חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-014147
סיכום דיון
מיום שלישי, ט"ז באדר ב' התשפ"ד, 26.3.2024, בנושא:
רפורמת "נפש אחת" - טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון –
דוח מיוחד, 2024
ח"כ מירב בן ארי – מ"מ יו"ר הוועדה - בשנת אפריל 2021 איציק סעידיאן החליט להצית את עצמו, והחלה רפורמת "נפש אחת". כעת אנו נמצאים במלחמת "חרבות ברזל", ומס' נפגעי הפוסט- טראומה עלה משמעותית. הלום קרב אינו מגיע לבית החולים. הוא נע במחוזות הבריאות והרווחה. לכן מן הראוי להקים מרכז/אגף אחד, שאינו קיים היום, וייתן מענה כדי למנוע התאבדות של הלוחם הבא. בנוסף יש ליצור מסגרות הוליסטיות ללא צורך במילוי טפסים, ומסגרות שמתאימות מבחינה פיזית להלומי קרב. לא יכול להיות שהלום קרב ישלח למחלקה סגורה עם עוד 9 מתמודדי נפש. ברור כי הפגיעה שלהם שקופה, ויש לתת להם מענה בהיבטים: בריאות, רווחה, דיור ותעסוקה.
משרד מבקר המדינה – ד"ר אביחי לויט-מ"מ מנהל האגף לביקורת משרד הביטחון – הדוח הוכן לפני המלחמה, ומאז אגף השיקום טיפל באלפים רבים של נכי צה"ל. הדבר מביא משנה תוקף ליישום רפורמת "נפש אחת".
מטרת הביקורת: בחינת מימוש רפורמת "נפש אחת" לצורך שיפור הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל וכן השירות המוענק להם, בדגש על נפגעי פוסט-טראומה.
תקופת הביקורת: נובמבר 2022 עד יוני 2023
הנושאים העיקריים שנבדקו: * תקציב ולוח זמנים - מימוש הרפורמה בשנים 2021 -2022 בהיבטי ניצול התקציב בחלוקה לתחומים; ובחינת העמידה בלוחות הזמנים למימוש רכיבי הרפורמה.
* היבטים במימוש רכיבי הרפורמה בתחומים שונים - "שער הכניסה" לאגף השיקום; המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה; עיגון הטבות בחקיקה; מערכות התקשוב והשירות הדיגיטלי; הגדלת מצבת כוח האדם באגף שיקום נכים.
* בחינת שביעות הרצון בקרב נכי צה"ל משירותי אגף שיקום נכים על פי מדדים שונים.
לצד הפערים, יש נקודות לשימור במשרד הביטחון ובאגף השיקום: הונהג מסלול ירוק מבצעי להכרה בפוסט-טראומה, האגף קידם את הטיפול בכ- 10,000 תיקים ישנים של בקשות להכרה בנכות, והיכרות של נכי צה"ל עם האתר החדש של אגף השיקום.
תומר סעדה-מנהל ביקורת – נתוני מפתח: 38% שיעור הביצוע התקציבי המצטבר (כ-443 מיליון ש"ח) מתוך התקציב השוטף של הרפורמה (כ-1.2 מיליארד ש"ח) בשנים 2021 - 2022.
כ- 14% בלבד שיעור הביצוע התקציבי המצטבר מתוך תקציב של 461 מיליון ש"ח שיועד למענה למתמודדים עם פוסט-טראומה בשנים 2021 - 2022.
עליה של 50% בהיקף הבקשות להכרה בנכות בין שנת 2022, כשנה לאחר תחילת יישום רפורמת "נפש אחת" (4,215 בקשות), לשנת 2020 (2,802 בקשות).
74%-80% שיעור המשיבים שענו כי אינם מודעים או מודעים רק לחלק מההטבות האישיות ומההטבות לבני המשפחה שנוספו במסגרת הרפורמה, על פי התשובות לשאלון משרד מבקר המדינה.
53 בלבד הציון הממוצע של שביעות הרצון מהיחס ומהשירות שמקבלים נכי צה"ל מאגף שיקום נכים, על פי התשובות לשאלון משרד מבקר המדינה בסולם של 0 עד 100.
34% מהתקנים שאושרו כתוספת לאגף שיקום נכים לצורך שיפור השירות לנכי צה"ל לא אוישו (32 תקנים מתוך 95).
בביקורת עלה כי משרד הביטחון התגייס לעשייה והצליח לבצע שינויים רבים בתחומים שונים - חלקם עמדו בלוחות הזמנים שנקבעו וחלקם בוצעו בשלב מאוחר יותר. בד בבד, בחלוף יותר משנתיים מאז יצאה לדרך רפורמת "נפש אחת", חלק מרכיבי הרפורמה לא הושלמו ע"י המשרד, שמטרתם להביא לשיפור משמעותי בטיפול, בשיקום ובאיכות השירות הניתנים לנכי צה"ל.
מאז השבעה באוקטובר נפגעו אלפי אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה. יצוין כי נכון לסוף נובמבר 2023 טיפל אגף השיקום בכ-2,150 בקשות להכרה בנכות בעקבות המלחמה ואף הכיר בהליך מקוצר בכ-2,000 בקשות. במועד השלמת כתיבת דוח הביקורת טרם הסתיימה המלחמה, ולפיכך טרם התברר המספר הסופי של הנפגעים. הליקויים והפערים המפורטים בדוח הביקורת, שכאמור נכונים לעיתוי שלפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ממחישים בצורה חדה את חשיבות הביקורת ונותנים משנה תוקף לחשיבות השלמת יישומה של רפורמת "נפש אחת" בכלל ובעת הזו בפרט, נוכח הגידול באוכלוסיית נכי צה"ל וכוחות הביטחון.
אייל ירדנאי-אב לחייל הלום קרוב - מותו של בני היה נמנע אם היה מקבל טיפול הולם. הטיפול בהלומי קרב הוא מחדל ענק. המערך סובל מחוסר תקציב וממחסור במטפלים. יש למשרד הביטחון תקציב למתן טיפול בעוד שהמערך הציבורי אינו מסוגל לתת אותו.
הפעולות הנדרשות: 1. הקמת ניידת התערבות מידית למניעת אשפוזים כפויים, ומתן טיפול מונע. אשפוז כפוי הוא תוצאה של התקף פסיכוטי קשה. ההתקף נע בין 4 ימים לשבועיים, והוא ניתן לזיהוי ומחייב טיפול, משום שלאחר שבועיים יש צורך באשפוז כפוי.
2. הקמת מחלקות סגורות ייעודיות להלומי קרב ברמה גבוהה. המחלקות כיום נראות כמו בתי כלא מהעולם השלישי. הלומי קרב מוצאים את עצמם מאושפזים עם חולי נפש קשים בחדרים אפורים ומשרים דיכאון. הרופאים לרוב מתמחים, והעומס המוטל עליהם הופך אותם למנוכרים. אחת הבעיות הקשות של הלומי קרב היא שינה טרופה, והאשפוז הוא עם 9 מתמודדי נפש שצועקים בלילות. בדומה למחלקות סגורות - החצר קטנה ומוקפת בקירות בטן ורשת, ולא ניתן לראות את השמים. כאשר בני אושפז, הוא שאל תמיד: למה לוחם צה"ל זכאי לטיפול כזה?!
האפשרות להתקלח ניתנת בשעות מוגדרות תחת פיקוח. האכילה תחת השגחה באמצעות כף פלסטיק בלבד. האשפוז הוא תחת בידוד חברתי לאורך כל התקופה, ולא ניתן להגיב כי זה יכול להוביל לקבלת זריקת הרגעה. ההורים ממודרים מהטיפול שניתן תחת הסיבה - חיסיון רפואי.
3. מרגע הזיהוי, יש לתת מענה מתאים להלום קרב.
4. אסור לשכוח שהמדינה שולחת את הלוחמים לקרב בידיעה שחלק יחזרו פגועים. יש לתקצב את משרד הביטחון כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר.
ח"כ מיכאל מרדכי ביטון – בשנות 2019-2020 פגשנו את חוסר התקצוב להלומי קרב. הרפורמה נמצאת בתקציב והוקצו לה מעל מיליארד ₪, שאחוז הביצוע הוא שליש. מדובר בביזיון לממשלה היות ואין שום הסבר שמצדיק את חוסר הביצוע. אנו צריכים 100% ביצוע תקציבי בשנת 2024, כי המלחמה הביאה אלפי הלומי קרב ואלפי נכים חדשים. אני מצפה ממשרד הביטחון לקבל בקשה להגדלת תקציב לאחר מימוש התקציב הקיים.
יש צורך בהקמה של 10 חוות, כמו חוות דני. כלבי השירות עולים 100 אלף ש"ח, אך הם מועילים להלום הקרב ומונעים ממנו לקחת תרופות. אני מבקש שבחודש יולי תתקיים ישיבת מעקב על דיווח ביצוע התקציב. אבקש לדעת: מה תקוע בשל מחסור בחקיקה, ומהם הוויכוחים בין משרד הביטחון לאוצר בנוגע לאי-מימוש התקציב. אם יש מכשול – נטפל זו.
ארגון נכי צה"ל – עידן קלימן –יו"ר הארגון - הטיפול בנפגעי פוסט-טראומה במשהב"ט ניתן עפ"י עקרונות ההתערבות בהפרעת דחק פוסט טראומטית כפי שנהוג בעולם המערבי.
לצד הצלחה גדולה בהשמה של נכי צה"ל (קרוב ל- 70%), יש כישלון של כולנו בהשמה של פוסט-טראומטיים. רוב נכי צה"ל הם משולבים. הארגון שלנו מבקש להראות שנכי הפוסט-טראומה לא ויתרו על מעמדם כנכי צה"ל.
אין תקדים למה שהנהגת הארגון הנוכחית השיגה לנפגעי הפוסט-טראומה מתחילת פעילותה.
עד רפורמת "נפש אחת" לא היה יחס למשפחות, יש חשיבות בתמיכה בבנות הזוג והילדים.
70% מתקציב הרפורמה מוקצה ל- 11% מחברי הארגון. בעבר משרד הביטחון נתן תט"ר כסכום משלים למי שאינו עבד במשרה מלאה. אם נפגע פוסט-טראומה לא היה מצליח לעבוד, הוא לא קיבל שום סכום. במסגרת הרפורמה הובן ע"י משרד הביטחון כי סכום של 3,000 ₪ יכול לסייע, ולכן תשלום זה הפך להיות כסף ראשוני ולא כסף משלים. חייב לסייע לנפגעי הפוסט טראומה להיכנס למעגל העבודה ולעבוד במשרה מלאה.
7,100 נכי צה"ל נפגעי פוסט טראומה – 11% נכות.
נכון להיום יש כ- 6,500 נפגעים, והצפי הוא ל- 12-16 אלף נפגעי פוסט טראומה לא משולבים.
כל הפצועים הפיזיים סובלים מפוסט-טראומה, ואנו נתקלים בזה ביתר שאת במלחמת "חרבות ברזל". המראות בדרך לשדה הקרב הוסיפו לטראומה.
עקרונות מנחים: התאמת המבנה הארגוני, התאמה ושיפוץ של מבנים, הגדלת תקינה, התאמת והרחבת תקציב לפעילויות, הרחבת תקציב הבינוי והרכוש הקבוע, התבססות על שיתופי פעולה 'רכש' שירותים, תכניות ממוקדות לסוגי אוכלוסיות ופתרונות מחוץ לכותלי בתי הלוחם.
הצמדות לעובדות כפתרון לבעיות: *שפה יוצרת מציאות – אין "נכי צה"ל" ו"נפגעי פוסט טראומה" - זו אותה אוכלוסייה המיוצגת ומטופלת נאמנה ע"י הארגון היציג היחיד ע"פ חוק.
*בתי הלוחם כבתים משקמים לאומיים נתונים: בשנת 2022 – 11,947 בתי אב, ובשנת 2024 – 14,561 בתי אב (עלייה של 21.5%).
* גיוס 8 עובדים לאגף הפוסט טראומה, עלות כוללת בסך 2.4 מיליון ₪ בשנה .
* רכבים רפואיים – כ- 5,000 איש
* משמעות החלטה 4088 – בדיור ורכב
* מכרז ניידות לפוסט טראומה – באחריות אגף שיקום
* "אות הארגמן" - חסמים
* סיוע משפטי חינם לעומת הגבלת שכר טרחת עו"ד
* תקצוב לפרויקטים ייחודיים לנפגעי פוסט טראומה: "אחיעד", "ליאת" - לנשות נפגעי פוסט טראומה, "עכשיו אני" בתקציב כולל של 3.55 מיליון ₪ (יולי 2019 – 70 אלף ₪.(
חסמים מול רשויות המדינה – התכלול בטיפול בנכי צה"ל דורש תמיכה והתערבות של משרדי ממשלה, אולם אין שת"פ ואין תכנון טוב. אם לא תהיה התערבות של רה"מ, יגיע צונמי שאנו לא מוכנים אליו. יש פשיטת רגל בתחום הטיפול ע"י רופאים - רופא אחד ל- 3,450 לפצועי צה"ל, והוא צפוי לגדול ל- 1 ל- 4,500. היחס צריך להיות 42 תקנים, וזה הובטח ברפורמת "נפש אחת". משרד הביטחון אינו יכול לגייס רופאים, כי רופא בקופ"ח מקבל שכר גבוה יותר מרופא מחוזי.
אנו מזרזים הקמה של בית לוחם בנהריה ובאשדוד בשת"פ עם תל השומר-שיבא.
יש לערוך שינוי בהחלטה 4088 משנת 2012, היות והיא שמה את נכי צה"ל כבני ערובה. משרדי המשפטים, האוצר, נש"מ ויועמ"ש לממשלה מפריעים לנו להביא לסיום החקיקה.
סיוע משפטי חינם – הפצועים ובעיקר הפוסט טראומטיים צריכים להתמודד לבד מול המערכת, והחלק הנוגע לנושא לא בוצע במסגרת הרפורמה.
ארגון נכי צה"ל מימן מכיסו סכום של 1.4 מיליון ₪ בשנה הקרובה לחוות חוסן, משום שאגף בתוך משרד הביטחון לא היה מוכן לשלם את המחיר שדרשו החוות.
יש לתת את הדעת על מניעה. אנשים שיושבים בבית ומבקשים להגיע לחוות, צריכים לתבוע. הם מעוניינים לקבל טיפול ולשוב לבית. עצתי היא לבקש מנציג צה"ל לתת מענה למילואימניק בהגעה לחוות חוסן ללא צורך בתביעה של אף אחד, ואולי כך נציל נפשות.
ח"כ מאיר כהן – אני לא חושב שמשרדי הממשלה מבינים שהם צריכים לעבוד במצב חירום. המצב פוגע במשפחות שנהרסות. הן מגיעות למי שצריך לתת את הטיפול, ושם זה נתקע. אני מציע שדוח מבקר המדינה יהפוך לתכנית עבודה. המדינה נמצאת במצב חירום, ומשרד הביטחון צריך לעבוד במצב של חירום.
משרד הביטחון – לימור לוריא-סמנכ"לית אגף השיקום - הדוח מסייע לנו בעת מלחמה ויישמנו אותו. רפורמת "נפש אחת" התחילה אצל השר גנץ וממשיכה ע"י השר הנוכחי. תמונת המצב שונה מיוני 2023.
טרום המלחמה היו 60 אלף נכי צה"ל ומערכת הביטחון בטיפול אגף השיקום, וכ- 56 אלף מטופלים בטיפול קופ"ח – במימון אגף השיקום.
גידול של 125% בהיקף הפצועים החדשים, וגידול של 283% בהיקף של הנקלטים באגף בגין PTSD/מצב נפשי.
6,745 בקשות להכרה, 97% כבר מטופלים ונקלטו באגף. ממוצע של 1,280 בקשות לחודש. אין מדינה שמתמודדת עם סדר גודל כזה. בכל יום אנו מקבלים 60 פצועים חדשים. 70% הם מתחת לגיל 30. 21% נפגעים עם פגיעה נפשית, ויש פגיעות ראש וגפיים. עם פרוץ המלחמה הבנו שאנו צריכים לעשות את הדברים אחרת, הקשבנו לפצועים החדשים והפקנו לקחים ממבצע "צוק איתן".
4 עקרונות מובילים אותנו: 1. לא מחכים לפצועים שיגיעו, אנו מגיעים אליהם באופן יזום.
2. בנינו חבילות סיוע כלכלי, והכל ניתן בדחיפה ללא ועדות רפואיות וללא בירוקרטיה.
3. בני המשפחה מקבלים ליווי כחלק ממערך התמיכה.
4. שת"פ עם צה"ל, ארגון נכי צה"ל, משרד הבריאות ומשרדים נוספים.
מרגע שלוחם נמצא בקב"ן עד לשלב השיקום, הוא מקבל טיפול. רוב הפצועים מגיעים למיון לבדיקה. אנו פרוסים בכל בתי החולים, ונותנים לכולם טיפולים נפשיים, גם אם הם פצועים פיזית. בכל הפלוגות יש קו ראשון לסיוע ע"י קב"ן, בקו השני יש צלת"ק – יחידות נפשיות שנמצאות בשטח, ו- 70% מהחיילים חוזרים ללחימה. ה- 30% הנותרים שלא מצליחים להתאושש, עוברים לקבלת מענה אחר שאורכו למעלה מחודש. יש לנו מאות אלפי מגויסים, ובאחריות כל מפקד להרים טלפון ללוחם ולבדוק מה מצבו. לכל חייל שמשתחרר יש עיבוד חוויות ללחימה בצה"ל.
מימוש הרפורמה – אנו ב- 60% מימוש תקציב, לא כולל מלחמת "חרבות ברזל". בעת הרפורמה הוקצה 245 מיליון ₪ לטיפול נפשי עבור ילדים עם פוסט-טראומה. לקחנו את הכסף למקומות שלא חשבנו עליהם קודם לכן.
סוגיית מיצוי זכויות – האתגר הכי גדול הוא שאנשים לא יודעים מספיק את זכויותיהם. ב- 6 באפריל אנו נתחיל עם קמפיין תקשורתי להעלאת המודעות ושיפור אתר האינטרנט. בתחום החקיקה יש לתת כמה שיותר מענים בדחיפה.
מימוש זכויות בתהליכים בירוקרטיים – יש להפסיק עם זה, ואנו מקבלים את הערות הדוח בנושא. יצרנו ארנק דיגיטלי להכנסת כסף לפצועי צה"ל למימוש על ידם.
מענים למתמודדים עם PTSD: קו סיוע "נפש אחת", טיפול נפשי וקבוצתי ללא מגבלת זמן, בית בטוח (102 מטופלים, 85% מניעת אשפוז), בית מאזן (243 מטופלים), בית מעבר (14 מטופלים), קבוצות טיפול OUTDOOR (מעל 400 משתתפים), כלבי שירות, טיפולים אלטרנטיביים (כ- 3,000 משתמשים), טיפולים לבני המשפחה וחונכות.
משרד הבריאות אחראי על מחלקות האשפוז, ואנו זוכים לשת"פ מצידו. נפגשנו עם מנכ"ל המשרד וסיכמנו, שמשרדו יסייע לנו בייעוד מחלקה לפצועי מלחמה. בשורה תחתונה משרד הבריאות אחראי על תחום בריאות הנפש, ואנו נממן את המיטות. מפרוץ המלחמה הצטרפו אלפי אזרחים וחיילים שזקוקים לטיפול נפשי. אמנם שילשנו את תעריף הפסיכיאטרים, אולם טרם קיבלנו מועמד אחד שרוצה לעבוד איתנו. אין מספיק פסיכיאטריים בישראל.
מניעת אשפוז – הלומי הקרב אינם מגיעים לבתי החולים, מחשש להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית. הבית הבטוח הוא בית בתוך תל השומר עם 4 מיטות. 85% מאנשים נכנסו אליו, ובכך מנענו כניסה למחלקה הפסיכיאטרית.
מחסור ברופאים באגף השיקום - הטיפול בפצועי צה"ל צריך להיות הוליסטי ומרוכז במקום אחד כדי שפצועי צה"ל יקבלו טיפול VIP. אני אבדוק מבחינה משפטית מול משרד האוצר בנוגע לגיוס 22 רופאים.
עפ"י הנוהל החדש של "קו נפש אחת" לא תישלח ניידת משטרה, אלא ניידת טיפולית שתתחיל לפעול מחר.
עתידה להתקיים פגישה עם נש"מ בנוגע למתן ייצוג הולם לנכי צה"ל.
התחייבנו להקמת ועדה ייעודית לדיור שכוללת פסיכולוג, וזה נמצא בבחינה אצל היועמ"ש לממשלה. בנוסף יש ועדות מחוזיות שעובדות.
67% מנכי צה"ל מועסקים. העסקה של מתמודדי נפש היא אתגר (50% העסקה), משום שהם נכנסים למקום העבודה והקושי הוא ההתמדה במקום העבודה נוכח הרכבת הרים שהם מתמודדים איתה. מטרת פרויקט "ממשיכים בחיים" היא להכניס את פצועי צה"ל לשירות בצה"ל. ובנוסף יש פרויקט נוסף של צירוף מתמודד פוסט-טראומה לצוות הטיפול. אנו מכשירים אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה שיהיו נוכחים בניידות, בחוות ועוד.
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – הלוחמים צריכים לקבל טיפול בנפרד, ולא להשית את הטיפול על משרד הבריאות. אנו מעריכים את עבודת משרד הביטחון, אך יש מקום לשיפור.
ח"כ שרון ניר – אנו לא מסתכלים על הצונמי שעומד בפתח – 12,000 נכי צה"ל פוסט טראומטיים שהולכים לדפוק על דלתות אגף השיקום בעוד כמה חודשים ובשנים הקרובות. אין מנוס מהקמת תכנית חירום בצמצום הפערים, החקיקה ובטיפול ב- PTSD. יש לקיים דיון נוסף ולהקים צוות בינמשרדי, הכולל את משרד הבריאות ומשרד הביטחון.
מוחמד מזאריב-נכה צה"ל – אני יכול לראות את האור בקצה המנהרה במענה שאני מקבל ממשרד הביטחון כבן מיעוטים וכאזרח ישראלי.
גל רויטשטיין-מרצה לתחום השיקום בעזרת כלבים בבתי חולים – הטיפול בהלומי קרב צריך להיות ב- 3 היבטים: 1. דיור – אין עדיין ועדת דיור להלומי קרב.
2. טיפול – חונכות לילדי הלומי קרב.
3. תעסוקה – יש להחזיר אותנו לשירות מילואים, בפרט במלחמת "חרבות ברזל".
מיתר סלע – הלומת קרב – הלומי הקרב יסללו את המענים לבאים בתור.
תכנית לשילוב תעסוקה נתמכת - 2/3 מתוך נכי צה"ל עובדים, ו- 50% מתוך הלומי הקרב. יש לתת את הדעת על כך, הנכות שלנו היא בעיקר תפקודית. המערכת אינה יודעת לשקם אותי. יש להקים מודל שיקום יום למתן תקווה להלומי הקרב. כמו כן לדון בפער, בטיפול ובמענה להלומי קרב תוך שיתוף שלנו בשיח. חוות החוסן נותנת מענה טוב אך לאוכלוסיות ההכרה. ועדת תורג'מן נגנזה, יש להקים אותה מחדש, ולעסוק בחלופות אשפוז ובמתן מענים.
ח"כ טטיאנה מזרסקי – יש תקציב שלא מומש, ויש רק 4 מיטות בבית פתוח. אנשים אינם יודעים שהן קיימות. כאשר אדם נמצא במשבר, לא צריך שהוא יגיע למצב פסיכוטי.
ח"כ יצחק קרויזר – נקודות עקרוניות: * עבודה מול משטרת ישראל לשליחת אנשים שמותאמים לקריאות.
*חתירה לשליחת אנשי מקצוע ללוחמים בשטח כדי להתמודד עם תגובת הקרב.
* הנגשת מידע בין משרדי ממשלה לבין משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל.
* הגברת קצב הוועדות למתן כלים שיש בשירות.
* שילוב מתמודדים בשירות מילואים ובעולם התעסוקה.
* מודעות ציבורית – על משרד הביטחון לצאת בקמפיין תקשורתי לציבור.
* מתן מדבקות סימון לאדם שיש ברשותו כלב שירות.
* הנגשת המידע למתמודדים ולציבור.
* מעטפת לבני המשפחות בהיבט בירוקרטי.
* הסדרת תו נכה לחניה למתמודד פוסט-טראומה.
* מחסור בנקודות טיפול בפריפריה.
מרכז המחקר והמידע – אוריאנה הלמסי-ראש תחום מחקר ומידע – בשנות ה- 50 דיברו על תעסוקה, וזה עוגן בתקנות שהיום הן אות מתה. כפי שיש ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות (אתיופים, ערבים וכו') , יש לתת את הדעת על ייצוג הולם לנכי צה"ל.
קובי אטיאס-הלום קרב – דברים רבים נעשו, ויש לתת לאגף שיקום להמשיך לעבוד.
ח"כ ירון לוי – יש כמות מוגבלת של פסיכיאטרים ופסיכולוגים. יש מגעים עם כ- 6,000 הלומי קרב. אם לא נגדיל את כמות הרופאים (כיום יש 62) למתן מרשם לקנאביס ל- 16 אלף הלומי קרב, יהיה כסף רב לרפורמה אך לא יהיה פתרון, ולכן יש צורך בגורם מתכלל בינמשרדי שיפתור את הבעיה. יש עשרות בודדים של בתים מאזנים.
משטרת ישראל - שירי חיימוביץ'-רמ"ד נפגעים – אנו מסייעים ככל יכולתנו באמצעות קציני רווחה.
עמותת בית חם - שפרה שחר-מנכ"לית – לפני 3 שנים הוכרזה רפורמת "נפש אחת", הוקמו ועדות ייעודיות ושום דבר לא התקדם מאז ועד היום. קיים מחסור ברופאים, ויש רופאים שישבו בוועדות אך לא ראויים לכך, מפני שהתייחסו לנפגעי פוסט-טראומה בצורה משפילה. יש 25 מתאבדים הלומי קרב מאז מקרה איציק סעידיאן, ודוח מבקר המדינה שמצביע על ליקויים.
המרכז להעצמת האזרח – עידו פיק-מנכ"ל – הרבה מאוד נופל בעקבות מנגנון, והמענה לכך הוא גורם מתכלל אחד. יש להוסיף את נש"מ לשיח, כי היא חלק מהמנגנון לגבי נושא התקנים.
הנושאים שדורשים התייחסות: הכרה במחלות שונות (טרם התפרסמו מסקנות), הקמת יחידות מחקר והסדרת חקיקה לסיוע משפטי.
משרד הבריאות – פרופ' אייל פרוכטר – רפורמת "נפש אחת" התחילה לפני האירוע הנורא של איציק סעידיאן, וכעת תופסת תאוצה. הרפורמה איגדה את כולנו כדי לשפר את המצב של הלומי הקרב.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק את החלטה 4088, ולערוך דוח קצר בנושא.
הוועדה דורשת ממשרד הביטחון ומשרד הבריאות לפעול להקמת מחלקה סגורה יעודית למתמודדי נפש הלומי קרב. הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון לקבל עדכון בנושא בתוך 3 שבועות.
הוועדה תקיים דיון מעקב בחודש יולי 2024 בנוגע למיצוי התקציב והדיור לפגועי נפש.
הוועדה דורשת את נוכחות משרד המשפטים בדיון מעקב.
הוועדה תקיים שולחן עגול, בהשתתפות משרדי: ביטחון, משפטים ובריאות, לפתירת הבעיות שעלו בדיון בנוגע להלומי הקרב, לאחר קבלת דיווח בנוגע למצב הקיים מאגף השיקום במשרד הביטחון ומארגון נכי צה"ל.
הוועדה מבקשת מר' אג"מ במשטרת ישראל לפנות למפכ"ל המשטרה כדי לבחון הוצאת הוראה כתובה בדבר קבלת יחס אחר בעת הצגת תעודת נכה צה"ל.