חומר רקע
03
יוני2024
כ"ו אייר תשפ"ד
,לכבוד
יו"ר וחברי ועדת השרים לענייני חקיקה
"הנדון: טיוטת חוק האקלים, התשפ
ד 4
202
- אישור מחדש
אנו מברכים ותומכים בקידומו מחדש של חוק אקלים אפקטיבי שיעגן באמצעות המנגנונים
המתאימים את עמידתה של מדינת ישראל ביעדי הפחתת הפליטות בדומה למחויבות
.שלקחו על עצמן מדינות העולם המפותחות ,בהעדר חוק אקלים ובהעדר מס פחמן
בהתאם למתווה שקודם במסגרת תקציב2025
-
2024
1, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין -
ל
אומי .
ההתחממות הגלובלית טומנת בחובה
איומים
סביבתי ים
, כלכלי ים
, חברתי ים
וביטחוני ים
עבור מדינת ישראל, שנמצאת באזור שהוגדר ע"י מומחים בתחום כ-
HOT SPOT
,
,כלומר
אזור ש
ב קצ התחממותו כבר היום הינו כפול מהממוצע העולמי.
בישראל, כבר כיום ישנו
גידול במספר גלי החום בעקבות המשבר, ואלו מביאים לתמותה עודפת בעשור האחרון2.
לא בכדי הגדירה המועצה לביטחון לאומי את משבר האקלים כאחד מתרחישי הייחוס
להיערכות, לצד האיום הביטחוני
האיראני. כושר העמידות של ה משק והציבור הישראלי
,להתמודדות עם משבר האקלים הצפוי תלוי במידה מכרעת
בהיערכות כלל הגורמים
לקראת זאת, וזו תלויה בראש וראשונה
ביכולת
ו
של הדרג הפוליטי
להוביל את ה היערכות
למשבר
האקלים בהיבטים של מיטיגציה (צמצום הפליטות) ואדפטציה (היערכות
)להתמודדות עם הנזקים . עליהם מוטלת האחריות להוביל ולוודא את יישומם של הפתרונות
.הכלכליים, המשפטיים והחברתיים הנדרשים אנו סבורים כי חקיקת
חוק אקלים
אפקטיבי
ת
תרום רבות לקידום וביצוע בפועל של תכנית ה היערכות ה
ממשלתית למשבר האקלים .
1
ראו פרסום בנושא ,"המתווה המקודם כיום למיסוי פחמן בישראל והסיוע הרצוי לתעשייה
"לאוכלוסיות פגיעות ולעובדים
,(דפנה אבירם ניצן ונדב פורת הירש, המכון הישראלי לדמוקרטיה
2024
)
2 מקור:
https://www.gov.il/he/pages/moep_research_on_heat_waves_climate_crisis_and_mortalit
y_in_israel
למעשה, ישראל היא בין
המדינות היחידות ב-
OECD
, שלא התחייבה בחקיקה או מסמך
מדיניות לאיפוס פליטות גזי חממה עד2050
.
,(לצידה נותרו רק טורקיה3
מקסיקו
וצ׳כיה
.)שטרם התחייבו4
לפיכך, מוצע להכניס בנוסח החוק מועד מוסכם מראש בו תיבחן
האפשרות לעדכן את היעדים הלאומיים, כך שיעמדו ב
שורה אח ת עם היעדים של מרבית
מדינות .העולם המפותח
היעדר ה ובלה ממשלתית לאיפוס פליטות יוביל לפגיעה בכושר התחרות של המשק
הישראלי, כאשר חברות ישראליות יתקשו למכור את תוצרתן בעולם, אם לא יעמדו
בסטנדרטים ה
בינלאומי
ים שנקבעו לאיפוס פליטות ומעבר לאנרגיה ירו
קה.
לצד חוק האקלים יש לאשר מיידית
את הצו להטלת מיסוי פחמן
אשר
ייצר את מערך
התמריצים הכלכליים הרצוי למשק לשם קידום המעבר לפעילות כלכלית דלת פליטות .
תקבולי המס
י תרמו.להפנמת ההשפעות החיצוניות השליליות של הפליטות המזהמות
בנוסף , בשל הגירעון התקציבי ,העמוק בו אנו נמצאים בימים אלו הטלת המס מהווה מקור
תקציבי יעיל אשר מתקן עיוותים במשק ותומך בשיפור איכות החיים של הציבור,
וגם תורם
.להכנסות המדינה
חשוב לזכור שבינואר2026
ישלמו היצואנים
הישראליים
לאירופה מס
,פחמן בגבול
וכתוצאה מ כך יועברו תקבולי המס לאיחוד האירופי במקום לקופת האוצר
.הישראלי
לא די באישור חוק אקלים, יש להבטיח שהחוק יהיה אפקטיבי ולא רק דקלרטיבי , זאת
באמצעות
יצירת מנגנוני מעקב, פיקוח ובקרה אופרטיביים.
בהקשר זה נציין את אזהרות
מבקר המדינה בדוח
האחרון
שפרסם5
בדבר ההיתכנות הנמוכה ליישום לשון החוק על ידי
הממשלה, בהיעדר מנגנוני מעקב, פיקוח ובקרה אופרטיביים ואפקטיביים. ללא רכיבים
אלה, מזהיר המבקר , יישומו של החוק
.מוטל בספק
לאור הטיעונים שפורטו לעיל אנו קוראים לממשלה לאשר
בקריאה שניה ושלישית
את חוק
האקלים,
אשר קובע יעד לאיפוס פליטות עד2050
, תוך הטמעת שינויים מהותיים בנוסח
החוק.
אנו סבורים כי בשונה מההצעה בטיוטת החוק לצמצום של30%
מהפליטות בלבד
עד2030
, יש לקבוע יעד משמעותי של
צמצום
50%
בפליטות גזי החממה עד2030
,
בהתאם
,למה שהוגדר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים
ובדומה
למחויבויות שלקחו על
3
טורקיה התחייבה במסמך מדיניות לאיפוס פליטות עד2053
.
4
בהתבסס עלNet Zero Tracking
בכתובתhttps://zerotracker.net/
5דוח מבקר המדינה בנושא "פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים" שפורסם ב -
19.3.24
7.aspx
-
https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/7730
.עצמן מדינות מפותחות רבות אחרות
חוק
כ
זה יוביל ליישו
ר
קו עם הסטנדרט הבינלאומי
בעניין יעדי פליטות ל-
2030
ו-
2050
.
לסיכום, נזכיר את
ה פסיקה
ה תקדימית של בית הדין הבינלאומי לזכויות אדם מאפריל
2024
, לפיה מדיניות אקלים רפה מצד ממשלות
היא הפרה בסיסית של זכויות אדם . פסיקה
זו סיפקה לאחרונה
השראה
לקבוצת בני נוער בישראל אשר מבקשת לתבוע את הממשלה
,בשל היעדר פעילות מספקת בתחום ההיערכות למשבר האקלים דבר ה מתפרש בקרב
.הדור הצעיר כחוסר אחריות והעדר דאגה לדורות הבאים
היערכות מדינת ישראל ל משבר האקלים אינה פריבילגיה, זוהי חובה ביטחונית, כלכלית
ומשפטית של נבחרי הציבור בממשלה. עליהם לדאוג לזכויות האדם ולביטחון האזרחים
.בהווה ובעתיד
אנו מברכים
על
קידומו מחדש של חוק
אקלים והקצאת מקורות תקציביים הולמים לטובת
יישו
מו , שיאפשר הובלת
מדיניות אחראית של היערכות למשבר האקלים לצורך שמירת
חוסנה החברתי, הכלכלי והביטחוני של ישראל.
,אנו קוראים להשלמת החקיקה בהקדם
זאת לשם רתימת כל משרדי הממשלה הנוגעים לסוגיה
לטובת מאמץ משותף לעמידה
,ביעדים ולהתחל ת
יישום החוק עוד טרם
ועידת
האקלים הבינלאומית
הבאה, ש תיערך
ב
חודש
נובמבר2024
ב
אזרבייג'אן.
ב ,ברכה
דפנה אבירם-ניצן
ארז סומר
מנהלת המרכז לממשל וכלכלה
ראש פרויקט ההיערכות למשבר האקלים