חומר רקע

הכשל היסודי במדיניות ההיערכות לרעידות אדמה והדרך לפתרון יעיל וישים ד"ר אהוד סגל ,באופן יחסי, התדירות של רעידות האדמה בישראל נמוכה. אולם נראה כי דווקא עּו בדה זו הופכת אותן למסוכנות הרבה יותר בהשוואה ל אזורים הסובלים מרעידות אדמה באופן תדיר. ההיסטוריה מראה זאת: ברעש ה אדמה שפקד את צפון הארץ ב שנת1837 , נהרגו כ- 3-5% מהאוכלוסיי ת ישראל . ברעש האדמה שפקד את הארץ ב שנת1759, נהרגה כעשירית מאוכלוסיית ישראל. במסגרת ההיערכות הלאומית, נקודת התורפה המרכזית– שלמרבה הצ ער אינה מטופלת כלל– קשורה ל צורך האקוטי ב חיזוק מבני המגורים בערי השבר הסורי אפריקני (קרי י ת שמונה, צפת, חצור הגלילית, טבריה, בית שאן ואי לת). על מנת להבין את היקף האסון הצפוי נערכו תחזיות ל תרח י שים שונים על בסיס ניתוחים ס י יסמים מעמיקים . במסגרת התרחשים הללו, הצפי הוא ש בערים אלו רחובות שלמים יימחקו. ,למרבה האירוניה בעוד שמבני המגורים ב ערי השבר הסורי אפריקני ם אינ זוכים לחיזוק , דווקא חיזוק ה מבנים באזורי המרכז והסמי-פריפריה זוכה למדיניות מתוקצבת (הרשות להתחדשות עירונית מפעילה מנהלות ייעודיות בערים השונות), וכן לתוכניות סבסוד רחבות היקף בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים. נשאלת השאלה כיצד נקודת התורפה העיקרית אינה מטופלת כלל?? מהו הכשל התשובה הראשונה וה פשוטה ביותר, אשר איננה נגזרת מהקצאת תקציבים ומשאבים, היא עד ש כה לא מונה גורם אחראי לקידום הנושא. נניח,, חלילה שמחר יקרה האסון, ו תעלה השאלה– ?מי היה אחראי לקדם את הטיפול בנושא שאלה זו תיענה ב קול דממה .דקה ועצובה ,כדי לסבר את האוזן ניתן להשוות את ההתקדמות לאורך השנים ביחס לנקודת תורפה אחר ,ות כגון חיזוק המבנים של בתי חולים ובתי ספר. למשרד הבריאות יש תוכנית סדורה והדרגתית, שמופעלת מעל לעשור, לחיזוק והכנה של בתי חולים ; למשרד החינוך יש תוכנית סדורה, שמופעלת מעל לעשור, לחיזוק בתי ספר, כוללת תעדוף .ביניהם לכן הכשל העיקרי שדורש מענה מיידי ומונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות, הממשלה והכנסת– הוא הצורך לצאת בקריאה חד- משמעית למינוי גורם אחראי לקידום חיזוק סי יסמי של מבני מגורים בערי השבר הסורי אפריקני, ובכלל בכל מקום שבו התמ"א אינה רלוונטית מסיבה זו או אחרת. לשם כך לא נדרשת תוכנית גרנדיוזית ואין צורך להשקיע מיליארדים בשנה . בסיוע תקציב של עשרות מיליונים בשנה, ו עם מ נהלת ברורה וידועה שת י קח אחריות ותפרוש את חסותה על קידום הנושא– בתוך כעשור ניתן יהיה "לכסות" את כל הדירות ש נמצאות.בסיכון גבוה כבר מעל לעשור אני שותף ב צוותי מחקר המבקשים לסייע במאמץ לגבש פתרונות מדיניות לכשל שתואר לעיל , יחד עם חוקרים מהשורה הראשונה, וביניהם פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, פרופ' דבורה שמואלי וד"ר מיה נגב מאוניברסיטת .חיפה :ממחקרים אלו למדתי מספר דברים חשובים  בכל העולם סוגיית ההערכות לרעידות אדמה אינה .נפתרת ללא מעורבות ממשלתית  יש שיטות חיזוק מודרניות ,וזולות יחסית שמביאות לתקן מלא ו כבר יושמו בארץ ב חלק ממבני ה דיור הציבורי . זאת בעלות חיזוק של 30,000 ש"ח ליחידת דיור , כאשר עבור חלק מהמבנים ניתן להגיע לתקן מלא גם ב עלות של20,000 ש"ח ליחידה.  המדינות המתקדמות ביותר מאפשרות חיזוק לתקן חלקי, כדי לצמצם את הסיכון .במהירות, להוריד עלויות ולהעלות ישימות  בערי השבר הסורי אפריקני, יש כ- 30,000 יחידות דיור הנמצאות ב רמת סיכון גבוה ה .במיוחד  )דירות ובניינים שחוזקו בשיטות מודרניות וטופלו אסתטית (בהשקעה נוספת ,ערכ ם בשוק עלה מעבר לעלויות שהושקעו בה ם .)(ברמת ודאות גבוהה לפיכך, אלו קווי המתאר שאני מבקש להציע כ פתרון: 1. לי הט ל על גורם ממשלתי את משימת קידום חיזוק מבני המגורים . יש לקחת בחשבון שמשרד השיכון הוא בעל המומחיות הרבה ביותר בנושא. רצוי להקים מ נהלת ייעודית .קטנה וחכמה 2. ל הקצ ות בין30-100 מיליון שקלים בשנה בשנים הבאות לקידום הנושא . הקצאה כזו ת אפשר לסיים את חיזוק מבני המגורים בתוך.כעשור 3. להוביל יציאה מהירה ל מתווה של מימון מלא של חיזוק ושיפוץ בסיסי לוועדי בתים ,שמתארגנים ראשונים זאת כדי להראות היתכנות, לצבור נסיון ולמדוד את עליית ערך ה דירות. ב ה בעת, יש לגבש מדיניות יעילה יותר, תוך בחינת רמות עמידה בתקן מול עלויות וקצב ה תקדמות, מיפוי של טיפוסי בניינים ועלויות, פיתוח מנגנוני השתתפות עצמית חכמים שאינם יוצרים נטל על בעלי הדירות (כגון הלוואה על הנכס ללא ריבית, .)שתשולם רק בעת מכירה מהלך שכזה, בסדר גודל תקציבי סביר, :טומן בחובו  הצלת חייהם של אלפי ,אנשים ומניעת שכול מעשרות אלפים נוספים;  חיים בהווה ברמת בטי חות מתקבלת על הדעת לעשרות אלפי אנשים;  ,איזון של אפליה קשה ה ,מנוגדת לכללים של ניהול סיכונים במדיניות הממשלתית ותיקון עוול לתושבי ערי הפריפריה;  העלאה משמעותית של החוסן הלאומי, על כלל ההשלכות המשקיות הנובעות מכך. לסיום, במדינות הערוכות כראוי לאירועים מן הסוג הזה ( ובהן גם מדיניות עניות יותר )מישראל– רעידת אדמה זהה ,שלמרבה הצער צפויה להביא למותם של אלפים בישראל , צפויה להס ת יים .ללא פגיעה בנפש אני מאמין כי אנחנו יכולים להגיע לשם; מינוי גורם אחראי לקידום חיזוק סייסמי של מבני מגורים בערים בסיכון גבוה( היכן שמנגנוני ההתחד שות העירונית אינם רלוונטיים) – ו זה הצעד ה נדרש ה ראשון והחשוב ביותר.