חומר רקע

ערב חג שבועות תשפ"ד יוני2024 לכבוד יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת חה"כ יוסף טייב ,מכובדי לקראת הדיון שיערך בתאריך 18/6/2024 במסגרת ועדת משנה להגות יהודית במערכת החינוך ו בה סקירת משרד החינוך בתחום הגות יהודית במערכת החינוך - בהשתתפות שר החינוך , ראשית נבקש לברך על הדיון החשוב והערכי . על מנת להיענות לצרכים ולאתגרים המתחדשים ללא הרף במציאות הישראלית ולהוות גורם משפיע ומשמעותי יותר במרחב הישראלי עלינו לייצר מסה קריטית של מנהיגים/ות חינוכיים ש ינכסו לעצמם את תפיסת הציונות והיהדות הדמוקרטית ויהיו מוכנים להיות שליחים בכל שדרת העשייה בחברה הישראלית לקידום שוויון וצדק חברתי במסגרת השיח הפלורליסטי יהודי דמוקרטי . אין רעיון גדול שמתממש בעולם הזה בלא מנהיגות ערכית ואחראית עם שאר רוח, ובלא קהילה שחיה את האמונות והערכים ומקיימת אותם הלכה למע ,שה תוך פיתוח אורחות חיים, נרטיבים .טקסים וסמלים על המורה להבין את עוצמת ו וחשיבותו של ה יסוד ה רגשי והרוחני ש באדם ובחיי ,קהילה להיות בעל יכולת לנהל, ליצור טקסים ולנהל רגעי קדושה וחסד בחייו של אדם והפועל מתוך שליחות לתיקון עולם וצדק חברת .י אני מצרף למכתבי זה נייר עמדה בנושא ועל מנת להקל אני מבקש כבר בתחילת הנייר להציג את העקרונות ליישום (תוכנית הפעולה להכשרת מורים :) שאנו ממליצים עליהם בתום תהליך ההכשרה המנהיגה החינוכית תוכל להוב יל ולנהל את השיח המשמעותי והחשוב עם :תלמידי/ות ישראל בנושאים הבאים ✓ שיחה על מנהיגות וקהילה ✓ שיחה על רב תרבותיות והיחס למיעוטים החיים בישראל ✓ שיחה על זכויות אדם ודמוקרטיה ✓ שיחה על שוויון מגדרי ✓ שיחה על קיימות ואחריות לסביבה ✓ שיחה על פלורליזם יהודי ו זהות יהודית ליבראלית ✓ שיחה על קשרי ישראל תפוצות ,שיחה עמוקה ומתמשכת על זהות יהודית, פיתוח קשרים חברתיים עם יהודים מהתפוצות היכרות ומפגש עם הלא יהודי, הזר והגר הגר בתוכנו, אימוץ מוסר נביאי ישראל, חתירה לשוויון בכלל ושוויון מגדרי בפרט, אחריות סביבתית ומנהיגו ת קהילתית אלו הן השיחות שיאפשרו ויקנו .לדור הבא של החברה הישראלית את הכלים והאומץ להיות מתקני/ות עולם מצ"ב .נייר העמדה המפורט בברכה, הרב אופק מאיר מנכ"ל ליאו באק נייר עמדה ותכנית פעול ה- בנושא חינוך יהודי בבתי ספר הממלכתיים בישראל מוגש לוועדת החינוך בכנסת לדיון בנושא יהדות בבתי ספר – 18/6/2024 , י"ב בסיון, תשפ"ד הקדמה כיום, כמעט ואין חולקים על הצורך ההולך וגדל במרחב הישראלי (ובחלקו אף במרחב הדתי– הלכתי- מסורתי1 .) בזהות יהודית מתחדשת, בקהילתיות וברוחניות2 השיח המוכר והישן של "דתיים-ח ילוניים", ששלט בחברה הישראלית לאורך שנות היווסדותה של מדינת ישראל בחינת "העגלה הריקה והעגלה המלאה", אינו ראוי, אינו .משקף יותר את הלך הרוח ומעקר כל אפשרות של התפתחות ויצירה3 ,עם השנים מתפתח צורך רב ב מערכת החינוך הממלכתית למשמעות וזהות תוך פיתוח מודלים קהילתיים ורוחניים מגוונים הבאים בין היתר מהשינויים הטכנולוגיים העצומים שמשפיעים ומשנים מהיסוד את מושג הקהילה ומעומק הניכור והבדידות בה חי האדם המודרני שזנח את ערכי הקהילה והמסורת ופנה למדע, להישגיות ולפי תוח האינדיבידואל .לעיתים קרובות על חשבון הקהילה והחברה4 מאז כינונה של הכנסת העשרים וחמש אנו חיים בתקופה משברית עצומה. תחילתו של המשבר עם המהפכה המשפטית ו שיאו ב שבעה באוקטובר ולמלחמה בעקבותיו. שני אלו מביאים את החברה הישראלית לצומת היסטורי בבחירת זהות ה הי הודית- דמוקרטית של מדינת ישראל .לדורות הבאים 1 נזכיר כאן את החלוצה בציונות הדתית, פנינה פלאי שעוד בשנות השבעים הקימה מנייני נשים שהתעטפו בטלית ועלו לתורה 2 ראו מחקר מקיף של המכון למדיניות העם היהודי על עמדות יו של ה י שראלי בנושאי דת ומדינה. 3 המקור למשל זה בו ה ש תמש החזון איש בפני בן גוריון נמצא במסכת סנהדרין דף ל"ב ע"ב– להלן דבריה של הרבה תמר דובדבני על דין ופשרה שב ב סיס הסוגי י ה ה הלכתית אותה הביא החזון איש כמשל לבן גוריון 4 היד"ה סולובייציק כבר עמד על סוגיית בדיד ו תו של האדם בכלל והמאמין בפרט במאמרו" ,"איש האמונה הוצאת מוסד הרב קוק (תשנ"ב – 1992 ) משחר קיומו , סמך עם ישראל על האמונה ברוח. במשך שלושת אלפים שנות קיומנו צלח נו חורבנות ומשברים ששום עם ותרבות לא יכלו להם. שוב ושוב קמנו כעוף החול, והמשכנו ליצור ולדרוש חיים בעלי משמעות. יכולת מופלאה זו לצמוח מן הקושי אל שגשוג תרבותי ורוחני היא תורת סוד קיומנו.המופלא במשך הדורות5 ,יחד עם כל הכאב והקושי ימים אלו מלאים בהזדמנויות ואתגרים מבחינה ,פוליטית מוסרית ורוחנית. היכולת לשלב בין תפיסות "חילוניות" ואלו "הדתיות" ובין המוסר האוניברסלי לקיום הפרטיקולרי נראית כיום אפשרית יותר מתמיד וזאת על יסוד תרומתו "הגדולה של הרב קוק בהטביעו את התפיסה "הישן יתחדש והחדש יתקדש6. על מערכת החינוך לזקק ולחדד את השאלה המרכזית העומדת על הפרק והיא שאלת זהותה של החברה הישראלית ומדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית בה שוויון וצדק הם נחלת הכל .הנאמנה למגילת העצמאות ולחוק חינוך ממלכתי בדרכנו לחדש את האפשרות לקהילתיות ורוחניות7 כחלק מהמרחב החינוכי קהילתי במ ערכת החינוך הממלכתית , עלינו לראות את ההתחדשות היהודית דמוקרטית כמימוש חזון הציונות התרבותית ובכך להגשים את מילותיו היפות של שלונסקי: "אנו העזנו "להתחיל מבראשית כי באנו הלום להמשיך את הדרך8 עשרות רבות של ארגונים מתמודדים בדרך זו או אחרת עם שאלת הזהות התרבותית ,רוחנית בישראל 9 ורפורמות אין-ספור מהקמת קרן תל"י דרך ווע דת שנהר, מאה המושגים מבית מדרשה של השרה לימור ליבנת ועוד רפורמות כאלו ואחרות ניסו לתקוף את סוגיית החינוך היהודי דמוקרטי במערכת החינוך אך מעטים אלו שביקשו והעזו לייצר תפיסה מקיפה יהודית דמוקרטית כאורח חיים אישי וקהילתי אליה ישאף החינוך הממלכתי .במדינת ישראל 10 5 בשנה הבאה נצ יי ן מאה שנים להיווסדה של האוניברסיטה העברית בירושלים. יפים דבריו של ביאליק בנאום .הפתיחה על תפקידה של התורה והתחדשותה בישראל בכלל ובאוניברסיטה בפרט.לחצו כאן לקריאת הנאום 6 אגרות הראיה א, עמ' רי ד 7 כשאנו מדברים על קהילה במסורת היהודית "אנו מדברים על "קהילת קודש . יש לנו בקהילת בית הספר ללמוד ממודל זה שהוא מקי ף חיים "שלמים בחינת "החינוך השלם– זה אתגר גדול באשר תפיסה זו מנוכרת לתרבות הישראלית החילונית שמזהה רגעי קודש וחויות דתיות עם עולם ההלכה האורתודוקסי . 8 "אברהם שלונסקי, "אלה מול אלה1930 שירים, ,ספרית הפועלים1954 , כרך1 - .ע306 . 9 ראו מפת בתי המדרש בישראל באתר פנים 10 ראו מאמר ה של פרופ' עליזה שנהר מינואר2024 מעין חשבון נפש שלושים שנה מאז הדו"ח אותו הנהיגה. לקריאת המאמר.לחצו כאן תפיסה מקיפה של תרבות חיה ומסורת עשירה יכולה לייצר תשתית להשקפת עולם כוללת ולחיים בעלי משמעות עם זיקה רוחנית .בסביבה החילונית ישראלית11 בימים קשים אלו בהם בְּ א ֵ֣ ין ח ָ֭ זֹון יִפ ֵ֣ר ַֽע ע ָ֑ם12 , תפיסה חינוכית מקיפה יש בה כדי לתת מענה לצרכי השעה ו תאפשר שיח חינוכי מעמיק סביב ערכים ומושגים של זהות יהודית בכלל ו מדינה יהודית-דמוקרטית .בפרט אל לנו להיבהל מלהכיר ולעסוק ב מושגים מסורתיים כקדושה, אמונה , שכר ועונש, שראוי שיהיו נגישים לכל אדם ישראלי השואף להכיר את התרבות היהו דית על כל רבדיה . רק אז יוכל ו בוגרי/ות מערכת החינוך הממלכתית כחנה סנש , לאה גולדברג ורבות אחרות ,ואחרים, חילוניים ודתיים, נשים וגברים ,להיות אזרחים מעורבים ומשמעותיים בחברה ו לחפש את הרוח שבאדם ולגעת בנש גב מהחיים . תפיסת הקהילה החינוכית תהא מושתתת על ערכי הד ,מוקרטיה, שיווין ערך האדם בכלל ,ושוויון מגדרי בפרט , אלו לא רק שאינם סותרים את המעשה הדתי הרוחני המסורתי .אלא אף מתבקשים ונדרשים ממנו ?מהו האתגר המרכזי עוד לפני המהפכה המשפטית ומלחמת שבעה באוקטובר היינו עדים לתמורות מרחיקי לכת במרחב הישראלי בתחום החינוך ו התחדשות היהודית, הן בתרבות הישראלית החילונית והן בתוך האורתודוקסיה המודרנית שהופכת עם השנים לשוויונית, פמיניסטית ופתוחה יותר למגמות רוחניות, חברתיות וקהי .לתיות שונות החברה הישראלית שסועה ומפולגת היום יותר מתמיד, ועל הדור שבימים אלו נמצא במערכת החינוך מוטלת משימה חשובה ומשמעותית מאוד , משימה של יצירת שפה .ותרבות שיאחדו מחדש בין פלגי העם שפה שתדגיש כי ,האחריות ל שונֶה ולאחר מאתנו והמחלוקת וריבוי הדעות– ן פ ה עימות .לבה של היהדות ושל הדמוקרטיה13 11 המושג זיקה מתפרש ומתבאר בכתביו של מרטין בובר1878). - (1965סופר והוגה דעות אנתרופולוגי- דתי שנולד בוינה ונפטר בירושלים. בובר טבע את המושג זיקה כאיכות של קשר של האדם ל "מרכז חי" "ולאתה הנצחי" בובר הוא הראשון שהשתמש במילה "דתיות" שלא בהקשר ממסדי אלא בהקשר מ הותי רוחני, נראה לי שתפיסה שכזו .יכולה וצריכה לשמש ולהתוות כיוון חינוכי דתי הומאני חדש/ישן לחיינו 12 משלי כ"ט י"ח 13 :ביאליק במאמרו על""גילוי וכיסוי בלשון מתאר את חשיבותה של הלשון כיוצרת תרבות והוויה: "בני אדם זורים בכל יום לרוח, בכוונה ולפי תומם, מלים חמרים חמרים, אותן ואת צירופיהן השונים, ורק מועטים מהם יודעים או מעלים על לב מה היו המלים ההן בימי גבורתן. כמה מאותן המלים לא באו לעולם אלא אחרי חבלי לידה קש ים וממושכים של דורות הרבה; כמה מהן הבהיקו כברקים פתאום ובטיסה אחת האירו עולם מלא; דרך כמה מהן שבעים ושש שנים חלפו מאותו יום היסטורי בתולדות עמנו בו הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל והגדיר את מהותה ואת זהותה היהודית והדמוקרטית. ועל מערכת החינוך הממלכתית לייצר ולהנגיש את הכלים והמיומנויות, החוכמה והרגישות הנדרשת כדי לייצר מחדש את ההסכמות בישראל– הסכמות שיהיו התשתית העוצמתית לשבעים ושש .השנים הבאות ולדורות הבאים זו משימה לא פשוטה בימים שבהם יש טשטוש ּובִ לבול בין ערכי האמת לדברי ה בל, חנופה ושקר. ּובִ תקופה שבה האדם ניזון מאמצעי תקשורת ומרשתות חברתיות, שלא תמיד .מעודדות לחשיבה ביקורתית ומעמיקה זהו האתגר המרכזי העומד בפני החינוך היהודי דמוקרטי בישראל- יצירת שפה, תרבות ואורח חיים14 היכולים לקבל ולהכיל את הציונות החילונית וההתחדשות היהודית .כמשלימים ומפרים זה את זה15 עלינו להגשים את החזון הציוני בשילוב הגות ותפיסה דתית ליבראלית ולהפכה לאורח חיים בו אנשים המגדירים את עצמם באופן חופשי יוכלו לחיות יחדיו במרחב קהילתי משותף כשהאמונה בערכי הצדק, השוויון וזכויות האדם לנגד עינ י .הם בכל מעשה ומחשבה חלק חשוב ממשימת החינוך הוא להחיות מושגים וערכים מהעבר ולהעניק להם משמעות קיומית לחיינו כיום במסגרות קהילתיות דמוקרטיות. 16 נמשכו ועברו מחנות מחנות של נשמות חיות, נשמה הולכת, נשמה באה, וכל אחת הניחה אחריה צל וריח; וכמה מהן שמשו נרתיקין למכניסמוס דק ומורכב מאוד של מחשבות עמוקות והרגשות נעלות בצירופיהן ובצרופי- צירופיהן הנפלאים ביותר. יש מלים– הררי אל, ומלים– תהום רבה. יש שבמלה קטנה אחת נגנזה כל תמצית חייה, כל השארת נפשה של שיטה פילוסופית עמוקה, סך- הכל של חשבון עולם שלם. יש מלה שהכריעה בשעתה עמים וארצות, מלכים הקימה מכסאותם, מוסדות ארץ ו שמים הרגיזה. והנה בא יום והמלים ההן ירדו מגדולתן והושלכו לשוק, ועתה בני "אדם מגלגלים בהן מתוך שיחה קלה כמי שמגלגל בעדשים 14 " בואו והעמידו עלינו מצוות! " בוודאי שלא התכוון ביאליק לשולחן ערוך. ראו מאמרו על הלכה ואגדה 15 : לעניין זה ראוי להשתמש בעשרת העקרונות שהעמידה פרופ' רחל אליאור במאמרה איז ו דת היא היהדות אודיסאה גיליון28 יולי2015 16 יפים דבריו לעניין זה של ברל כצנלסון במאמר ו זיכרון ושכחה מ– 1934 וכך הוא כותב "דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב. ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה. ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחיה מסורת קדומה שיש בה כדי להזין את נפש הדור המחדש. אם יש בחיי העם משהו קדום מאוד ועמוק מאוד, שיש בו כדי לחנך את האדם ולחסן "?אותו לקראת הבאות, האם יהא בזה ממידת המהפכה להתנכר לו ?מה עלינו לעשות .עלינו להרחיב את המעשה החינוכי וליישמו בהקשר רחב של קהילה על היהדות לחזור ולהיות תפיסת עולם מקיפה העוסקת בכל נדבכי ונבכי החיים ממש כפי שהציונות .בראשיתה שאפה להיות עבור העם היהודי בארץ ישראל17 עלינו לייצר עבור תלמידנו מודלים קהילתיים מגוונים היכולים להביא את הישראלי קרוב יותר אצל עצמו ומורשתו, מבלי להתנשא מעליו ומבלי לבקשו להגדיר את זהותו מחדש .במושגים של תנועה דתית פוליטית18 על מנת להגיע ללבם של הישראלי ם החילוני ים במערכת החינוך הממלכתית ולייצר עבור ם חלופה רצינית, קהילתית ורוחנית ,להמשך חייהם כבוגרים בחברה עלינו להצמיח מסה קריטית של מנהיגות בקרב מורינו ותלמידינו , מנהיגות נוכחת ומשפיעה שתיקח חלק בהובלת התהליכים במערכת החינוך הממלכתית בישראל. נקעה נפשו של הישראלי החילוני מהשחיתות וההסתאבות של ה ממסד הרבנ י הרשמי של מדינת ישראל והוא מצפה להזמנה רצינית מצד החברה הישראלית וביתר שאת ממערכת החינוך להיות שותף בשיחה על עתידו וזהותו .ועל מערכת החינוך לייצר זאת על הקהילה אותה אנו מבקשים ליצור בבית הספר להיות נגישה ומזמינה את ה תלמיד/ה ה ישראלי/ת לדיאלוג רציני ומעמיק על עתידה וזהותה היהודית דמוקרטית של מדינת .ישראל בתי הספר בישראל, המתנ"סים בשילוב עם מוסדות הרווחה והספורט, תנועות הנוער והצבא הם פלטפורמות קהילתיות שצריכות לשלב זרועות ולעבוד יחדיו על מנת לכונן ולהוביל שיחה משמעותית בהיקפה .ובאיכותה בישראל בדור הזה 17 ראו הערותיו של שלום רצבי :על ספרו של אברהם שפירא על א.ד גורדון"אור החיים "ביום קטנות בו הוא מתאר .את הגותו של גורדון ואת תפיסתו את האדם כמרכז ההוויה ואת היהדות כתפיסה מקיפה הן בתרבות והן בטבע 18 כתב על כך רבות פרופ' אליעזר שבי יד שבחלק מספריו דוגמת היהודי הבודד והיהדות מציף את בעיות ההשתייכות והזהות הרוחנית של היהודי הישראלי . שביד מצי ע דר כים של התמודדות יצירתית עם אתגרים אל ו וחלקם רלוונטיים מאוד למעשה המתבקש ממנהיגות רבנית חדשה - היהודי הבודד והיהדות, תל אביב: הוצאת עם עובד .1974 ס וף מעשה במחשבה תחילה- שלב ראשון בתכנית הפעולה הוא הקמת בית המדרש הישראלי למנהיגות חינוכית לבתי הספר ובחינה מחודשת של כל תהליכי הכשרות מורות ומורים בישראל19 אין רעיון גדול שמתממש בעולם הזה בלא מנהיגות ערכית ואחראית עם שאר רוח, ובלא קהילה שחיה את האמונות והערכים ומקיימת אותם הלכה למעשה תוך פיתוח אורחות חיים, נרטיבים, טקסים וסמל.ים 20 בבית המדרש למורות/ים ילמדו ויבחנו , הלכה למעשה ומתוך עמדת שייכות, קאנונים .יהודיים וישראליים אשר בעיצובם אנו רוצים לקחת חלק21 על מנת להיענות לצרכים ולאתגרים המתחדשים ללא הרף במציאות הישראלית ולהוות גורם משפיע ומשמעותי יותר במרחב הישראלי עלינו לייצר מסה קריטית של מנהיגים/ות חינוכיים שיחקרו, יעבדו וינכסו לעצמם את תפיסת הציונות והיהדות הדמוקרטית ויהיו מוכנים להיות שליחים בכל שדרת הע שייה בחברה הישראלית לקידום שוויון וצדק חברתי במסגרת השיח הפלורליסטי יהודי דמוקרטי . המנהיגה החינוכית צרי כה להיות מנחה ומורה מעולה בכיתה , להכיר את עולם התפילה והטקס .ואת ארון הספרים היהודי ובקיאה ביצירות מופת כלל אנושיים על המורה להבין את עוצמת ו וחשיבותו של ה יסוד ה רגשי והרוחני ש באדם ובחיי ,קהילה להיות בעל יכולת לנהל, ליצור טקסים ולנהל רגעי קדושה וחסד בחייו של אדם והפועל מתוך שליחות לתיקון עולם וצדק חברת .י 19 יפה יצרו "תנועת "נאמני תורה ועבודה את המושג רבנות ישראלית ובעקבותיהם מכון הרטמן והמדרש באורנים 'והמוסד להכשרת רבות ורבנים בהיברו יוניון קולג– על משרד החינוך ומוסדות להכשרת מורים ומורות בישראל לפתוח ב שיחה מהותית עם ארגונים אלו שעבורם חינוך יהודי דמוקרטי הוא בנפשם ובלבת עשייתם . ראו רבנות ישראלית דמוקראטית . 20 במאמרו על הקהילה מנתח היד"ה סולובייציק את ממדי הקהילה סביב תורה עבודה וגמ"ח כמושגים של קהילת )אמפטיה (תפילה שעולה בקודש ל סולדיריות כ קהילת חסד (גמ"ח) ומגיעה לשיא בשלותה כקהילת סיפור )(תורה . המאמר, שהושמע תחילה כהרצאה, פורסם עם עוד כמה חיבורים ויצא לאור בחו ברת אחת של Tradition בשנת1978 (כרך17/2 ). חיבורים אלה תורגמו על ידי פרופ' אביעזר רביצקי והם מופיעים בספר "דברי הגות והערכה", הוצאת אלינר, ירושלים1982 'עמ237 - 223 21 כשאנו מדברים על המושג "דת" אנו מכוונים לחוויה ולרגש הדתי ולא לדת הממוסדת . ראו הבחנה חשובה זו אצל ,מרטין בובר 'דתיות יהודית, בתוך ספרו תעודה ויעוד, א, ירושלים תש"ך, עמ70 - 71 . בתום תהליך ההכשרה המנהיגה החינוכית תוכל להוביל ולנהל את השיח המשמעותי :והחשוב עם תלמידי/ות ישראל בנושאים הבאים ✓ שיחה על מנהיגות וקהילה ✓ שיחה על רב תרבותיות והיחס למיעוטים החיים בישראל ✓ שיחה על זכויות אדם ודמוקרטיה ✓ שיחה על שוויון מגדרי ✓ שיחה על קיימות ואחריות לסביבה ✓ שיחה על פלורליזם יהודי ו זהות יהודית ליבראלית ✓ שיחה על קשרי ישראל תפוצות ,שיחה עמוקה ומתמשכת על זהות יהודית, פיתוח קשרים חברתיים עם יהודים מהתפוצות היכרות ומפגש עם הלא יהודי, הזר והגר הגר בתוכנו, אימוץ מוסר נביאי ישראל, חתירה לשוויון בכלל ושו ויון מגדרי בפרט, אחריות סביבתית ומנהיגות קהילתית אלו הן השיחות שיאפשרו ויקנו לדור הבא של החברה הישראלית את הכלים והאומץ להיות מתקני/ות .עולם --------------------------------------------------------------------------------------------- בתפילה לשובם של החטופ ות והחטופים, לשלומם של חיילי/ות צה"ל, ל החלמת כל הפצועים והפצועות .ולשלום בארץ ולכל יושביה הרב אופק מאיר מנהל כללי