החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-021589
סיכום דיון
מיום שלישי, כ' באייר התשפ"ד, 28.5.2024, בנושא:
ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה),
דוח שנתי 70ג - דיון מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – היום הכנסת מציינת יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון, ביוזמת חברי הכנסת אפרת רייטן ואליהו רביבו.
הוועדה בראשותי עסקה מספר פעמים בדוח מבקר המדינה הנוגע להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, במיגון פיזי ופינוי והקדישה לא מעט ישיבות למצב המאתגר בצפון. וזה מתקשר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, המדינה כשלה ולא עשתה כלום בענין זה.
ב- 7 לאוקטובר התממש תרחיש הייחוס אליו הייתה אמורה המדינה להיערך והחלה מתקפה משולבת של ארגון החמאס על ישראל ובעקבותיה החלה המלחמה. בשל ההתקפות הן בזירה הדרומית והן בזירה הצפונית קיבלה הממשלה החלטה על פינוי אוכלוסייה ביישובים בשתי הזירות.
הצפון במלחמה כבר 8 חודשים, ונספרו למעלה מ- 3,000 שיגורים לערים. יישובים שלמים חווים חורבן של בתים, עסקים, מוסדות, חקלאות ופגיעות בגוף ובנפש. אנשים מתגוררים חודשים רבים במלונות בלי שום צפי לחזרה.
ישנו חשש מוחשי לשמירה על צביון יישובי הצפון והתפרקותם של קהילות. ישנם דיווחים רבים על תושבים שכבר איבדו את התקווה, ואינם מתכוונים לחזור גם אם הלחימה תיפסק מחר. חוסר הוודאות בתחום הצבאי ובתחום המדיני משאירה חבל ארץ זה על כל תושביו בטלטלה מתמשכת.
יישובים שהם בכמה מאות מטרים מעבר לטווח שנקבע - מימנו בעצמם את הפינויים, הואיל ולא היה ניתן להישאר ביישוב תחת הפגזה, בסמיכות לסוללות ארטילריות, במחסור בשירותים ציבוריים, אין עבודה, אין מיגוניות ואין פתרון.
ב- 20 בפברואר התארח כאן דויד סויסה, ראש מנהלת אופק צפוני, ודיווח על משימותיו. תחת סמכותו הוגדרו יישובים 9 ק"מ דרומית לקו הגבול – 4 ערים מרכזיות, 5 מועצות אזוריות ו- 10 מועצות מקומיות. אבקש לדעת היכן אנחנו עומדים היום.
אני רוצה לחזק את ראשי הרשויות. כבר 8 חודשים שהם עומדים באתגר כבד וקשה. הקהילות שלהם מפוזרות במספר מקומות והם מחלקים את זמנם בין לדאוג לתושביהם המפונים ולנסות לשמור על הקהילה, וביתר הזמן נמצאים בישוב תחת איומי הכת"במים והטילים של חיזבאללה.
משרד מבקר המדינה – איתן דהן-מנהל חטיבה – הצגנו את עיקרי הממצאים במס' דיונים.
ערכנו סיור בצפון, וההתרשמות שלנו ממנו: תכנית מגן לצפון היא הבסיס, יש לה תקציב שקבעו לה ואם היו ממשים אותה במלואה אז חלק מהדברים היו נראים אחרת.
פערי מיגון ל- 600 אלף תושבים בצפון, כאשר 50 אלף מהם נמצאים במרחק של 0-9 ק"מ מהגבול (2.5 מיליון תושבים).
יש פער משמעותי בכשירות המקלטים הציבוריים, חלקם קיבלו מענה תוך כדי המלחמה, כמו בעיר מעלות.
חשוב שהמדינה תסתכל על נושא המקלטים לשהייה ארוכה, כי אנו לא יודעים מה יתפתח בצפון.
איום הנ"ט מאתגר מאוד את הישובים ופוגע בהם, והתשתיות אינן בנויות לפגיעות נ"ט. ישנם ישובים שגורמי הביטחון אינם מגיעים אליהם, כגון: כיבוי אש, פינוי רפואי, ולכן יש לתת מענה מערכתי שלם על ידם.
מיגון תשתיות בישובים סמוכי גדר, כמו חשמל. במצב של חוסר מיגון, כמו מטולה, יש היתכנות למחסור בחשמל במקרה של נפילת עמוד חשמל.
האיום על הקהילות – יש אנשים רבים שמתכננים לא לחזור לישובים שלהם, וקונים בתים במקומות אחרים. הפשע נכנס למקומות שבהם נמצאים המפונים.
מועצה אזורית מטה אשר - משה דוידוביץ-ראש המועצה – יש הפקרות באי-מתן מענים לנושא הממ"דים למרות החלטת 302ב', שלפיה 70% מהממדים היו צריכים להיות מוכנים. אם ההחלטה היתה מתממשת, לא היה פינוי אינטנסיבי של תושבים.
התקציב הוא בסך מיליארד 400 מיליון ₪ + 500 מיליון ₪ למרכיבי ביטחון, וזה לא מספיק לצורך מיגון, משום שהסכום אינו מכסה את כל התקציב הנדרש למימון מגן לצפון. יש מכתב ממשרד האוצר לפקע"ר, שלפיו מיגון הצפון יעשה רק בישובים 0-2 , ולגבי יתר הישובים יהיה צורך בהשתתפות בעלות המימון של הממ"ד. מדובר בהחלטה עלובה ויש לגנוז את המכתב. המכתב למעשה סותר את החלטת הממשלה 302ב' משנת 2018 כי לפיה המימון יהיה מלא.
קהילות שנמצאות 2 ק"מ מקו הגבול מפונות, ואין להן מענה למיגון הבתים. 8 ישובים מפונים שכוללים 7,000 תושבים. יש לי כרגע 70 ישובים, כי כל בית מלון הוא ישוב. התושבים רוצים וודאות ולדעת מתי הם ישובו לביתם. ישובים שהם מעבר ל- 2 ק"מ נמצאים כרגע באוויר. יש לקות בסיסית בהבנה, לא ניתן לבצע עבודות מיגון בחניתה, שלומי ועוד 2 ישובים, ולכן התקציב לא יכול להתממש. יש לעשות היפוך בסדר העדיפויות ולמגן ישובים בקו שני שנמצאים בהם תושבים וניתן לעבוד בהם.
אם אג"ת, שהוא הברז של המדינה, ישכיל להבין שכדי לקדם את הנושא של מיגון הצפון צריך לייצר היפוך מגמה, יחסך לתקציב המדינה מיליארדים של שקלים. כאשר אני זעקתי למגן את הצפון, אף אחד לא ביצע את המוטל עליו, ולכן פינו את האוכלוסיה.
יש לפתור ממ"מים לבתי ספר עד גודל של 12 מ"ר, ולהרחיב את היריעה של הממ"ים ל- 52 מ"ר.
משרד האוצר – אריאל הבר-רכז ביטחון באג"ת - התקציב הוא מיליארד 400 ₪ למיגון ועוד כחצי מיליון למרכיבי ביטחון. מרבית הסכום כבר הוקצה – 720 מיליון ₪. שום דבר לא נעצר, על יתר הסכום מתנהל כרגע שיח כדי לראות איך להקצות אותו למיגון כמה שיותר מהר. בהחלטת הקבינט לא נאמר מימון מלא.
פקע"ר – רס"ן בר גד יחזקאלי-רמ"ד פרויקטים- הוקצו 720 מיליון ש"ח לצורך מיגון, ובנוסף 500 מיליון ₪ למרכיבי ביטחון וזה נותן מענה לקו הראשון.
ח"כ אפרת רייטן – בסיורים שערכנו שמענו מהתושבים שמעט שרים מגיעים לראות בעיניים את הישובים המפונים והישובים הלא-מפונים. אין מענה לפניות והתושבים נתקלים בקשיים רבים. 9 ועדות בכנסת נרתמו היום לנושא, והן מקיימות דיונים בנושא הצפון, וזאת כדי לומר לתושבים שאנו רואים אותם ועושים כמיטב יכולתנו.
מרכז המחקר והמידע – מיכל לרר-ראש תחום – יש הבחנה בין 2 קבוצות של אוכלוסיית המפונים:
1. תושבים שהתגוררו ביישובים שפונו מכוח החלטת ממשלה 975 למלון מטעם המדינה או לקהילה (פתרונות דיור חלופיים) באמצעות קבלת מענק אכלוס.
2. תושבים מהצפון אשר לא נכללו בתכניות הפינוי של הממשלה אולם בחרו להתפנות עקב תחושת האיום וחוסר יכולת לקיים שגרה סבירה. תושבים אלו לא זכאים לשום שיפוי כספי מטעם המדינה.
בפועל פונו יישובים עד קו ה-3.5 ק"מ מהגבול: קריית שמונה, 3 מועצות מקומיות (שלומי, מטולה ורג'ר) ויישובים מחמש מועצות אזוריות (מרום הגליל, מבואות החרמון, גליל עליון מטה אשר ומעלה יוסף).
החלטה על פינוי התקבלה ברמת היישוב והמרחק שלו מהגבול, ולכן נוצר מצב של מועצות מפוצלות, ואחד האתגרים המשמעותיים הוא המשך אספקה סדירה של מוצרים ושירותים במצב הזה.
המערכת הממשלתית שהוקמה כדי לנטר את מיקום וצרכי המפונים לא יכולה לספק תמונת מצב מלאה ועדכנית, במיוחד בכל הנוגע לתושבים אשר בחרו להשתמש במענק אכלוס ולהתפנות לקהילה (ולא למלון). וכנ"ל לגבי הרשויות המקומיות. היא יכולה לספק פילוח דיכוטומי לפי מס' התושבים המפונים למלונות, ומס' התושבים המפונים בקהילה. מצב הנתונים לגבי המתפנים עצמאית מורכב עוד יותר.
לפי מערכת יחד: 60,372 מפונים
19,101 מפונים במלונות ו-41,271 מפונים בקהילה ומקבלים מענק אכלוס (כולל גם את מי ששב לביתו).
בין דצמ' 2023 ועד למרץ 2024 רואים ירידה עקבית במספר השוהים במלונות, לטובת המעבר לקהילה. אחר כך מס' השוהים במלונות נשאר יחסית יציב
בתחילת הדרך יותר ממחצית פונו למלונות, וכיום 2/3 מהמפונים שוהים בקהילה.
סקר שערך מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון מעיד על ריסוק הקהילה של תושבי הצפון. מדיניות הפיצויים היא ברמת הפרטים ומשקי הבית, ולא הוקמה תשתית פינוי ומענה קהילתית. כרבע מתושבי הצפון המפונים הם ילדים ובני נוער בגיל חינוך.
אתגרי החינוך ניכרים בנוגע לאוכלוסייה המפונה, אולם גם בנוגע לאוכלוסייה אשר לא פונתה ונשארת בתחומי מועצה מפוצלת אשר חלק מהיישובים בה פונו וחלק לא. במצגת שהציג משרד החינוך בוועדת החינוך של הכנסת לפני חודשיים עלה כי כ-9,100 מבין התלמידים המפונים בצפון שוהים במחוז צפון וכ-7,600 במחוזות אחרים – בהם חיפה, ת"א, ירושלים והדרום.
רשויות שקלטו מספר גדול במיוחד של תלמידים מפונים מהצפון: טבריה, עמק הירדן, חיפה, ירושלים ותל אביב. התלמידים הללו השתלבו בין אם במסגרות חינוך ייעודיות שהוקמו ובין אם בבתי ספר קיימים ברשויות בהן נקלטו. תלמידים מפונים מהצפון מתמודדים עם קשיים רבים, כולל מצבי סיכון: נשירה ממסגרות חינוך, מוגנות ילדים ובני נוער במרכזי הפינוי, שימוש בסמים ובאלכוהול ועוד.
הנתונים לגבי אוכלוסיית המתפנים עצמאית לא מדויקים מ- 2 סיבות:
1. מצב דינמי – תושבים מתפנים, חוזרים ליישובי המקור, מתפנים שוב וכו'.
2. אין להם תמריץ לדווח למדינה כי הם לא מקבלים שום סיוע.
הערכות מדברות על כמה עשרות אלפים.
יש עתירה מצד תושבי היישובים אשר לא פונו לנמק את הסיבות מאחורי החלטת המדינה. בתשובת המדינה פקע"ר מביא גם נתוני מיגון של היישובים בצפון, שלא נכללו בתכניות הפינוי.
לכאורה, להרבה מן היישובים יש מענה מיגוני משמעותי – ממ"דים ומקלטים ציבוריים אבל האם מיגון זה מספיק? האם הוא מהווה פתרון רלוונטי גם עבור תושבים קשישים ותושבים המתקשים בתנועה?
ח"כ אליהו רביבו – הסתובבתי באזורים מפונים ושאינם מפונים, וראיתי חדרי ביטחון שנפגעו והפכו לקרטונים. עפ"י איזו תקינה נבנו חדרי הביטחון? איך אנו מוודאים שחדרי ביטחון יהיו בטוחים מפני שיגורים קונבנציונליים. כל מה שלא עומד בדרישות המינימליות, נצטרך להתייחס אליו כאילו הוא לא קיים.
הזכאות בפינוי הישובים מתחלקת בין פקע"ר לפיקוד צפון, ויש ישובים שבגלל 100 מטר לא זכאים לפינוי. בגלל מרחק קטן המערכת פועלת באופן אטום. אני מצפה שלפחות יינתן מענה רווחתי לתושבים שהמדינה לא הכירה צורך לפנות אותם.
מועצת כפר שמריהו – סרג' קורשיא-ראש המועצה ויו"ר ועדת הביטחון של מש"מ – ראשי הרשויות עומדים בקוו החזית. יש לפזר את מסך העשן ולקדם את מוכנות הישובים בקו השני. כולנו יודעים לעסוק בתכנון לעתיד ובתחקירים כדי להשתפר, אך לצערי אנו לא עושים מה שצריך לעשות – מיגון מידי של הקו השני. יש לבחון איך מחזירים את התושבים לבית, כי יש לכך משקל ברמה הפרטית וברמה הלאומית.
ח"כ מירב בן ארי – בממשלה הקודמת הוקצה תקציב כי היה ידוע שהצפון בסכנה קיומית, ולכן היה צריך להמשיך את התכנית. מה בעצם ההבטחה היום של המדינה לתושב כמו ישוב זרעית? מי שגר צמוד גדר - המדינה מממנת את הפינוי, אך מי שגר מעבר לכך - המדינה משתתפת בלבד.
משרד הביטחון – ניר בן דוד-רמ"ט אופק צפוני – התפיסה היא היפוך מגמה – הסתה של ישובים 0-2 ק"מ למקום אחר. ישובים אלה בתכנון ובביצוע, נוצרה התקשרות עם קבלנים ובוצעו סקרים. מדובר בבתים צמודי קרקע ועד 2 קומות. יש לדבר על השלמה של ישובים 2-9 ק"מ, אולם כרגע אין תכנון והשתתפות המדינה.
תקציב בסך 720 מיליון ₪ כבר הוקצה, ומתוכו 450 מיליון ₪ כבר חולקו לישובים במרחק 0-1 .
400 ממ"דים נמסרו בהתאם לתכנית שנקבעה ללא קשר למלחמה. 250 מיליון ₪ הוקצו למוסדות חינוך בתקווה שיהיו מוכנים עד ה- 1 בספטמבר.
"אופק צפוני" הוקם ע"י משרד הביטחון בדצמבר 2023 בראי המשימות הביטחוניות. אנו עוסקים בנושאים נוספים והתגייסות משרדי הממשלה ניכרת. אני מקווה שלאחר אישור הצעת המחליטים נצליח לממש הלכה למעשה את ההחלטה בסך 6.5 מיליארד ₪. יש חשיבות לרתום את משרדי הממשלה לטיפול בחיזוק הצפון. משרד רה"מ אחראי לכנס את משרדי הממשלה הרלוונטים לנושא.
אנו נמצאים יום יום בשטח יחד עם רשות המיסים ופוגשים את התושבים שנותרו בישובים ואת כיתות הכוננות. התושבים שופו בגין נזק וצריכת חשמל ומים ע"י חיילים. 500 מיליון ₪ הוקצו עבורחיזוק התשתיות, התאורה, המצלמות וגדרות. רוב כיתות הכוננות חוזקו בנשקים ואמצעי לחימה, וכרגע המצב הישובי טוב הרבה יותר מאז ה- 7 באוקטובר.
אנו פועלים יחד עם משרד הבינוי והשיכון למען התחדשות עירונית - הקמת 1,000 יחידות בצפון. יש לעשות חשיבה מקצועית מעמיקה יחד עם צה"ל לגבי איום הנ"ט.
בחלק מהרשויות התבקשנו למסור תקציבים כדי לבנות ממ"דים ע"י הפרט. זהו אירוע שלא כדאי להיכנס אליו, משום שהוא ישית על הפרט עלויות גבוהות מצד הקבלנים ויש קושי בתכנון.
מעל 9,000 מקלטים ציבוריים שוקמו בישובי הצפון, ובעיר אשקלון. הדבר המרכזי שאנו עוסקים בו הוא מיגון מוסדות חינוך. יש תקן מיושן של 12 מ"ר לכיתה, ואנו צריכים לפרוץ אותו. הצורך היום הוא ללמוד במרחב מוגן ולא לרוץ אליו. יש למצוא את המנגנון שפותר את ההיתרים הספציפיים לממ"דים מיוחדים. מינהל התכנון צריך להוציא החרגה ל- 5 שנים כדי לפתור את הסוגיה.
מאז כניסת אופק צפוני פיתחנו אפליקציה לאומית, יחד עם מערך הדיגיטל, שאוספת מידע במגוון רחב של היבטים להנגשת המידע למשרדי הממשלה אונליין, כלומר להפיץ את המידע כבסיס לקבלת החלטות.
ח"כ ואליד אלהואשלה – 7 אזרחים נהרגו כתוצאה מפגיעת רקטות, משום שלא היה להם מקלטים. ל- 140 אלף תושבים בדואים אין מקלטים בנגב למרות פניותינו בנושא למשרד רה"מ, למשרד הביטחון ולפקע"ר.
מועצה אזורית שלומי – מתן דוידיאן-רכז קהילה – לפני כחודש ביקשנו מפקע"ר, במסגרת דיון של ועדת חו"ב, להעביר את התקצוב לראשי רשויות, ופקע"ר השיב שהוא מוכן להעביר זאת באופן מיידי.
בשלומי יש רק 60 יחידות ממ"ד, ויש לנו מחסור של למעלה מ- 1,500 יחידות. איך אנו מתמודדים עם זה?
רשות המיסים – אמיר דהן-מנהל מחלקת פיצויים - הקרן מטפלת ב- 2 ראשי נזק ישיר, ואנו עובדים בשת"פ עם אופק צפוני. אנו נמצאים בשטח כל הזמן, כולל בשטחים המאוימים. אנחנו מנסים למפות את הישובים בדרכים שונות, ובפרט ביישובי הגבול שאנו לא יכולים להיכנס אליהם (מטולה, מנרה ועוד). בנוסף צירפנו את יחידת האכיפה של משרד המשפטים לסייע לנו. כ- 3000 תביעות הוגשו בצפון, אך רוב התביעות בדרך כי רוב הישובים לא הגישו תביעות ואינם נמצאים בבתים.
לגבי הנזקים העקיפים יש חלוקה בין ישובים מפונים לבין ישובים שאינם מפונים. הישובים המפונים זכאים לפיצויים מלאים. בנוגע ליתר יישובי קו העימות הותקנו תקנות בחודשים ינואר-פברואר. ואנו ממתינים לאישור ועדת הכספים, לאחר הערות הציבור, בנוגע לחודשים מרץ-אפריל, וכך יהיה ניתן להגיש תביעות באתר רשות המיסים. מחודש דצמבר מתווה העסקים שונה, לקווי העימות יש הגבלות מחמירות ולכן המלצנו להתקין תקנות.
ערכנו כנסים בצפון לבעלי עסקים, ובסיומם אנו נפגשים אחד על אחד עם בעלי עסקים שיש להם בעיות פרטניות. עסקי תיירות בקו העימות מקבלים פיצוי מלא במסגרת המסלול האדום. כעת מריצים החלטת ממשלה עבור עסקי תיירות באזורים הירוקים, כמו: גליל עליון, מערב הנגב ומערב לכיש. חוק מס רכוש פועל עפ"י הוראות פקע"ר.
משרד רה"מ – איתמר בן ישראל-מנהל צוות פנים ושלטון מקומי – יש בשורה משמעותית בהחלטה שהתקבלה אתמול - סכום של מיליארד ₪ תוספתי לתכנית צפונה כדי לתת מענים.
אנו מנסים לאפשר לתושבים שיגרה או ודאות במצב של חוסר ודאות, ולתת לפרט להחליט מה ברצונו לעשות. ולכן כיוונו את משרדי הממשלה למטרה זו.
מטרות ההחלטה:
איחוד קהילות והצפנת האוכלוסיה (רבע מהתקציב התוספתי עובר לחינוך – בהיבט של בינוי ומענים פדגוגיים)
מענה הוליסטי לשיפור רמת החיים במגורים הזמניים (במרחב הכפרי - בקיבוצים ובמושבים)
רציפות חינוכית והישגי תלמידים
סיוע לחקלאות, עסקים ותעסוקה
חיזוק הרשויות המקומיות שנמצאות בחזית עם הפנים לתושב- יש לא מעט תקציב להוצאות החירום וחיזוק ההון האנושי.
הגברת תחושת הביטחון והחוסן – תקציבים תוספתיים משמעותיים למנהלים קהילתיים ולמרכזי חוסן לצורך שימור הקהילה.
3.3 מיליארד ₪ לרמה המיידית, ועוד -3 מיליארד ש"ח לשיקום ופיתוח.
ראינו חשיבות בכך שאוכלוסיית היעד של החלטת הממשלה תכלול את מי שנמצא בישובים 0-5 ק"מ.
אנו במודל של מטה יישום בתוך משרד רה"מ שיעמוד בראשו מנהל/ת מטה יישום בדרגה משמעותית, ומטה היישום יכלול קשר רציף עם משרדי הממשלה והרשויות כדי לוודא את יישום ההחלטה, ותכנון תהליך השיקום והפיתוח.
בשנה וחצי האחרונות נעשתה עבודה למען היערכות לשיקום אחרי רעידת אדמה. אנחנו רצינו להבין איך אנו מייצרים צפון חזק יותר עם מוקדי צמיחה שיסתכל בהיבטים של תשתיות ואסטרטגיה.
אנו נשלח את העבודה שנעשתה במשרד רה"מ לוועדה.
מועצה מקומית חורפיש - עבדאללה חיראלדין-ראש המועצה – אני מודה למשרד רה"מ ולשר לפיתוח הנגב והגליל הנגב שהגיעו לסייר אצלנו ושמעו את המצוקות. מועצת חורפיש נמצאת במרחק של 3.5 ק"מ מהגבול. אנו נכנסו לתוך הצעת מחליטים בתקווה שתתממש, אך היתה עבודה מאומצת לשכנע את משרדי הממשלה שאנו סובלים. אנו במצב רווחתי קשה, אין כלכלה, אין תיירות ופחד מתמשך בקרב הילדים והזקנים. המועצות סובלות מחוסר תקציב שוטף. אני נתתי את כל המוסדות הציבורים לחיילים, ושקל לא קיבלנו בתמורה. הכפר אירח 1,300 חיילים ביום במשך 5 חודשים. אנו לא נתפנה מביתנו, אנו מגני הצפון האמתיים.
אני נמצא במקום שאני יכול לבנות ממ"דים באמצעות קבלנים, ואעביר את החשבוניות לתשלום.
צה"ל - רס"ן בר גד יחזקאלי-רמ"ד פרויקטים–שיפוץ המקלטים המשותפים בקריית שמונה כבר הסתיים כמו גם במעלות, ובנהריה הוא לקראת סיום פרט לחמישה מקלטים. בישובים בק"מ ה-1 אנו מתחילים ביצוע ותכנון ממ"דים.
חדרי הביטחון זכאים לממ"ד בכל מה שנוגע למגן הצפון.
החלטה 852 – ממ"דים בצפון ובאשקלון אינם חלק מתקציב הצפון.
יש כיום מסלול של מימוש עצמי לבניית ממ"ד, 140 איש בחרו בו ורק- 9 הגיעו לתכנון.
בשנת 2019 הוקצה תקציב שנתן מענה ל- 500 יחידות ממ"ד.
רח"ל – אל"מ במיל' איציק גיא-מנהל מל"ח מחוז דן – החלטה לפינוי לא נובעת מטווח, אלא מאיום ספציפי לגבי יישוב וצורך מבצעי מובהק, וכך מפורט בהחלטות הממשלה. רשמנו מסמך מדיניות בנושא של מתקנים עצמאית, התכנית מתואמת עם כלל משרדי הממשלה ואנו נעשה תיקון לדבר הזה תוך עדכון מרכז המחקר והמידע.
פקע"ר עושה עבודה עם הרשויות המקומיות בנוגע לשהייה ארוכה במקלטים ציבוריים.
משרד הביטחון - יעל גליקמן-ראש תחום מדיניות ועדת ההיגוי לרעידות אדמה- לפי החלטת ממשלה, התחלנו בקיץ הקודם לעבוד על הצעת מחליטים לצמצום פערים בתחום רעידות האדמה. ההמלצות היו אמורות להיות מוגשות ב- 5 לנובמבר, אך העבודה נעצרה. השר הנחה לחדש את העבודה על מנת להביא את ההחלטה לאישור הממשלה, ואנו נמצאים בשלבים האחרונים של ניסוח הטיוטה. ההצעה מדברת על צמצום פערי היערכות לתחום רעידות האדמה, חיזוק מבנים והתחדשות עירונית. עפ"י המיפוי מחצית מהמבנים נמצאו מתאימים להתחדשות עירונית והיתר צריכים לעבור חיזוק. במסגרת התקציב המדובר הוא יכלול חיזוק מתקני הממשלה, שיפור יכולת המענה, הכשרה של רשויות מקומיות, תכנון של אתרי דיור ונושאים נוספים. ברצוננו להביא מקור תקציבי חוץ-ממשלתי, להעביר תיקון חקיקה לחוק של רמ"י בדומה לקרן לשטחים פתוחים.
משטרת ישראל – סנ"צ אבי עמר-ראש ענף מבצעים מחוז חוף – הרחבנו את תרחישי הייחוס, ובוצעו תרגילים משותפים מול פקע"ר ופיקוד הצפון. למרות שהאחריות היא צה"לית, אנו נותנים מענים כדי לטפל באירועים. במהלך הרציפות התפקודית היתה התעצמות בנושא הגנרציה ובמקומות מיגון.
כבאות והצלה לישראל – תת-טפסר כפיר ביביטקו-רח"ט מבצעים – בקיץ הנוכחי צפויים להיות שינויי אקלים אדירים, והם יעצימו לנו את השריפות מכל עונה אחרת. אנו עוסקים בצפון מאז פרוץ המלחמה, ומאותגרים נוכח השילוב של קיץ ואש המלחמה. יש שריפות רבות בקריית שמונה. אנו ערוכים אך לא יכולים להיכנס לכל מקום בגלל איום הנ"ט. ולכן לקחנו כיתות כוננות שגויסו לצה"ל וציידנו אותם באמצעים שלנו מתוך הנחה שהן נמצאות שם. יש פעילות רחבה גם בדרום, ומנסים לתת את המענה הטוב ביותר.
בעת מלחמה הסיוע ההדדי בין מדינות הוא מוגבל. אנו מקדמים כעת את נושא מטוסי הכיבוי.
ח"כ מיקי לוי– נפגשתי עם שרים מיוון בנוגע להקמת טייסות משותפות שיהיה בהן כלי אחיד וריכוז חומרים ב- 2 נקודות באירופה. כל מדינה תשים כסף והוא מעט בהשוואה לשריפה גדולה.
משרד הפנים – איציק אטיאס-סגן ראש אגף פס"ח - הכנו תכנית קליטה של 100,000 תושבי צפון במרכזי הקליטה למקרה של התרחבות הלחימה, ואנו מגבירים את קצב התרגילים ברשויות הרלוונטיות. אישרנו תקציב בסך 1.1 מיליון ₪ לנושא ההדרכות (ביצענו כ-140 הדרכות), ותקציב בסך 3.3 מיליון ₪ להקמת תר"ח בציפורית.
התאחדות התעשיינים – ליאור כוכבי-מנהל קשרי ממשל – כ-26 אלף עובדים מפונים, 16% עובדי תעשייה. בכל ועדת היגוי יש לשתף את התאחדות התעשיינים שמייצגים את התעשייה הישראלית, בהיבט של מוגנות לעובדים במקומות העבודה.
משרד הבריאות – סרגיי נזרוב – מנהל תחום בכיר תיאום, מבצעים ותורות – מיגון מתפרץ – חולקו אמצעים ומומש תקציב בסך 14 מיליון ₪. המשרד עוסק בכניסה למערכה רב-זירתית בהיבט של פינוי חולים עם צרכים מיוחדים תחת אש בשת"פ עם פקע"ר ופיקוד צפון ובתרחיש עלטה תוך הפעלת מרכזי גנרציה. אנו מטייבים מיפוי של חדרים לחולים עם צרכי נשימה יחד עם משרד האנרגיה. כמו כן אנו נערכים להחזרת שירותי שגרה לישובים שפונו.
מל"ל – הילה שמש-רמ"ח מרחב אזרחי – כוחה של החלטת קבינט ככוחה של החלטת ממשלה. החלטת 302ב משנת 2018 מתחלקת ל-2 חלקים, והחלק הראשון היה בניית תכנית בהיקף של 5 מיליארד ש"ח שנדרשת לאישור מחדש, ולצערי זה לא אושר כי המערכת לא עבדה מספיק טוב. יש כאן בשורה - תקצוב גדול מאוד למגן צפון. אני מציעה לקיים דיון בראשותנו לגבי המכתב ממשרד האוצר.
משרד התיירות – אירית מלול-מנהלת תחום חירום – יש לנו מוקד פעיל וצוות אנשים שנותנים מענה בכל הנוגע לפינוי אוכלוסיה למלונות.
רח"ל – אל"מ במיל' איציק גיא-מנהל מל"ח מחוז דן – אין כרגע עיסוק בפינוי אוכלוסיה נוספת מיישובי הצפון.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר ומפקע"ר לקבל עדכון תוך חודש ימים לגבי הקצאת יתרת הסכום – 680 מיליון ₪ למיגון הישובים בצפון, ובמידת הצורך לעשות היפוך בסדר העדיפויות.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להגיש לה את החלטת הקבינט לגבי החלה של החלק היחסי של מימון בניית הממ"ד על האזרח, ומי החליט שהמימון יעשה ע"י התושבים.
הוועדה מבקשת מראש מועצה אזורית מטה אשר להעביר לה את המסמך שנכתב ע"י משרד האוצר.
הוועדה סבורה שהמדינה צריכה לתת את הדעת בנוגע למיגון הכפרים בחברה הבדואית.
הוועדה מבקשת מראש מטה מנהלת אופק צפוני להעביר מסמך בנוגע לסוגיית היפוך מגמה במיגון יישובים.
לאחר קבלת המסמך, הוועדה תזמן לשולחן עגול את ר' מינהל תכנון, סמנכ"ל בינוי במשרד החינוך, פקע"ר וראש מועצה אזורית מטה אשר.
הוועדה מבינה כי לא התקבלו החלטות בהמשך להחלטת 302ב משנת 2018, ולכן הוועדה סבורה שנדרשת כניסה של המל"ל לנושא והבהרה חד-משמעית לגבי מימון מלא של ישובים 0-7 ק"מ.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודשיים, בהשתתפות מנהלת מטה היישום במשרד רה"מ.