חומר רקע
בית לשכת המסחר , רח' החשמונאים84
ת"א67132
•
.ת.ד20027
תל אביב61200
•
.טל03-5631011
•
.פקס03-6240069
•
[email protected]
•
www.chamber.org.il
6 יוני
2024
1556127
, לכבוד
ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה
חברי ועדת הכלכלה
עו"ד איתי עצמון, יועץ משפטי של ועדת הכלכלה
,שלום רב
:הנדון
התייחסות
ל
הצעת חוק ל תיקון
חוק התקנים ו פקודת
היבוא ו היצוא–
"רפורמת "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל
:סימוכין התייחסותנו הכללית יותר מיום26.5.24
בהמשך להתייחסותנו שבסימוכין להלן התייחסות מפורטת יותר ל הצעת התיקונים בחוק
.התקנים ובפקודת היבוא והיצוא
1.
בחינה מחדש של סייגים והחרגות
על אף שהרפורמה המוצעת היא רפורמה משמעותית ורחבה, היא עדיין מחריגה שורה
ארוכה של תקנים רשמיים, עדיין דורשת דרישות לאומיות נוספות על המקובל באירופה
ביחס לשורה של מוצרים בסיסיים ועדיין לא מטפלת בדרישות מחייבות מכח דינים שאינם
חוק התקנים (
,חקיקה צרכנית ,סביבתית דיני תכנון ובניה, בטיחות בעבודה, תקנות בריאות
העם ועוד) .
חלק גדול מהחסמים המרכזיים שקיימים כיום, יישארו בתוקף לפי טיוטת מסמך המיפוי
שפורסמה על ידי משרד הכלכלה .
1.1
תקנים שאינם נכללים ברפורמה
מגוון רחב של תקני בניה, מגוון רחב של תקני בטיחות אש, תקנים על מוצרי גפ"מ, מגוון
,תקני ציוד רפואי, מגוון תקני ברזים ואינסטלציה ת"י240
סבון תמרוקים , ת"י248
סירי
לחץ, ת"י562
לצעצועים ככל שמדובר בצעצ
ו עים לילדים מתחת לגיל3
, חלק מתקני מוצרי
התינוקות, מגוון תקנים של כלי עבודה חשמליים המוחזקים ביד ועוד .
1.2
תקנים שנכללים ברפורמה עם תוספות לאומיות והחרגות או הטיות
( תקני חומרי ניקוי/כביסה/הדחה139
,
438
,
1417
)
–
לפי טיוטת טבלת המיפוי שפרסם
משרד הכלכלה נראה שהכוונה היא לה נציח את חסמי היבוא שקיימים גם כיום בתקנים
רשמיים שמגדירים רמה מירבית נמוכה יותר של כלורידים
, נתרן
.ובורון ביחס לאירופה
,"המשמעות היא שנדרשת פורמולציה ייחודית לישראל מה שמונע רכישת "מוצר מדף
מייצר עלויות עודפות והיצע מצומצם יותר. מגבלות אלו מהוות גם חסם מוחלט בפני יבואן
מקביל שאינו יכול לדרוש מהמפעל ליצר עבורו מוצר לפי הדרישות הישראליות. כך היכולת
לייצ .ר תחרות אפקטיבית מיבוא נפגעת בצורה קשה
הערה נוספת לגבי ת"י139
נוזל לניקוי כלים
–
טיוטת טבלת המיפוי כוללת דרישות
לאומיות מחמירות המגבילות סיווגים שונים של נוזל לניקוי כלים שאינו אסור לפי
הרגולציה האירופאית. כמו כן, ישנה דרישה מאד פרטנית על רמותPH
גבוהות או נמוכות
2
מרף מוגדר (שאינו חלק מהרגולציה האירופאית) שאינה קיימת ברגולציה האירופאית
והמחייבת בדיקות דרמטולוגיות (ספציפיות בניגוד לחלופות נוספות הקיימות לפי הרגולציה
.)האירופאית
אין בישראל נסיבות המצדיקות שינוי לאומי כזה ולכן נבקש להיצמד בצורה מלאה לדרישות
.האירופאיות ולהסיר מהטבלה את ההחרגות הללו
מגוון רחב של תקני חשמל ואלקטרוניקה
הניזונים ממתח הנמוך מ50
וולטAC
-
בטיוטת
טבלת המיפוי של משרד הכלכלה נרשם לצד
תקנים אלו-
LVD
לעניין מוצרים הניזונים
ממתח מעל50
וולטAC
או מעל70
וולטDC
ו-
GPSD
לגבי היתר
(ובנוסףEMC
).
להבנתנו
ה-
GPSD
רלוונטית למוצרים שאין אסדרה אירופאית עליהם ואכן הLVD
אינה חלה על
מוצרים הניזונים ממתח הנמוך מ50
וולטAC
ואולם לפחות על חלק מהמוצרים הללו חלה
רגולציה אירופאית אחרת–
דירקטיבה2014/53
לציוד רדיו ויש לאפשר גם חלופה של
עמידה בדירקטיבה זו. כמו כן רצוי לבדוק אם אין דירקטיבות / רגולציות נוספות
הרלוונטיות למוצרי חשמל ואלקטרוניקה שאינם בחלות הLVD
.
ת"י994
מזגנים– לפי טיוטת טבלת המיפוי נראה שמנציחים את החסם לייבא
מזגנים עם
גזR32
במסלול זה לפני אסדרת מקצוע מתקין המזגנים . מכיוון שהמזגנים המשווקים
באירופה עושים שימוש בקררים אלו, המשמעות היא הנצחת חסם היבוא. נבקש שהנושא
.ייבחן מחדש
"ת69
ת"י+
579
דוד שמש וקולטי שמש
–
בטבלת המיפוי נרשמה דירקטיבת הLVD
.בהתייחסות רק לדרישות בטיחות החשמל בטבלה מתייחסים לשינוי לאומי מתוקף תקנות
מי שתיה ולא נותנים מענה לדרישות מכניות וטרמיות. כמו כן, סעיף24
לתקנות התכנון
והבניה (תברואה) מפנה לת"י579
. ככה שנראה שאין מענה בהצעה לחסמים הקיימים
.בקטגורית מוצרים זו
ת "י1898
– משקפי שמש –
הדירקטיבה שנרשמה
ב טיוטת טבלת המיפוי של משרד הכלכלה
היא הPPE
ול
הבנתנו הרגולציה ה
אירופאית ה רלוונטית למרבית משקפי השמש היא זו של
ציוד רפואי שמספרה2017/745
.. נבקש לבחון זאת
דרישת התאמה לתקנות מי שתיה של משרד הבריאות במכשירי חשמל ביתיים
(מדובר ב ת"י69
+
900
חלק1
+
2.14
+
2.15
+
2.24
) –
הדרישה הזו כוללת גם הפניה לתקן
שאינו רשמי ת"י
5452
ושבמסגרת
ו גם
דרישה מחמירה שאינה קיימת באיחוד האירופאי
.בהתייחס לתכולת העופרת
באיחוד האירופאי מסתפקים בפיקוח על רמת העופרת במיצוי ללא הדרישה של תכולת
.העופרת
מ כיוון שזו אינה דרישה אירופאית, זה מהווה כמובן חסם יבוא מהותי, פוגע מאד
.במגוון שניתן לייבא לישראל ובתחרות
נבקש שהדרישה הזו תבחן מחדש
.בראי מה שטוב לאירופה טוב לישראל
1.3
תקנים שגם אם נכללים ברפורמה וגם אם לא, עדיין מהווים חסם בשל תהליכי
רכש
שאינם מטמיעים את הרפורמות בתקינה
רפורמות היבוא יצרו שינוי מהותי שמקל מאד על יבוא מגוון מוצרים לישראל ובכך מגביר
.את ההיצע ואת התחרות
ובכל זאת, יש מגוון תחומים שבהם גופי רכש ציבוריים מתנהלים
באופן שאינו מאפשר (להם–
.כסף ציבורי) להנות מתחרות מלאה בין ספקים ומוצרים
1.3.1
מכרזים
מעת לעת מכרזים של משרדי ממשלה או של רשות מקומית דורשים תן תקן כאשר מסלולי
ו היב א כמובן.אינם מחייבים זאת כמובן
,גם במכרזים בהם לא דורשים תו תקן אלא קיימת דרישה לעמידה בתקן ישראלי או
לאישור מכון התקנים ה
מדובר ב
דרישה מגבילה ונכון ש תצא הנחיה לכלל גורמי הרכש של
3
המדינה והרשויות המקומיות שמבהירה ש ,ככל שתקן רשמי חל על המוצר ניתן להסתפק
בכך ש
המוצר ע
ו מד בחלופות של סעיף9
.לחוק התקנים
1.3.2
הנחיות רכש מסוגים שונים
להלן קישור למסמך לדוגמא מחודש ספטמבר2022
של ועדה בינמשרדית
(משרד הביטחון
משרד האוצר+ משרד הבינוי+
–
) משרד התחבורה+ חשכ"ל–
מפרט כללי למתקני חשמל
.אופני המדידה ותכולת המחירים
קישור למסמך
מדובר ב מסמך בעל
חשיבות ,
שיועצים רבים עושים בו שימוש ולא רק בפרויקטים
ממשלתיים, כאשר הם עדיין מתעקשים על תעודות בדיקה של מכון התקנים בלבד
ומתעלמים מהתפתחויות ברגולציה–
:כדוגמא
לפי המסמך בהתייחס לתאורת חירום-
.אם לא נאמר אחרת הסוללת יהיו מסוג ניקל מטל
תאורת חירום–
בישראל קיים ת"י20
חלק2.22
שמאמץ אתIEC 60598
חלק2.22
כשמהדורת ה-
IEC
משנת2021
(שטרם אומצה בישראל) כוללת דרישות קריטיות לסוללות
ליתיום שמאפשרת שימוש בסוללות כאלו. על אף האמור–
בזכות תנאי מסלול קסיס
מתאפשר יבוא של הסוללות הללו לפי המהדורה העדכנית של הIEC
. ובכל זאת–
בגלל
.המסמך של הועדה הבינמשרדית במגוון רחב של פרויקטים זה לא מתאפשר
.זו דוגמא אחת, בהחלט ייתכן שיש דוגמאות נוספות
צריך לראות איך מגיעים למצב ש
משרדי הממשלה י
דבר
ו
שפה אחת ושמוצרים שעומדים
בדרישות תקינה שנקבעו בישראל כמתאימות יוכרו ככאלו כברירת מחדל בקרב כל הגורמים
הממשלתיים והרשויות המקומיות, למעט בנסיבות חריגות .
1.4
תקנים שגם אם נכללים ברפורמה וגם אם לא, עדיין מהווים חסם בשל דין אחר
1.4.1
חסמים בדרישות בהקשר של תקנים בענף הבנין
1.4.1.1
קסיס מול דרישות ספציפיות בתקנות התכנון והבניה
יבואן שייבא מוצר לפי מסלול קסיס או לפי המסלול האירופאי החדש , עלול לגלות בדיעבד
שאין לו אפשרות למשל למכור את אותו מוצר לפרויקטי בניה חדשים על רקע דרישות
.ספציפיות לעמידה בתקנים ישראליים בתקנות התכנון והבניה
1.4.1.2
דרישה בתוספת לצו המכר דירות
בתחום הבניה בהקשר של פרויקטים יש גם חסם בעייתי יותר בגלל המשפט
ב תוספת לצו
המכר דירות בו רשום "כל המוצרים והמלאכות יהיו לפי תקן ישראלי, אם יש כזה". כאן
ניתן לפרש כאילו אפילו אם אין תקן רשמי יש חובה לעמוד בתקן הישראלי, קל וחומר שתקן
בינלאומי אינו חלופה לפי משפט זה. זה מצב אבסורדי בו אפילו אם שר הכלכלה החליט
שנכון להסיר ר .שמיות מתקן, כפי שקרה בעבר, מתוקף משפט זה עלולים לדרוש עמידה בו
1.4.1.3
עיכוב ב
קידום תקנות האיטום החדשות
בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-
1970
תקנה
5.33
)(א קובעת כי: "גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת-
קרקעיים
".ורצפות חדרי השירות למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים
במדינות המפותחות ובכלל זה באירופה מותרים מגוון רחב של חומרי איטום מתקדמים
.שאינם חמרים אספלטיים קיים תהליך להתקנת
תקנות חדשות שאמורות לאפשר זאת
שסיים את הליך ההיוועצות הציבורית וטרם קודם
. חשוב לראות שזה מקודם בהקדם.
4
1.4.2
"דרישה לעמידה ב"תקנות בריאות העם איכותם התברואית של מי שתיה
.תקנות אלו שונות ומחמירות מהדרישות האירופאיות נוסף על החסם שתקנות אלו
מייצרות בהתייחס לתקנים שנכללים ברפורמה כמפורט לעיל, ה
ן מהוו ת חסם גם למגוון
רחב של תקנים שאינם נכללים ברפורמה
ובכלל זה ברזים ו
ציוד אינסטלציה .
מכיוון שזו אינה דרישה אירופאית, זה מהווה כמובן חסם יבוא מהותי, פוגע מאד במגוון
.שניתן לייבא לישראל ובתחרות
לכן ,, גם בהקשר של תקנים אלו ,נבקש שהדרישה הזו תבחן מחדש בראי התפיסה שמה
.שטוב לאירופה, טוב לישראל
1.4.3
דרישה שמכשיר חשמלי מיטלטל צריך לעמוד בדרישות מגבילות ב סעיף6
של
תקנות הבטיחות בעבודה
)(חשמל
נכון להיום קיים חסם ביבוא כלי עבודה חשמליים מוחזקים ביד, על רקע
מגבלה
בסעיף6
)לתקנות הבטיחות בעבודה (חשמל
שאוסרת שיהיו מסוגclass 1
(עם החרגה מצומצמת.)
.אין מגבלה דומה במדינות מפותחות ובכלל זה באיחוד האירופאי
כך,
גם התקן הבינ"ל שאומץ בישראלIEC62841
חלק1
.אינו כולל מגבלה דומה
ועדה טכנית וועדה מרכזית במכון התקנים היו בדעה שנכון לבצע תיקון בהקשר זה , אך כל
עוד לא תוקנה התקנה, מגבלה בהקשר זה
קיימת כשינוי לאומי בתקן המאמץ .
עד היום ועל אף חוו"ד מקצועית שהועברה למנהל הבטיחות בעבודה לבקשתם, החסם לא
.הוסר
להפתעתנו הרבה, כעת מוצע להנציח את חסם היבוא הזה במסגרת רפורמה שזוכה לכותרת
"מה שטוב לאירופה,
"טוב לישראל . רפורמה זו ,היתה אמורה לטפל בחסמים מהסוג הזה
כך שכלי עבודה מתקדמים המותרים לשיווק באיחוד האירופאי יהיו מותרים לשיווק גם
.בישראל
.נבקש שהנושא ייבחן מחדש ושיינתן לו מענה מתאים במסגרת רפורמה זו
1.4.4
דרישות מתוקף חוק החשמל ותקנות החשמל
תקנות החשמל מגדירות צבעי גידים בישראל באופן שונה בחלקו מהדרישות האירופאיות
.והדרישה מוטמעת במגוון תקנים ישראליים
.נבקש שתבחן מחדש ההצדקה לפער בדרישת צבעי הגידים
נבקש שהועדה תפעל לתת מענה לכמה שיותר מהחסמים הללו במסגרת הרפורמה
המוצעת ותקצוב לוחות זמנים מוגדרים לטיפול בנושאים שלא יספיקו לקבל מענה
.ברפורמה זו
2.
גידור אחריות
יבוא
ן
, יצר
ן ומשווק לפי חוק התקנים
סעיף16
ג לחוק התקנים
חשוב להבין ש חשיפה לעיצומים כספיים מאד גבוהים ולתובענות ייצוגיות, כאשר אין ודאות
,לגבי הציפיה מעוסק אחראי .מייצר עלויות ופוגע במאמצים להתמודד עם יוקר המחיה
חשוב לתאם ציפיות מול העוסקים השונים ביחס לאחריות שלהם ולפעולות שבאפשרותם
.לנקוט כדי למזער סיכונים
5
2.1
אחריות יבואן / יצרן
מהנוסח שאושר בקריאה ראשונה בכנסת, הוסרו (ביחס לתזכיר שפורסם קודם לכן) עילות
חשובות שנתנו הגנה מוגדרת ליבואן/יצרן מפני עיצומים כספיים, כאשר הוא מתנהל
.בצורה אחראית
אנו סבורים שעל משרד הכלכלה להגדיר מהי התנהלות אחראית של יבואן ויצרן ולצמצם
מאד את אחריות יבואן ויצרן שהתנהל כמצופה ובכל זאת מוצר שהכניס לשוק התגלה
.ככזה שאינו עומד בדרישות תקן רשמי
כך למשל, פעולות של יבואן כגון
אלו המפורטות להלן צריכות לצמצם משמעותית את
החשיפה של היבואן במקרים בהם בכל זאת יתברר בדיעבד שהמוצר אינו עומד בדרישות
תקן רשמי. זה יעודד יבואנים לנהוג יותר באחריות–
Win Win
.
•
גישה למסמכים תומכים כמקובל באיחוד האירופאי המשקפים עמידה של
המוצר בדרישות .
•
אסמכתאות שהמוצר באמת משווק באיחוד האירופאי או עומד בדרישות
הרגולציה החלות באיחוד האירופאי.
•
הפעלת מערך ניהול סיכונים ובקרה עצמאית כולל בדיקות מטעמו לפי תכנית
בקרה מקצועית שהוא מגדיר.
מעבר לכך, נציין ש
ה גדרת עילות פטור או הפחתה מעיצום כספי
מתייחס ות
לערוץ אכיפה
אחד .
,גם אם זה יקרה .יבואן עדיין עשוי להיות חשוף לאכיפה בדרך של תובענה ייצוגית וכו
בהנחה שיבואן מילא אחר הציפיות של משרד הכלכלה להתנהלות אחראית, נבקש שזה יקנה
לו גם פטור מהאחריות שמוטלת עליו בסעיף9
.לחוק
כמו כן, נבקש שיובהר שיבואן שנקט צעדים בצורה וולונטרית בהתאם לכללים שהגדיר
משרד הכלכלה על מנת למזער סיכון שהמוצר לא יעמוד בדרישות, גם לא יטופל במסלול של
מפר אמון למעט בנסיבות חריגות שינומקו .
2.2
אחריות משווק
ככל שהרפורמות ביבוא פוטרות יבואנים מביצוע בדיקות או מהצורך להחזיק מסמכים
טכניים בהליך היבוא, אבל אותם היבואנים יידרשו על ידי המשווק לבצע את הבדיקות הללו
או בדיקות אחרות או להחזיק מסמכים שונים לצורך הכנסת המוצר לרשתות השיווק, לא
באמת יושג החסכון בעלויות והג.ברת התחרות שהם מטרותיה העיקריות של הרפורמה
יתרה מכך, מהלך של העברת נטל הפיקוח לרשתות השיווק, גם ייקר את העלויות לרשתות
השיווק שיידרשו כל אחת מהן בנפרד להקים מערך בקרה על המוצרים שחל עליהם תקן
.רשמי המשווקים על ידם
נראה שבהקשר של עיצום כספי על משווק ניתן מענה לנושא זה בהצעה לתיקון סעיף16
,לחוק .אך משווקים חשופים גם לסיכונים אחרים ובכלל זה לתובענות ייצוגיות
לכן לדעתנו נכון לגדר גם את האיסור בסעיף9
לחוק התקנים על מכירת מוצר שאינו עומד
בדרישות תקן רשמי, כך שלא
יראו משווק שעמד בדרישות ש
י גדיר משרד הכלכלה, כמפר
לפי סעיף9
.לחוק, אם בדיעבד יתברר שמוצר ששווק על ידו לא עומד בדרישות תקן רשמי
העדר גידור משמעותי יותר של החובה המהותית, עלול להוביל משווקים להפעיל מערכי
.בקרה יקרים ולדרוש מיבואנים ומיצרנים דרישות שהרפורמה התכוונה לחסוך
6
3.
הנגשת מידע, הדרכות ובהמשך אכיפה חכמה ויעילה
מדובר ברפורמה מורכבת נוספת וחיוני שהמידע המלא יונגש היטב לעוסקים
(בין היתר
)שידעו על מה מצהירים ושימנעו מהצהרות שאינן מבוססות ,, למעבדות ולמפקחים
ושיתקיימו הדרכות יסודיות על מנת למזער ככל הניתן
טעויות הנובעות מ
ח.וסר הבנה
חיוני גם שמשרד הכלכלה יהיה מחובר לעדכונים מהאיחוד האירופאי על שינויים בדרישות
.שמאומצות במסלול זה וינגיש אותם בהקדם לעוסקים בארץ
במקביל יש לעשות שימוש חכם בסמכויות האכיפה כנגד עוסקים שפועלים בצורה שאינה
אחראית ומסכנים את הציבור ולהימנע מאכיפה שאינה מידתית כנגד עוסקים אחראים
ובכל הקשור בליקויים שאינם משקפים סכנ
ה
.לציבור
4.
מתן פטור למוצרים שמיועדים לצרכי "בדיקת היתכנות עסקית" מחובת
עמידה בתקינה רשמית–
בקשה להוסיף סעיף9
()(א6
))(ג
באירופה מרבית דרישות הרגולציה חלות רק על מוצרים שמוכנסים לשוק - "
Placed on
the market
". אותן דרישות אינן חלות על מוצרים שאינם מוכנסים לשוק כמו למשל
במוצרים שמיובאים לצרכי מו"פ, שימוש בתהליך ייצור, יבוא לשם יצוא, דוגמאות מספקים
.שרוצים לעניין עוסקים לרכוש את מוצריהם, דוגמאות לבדיקות מעבדה ועוד
בחוק התקנים ניתנו רק2
חלופות לפטור מחובה לעמוד בדרישות תקן רשמי, בסעיף9
()(א6
)
– מ
חקר ופיתוח או מיועד לי
י .צוא
במציאות, כאמור יש צורך בי
י בוא מוצרים שלא יודעים אם הם עומדים בדרישות תקן רשמי
בהליך היבוא ולפעמים אפילו יודעים שהם לא עומדים בדרישות תקן רשמי, אבל יש צורך
ביבוא שלהם בכל זאת כש ממילא אין כוונה"
."להכניס אותם לשוק
בעבר פנינו בנושא מספר פעמים אל מנהל תקינה, הסברנו את הנסיבות ואת הצורך ועכשיו
כשמתקנים את חוק
התקנים נבקש שיינתן לנושא זה מענה ברוח "מה שטוב לאירופה, טו
ב
."לישראל
על רקע חשש שעלה מצד מנהל תקינה שפטור כזה יהיה פרוץ מדי, ניתן להגדיר שייעשה בו
שימוש בהליך שהוא דומה לפטור מהבירוקרטיה לפי תקנה2
()(ג2
) עם שינוי אחד לפיו אם
יתקיימו הנסיבות שיוגדרו על ידי משרד הכלכלה, ניתן יהיה לבצע את הייבוא גם בלי
להצהיר שהמוצר עומד בדריש .ות
להלן
הצע
ה
לתיקון אפשרי בחוק התקנים שיאפשר פתרונות נקודתיים מבלי ליצר פרצה
בעייתית:
,בגלל שהמגוון של המקרים והנסיבות הוא רב ולא ניתן יהיה לצפות את מכלול המקרים
ההקשרים והכמויות מראש, רצוי שיהיה סעיף מסמיך מוגדר למנהל תקינה לאשר פטור
מחובת עמידה בדרישות תקן רשמי למשלוח ספציפי בהינתן מכתב מנמק שיתייחס בין היתר
:לנקודות הבאות
•
.מהות המוצר בגינו מוגשת הבקשה
•
.הכמות המבוקשת
•
אם ועל מה יודע היצרן להצהיר ביחס לעמידה בתקינה בינ"ל–
לאור חלק מהנסיבות
.לעיל חשוב שזה לא יהיה תנאי שפוסל על הסף את הבקשה אם אין קשר עם היצרן
•
אופן השימוש במוצר–
.הסבר מפורט מה צפוי לקרות עם המוצר בישראל
•
.הנמקה על חשיבות אישור הבקשה מבחינת היבואן
מובן שסעיף פטור כזה יהיה רלוונטי אך ורק למקרים של בדיקת היתכנות עסקית, שאינם
,מיועדים למכירה, הפצה והעברה בכל דרך שהיא על ידי בית העסק לרבות השכרה, חכירה
או ללא תשלום וככלל, אינם נגישים לקהל הלקוחות ובתנאי שכאמור ניתן אישור בכתב
ממנהל תקינה לאחר בחינת הנסי בות. מובן גם שאפשרי שהפטור שיינתן יהיה מותנה
.בתנאים שיגדיר נותן הפטור
7
(6)
( הוראות פסקה1
) לא יחולו על ייצור או יבוא של מצרך כאמור באותה
:פסקה, אם מתקיים בו אחד אלה
)(א
,הוא מיועד לשם מחקר או פיתוח כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר
פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-
1984
;
)(ב
;הוא מיועד ליצוא
)(ג
הוא מיועד לבדיקת התכנות עסקית ובתנאי שקיבל אישור מאת...
.בהתאם לכללים בהקשר זה כמפורט בנהלי הממונה על התקינה
.מוצע שהכללים בנהלי הממונה על התקינה יהיו מבוססים על המפורט לעיל
5.
ברירת המחדל בבחינת העמידה בדרישות התקינה–
סעיף10
ה
.לפי הנוסח המוצע ברירת המחדל בבדיקות פיקוח תהיה במסלול התקינה המקורי
להבנתנו מההתדיינות עם משרד הכלכלה, ומכיוון שבהליך היבוא יוזן קוד שמתייחס
למסלול היבוא, כוונת משרד הכלכלה היא שהבקרה בהליך היבוא תהיה לפי המסלול
.שנבחר. נבקש שהנוסח יעודכן בהתאם
אבל מעבר לכך, קיימת גם בקרה בשווקים ו
יש לה
י
מנע ממצב שיבואן לא ישים לב
ולא יבקש
שהבדיקה תעשה לפי המסלול שבמסגרתו נעשה היבוא ולכן נראה לנו נכון שגם בקרה
בשווקים תעשה בהתאם להצהרה של היבואן בתיק המוצר שלו המתייחס למסלול
.הרלוונטי
6.
הערות לאסדרות האירופאיות בטבלה בתוספת החמישית
6.1
דרישה שהמוצר מסומן לפי הדין הישראלי –
חלופה שלmade in EU
נבקש שיובהר שאם המוצר המקורי סומן כmade in EU
הוא יכול להיות מסומן כ"מיוצר
"באיחוד האירופאי
ושהנושא ייסגר בהקשר זה גם בהתייחס לחקיקה הצרכנית מול
הרשות להגנת הצרכן .
6.2
דרישה שהמוצר מסומן לפי הדין הישראלי-
אי החלת דרישות סימון
נוספות
נבקש לוודא שהמסלול החדש אינו מייצר חובת סימון בעברית של דרישות סימון שנדרשות
לפי האסדרה בתוספת החמישית ושבמסלולי היבוא האחרים אינן נדרשות (
למשל חובת
סימוןUFI
ש ל מרכז הרעלים האירופאי- לא קיים בארץ,
)ומייצר קשיים תפעוליים.
7.
דרישה ייחודית לישראל שמקורה אינו בתקן רשמי
נוסף על המפורט בסעיף8
,לעיל שעלול ליצר חסם יבוא ייתכנו דרישות נוספות, שמקורם
אינו בדרישות תקן רשמי אלא בדינים אחרים, כך שיבואן שיביא לישראל מוצר לפי המסלול
החדש, יגלה בדיעבד שפער הדינים מול אירופה לא באמת הושווה והוא עלול למצוא עצמו
מול טענות להפרה שייטענו מצד רגולטור (כמו הרשות להגנת הצרכן) או בהליכים של
.תובענה ייצוגית
לכן מוצע שיתווסף לחוק סעיף שגובר על דינים אחרים, כך שלא יוכל להטען כלפי מוצר
שמיובא במסלול זה ושבאמת עומד באסדרה האירופאית הנדרשת ובדרישות הנוספות ככל
.שיפורטו בתוספת החמישית, שהוא בהפרה לדין ישראלי אחר
8
:דוגמא
•
דרישה המתייחסת לסימון התכולה בצו הגנת הצרכן
סעיף3(7
())(ב5
:) בצו הגנת הצרכן (סימון טובין) קובע ש
"
מצרך העלול לפחות במשקלו, בתנאי מסחר ושיווק רגילים, בגלל החסנה או הצגה למכירה, תצוין
הכמות הפחותה ביותר שיש לשערה."
להבדיל באירופה, קיימת הדירקטיבה אירופית המגדירה
סטיות
מותרות
במילוי מוצרים .
זה כלל רוחבי בצו הגנת הצרכן שחל על מגוון רחב של מוצרים, בלי קשר אם חל עליהם תקן
.רשמי או לא
יבואן יכול לייבא מוצר לפי כל דרישות חוק התקנים ופקודת היבוא והיצוא ובדיעבד יתברר
לו שסטיה ביחס לתכולה שסומנה על האריזה, שהיא סטיה מותרת לפי אירופה, נחשבת
.הפרה בישראל
8.
סמכות לאפשר חריגה שולית מתקן בהתבסס על חוו"ד מעבדת בדיקה כאשר
הסדר דומה קיים בחו"ל
או הסתמכות על קביעה כזו שמקובלת באיחוד
האירופאי
ביחס ל מספר תקנים יש הסדרים באירופה שמאפשרים שימוש במוצרים שאינם עומדים
בחלק מהדרישות כל עוד נקבע על ידי מומחה כי מדובר בזוטי דברים–
לפי הגדרות
.ברורות
,כך למשל ביחס לכבלים ליקויים מינוריים שלא מגבילים את השיווק באירופה של הכבל
.בישראל חושפים את היבואן לסנקציות בגין הפרה של דרישות תקן רשמי
נבקש לוודא שהמסלול החדש נותן מענה לסוגיה זו או שתינתן לממונה על התקינה סמכות
.להגדיר הסדר דומה למעבדות בדיקה בישראל, בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידו
9.
חובת מעקב אחר מידע פומבי במערכות ההתראה של האיחוד–
סעיף2
()ו (ד4 )
להצעת תיקון פקודת היבוא והיצוא
הסעיף מחייב את היבואן שבחר במסלול זה,
להצהיר כי הוא עוקב ופועל לפי מידע פומבי
.ביחס למוצר ככל שכזה יפורסם במערכות ההתראה של האיחוד האירופאי
מכניסה אל
מערכות ההתראה של האיחוד האירופי ,
אנו למדים שאין אפשרות להרשם
ולקבל בדחיפה התראות
וש אין אפשרות להירשם לקבלת התראות לגבי יצרנים/מוצרים
.ספציפיים
,ולכן משמעות החובה היא.להכנס באופן יזום, לעשות חיתוך ולבדוק
מדובר בדרישה שאינה קיימת כיום, לא ידוע לנו על דרישה דומה לזו באיחוד האירופאי
.והיא כרוכה בעלויות שאינן מבוטלות
.לכן נבקש לגדר אותה
ראשית, ככל שמדובר ביבואן שיש לו קשר ישיר עם היצרן, אין הגיון לחייב אותו לבצע
מעקב כזה. יבואן כזה יוכל להצהיר שיש לו התחייבות של היצרן לעדכן אותו בכל מקרה
של סיכון שמתגלה ביחס למוצר או ליקוי או שהתגלה בו בין אם זה מופיע במערכת
האירופאית או שהתגלה גם בלי שמו פיע באותה המערכת. זה הליך מהיר, יעיל ומדויק
.יותר שכרוך בפחות עלויות
9
,נדרש תיאום ציפיות וגידור הדרישה, גם ככל שמדובר ביבואן שאין לו קשר ישיר עם היצרן
שכן אין זה סביר לבצע בקרה כזו מדי שבוע וחשוב שמנהל תקינה יבהיר בצורה ברורה מה
מבחינתו נדרש מהיבואן ובאיזו תדירות, כך שהיבואן יידע מה משמעות ההצהרה שלו
.בהקשר זה
,בברכה
רז הילמן
סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה