חומר רקע
1
הצעת ח
וק האקלים–
עמדת אדם טבע ודין
לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ביום4.6.2024
משבר האקלים והאיום
שהוא מציב לכל
כלה, לחברה ולסביבה הישראלית ה ם סוגיה אסטרטגית קריטית
ש
עדיין אין לה מענה משפטי. חוק אקלים שנותן את המס
גרת המוסדית ומעגן יעד י הפחתת פליטות
והיערכות הולמת של
מערכות המדינה להשפעות הצפויות הוא נדבך חיוני
, ולא לחינם
הוא קיים ברוב
מדינו
ת ה-
OECD
והעולם המערבי , כאשר ישראל–
כפי
שגם עולה מהדוח האחרון של מבקר המדינה
–
נשרכת
הרבה מאחור .
אלא שהצעת החוק
המובאת היום בפני הוועדה , מלבד הכותרת שניתנה לה, אינה נותנת מענה
משפטי אמיתי, והיא מהוו
ה עלה תאנה להמשך הפקרת תושבי ישראל להשלכות המשבר .
מדובר
ב הצעת חוק מחוררת שאינה נותנת את המסגרת החוקית המינימלית הנדרשת לשם ההתמודדות
.של ישראל עם משבר האקלים ולהנעת המעבר הנדרש לכלכלה דלת פחמן
כל הצעת חוק היא יציר פשרה, אלא שהצעת החוק הזו כוללת פשרות בלתי מתקבלות על הדעת עם
משרדי האוצר והאנרגיה, שהתנגדו מלכתחילה לחוק שיקבע יעדים וחובות מ .משלתיות משמעותיות
כאלו המרוקנות אותה מתוכן ומעלות את החשש שמדובר בחוק שאין כל כוונה ליישם אותו בשטח .
הדברים החשובים ש כן
כלולים בהצעה (כגון עיגון יעדים בחוק, הערכת סיכון אקלימי , תעדוף פתרונות
מבוססי טבע
) הם מעטים מידי וכ .וללים יותר מידי מנגנונים שיאפשרו להתחמק מהם בעידן שבו
השפעות משבר האקלים ניכרות וגובות מחירים כבדים בשטח, ושבו
נדרשות מדינות העולם
המפותח להתקדם ול
ה תחייב ליעדים שאפתניים יותר מהר יותר, ישראל נשארת תקועה במקום
,עם הצעת חוק מיושנת
שא ם לא תתוקן מהיסוד תישאר
כלי ריק .
התייחסותנו לנוסח ההצעה
על סעיפיה היא ארוכה ומפורטת
ותובא במלואה בפני הוועדה במהלך
,הדיונים בנושא אולם כבר כעת נצביע :על הכשלים המרכזיים בה
1
.
היעדים בהצעת הח וק נמוכים וניתנים לשינוי בקלות
:לכאורה עצם המהלך של עיגון היעדים בחקיקה הוא חשוב ומבורך, אולם
א.
היעד של30%
הפחתה ל-
2030
, ביחס לשנת2015, הוא נמוך מידי ואינו תואם את
המדע ואת הדרישות בעולם. לשם השוואה, היעד האירופאי לשנת2030
הוא55%
הפחתה לעומת שנת1990
. בהסכמים הקואליציוניים הממשלה התחייבה ליעד הפחתה
של50%
עד לשנת2050
, והיעד הנוכחי .הוא בריחה לאחור
ב.
הבעיה החמורה ביותר היא האפשרות שהחוק מעניק לממשלה לשנות בצו –
ללא
פיקוח פרלמנטרי או ציבור י– את היעדים ואת שנת הבסיס . בשיקולים לשינוי אמנם יש
התייחסות לנהוג במדינות החברות באמנת האקלים, אבל גם ל"נסיבות הלאומיות של
"ישראל–
.סעיף סל שמאפשר לכאורה להצדיק כמעט כל הפחתה ביעד בתוך כך, עולה
2
השאלה, האם הצורך בהתמודדות עם משבר האקלים אינו נכלל בסל הנסיבות הלאומיות
של ישראל? הצגת הדברים כלעומתית היא שגויה מלכתחילה ומלמדת יותר מכל על עמדת
הממשלה שרואה את נושא האקלים כחיצוני לנסיבותיה הלאומיות ישראל במקום כנושא
.אינהרנטי שמשפיע על כל היבטי החיים בה
2
.
האפשרות לפטור משרד ממשלתי
מהכנת תכנית היע רכות
ההיערכות למשבר ה אקלים היא קריטית מאחר שהשפעותיו בעשורים הקרובים ודאיות וצפויות
לפגוע ול טלטל את כל מערכות המדינה–
,בריאות
,נדל"ן, כלכלה, אנרגיה ,רווחה, חקלאות
.בטחון תזונתי, בטחון, בטחון פנים ועוד הימנעות מהיערכות ראויה פוגעת בחוסן האקלימי של
ישראל ותביא לפגיעה בחיי אדם וב
איכות חייהם של ת ושבי המדינה. יחד עם זאת סעיף
ה היערכות
הו א מקל, הוא מתייחס להשפעה
כלכלית בלבד (להבדיל מהתייחסות לעלות-
תו)עלת
3
.
ה
עדר מועד מחייב לתוכניות הפחת ת פליטות
בסעיפים המתייחסים להכנת תכנית הפחתת פליטות לאומית–
אין מועד מחייב להכנת תכנית
כאמור או לפרסומה. לכאורה משמעות הדבר היא שהממשלה יכולה להתעכב עם גיבוש תכנית
כאמור גם שנים ארוכות ובכך להפוך אותה לחסרת ערך לעניין עמידה .ביעדי החוק ובכלל
יודגש שגם בחוקים בהם נקבע תאריך יעד להכנת תכניות, לא פעם הממשלה אינה עומדת
בו ,
.אלא שאז פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט ולחייב את המדינה לפעול בהתאם לחוק
4
.
דריסת רגל למשרד האוצר ו התייחסות תקציבית מסוכנת ומיושנת
לאורך החוק ניתן למשרד האוצר מעמד מיוחד ויכולת השפעה לא מידתית על
יישום החוק
ועל
הת
כניות שא
מורות להתגבש מכוחו .
,לכאורה
חוות דעת כלכלית אמיתית שלוקחת בחשבון
נזקים אקלימיים ישירים ועקיפים יכולה ואמורה לתמוך בתכ נית הפחתה שאפתנית. אלא
שבפועל מתוך הכרות עם התפיסה המיושנת שעדיין שולטת באוצר (ונזכיר–
המשרד זכה
לביקורת רבה בדוח מבקר המדינה כ
חסם המרכזי בפני מדיניות אקלי
ם ממשלתית ראויה ,)
עוד נזכיר
כי משרד
האוצר ו משרד האנרגיה הם המתנגדים העיקריים להצעת החוק והביעו לא
פעם את עמדתם שאין סיכוי לעמוד ביעדי הפחתה משמעותיים , ועל כן ברור מבחינתם למה
הצעת חוק "מעוקר ת" מעין זו, שמאפשרת להם מוטת שליטה ,ויכולת סיכול
היא עדיפה .
,לאור כל האמור לעיל כמו גם לאור
הכשלים הרבים שנפלו בהצעת חוק זו, ובמיוחד לאור העובד
ה
ש
הגנה על תושבי ישראל מפני השלכות מ ,שבר האקלים מחייבת חוק שאפתני ברור ומחייב אנו פונים
אל חברי ה
ווע
דה בקריאה שלא לתמוך בהצעת החוק בנוסחה ה
נוכחי אלא להורות לממ שלה להציג
הצעת חוק מעודכנת שתהווה בשורה אמיתית. לח ילופין, ככל שימשיכו הדיונים בוועדה על הצעת
החוק בנוסחה הנוכחי, אנו פונים אל חברי הוועדה בקריאה ל תקן את הפגמים ,שבה ובמיוחד את
.ארבעת כשלי העומק שתוארו לעיל