החלטות ועדה
מס' סימוכין: 2024-022594
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד, 4.6.2024, בנושא:
סגירת מוקד החירום לתמיכה בחברה הערבית - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - חה"כ ואליד אל הואשלה פנה אליי לפני כשבועיים וביקשני לקיים דיון דחוף בנושא סגירת מוקד החירום אשר פעל בכפר קאסם מתחילת המלחמה ושימש את החברה הערבית. למרות שקבעתי את הדיון כבר לפני שבוע בדיוק, נעתרתי לבקשתה של השרה לשוויון חברתי, מאי גולן לדחות בשל היותה של השרה בביקור עבודה בחו"ל. סברתי כי יש לאפשר לשרה האחראית על המוקד, פעילותו וסגירתו להביע את הסיבות אשר הובילו להחלטתה ולהסביר כיצד בכוונתה לפעול בהמשך אולם היא לא הגיעה, אך מנכ"לית משרדה איתנו היום.
מוקד החירום בו אנו דנים היום הנו שיתוף פעולה בין ועד ראשי הרשויות הערביות לבין הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי. אין צורך להדגיש מדוע מוקד מסוג זה בתוך יישוב דובר ערבית ומופעל על ידי עירייה דוברת השפה חשוב בעת זו. 45% מאוכלוסיית מחוז הצפון, שכידוע סופגת לא מעט במלחמה זו היא מהחברה הערבית, לא כולל הדרוזים אשר יחד איתם האחוז עולה ל 53%.
גם ביישובי החברה הערבית קיים צורך דחוף במיגון, הכשרות, אימונים, צוותי חירום, ציוד וכו', והפערים בין יישובי המגזר הערבי למגזר היהודי הינם גדולים. אנחנו נמצאים בתרחיש ייחוס של מלחמה עצימה בצפון ועל כן לא ברור כיצד הממשלה חשבה לסגור את המוקד.
הסכם ההתקשרות של המוקד היה עם עיריית כפר קאסם אשר שימשה כספקית. היות וההתקשרות הייתה פטורה ממכרז ובשל היותנו בתקופת מלחמה – ההתקשרות הוגבלה ל- 3 חודשים עם אופציה להארכה. אני מבין כי מחודש ינואר היו שתי הארכות להתקשרות, כאשר ההארכה האחרונה הסתיימה ב – 13 במאי.
חה"כ ואליד אלהואשלה – ביום הראשון של המלחמה הוחלט להקים את המוקד בכפר קאסם בשל כשל הממשלה לתת מענה לאזרחים הערבים ברשויות המקומיות, שמהווים כ-20% מהאוכלוסייה. הממשלה החליטה להעביר את הסמכויות למשרדה של השרה מאי גולן, והיא החליטה לצמצם תקציבים מהחלטת 550 ולפנות לוועד ראשי הרשויות הערביות בהודעה על סגירת חדר המצב בכפר קאסם. מדובר בהחלטה תמוהה ופוליטית שפוגעת בציבור הערבי ובשלטון המקומי. אני רוצה הוכחה שהכספים אינם מגיעים למוקד החירום כמו שהיא טוענת. ההחלטה התקבלה ללא התייחסות מצד ראש הממשלה ושר האוצר. אני דורש מהוועדה יחד עם מבקר המדינה לבדוק מדוע נסגר המוקד שנותן מענה לרשויות המקומיות.
משרד מבקר המדינה - בני גולדמן - מנהל אגף בכיר - המשרד הגיע לשמוע את הדיון וככל שנדרש לתת התייחסות, נתייחס.
עיריית כפר קאסם – עאיד בדיר -יועץ ראש העיר – עלות המוקד היא 350,000 ₪. עיריית כפר קאסם לא המתינה לקבלת התקציב, והתחילה לממן את התהליך מהיום הראשון.
תפקידי המוקד: * מתן מענה ומידע לחברה הערבית בשפה הערבית, שמשרדי הממשלה אינם יודעים לתת.
* פעילות ברשתות החברתיות ובסיכול פייק ניוז.
* תיווך בין משרדי הממשלה למצוא הכשרות לתושבים שאיבדו את עבודתם לאחר ה- 7 באוקטובר. * שת"פ מול פקע"ר והמשטרה בהצגת נתונים לקבלת תקציבים.
* יצירת קשר עם הקשישים באזור.
* סיורי קב"טים.
ישנה טענה שהכסף של המשרד מגיע לפשיעה בחברה הערבית. המשטרה ושר הפנים יכולים להעיד שאין דבר כזה. בתוך העירייה יש חשב, ומנגנון של משרד הפנים בודק לאן מנותב הכסף.
פקע"ר – אל"מ שרית גרשקוביץ-רמ"ח אוכלוסייה - במהלך המלחמה קיימנו שיתוף פעולה עם המוקד, ואנו משתפים פעולה עם כל מי שפועל במרחב האזרחי בחברה הערבית. פקע"ר לא ייתן עמדה בנושא המשך פעילות חדר המצב. אם תתקבל החלטה שהמוקד ימשיך לעבוד, נשתף איתו פעולה. בהיבט של הסברה פיקוד העורף מחזיק הרבה פלטפורמות של שיתוף פעולה, ונעזר במוקד להרחיב את ההגעה לקהל היעד.
חה"כ אחמד טיבי – בעקבות פניות של ראשי רשויות ועיריית כפר קאסם, פניתי במכתב לשרה מאי גולן בנושא סגירת המוקד. השרה שוחחה עימי והציגה את עמדתה ללא הסכמה ביננו. יש מקום להמשיך להפעיל את המוקד, ויש הוכחות בדבר יעילותו עפ"י נתונים שהתפרסמו: 46% מהאזרחים הערבים חיים ללא מיגון תיקני, 29% בתי ספר ללא מיגון, 33% אזרחים ערבים בסיכון גבוה לפגיעה בתעסוקה, 10.43% עלייה בשיעור האבטלה במגזר הערבים. סוגיות אלו מחייבות טיפול מיוחד. אם יש טענות מצד המשרד לשוויון חברתי נגד המוקד, ניתן לטייב את העבודה ולבקר אותה, אבל לא לסגור אותו. האוכלוסיה הערבית צריכה חיזוק בתקופה הזו הואיל והיא סובלת מחוסר התייחסות ממשלתית.
חה"כ אימאן ח'טיב יאסין - לפני כשבועיים שלחתי שאילתה לשרה בנוגע להחלטה לסגירת המרכז, ולא קיבלתי עליה מענה. מוקד החירום נתן מידע ואפשרות להתמודד עם כל הסוגיות בתוך החברה הערבית. הנושא החברתי כלכלי (ובפרט האבטלה) הוא לא פחות חמור מהנושא הביטחוני. המלחמה לא נגמרה, בצפון ובדרום סובלים ולא רואים באופק את סיומה, ועל כן יש להשאיר את מוקד החירום פתוח.
המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה - מירב שטרן-מנכ"לית המשרד – המשרד עושה ככל יכולתו כדי לספק מענים לאזרחים. אנו מודעים לפערים שקיימים בין האוכלוסיות וראוי לבדוק זאת ולתת מענה. חדר המצב הוקם באוקטובר 2023 ללא יעדים מדידים או מנגנוני פיקוח, ועלותו עד כה היא 3 מיליון ש"ח לחצי שנה. עצם ההחלטה על הקמת המוקד היתה שגויה, כי יש רשות עם 16 תקני עובדים ו-7 סטודנטים שיודעים לתת את המענים של חדר המצב בשיגרה ובחירום. המטרה היא לא לייצר כפילות, ולהקצות את הכספים למקום שבו יש ואקום. המשרדים ימשיכו להיות בקשר כדי לתעל את העשייה ולהציף פערים.
המיזם הוא חלק מתוכנית החומש, ומוקצים לו 6.2 מיליון ש"ח בשנה. תפקידו בשיגרה ובחירום להבטיח יישום מיטבי של החלטות הממשלה, מיצוי משאבים ופיתוח כלכלי ברשויות המקומיות בחברה הערבית. גם בקורונה יצא דו"ח בשיתוף עם משרד הפנים והג'וינט שמדבר על מיצוי המשאבים ברשויות, וגם היום הם בקשר. בכל משרד ממשלתי יש מישהו שאמון על החברה במגזר בערבי, ותפקידו לתת את המענה בנושאים אלו. בימים אלו יש שת"פ עם עמותת מעוז כדי לתת פיתרונות לצרכים שעולים מהשטח, כולל מראשי הרשויות.
נתנאל לוי-מנהל אגף ביטחון חירום וסייבר – ההחלטה על הקמת המוקד הייתה טעות. בתחילת המלחמה היתה אווירה של עשייה ומתן מענה במוקד, אך יחד עם זאת האגף שלנו יודע לתת מענה לכל מה שהמוקד עשה.
ביצענו הכשרות ברהט וברשויות נוספות בחברה הערבית באמצעות האגף שלנו, ואני סבור שלא נכון להשקיע את הכסף במוקד.
משטרת ישראל – תנ"צ יגאל עזרא-ס' ר' אגף סי"ף - אגף סייפה פועל לחיזוק הקשר עם החברה הערבית. היה שיתוף פעולה טוב עם המוקד בדגש על העברת מסרים שלנו לחברה הערבית, וניטור בזמן אמת התפשטות של פייק ניוז.
חה"כ אלון שוסטר - ביקרתי במוקד וראיתי בועה של שותפות ואחריות בעיצומה של מלחמה. ראיתי מקום שבו האזרחים הערבים הרגישו מטופלים, וזה היה יעיל.
חה"כ ואליד אלהואשלה – לטענה של המשרד על כך שאין צורך במוקד, ברצוני לומר שגם לפני שהאחריות עברה למשרד לשוויון חברתי, המשרדים שירתו את החברה הערבית. אז למה צריך את המשרד לשוויון חברתי? המצב כרגע מורכב יותר ויש הזדמנות לחבר ולהצליח.
עמותת סיכוי-אופוק – עופר דגן-מנכ"ל שותף - 55% מאוכלוסיית צפון הארץ הם אזרחים ערבים. מה יקרה במצב של החרפת המלחמה? יש פערים בתחום המיגון, התעסוקה, חלוקה של מזון ומוצרים חיוניים. משרדי הממשלה אינם מצליחים לתת את המענה לחברה הערבית, ולכן הוקם המוקד בשעת חירום כדי לשלב ידיים עם השלטון המקומי בחברה הערבית, לבנות את האמון עם ראשי הרשויות ולצמצם פערים עצומים. פעולות המשרד אינן מכוונות למצב חירום.
נקודת מפנה - רן מלמד – מנכ"ל - לא שמענו מהמנכ"לית או מהשרה מה מחליף את המוקד שנסגר? למי מתקשרים מהחברה הערבית לקבל מענה?
שירות התעסוקה – יאיר שרעבי - מנהל תחום בכיר תקציב ות"ע - בוצעו מס' פניות לשטח לקבלת מידע עבור נושאים שונים. אנו מכירים את פעילות המוקד, והוא נעזר בנו לקבלת מידע.
משרד העבודה – לואי ג'בר - מנהל תחום תעסוקת חברה ערבית, דרוזית וצ'רקסית - העבודה הייתה פוריה מול המוקד: יצרנו סדנאות חוסן וקמפיינים לעידוד תעסוקה ושולחנות עגולים עם גורמי מקצוע. מדובר במוקד חשוב, וצריך לבחון את האפקטיביות שלו ושל כל תכנית ממשלתית.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
בהתאם לסעיף 21 לחוק מבקר המדינה, הוועדה החליטה לבקש ממבקר המדינה לערוך חוות דעת בעניין פעולות המשרד לשוויון חברתי בנוגע למוקדי החירום לתמיכה בחברה הערבית. הבדיקה תעשה בהיבטים הבאים: התנהלות מוקד החירום בכפר קאסם, הסיבות לסגירתו ובדיקת שיתופי הפעולה של המרכז עם הרשויות לרבות צה"ל, משטרה והמשרד לשוויון חברתי.
הוועדה מבקשת מהמשרד לשוויון חברתי לקבל דיווח בהקדם האם בכוונתו להמשיך להפעיל את מוקד החירום לתמיכה בחברה העברית נוכח חשיבותו. במידה והתשובה תהיה חיובית – חוו"ד של משרד מבקר המדינה תתייתר.