכוב בשדרוג מט"שים גוזר משמעויות שלא כולם מכירים אותם, יש חוסר תכלול. רשות המים מכינה תכניות ארוכות טווח, אבל יש פער בתכניות הישנות. בנוסף גם התנאים הכלכליים קשים ותשלום ריבית גבוהה. החקלאים צריכים לבלוע את העלויות גבוהות.
הפתרונות הזולים מומשו במשך השנים, עלות ההולכה גבוהה ומביאה את המים לחוסר כדאיות. תכנית התמיכות של משק המים הסתיימה בסוף שנת 2023, ולכן גם השקעות שלא יצאו לביצוע ידחו בשנתיים נוספות. יש להכיר בקווי ההולכה כחלק מהתשתית הלאומית. החקלאי מסבסד את הצרכן הפרטי. הצרכן הפרטי משלם יחסית מחיר נמוך, ואולי הגיע הזמן שהוא ישלם את המחיר הריאלי של השפכים שהוא מייצר.
מוצע שמשרד הפנים יקבע סיווג למאגרי מים בתקנות הנוגעות לארנונה. כמו כן על משרד אוצר ורשות המים לאשר תקציב לתשתיות העתידיות.
אורי נעמתי-מזכיר ועדת נגב - הוועדה מתאמת בעיקר בנושא המים במועצות אזוריות. המים צריכים להגיע לחקלאות. יש לנו תכניות לשנת 2050, נטפל ב- 600 מיליון קוב שפדן ועוד 300 מיליון מים אחרים, והכל תלוי בבלימה. החקלאי אינו מלכ"ר, הוא קם בבוקר להתפרנס ולכן יש לסבסד את מחיר המים. אם מחיר המים אינו כלכלי, צריך להוריד אותו. יש לנו שיח שותף עם רשות המים, אך אין הסכמות. מחיר השפד"ן צריך לעלות X אגורות עבור המחיר האלטרנטיבי להזרמת המים לנחלים, כלומר לים. כ- 100 מיליון קוב הולכים לים ורובם אינם מתואמים, מדובר בנזק אקולוגי עתידי.
משרד האוצר – ליהי צלאל-אג"ת - המענקים למשק הקולחים גדלו באופן משמעותי. השיח כעת מתקיים ב- 2 מישורים: עם רשות המים לגבי תכנית אב ועם נציגי החקלאים. לאחר מיצוי השיח נוכל להקצות את המקורות לפיתוח מי הקולחים. החלטה של מינהלת תקומה כבר התקבלה, ועתידה להתקבל החלטה נוספת.
רשות המים תוקצבה ב- 7 השנים האחרונות במסגרת ההסדר הקודם.
משרד הביטחון - רועי אסייג-קמ"ט מים במינהל האזרחי – שפכים וקולחים זורמים באיו"ש לנחלים או לבורות ספיגה. ברוב המקומות הם נתפסים ע"י מתקני רשות המים שתומכת באמצעות האגודות השונות. המינהל האזרחי מכיר את התופעה ועובד בשת"פ פעולה הדוק עם רשות המים. נכתבה תכנית מקיפה בשנת 2023 שסוקרת את כל השפכים באגני הניקוז ומנסה לתת פתרונות. תכנית זו הוצגה בפני מבקר המדינה. היא אמורה לתת תמונת מצב למצב הנוכחי בשטח ותמונת עתידית למה אנו צופים. עפ"י התמונה העתידית אנו עתידים לשלש את כמות השפכים שמגיעה מאיו"ש לישראל. כדי למנוע זאת יש ליישם פתרונות להולכה באיו"ש. יש לא מעט פתרונות, וחלקן כבר בביצוע, ואחד מהם הוא פרויקט הקידרון (פרויקט הדגל). החסם העיקרי של הפתרונות זה הנושא המימון, חסם תקציבי. אנו מבצעים תכנון שלוקח בחשבון את האוכלוסייה הפלסטינית והישראלית, ואין תקצוב במינהל האזרחי לנושא זה.
סא"ל מורן חדאד-רע"ן תיאום אזרחי במינהל האזרחי - המינהל האזרחי בנה תכנית, וחובה לממש אותה. חלק מהפרויקטים נמצאים בתהליכי ביצוע. יש שת"פ מצוין עם רשות המים כדי לראות עין בעין את התכנית העתידית לטווח הארוך.
התאחדות חקלאי ישראל - ירון סולומון-מנהל מחלקה להתיישבות – החקלאים הם הפתרון, ולא הבעיה. לולא החקלאות היינו שוחים בביוב. משק המים הוא משק כספים סגור. מים זה מוצר בסיסי, כל מגזר מממן את השני. אני מציע להקים ועדה מיוחדת למשק המים, כי ההליך הבירוקרטי עלול לקחת מס' שנים.
אם החקלאות לא תשתמש במים, נצטרך להוסיף 65 אג' לקוב כדי לשפוך את המים לים וזאת כדי לעמוד באמנות בינ"ל.
המשרד להגנת הסביבה – אמיר ארז-מנהל אגף מים ונחלים – המשרד קיבל את כל הערות המבקר, אנו סבורים שההמלצות נכונות ואנו שותפים בוועדות מקצועיות משותפות.
קשה לדעת האם יש יותר תקלות או האם אנו שמים דגש רב על שקיפות. לרשות המים יש פקחים באגן הכנרת, והם התחילו לדווח מהשטח.
החקלאות היא הפתרון לקולחים. גם האיכות שרשומה בתקנות לנחל, לא תביא לנחל בריא. המשרד הוא הרגולטור האוכף, ומהדיון עולה שהפתרון אינו אכיפה אלא הדברים המוסדרים שעלו.
המפתח מבחינתי הוא התקציב, תכניות טובות יש והן יושבות פעמים רבות על המדף.
התאחדות חקלאי ישראל - אורי דורמן-מזכ"ל– אזור רמת הגולן הפך להיות משגשג למרות שאין בו מי קולחים. במדינה נבנה משק מים מפואר בהשוואה למדינות אחרות נוכח התשתית הקיימת. יש לעשות שינוי ולחשוב מחוץ לקופסה בהקשר של משק סגור. כיום אנו משתמשים ב- 600 מיליון קוב מים שפירים ששוחררו לבתים. אנו נשחרר מים נוספים אם יעשו השקעות. אני סבור שצריך לחשב מסלול מחדש בנושא.
ישיבות רבות התקיימו בנושא מחיר המים. נאלצנו להגיש הצ"ח פרטית כדי להוריד את מחיר המים בשפדן, כלומר לשנות את צורת חישוב מחיר המים במשק מי הקולחים, כדי שהחקלאים ייקחו עוד מי קולחים.
משרד הבריאות – דוד ויינברג-מנהל תחום ארצי תכנון וקולחים – מעל 20 שנה יש השקיה בקולחים בישראל תוך שמירה על בריאות הציבור. אנו מודאגים מהדרדרות התקציבים של הובלה וטיפול במי קולחים, היות וזה מקשה על בריאות ציבור.
לעיתים אנו דורשים לסגור אזורי רחצה ומתקני התפלה, ויש לתת לכך מענה.
רשות הטבע והגנים – אריאל כהן-מנהל תחום סקרים ומחקרים סביבתיים – יש מים לבית, לתעשיה ולחקלאות, אך מי שסופג את היעדר המים זה הטבע והנחלים. יש כמויות אדירות של זרמים בנחלים (100 מיליון קוב). כאשר הזרימות באיכות ירודה, הן משפיעות על הנחלים, פוגעות באקולוגיה וזה מקשה עלינו לשקם את הנחל. הטיפול מצריך השקעות ותשומות שהופכות את העניין להרבה יותר מורכב.
תאגיד המים מעיינות העמקים - יהודה סיסו-מנכ"ל - חשוב להבהיר שנושא הביוב שונה ממי קולחים. חלק מהעלייה מושפעת מהשיפור בדיווח. לא רק גידול האוכלוסיה העלה את כמות השפכים, אלא גם השיפור במערכות הביוב. בעבר צנרת הביוב חלחלה ישירות לאדמה, וכיום זה עובר למתקן לטיהור שפכים. מתקן טיהור שפכים צריך להיות באזור עירוני, ולא במקום שיש בו שימוש בקולחים (באזורי חקלאות), ולכן צריך לעשות מערכות הולכה ארוכות שעולות כסף רב.
ארנונה היא מרכיב גדול בנושא מתקני טיהור שפכים, מאגרים ותחנות שאיבה לביוב, ומדובר בכסף גדול לצרכן.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת מרשות המים לקבל נייר עמדה בנוגע להשתת ארנונה על אדמה חקלאית והפיכת מאגרי המים לתשתית לאומית.
הוועדה תפנה לשר האנרגיה ושר הפנים בנושא תשלום ארנונה מלא למתקנים במועצות האזוריות.
הוועדה דורשת ממשרד האוצר לטפל ביישובי עוטף עזה מול רשות המים ומנהלת תקומה בנוגע למים שפירים מתוך ראית העתיד, ולדווח על כך תוך חודש ימים לוועדה.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבחון לשים 70% מהתקציב למרות חוסר ההסכמה בין משרדי הממשלה לבין החקלאים.
הוועדה מבקשת לקבל עדכון מרשות המים, תוך 3 חודשים, בנוגע להסכמה על מתווה עם החקלאים בנושא תעריף המים.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לסיים את הכנת התקנות בנושא הטיפול בשפכים והשבה של קולחים עד שנת 2025.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בשנת 2025, בהשתתפות משרד הפנים ומשרד האנרגיה.