חומר רקע
13 ביוני 2024
לכבוד
ח"כ צביקה פוגל
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי
שלום רב,
הנדון: הערות הסניגוריה הציבורית להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון), התשפ"ד-2024
הצעת החוק שבנדון מבקשת להאריך עד ה-15 בנובמבר 2024 את ההסדר המאפשר לתת לאסיר חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים, שעוגן בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד-2024 (להלן – "הוראת השעה").
הסניגוריה הציבורית מברכת על הארכת הוראת השעה שתכליתה להקל על הצפיפות הקשה השוררת בימים אלה במתקני הכליאה. אלא שההסדר שעוגן בהוראת השעה, ואשר הצעת החוק מבקשת להאריך כלשונו, מצומצם מדי ורחוק מלתת מענה מספק להפרה המתמשכת של זכויות היסוד של אלפי אסירים. בשלושה חודשים שחלפו מאז נכנסה הוראת החוק לתוקף ניתנה חופשה מיוחדת לכ-160 אסירים בלבד וזאת בשעה שמספר הכלואים מאז פרוץ המלחמה עלה בכ-5,000 איש וכשלמעלה מ-50% מכלל הכלואים שוהים בתנאי צפיפות מחפירים. לאור הפגיעה הקשה והמתמשכת בתנאי המחיה המינימאליים של האסירים והעצורים הפליליים והביטחוניים ובעקבות הניסיון שנצבר מיישום הוראת השעה כלשונה, נדרש תיקון משמעותי של הוראת השעה כך שתחולתה תורחב.
בעקבות העלייה הדרמטית בהיקפי הכליאה מאז פרוץ המלחמה, חוקקה הוראת שעה בדבר "מצב חירום כליאתי" המעניקה סמכות למנהל בית סוהר לצופף עצורים ואסירים בניגוד להוראות החוק והפסיקה בדבר שטח מחייה מינימאלי וכן לחרוג מהחובה החוקית להלין אסירים ועצורים על מיטות. הוראת השעה הוארכה ביום 28.5.2024 עד לסוף השנה.
מהנתונים העדכניים שהועברו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ביום 26.5.2024 עולה כי מאז פרוץ המלחמה עלתה מצבת הכלואים ב-4,820 כלואים והיא עומדת על 21,281 כלואים. כמעט 4,000 כלואים מולנים ללא מיטה ו-11,340 כלואים, המהווים 54% מכלל הכלואים, מוחזקים בתנאי מחייה שאינם עומדים בפעימה הראשונה של החלטת בג"ץ בעניין שטח המחיה המינימאלי לאסיר (3 מ"ר). נתונים חמורים אלה נותרו כמעט ללא שינוי בחודשים האחרונים והם משקפים פגיעה אנושה, חסרת תקדים ומתמשכת בזכותם של האסירים והעצורים לכבוד. לתנאי הצפיפות הללו יש השלכות קשות גם על מצבם הנפשי של הכלואים שחיים בדוחק ומחנק, וכן על תנאי התברואה וההיגיינה בתאים.
כחלק מהצעדים שננקטו להתמודדות עם מצוקת הכליאה החמורה בבתי הסוהר נחקקה ביום 12.3.2024 הוראת שעה המסמיכה את נציב שב"ס להעניק חופשה מיוחדת לאסיר שלא תעלה על 45 ימים. הסדר זה הוחל על קבוצה מצומצמת של אסירים פליליים: אזרחי או תושבי ישראל, שיתרת מאסרם אינה עולה על 45 ימים, שנשאו לפחות מחצית מתקופת מאסרם ושלא הורשעו בעבירות מין, אלימות חמורה או בעבירות רכוש כגון התפרצות וגניבת רכב.
ואכן, נוכח ההחרגה של אסירים רבים מהוראת השעה, רק ל-160 אסירים ניתנה חופשה מיוחדת וליישום הוראת השעה לא הייתה השפעה ניכרת לעין על נתוני הצפיפות בבתי הסוהר. מדברי ההסבר להצעת החוק שבנדון עולה כי "מספר האסירים שאושרה להם חופשה מיוחדת נמוך מהערכות שניתנו על ידי גורמי המקצוע בעת גיבוש ההסדר".
הסניגוריה הציבורית ערה, כמובן, לכך שלא מדובר באמצעי יחיד שבו נוקטות הרשויות לצורך התמודדות עם מצוקת הכליאה החריפה וכי צפויים הליכי בינוי מואצים עד לסוף השנה. אלא שאף אם ייושמו כלל הצעדים המתוכננים, לא יהיה בהם כדי להתמודד עם העלייה הדרמטית במספר הכלואים. זאת ועוד, ממידע שנמסר מגורמי הביטחון במסגרת הדיונים ב"מצב החירום הכליאתי" בוועדה לביטחון לאומי וכן מהמידע שנמסר לבית המשפט במסגרת בג"ץ 1892/14 עולה, כי מספר הכלואים צפוי אף להמשיך ולעלות וכי אלפי עצורים שהוחזקו בידי הצבא צפויים לעבור לידי שב"ס. משכך, להצעת החוק נודעת חשיבות מכרעת במתן מענה משמעותי להתמודדות עם מצוקת הצפיפות.
העובדה שיישום ההסדר הקיים הביא לתוצאות פחותות מכפי שהוערכו על ידי גורמי המקצוע מחייבת חשיבה מחודשת על מתכונת ההסדר ועל הכנסת שינויים שיגבירו את מידת האפקטיביות שלו. לאור האמור לעיל, על הצעת החוק לתקן את הוראת השעה כך שהיא תחול על כלל האסירים. לכל הפחות, יש לבטל את החרגתן של עבירות הרכוש, שחומרתן אינה מצדיקה החרגה גורפת שלהן, לנוכח הצורך הדחוף בצמצום היקף הכלואים בעת הזאת. בהקשר זה, ראוי להזכיר כי עבירות הרכוש לא הוחרגו מההסדר של "חופשה מיוחדת" שאומץ כדי להתמודד עם מגיפת הקורונה ומשכך וודאי שאין הצדקה להחרגה זו במצב החירום השורר כעת.
לא זו בלבד שאין מקום להחרגה נרחבת כל כך של ההסדר שעה שמערכת הכליאה מצויה במצב חירום קשה כל כך, אלא שאין כל הצדקה להחרגה זו שכן ממילא ההסדר כפוף לשיקול הדעת הפרטני של בעל הסמכות, שבוחן את מידת הסיכון הנשקף מהאסיר.
משבר הצפיפות הקיצוני מחייב נקיטה בצעדים משמעותיים ואפקטיביים שיקלו על הצפיפות במתקני הכליאה באופן מיידי ויפחיתו בדחיפות את היקף הכלואים המוחזקים בתנאים בלתי אנושיים. אשר על כן, לעמדת הסניגוריה הציבורית, על הצעת החוק לתקן את הוראת השעה כך שמנגנון ה"חופשה המיוחדת" יורחב באופן משמעותי.
בצד האמור ובהקשר זה, יוזכר כי הסניגוריה הציבורית העלתה הצעות קונקרטיות נוספות ורבות, אשר עד היום לא נדונו לעומק חרף חלוף הזמן הניכר מאז חקיקת הוראת השעה: הוראות מכווינות שיקול דעת בדבר מעצר ומאסר בתקופה זו, כדוגמת הדרישה לתנאי של "חיוניות המעצר" כפי שהתקבל בשעתו בחקיקת החירום בתקופת הקורונה, וכן דרישה להטלת עונש מאסר בפועל על ידי בית המשפט רק במקרים שבהם לא ניתן להסתפק בענישה שאינה כוללת כליאה וכאמצעי אחרון; קידום תיקוני חירום לחוק המעצרים אשר יביאו להפחתת מספר העצורים ו/או לקיצור משכי המעצר; הרחבת השחרור המוקדם על ידי היחידה למאסרים קצרים על ידי קביעת ברירת מחדל של שחרור מוקדם אלא אם קיימת אינדיקציה שלילית מובהקת; יצירת חלופה לכליאה של מאסר בית בפיקוח אלקטרוני (משמורת בקהילה); הסרת החסמים הקיימים כיום בחוק בעניין מעצר בפיקוח אלקטרוני (למשל מתן שיקול דעת לבית המשפט בכל הנוגע לסוגיית הפיקוח האנושי הרציף); הרחבת השחרור המנהלי של קבוצות אסירים מסוימות ובמיוחד אסירים השפוטים לתקופות קצרות; וכיו"ב.
בכבוד רב ובברכה,
גיל שפירא, עו"ד ישי שרון, עו"ד
מנהל המחלקה לייצוג אסירים מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית