חומר רקע
עמוד
1
מתוך5
עובר
ראשון ג ' סיון תשפ"ד
ח"כ מיקי לוי
09
יוני2024
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה .
.כנסת, ירושלים
.א.נ
:נייר עמדה הפורום להתחדשות עירונית
:בעניין
מוכנות המדינה לרעידת אדמה -
תשתיות לאומיות ומבנים, ביקורת מעקב מורחבת2024
-
דיון
מעקב.
:כותבים,דוד סונינו
.גידי מור
:מבוא
,רעידת אדמה היא אירוע טבע בלתי נמנע שעלול לגרום לנזקים כבדים לחיי אדם ולרכוש. מדינת ישראל
השוכנת על הגבול שבין הלוח האפריקאי ללוח הערבי, חשופה לרעידות אדמה בעוצמה גבוהה. דוח מבקר
המדינה על ,מוכנות המדינה לרעידות אדמה מצביע על כשלים חמורים במערכות התשתיות הלאומיות
מערכת ההתרעה ותוכניות לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. מסמך זה מבקש להדגיש מספר כשלים
.העיקריים ולדרוש תיקונים דחופים
:כשלים בתשתיות לאומיות
:תשתיות חשמל
•
חוסר משמעותי בחיזוק מתקנים קריטיים: רק חלק קטן מהמתקנים חוזקו בצורה מלאה, מה
.שמשאיר את מערכת החשמל פגיעה מאוד ברעידות אדמה
•
ריכוזיות יצור וחוסר ביצור אנרגיה חלופית אמצעית :יש לזכור כי מרבית יכולת יצור החשמל
במדינה ממוקמת באזורי חוף ואם תינזק משמעותית במקרה של צונאמי ו/או לא תוכל לקבל פחם
תושבת כליל ואין תחליף לה. (הקמת טורבינה חדשה לוקחת מעל שנתיים = חושך בחלקי בישראל
.)עד אז
•
תקציבים לא מספקים: הקצאת התקציבים לחיזוק תשתיות החשמל הייתה חסרה ולא מספיקה
.לכיסוי כל המתקנים הנדרשים
•
תכנון לוקה בחסר: אין תוכנית מקיפה ומפורטת לשדרוג כל המתקנים והרכיבים ברשת החשמל כדי
.להתמודד עם רעידות אדמה עתידיות אם ברמת הרשת וההולכה ואם ברמת העיר והישוב
•
חוסר תיאום: חוסר שיתוף פעולה מסודר בין הגופים הממשלתיים הרלוונטיים אשר שמוביל
.לעיכובים ולחוסר יעילות בהכנת תשתיות החשמל לאירועי רעידות אדמה
:תשתיות מים
•
היעדר תקנים: מתקני שאיבה, והובל מים , בין אם ברמה הארצית ובין אם ברמת ישוב ועיר אינם
מוגנים דיו בפני אירוע רעידת אדמה משמעותי ללא חיזוק מתקני מים הקיימים, מה שמשאיר
.תשתיות מים רבות פגועות בזמן חירום ולא יסופקו מי שתייה לישובים שלמים
•
חוסר בסקרים וחיזוקים: רשות המים לא דרשה מתאגידי המים לבצע את החיזוקים הנדרשים, מה
.שמוביל לאי מוכנות וסכנה ממשית לאוכלוסייה בשעת חירום
•
ליקויים במגזר הכפרי ובאיו"ש: ספקי המים במגזר הכפרי ובאיו"ש אינם מחויבים לבצע חיזוקים
.נדרשים ואין בקרה מספקת על מצבם של מתקני המים
•
ניהול כושל: ניהול התשתיות על ידי רשות המים לוקה בחסר, עם פיקוח רפה ואכיפה מספקת על
.התאגידים השונים
עמוד
2
מתוך5
:תשתיות תחבורה
•
חוסר עמידות לרעידות אדמה: רציפי הנמלים ומנהרות התחבורה אינם עומדים בתקן עדכני
לרעידות אדמה, מה שמותיר את התחבורה היבשתית והימית חשופה לנזקים כבדים, הובלת סחורות
.ומזון תהיה נכה לתקופה ארוכה כשתגיע רעידת אדמה
•
חוסר במידע מקיף: אין מידע מקיף, עדכני ומדויק לגבי מצב מוכנות תשתיות התחבורה במדינה
.במקרה רעידת אדמה, דבר המקשה על תכנון ותפעול בשעת חירום
•
עיכובים בתיקונים: העיכובים בהשלמת פרויקטים לחיזוק תשתיות תחבורה קריטיות משאירים
.את המדינה במצב של חוסר מוכנות
•
חוסר בתיאום בין משרדים: חוסר תיאום בין משרד התחבורה למשרדים אחרים מעכב את היכולת
.לחזק את תשתיות התחבורה באופן יעיל
:תשתיות ביטחון וחירום
•
/ מיקום תחנות הזנקה: ישנן תחנות הזנקה לכיבוי אש משטרה / מגן דוד אדום הנמצאות במבנים
.שלא יעמדו ברעידות אדמה, ואומר שלא יוזנקו כלים וצוותים לעזור ולהציל בזמן
•
מרפאות ישנות ולא מתוקצבות: חלק ניכר ממרפאות קופות החולים בישובים השונים והערים
נמצאות במבנים שלא עברו עדכון ולא עומדים בתקני רעידות אדמה ובזמן חירום יתכן מאוד כי
.יקרסו ולא יוכלו לשמש את האוכלוסייה הנזקקת
•
מערכות תקשורת חירום: בזמן חירום יתכנו הפסקות חשמל ארוכות וכתוצאה מכך סבירות נפילת
מערכות תקשורת שונות ובכללן הסלולריות, בחלק מהאנטנות יש בטריות שמאפשרות תשדורת
.לזמן מה אך קצר ולרבות אין כלל מנגנון כזה
•
אבטחת מצבורי מזון: יש לתת את הדעת לגבי מאגרי חירום של מזון למידה וצריך לספק מנוהל
למקומות שנפגעו משמעותי, נכון לרגע זה אין מאגר ו/או תכונית סדורה לכך (פרט לתלות על הקיים
)במרלו"גים של ספקיות המזון דרך קבע
:כשלים במערכת התרעה
:"הקמת מערכת "תרועה
•
עיכובים בהקמה: מערכת "תרועה" להתרעה מפני רעידות אדמה הושלמה באיחור משמעותי, מה
.שמעלה שאלות לגבי היעילות של התכנון והביצוע
•
בעיות תקציביות: התקציב להקמת ותחזוקת המערכת הוערך בחסר, מה שגרם לבעיות בתקצוב
.ובתחזוקה שוטפת
•
חוסר בנוהלי חירום: אין נוהלי חירום מסודרים להפעלת המערכת, מה שמוביל לחוסר יעילות בשעת
.חירום
•
תחזוקה לקויה: תחזוקת המערכת אינה מספקת, דבר העלול לפגוע ביכולת ההתרעה המהירה
.והמדויקת
:מערכות התרעה מקומיות
•
,חוסר הנחיות: אין הנחיות מסודרות לחיבור מערכות התרעה מקומיות בערים ובמקומות ציבוריים
.מה שמוביל לחוסר אחידות באיכות ובזמינות ההתרעות
•
בעיות תיאום: מערכות ההתרעה המקומיות אינן מתואמות עם מערכת "תרועה", מה שגורם לחוסר
.יעילות בהתרעות
עמוד
3
מתוך5
•
חוסר השקעה: המערכות המקומיות סובלות מהעדר השקעה ותחזוקה, מה שמוריד את יעילותן
.בשעת חירום
•
פגיעות באזורים כפריים: באזורים כפריים רבים אין מערכות התרעה, מה שמותיר את התושבים
.חשופים לסיכון מוגבר
:הדרכה והכשרת הציבור
•
חוסר הנחיות: אין דיי הנחיות מסודרות לתפקוד הציבור במבני ציבור ובשכונות מגורים בזמן ולאחר
אירוע רעידת אדמה, דבר שיצור בהלה ופגיעה מרובה באנשים גם במבנים שיעמדו מבחינה מבנית
.באירוע
•
,ידוע והנחיית הציבור: אין כל הדרכה או תרגול לציבור מה עושים ברגע ולאחר רעידת אדמה
אזרחים לא מושכלים יפגעו יותר ויותר קשה, חילוץ ראשוני אזרחי לא יהיה ככל הנראה וגם יעילות
.כוחות החילוץ וההצלה המוכשרים יתקשו יהיו לעין ארוך פחות יעילים בלספק מזור לאוכלוסייה
•
חוסר בהכשרת הנוער והציבור: מזה כמה שנים ישנו פרויקט הדרכה לכיתות י-
יא בתיכונים למוכנות
לרעידת אדמה, כמות הכיתות שעברו הכשרה דל למדי לעומת הצורך ויעילות ההכשרה בהשוואה
למחירה הכלכלי וישנם מגזרים שלמים שכלל לא שמעו על ההכשרה ובכללם המגזר החרדי (בחלקו
בשלך מב . נה הלימוד בו) ומגזרים נוספים
•
"שילוב תנועות הנוער: אין דיי הכשרות לחירום בתנועות הנוער עד כה, מדום בו ה"שמנא והסלתא
של החברה משקיע מזמנו ובא להשתפר וגם להתנדב בקהילה ובתרומה לכלל היה ונותר מה
"פספוסים" הגדולים ביותר כל עוד לא מכשירים את הנוער למתן מענה ועזרה באזורי המגורים
שלהם בחירום.ותמיכה בכוחות הביטחון שיגיעו במקרה הטוב לאחר שעות רבות
•
חוסר במערך סוציאלי: ישנו פער גדול בין רישומי אוכלוסייה בדגש על אוכלוסייה מסוגרת וצרכיה
וכן רישומי מגורים בקהילות שונות בארץ ועיקר הנחות הבסיס בחירום יתבצעו לפי רישומי ארנונה
.,דבר שיצור כאוס ואי מתן עזרה יאות או מהיר דיון לנזקקים
:מרכזי חוסן קהילתיים
•
חוסר במרכזי תמיכה לקהילה: במרכזי מגורים אין הגדרה ברורה של מרכז חירום אליו ניתן להגיע
לקבל מידע או עזרה בחירום ובמיוחד לאחר רעידת אדמה, לעיתים תחנות כב"ה ומד"א כללן
נמצאות במבנים שלא ישרדו ואלו לא מיועדות לקבל אוכלוסייה, לכן ההגיוני הוא לפנות למרכזים
קהילת יים בנויים בסביבה כגון מרכזי קניות, מתנסים ולעיתים גם חניון ידוע... אלו לא צבועים כיום
לנושא ורבים נהם לא ישרדו רעידת אדמה גם כן. חשוב ביותר לצבועי ולהגדיר בקהילות ובשכונות
."מרכזי חוסן שכונתיים" לתקצבם ולצייד בהתאם לדרישות הקהילה בחירום
•
חוסר בהירות ושילוט: בקהילות אין ידע לאן ללכת לאחר רעידת אדמה ומה יש לעשות, אין שילוט
.עירוני/שכונתי מספק או מידע סדור לאוכלוסייה בנושא
:היערכות פיננסית וביטוחית
•
היקף כיסוי נמוך: רמת הכיסוי הביטוחי
של נכסים פרטיים וציבוריים בישראל נמוכה בהשוואה
למדינות מתקדמות, מה שמותיר רבים מהנפגעים ללא פיצוי הולם וכן יקשו מאוד על בניה מחדש
. וחזרה לקשירות
•
היעדר תמריצים: אין מספיק תמריצים לרכישת ביטוח לרעידות אדמה, מה שמוביל למיעוט
.מבוטחים
•
חוסר מודעות: הציבור אינו מודע מספיק לצורך בביטוח נגד רעידות אדמה, מה שמצריך פעולות
הסברה נרחבות ומותר את מרבית הציבור בור ונאיבי לגבי הסכנה וזה בתמורה יגרום לאבדות רבות
.יותר
עמוד
4
מתוך5
•
בעיות כינון: תקופת הכינון הקצרה אינה מתאימה למציאות הישראלית בה הליך הבנייה וההיתרים
.)עלול להימשך שנים רבות (עכשיו יותר מאי פעם
כשלים בתוכניות לחיזוק מבנים לרע"ד ותוכנית תמ"א38
:
:השגת יעדים נמוכה
•
ביצוע חלקי בלבד: תוכנית תמ"א38
לא השיגה את יעדיה ורק חלק קטן מהמבנים המחייבים חיזוק
.בארץ עברו את התהליך, במקומות הנזקקים ביותר כמעט ולא חוזקו כלל
•
פערים בפריפריה: באזורים בעלי ערך קרקע נמוך, במיוחד בפריפריה, המימון הפרטי אינו מספיק
.לחיזוק המבנים, מה שמוביל למיעוט הפרויקטים ולביצוע חלקי בלבד כקיים
•
חוסר תמריצים: ישנו חוסר בתמריצים כלכליים לחיזוק מבנים קיימים, מה שמקשה על יישום
.התוכנית בפועל
•
בעיות תקציביות: התקציבים שהוקצו לחיזוק מבנים אינם מספיקים והקושי בגיוס מימון נוסף
.מונע את התקדמות הפרויקטים
•
חוסר יעוץ והכוונת דיירם: במבנים לא עמידים גם הוא יצר עיקוב ומכשלות בין דיירם לבין מבצעים
פוטנציאלים והכשיל פרויקטים מסוימים לקום בתנאי השוק, כמו כן אי מעורבות הראשויות
. והמדינה בהכרזה על אזורים "מוכרזים" לחיזוק בשביל לקדם יישום התוכנית
תמא38
-
:חוסר אחידות ביישום
•
פערים בין אזורים: התוכנית יושמה בצורה לא אחידה בין אזורים שונים, עם פערים גדולים בין
.המרכז לפריפריה
•
אי התאמה לתנאים מקומיים: התוכנית לא התאימה את עצמה מספיק לתנאים המקומיים
.ולצרכים השונים של אזורים שונים בארץ
•
בעיות ביורוקרטיות: העיכובים הביורוקרטיים בתהליך קבלת ההיתרים והאישורים מעכבים את
.התקדמות הפרויקטים
•
חוסר פיקוח: הפיקוח על יישום התוכנית לוקה בחסר, מה שמוביל לאי עמידה בסטנדרטים
.הנדרשים ולאיכות ביצוע נמוכה
:תמצית ההמלצות
:חיזוק ושיפור תשתיות
1 .
.השלמת חיזוק תשתיות החשמל, המים והתחבורה לפי סדר עדיפות וקרבתן לאזורי הסיכון
2 .
.קביעת תוכניות לחיזוק תשתיות חיוניות ולהבטחת עמידותן בשעת חירום
3 .
.מיפוי מקיף של מצב התשתיות והכנת תוכניות לחיזוקן
מערכת:התרעה
1 .
.שיפור מערכת "תרועה" ולהבטיח הקצאת תקציבים מספקים לתחזוקתה
2 .
.קביעת הנחיות להתקנת מערכות התרעה מקומיות במקומות ציבוריים ותיאום בין המערכות
3 .
.הרחבת הכיסוי הביטוחי לנכסים פרטיים וציבוריים ויצירת תמריצים לרכישת ביטוח
:מערכות אזרחיות וקהילה
4 .
.הקמת מערך הסברה והכשרה אוכלוסייה והכשרת תנועות נוער לסיוע
5 .
הקמת מערך שילוט וסטנדרטיזציה בהסברה במבני ציבור, שירותים ובקהילה להוראות בזמן חירום
.ושימוש מבנים
עמוד
5
מתוך5
6 .
.הגדרה, הכשרה והקמת מרכזי חוסן שכונתיים, כתובת להגיע בחירום ומרכז טיפול לאוכלוסייה
תוכנית חיזוק ותמ"א38
:
1 .
.קידום התוכנית במיוחד באזורים בעלי ערך קרקע נמוך והבטחת מימון מתאים לחיזוק המבנים
2 .
.עדכון התקנים וההנחיות לחיזוק מבנים קיימים ולוודא ביצוע תקין של הפרויקטים
3 .
.הקצאת תקציבים מספקים לחזוק מבנים ויצירת מנגנונים לגיוס מימון נוסף במידת הצורך
4 .
שיפור הפיקוח והבקרה על .יישום התוכנית
:סיכום והמלצות
.נדרש ובדחיפות שינוי מקיף ועמוק בתפיסת המוכנות לרעידות אדמה בישראל
על המדינה להוביל חיזוק ושיפור תשתיות קריטיות, להבטיח הקמת מערכות התרעה יעילה ומתוחזקות
ולשפר את יישום ת
ו .כניות לחיזוק מבנים
זאת באמצעות הקצאת תקציבים מספקים, קביעת נהלים ברורים והבטחת תיאום ושיתוף פעולה בין כל
הגורמים המעורבים .
על המדינה להדריך ולהכשיר אזרחיה לאירוע רעידת אדמה משמעותי ולתקופה שלאחריו, להכשיר בבתי
הספר, תנועות מהנוער ובקהילות. לצבוע ולהקים מרכזי חוסן שכונתיים להם יפנו התושבים ברגעים
.הראשונים ומשם ירוכזו מאמצע חזרה לתפקוד סדיר
יש לפעול בנחישות ובמהירות לשיפור מוכנות המדינה לרעידות אדמה על ידי חיזוק התשתיות, שיפור
מערכות ההתרעה והדרכת האוכלוסייה אלו יבטיח את בטיחותם של אזרחי המדינה ורכושם בשעת
חירום ותקטין את הנזקים האפשריים מרעידת אדמה
בכבוד רב
דוד סונינו– יו"ר
:העתק
חברי
הוועדה לענייני ביקורת המדינה., כנסת
.יוסי כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה
.משה ארבל, שר הפנים
.איתמר בן גביר, שר לביטחון לאומי
,אלי כהן
שר האנרגיה והתשתיות.
.יואב קיש, שר החינוך
עמית גל ,הממונה על הביטוח ., משרד האוצר