החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-020895
סיכום דיון
מיום רביעי, י"ד באייר התשפ"ד, 22.5.2024, בנושא:
ההסדרים של המוסד לביטוח הלאומי עם חברות הסיעוד לטיפול בקשישים - טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם (ביקורת מעקב, דוח שנתי 2022)
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - אין ספק שהעלייה המבורכת בתוחלת החיים בישראל והעובדה כי ישראל נמצאת ברשימת המדינות המפותחות משפיעים על מספרם של מקבלי גמלת הסיעוד שהולך וגדל.
ביטוח הסיעוד נועד לסייע לקשישים להמשיך ולחיות בקהילה זמן ממושך ככל שניתן באמצעות מתן טיפול אישי למי שזקוק לכך. ישנם כיום מספר אופציות של סיעוד לקשישים, ועל המדינה להיערך, ורצוי מבעוד מועד, לתרחישים השונים. עלינו לדאוג כי קופת הביטוח הלאומי עומדת בעומסים של מקבלי גמלאות הסיעוד, הכסף באמת משמש לסיוע לקשישים ולא לגורמים המנצלים או עושקים אותו, וכי הקשישים יחיו באיכות חיים טובה ומכבדת.
משרד מבקר המדינה – הילית הלן שוורץ מלביצקי-מנהלת ביקורת – מטרת הביקורת: מעקב אחר תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח שפורסם בשנת 2017, לרבות אופן טיפולה של המדינה בקשישים שמקבלים גמלת סיעוד (קשישים סיעודיים או הזכאים), מתוך התמקדות בהסכם ההתקשרות של בט"ל עם חברות הסיעוד ומתוך בחינת איכות הטיפול הביתי והבקרה עליו.
תקופת הביקורת: יולי עד ספטמבר 2021
הנושאים העיקריים שנבדקו:
הצורך בבחינה מחודשת של ההסדר בחוק הסיעוד ובהיערכות לעתיד
התקשרות בט"ל עם חברות הסיעוד
שימור רמת התלות של קשישים סיעודיים במסגרת חוזה הסיעוד
הסדרת הבקרה על המטפלות
נתוני מפתח: 30 שעות הזכאות המרבית לשעות טיפול ביתי על ידי מטפלת ישראלית לאחר הרפורמה בסיעוד לעומת 22 שעות בטרם הרפורמה.
57 מיליארד ₪ התשלומים העתידיים הצפויים בשנת 2060 בענף הסיעוד על פי התחזית האקטוארית של בט"ל; פי 4 בהשוואה לשנת 2021.
יותר מ- 780,000 צפוי להיות מספר מקבלי גמלת הסיעוד בשנת 2060 על פי התחזית האקטוארית של בט"ל. פי 3.7 ממספר מקבלי הגמלה בשנת 2021.
העלייה הנמשכת במספר הקשישים הסיעודיים והמשאבים הכספיים הניכרים המושקעים בנושא, ממחישים את הצורך שבט"ל בשיתוף עם ועדת המכרזים הבין-משרדית ישלימו את גיבוש הסכם ההתקשרות החדש עם חברות הסיעוד. על ההסכם לכלול שינויים ושיפורים, בין השאר בעקבות המלצות דוח הביקורת ודוח המעקב בעניין הקשישים הסיעודיים, וזאת כדי לטייב את איכות הטיפול באוכלוסיית הקשישים הסיעודיים.
ח"כ אליהו רביבו – הטיפול הסיעודי הביתי החל מדרגה 4 מתבצע באמצעות עובדים זרים. במסגרת הדיונים שקיימתי בוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים נחשפתי לכך שמטופלים רבים נאלצים להעביר את גמלת הסיעוד לחברות הסיעוד שיעסיקו בשמם את העובדים הזרים. המוסד לביטוח לאומי מעביר מאות מיליוני ש"ח לחברות הסיעוד בגין הוצאות שאינן מוציאות כלל. הכסף ממשיך לזרום במשך 16 שנים מפרסום המכרז הקודם, שהיה ברור מהשלב הראשון שהוא שגוי ולקוי. במשך 16 שנה איבדנו 3 מיליארד ₪ + 300 מיליון ₪.
הביטוח הלאומי משלם נסיעות לעובדים, אולם עובד זר בסיעוד ביתי חייב ללון במקום עבודתו בבית המטופל, ולכן אין צורך בנסיעות. פעם בשבוע הוא יוצא לחופשה וניתנים לו דמי כיס שמהם הוא יכול לשלם נסיעות.
כ- 600 מיליון ₪ בשנה מועברים לחברות הסיעוד. מטפל סיעודי מקבל 80% גמלה ביחס למה שהוא מקבל מחברת הסיעוד.
העושק הוא ע"ח חיי ואיכות הקשישים ובני משפחותיהם. לפני כשנה שאלתי את נציגי הביטוח הלאומי מה קורה עם המכרז היות והוא כבר 3 שנים באוויר, אולם הם עושים את הדברים כדי לקבע את המציאות הקיימת.
היום אציג במליאת הכנסת הצעת חוק לדיון מוקדם שמהותה להפריד בהתקשרות חוזית בין ישראלים לבין עובדים זרים את מתן השירות ע"י חברות הסיעוד.
אנו 10 שנים בהתהוות למכרז, והוא טרם יצא לפועל. ביקשתי להיות חלק מהפגישות הכנה של החברה. לא נאמר מתי המכרז החדש יתוקף, והמשמעות היא שהמכרז הנוכחי ימשיך להתקיים.
כל המסקנות והנתונים שהגעתי אליהם הם באמצעות חקירות שלי ושל הצוות שלי ולא באמצעות המוסד לביטוח לאומי. האם במכרז החדש תהיה הפרדה בטבלאות מבחינת התעריף בין עובדים זרים לעובדים ישראליים? למה אין עצירה מנהלית של תשלומים שלא מקוימים?
לעובד במדינה יש הפרשה של ביטוח לאומי בשיעור 3.9% , לעובד זר 0.59%, ובפועל מעבירים 3.5%, המשמעות היא שחברת הסיעוד מקבלת הפרש מביטוח לאומי פי 2.5 ממה שמוציאה בפועל, והעובד לא נהנה מכך. המשמעות היא 62 מיליון ₪ בשנה, כסף שלא מתקיים. דוגמה נוספת - העובדים הזרים הם האוכלוסייה שהכי פחות צורכת חופש מחלה. המדינה משפה את חברת הסיעוד, באמצעות הביטוח הלאומי, בגין מימוש חופש מחלה שבפועל אין מימוש, והכסף נשאר בחברת הסיעוד. המדינה עושקת את כספי המטופלים הסיעודיים.
אין בקרה על הכשרות מטופלים לצורך הארכת תוחלת החיים. מסתבר שכל התחשיבים לעניין ההכשרות לא קיים. חברת סיעוד מחויבת במכרז ל- 30% מוכשרים, אבל משלמים לה כסף על 100% עובדים. המדינה פוטרת את עצמה מ- 70% הכשרה.
ח"כ סימון דוידסון – כולנו ילדים של הורים שמתבגרים, ובסוף הם מגיעים למצב שהם צריכים את המטפלים. המטפלים משקרים למטופלים, לא מגיעים בזמן ועוד, והם הופכים להיות במצוקה שלא ניתן לפתור אותה. חייב לטפל בנושא כי מדובר באנשים שהולכים ונחלשים. נושא העובדים זרים משליך על יוקר המחיה.
ח"כ דבי ביטון – יש צורך בהגדרה של הסכמים מוגבלים עם חברות כ"א. במסגרת המכרז - על חברת כ"א לפרט אילו פעילויות נכללות בטיפול.
נקודת מפנה - רן מלמד – אבקש להפנות מס' שאלות למוסד לביטוח לאומי:
* מה קורה עם החלק השני שהוא לא עובדי חברות הסיעוד? מהי רמת האיכות שאנשים מקבלים את הכסף ישירות אליהם?
* האם מטפלת שעוברת הכשרה מקבלת שכר גבוה יותר? שכר גבוה יכול להוות תמריץ להכשרה.
* האם נחתם ההסכם הקיבוצי של המטפלות מול חברות הסיעוד והביטוח הלאומי?
המוסד לביטוח לאומי - נטלי גבאי לוי-מנהלת אגף סיעוד - רוב מקבלי הגמלה חיים בקהילה, בסביבה הטבעית בחיק המשפחה. הקשישים חשובים לנו, ו – 98% נמצאים בקהילה בזכות חוק הסיעוד. ביטוח לאומי רוצה לדחוף את המכרז החדש ולקדם אותו תוך ההתאמה למצב העכשווי. הסוגיה בתהליכים מתקדמים, ובעוד 10 ימי עבודה המכרז הולך להתפרסם לאחר סיום מענה על 5,000 שאלות שנשלחו. אנו צופים שאולי תהיינה עתירות והפרסום יתעכב. במכרז החדש תהיה הפרדה בתעריפים.
התחלנו עבודה במס' ערים, באמצעות אפליקציה שמבוססת על מיקום, והמטפלים צריכים לדווח בה שעות כניסה ויציאה.
אג"ת שותף איתנו בצוות של התמריצים. יש לנו יד חופשית במכרז החדש להטיל קנסות ותמריצים ככל שנרצה, ודירוג מדדי איכות וביצוע.
כל חברות הסיעוד עומדות בתנאי ההכשרה, במקביל יש צוות באגף הסיעוד שיערוך ביקורים בקורסים. במכרז החדש נושא ההכשרות הולך להיות בנוי באופן אחר.
יש לנו קשרים מצוינים עם משרד הרווחה בנוגע לעובדים סוציאליים. אנו לא דוחפים את הזכאים שלנו לפנות לחברות הסיעוד לקבלת עובד זר. אנו מנגישים את המידע בנוגע להעסקת עובד זר באופן ישיר. אנו מעודדים העסקת עובדים ישראלים היות והמטופל מקבל עוד 4 שעות בשבוע. ביטוח לאומי לא יתנגד לתשלום גמלה מלאה בכסף במידה ויהיה שינוי חקיקה.
אנו משתפים פעולה עם הוועדה לעובדים זרים בצורה מלאה, והעברנו לה עשרות נתונים ומסמכים. מדובר בהסכם ישן שנחתם בשנת 2008 ולא היתה אז מודעות לעובדים זרים כמו היום, ולכן לא היתה הפרדה בין עובדים זרים לעובדים ישראלים. יש להתרכז בעתיד ולא במה שהיה. התעריף הוא עניין של ממוצעים שנעשו בהתאם לחופשות מחלה, ובימ"ש אישר את התעריף.
עו"ד רועי ישראל קרת-יועמ"ש – התעריף שביטוח לאומי משלם לעובדים נובע מהוראות המכרז, ואנו מודעים לבעיה. הליכים משפטים רבים מתנהלים מול חברות הסיעוד, הנושא של הנסיעות כדוגמה הוא שנוי במחלוקת משפטית ואנו תלויים בהכרעת בימ"ש. יש טענה מצד חברות הסיעוד שעובדים זרים זכאים עפ"י חוק לנסיעות והם ממצים אותם בפועל, אין לי יכולת למחוק את הרכיב הזה עפ"י חוק.
יצרנו תעריף נפרד לעובדים זרים מול עובדים ישראלים כדי לטפל בבעיות שהועלו.
משרד האוצר – דניאל פדון-רכז רווחה באג"ת – בדוח המבקר יש נקודות נכונות בהקשר של תמריצים לחברות הסיעוד, והצורך שלנו בתמריצים אחרים. אנו פועלים יחד עם הביטוח הלאומי לייצר במכרז החדש תמריצים חדשים למנוע הידרדרות ולצעוד קדימה.
לא נכון לשלם שקל מעבר למה שצריך, ולכן עבדנו יחד עם הביטוח הלאומי על המכרז החדש. אנו יכולים לפעול רק במסגרת החוק גם אם ההסכם אינו טוב. להבנתנו לא ניתן לדרוש חזרה תשלומים בתנאים הנוכחיים. במכרז החדש ניתנו תרופות לבעיות שהעלה ח"כ רביבו.
התעריף במכרז הנוכחי לא משקף את העלות האמיתית, ובמכרז החדש הדבר הזה מתוקן.
ח"כ אימאן חטיב יאסין – מדובר בנושא מאוד חשוב וקריטי. הבסיס צריך להיות זהה בין עובדים זרים לעובדים בארץ.
משרד הרווחה – ורד רוקח-מנהלת שירות (אזרחים ותיקים-מסגרות בקהילה) – המשרד אמון על השירות הרווחתי של מקבלי גמלת הסיעוד. אנו בשת"פ עם ביטוח לאומי, ונמצאים בקול אחד. יש 9 מרכזי יום שבוחנים את ההתקדמות כדי למדוד את דחיקת התלות. בנוסף יש מערך רחב של הכשרות שאנו הולכים לפתוח יחד עם הג'וינט ועם קרן הסיעוד שפונה לאוכלוסית המטפלים.
האגודה לזכויות החולה – פרופ' יצהל ברנר - במהלך הטיפול באדם הזקן יש עליות וירידות, העליות הן עקב אישפוזים והמערכת לא תמיד ערה לזה, והירידות הן הדרגתיות לאורך זמן.
עקב הרגולציה משנת 2020, ראינו עליה בהוצאות הטיפול בקשיש היות והם לא מחושבים בחישובים אקטוארים של טיפול סיעודי. יש פריצה של טיפולים מעבר לטיפול סיעודי, כפי שהוגדר בחוק הראשוני, ולכן יש מקום לדעתי לאחד את הטיפול הסיעודי שכרגע מטופל ע"י 6 רשויות. האדם הזקן עומד בפני בעיה של חוסר דרך, והרבה עסקנים נכנסים לתחום כדי לסגור קופונים. שימוש באפליקציות יכול לאפשר מימוש זכויות חברתיות וכלכליות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה רואה בחומרה את היעדרותו של משרד המשפטים מהדיון.
הוועדה מבקשת מחברי הכנסת דבי ביטון, אליהו רביבו וסימון דוידסון לפנות אל הייעוץ המשפטי של הכנסת כדי לבדוק יחד את המכרז החדש, ולהביא בפני הוועדה את המסקנות.
הוועדה אינה מסכימה שהמדינה תפסיד כסף ציבורי עקב פרצות.
במידה ויהיה עיכוב בפרסום המכרז עקב הגשת עתירות, הוועדה תקיים דיון נוסף לאחר פרסום המכרז בהשתתפות משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת, כדי לבחון האם נמצא סעד לעצירת התשלומים המיותרים.
הוועדה תוציא בקשת התייחסות למשרד המשפטים בנוגע להיערכותו למציאת סעד לעצירת התשלומים המיותרים עקב היתכנות לדחיית המכרז החדש בשל הגשת עתירות.