חומר רקע
1
חומר רקע ל
ווע
דת החינוך, התרבות והספורט
אידאולוגיית המגדר הרדיקלית מ נקודת מבטם של הורים ליברלים
" איך
חינוך לסובלנות "
"ו"מניעת פגיעה בילדים ובני נוער ע
לולים לפגוע
בילדים ובני נוער
•
כהורה אני
מבקשת להאיר מזווית אחרת את ה
חינוך לסובלנות
.והתקצוב שלו
•
אני לא מדברת רק בשם עצמי אלא בשם יותר ויותר הורים
במצב דומה ש
לא
מעיזים
להשמיע קול
מחשש
שהילדים שלהם
יתנכרו אליהם
בעידוד אג'נדה רדיקלית
ש בשם הסובלנות השתלטה על החינוך והבריאות של
ילדינו .
מי אני
•
אמא לשתי בנות
עם דיספוריה מגדרית שהחלה בגיל ההתבגרות על רקע משברים
נפשיים
(עקב טלטלות
,)משפחתיות וסגרי הקורונה ו כבר שלוש שנים מגדירות את עצמן על הקשת הטרנסית .
•
אדם ליברלי שתומך בהגנה על זכויות להט"ב, אך
מתבונ
ן בדאגה על תנועות פרוגרסיביות ש במסווה של
,נאורות
ו תוך התעלמות
ממחקרים ו מעובדות שאינן תואמת את תפיסת
ן
עלולות לגרום פגיעה בזכויות של
אוכלוסיות חלשות, בין היתר.ילדים ונוער
•
לא היה שום סיכוי שהבנות שלי יגדירו את עצמן על הקשת הטרנסית אם לא היו נחשפות מכל הכיוונים, כולל
ארגונים שנכנסו לבית הספר והעבירו סדנאות שמציעות לכל ילד
ה וילד
לשאול את עצמ ם
מה המגדר שהם
מרגיש
ים בו נוח ולא לקבל כמובן מאליו את מה שהוצג להם כמציאות .
•
זו לא המצאה דמיונית שלי, גם בנותיי עצמן אומרות זאת. הן יודעות שלא היה שום סימן מקדים לדיספוריה
.המגדרית שלהן הן היו רוצות לחזור להרגיש בנות כמו שהרגישו עד לפני3
שנים
אך לכודות באידיאולוגיה
שמרוב שהשתלטה על התודעה לא מרפה מהנפש . שתיהן קראו נייר עמדה זה, מסכימות עם האמור בו
והעירו
שא ין לי סיכוי ל שנות משהו כי
השיח בנושא נשלט ע"י פעילים טרנסים שמאשימים בטרנספוביה
ומבטלים
את מי שלא מאשש כל זהות מגדרית באופן מוחלט ואוטומטי.
•
הקמתי קבוצה עבור הורים
לנערים ונערות ה מתמודדים עם דיספוריה מגדרית, במצב בו לא היו סימנים
לשאלת הזהות המגדרית לפני גיל ההתבגרות וההורים
מבינים
שלא
.המגדר הוא מקור המצוקה הנפשית
•
מטרתי לקדם שיחה מעמיקה דרך עיניים ליברליות בשאלות של זהות מגדרית
.כדי לצמצם את הפגיעה
מה הבנתי בשלוש השנים האחרונות
–
מבוסס על קריאת מאמרים אקדמיים, אתרי מידע, היוועצות עם אנשי
מקצוע בתחום בריאות הנפש
•
חלק ניכר מהילדים ובני הנוער המגדירים את עצמם על הקשת הטרנסית עושים זאת כי הם מחפשים פתרון
למצוקות רגשיות נפשיות שלא קשורות למגדר. לכן רואים מתאם גבוה עם קשיים חברתיים, אוטיזם, הפרעות
קשב וריכוז, קשיי ויסות, חרדה, דיכאון, אובדנות . יש גם מימד חברתי לתופעה ה זו המושפע בין השאר
מתפיסות המקדשות קבלה של זהויות מגוונות ופוסלות על הסף בטענת טרנספוביה את כל גורמי התמיכה –
הורים, אנשי טיפול וחינוך –
המבקשים לשמר את חלון הזמן של גיל ההתבגרות והתפתחות המוח (עד גיל
25) לתהליכים טבעיים של התפתחות פיזיולוגית, הבשלה, יצירת
נפרדות, גיבוש זהות וערכים ומשמעות
.בחיים
•
ב-
10-15
שנים האחרונות יש עלייה של אלפי אחוזים, בישראל ובעולם, של
תופעה
זו של
נוער/צעירים עם
שאלת זהות מגדרית שהחלה בגיל ההתבגרות (
adolescent onset gender dysphoria
.)
•
קידום הרעיון שילדים נולדים "בגוף הלא נכון" וההצעה של פתרון מהיר ומוחלט למצוקות העולות בגיל
ההתבגרות נוגדים את המציאות הביולוגית כמו גם ההומניסטית של קבלת האדם באשר הוא .
•
הגישה הרווחת המקודמת על ידי "מומחי מגדר" מושתתת על הפחדות שווא מסוג של "מוטב בן חי על פני בת
מתה". בפועל אין בסיס מחקרי לטענה זו, ואף להיפך, מתחילות להצטבר עדויות לעלייה חדה באובדנות דווקא
אחרי תהליכים רפואיים של התאמה מגדרית .
2
•
ה"תיקון" של הגוף הופך אדם
בריא ל
נ כה וחולה, במיוחד במקרים של
חרטה (
של
עתים מתרח שת שנים לאחר
ההתאמה המגדרית )
אולם לא רק. הנזקים הנגרמים על ידי טיפולי התאמה מגדרית הם בלתי הפיכים
והסיכונים הם רבים
וחמורים . למרות שקיים מידע רב אודות ההשלכות
הפסיכולוגיות ,
הפיזיולוגיות
והבריאותיות הקשות ,הוא מוסתר מהציבור ומהמטופלים באופן שערורייתי .
"מעבר חברתי" שמשמעו שינוי
לשון פנייה, לבוש, התנהגו יות
'וכו
אינו פותר את הדיספוריה הגופנית ו כולל
עפי"ר
שימוש באמצעים שעלולים
ל
גרום
נזק
גופני ב לתי הפיך-
רקמת השד, שלד, ריאות, פוריות
. כמו כן
, מעבר חברתי
דוחף להתקדם
ל טיפולים
רפואיים ל
התאמה מגדרית
שכוללים בלוקרים, הורמונים וניתוחים וגורמים נזק
ונכות גופנית–
תלות
,בתרופות ,כאבים עקרות, צלקות, פגיעה בתפקודי הלב
וב מערכת הרבייה, חוסר יכולת להנות או לקיים יחסי
מין ועוד .
•
,נזק פסיכולוגי נוסף הוא פיצול בין ילדים להוריהם. ניסיון להגן על ילדים מפני הורים שמואשמים בטרנספוביה
הסתרת מידע מה ורים, השתקה והפחדה שלהם –
כל אלו נעשים כלאחר יד ובלי שום התייחסות לנזק הנפשי
.הקשה שנגרם לילדים מעצם הפיצול
•
אין קשר בין נטייה מינית לבין זהות מגדרית. הערבוב הלהט"בקי הוא פוליטי. רוכבים על הנושא ההומו -
לסבי
על מנת להשליט את הרעיון הטרנסי. שוכחים שהרעיון הטרנסי נוגע בערעור הגדרות בסיסיות של האדם –
בעצם הזהות –
ולא בנטייה המינית. למעשה, אידיאולוגיית המגדר פוגעת בזכ ויות להט"ב, למשל טענות כלפי
לסביות שהן בעצם גברים טרנסים או הוקעת לסביות מהקהילה מכיוון שהן "מפלות" טרנסיות .
•
זכויות הן לא עניין אבסולוטי.
שמירה על זכויות טרנסג'נדרים אין משמעה היתר לפגוע בזכות ילדים ונוער
,לבריאות נפשם וגופם ,בזכויות נשים לבחירה חופשית, שוויון וביטחון אישי
בזכויות להט"בים
ועוד .
מה אני
מבקשת מועדת החינוך
•
לאסוף נתונים ולערוך בדיקה מקיפה
כיצד שימשו
תקציבי תקנת הסובלנות בפועל בשנים האחרונות ,
מה
,התכנים והמסרים שהועברו "האם הנושא המרכזי הוא סובלנות או "הדתה" מגדרית, מיהם ה"מדריכים
,בתחום ומה הכשרתם המקצועית
מה היחס הכמותי בין תכנים העוסקים בנטייה מינית לבין תכנים העוסקים
,בזהות מגדרית
.'וכו
•
לקדם ולתקצב בהיקף דומה סובלנות כלפי אוכלוסיות נוספות
שסובל ות מסטיגמות ,לא פחות קשות כמו
,מתמודדי נפש
,נוער בסיכון
מיעוטים (אתיופים, ערבים
), בעלי מוגבלות שכלית ו עוד . אלו ילדים ונוער
שמשפחותיהם מוחלשות ו
חסרות
את המשאבים הכלכליים -חברתיים-
פוליטיים לזעוק את זעקת ההדרה
וההתעמרות .
•
להתייחס ברצינות אל תלונות בדבר
החדרת תכנים אידאולוגיים רדיקליים אל מוסדות החינוך
ופגיעה
בבריאותם הנפשית והפיסית של יותר ויותר ילדים ובני נוער בשלבי התבגרות רגישים ודווקא בשנים בהם
מתחוללת מגיפת בריאות נפש של ילדים ונוער
שהופכת אותם פגיעים יותר ונדבקים ביתר קלות מתופעות .
•
ל א לאפשר
כניס ה אל מוסדות החינוך של ארגונים
ו"מדריכי מגדר "
שאין להם תואר
שני רלוונטי, ר י שיון
ומומחיות המוכרים על ידי משרד הבריאות לעשות בנפש האדם .
•
לקדם ולתקצב
תוכניות לימוד לאנשי חינוך
ולהורים על קיומן של עמדות ותיאוריות שונות בתחום המגדר ו מתן
מידע מאוזן השם דגש על השתהות. ות כניות
אל ו
יתייחסו
גם
ל
השלכות הפסיכולוגיות ,
הפיזיולוגיות
והבריאותיות של
התערבויות וטיפולי"ם ל
התאמה מגדרית " .
•
לדרוש מהמשרדים הרלוונטיים (חינוך, בריאות, רווחה) להקים צוות בין משרדי שיבחן את הנושא מהיבטיו
השונים , ולשם כך יאסוף מידע מהימן שיתבסס על נתונים מהארץ ומחו"ל ויקיים שיח מבוסס עובדות
במטרה
להחליט
:אם וכיצד
o
להנחות אנשי טיפול ורפואה ולהזכיר להם את תפקיד
ם
בנקיטת זהירות ובשמירה על
הבריאות
הנפשית והפיסית של ילדים ונוער. רבים התחנכו על גישה של
אישוש-
מגדרי
ושכחו את הערך
ההתפתחותי והטיפולי של להשתהות ולהעמיק בבדיקת מקור המצוקה –
האם היא המגדר כמו
?שנדמה לילד, או עניין אחר לגמרי שמצא "מקלט נפשי" בזהות מגדרית
o
ללכת אחרי רבות ממדינות המערב ולקבוע סטנדרטים ורף אחריות גבוה לאנשי טיפול, רפואה וחינוך
.ששכחו את תפקידם ואת מקצועם
o
לאסור טיפולי התאמה מגדרית לפני גיל25
, ובוודאי שלפני גיל18
, ולקבוע מגבלות נוספות. לא צריך
להמציא, רק לעקוב אחרי מדינות מערביות אחרות שלקחו צעד אחורה אחרי שהבינו את היקף
.התופעה ונזקיה
3
מקורות מידע
מומלצים
•
SEGM
–
ארגון א-מ
פלגתי
לקידום רפואת מגדר מבוססת מחקר
•
Our Duty
–
ארגון הורים בינלאומ י לשמירת על בריאותם הנפשית והפיסית של מתבגרים עם דיספוריה
מגדרית
מאמרים וראיונות (
רק כמה )דוגמאות מהזמן האחרון
•
מחקר: שיעורי אובדנות ופגיעה עצמית עקב
ניתוחי
התאמה מגדרית
•
דליפת מסמכיWPATH
–
המסמך המלא
•
דליפת מסמכיWPATH
–
כתבה
מ-
ailymail
D
•
איגוד רופאי ילדים אמריקאי יוצא נגד אישוש המגדר
–
המאמר המקצועי
•
איגוד רופאי ילדים אמריקאי יוצא נגד אישוש המגדר
–
כתבה מ-
Dailywire
•
עדות :מצולמת ד"ר מרים גרוסמן בקונגרס האמריקאי
•
ראיון
מצולם : אמא שהצילה את בתה מנזקי אידיאולוגיית המגדר ו הקימה את ארגון ההוריםOur Duty
•
סדרת הסכתים מקיפה על אידאולוגיית המגדר –
Witch Trials of J.K. Rowling
The
4
בשולי הדברים: מתוך דברים שכתבתי בקבוצ ה שהקמתי
עבור הורי ם
א. בשום נושא אין רק שתי השקפות עולם. הורים לטרנסג'נדרים לא חייבים לבחור מחנה, הם לא חייבים
לאשש/לאשרר באופן מוחלט את התפיסות והדרישות של ילדיהם בנושא מגדר ומצד שני הם לא חייבים לשלול
באופן מוחלט את הרעיון הטרנסי. קבוצה זו באה לסייע להורים להשתחרר מתפיסות-
ש בי מכל סוג, לא לאמץ
גישה מובנית כלשהי, אלא לאפשר חופש מחשבה ,
לתת מקום לאינטואיציות שלנו כהורים ול עודד חקירה מבוססת
עובדות .
אני, למשל, אדם ליברלי, עסוקה באקטיביזם חברתי וסביבתי סביב השעון, מנסה להילחם בשחיתות, מוחה נגד
ההפיכה המשטרית, חותמת על עצומות נגד כריתת עצים ועוולות אחרות... ובכל זאת–
כאמא ת לש י מתבגרות
שכבר שלוש שנים מגדיר ות
את עצמ
ן
על הקשת הטרנסית, ולאחר הרבה חקירה ומחשבה–
מסכימה
כיום עם רוב
(אבל לא כל) מה שנכתב במאמרים ששותפו כאן לפני כמה ימים, וחולקת על רוב (אבל לא כל) מה שמייצגת
המגמה מאששת-
.המגדר הרווחת והמקובלת יותר
ב. עובדתית, עד לפני כעשור, דיספוריה (אי נוחות) מגדרית הייתה נדירה והופיעה בעיקר אצל בנים בשנות חייהם
הראשונות (כשהסביבה לא דיכאה זאת) או רק בגיל מבוגר. בעשור האחרון חל גידול עצום בדיווח על דיספוריה
מגדרית, בקצב הולך וגדל משנה לשנה. ברוב רובם של המקרים מדוב ר בנערות שתחושת אי הנוחות המגדרית
מופיעה אצלן לראשונה בגיל ההתבגרות, ללא סימנים לזהות מגדרית בלתי תואמת בשנות הילדות, רובן סובלות
.מבעיות נפשיות בלתי קשורות שבמקרים רבים קדמו לדיספוריה המגדרית
ג. למרות מימדיה ההולכים ומתעצמים, התופעה מושתקת. כמעט לא מזכירים אותה, כמעט לא חוקרים אותה. מי
שמעז להבחין בין הדיספוריה המגדרית הותיקה והנדירה לבין זו החדשה והנפוצה נחשד מיד כטרנספוב חשוך
"שמנסה לשלול זכותן של ילדות ונערות להגדרה עצמית. זה מה שקרה למשל לד ר ליסה ליטמן, רופאה וחוקרת
אמריקאית, שהחליטה לחקור את התופעה החדשה ובשנת2018
טבעה את המונחROGD - Rapid Onset
Gender Dysphoria
.לתיאור תופעת ההתפרצות המהירה של דיספוריה מגדרית בגיל ההתבגרות
ד. לצערי לקח כמעט שנתיים מהרגע שהבנות
שלי התחילו להראות סימני אי נוחות מגדרית ועד שגיליתי שקיימת
גישה שונה מכל מה ששמעתי ואימצתי באופן עיוור עד אותו רגע. רוב הציבור נחשף לגישה אחת בלבד, לפיה לא
משנה מה המקור לאי הנוחות המגדרית של הילדים שלנו, וגם לא משנה באיזה גיל זה קורה, כי ממילא התגובה
שלנ ,ו צריכה להיות מאששת, ממילא עלינו להתחשב רק במה שהילדים שלנו אומרים ולא בבטן המתהפכת שלנו
ממילא עלינו לתמוך בתהליך מעבר חברתי (שינוי שם ולשון פנייה) וממילא אמצעי הזהירות היחיד שיש לנקוט הוא
לבדוק בשלות לטיפולי התאמה מגד רית (בלוקרים, הורמונים וניתוחים). פתאום אחרי יותר משנתיים של מעבר
חברתי מלא אצל אח ת מ
בנותי י, גיליתי שיש גישה אחרת ושאולי טעיתי כששיתפתי פעולה באופן עיוור. התחלתי
לקרוא ולגלות מידע רב, זוויות חדשות ושלל סיפורים, שהותירו אותי פעורת-
פה מגודל ההסתרה ומזועזעת
מהמחיר הכבד שלה. גיליתי עולם שלם שלא ידעתי עליו דבר. מצאתי דרך ביניים, הרבה יותר ,שפויה ומאוזנת
מכילה ומתקפת אך לא צייתנית ומאששת, לא שמרנית אבל גם לא מקלה, ונוקטת זהירות גדולה כשמדובר בילדים
ובמתבגרים המבקשים לעבור תהליכים רפואיים פולשניים, מסוכנים ובלתי הפיכים. זוהי דרך ששואלת שאלות
בנוגע למקור הרצון בשינוי מגדרי באופן מעמיק, מבחינה בין מצוקה שמקורה במגדר לבין מצוקה ממקור אחר, ולא
מציעה פתרון אחיד לכולם. בניגוד לתפיסות שמרניות ודתיות, גישה זו אינה שוללת נטיות, בחירות והתנהגויות
."שחורגות מהמקובל בקרב בני אותו מין, ולחלוטין אינה טרנספובית או "חשוכה
ה. ייתכן שהגישה המאששת -
מגדר היא קיצונית, רגרסיבית ואנטי-
?פמיניסטית
.אני סבורה שכן. הגענו לנקודת קצה בתהליך רגרסיבי ולא פרוגרסיבי, החברה פחות ופחות מאפשרת מגוון
לאפשר מגוון זה לקבל כל אחד כפי שהוא בלי צורך לשנות אותו. המסר הכביכול "מקבל" הוא למעשה מסר הכי לא
מקבל שיש–
את לא בסדר כמו שאת, נעזור לך להיפטר מהשדיים, לצמח גרוג רת ולהשתנות לחלוטין כדי שתהיי
.בסדר
5
הנורמות החברתיות הן שצריכות לעבור שינוי, ולא גוף האישה, כדי שבמקום לסלוד מגופן המתפתח, המוני נערות
.יזכו בחופש מתכתיבים מגדריים, לגיטימציה להתנהגות לא "נשית" ושוויון מלא בעולם שהיה פעם גברי
ו. ההמלצה שלי היא להקדיש שעות וימים לקריאה ולהעמקה בנושא, בעיקר מהזווית הפחות מוכרת לכם. מדובר
בנושא מהותי, בחיים ובבריאות של ילדינו ושלנו עצמנו. אם עד היום שמעתם אינספור פעמים שתפקידכם כהורים
הוא לתמוך בילדיכם ע"י היענות מיידית ומלאה לבקשותיהם למעבר חברתי
(שינוי שם ולשון פנייה) וקביעת תור
למרפאת מגדר כדי לשקול התאמה מגדרית (בלוקרים, הורמונים וניתוחים), אני מציעה לכם להתוודע לגישה
הזהירה יותר והפחות מקובלת בשלב זה. אל תיבהלו מכך שהיא שנויה במחלוקת, זה שרוב הקהילה המדעית
מצדד באג'נדה מסוימת לא אומר שהוא צודק , אלא שהוא מושפע מאינטרסים או מתפיסות זמניות שטבען
להשתנות ולהתפתח לאורך הזמן, פעמים רבות בתנועת-
מטוטלת –
מקצה
לקצה ובחזרה לנקודת איזון. זכרו ש -
ROGD
הוא תופעה חדשה שכמעט לא נחקרה. למעשה, בעולם המערבי כבר יש התעוררות לנזקי אישוש-
המגדר
והתחילה חזרה אל גישה מורכבת וזהירה יותר. גם בישראל, משיחות שערכתי ומדברים שקראתי עולה שיש יותר
ויותר אנשי טיפול (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עו"סים) שמבינים את המורכבות ומביע ים ביקורת על הקצנת גישת
אישוש-
.המגדר, אם כי רובם עדיין לא מעיזים להשמיע קול פומבי
על רקע כל מה שהתרגלתם לשמוע, וככל שאימצתם כבר הורות מאששת-
מגדר, ייתכן שהדברים החדשים יישמעו
לכם מוזרים או צורמים. הזכירו לעצמכם את סעיף א': אתם לא אמורים להיקרע בין שתי דרכים בלבד–
התערבות
כימית וכירורגית בגוף או כפיית זהות סיסג'נדרית -
זהו פספוס מוחלט של דיאלקטיקה ושל חקר תופעות חדשות
.ומשתנות מתוך סקרנות ובאופן שקול וענייני
אפילו גישה זהירה אין צורך לאמץ במלואה או באופן עיוור. נתקלתי באמירות שלא הסכמתי איתן ובדוברים שעוררו
בי סלידה, ואחר כך גיליתי מאמרים, דיונים והרצאות עם משתתפים אחרים שמבחינתי קלעו בול ועזרו לי להתחבר
לאינטואיציה ולהיכרות שלי עם .בנותיי