הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת - יחד ננצח* (ועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי החלה בהכנת הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה המשטרה: "לא תמיד מצליחים למנוע את האירוע הבא בכלים הקיימים" יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, יוזם החוק:" אנו מבקשים מהמשטרה להילחם עם חץ וקשת. מטרת הצעת החוק להגן על אזרחים כי מדובר בסכנה ברורה ומוחשית. ארגוני הפשיעה הם טרור פלילי וצריך להילחם בהם כמו בטרור". משרד המשפטים: "עלינו לוודא שהכלים החריגים המוצעים בהצעת החוק לא יחתרו תחת עקרונות הבסיס של הדין הפלילי וכמעקף לו". על פי הצעת החוק בית המשפט המחוזי יוכל להוציא צווי הגבלה שיפוטיים על פי הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת בין היתר גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה) לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם. הוועדה לביטחון לאומי החלה היום (ב') בהכנת הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד– 2024, של ח"כ צביקה פוגל לקריאה ראשונה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כהוראת שעה למשך כשנתיים, כי תינתן סמכות לבתי המשפט המחוזיים להוציא צווי הגבלה שיפוטיים אם שוכנעו לאחר שהוצגה בפניהם הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת, בין היתר, גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה) כי הצווים חיוניים למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם. עוד מוצע לקבוע כי לצורך הבטחת קיום הצווים יהיו נתונות למשטרת ישראל סמכויות נוספות, כגון: סמכויות חיפוש מורחבות, כניסה למקום עבודה ועוד. *יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל,* הסביר כי הצעת החוק אמורה להוסיף קיר לביטחון האישי ושלום הציבור והכלים היום לא מספיקים כדי להילחם בפשיעה המאורגנת. "ברור לי שלא כולם חיים עם העניין הזה בשלום לכן קבענו שההצעה תהיה לשנתיים ונבחן אותה. נעזרתי בייעוץ המשפטי ולמדתי שיש תקדים לנושא: צווי הרחקה באלימות במשפחה, צווי הגבלה למניעת הטרדה מינית והגנה על הציבור בעבירות מין. המטרה לצמצם את נוכחותם של עבריינים וראשי ארגוני פשע ולהרחיק אותם". עו"ד דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי, אמר כי מדובר בכלי מניעתי. "האתגרים מסובכים ואנו רואים מה קורה ברחובות. יש ערים במדינת ישראל שאנשים מפחדים להסתובב וצריך כלים שונים כמו בעבירות אחרות שצוינו". נציגי המשטרה הסבירו את נחיצות הכלים המוצעים בהצעת החוק. סנ"צ חיים טייב, רמ"ד תיאום מבצעי פנים, אמר כי המשטרה בקשה בעבר לעשות שימוש במעצרים מנהליים ולא קיבלנו. יש כאן צו השעה. "סיימנו את שנת 2023 עם 234 קורבנות רק במגזר הערבי. זה יכול לקרות בכל מקום. צבר המודיעין מראה כי הם עסוקים באירועי פשיעה חמורים כמו רצח. הבקשה של הכלים הללו היא לצורך מניעת פגיעה בחפים מפשע וסיכול של כוונות אותם עבריינים וארגונים לבצע את העבירות הללו". סנ"צ שי האוסליך, ממחוז חוף, סיפר:" אנו עסוקים המון בסיכול של מקרי רצח רגע לפני ביצוע. יש מידע רב שאנו יודעים לסמן את הדמויות המרכזיות בארגונים המובילים את שרשרת הרציחות. הכלי הזה חיוני כצופה פני עתיד. כאשר אנו משתמשים בכלים הקיימים לא תמיד אנחנו מצליחים למנוע את האירוע הבא". נצ"מ רמי חורי, קצין אח"מ, מחוז צפון, הסביר כי המחוז הצפוני מאד מאותגר ומתמודד עם כנופיות וארגונים ושנת 2023 הסתיימה עם 85 קורבנות. יש מידע רב על כוונות פגיעה ובהנחה והיה נעשה שימוש בכלים המוצעים בשלב הסיכול היתה יכולת למנוע את הרציחות הללו. "הידיים שלנו כבולות מאד ואנו נדרשים לרף ראייתי מאד גבוה. בסוף זה פוגע בתחושת הביטחון של האזרחים". נציגי משרד המשפטים והפרקליטות ציינו כי יש חקיקה ממשלתית המקודמת ואת הצורך למצוא את נקודת האיזון בנושא מורכב זה. עו"ד גבריאלה פיסמן, משרד המשפטים, הזהירה, כי יש בהצעה אתגרים משפטיים וחוקתיים חסרי תקדים ולכן היא צריכה להתקדם בהצעת חוק ממשלתית וזו החלטת ועדת שרים לחקיקה. "מעצר מנהלי מבחינתנו הוא נגד הדין. ביקשנו שיהיו צווים שיפוטיים וביקורת שיפוטית. יש לנו וויכוחים בנקודות האיזון ביחס לרף הראייתי וההסתברותי. עדיין לא מצאנו את נקודת האיזון הנכונה ועלינו לוודא שהכלים החריגים המוצעים ישרתו את התכלית הראויה ולא יחתרו תחת עקרונות הבסיס של הדין הפלילי וכמעקף לו". עו"ד איתמר גלבפיש, פרקליטות המדינה, הוסיף, כי כל הרשויות עובדות במקביל על הצעת החוק הממשלתית ונעשית עבודה זהירה ודקדקנית הנובעת מהצורך להקפיד. "אלה כלים שאנו לא הכרנו בעבר". עו"ד נחשון שוחט, לשכת עורכי הדין: "הבענו דאגה עמוקה מהרבה נושאים בהצעה, בין היתר, מטשטוש האבחנה בין הדין הפלילי וזכויות בסיסיות של האזרח. הצעת החוק כפי שהיא מבטלת את חזקת החפות וזה כתוב ממש. היא בעצם אומרת אין לנו ראיות לדין פלילי אז נעשה שימוש בכלי מנהלי. אנו עלולים לפגוע גם בחפים מפשע. יש כאן פגיעה בחופש העיסוק, התנועה, הביטוי והגבלות שהם מעל ומעבר לחוקים קיימים אליהם משווים. זה חסר תקדים". עו"ד גיל שפירא, סנגוריה ציבורית: "אנחנו מודעים לאתגרי המשטרה אבל אסור שהם יאתגרו את העקרונות הדמוקרטים. הטלת הגבלות מנהליות על אדם חף מפשע מבלי תשתית ראייתית ועל סמך הערכה מודיעינית היא פגיעה חמורה וקשה המפרה את האיזונים החוקתיים לזכות ולכבוד. יש כאן הגבלות נוספות המובילות לפגיעה בזכויות יסוד רבות". ח"כ גלעד קריב:*" ההצעה מן הסוג הזה מקומה לא במדינה דמוקרטית מתוקנת, גם כזו הנאבקת בארגוני פשיעה. יש כאן פריצה כמעט של כל עקרונות היסוד של האכיפה במדינה דמוקרטית". ח"כ לימור סון הר מלך: " יש כאן צביעות זועקת לשמים כאילו יש כאן משטח חלק והמדינה היא דמוקרטיה מתוקנת. ביהודה ושומרון יש צווים כאלה ללא הגבלה שם ניתן להטיל על תושבים כלים דרקוניים. יש סייגים והגבלות המנויים בתוך החוק. הניסיון לומר שיש כאן חוק מופקר שמסכן זכויות אדם אז התשובה היא לא". ח"כ מירב בן ארי: "החלטת הממשלה להמתין להצעת החוק הממשלתית. יש כאן דברים נכונים וחשובים. ההצעה צריכה להתקדם אבל בזהירות כי יש כאן פגיעה רבה בזכויות וצריך לשים מנגנון מאזן שאזרחים נורמטיביים לא ייפגעו". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום הכלי הזה לא קיים היום. "אנו מבקשים מהמשטרה להילחם עם חץ וקשת. מטרת הצעת החוק להגן על אזרחים כי מדובר בסכנה ברורה ומוחשית. ארגוני הפשיעה הם טרור פלילי וצריך להילחם בהם כמו בטרור". הוא הוסיף, כי בכוונתו להמשיך לקדם את החוק ולא להמתין לחקיקה הממשלתית כי מדובר במניעה וסיכול של פגיעה בחיי אדם וכאשר תגיע החקיקה הממשלתית נמזג. "ברור שלא תמיד ניתן להשתמש במידע המודיעיני בכתבי אישום וכראיות לכן צווי ההגבלה הם הפתרון. נראה שלא כולם מבינים מה זה ארגוני פשיעה. אני גאה שאנו דמוקרטיה אבל המאפיינים שלנו שונים". *רצ"ב* – לינק תמונות לשימושכם https://photos.app.goo.gl/v9xRNZUnjhdkDVue8 קרדיט: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת