החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-020470
סיכום דיון
מיום שני, י"ב באייר התשפ"ד, 20.5.2024, בנושא:
מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים, ביקורת מעקב 2022 - ישיבת מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - נושא כיתות הכוננות לא יורד מסדר-היום. יישובים רבים נמצאים בגבולות אשר כיום הנם אזורי לחימה. ישנו צורך אקוטי בבדיקה ומעקב על התפקוד, חלוקת הסמכויות, הכשרות וכמובן חלוקת הנשקים בכיתות הכוננות.
ביקשתי לכנס דיון מעקב פתוח בסוגיה מכיוון שעולים ממצאים מטרידים על אי-בהירות ביחס: לנתוני מידע על מספר הכיתות לפי סיווגן הביטחוני, על שינויים בסיווג ככל שנעשו, על קריטריונים הקבלה לכתות ואופן ההכשרה בהן, על הפיקוח והסמכויות.
הוועדה מבקשת לדון בנתוני תקני כח אדם, הנשק , התחמושת והציוד והפערים הקיימים בתחומים אלו, וכמובן על שיתוף הפעולה בין הגופים הביטחוניים השונים לרבות המשטרה , צה"ל ושאר גופי הביטחון הרלוונטיים. שאלות אלו לא נשאלות כאן בפעם הראשונה. קדמה לדיון זה בקשה לקבלת מידע ממרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד לביטחון לאומי. המשרד לביטחון לאומי מסרב לשתף פעולה עם הכנסת, ומונע מידע רלוונטי וקריטי לציבור כולו.
ח"כ יואב סגלוביץ – מה שמאפיין את נושא כיתת הכוננות מבחינתי הוא שיש ברדק אחד גדול. כדי לקיים דיון עומק רציתי לקבל את הנתונים הבאים: מס' כיתות הכוננות, נהלי הקמת כיתות כוננות, הליך גיוס, קריטריונים לקבלת הכשרה סמכויות, קיום בדיקת הערכת מסוכנות מול מערכת הרווחה והבריאות, תקני כח אדם בכיתות כוננות המשטריות, צבאיות ובפרט על שינויים שבוצעו לאחר ה- 7 באוקטובר, נשקים וציוד הכשרה. וכן מענה על הסוגיות הבאות: סוגיית בני המקום עדיין לא ברורה, מה קורה אם יהיה אירוע נוסף? האם חלו שינויים בחלוקת הגזירות בין צה"ל והמשטרה? סוגיית תפיסת הביטחון ומערכת היחסים בין בט"ל, משטרה ומג"ב, מידע על אמצעי קשר משותפים ומה נהלי השת"פ. הכנסת אינה מקבלת תשובות מצה"ל והמשטרה, באמצעות מרכז המחקר והמידע.
הצבא וכיתות הכוננות הם תחת משרד הביטחון. יש כיתות שהן בתוך היישובים ויש כיתות שנמצאות במרחב הכפרי. בתוך הכחולה יש הבדל בין עיר לעיירה. רצינו את הנהלים המסודרים כדי להבין איך הן פועלות.
מפכ"ל המשטרה אינו עובד אצל השר, הוא גוף נפרד ואין מצב שהוא לא ייתן נתונים לכנסת ישראל. ללובשי מדים יש תפקיד והם לא עובדים אצל אף איש פוליטי.
משרד מבקר המדינה – איתן דהן – מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון – בימים אלה אנו עוסקים בדוח ביקורת, נפגשנו כמעט עם כל יישובי העוטף ואנו יכולים להגיד מהי תמונת המצב.
דוח הביקורת נערך בשנת 2018, ונערכה ביקורת מעקב בנושא.
הנושאים נבדקו: *פערים במרכיבי הביטחון, *הקצאת מרכיבי הביטחון, *תקשורת בין הגופים המעורבים בפעילות להגנת היישוב, *ציוד מחלקות הגנת היישוב.
נתוני מפתח: 610 מיליון ₪ הסכום המירבי הנדרש להשלמת מרכיבי ביטחון ביישובי איו"ש, הצפון ורצות עזה, לא כולל גבול ירדן, מצרים, מתוכם 500 מיליון ₪ לאיו"ש.
54 מיליון ₪ הוקצו לפקע"ר ביולי 2018 לחיזוק מרכיבי הביטחון ב- 21 יישובים במרחב פצ"ן ומהם פקע"ר קיבל בפועל 34 מיליון ₪ (64%) שאותם מימש.
85 מיליון ₪ התקציב השנתי של פקע"ר למרכיבי ביטחון.
144 אירועי חדירות ליישובים באיו"ש בין ינואר 2019 ועד ספטמבר 2021.
71 רבש"צים מסרו כי התקשרות עם כוחות צה"ל מתבצעת באמצעות אמצעי קשר שאינם צבאיים. 10.6 מיליון ₪ הקצעה פקע"ר לרכש אלפי מכשירי קשר לתקשורת פנים-יישובית במכרז שהופץ ב-2019. עד מועד סיום הביקורת המכשירים טרם חולקו.
הפערים שעולים: כל הסוגיה של הקשר בפנים כיתות כוננות, הקשר מול הצבא ומול גופי החירום – מדובר בנושא בעייתי, הדגל מתנוסס במשך שנים רבות ולא מקבל מענה.
סוגיית הנשקים –החל מה-7 באוקטובר החלו תהליכי ניפוק נשקים, עד אז הייתה נסיגה בנושא.
לסוגיית התקשורת יש תלות בתשתית הסלולר במדינה, בגלל עומסים חלק מהתקשורת לא מסוגלת לשאת אותם.
סוגיית קטלניות של כיתות הכוננות - לא ניתן להתגבר באמצעים הקיימים (נשק מחסנית) מול כמות גדולה של לוחמי האויב.
הכשרות ואימונים – עד הכניסה של ה- 7 באוקטובר ראינו פערים בנושא הזה.
המיגון לאזרח – אתגר מאוד גדול, יורים טילים ישירות למבנים ממוגנים.
טרם סיימנו את דוח הביקורת, אבל הדבר זה מחייב שינוי בקומה אחרת באופן יותר עמוק, על כל מרכיבי הכוח. אנו יודעים שיש עבודה בצה"ל, אך לא יודעים את תוצאותיו.
מרכז מחקר והמידע – עו"ד הודיה קין - מנהלת מרכז המחקר והמידע – יש בעיית היעדר קבלת נתונים. פנינו בסוף חודש נובמבר למשרד לבט"ל ולמשרד הביטחון בדרכים המקובלות, ולא קיבלנו תשובות למרות שניתנו תזכורות רבות. אנו לא יכולים לתת שירות לחברי הכנסת כאשר אנו לא מקבלים את המידע. לעיתים אנו מקבלים את המידע באופן חלקי ונדרשים לשלוח שאלות הבהרה, ולעיתים המידע מגיע ברמת שמור, ואין לנו אפשרות להשתמש בו כי אינו בר-פרסום.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי – אנו נתקלים שוב ושוב באי-מתן מידע לוועדות הכנסת השונות, ובפרט לוועדה זו. מדובר במדיניות סדורה של התעלמות, זחיחות ויוהרה. תפקיד ביקורת המדינה הוא לשם שיפור וייעול, ואבקש לדעת מה עשו עם הליקויים. זכות הציבור לדעת, מחקרי מרכז המחקר והמידע מפורסמים לציבור. מדובר פה על המוכנות חלילה לפעם הבאה, ועל זה הזעקה.
מרכז המחקר והמידע – רוני הרשקוביץ-רכז תחום – בשיחות רקע עם המשטרה והצבא קבלתי מידע רקע, אבל בשונה מהאופן הפורמלי שאנו אמורים לקבל מידע מהמשרדים.
שאלנו שאלות רבות את 2 המשרדים, ולא קיבלנו תשובות. אך מהמידע שאספנו אציג כמה נקודות שראוי שנתעכב עליהם והם בחומרים הגלויים.
יש כיתות שהן תחת המשטרה ויש כיתות שהן תחת צה"ל. יש נהלים של המשטרה להקמת כיתות ולניהולן, אבל יש כמה נהלים ולא הכל מתפרסם ומתעדכנים לאחרונה בתדירות. כך לא יכולנו לקבוע את מס' הכיתות והפריסה, התקן מבחינת כ"א וציוד ומה קיים בפועל. לא קיבלו אינדיקציה שיש תכנית סדורה לגבי הכיתות המשטרתיות. בעבר היתה חלוקה לכיתות מועצתיות וכיתות יישוביות. יש כמה נהלים שהתפרסמו לאחר ה- 7 באוקטובר, שחלקם מסווגים.
היו אינדיקציות שלא לכל הכיתות סופקו הציוד הנדרש וגוייסו תרומות לקניית הציוד. יש אמנה בין פקע"ר למשטרה בנוגע לבני המקום. בני המקום שגויסו לישובים ולערים שוחררו ברובם, ולא ברור לגבי תפקודם בעתיד ומה יהיה מודל ההפעלה שלהם.
חלוקת גזרות בין הצבא והמשטרה – ההחלטות שנמצאו הם משנות ה- 70, אנו לא יודעים על החלטות נוספות בהקשר הזה נוכח תרחישי הייחוס ושינויים מרחקי לכת נוכח המצב. לחלוקת הגזרות יש השלכות על תפיסת ההגנה.
יש מועצות אזוריות מפוצלות שהן באחריות הביטחונית של הצבא ואחרות תחת המשטרה.
לא ברור האם הנושא של הקשר בין הגזרות טופל, כלומר אפשרות לכוחות לפעול בטווחי זמן מיידים.
לא קיבלנו מענה על שמירה של המערכת על איזונים בתהליך גיוס משטרתי של חברי כיתות כוננות, אילו בקרה נעשית מול משרדי הרווחה והבריאות על מנת שההיקף יהיה אפקטיבי.
היסטוריית הרקע המשמעתי של שוטר אינה נשמרת בדוח ממחושב. אם שוטר לשעבר מתנדב, הרקע שלו לא נמצא בפני מקבלי ההחלטות.
הכשרה - האם חברי הכיתות מוכשרים לציוד שמסופק ולתרחיש הייחוס.
משטרת ישראל – סנ"צ ניר כרמלי-ר' מנהלת כיתות כוננות – אנו הגענו לתת תשובות, אנו מאמינים בבית הזה ובעשייתנו. משטרת ישראל עושה הרבה טעויות אבל לא ממקום של קונספירציה.
913 כיתות כוננות ואנו כל הזמן מרחיבים אותם, היעד הוא להגיע ל- 1,200 כיתות עפ"י מודל של תפיסת הפעלה. ב- 7.3 יצא נוהל נוסף שמור של הפעלת כיתות כוננות מג"ב.
אנו מציבים פיקוח מלא על כיתות הכוננות ומכשירים אותן ע"י צוות יהלום. אנו מלחיצים את המערכת כדי שנוכל להגיע לכולם. 80% מהכיתות עברו את ההכשרה וההסמכה. אין חבר כיתת כוננות שאין לו נשק או קסדה. 90% מהאנשים מקבלים אפודים, לא כולם יקבלו כי הגיעו אפודים שלא עברו בקרת ירי. אנו נגד תרומות, ההכרה היא רק באמצעות ציוד שמועבר על ידינו.
כדי להיות חבר כוננות נדרש אישור רפואי, פגישה עם הקרפ"ר, בדיקות גופניות, בדיקת יחב"ם וטוהר מידות. אין ספור פעמים פוסלים אנשים ולוקחים מהם את הנשק.
יש קשר של המשטרה לבני המקום. נכון להיום יש 5 מקומות שיש בהם בני המקום (77 אנשים). יש אמנה סדורה בין הסמפכ"ל לפקע"ר בנוגע לבני המקום להצטרף לשגרת האימונים של כיתות הכוננות כדי לשמור על כושר.
יש ועדות תחת הסמפכ"ל לייצר מודלים ללא לחצים ולפי מדרגי האיום.
המשטרה עשתה תהליך סדור בשיתוף המשרד לגבי מכשירי קשר. המערכת מתוחזקת 24/7, אנו מתרגלים את האנשים, וזה נותן מענה מקצועי עפ"י רצוננו.
אנו בתהליך רכש של אלפי כספות. אנו רוצים לשמור על חיי חבר הכוננות. יש עבודה עצומה והנחיה לשכנע את ראשי הרשויות לשתף פעולה במתן ביטחון ליישובים.
משרד לביטחון לאומי - שרית נשיא-מנהלת תחום בכירה פרויקטים ויזמות – יש מסמך תפיסה שנכתב בשת"פ מלא עם המשטרה, וכולם עובדים על פיו. המסמך שמור, ואנו נעביר אותו במידת הצורך.
יש שיח עם פקע"ר לייצר מערכת קשר אחודה, כרגע הפתרונות הם אד-הוק, אך אנו עושים עבודת מטה מעמיקה ומושקעים בזה עשרות מיליוני ₪.
מג"ב – נצ"מ אפרים פרץ-רמ"ח ישובים ומתנדבים – מג"ב מטפל בכל האזור של המרחב הכפרי, מדובר ב- 22 מועצות, 54 מועצות ארציות. קיבלנו מהצבא כיתות הכוננות על ישובים מסווגים והעברנו את כל מרכיבי הביטחון. הקמנו אותם ואנו מאמנים את חברי הכיתה 3 פעמים בשנה. בנוסף אנו בונים את כיתות הכוננות העורפיות, יש לנו בעלי תפקידים בתוך ההתיישבות שמסייעים לנו בגיוס בתוך הישובים.
צריכה לקבל החלטה לגבי העברת אזורי עמק הירדן ועמק המעיינות אלינו.
משרד הביטחון – ד"ר אורנה עידו ליכטמן-ר' החטיבה לפרוייקטים - מרכיבי הביטחון שלנו הם להתיישבות. היחידה להתיישבות הקצתה עד 7 באוקטובר 30 מיליון ₪ למרכיבי הביטחון, רוב תקציב הפקע"ר עבר לאחזקה. קיבלנו את תכנית "משיב הרוח" שמתכללת את כלל הפערים במרכיבי הביטחון (בצירים, בשערים, בגדרות, בביתני שמירה, ציוד ועוד).
הקצאת מרכיבי הביטחון נעשת בשת"פ עם פקע"ר ופקמ"רים תוך כדי סיורים בשטח. אנו שומעים את הפערים בשטח, ומבצעים תכנית עבודה משותפת שלנו עם פקע"ר שמאושרת ע"י מנכ"ל משרד הביטחון.
יש לנו שת"פ טוב עם רמ"ח ישובים במג"ב והם מגיעים לסיורים של היחידה להתיישבות. יש מועצות שהן מחולקות, אך כאשר אנו נותנים מרכיבי ביטחון למועצה, הם משרתים את כלל ישובי המועצה.
סוגיית הקשר עבור צוותי הצח"י, הבנו שהיה פער עם הרבש"צ וכיתות הכוננות והתגברנו עליו. נכון להיום יש לנו קשר משותף. כיתות הכוננות הם באחריות מלאה של צה"ל. אני קיבלתי משימה לרכוש נשקים עבור כיתות הכוננות, ונכנסתי לרכש מואץ בעדיפות לכיתות הכוננות של מג"ב. עם כניסת תכנית משיב רוח באחריות זרוע היבשה של צה"ל, היתה האצה בחלוקת הנשק.
ככל שנדרשנו להעביר מידע למבקר המדינה, העברנו אותו בשקיפות מלאה.
צה"ל - רז"רית עורף-אמ"צ - צה"ל העביר בצורה מסודרת, דרך משרד הביטחון, מסמך כתוב שענה לשאלות של מרכז המחקר והמידע והורדנו אותו לסיווג בלמ"ס. נעביר הלאה את הפנייה מדוע המסמך לא הגיע אליכם. מהדו"ח הקודם נושא הפקודות וההוראות תוקן במידה רבה.
החל מ-7 באוקטובר צה"ל החל לתקף את סיווג היישובים, העלאת התקינה, תיקוף הציוד של כיתות הכוננות ומרכיבי הביטחון שנדרשים בכל יישוב. כל כיתת כוננות שקיבלה את הציוד שלה, עברה הכשרה ואימון. עד סוף השנה נשקים מחלקתיים יגיעו לכיתות, וכספות שנרכשו יגיעו לבתים. הלכה למעשה אין פער בציוד.
בנושא גבולות גזרה יש הוראה של גבולות גזרה בין צה"ל למשטרה. הייתה עבודה בעוטף ירושלים וב- 13 יישובים של עמק המעיינות, וצה"ל לא עשה שום התנתקות חד-צדדית. בנושא בני המקום (פרויקט זמני שהיה נכון לשעתו) הירידה הייתה הדרגתית למול המשטרה. נשאר מס' מצומצם של בני המקום.
סא"ל יוסף חשאן –– רע"ן מב"ל ב' – ענף התיישבות של הפיקוד פועל באופן שוטף עם הרשויות המקומיות, הוועד היישובי והרבשצ"ים. אנו אמונים על ביצוע ומימוש דרישה מבצעית לכל מרכיב ביטחוני שנכנס לתוך היישוב. אנו מנהלים את הפרויקט ומתקצבים אותו.
עד ה- 6 באוקטובר הענף תוקצב ב- 85 מיליון ₪, ושני שליש ממנו הלך לאחזקה.
יש סל מרכיבי ביטחון חדשים לכל יישוב שהוא שקוף לרשויות. הפערים נאמדים בכ-2 מיליארד ₪ שנשלים אותם בתוך שנתיים במסגרת תוכנית "משיב הרוח".
לפני ה- 7 באוקטובר חולקו קשר פנים כח, כולל ממסרים. החלוקה התחילה במרץ 2023 והעשייה ממשיכה. צה"ל הגדיל את תקן כמות כיתות הכוננות בישובים המסווגים עפ"י המפתחות שנקבעו, נרכשו נשק, כספות ומחסני נשק, ציוד קרמי ועוד.
ח"כ אלון שוסטר – אני מעריך שמשרד הביטחון נמצא בקפיצת מדרגה. אני מבין שנעשית עבודת מטה במשטרה ובמשרד לבט"ל, שהיא לקראת סיום, שתגדיר מהי החליפה שיש בכל ישוב או שתהיה התאמה עם משרד הביטחון ובין הישובים הסמוכים. למשרד הפנים יש 100 מיליון ₪ שצריכים להגיע להבנות (מרכזי הפעלה וכו').
מועצה אזורית שדות נגב - אדיר שגב – מנהל אגף חירום – אני בטוח שהארגונים עובדים, אולם נכון להיום אין מענה שאני זקוק לו. יש רבשצ"ים בישובים שלא יודעים האם נכנס מישהו לגדר ההיקפית.
מצלמות בתוך הישובים – הקמת חמ"ל אחוד במועצה לחלק ל- 16 ישובים. מהחמ"לים היישוביים יוצאים אתרי קצה שהם המצלמות עד לחמ"ל האחוד במועצה כדי לדעת מה קורה בכל ישוב.
תאורת ביטחון – כאשר מפגע רואה ישוב מואר , יהיה לו קשה יותר להיכנס לישוב. אנו מוצאים את עצמנו מתווכחים לגבי מרחקי התאורה בתוך היישוב.
משרד הביטחון – ד"ר אורנה עידו ליכטמן – ר' החטיבה לפרוייקטים - השקענו במרכזי ההפעלה ובמוקדים ברשויות. אנו משקמים כרגע חמ"לים בתוך היישובים, והם ישדרו לחמ"ל האחוד.
אילן איזיקסון - קב"ט מועצה אזורית אשכול – אנו מקבלים ציוד רב, יש הרבה מה לעשות ומחפשים פתרונות. לא קיבלנו ציוד מחלקתי, ואנו חייבים אותו באופן מיידי. אנו עדיין בשטח לחימה ומרגישים את זה. הרבש"צ מרכז את מרכיבי הביטחון, משרד הביטחון ריכז את הנושא אך זה נעצר. אין טיפול במעמד הרבש"צ אלא רק במסביב (מחסני נשק, כספות, חדרי צח"י).
משרד מבקר המדינה - איל זוננפלד –מנהל אגף – במסגרת הביקורת אנו מבררים מכל הכיוונים את מעמדו של הרבש"צ.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה תקיים דיון סגור להצגת הנתונים ע"י משטרת ישראל וצה"ל שהם ברמת שמור, כולל הקריטריונים לקבלה לכיתת כוננות.
משרד הפנים יוזמן לישיבת הוועדה הבאה בנושא.