חומר רקע

10 יוני2024 ד' סיון תשפ"ד לכבוד ,יו"ר ועדת הכלכלה חה"כ דוד ביטן משכן הכנסת ירושלים :הנדון הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון– "הרחבת היקף הזכויות), התשפ ג– 3 202 אנו הארגונים החתומים מטה מ ת כבדים לפנות אליך, ולבקש כי ועדת הכלכלה בראשותך לא תקדם את הצעת החוק שב נדון , במתכונת שבה הוגשה . בתמצית :כל עוד לא הוסדרה גביית תמלוגים בתחום הביצוע הפומבי על ידי גוף אחד של יוצרים , מבצעים ומפיקי תקליטים ,ונקבעו הסדרים ראויים ומאוזנים לקביעת תעריפים הוגנים ,אין מקום להרחבה כלשהי של זכויות בתחום זה. הצעות חוק בענין אסדרת גביית התמלוגים הוגשו וממתינות לקידומן, ויש להשלים .את המלאכה לפני שניתן יהיה לבחון הרחבה כלשהי של זכויות המבצעים הארגונים השונים התחייבו בפניך, כבר לפני כשנה וחצי, כי יפעלו לאיחוד הגביה באופן וולונטארי, אל איחוד הגביה אינו נראה באופק .וקידום ההצעה עלול להרחיק את איחוד הגביה עוד יותר ולפגוע בעסקים הקטנים בישראל רקע 1. בישראל, כל עסק ש ,משמיע מוסיקה בפומבי נדרש לשלם תמלוגים לארגונים המאגדים יוצרים, ,מבצעים, ומפיקי תקליטים אך החוקים וההסדרים השונים שנקבעו על פיהם אינם מגבילים את הסכו מי ם ;הנדרשים ואינם קובעים מנגנון ראוי לפיקוח עליהם ו בנוסף מאפשרים פיצול של התמלוגים בין ארגונים שונים שכל אחד מהם דורש סכומי תמלוגים ככל העולה על רוחו . 2. קביעת תעריפי התמלוגים וגבייתם בתחום זכויות היוצרים הוא אחד מהנושאים הפרוצים והפוגעניים ביותר עבור בעלי העסקים והצרכנים בישראל מזה עשרות שנים . גביית התמלוגים מנוהלת על ידי גופים ש חלקם הוכרזו כמונופול )(אקום, הפדרציה לתקליטים ,וחלקם הם מונופול דה- פקטו שטרם ,)הוכרז (אשכולות ועילם אך לא קיים כל פיקוח או בקרה על דרישותיהם הכספיות , לא קיים מנגנון ממשלתי או שיפוטי הבוחן את סבירות התעריפים ,ולצערנו מצב דברים זה מנוצל לרעה על ידי הארגונים השונים ,באופן שחורג מהמקובל בעולם. 3. לאורך השנים .נטל התשלום הלך וגדל לסכומים אבסורדיים הסכום שגובים הארגונים השונים עבור ,"ביצוע פומבי" של מוסיקה בעסקים ,לפי הדוחות הכספים של הגופים השונים עולה על100,000,000 שח בשנה. הארגונים השונים, ובהם גם ארגוני המבצעים בהם עוסקת הצעת החוק שבנדון, פונים בצורה תוקפנית ומאיימת לבעלי העסקים, ומי שלא נכנע לדרישות התמלוגים שלהם מוצא את עצמו נתבע בסכומים אסטרונומיים, בין היתר משום שלארגונים אין מגבלה תקציבית על ניהול משפטים .והם, במילים פשוטות, חיים על חרבם וממררים את חייהם של בעלי העסקים בישראל 4. אין חולק כי עבור השמעת מוסיקה שיש בה זכויות, צריך לשלם, אולם כל בר דעת מבין כי צריך להיות תשלום אחד כולל שיחולק בין היוצרים והמבצעים השונים, וכי נוכח הכוח המונופוליסטי המוחלט של ארגוני הזכויות, חייבת להיות אסדרה של הסכומים המשולמים על ידי מנגנון מקצועי, שימנע מחירים מונופוליסטיים הפוגעים בעסקים ובלקוחות. 5. בדיון שהתקיים בועדת הכלכלה בראשותך, טענו הגופים השונים כי אין מקום לאיחוד הגבייה בדרך חקיקתית וכי הם מבקשים להגיע להסכמות. באותה ישיבה ועדת הכלכלה בראשותך דרשה מהארגונים לטפל בעניין במהירות, תוך חודשים ספורים, כדי להמנע מחקיקה. גם קריאה מפורשת זו לא הועילה ., הארגונים לא איחדו את הגביה, ומצד שני העלו והחמירו את דרישותיהם 6. מזה שנים, ניתנו בתיקוני חקיקה עוד ועוד הרחבות של הזכויות, אך מנגד לא נעשה דבר לאסדרת .השוק, לקביעת מנגנון גבייה מאוחד ולקביעת מחירים סבירים כל תוספת או הרחבה לזכויות ,מתבטאת מיד בדרישות כספיות מוגדלות. הארגונים השונים שמנהלים כבר עשרות שנים מערכה פוליטית כדי למנוע כל פיקוח או אסדרה של התמלוגים שהם גובים, אינם ראויים לה י שמע ב דרישות להרחב ה נוספת של הזכויות עד שלא יקבלו על עצמם גבייה משותפת ומנגנון הוגן לקביעת מחירים . 7. יצויין כי דווקא המבצעים הם ,אלה שנהנו מהרחבה ניכרת של זכויותיהם לאורך השנים באופן שחורג מהמקובל בעולם . כך, בעוד שחוק זכויות מבצעים משנת1984 נוסח לפי הסטנדרט הבינלאומי המחייב (אמנת רומא) וכלל לא קבע זכות נפרדת לתמלוגים אלא השאיר את נושא התמלוגים להסדרה חוזית בין המבצעים לבין חברות התקליטים כמקובל בעולם, הרי בשנת1996 , במחטף חקיקתי וללא דיון ציבורי קודם, נ וסף סעיף3 א לחוק שיצר זכות חוקית לגמול הוגן על השמעה והצגה. עוד לא יבשה הדיו על התיקון, ובשנים שלאחר מכן הוארכה תקופת ההגנה, תחילה הוארכה מ- 25 שנה ל- 50 , ולאחר מס פר שנ י ם הוארכה מ- 50 ל - 70 ,שנה יותר מהמקובל בעולם ויותר מהקבוע באמנות בינלאומיות. מצד שני, כל ניסיון להגיע להסדרה כוללת של תמלוגים בסכום אחד, שייקבע באופן הוגן, נתקל בהתנגדות .של ארגני המבצעים, שהפכו להיות הקיצוניים ביותר בדרישותיהם ובהתנהלותם כלפי העסקים 8. אנחנו קוראים לועדת הכלכלה בראשותך שלא לקדם את הצעת החוק, שאינה פותרת בעיות אלא יוצרת ומחריפה בעיות, ובמקום זאת לקדם את איחוד הגביה ויצירת מנגנון הוגן לקביעת הסכומים . כחלק מכך, ככל שי היה .מקום לתיקונים בהגדרת הזכויות של המבצעים, אפשר להידרש לכך ולתקן 9. מכל מקום , אם יוחלט לקדם תיקון כלשהו לחוק זכות מבצעים, הרי התיקון הראשון במעלה הוא קביעה כי המבצעים אינם זכאים לגבות בנפרד מבעלי העסקים, אלא רק כחלק מגביה משותפת עם ,מפיקי תקליטים כפי שהדבר נעשה בפועל במרבית מדינות העולם . אין הצדקה לייצר מנגנון גביה נוסף, הפוגע בעסקים וגם במבצעים עצמם. כמו במדינות מתוקנות, יש לקבוע כי זכות המבצע לתמלוגים היא מתוך התמלוגים שגובה מפיק התקליט , כפי שקובע למשל החוק באנגליה. 10 . הצעת החוק מאפשרת למבצעים לדרוש מחיר ככל העולה על רוחם, ובמקרה של אי הסכמה על גובה המחיר, לכאורה ההצעה נותנת לארגונים כוח משפטי לתבוע מהעסקים פיצויים ללא הוכחת נזק ,בסכומים עצומים. לא זו בלבד שיוצרים מונופול ונותנם לו להכתיב מחירים ללא פיקוח נותנים בידיו גם אמצעי קיצוני לאכוף את המחיר המונופוליסטי אחרת יוכל לתבוע קנסות של מיליונים. זו תוצאה .בלתי מתקבלת על הדעת אנו מבקשים, כי בכל מקרה של מחלוקת על גובה התמלוגים יכריע ב י ת המשפט ולא יהיו סעדים קיצוניים כמו פיצויים ללא הוכחת נזק. ,בכבוד רב ובברכה סיוון דטאוקר אבירם אלון רווית גרוס מנכ"לית מנכ"ל מנכ"לית התאחדות המלונות התאחדות בעלי התאחדות המלאכה התעשייה אולמות וגני האירועים ניר עוז תומר מור ירון סלע יו"ר מנכ"ל יו"ר ארגון מנהלי בריכות שחיה מסעדנים חזקים יחד התאחדות עסקים בענף הספורט מרכזי ספורט ונופש