חומר רקע
דוח מיוחד מאי2024
בטיחות בדרכים
2
2בטיחות בדרכים דוח מיוחד מאי2024
נתוני מגמה
נתון שני
14%
הרוגים בתאונות דרכים ,
2005
-
2022
פצועים קשה בתאונות דרכים ,
2005
-
2022
3
3בטיחות בדרכים דוח מיוחד מאי2024
השוואה בין-לאומית
נתון שני
14%
שיעור השינוי שחל במספר ההרוגים בתאונות דרכים ,
2012
-
2022
שיעור השינוי שחל במספר הפציעות החמורות ,
2012
-
2022
4
4בטיחות בדרכים
מאפיינים בסיסיים של המאבק בתאונות דרכים
אתגר הטומן בחובו מורכבות גדולה :
•גופים רבים שמעורבים במאבק
•צורך לבצע הרבה מאוד פעולות
•
מעורבות של גורם אנושי שמקבל מיליוני החלטות
יומיומיות ,והשפעות גומלין בין פרטים
דוח מיוחד מאי2024
5
5בטיחות בדרכים
פעולות הביקורת
דוח מערכתי מקיף
ספטמבר2021
–
ספטמבר2023
דוח מיוחד מאי2024
איסוף מידע ,
עיבוד ,
ניתוח
והסקת
מסקנות חינוך
לבטיחות
בדרכים
הכשרת
נהגים כשירות
נהגים
הסברה
אכיפה
ענישה
תשתיות
כלי רכב
בטיחותיים
נבדקה
פעילות
הגופים
השונים,כל
אחד
בתחומו,הממשקים
בין
הגופים
והטיפול
המערכתי
בנושא:
משרד
התחבורה,הרלב"ד,הלמ"ס,משרד
הבריאות,המשרד
לביטחון
לאומי,אגף
התנועה
שבמשטרה,נת"י,הנהלת
בתי
המשפט,משרד
החינוך
וכמה
רשויות
מקומיות.
כמו
כן,משרד
מבקר
המדינה
השווה
בין
מדינות
שונות
בנושא
המדיניות
שאימצו
ותוכניות
העבודה
והאמצעים
שנקטו
להפחתת
תאונות
דרכים
וחומרתן.
6
6בטיחות בדרכים
משולש
הזה"ב
דוח מיוחד מאי2024
גוף המוביל
את המאבק ,
מתכלל ומרכז
את שלל
הפעולות
תוכנית
אסטרטגית
מאושרת
ומתוקצבת
מחויבות של
הדרגים
הגבוהים
ביותר
בממשלה
במדינות שבהן המאבק בתאונות הדרכים הצליח
7
7בטיחות בדרכים
משולש
הזה"ב
דוח מיוחד מאי2024
ובישראל?
סמכויות
רבות
מפוזרות
בין
גופי
הממשל
השונים,והם
פועלים
ללא
ראייה
מערכתית
וללא
תיאום
ושיתוף
פעולה
מספק
ביניהם.
8
8בטיחות בדרכים
משולש
הזה"ב
דוח מיוחד מאי2024
ובישראל?
•הרלב"ד
הייתה
אמורה
להיות
גוף
עצמאי
בעל
סמכויות
מתאימות
וכלים
נדרשים
להובלת
המאבק
בתאונות
הדרכים,לקביעת
מדיניות
ותוכניות
פעולה
מערכתיות
ולתיאום
ושיתוף
פעולה
של
כלל
הגורמים
הממשלתיים
העוסקים
בנושא;אולם
בפועל
הרלב"ד
לא
הפכה
להיות
הגוף
המוביל
את
המאבק.
•מדיניות
הממשלה
בנושא
חסרה
ראייה
מערכתית
ושיטתית,כזאת
המובילה
את
כלל
הגורמים
העוסקים
בתחום
לנקוט
פעולה
אחידה
ואפקטיבית.
9
9בטיחות בדרכים
משולש
הזה"ב
דוח מיוחד מאי2024
ובישראל?
•הפסקת
השתתפות
של
הרלב"ד
בתקציבים
של
גופים
אחרים.
•ירידה
בתקציב
יחידות
הרשות,ובפרט
בתקציב
הגמיש
אשר
משמש
אותה
לביצוע
פעולות.
•קוורום
חסר
במועצת
הרלב"ד,חלק
משרי
הממשלה
לא
מינו
את
נציגיהם
למועצה.
•היעדר
הקוורום
הביא
לכך
שבמשך
שנה
וחצי
לא
מונה
מנכ"ל
קבוע
לרשות.
גם
כיום
מכהן
בתפקיד
ממלא
מקום.
10
10בטיחות בדרכים
משולש
הזה"ב
דוח מיוחד מאי2024
ובישראל?
•
2005
-הממשלה
אישרה
תוכנית
לאומית
רב-שנתית
לבטיחות
בדרכים,
שאימצה
את
המלצות
ועדת
שיינין.מאז
ועד
היום
לא
אושרה
תוכנית
אסטרטגית
מתוקצבת
למאבק
בתאונות
הדרכים.
•
2021
-הוכנה
תוכנית
לאומית
לבטיחות
בדרכים(תוכנית"
50עד30
)"
,שלא
כללה
אומדני
עלות
ומקורות
תקציביים
לפעולות.התוכנית
הונחה
לפני
הממשלה
ב-
2021אך
לא
נידונה
ולא
תוקצבה.
•
2022
-הממשלה
החליטה
לאמץ
את
עקרונות
התוכנית
הלאומית
הרב-
שנתית
להגברת
הבטיחות
בדרכים
לשנים2022
-
2027
,שהיא
פרי
עיבוד
נוסף
של
התוכנית"
50עד30
".כפיילוט,נבחר
אשכול
של
רשויות
מקומיות
שבשטחו
יקודמו
המלצות
התוכנית,והוקצה
לכך
תקציב
של80מיליון
ש"ח.
11
11בטיחות בדרכים
משולש
הזה"ב
דוח מיוחד מאי2024
ובישראל?
•ועדת
מנכ"לים
בין-משרדית
שהוקמה
לצורך"טיפול
דחוף
וכוללני
בבלימת
הקטל
בדרכים"התכנסה
פעם
אחת
בלבד,בדצמבר2016
.
•משנת2005לא
העבירו
שרי
התחבורה
לממשלה
ולוועדת
הכלכלה
של
הכנסת
דיווח
על
ביצוע
התוכנית
השנתית
בידי
הרלב"ד,כנדרש
בחוק
הרלב"ד.
•ראש
הממשלה
אינו
מדווח
לכנסת
מדי
שנה
על
ביצוע
התוכנית
השנתית
בידי
הרשות
ועל
ההתקדמות
בהשגת
היעדים
שנקבעו
בתוכנית,כנדרש
בחוק
הרלב"ד.
12
12בטיחות בדרכים
חינוך לבטיחות
בדרכים
הגורם האנושי
•רכזי זה"ב-בכרבע
מבתי הספר במדינה אין רכזי זה"ב .
שיעור הרכזים הנמוך ביותר הוא
בחברה הערבית .
•
חינוך בגני ילדים-תוכניות הופסקו על ידי משרד החינוך או שונו כך שכבר אינם מועברים
על ידי צוותים המתמחים בנושא באמצעות ערכות ייעודיות ,אלא על ידי הגננות .
•רכבים דו-גלגליים זעירים–חסרה הכשרה עיונית ומעשית בנושא .משרד החינוך יזם ב-
2022
,פיילוט בכ-
200כיתות ט'.
•משמרות זה"
ב-קיצוץ במספר המשרות של שוטרי זה"ב ,
הפערים המשמעותיים ביותר
הם בחברה הערבית ובחברה החרדית .
דוח מיוחד מאי2024
13
13בטיחות בדרכים
הכשרת נהגים
וכשירותם הרפואית
הגורם האנושי
•
הנחיות לבתי ספר לנהיגה-
אגף הרישוי לא עדכן את הנהלים וההנחיות לבתי
הספר ולמורים זה קרוב ל-
20שנה .
•
לימודים עיוניים–
התבססות על שינון חומרים והכנה למבחן ולא על לימוד של
עקרונות והכרת סביבת התעבורה ויחסי הגומלין בין משתמשי הדרך .
•
שיעורי נהיגה מעשיים-יש לעדכן ולשפר את התכנים הנלמדים.
•
כשירות רפואית של נהגים-
לא נקבעו הנחיות אילו תרופות(
ובכלל זה קנביס
רפואי )ייחשבו כפוגמות בכושר הנהיגה ,באילו מינונים ,
וכמה זמן יש להמתין
מלקיחת תרופה עד שניתן שוב לנהוג .הדבר משליך על יכולת האכיפה בנושא.
דוח מיוחד מאי2024
14
14בטיחות בדרכים
אכיפה–
קביעת מדיניות
ותוכניות
אכיפה
הגורם האנושי
•
מדיניות-שינויים תכופים במדיניות השרים לביטחון הפנים.
•תוכניות עבודה-
למשטרה אין
תוכנית עבודה מערכתית ארוכת טווח למלחמה
בתאונות הדרכים ,
ותוכניות העבודה השנתיות מושפעות מחילופים של בעלי
תפקידים .
כל אחת מיחידות
את"ן מכינה אחת לשנה
תוכנית
עבודה ,
אולם אין
תוכנית
אכיפה ארצית כוללת.
•
תיאום עם
הרלב"ד-הרלב"ד אינה מעורבת בגיבוש
תוכניות המשרד לביטחון
לאומי .בין היתר ,פעילויות האכיפה וההסברה אינן משולבות ,
ולא מופקת
התועלת המרבית שיכולה הייתה להתקבל מסינרגיה ביניהן .
דוח מיוחד מאי2024
15
15בטיחות בדרכים
אכיפה–
אגף התנועה
במשטרה
(את"ן)
הגורם האנושי
•
כפיפות שוטרי התנועה במחוזות–
קיים פער בין האחריות המוטלת על
את"ן ובין
סמכותו להפעיל את שוטרי התנועה בתוך היישובים בהתאם לשיקוליו המקצועיים .
•
כוח אדם-
תקן כוח האדם המאושר של
את"ן ,
ובפרט של משטרת התנועה הארצית נותר
די יציב בשנים האחרונות ,ו
יש פער באיוש המשרות .
לא אחת מופנים שוטרי התנועה
לביצוע פעולות שאינן קשורות לאכיפת חוקי התנועה .
•
ניידות-את"ן מפעיל רק120ניידות במשמרת ,
זאת לעומת היעד שהוצב בהחלטת
הממשלה משנת2005
-
450ניידות במשמרת .במדינות ה-
OECD
יש ניידת על כל10
קילומטר ,
ואילו בישראל יש רק ניידת אחת על כל100קילומטר.
•הנוכחות המשטרתית נמצאת בחסר מתמיד ,
והדבר מונע מניעה של עבירות מסוכנות
וטיפול יעיל בהתנהגות עבריינית מודעת.
דוח מיוחד מאי2024
16
16בטיחות בדרכים
אכיפה–
עבירות
עיקריות
הגורם האנושי
•מהירות-
בשנת2022
היו בשימוש121
מצלמות נייחות לאכיפת עבירות
של מהירות מופרזת וחצייה באור אדום ,
לעומת יעד של300
מצלמות
שנקבע ב-
2005
.
מספר המצלמות ביחס למספר התושבים בישראל נמוך
באופן ניכר מאשר במרבית מדינות אירופה.
•נהיגה בהשפעת סמים ואלכוהול-
אין מידע מלא על היקף התופעה ועל
מספר פעולות האכיפה הנעשות ,
ומספר הדוחות השנתי בגין עבירות
אלה ירד מאז2014בכ-
55%
.
•
חגורות בטיחות-יחסית למדינות אירופה ,
שיעור השימוש בחגורות
בטיחות בישראל נמוך .זאת ,
בייחוד במושבים האחוריים של כלי הרכב
ובמידה רבה במיוחד בחברה הערבית .
דוח מיוחד מאי2024
17
17בטיחות בדרכים
אכיפה–
טיפול בפסולי
רישיון
הגורם האנושי
•
נהיגה בעת פסילת רישיון-
בשנת2021היו קרוב ל-
20,000
פסילות
רישיון ,ובכ-
75%מהמקרים הרישיונות לא הופקדו כנדרש .
בשנים2019
-
2021ניתנו בממוצע כ-
5,000
דוחות בשנה לנהגים שרישיונם נפסל
והמשיכו לנהוג בניגוד לחוק .
•
מאגר פסולי רישיון-כ-
17
שנים לאחר חקיקת חוק בנושא עדיין לא
הוקם מאגר הכולל נתונים מלאים ומהימנים בדבר פסילות רישיון שהטילו
הגופים השונים ותוקפן .
דוח מיוחד מאי2024
18
18בטיחות בדרכים
אכיפה–
אפקטיביות
הגורם האנושי
המשטרה אימצה במחקרה כאמת מידה לבחינת יעילות
ואפקטיביות של פעילות האכיפה את הנתונים לגבי מספר
תאונות הדרכים והנפגעים בהן.
הנתונים בפועל מעידים כי פעולות האכיפה של המשטרה
בעשור האחרון אינן מביאות לשיפור במספר התאונות
והנפגעים בהן ,
ומצביעות על חוסר אפקטיביות של פעילות
האכיפה .
דוח מיוחד מאי2024
19
19בטיחות בדרכים
אכיפה–
המרה וביטול
של דוחות
תנועה
הגורם האנושי
•המרת קנסות ובקשות להישפט-
מדי שנה מוגשות עשרות אלפי
בקשות להמרת דוחות קנס באזהרה ויותר מ-
100,000בקשות להישפט .
מספר גבוה יחסית מהדוחות מבוטל בסופו של דבר ,
אך בידי המשטרה
אין נתונים סטטיסטיים בנוגע לסיבות שבגינן בוטלו הדוחות .
•מיידיות
האכיפה-
תהליכים אלה מגדילים את פער הזמן בין ביצוע
העבירה ובין תשלום הקנס ופוגעים באפקטיביות פעולות האכיפה.
•חזקת אמינות-כ-
14
שנה מאז הועלתה לראשונה הצעת החוק הנוגעת
לחזקת אמינות ,היא לא אושרה .
הדבר פוגע באפקטיביות האכיפה ומגדיל
את העומס על בתי המשפט.
דוח מיוחד מאי2024
20
20בטיחות בדרכים
מערכת
השיפוט
והענישה
הגורם האנושי
•
עומס על שופטי התעבורה–כל שופט מטפל בממוצע בכ-
3,400
תיקים
בשנה ,ויש שונות גדולה בין המחוזות.
•משך זמן הטיפול הממוצע בתיקים–
5.5חודשים ב-
2021
,
וגורם לכך
שתשלום הקנס נעשה זמן רב לאחר ביצוע העבירה ,
דבר הפוגע
באפקטיביות של הענישה.
•
עבירות ברירת משפט-
שיעור התיקים הנובעים מבקשות להישפט הלך
ועלה עם השנים ,מ-
23%ב-
2015ל-
59%ב-
2019
.
הדיונים בהצעת חוק
בנושא הפיכת עבירות"ברירת משפט "
להפרות
מינהליות
טרם הסתיימו.
דוח מיוחד מאי2024
21
21בטיחות בדרכים
תשתיות
בכבישים
בין-עירוניים
הגורם התשתיתי
•תיעדוף פרויקטים תשתיתיים–
המודל המשמש בישראל
לתיעדוף פרויקטים לטיפול
בכבישים מתבסס בעיקר על מספר תאונות הדרכים והנפגעים ,ולא על מאפיינים אחרים ,
כגון התשתיות הקיימות ,
מפגעים ורמת התחזוקה של הכביש(מודל מניעתי .)
•טיפול במוקדי סיכון–
בשנים2017
–
2021הוקצו כ-
72%
בלבד מתקציב ההרשאה
להתחייב עבור מוקדי סיכון שעליו סוכם בתוכנית החומש–כ-
830
מיליון ₪
לעומת1.15
מיליארד ש"ח .זאת ,אף שמלאי הפרויקטים לביצוע של מוקדי סיכון שאותרו גדול.
•
שיפור הבטיחות בכבישים מסוכנים-מוקדי סיכון בכבישים הבין-
עירוניים מזוהים על
בסיס ריבוי תאונות באותם נקודות או קטעי דרך קצרים .מסיבה זו ,
כבישים שמתרחש
בהם מספר רב של תאונות קטלניות ,אך אלו מפוזרות לאורכם ,
אינם מטופלים כמוקדי
סיכון .
דוגמאות–
כביש65
וכביש90
.
דוח מיוחד מאי2024
22
22בטיחות בדרכים
תשתיות
עירוניות
הגורם התשתיתי
•
תקצוב
פרויקטי בטיחות–
בשנים2021
-
2022
הייתה ירידה בניצול תקציב סל
הבטיחות .
אף
שהרלב"ד העבירה למשרד התחבורה תקציב של120מיליון ש"
ח
מדי שנה ,
בפועל חלק מתקציב זה שימש לפעולות אחרות של
מת"ח .
•
מעורבות
הרלב"ד–לרלב"ד אין למעשה שליטה על הקצאת התקציבים שהיא
מעבירה
למת"ח
ועל ניצולם ,
ואין לה כלים כדי לפקח ולוודא כי התקציבים אכן
ישמשו לצורך שיפור הבטיחות בדרכים ברשויות המקומיות.
•
ביצוע
פרויקטי בטיחות-
שיעור די גבוה של
פרויקטי בטיחות ברשויות המקומיות
שאושרו לתקצוב על ידי משרד התחבורה לא יצא כלל אל הפועל ,
ובפרויקטים
שביצועם החל ,יש פרויקטים בהם הניצול נמוך.
דוח מיוחד מאי2024
23
23בטיחות בדרכים
תשתיות
עירוניות
הגורם התשתיתי
•
מעקב אחר ביצוע הפרויקטים והפקת לקחים–
משרד התחבורה אינו מרכז
נתונים על בקשות שהוגשו ולא אושר תקציב בגינן ,
ואין לו מערכת מידע שניתן
לנהל בה את המידע על כלל הפרויקטים .
על כן הוא מתקשה לעקוב אחר שלבי
התקדמות הפרויקטים .כמו כן ,
לא נעשה מעקב אחר התועלות מהפרויקטים
לאחר סיומם.
•
בקרת
הרלב"ד על רשויות תמרור המקומיות–
מתוך283
רשויות תמרור
מקומיות ,
יש55
רשויות(
מתוכן45רשויות תמרור מוניציפליות)
,
שבהן
הרלב"ד
לא ערכה ביקורת.
דוח מיוחד מאי2024
24
24בטיחות בדרכים
מערכות
טכנולוגיות
גורם הרכב
•שילוב מערכות בטיחות בכלי רכב–
פעולות נדרשות שהוגדרו בתוכנית"
50
עד
30
"
ובהמלצות
הרלב"ד
לא יושמו ,
בין היתר שילוב הציון במבחני הריסוק
במערכת התמריצים ,
קביעת יעדים לגריטה
ותמרוץ
גריטה לרכבים ישנים .
•תמריצים התקנת מערכות בטיחות–
התמריצים נקבעו רק עבור רכב נוסעים
ורכב משא במשקל כולל מותר של עד3.5טון ,
ואין התייחסות ברורה לאמצעים
טכנולוגיים מצילי חיים באוטובוסים ,במשאיות ובאופנועים .
•
הסדרת השימוש בטכוגרף דיגיטלי–
הטכוגרף הדיגיטלי צפוי להיכנס לשימוש
בישראל רק בשנת2025
,כ-
20
שנה לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה לאמצו
בישראל ,ובפיגור ניכר אחרי האיחוד האירופי .
דוח מיוחד מאי2024
25
25בטיחות בדרכים
אגף פיקוח
ובקרת רכב
במשרד
התחבורה
גורם הרכב
•
מחסור בכוח אדם ובציוד באגף–סוגיות שהועלו ב-
2020
בנוגע למחסור בכוח
אדם ,בכלי רכב ובציוד חיוני לפעילות אגף הפיקוח במשרד התחבורה לא נפתרו .
בפרט ,
החל מיוני2021
האגף אינו מבצע שקילות של משאיות בשל היעדר
מכשירי שקילה שמישים.
•מימון וביצוע פעילות בטיחות באגף–
בשנים2018
-
2021
חל קיטון של30%
בתקציבים שהועברו
מהרלב"ד
למשרד התחבורה לצורך מימון פעולות בטיחות ,
בהן בדיקת תקינות כלי רכב באמצעות ניידות הבטיחות של
מת"ח ופיקוח על
קציני בטיחות בתעבורה .בהתאם לכך ,חל קיטון בכמות הבדיקות שבוצעו בפועל .
דוח מיוחד מאי2024
26
26בטיחות בדרכים
להגדיר סמכויות ולתת כלים מתאימים
שיאפשרו
לרלב"ד להיות הגוף המוביל במאבק
בתאונות דרכים ולהשיג את יעדי המאבק;
למנות נציגים למועצת
הרלב"ד .
השרים הרלוונטיים ומשרדיהם
דוח מיוחד מאי2024
המלצות עיקריות–היבטים מערכתיים
לחדש את פעילות ועדת המנכ"
לים כגורם
שיתאם בקביעות בין הגופים השונים ויפעל
לקבלת החלטות ולהסרת חסמים;
לדווח לממשלה ולכנסת בהתאם לחוק
הרלב"ד
ובכך להראות את מחויבותם לנושא.
ראש הממשלה ושרת התחבורה
לשקול מחדש את מודל התקצוב של פעילויות
הגופים הממשלתיים הנוגעות לבטיחות בדרכים;
לבחון את תפקידי
הרלב"ד וסמכויותיה בהקשר
של הקצאת תקציבים בהתבסס על שיקולים של
עלות-תועלת ,
מיקוד בגורמי סיכון ופיקוח ובקרה
על ניצולם.
מועצת
הרלב"ד ,
שרי התחבורה
והאוצר
להכין
תוכנית אסטרטגית ותוכנית מפורטת
ולהביאן לאישור שרת התחבורה והממשלה;
עוד מומלץ כי משרדי האוצר והתחבורה יפעלו
לתקצוב התוכנית וכי משרד התחבורה ינהל
מעקב שוטף אחר העמידה ביעדים.
הנהלת
הרלב"ד
27
27בטיחות בדרכים
לפעול לשיפור התוכניות לחינוך תעבורתי
ולהפעלתן בכלל מערכת החינוך.
משרד החינוך
דוח מיוחד מאי2024
המלצות עיקריות–הגורם האנושי
לקבוע הנחיות בנושא נהיגה בהשפעה של
תרופות ,ובכלל זה קנביס רפואי ,
ולתת בידי
המשטרה את הכלים הטכנולוגיים והמשפטיים
המתאימים לאכיפת הנושא.
הרלב"ד ,
המשטרה ומשרדי הבריאות
והמשטרה
לעדכן ולשפר את תהליך הכשרת הנהגים.
משרד התחבורה
להכין
תוכנית
אכיפה ארצית רב-שנתית ;
לבחון דרכים לגשר על הפערים בין האחריות של
את"ן
ובין סמכויותיו באכיפה בתחום העירוני;
להגדיר בתיאום עם
הרלב"ד
את מספר הניידות ,
כוח האדם ,
ואמצעי האכיפה כדי לתת מענה
מספק למשימות
את"ן.
השר לביטחון לאומי ,
המשטרה
ואת"ן
28
28בטיחות בדרכים
לשתף פעולה כדי למצוא דרכים לוודא שנהגים
שרישיונם נפסל אכן יהיו מנועים מלנהוג בפועל;
להשלים את הקמת מאגר פסולי הרישיון.
הרשויות המוסמכות לפסול רישיונות
נהיגה ומערך
הדיגיטל
הלאומי
דוח מיוחד מאי2024
המלצות עיקריות–הגורם האנושי
להמשיך בחיפוש דרכים להתמודדות עם
העומסים בבתי המשפט ,
לרבות מיצוי הדיונים
בהצעת החוק בנושא הפיכת עבירות ברירת
משפט להפרות
מינהליות ;
להשלים את הליך החקיקה לקביעת חזקת
האמינות של מכשור אכיפה אלקטרוני בנוגע
למכשירים שהוכחה אמינותם.
המשטרה ,המשרד לביטחון לאומי ,
משרד
המשפטים והנהלת בתי המשפט
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
29
29בטיחות בדרכים
לדון בשיתוף
הרלב"ד באימוצו של מודל לדירוג
כבישים על פי מסוכנותם
ולתעדף לפיו את
פרויקטי
הבטיחות;
לגבש
תוכנית
רב-
שנתית לסגירת הפערים
שהועלו לגבי תשתיות בטיחות בכבישים הבין-
עירוניים.
משרד התחבורה ,נת"י
דוח מיוחד מאי2024
המלצות עיקריות–הגורם התשתיתי וגורם הרכב
להשלים את התהליכים הדרושים לכניסתו
לשימוש של הטכוגרף הדיגיטלי.
משרד התחבורה ,המשרד לביטחון לאומי ,
המשטרה
לבחון את הסיבות לניצול הנמוך של תקציב סל
הבטיחות ולמצוא דרכים לוודא שהתקציבים
שהרלב"ד מעבירה לצורך שיפור הבטיחות
בדרכים ברשויות המקומיות אכן ישרתו את
ייעודם.
הרלב"ד
ומשרד התחבורה
לפעול לחיזוק יכולות אגף הפיקוח
במת"ח
ולהקצאת המשאבים הדרושים ;
למצוא ,
בשיתוף
הרלב"ד ,
דרכים לאכוף באופן
נאות את החוק בדבר קיומו של ביטוח חובה.
משרדי התחבורה והאוצר
30
30
סיכום
המאבק בתאונות דרכים הוא מאבק מתמיד ,והוא דורש השקעה של אמצעים ומאמצים רבים .
הביקורת מצאה ליקויים במגוון היבטים הנוגעים למאבק בתאונות הדרכים ,
הן בהיבטים מערכתיים והן
בפעולותיהם של הגורמים הממשלתיים השונים העוסקים בנושא .לאורך העשור האחרון ,
התקציבים
המוקדשים לנושא הבטיחות בדרכים וכמות כוח האדם העוסקת בנושא הלכו ופחתו בכל אחד מהגופים
המטפלים בנושא והדבר גרם לפערים רבים בטיפול הממשלתי בכל אחד מהנושאים שנבדקו.
ההצלחה מתחילה באחריות אישית של כלל משתמשי הדרך וממשיכה בקיומו של גוף מוביל ובעל סמכויות ,
בקביעת
תוכנית
אסטרטגית מתוקצבת הכוללת יעדים ברורים ומדידים ,
בפעילותו העצמאית של כל אחד
מהגופים הרלוונטיים לנושא ובפעילותם המשותפת והמתואמת ,
ומעל הכול-
במחויבותם של ראש הממשלה
וכלל שרי הממשלה .
על שרת התחבורה להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול לתיקון כלל הליקויים שעלו בדוח.
דוח מיוחד מאי2024בטיחות בדרכים